נדב נישרי מגשר מומחה בגישור גירושין. מחבר הספר "להתגרש בשלום" (הוצאת סטימצקי)

נדב נישרי מגשר מומחה בגירושין, מחבר הספר “להתגרש בשלום- המדריך לגישור גירושין” (הוצאת סטימצקי), מומחה בגישור בגירושין ובליווי זוגות מתגרשים בהליכי גירושין מורכבים וביצירת הסכמי גירושין בהסכמה תוך התמודדות עם קשיים רגשיים. מומחה בשיטת הגישור הטרנספורמטיבי. מאז שסיים את התמחותו בגישור גירושין והחל לפעול כמגשר גירושין, הביא לסגירת הסכמי גירושין בהסכמה במאות הליכי גירושין ובגישורים נוספים בתחומי המשפחה והעסקים. בנוסף לגישורים בפועל, נדב גם מרצה לגישור בסיסי, משפחתי ומקצועי ומכשיר ומלווה מגשרים חדשים בתחילת דרכם בגישור.

השכלה וניסיון מקצועי: תואר ראשון במשפטים (L.L.B), לימודי תואר שני ביישוב סכסוכים (אוניברסיטת בר-אילן), בוגר מסלול גישור מקצועי מורחב בבית לגישור ויישוב סכסוכים, בוגר קורס ליווי זוגות בהליכי פרידה פרופ’ קלייר רבין, חבר בארגון המגשרים ובלשכת המגשרים בישראל, קורס אימון מקצועי (גומא), בוגר קורס גירושין בשיתוף פעולה, 7 שנות התמחות בגישור גירושין בבית לגישור ויישוב סכסוכים ומאות הסכמי גישור שהסתיימו בהצלחה.

חשוב לדעת על גישור לפני שמתחילים…

גישור גירושין הוא תהליך שנועד לעזור להורים שמחליטים להיפרד או נמצאים בצומת דרכים בזוגיות, לגבש הסכמות משותפות בכל הנוגע לגידול הילדים ובמידת הצורך, לחלוקת הרכוש והכספים שצברו במהלך השנים המשותפות. נקודת המוצא שלי היא שגם כאשר המשפחה מתפצלת לשני בתים, היא עדיין נשארת משפחה ולכן על ההורים למצוא דרכים אופרטיביות שיעזרו להם לנהל את המשפחה בשני הבתים. ההחלטה להיפרד היא החלטה מורכבת, קשה וכואבת. השיח סביב הגירושין משלב שאלות פרקטיות רבות יחד עם סערות רגשיות שלעתים הן בלתי נשלטות. מטרתי כמגשר גירושין, היא לעזור להורים לשתף פעולה במציאת פתרונות פרקטיים, ליצור מנגנונים שיעזרו לפתור מחלוקות ולהתמודד בתבונה וברגישות עם ההיבטים הרגשיים המשפיעים על כל אחד מההורים.

במסגרת הגישור אני משוחח עם שני ההורים במסגרת פגישות משותפות (עם שני ההורים בחדר) ובפגישות נפרדות (אני והורה אחד). במהלך השיחות הולכות ונרקמות הסכמות בכל הנושאים שעל הפרק. הסכמות שיהפכו בסופן להסכם גירושין או להסכם גירושין ולחלופין שלום בית. זאת בהתאם לרצון ההורים.

חשוב לי לציין, שלי כמגשר אין אג’נדה נסתרת לגירושין או לשלום בית. מטרתי בגישור היא לעזור לשני ההורים ולשאר בני המשפחה להיות מאושרים. על כן, כאשר שני ההורים מחליטים שהם רוצים להתגרש אני עוזר להם לעשות זאת בצורה הטובה ביותר וכאשר אחד מהם או שניהם מאמינים שהם יכולים לתקן את הקשר ולעשות שלום בית, אני אחפש יחד עימם את הדרכים שיאפשרו לעשות כן.

איך מתנהל גישור גירושין

השלב הראשון של הגישור הוא חלק ההיכרות. בחלק זה חשוב לי לזכות באמון של שני ההורים על מנת ואוכל לתת להם את תחושת הביטחון הנחוצה להם. על מנת ולעשות זאת אני מייצר שיח פתוח על הגישור ועל מטרותיו ועונה לשאלות ההורים בנוגע לתהליך הגישור ובנוגע אלי כמגשר גירושין. בסיום חלק ההיכרות יוצאים שני ההורים עם תחושת ביטחון הנובעת מהבנה טובה יותר של התהליך ויכולת לסנן את רעשי הרקע השלילייםהמלווים אותם.

בשלב השני של הגישור, אני עוזר לכל אחד מההורים לגבש הבנה בדבר מטרותיו האישיות לעתיד כדי לוודא שהסכם הגירושין הסופי יאפשר לו להשיגן. חלק זה חשוב ביותר מאחר והוא יעזור לכל אחד מההורים לדעת בכל רגע נתון האם הוא מתקדם למקום הרצוי עבורו וכיצד הוא יכול לשפר את פעולותיו ולקדם את מטרותיו.

בשלב השלישי שנעשה לאחר שהונחו היסודות וגובשו המטרות המשותפות והנפרדות, מתחיל דיאלוג שמטרתו למצוא דרכים שיאפשרו לשני ההורים להשיג את מטרותיהם. במהלך השנים צברתי ניסיון רב שעוזר לי לראות מקומות בהם ניתן לרתום את שני ההורים למען מציאת פתרונות יצירתיים וליצירת שיתוף פעולה ביניהם. מתוך הדיאלוג ובעזרת הכלים שאני נותן לזוגות הפונים אלי, הולכות ונרקמות הסכמות בנוגע לכל הנושאים שעל הפרק. רשימת הנושאים עליה אנו צריכים לעבור מורכבת משאלות פרטניות הרלוונטיות למשפחה ומנושאים נוספים שאני מביא לשולן מתוך הניסיון שצברתי.

לאחר שמושגות כל הסכמות הנדרשות ולאחר שעברנו על כל ההיבטים הנחוצים, אני אוסף את ההסכמות שהושגו והופך אותן להסכם גירושין או להסכם גירושין ולחלופין שלום בית (בהתאם להסכמות שהושגו). את הסכם הגירושין אני שולח להורים בדוא”ל על מנת ויקראו אותו ויוודאו שהוא תקין. לאחר שמתקבל האישור על ההסכם משני ההורים הוא מועבר לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שם שופט או דיין נותן לו תוקף של פסק דין.

נקודת המבט שלי בגישור גירושין, היא שהסכם גירושין הוא בסופו של דבר הסכם שותפות. הסכם שותפות שעוסק בהיבטים שונים בחיי ההורים והילדים. מכאן שהסכם הגירושין צריך לצפות פני עתיד ולגבש הסכמות בדבר נושאים קריטיים ואחרים שעלולים לצוץ במהלך השנים.

מיהו מגשר מוסמך?

לפני שאסביר מיהו מגשר מוסמך, אני רוצה לשתף אתכם בדילמה שהייתה לי לפני שכתבתי את העמוד הזה. מצד אחד אני שומע אנשים רבים שואלים מיהו מגשר מוסמך ורואה מגשרים רבים שקוראים לעצמם מגשרים מוסמכים ולכן ברור היה לי שאני צריך להסביר מיהו אותו מגשר מוסמך מדובר. אך מצד שני כל עוד מקצוע המגשר לא הוסדר על ידי הכנסת וכל עוד אין גוף רשמי שמפקח על המגשרים, אין משמעות אמתית למונח מגשר מוסמך. כלומר שבפועל יכול כל אדם וללא קשר להכשרה שעבר ולניסיון שצבר, לקרוא לעצמו מגשר מוסמך. בסופו של דבר החלטתי לפתור את הדילמה על ידי כך שאכתוב לא מיהו מגשר מוסמך (כי אין דבר כזה) אלא מהם הקריטריונים שצריכים להיות למגשר כדי שיוכל להיקרא מגשר מוסמך לדעתי. בנוסף אני מתכוון לכתוב כיצד אני רואה את ההכשרה וההסמכה שצריכים מגשרים לעבור כדי שיהיה מסוגלים להיכנס לחדר הגישור ולעשות את עבודתם נאמנה ללא גרימת נזק לצדדים.

