בית דין רבני

בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל. מעמדם וסמכויותיהם של בתי הדין הרבניים מוסדר בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953. השופטים בבתי הדין הרבניים מכונים דיינים והפסיקה מתבססת על המשפט העברי וההלכה היהודית.

ברחבי ישראל פזורים כתריסר בתי דין רבניים אזוריים והערכאה המשפטית מעליהם היא בית הדין הגדול לערעורים שמושבו בירושלים, בו יושב אחד מהרבנים הראשיים בישראל. במסגרת חוקי מדינת ישראל, לבתי הדין הרבניים סמכויות בעניינים דתיים שהוגדרו, ובכלל זה, יש להם סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית בנושאי נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים, לרבות גירושין של בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים. הכוונה היא לביצוע טקס הנישואין וטקס הגירושין והתהליכים הכרוכים בכך. למעשה רק לבית הדין הרבני יש את הזכות לנהל את טקס הגירושין ולתת את הגושפנקה הסופית והרשמית לכך שבני הזוג הינם גרושים באופן רשמי.

בנוסף לכך יש לבתי הדין הרבניים סמכות מקבילה לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, לעסוק בנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין כגון חלוקת רכוש, מזונות, זמני שהייה ואחריות הורית (שמוכר בעבר כמשמורת ילדים). הסמכות המקבילה של בית הדין הרבני לעסוק בנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין מותנית בכך שלא הוגשה קודם לכן תביעה בנושאים אלו לבית המשפט לענייני משפחה על ידי אחד מהצדדים.

ההבדלים בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, נובעים בעיקר מכך שבית הדין הרבני מתבסס על ההלכה היהודית והמשפט העביר בפסיקותיו, ואילו בית המשפט לענייני משפחה נוקט בגישה יותר אזרחית וליברלית.

הסמכות המקבילה הזו של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה לעסוק בנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין הובילה משך שנים רבות למה שמכונה “מירוץ הסמכויות“. מכיוון שהשאלה היכן יידונו הנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין היתה תלויה במקום בו הוגשה תביעת הגירושין לראשונה, הדבר הוביל לכך שהצד שמיהר להגיש את התביעה ראשון, הוא זה שיכול לבחור ולהחליט האם ההליכים בין בני הזוג יתנהלו בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. הדבר נכון לגבי כל הנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין למעט תביעה בנושא מזונות, שלגביה נקבע (הלכת שרגאי) כי הסמכות של בית הדין הרבני לדון בסוגית המזונות מחייבת את הסכמת שני הצדדים. ללא הסכמת שני הצדדים נושא המזונות יידון ויתברר בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני, גם אם תביעת הגירושין הוגשה לבית הדין הרבני.

בני זוג יהודים אשר מבקשים להתגרש והגיעו להסכם גירושין במסגרת הליך גישור, ומבקשים לאשר את הסכם ולתת לו תוקף של פסק דין, יכולים לבחור האם לאשר את הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה והסמכות של בית הדין הרבני לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין היא סמכות מקבילה, ולכן אפשרי לעשות זאת בכל אחד מהם לפי בחירת בני הזוג.

לאחר שההסכם מאושר ומקבל תוקף של פסק דין, בני זוג המבקשים לבצע את טקס הגירושין יכולים לעשות זאת כאמור רק בבית הדין הרבני, שכן לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לביצוע הטקס ההלכתי ולכן רק בבית הדין הרבני ניתן לבצע זאת. בסיום הטקס הדתי של הגירושין בבית הדין הרבני, הופכים הגירושין לרשמיים, ואז ניתן לשנות את הרישום במרשם האוכלוסין ולעדכן את הסטאטוס מנשוי/אה לגרוש/ה.  

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

לשיחת ייעוץ ראשונית ולקבלת המדריך המקוצר לגישור גירושין

ככל שתדעו יותר על תהליך הגירושין, כך תנהלו אותו טוב יותר עבורכם ועבור ילדיכם. המדריך המלא לגישור בתהליך גירושין, נכתב עבור כל מי שרוצה לפתור את המחלוקות עם ההורה השני בדרך של דיאלוג ושיתוף פעולה ורוצה להימנע מהליכים משפטיים יקרים ולוחמניים.

*ניתן לקבל את החוברת  בדוא”ל או בהודעת וואטסאפ.

× מענה מיידי
דילוג לתוכן