על נדב נישרי ועל ספרו להתגרש בשלום

מיהו מגשר מוסמך?

לפני שאסביר מיהו מגשר מוסמך, אני רוצה לשתף אתכם בדילמה שהייתה לי לפני שכתבתי את העמוד הזה. מצד אחד אני שומע אנשים רבים שואלים מיהו מגשר מוסמך ורואה מגשרים רבים שקוראים לעצמם מגשרים מוסמכים ולכן ברור היה לי שאני צריך להסביר מיהו אותו מגשר מוסמך מדובר. אך מצד שני כל עוד מקצוע המגשר לא הוסדר על ידי הכנסת וכל עוד אין גוף רשמי שמפקח על המגשרים, אין משמעות אמתית למונח מגשר מוסמך. כלומר שבפועל יכול כל אדם וללא קשר להכשרה שעבר ולניסיון שצבר, לקרוא לעצמו מגשר מוסמך. בסופו של דבר החלטתי לפתור את הדילמה על ידי כך שאכתוב לא מיהו מגשר מוסמך (כי אין דבר כזה) אלא מהם הקריטריונים שצריכים להיות למגשר כדי שיוכל להיקרא מגשר מוסמך לדעתי. בנוסף אני מתכוון לכתוב כיצד אני רואה את ההכשרה וההסמכה שצריכים מגשרים לעבור כדי שיהיה מסוגלים להיכנס לחדר הגישור ולעשות את עבודתם נאמנה ללא גרימת נזק לצדדים.

 

מסלולי ההכשרה “למגשרים מוסמכים”

מסלולי ההכשרה  הקיימים היום (2018) על מנת ולעסוק בגישור, מאוד מצומצמים ומאוד לוקים בחסר בכל הקשור לניסיון מעשי. מרבית הקורסים הקיימים עוסקים בעיקר בתאוריות גישוריות ואינם מספקים ניסיון מעשי בגישור. התפישה הרווחת היא שאנשים המעוניינים ללמוד היום גישור מקצועי, נדרשים ללמוד את הקורסים הבאים:

  • קורס גישור בסיסי בן 60 שעות
  • קורס פרקטיקום בו הם יגשרו ב-8 תיקי תביעות קטנות.
  • קורס גישור משפחתי בן 40 שעות.

 הקורסים הללו נלמדים במסגרות פרטיות ואינן מפוקחות על ידי גורם ציבורי מוסמך. בנוסף הקורסים הללו אינם מאפשרים התנסות מעשית בתיקי גירושין על כל המשתמע מכך.

אלו המעוניינים להעמיק את השכלתם יכולים לפנות לתואר שני ביישוב סכסוכים המועבר באוניברסיטאות בר אילן, תל אביב ובן גוריון. מדובר בתואר מרתק ומעמיק אך גם הוא אינו פרקטי דיו לטעמי.

איזו הכשרה צריך כדי להיות באמת מגשר מוסמך

מה צריך ללמוד ולעשות כדי להיות מגשר מוסמך לגירושין לדעתי?  פסקה זו מתארת את הדרך בה אני רואה את ההכשרה הנדרשת עבור מגשרים. מדובר בסטנדרט גבוה יותר מהנהוג כיום וכולי תקווה שהוא יהפוך למינימום הנדרש. אם כן, לדעתי על מנת ולהפוך למגשר, יש ללמוד את כל הקורסים וההכשרות הקיימות (בסיסי, פרקטיקום, משפחה ותואר שני ביישוב סכסוכים). מלבד לקורסים הללו אני מקווה שייפתח בעתיד קורס מעשי בן 100 ל-150 שעות אקדמאיות שישלים את הפער הנדרש. בסיום ההכשרה העיונית יש לצבור ניסיון מעשי של 50 תיקים לכל הפחות. מניסיוני, רק לאחר שעוברים יותר מ-50 גישורים, מקבלים ניסיון מספק לעבודה עצמאית בחדר הגישור. בנוסף יש לעבור הכשרה נוספת בתחומי הטיפול הזוגי והאימון (קואצ’ינג) כדי לקבל זוויות ראייה חדשות. לבסוף, אני מצפה ממגשרים מקצועיים ללכת להשתלמויות רבות ככל האפשר במגוון תחומים ידע ועניין כדי להרחיב את השכלתם וראייתם המקצועית גם שנים לאחר הלימודים כפי שנהוג במקצועות טיפוליים ומשפטיים אחרים.

ציפייה לעתיד…

את הדברים הללו כבר אמרתי במספר ועדות ודיונים שהתקיימו בכנסת ובמפגשים של ארגוני המגשרים השונים בהם אני חבר (ארגון המגשרים בישראל ולשכת המגשרים בישראל). מבחינתי אלו הם גם הפרמטרים על פיהם אני בוחר את המגשרים עימם אני עובד בחדר הגישור ואת המגשרים אותם אני חונך בשלביהם הראשונים. כולי תקווה שיבוא היום בו מדינת ישראל תסדיר את מקצוע הגישור בחקיקה ותקבע קריטריונים ברורים להסמכה למגשרים. עד אז יצטרך הציבור לבחור את המגשרים בהתאם להמלצות שניתנות לגביהם ולאחר פגישה והתרשמות אישית.

 

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם