במאמר זה תקבלו מידע מקיף וחשוב שיעזור לכם בכל הקשור לגירושין בין בני אותו מין

גירושין של בני זוג מאותו מין

זוגיות בין בני זוג מאותו מין יודעת עליות ומורדות, בדיוק כמו כל זוגיות אחרת. יש הרבה מן הדומה בפרידה של זוגות חד מיניים ופרידה של זוגות הטרוסקסואליים, אולם גם יש מן השונה – החלת חוקים שונים, פרוצדורות מיוחדות והיבטים משפטיים שחשוב וראוי לתת עליהם את הדעת. 

איך מתנהל תהליך גישור?

גישור גירושין בין בני זוג מאותו המין הוא הליך גישור זהה להליכי גישור גירושין רגילים. במהלך הגישור עוזר המגשר לשני הצדדים להבין מהם הדברים החשובים להם באופן אינדיבידואלי ובכל הקשור לילדים, אם ישנם, ומתוך כך לגבש הסכמות שיהיו מקובלות על שני הצדדים.

הליך גישור גירושין בין בני זוג מאותו מין מתנהל בשני מישורים: במישור הרגשי עוברים בני הזוג המתגרשים הליך של השלמה עם אבדן מערכת היחסים הזוגית ועם המשמעויות הנלוות לכך ויחד עם זאת הם גם נדרשים להתמודד במישור הפרקטי עם הבעיות שמציבה המציאות ביניהם. אלו דורשים מהם לגבש פתרונות מוסכמים לשאלות כלכליות, רכושיות ולאלו הקשורות לדרך הנכונה מבחינת שני בני הזוג, לגדל את ילדיהם.

לאורך תהליך הגישור בגירושין בין בני זוג מאותו המין, מעלים הצדדים והמגשר, את הנושאים בהם הם מעוניינים ונדרשים לדון עליהם, ויחדיו מגיעים לפתרונות מתאימים. המגשר עוזר לבני הזוג להגיע להסכמות ומעודד אותם לעבוד ביחד ובשיתוף פעולה כדי להגיע לפתרונות.

כאשר יש ילדים משותפים, חשוב שההורים ידעו כיצד לשתף פעולה גם ובעיקר, בעתות משבר. מסיבה זו עוזר המגשר לשני הצדדים לתרגל מציאת פתרונות יחדיו. ויחד עם זאת, אם וכאשר נתקלים בני הזוג בקצרים בתקשורת ביניהם ובחוסר יכולת לגבש פתרונות  מוסכמים, נכנס המגשר לתמונה ביתר שאת ועוזר להם בעזרת הניסיון שצבר, להגיע לפתרונות עליהם הם לא הצליחו לחשוב לבד, או שלא הצליחו לנסחם בצורה ברורה ומוסכמת כתוצאה מהמתח הרגשי הקיים ביניהם באופן טבעי.

 

מה הן האלטרנטיבות לגישור?

כשנישואים בין בני זוג חד מיניים מגיעים אל קיצם צריכים בני הזוג להחליט כיצד יחולק הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפת וכן להגיע להסכמות בנוגע לילדים, אם יש – מי ישהה עם הילדים ומתי? היכן יתגוררו והיכן ילמדו וכן כיצד יכוסו הוצאותיהם והאם ישולמו מזונות עבורם. על מנת להגיע להסכמות בכל אלה, ניתן להיעזר בעורכי דין שינסו תחילה להגיע להסכמות ביניהם, ואם לא יצליחו, יכולים לפנות לבית משפט ולתת לשופט את הסמכות להחליט. האלטרנטיבה המוצלחת והזולה יותר היא הליך הגישור בגירושין, שם מתקיים שיח פתוח, כנה ואמיתי בין הצדדים, באמצעות המגשר, אשר מאפשר לצדדים לקחת אחריות על התהליך, על ההסכמות אליהן יגיעו וכן על האופן שבו יחולק הרכוש ויטופלו הילדים כשכל אחד מהצדדים ער וקשוב ושומע את עמדתו ורצונותיו של הצד השני וביחד מגיעים להסכמות שמתאימות במיוחד לתא המשפחתי הזה. 

על מה נדבר בתהליך?

נקודת המוצא שלנו בתהליך הגישור היא שההורים הינם שותפים מלאים בגידול ילדיהם ועובדה זו אינה משתנה גם אם הם מחליטים להתגרש. בפועל משמעות הגירושין היא שינוי באופן התנהלות המשפחה- אם עד כה ההתנהלות הייתה מאותו הבית, כעת ההורים נדרשים לנהל את המשפחה בשני בתים. אמנם העיסוק בדרך התנהלות ההורים בשני הבתים כרוכה בשאלות מעשיות בעיקרה אך לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בשיח שמתנהל באווירה מאוד רגישה וכואבת. אנו כמגשרים המתמחים בגישור גירושין, מלווים את בני הזוג (ההורים) המגיעים אלינו לכל אורך התהליך, עוזרים למצוא פתרונות יצירתיים ונותנים את התמיכה הנחוצה כדי שתעברו את התהליך בשלום ושתגיעו לחוף מבטחים בדרך הטובה והמהירה ביותר.

בתהליך הגישור בין בני זוג מאותו המין יעלו נושאים אשר בני הזוג ירצו שנדבר עליהם, לפי סדר החשיבות כפי שהם רואים אותו. החל מנושא הילדים – זמני שהייה, אופן גידולם חינוכם ושמירה על בריאותם, וכן כיסוי הוצאותיהם ותשלום מזונות אם יש צורך בכך.

נדבר גם על המקרה בו אחד מבני הזוג לא יכול לשהות עם הילד בזמן שנקבע לו – מה קורה במקרה כזה? וכן כיצד נפתור מחלוקות עתידיות בנוגע לילדים שיתעוררו, אם יתעוררו, גם שנים לאחר עריכת ההסכם.

בנוסף, נדבר על חלוקת הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים – האם נצבר רכוש משותף? האם קיימת הפרדה רכושית? האם בני הזוג עשו הסכם ממון או הסכם חיים משותפים טרם הנישואים ומה משמעותו של הסכם זה?

נושאים ייחודיים לבני זוג מאותו המין יכולים להיות הסכמות לגבי חומר גנטי משותף, אם קיים, לצורך הבאת ילדים נוספים לעולם – מה דינו? בנוסף, יכול ובמערכת ההורית של הילדים המשותפים מעורבים הורים נוספים – לדוגמה במקרה של זוג גברים – אימו הביולוגית של הילד, או אם הילדים שייכים לשני זוגות הורים – זוג אימהות וזוג אבות.

כמו כן, יש להסדיר את האופן שבו יאושר הסכם הפרידה והאם יבקשו בני הזוג למחוק את הסטטוס “נשוי”/”נשואה”, אם לאו.

הילדים המשותפים – משמורת וזמני שהייה

במקרה בו אחד ההורים הוא האב או האם הביולגיים של הילדים והאחר לא, יש לבן/בת הזוג האחר את הזכות לבקש זמני שהייה עם הילד או הילדה, בדיוק כפי שקורה כשיש אבא ואמא, גם אם בן או בת הזוג הנוספים לא אימצו את הילד או הילדה באופן פורמלי. בני הזוג יקבעו את זמני השהייה של כל אחד מהם עם הילד, את המעברים של הילד מאחד לשני, את השהייה עם הילדים בחגים ובחופשות, את אופן גידולו וחינכו ואת התקשורת ואופן שיתוף המידע ביניהם בכל הקשור לחינוכו ובריאותו של הילד.  

בנוסף גם יסכימו הצדדים על מקום מגורים שיהיה נוח לשני ההורים לצורך שמירה על קשר עם הילד/ה וגידולו, ובכלל זה יסכימו על המרחק שההורים יכולים לגור זה מזה ועל אופן מעבר מקום מגורים שיבטיח שזמני השהייה עם הילד לא ייפגעו.

בזוגות חד מיניים, כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6 אין משמעות ל”חזקת הגיל הרך” שקובעת שטובתם של הילדים היא להיות במשמורת אימם שכן מדובר בשני אבות או בשתי אימהות. במקרה כזה תיבחן טובת הילדים באופן נקי מחזקת הגיל הרך ובני הזוג יוכלו להגיע להסדר כזה שיטיב עם הילדים ויתאים להם בצורה הטובה ביותר.

מזונות

כשם שחזקת הגיל הרך איננה רלוונטית בנושא המשמורת וזמני השהייה, כך גם חיוב המזונות המוטל על האב איננו רלוונטי כאן. גם בין בני זוג מאותו המין אשר יש ביניהם פערי שכר או פערים בזמני השהייה עם הילדים יכול ויגיעו הצדדים להסכמה על תשלום מזונות לצורך כיסוי הוצאות הילדים ומתן אפשרות לשני ההורים לקיים ולהתקיים בתים יציבים ובטוחים לילדים. קביעת המזונות, כמו קביעת זמני השהייה, יכולה להיעשות גם אם לא אומץ הילד על ידי ההורה הלא ביולוגי באופן פורמלי.

היקף המזונות ייקבע בהתחשב בהכנסות של כל צד ובהוצאותיו הבסיסיות, על פי גובה הוצאות הילדים ואופיין וכן בהתחשב בזמני השהייה של כל אחד מבני הזוג עם הילדים. השאיפה היא להגיע לסכום כזה שייאפשר לכל אחד מהצדדים לקיים בית יציב כלכלית שבו יוכלו הילדים לגדול ברוגע ובביטחון.

חומר גנטי משותף

זוגות חד מיניים רבים המעוניינים להביא יחד ילדים לעולם יוצרים חומר גנטי משותף – במקרה של זוג גברים עם אישה, במקרה של זוג נשים – עם גבר, וזאת על מנת להביא מאותו החומר הגנטי מספר ילדים, כך שביולוגית הילדים יהיה אחים. בעת פרידה, יש לקבוע מה דינו של אותו חומר גנטי משותף – האם יכול אחד הצדדים להמשיך ולהביא ילדים משותפים באמצעות אותו חומר גנטי, גם ללא הסכמת הצד השני? אם כן – האם בכל זאת נקבעים תנאים לשימוש באותו החומר הגנטי. וכן, מה קורה אם לאחר הפרידה, אחד הצדדים נפטר, חו”ח – מה דינו של החומר הגנטי המשותף במקרה כזה?

לשימוש בחומר הגנטי יכולות להיות השלכות משמעותיות לגבי הילד עצמו בעתיד – זהות הוריו, כלכלתו ואופן גידולו ולכן חשוב להסדיר את מעמד החומר הגנטי כשבני הזוג מחליטים לסיים את המערכת הזוגית ביניהם.

רכוש

בעוד על זוגות נשואים כדמו”י (כדת משה בישראל) חל חוק יחסי ממון אשר קובע שהרכוש הנצבר בתקופת החיים המשותפת יחולק בחלקים שווים במקרה של פרידה, אלא אם נקבע אחרת ביניהם, על בני זוג מאותו המין לא חל חוק זה אלא חלה “הלכת השיתוף”, כאשר הרעיון בבסיסה הוא דומה – אם בני הזוג הינם “ידועים בציבור” וניהלו משק בית משותף, כלל הנכסים של בני הזוג יחולקו ביניהם באופן שווה, אולם לצורך קביעת אופן החלוקה יש משמעות ל”כוונת הצדדים” במהלך החיים המשותפים – האם בין בני הזוג קיים הסכם חיים משותפים או הסכם ממון הקובע את חלוקת הרכוש? האם לאורך השנים ביחד התנהלו מחשבון משותף וכמשק בית אחד? האם פירות (הכנסות) מנכסים ששייכים רק לאחד הצדדים שימשו לניהול משק הבית המשותף ועוד. הדברים נכונים לא רק לגבי חשבון משותף אלא אף לדירה השייכת לאחד הצדדים אולם הזוג, על ילדיהם, מתגוררים בה, או אם רכשו הצדדים דירה משותפת במהלך החיים המשותפים. כך גם לגבי קופות גמל וקרנות השתלמות שנצברו ונפדו ושימשו את בני הזוג במהלך החיים המשותפים, ירושה שקיבל מי מהם ולא הופרדה ועוד. בתהליך גישור בין בני זוג מאותו מין, אפשר לדבר על חלוקת הרכוש באופן פתוח, לבדוק את כוונתם הצדדים ורצונם בהתייחס לכל נכס ונכס ולהגיע להסכמות בנוגע לחלוקתו ביניהם, אם לאו. 

 

ירושה

ככלל, במסגרת הסכם גירושין לא ניתן להחליט מה יקרה עם ירושתו של אדם וזאת כיון שלאדם שמורה הזכות הבלעדית לקבוע מה ייעשה עם רכושו לאחר לכתו וזאת הוא יכול להסדיר בצוואתו. לא זו אף זו, שמורה לאדם הזכות הבסיסית לשנות את צוואתו בכל עת שיחפוץ בכך, ללא תלות בהסכמות כאלה ואחרות עם אחרים. משום כך, בהסכם פרידה לא יכולים בני הזוג לקבוע מי יירש את רכושו של ההורה האחר במידה ויילך לעולמו, אלא בצוואה בלבד.

הזווית המשפטית – מה הם החוקים החלים על בני זוג מאותו מין?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – חוק זה יחול על הורה ביולוגי מתוקף היותו אפוטרופוס טבעי של הילד או הילדה. ההורה האחר, שאיננו ההורה הביולוגי של הילד/ה, מכונה “הורה חברתי”. ההורה החברתי יכול להסדיר את מעמדו באמצעות צו אימוץ או באמצעות פסק דין הצהרתי המסדיר את מעמדו כהורה של הילד/ה לכל דבר ועניין – הן לעניין חובות והן לעניין זכויות. בעת פרידת בני זוג מאותו מין, יוכלו בני הזוג לקבוע משמורת של אחד ההורים על הילד/ה ויוכלו אף לקבוע משמורת משותפת. כמו כן, יהיה זכאי ההורה החברתי לזמני שהייה עם הילד/ה.

משמורת וזמני שהייה יכולים להיקבע להורה החברתי גם בהיעדר צו אימוץ או פס”ד הצהרתי, אך במקרה כזה יהיה על ההורה החברתי להוכיח שהוא שותף פעיל ומשמעותי בגידולו של הילד/ה עד למועד הפרידה.

חוק בית המשפט לענייני משפחה (מזונות) – יחול על הורים גם במקרה של בני זוג מאותו המין אשר הביאו לעולם ילד/ה יחדיו והבטיחו לגדל אותו ולדאוג לכל מחסורו. חוק זה יחול גם אם לא נעשה אימוץ פורמאלי של הילד/ה על ידי ההורה הלא ביולוגי ואשר ניתן להוכיח לגביו שהיה שותף פעיל ומשמעותי בהחלטה להביא את הילד/ה לעולם ובגידולו עד למועד הפרידה.

הלכת השיתוף – כאמור, חוק יחסי ממון בין בני זוג לא יחול על בני זוג מאותו המין כיוון שאינו חל על ידועים בציבור אך כן תחול “הלכת השיתוף” הקובעת שיתוף בנכסים בין בני זוג. בהליך משפטי יצטרך הטוען לשיתוף ברכוש להוכיח כי כוונת הצדדים היתה שיתוף של הנכסים של בני הזוג בתקופת החיים המשותפים.

האם צריך לאשר את ההסכם בבית המשפט?

בני זוג מאותו המין אשר נישאו בחו”ל ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל נדרשים לאשר את הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה כך שיקבל תוקף של פסד דין לכל דבר ועניין. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נגזרת מתוך הוראת חוק בית המשפט לענייני משפחה אשר בסמכותו לדון בעניינים משפטיים אשר בין בני זוג.

חתונה ופרידה

הדין הדתי לא מכיר בנישואין בין בני זוג מאותו המין אולם זוגות אלה יכולים להתחתן בחו”ל או להתחתן בנישואים אזרחיים ולאחר מכן להירשם כ”נשואים” במרשם האוכלוסין בישראל ולקבל את ההטבות הזכויות והחובות אשר חלים על זוגות נשואים בישראל. כשזוג חד מיניים מחליט על פרידה ומעוניין למחוק את סטטוס ה”נשוי” מרישום בתעודת הזהות, עליו לעשות זאת באמצעות פניה לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש פסק דין הצהרתי שיורה למשרד הפנים לעשות כן, או לחילופין לפתוח בתהליך “התרת נישואין” שבסופו יביא למחיקת הסטטוס “נשוי” ולהתרת הנישואים.   

כמה עולה גישור בין בני זוג מאותו המין?

תהליך גישור גירושין בין בני זוג מאותו המין יכול לעלות בין 5000 ₪ ל- 18,000 ₪ סה”כ לשני הצדדים. המחיר נקבע בהתאם לכמות השעות שנדרשות להגיע להסכם והוא כולל את עלות הכנת ההסכם.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

להתגרש בשלום

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם