איך לייצר שיתוף פעולה בין צדדים בהליך גישור גירושין

השאלה איך לייצר שיתוף פעולה בין צדדים בהליך גישור גירושין תלויה בדרך בה רואים הצדדים את המציאות לאחר הגירושין. באופן כללי ישנן שלוש דרכים עיקריות לפתרון מחלוקות: שנינו מרוויחים (win win), שנינו מפסידים (lose lose) ואחד מרוויח והשני מפסיד (win lose). כאשר מתנהלים בסכסוך בו אין קשר מתמשך או רגשי עם הצד השני, קל לפעול בטקטיקה שתוביל למקסום התוצאה עבורנו על חשבון הצד השני. זאת מאחר ואנחנו לא צופים ולא לוקחים בחשבון, את האפשרות שאחרי שנותיר את הצד השני להתמודד עם ההפסד שנחל ועם משמעויותיו עבורו, נצטרך עוד לפגוש בו ביום מן הימים. בספרי "להתגרש בשלום" סיפרתי את הסיפור המוכר על אריאל שרון שישב במזנון הכנסת ואמר לעוזריו שכל האנשים שהוא "חיסל" בפוליטיקה עדיין מסתובבים במסדרונות הכנסת. על מנת ולחסל מישהו ולהמשיך לפגוש אותו מדי יום, נדרשים שני דברים: הראשון הוא עור של פיל (שהיה לשרון בשפע) והשני הוא התקווה שהצד השני הצליח לשים את ההפסד והעלבון מאחוריו והוא המשיך הלאה בחייו. ללא רגשות נקם. בהליכי גירושין שתי האפשרויות הללו לא קיימות.
כאשר מדובר במשא ומתן בהליכי גירושין חייבים שני ההורים למצוא את הדרך לכך ששניהם ימשיכו לעמוד על הרגליים לאחר הגירושין. באופן טבעי כל אחד מהצדדים חושב על המשמעויות הכלכליות, הרגשיות והפרקטיות שייגרמו לו לאחר הגירושין. באופן טבעי כל אחד מהצדדים חושב כיצד לשמור על עצמו ועל ילדיו. וכך יוצא שכל אחד מההורים שומר על עצמו ושניהם שומרים על הילדים על פי תפישתם.

הורות אחרי הגירושין

כפי שניתן לראות באיור המצורף, ישנם ארבעה מצבי אחריות הורית לאחר הגירושין:

שיתוף פעולה הורים אחרי הגירושין

ההורה אחראי לעצמו ולמעשיו – עבודה ופיתוח הקריירה, בריאות ההורה, זוגיות חדשה, פנאי וכו'.
ההורה אחראי בעצמו על חלק מעולמם של הילדים – הסעות לחוגים, איסופים ממוסדות הלימודים, טיפול בילדים כאשר הם בחזקתו וכו'.
הילדים הם האחראים על היבטים בחייהם באופן עצמאי – הכנת שיעורי בית, התמודדות עם גיל ההתבגרות, לקיחת אחריות על מעשים, למידה, חיי חברה וכו'.
נדרשת מעורבות של שני ההורים בקבלת החלטות וניהול ענייני הילדים – עמידה בזמני הורות, קבלת החלטות בנוגע למקום הלימודים של הילדים, הסכמה על ערכים ושיטות חינוך על פיהן יגדלו הילדים, קשר מול מוסדות רשמיים, מימון הוצאות חריגות וקבלת החלטות בנוגע אליהן וכו'.

החיים מורכבים משלל מצבים קטנים בהם מעורבים בני המשפחה והסובבים אותם. מצבים קטנים אלו מכילים בתוכם אלמנטים מתוך כל ארבעת המצבים ועל כן לא ניתן באמת להתעלם ממצב אחד מבלי לפגוע בשאר המצבים.
הורים גרושים מעדיפים פעמים רבות, לצמצם למינימום ההכרחי את הקשר עם הגרוש/ה. לא זו אף זו שצמצום שכזה פוגע בילדים שהופכים בעל כורחם לצינור להעברת מסרים בין ההורים. הדבר פוגע גם באופן מהותי ביכולת ההורים, לקבל החלטות מושכלות בזמן ולמנוע הגעה למצבי משבר. אין ספק שהמצב האידיאלי לאחר גירושין הוא שיש תקשורת ברורה, סדירה ושקופה בין ההורים בכל הקשור לילדיהם ושבכל הקשור לחייהם הפרטיים נשמרת הזכות של כל אחד מהם לפרטיות. על מנת ולהגיע למצב זה נדרשת סבלנות רבה והתנהלות מכבדת לאורך תהליך הגירושין ובתקופת ההחלמה שלאחריו.
אחד היתרונות הגדולים הטמונים בגישור גירושין נמצא ביכולת של התהליך לבסס מנגנונים לשיתוף פעולה בין ההורים לאחר הגירושין. בעזרת ניבוי סיטואציות מציאותיות שיתרחשו בעתיד, יכולים ההורים במסגרת הגישור לתרגל תהליכי פתרון מחלוקות וקבלת החלטות משותפת. בגישורים שאני עורך אני שואף להפוך את השיח בנוגע לגידול הילדים, לשיח ענייני ולעתים גם לשיח עסקי. הרי בסיכומו של דבר לאחר שמטפלים בהיבטים הרגשיים של הגירושין, נותר שיח מאוד טכני הנוגע לשאלות היומיומיות בהן נתקל כל הורה אשר נדרש לגדל את ילדיו. כחלק מאותה גישה "עסקית" אני שואף לבסס שותפות חדשה טובה וחזקה בין ההורים. שותפות זו שתקבל תוקף של פסק דין במסגרת הסכם הגירושין, תגדיר כיצד יתנהל "העסק המשותף" וכיצד יעזרו לו השותפים לשגשג.

הופכים את המשא ומתן מרגשי לעסקי

מאחר והגירושין מעלים שאלות רבות הנוגעות לחוסר ודאות כלכלית של שני ההורים או של אחד מהם, ניתן לנהל גם שיח עסקי בין השותפים בנוגע ליכולותיהם הכלכליות. כמו בעולם העסקי כך גם בגירושין – במידה שאחד השותפים קורס כלכלית, השותף השני יאלץ לסחוב על גבו גם את התחייבויותיו הכלכליות של ההורה הקורס, שהרי הילדים עדיין יצטרכו לאכול ולהתגורר בבית סביר. בשל כך גם ההורה החזק יותר, עלול יהיה לקרוס בסופו של דבר. הבנה זו מאפשרת ויש אשר יאמרו – גם מחייבת, את שני ההורים לוודא שלשניהם יש יכולת השתכרות נאותה וששניהם יוצאים לדרכם החדשה בצורה טובה ובטוחה ככל האפשר. לאחר שמושגת הבנה זו יכולים ההורים לנתח באופן חיובי ובצורה בונה את החסרונות העסקיים של כל אחד מהם ולנסות לבחון אפשרויות לעזרה הדדית בהם.

שיתוף פעולה בגירושין
זכור לי מקרה קלאסי שהגיע אלי בו שני בני הזוג היו עצמאיים. האב עסק בייצור מוצרים בהזמנה אישית והאם הייתה אשת שיווק ומכירות. במסגרת חיי הנישואין הם עשו הפרדה מוחלטת בין הבית לעבודה. אך במסגרת תהליך הגישור גירושין שלהם, כאשר הסתבר שלאב חסרה הכנסה של 3,000 ₪ בחודש על מנת ויוכל לעמוד על רגליו לאחר הגירושין, נראה היה שהאופציה הטובה ביותר היא שבמסגרת הסכם הגירושין, תימצא האופציה שתגדיל את ההכנסה של האב. לאחר שניתחנו את מצבם הכלכלי של ההורים ואת הוצאותיהם החודשיות של הילדים בשני הבתים, הסתבר שהאב מוציא בכל חודש סך של 3,400 ₪ בעבור יחסי ציבור. בעקבות מספר הבנות אשר נגעו למזונות, זמני הורות, גבולות בין ההורים ולמנגנוני קבלת החלטות בענייני הילדים, אשר היו לטעמה ולשביעות רצונה של האם. הסכימה האם לקחת על עצמה את ביצוע יחסי הציבור לאב. בדרך זו האב חסך 3,400 ₪ בכל חודש ואף זכה באשת יחסי ציבור נפלאה שבאמת האמינה בו ובעבודתו ולכן יצרה בעבורו הזדמנויות טובות בהרבה משהצליחו לייצר אנשי יחסי הציבור הקודמים שהעסיק.

למאמרים נוספים לחצו כאן

השאר תגובה

להתגרש בשלום

הוצאת סטימצקי | מאת המגשר נדב נישרי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם