אבא ואימא מתגרשים, מה קורה עם ילדי גירושין? תופעת הגירושין הפכה לנפוצה במחוזותינו. תופעה אשר משפיעה לא רק על הזוג הבוחר להתגרש אלא על הסביבה כולה, כאשר המושפעים ביותר הינם הילדים, שנקלעו למצב זה בעל כורחם. עבורם הקן המשפחתי שהיווה “אי בטוח” מתמוטט. כל הסדר וההבנות שהיו להם על חייהם מתחילים להתערער. מאחר שלילד אין חלק בקבלת ההחלטות בתהליך הגירושין, שלא שואלים אותו, ולא מתייעצים אתו, הוא המשלם את המחיר הגבוה ביותר על שבירת התא המשפחתי.
בסרטים נהוג להציג שאבא ואימא מושיבים את הילדים בסלון ומבשרים להם שהם מתגרשים. אך התהליך הוא מורכב ביותר וצריך להתחשב בגיל ובשלב ההתפתחותי של הילד, באישיותו ומידת הרגישות שלו. תהליך ההסתגלות למצב החדש של הילד דומה לשלבי האבל. על אף שההורה גם כן נמצא במצב משברי וכל כוחותיו מופנים להתמודדות עם המצב החדש, בניית חיים חדשים ומשימות חדשות, מצב רוחו ירוד והוא לא תמיד קשוב לילד בגלל הכאוס בו הוא נמצא. אל לו לשכוח את הילד שעבורו העולם התמוטט והוא לא מבין את השינויים המתרחשים סביבו וחושש מה יקרה לו. לכן מאחר וההורה הוא המבוגר האחראי, עליו לאזור כוח על אף כל הקשיים שבו הוא נמצא ולא לשכוח לרגע את ילדו שעובר טלטלה איומה.
השפעת הגירושין על ילדים בגילאים שונים
כפי שציינתי, גיל הילד ושלב ההתפתחותי בו נמצא הילד הינו קריטי להבנתו את המשבר. ילדים בגיל הרך התלויים יותר בהורים. כל שינוי בחיים מביאים אותם לתחושת בלבול וחרדה. כל חריגה מלוח הזמנים מפחידה אותם. עלולה לעורר בהם חרדת נטישה, כעס ואובדן תיאבון. לכן חשוב לשמור עבורם על מסגרת קבועה כמה שיותר, על מנת להקנות לילד יציבות ובטחון. רצוי שבשני הבתים ימצאו חפצים אליהם הילד קשור.
ילדים בגיל בית הספר כבר מבינים את כאב הפרידה. הם חשים כעס, מבוכה ותחושת הביטחון שלהם מתערערת. הם חוששים שיצטרכו לעזוב את בית הספר המוכר ואת החברים שלהם. הם פוחדים שרמת חייהם תרד ולא יוכלו לקחת חלק בפעילויות בהם נטלו חלק בעבר. ילדים בגיל זה לא נוטים לשוחח על כאבם. הם נוטים להראות את מצוקתם דרך התנהגותם, כמו ירידה בלימודים והפרעות התנהגות. לכן אנו ההורים חייבים לא לשתף את הילד במאבק בנינו ולא לתת לילד תפקידים לתווך בין ההורים ולהעביר ההודעות. אלא יש לשמור על זמני שהייה קבועים וגם לידע את המערכת למצב החדש. רצוי מאוד אם אפשר בתקופה הראשונה להשאיר את הילד בסביבה לה הוא רגיל.
ילדים מתבגרים עסוקים בשלב זה בבניית הזהות העצמית שלהם. ההתעסקות בגירושין מפריעה לבצע תהליכים אלו ולכן המתבגר חש כעס כלפיהם שלא מאפשרים לו מקום בטוח לבניית זהותו. על אף שהילד מבין וגדול, אין לערב אותו בסכסוך ולא צריך להפוך אותו למבוגר השני בבית. יש לאפשר לו לכעוס ולבטא מצוקות. ההורים צריכים להציב לו גבולות ברורים הנחוצים לו ולתת לו את ההרגשה שהם שם בשבילו.
רצוי מאוד בכל שלבי ההתפתחות לא לחשוף את הילד לבן זוג חדש עם פרוץ המשבר כשהכאוס עדין גבוה. אלא, קודם יש לאפשר לילד להתרגל למצב החדש ולקבוע כללים ושגרה. בכל שלבי ההתפתחות אל לו להורה לפגוע בבן זוג דרך הילד. ההורה צריך לזכור שמי שנפגע ממהלך זה הכי הרבה הוא הילד הנושא את כאב “הבגידה” בהורה השני שנים רבות והדבר עלול לפגוע בהתפתחותו התקינה.
תהליך הגירושין מכאיב לכל בני המשפחה. לא ניתן למנוע את הכאב והסבל, אך דרך משבר זה, הילד לומד בעזרת הוריו שנתן להתגבר ולבנות מחדש גם ממקום כואב.
כתבה: ד”ר רונית כהן זמורה
מטפלת זוגית ומשפחתית.
לקריאה נוספת על השפעת הגירושין על הילדים, לחצו כאן