 

מסלולי ההכשרה "למגשרים מוסמכים"

מסלולי ההכשרה  הקיימים היום (2018) על מנת ולעסוק בגישור, מאוד מצומצמים ומאוד לוקים בחסר בכל הקשור לניסיון מעשי. מרבית הקורסים הקיימים עוסקים בעיקר בתאוריות גישוריות ואינם מספקים ניסיון מעשי בגישור. התפישה הרווחת היא שאנשים המעוניינים ללמוד היום גישור מקצועי, נדרשים ללמוד את הקורסים הבאים:

  • קורס גישור בסיסי בן 60 שעות
    איך לבחור קורס גישור
  • קורס פרקטיקום בו הם יגשרו ב-8 תיקי תביעות קטנות.
  • קורס גישור משפחתי בן 40 שעות.

כלל הקורסים הללו נלמדים במסגרות פרטיות ואינן מפוקחות על ידי גורם ציבורי מוסמך. בנוסף הקורסים הללו אינם מאפשרים התנסות מעשית בתיקי גירושין על כל המשתמע מכך.

אלו המעוניינים להעמיק את השכלתם יכולים לפנות לתואר שני ביישוב סכסוכים המועבר באוניברסיטאות בר אילן, תל אביב ובן גוריון. מדובר בתואר מרתק ומעמיק אך גם הוא אינו פרקטי דיו לטעמי.

איזו הכשרה צריך כדי להיות באמת מגשר מוסמך

מה צריך ללמוד ולעשות כדי להיות מגשר מוסמך לגירושין לדעתי?  פסקה זו מתארת את הדרך בה אני רואה את ההכשרה הנדרשת עבור מגשרים. מדובר בסטנדרט גבוה יותר מהנהוג כיום וכולי תקווה שהוא יהפוך למינימום הנדרש. אם כן, לדעתי על מנת ולהפוך למגשר, יש ללמוד את כל הקורסים וההכשרות הקיימות (בסיסי, פרקטיקום, משפחה ותואר שני ביישוב סכסוכים). מלבד לקורסים הללו אני מקווה שייפתח בעתיד קורס מעשי בן 100 ל-150 שעות אקדמאיות שישלים את הפער הנדרש. בסיום ההכשרה העיונית יש לצבור ניסיון מעשי של 50 תיקים לכל הפחות. מניסיוני, רק לאחר שעוברים יותר מ-50 גישורים, מקבלים ניסיון מספק לעבודה עצמאית בחדר הגישור. בנוסף יש לעבור הכשרה נוספת בתחומי הטיפול הזוגי והאימון (קואצ'ינג) כדי לקבל זוויות ראייה חדשות. לבסוף, אני מצפה ממגשרים מקצועיים ללכת להשתלמויות רבות ככל האפשר במגוון תחומים ידע ועניין כדי להרחיב את השכלתם וראייתם המקצועית גם שנים לאחר הלימודים כפי שנהוג במקצועות טיפוליים ומשפטיים אחרים.

ציפייה לעתיד…

את הדברים הללו כבר אמרתי במספר ועדות ודיונים שהתקיימו בכנסת ובמפגשים של ארגוני המגשרים השונים בהם אני חבר (ארגון המגשרים בישראל ולשכת המגשרים בישראל). מבחינתי אלו הם גם הפרמטרים על פיהם אני בוחר את המגשרים עימם אני עובד בחדר הגישור ואת המגשרים אותם אני חונך בשלביהם הראשונים. כולי תקווה שיבוא היום בו מדינת ישראל תסדיר את מקצוע הגישור בחקיקה ותקבע קריטריונים ברורים להסמכה למגשרים. עד אז יצטרך הציבור לבחור את המגשרים בהתאם להמלצות שניתנות לגביהם ולאחר פגישה והתרשמות אישית.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים להשאיר פרטים באתר או להתקשר 052-5571818

 

השאר תגובה

להתגרש בשלום

הוצאת סטימצקי | מאת המגשר נדב נישרי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם