איך מתגרשים ואיך מנהלים הליכי גירושין ביחידות הסיוע לאחר כניסת החוק החדש לתוקף

איך מתגרשים?

השאלה איך מתגרשים תלויה קודם כל בדרך בה אתם מעדיפים להתגרש. אם אתם מעדיפים שהגירושין יהיו הכי קלים, מהירים, לא יקרים ושאתם והילדים לא תיפגעו, אז גישור גירושין הוא התהליך הנכון ביותר עבורכם (לחצו כאן לקרוא עוד על גישור גירושין). מאידך אם אתם רוצים שבית המשפט או בית הדין הרבני יקבעו עבורכם כיצד יראו חייכם אחרי הגירושין, אתם מוזמנים לקרוא בהמשך המאמר כיצד מתחילים תהליך גירושין שלא בהסכמה. אני וכל מי שמלווה משפחות בהליכי גירושין, נמליץ כמובן על האופציה הגישורית.

מאמר זה נכתב כחודש וחצי לאחר כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר קובע שהליכי גירושין שאינם בהסכמה, יפתחו בפגישת מהו"ת (מידע, הכרות ותאום) ביחידות הסיוע שליד הערכאה המשפטית עליה הוגשה הבקשה לגירושין. במאמר זה אסביר כיצד פועלות יחידות הסיוע, מהי מטרתן, כיצד ניתן להגיע אליהן ומהן המטרות שלשמן הוקמו יחידות הסיוע. הסמיכות למועד כניסתו לתוקף של החוק מחייבת להבהיר שנכון להיום אנו רואים הבדל בין האידיאל שהחוק מנסה לקדם לבין הנעשה בפועל בשטח. הסיבות לכך מגוונות וגם עליהן אתן את הדעת.

מהן יחידות הסיוע?

יחידות הסיוע הוקמו על מנת ולתת תמיכה טיפולית למתדיינים המגיעים לערכאות משפטיות העוסקות בסכסוכים משפחתיים, שהם בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. יחידות הסיוע הוקמו לאחר פרסום המלצות ועדת שינבוים (1986), שקבעה שיש צורך להפריד בין הצורך המערכתי לקבל החלטות שיפוטיות בתיקי גירושין, לבין הצורך לטפל באופן פרטני במשבר הגירושין העובר על ההורים המתגרשים ועל ילדיהם. המחקרים עליהם התבססה ועדת שינבוים, יחד עם אלפי דוגמאות מהשטח, קבעו שכאשר במסגרת הליכי גירושין לא ניתן מקום מספק, להיבטים הרגשיים שעוברים על בני הזוג המתגרשים, הסכסוך המשפטי מחריף ומצבה של המשפחה נהיה גרוע יותר ויותר. מתוך הבנה זו הוחלט על הקמת יחידות הסיוע בהן פועלות עובדות סוציאליות מטעם משרד הרווחה שתפקידן המוגדר הוא ללוות את המשפחה המתגרשת בכל הקשור להיבטים הרגשיים והטיפוליים של הגירושין ולהמליץ לערכאה המשפטית הרלוונטית, כיצד יהיה נכון לפעול בכל תיק ותיק.

ועדת שנהב (2005) שהוקמה במטרה להסדיר את הליכי הגירושין בישראל ולמנוע את מאבקי הגירושין הנוראיים המוכרים לכולנו, הרחיבה ואמרה – "שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין על מצבם הרגשי של ילדים ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני." מסקנותיה של ועדת שנהב היו שיש לחוקק חוק אשר יחייב את ההורים המתגרשים לנהל את מאבקי הגירושין שלהם, בדרך שתצמצם למינימום ההכרחי את המאבקים המשפטיים ותאפשר לסכסוכים קשים אלו, להיפתר בדרך אנושית ומכבדת. בעקבות המלצות ועדת שנהב, פורסם תזכיר החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה שהפך לאחר דיונים רבים, שינויים ותהפוכות לחוק שנכנס לתוקף ביולי 2016.

כיצד מתנהלים הליכי גירושין לאחר כניסת החוק להסדר התדיינות לתוקף

ראשית חייבים להבהיר שהחוק להסדר התדיינות מדבר אך ורק על מקרים בהן אין הסכמה על עצם הגירושין או על היבטים מסוימים בהסכם הגירושין. במקרים בהם בני הזוג המתגרשים הגיעו להסכם גירושין בעצמם או בעזרת מגשר גירושין, הם אינם נדרשים לעבור ביחידות הסיוע ויכולים להגיש את ההסכם לאישור בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

כאשר אין הסכמה על עצם הגירושין (כשאחד הצדדים לא מעוניין להתגרש), או כאשר יש מחלוקות שבני הזוג לא מצליחים לפתור בעצמם, עקב קושי ביכולת לנהל דיון בצורה אפקטיבית ועקב הקשיים הרגשיים המלווים את משבר הגירושין. נדרשים בני הזוג או הצד המעוניין בכך, להגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

מטרתה של הבקשה ליישוב סכסוך היא למנוע את הפרקטיקה שהייתה נהוגה טרם כניסת החוק לתוקף, שעיקרה – קודם יורים בכל הכוח ואז מדברים… ואסביר – עד לכניסת החוק לתוקף, כאשר הייתה חוסר הסכמה או שהיה חשש לחוסר הסכמה בנושאי הגירושין, נטו בני זוג שרצו להתגרש, לפתוח את השלב הראשון של הגירושין בתביעת גירושין. משמעותה ש

התנהלות הליכי גירושין ביחידות הסיוע
התנהלות הליכי גירושין ביחידות הסיוע

ל תביעת הגירושין הינה קשה וכואבת לצד המקבל אותה. הדבר כואב וקשה עוד יותר כאשר הדבר נעשה בהפתעה וללא הכנה מוקדמת. הניסיון לימד שכאשר הליכי הגירושין מתחילים בכתבי טענות קשים, הופך הליך הגירושין לכואב, ארוך וקשה בהרבה מאשר אילו היה נפתח בדרך של דיאלוג ושיתוף פעולה.

טופס הבקשה ליישוב סכסוך הינו טופס לקוני שאינו מאפשר כתיבת אמירות אשר יהיו עלולות להעצים את הסכסוך הקיים. בטופס נדרשים המבקשים לציין את פרטיהם האישיים ואת פרטי בן זוגם ולבקש לקבוע פגישה ביחידת הסיוע שליד הערכאה המשפטית בה הוגש הטופס.

מה קורה לאחר שמגישים את הבקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע

על פי החוק, לאחר שמוגשת הבקשה ליישוב סכסוך ליחידות הסיוע, צריכות להתקיים עד 4 פגישות מהו"ת ביחידות הסיוע. כחלק מריבוי המידע השגוי שפורסם על החוק, נפוצה שמועה שמדובר על 4 פגישות גישור חובה – ולא כך הוא הדבר. מדובר על 4 פגישות לכל היותר. שמטרתן לתת לבני הזוג מידע כיצד ניתן להתגרש בשלום ולהימנע ממלחמה משפטית יקרה כספית וארוכת שנים. בפועל מרבית הזוגות ייפגשו לכל היותר פעם אחת או פעמיים ביחידות הסיוע ולאחריהן, לאחר שיהיה ברור לבני הזוג מהן הדרכים הטובות ביותר להתגרש, הם יוכלו לפנות בעצמם לגישור גירושין אצל מגשר שיבחרו  באופן פרטי (המדינה לא מסבסדת את עלות הגישור), לפנות לטיפול זוגי אם אפשרי או להליך גירושין בשיתוף פעולה. .

במידה ורמת העצימות של הסכסוך תיחשב לגבוהה אשר דורשת מעורבות מיידית של גורמי רווחה, יכולות העובדות הסוציאליות אשר מטפלות בזוג, להשאירם תחת טיפול משרד הרווחה על כל המשתמע מכך. במקרים אלו בהם לא יכולים בני הזוג המתגרשים בשום אופן לשבת יחדיו ולקבל החלטות בנוגע לעתידם ולעתיד ילדיהם, יתאפשר לבני הזוג לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני (בהתאם לערכאה אליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך), ולהניח את זכות ההחלטה בנוגע לעתידם בידיהם של השופט או הדיין.

כמה זמן נמשך ההליך ביחידות הסיוע?

על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה ישנם עד 45 ימים לסיום ההליך ביחידות הסיוע. כלומר שבתוך חודש וחצי צריכות להתקיים עד 4 פגישות מהו"ת עם בני הזוג המתגרשים. במקרים מסוימים ניתן יהיה להאריך את משך הזמן של התקופה ב-15 ימים נוספים (דהיינו 60 יום סה"כ).

האם יחידות הסיוע יכולות לגשר בין הצדדים?

על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה אין ליחידות הסיוע רשות לגשר בין בני הזוג ולהביאם לכדי הסכם. יחד עם זאת יש להבהיר שיש בסמכותן של העובדות הסוציאליות את כל הסמכויות והכלים המקצועיים לייצר תקשורת והבנות בין הצדדים. משמעות הדבר שבפועל יכול להתנהל מאין הליך גישור ביחידות הסיוע. במידה ולאחר פגישות המהו"ת יוכלו בני הזוג לשבת יחדיו ולהגיע להסכמות, הם יוכלו להיעזר בעו"ד מטעם יחידות הסיוע, שיעזור להם לנסח את ההסכם או לחלופין לפנות למגשר גירושין באופן פרטי ובעזרתו להכין הסכם גירושין מפורט.

תפקידם של עורכי הדין ביחידות הסיוע

מתוך רצון למנוע מהליכי הגירושין לשאת אופי משפטי ולחזק את ההיבטים הרגשיים והטיפוליים שבהם, קובע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שלפגישה המהו"ת הראשונה ביחידות הסיוע, יגיעו רק בני הזוג המתגרשים וללא עורכי דין. מטרת הדבר היא לאפשר להליך הגירושין להתחיל מתוך הבנה לכאבם של שני הצדדים ולצורך שלהם לשמור על ילדיהם ועל עצמם תוך כדי הליך הגירושין ולאחריו.

במידה ולאחר הפגישה הראשונה יהיה ניתן להתחיל לנהל דיון פרקטי בנוגע להסכם הגירושין, יוכלו עורכי להיכנס לחדר ביחידות הסיוע ולתת מידע וכלים מניסיונם המשפטי. כל עוד הפגישות יוגדרו כטיפוליות, לא יוכלו עורכי הדין לקחת בהן חלק.

מהו דינן של המלצות המתקבלות ביחידות הסיוע?

בסיומן של פגישות המהו"ת ובמידה ובני הזוג המתגרשים, לא הגיעו בעצמם להסכמה בנוגע לתהליך הגירושין הנכון עבורם. תוציא העובדת הסוציאלית אשר טיפלה בזוג המלצה בנוגע לדרך הנכונה לטעמה לבני הזוג להתנהל. מדובר על אופציה אחת מתוך 4: גישור גירושין, טיפול זוגי, גירושין בהסכמה ואם כלו כל הקיצין – הליך משפטי בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה.

בקשות והחלטות ביניים בזמן הטיפול ביחידות הסיוע

גירושין בשיתוף פעולה
גירושין בשיתוף פעולה

פרק הזמן אשר מוקצב לניהול פגישות המהו"ת הינו 45 יום לכל היותר. כלומר שבתוך 45 יום צריכות להתקיים 4 פגישות. משמעות הדבר היא שהפגישה הראשונה צריכה להתקיים תוך ימים או שבועות ספורים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. כבר במסגרת הפגישה הראשונה, תינתן במה לצדדים להסביר את הצרכים שלהם ובמידת הצורך לגבש ביניהם הסכמות זמניות לתקופה הקרובה על מנת ולאפשר להם להתנהל בצורה בטוחה בהליך הגירושין ומבלי לוותר על זכויותיהם המשפטיות ועל חלקם ברכוש ובכספים אשר נצברו בתקופת הנישואין.

כאשר יש צורך בהגשת בקשה דחופה כגון מניעת יציאת ילדים מהארץ ו/או ביצוע או אי ביצוע פעולות בעלות משמעות כלכלית גדולה (מזונות, רכוש וכו'), ניתן להגיש את הבקשה לערכאה משפטית ולבקש סעדים זמניים. על מנת ולמנוע מהצדדים להפוך את הבקשות הזמניות לגורם מתסיס ועל מנת ולמנוע מהסכסוך הרגשי להתעצם, דורש החוק שאותן בקשות יוגשו בדרך שאינה פוגעת בכבודו של הצד האחר ואינה מייצרת סיבות נוספות למחלוקת. במידה ותראה הערכאה המשפטית שהבקשה הוגשה שלא בתום לב ובדרך המנסה להעצים את המחלוקת, היא תוכל לפסוק הוצאות לצד המבקש ולמחוק את הבקשה או חלקים ממנה.

 

נדב נישרי, מגשר מומחה בגישור גירושין ומחבר הספר "להתגרש בשלום" (בהוצאת סטימצקי)  

השאר תגובה

להתגרש בשלום

הוצאת סטימצקי | מאת המגשר נדב נישרי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם