תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו- 2016

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו- 2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה- 2014 [1] (להלן- החוק), סעיף 26 לחוק בתי משפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995[2],  סעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984[3] (להלן-חוק בתי המשפט), סעיף 27 לחוק הדיינים התשט"ו- 1955[4], באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לעניין תקנות 10 עד 15, ובהיוועצות עם ראשי בתי הדין הדתיים לעניין תקנה 2 ו-10 עד 15  אני מתקינה תקנות אלה:
הגדרות 1. בתקנות אלה-
    "בא כוח" – עורך דין,  ולעניין בית דין רבני ובית דין שרעי – גם טוען רבני וטוען שרעי לפי העניין;
    "הממונה הארצי על יחידות הסיוע" – כמשמעותו בסעיף 2 לצו בית המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו – 1996[5];
    "סדרי הדין"- סדרי הדין לפי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בעניין ושאליה הוגשה הבקשה או התובענה;
    "פגישות מהו"ת"- פגישות מידע היכרות ותיאום בסכסוך בענייני משפחה כמשמעותן בסעיף 3 לחוק;
    "תקנות הסיוע המשפטי"-  תקנות הסיוע המשפטי התשל"ג- 1973[6].
הגשת בקשה ליישוב סכסוך 2. בקשה ליישוב סכסוך תוגש למזכירות ערכאה שיפוטית בידי מבקש או בא כוחו ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, לפי כללי הסמכות המקומית הקבועים בסדרי הדין.
המצאת הבקשה ליישוב סכסוך והזמנת הצדדים לפגישות מהו"ת 3. (א)             מזכירות הערכאה השיפוטית תמציא למבקש הזמנה לפגישת המהו"ת הראשונה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת וכן דברי הסבר על הליך הבקשה ליישוב סכסוך, ועל פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; בסיום הפגישה הראשונה תזמן יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות לפי הצורך.
    (ב)             העתק של הבקשה, וכן ההזמנה ודף מידע ובו דברי ההסבר יומצאו  למשיב באחת הדרכים האלה:
 

 

    (1)              בהמצאה על ידי הערכאה השיפוטית למען שימסור המבקש בדואר רשום עם אישור מסירה, או באמצעי אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני של המשיב שימסור המבקש, בדרך מאובטחת המאפשרת גישה לבקשה על ידי  המשיב בלבד, והמתעדת את קבלת הבקשה וההזמנה על ידו;
      (2)              במסירה אישית על ידי הערכאה השיפוטית לפי סדרי הדין;
      (3)              באמצעות בא כוחו של המבקש, אם סדרי הדין האמורים מאפשרים המצאה בדרך זו; אם ההמצאה היא באמצעות בא כח, תמסור לו מזכירות הערכאה השיפוטית הזמנה אישית ודברי הסבר כדי שימסרם למבקש, וכן מעטפה ובה העתק הבקשה בצירוף ההזמנה ודברי ההסבר כדי שימציאם למשיב בתוך 3 ימים מיום הגשת הבקשה.
    (ג)               בהמצאת בקשה ליישוב סכסוך והזמנה לפגישת מהו"ת ראשונה, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל יחולו ההוראות לעניין המצאה מחוץ לתחום השיפוט החלים בערכאה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה;  נדרש לפי אותן הוראות היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, תהיה הבקשה למתן היתר קצרה ותמציתית ותכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך מתן ההיתר, ורשאית הערכאה השיפוטית למחוק או להורות על תיקון בקשה להיתר המצאה שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.
אי התייצבות צד לפגישות המהו"ת שנקבעו 4. (א)             דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית המשפט; לא התייצב צד לפגישת המהו"ת לפי ההזמנה, תדווח על כך יחידת הסיוע לערכאה השיפוטית; הודעת יחידת הסיוע תישמר בתיק שנפתח בערכאה השיפוטית, ורשאית הערכאה השיפוטית לבקשת צד שהתייצב לפגישות המהו"ת, להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16,  וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על ידי הצד שלא התייצב .
    (ב)             לא התייצב צד לפגישת המהו"ת לפי הזמנה, וחלפה תקופת עיכוב ההליכים, רשאית ערכאה שיפוטית להטיל הוצאות בין אם הוגשה לה תובענה לפי סעיף 4 לחוק ובין אם לאו, וכן רשאית ערכאה אחרת שהוגשה לה תובענה להטיל הוצאות כאמור; בסעיף קטן זה – "ערכאה שיפוטית" – לרבות רשם בבית המשפט לענייני משפחה.
פגישות המהו"ת בתקופת עיכוב ההליכים 5. (א)             במסגרת פגישות המהו"ת תיתן יחידת הסיוע לצדדים מידע ושירותים כאמור בסעיף 3(ג) לחוק ותסייע להם לבחון את התאמתם של דרכים ושירותים כאמור באותו סעיף ליישוב הסכסוך שביניהם.
    (ב)             הפגישה הראשונה תיועד להיכרות עם הצדדים ולהערכת הסכסוך כדי לבחון דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה והצדדים יתייצבו בה לבדם; בפגישה זו לא ייעשה נסיון ליישוב הסכסוך המשפטי, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים כאמור בסעיף 3(ג)(4) לחוק בלבד, אם הצדדים מעוניינים בכך ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם באי כוחם בעניין.
    (ג)               המשך הפגישות לפי שיקול דעת יחידת הסיוע, ייועד להמשך מימוש תפקידי יחידת הסיוע כאמור בסעיף 3(ג) לחוק ויחידת הסיוע תחליט על אופיה של כל אחת מהפגישות, ככל האפשר בהיוועצות עם עורך דין מיחידת הסיוע; יועדה פגישה אחת או יותר במסגרת פגישות המהו"ת לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם כולו או מקצתו, יהיו הצדדים רשאים לצרף לישיבה כאמור את באי כוחם.
    (ד)             על אף האמור בתקנה זו יחידת הסיוע רשאית להזמין לפגישה אחת או יותר כל אדם שנוכחותו עשויה לתרום ליישוב הסכסוך ובלבד שהסכים לכך, ושהצדדים הסכימו לנוכחותו.
    (ה)             לא יחתמו הצדדים בעת פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע על הסכם בעניין הסכסוך המשפחתי, ולא יקבלו על עצמם התחייבות משפטית, לרבות לעניין הסדרים זמניים לתקופת עיכוב ההליכים והסכמה להמשך יישוב הסכסוך בהסכמה אלא לאחר שניתנה להם הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם או בכל אדם אחר, לרבות בנוגע לניסוח ההסכם;  עובד יחידת הסיוע יביא בפני הצדדים את זכותם להתייעץ בבא כח ובכל אדם אחר כאמור בתקנה זו וכן ימסור להם מידע בדבר האפשרות לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי התשל"ב- 1972[7], ותקנות הסיוע המשפטי,  למי שזכאי לכך.
    (ו)               הממונה הארצי על יחידות הסיוע או מי שיסמיך לכך רשאי לאשר במקרים חריגים בהחלטה מנומקת בכתב לקיים את הפגישות או חלק מהן  במקום שמחוץ ליחידות הסיוע, או באמצעות שימוש באמצעי תקשורת וללא התייצבות צד מהצדדים.
    (ז)              יחידת הסיוע רשאית בהסכמת שני הוריו של קטין להזמינו לדבר לפניה אם ראתה כי הדבר הוא לטובתו, וזאת מבלי לגרוע מהצורך בהזמנת קטין המגיש בקשה עצמאית ליישוב סכסוך שלא באמצעות הורהו; על דברי קטין יחולו הוראות החיסיון החלות על דברים הנאמרים על ידי קטין ביחידת הסיוע לפי כל דין.
    (ח)             יחידת הסיוע רשאית במקרים מיוחדים לפנות לערכאה השיפוטית בהמלצה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שישתתף בפגישות המהו"ת ובהליכים להמשך יישוב הסכסוך, במקרים שבהם בהעדר מינוי כאמור עלולה זכותו של קטין להיפגע פגיעה של ממש.
חיסיון 6. סעיף 5א לחוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995[8] וסעיף 3 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) התשע"א-2011[9]  יחולו על פגישות המהו"ת לעניין איסור פרסום, חיסיון ואי קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע, ואולם יחידת הסיוע תדווח לערכאה שיפוטית על התייצבות או על אי התייצבות הצדדים לפגישות אלה.
בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה 7. (א)             בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס הכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך מבלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו- "גירושין בשיתוף פעולה" –  משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן יכשל .
    (ב)             המלצת יחידת הסיוע על  דרכים שיש בהן כדי ליישב את הסכסוך בהסכמה תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן, ורשאית יחידת הסיוע להיוועץ לעניין גישור  עם יחידת הגישור, כמשמעותה בתקנות בתי המשפט לעניין מגשרים לפי סעיפים 79ד ו- 109 לחוק בתי המשפט (להלן- תקנות רשימת המגשרים):
      (1)              תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם;
      (2)              אזורי פעילותם;
      (3)              השפות שאותן הם דוברים;
     

 

 

 

 

(4)              מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם.
    (ג)              המליצה יחידת הסיוע על הליך גישור, תביא בפני הצדדים את רשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים, ותפנה אותם לרשימת מגשרים המתאימים למאפייניהם.
הודעת הצדדים 8. (א)             שני הצדדים יודיעו ליחידת הסיוע ולצד שכנגד בתוך עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך שהציעה להם יחידת הסיוע או בהליך חלופי אחר שיציינו, ולחלופין יודיעו אם לא הגיעו לידי הסכמה על המשך ההליך ליישוב הסכסוך; הסכימו הצדדים להמשיך בהליך חלופי ליישוב סכסוך יציינו את תקופת ההארכה המוסכמת עליהם לעיכוב ההליכים (להלן – תקופת ההארכה המוסכמת) שבה לא ניתן יהיה להגיש תובענות כאמור בסעיף 3(ה) לחוק.
    (ב)             הודעות הצדדים לפי תקנת משנה (א) ייערכו  לפי טופס 3 שבתוספת; יחידת הסיוע תדווח על כך לערכאה השיפוטית; בהעדר הסכמת הצדדים, רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק.
    (ג)               בתום תקופת ההארכה המוסכמת יודיעו שני הצדדים בנוסח ערוך לפי טופס   3 שבתוספת לערכאה השיפוטית המוסמכת, בצירוף העתק ליחידת הסיוע אם הגיעו לידי יישוב הסכסוך שביניהם בהסכמה, ורשאים הם להודיע באמצעות הטופס האמור על הסכמתם להאריך את התקופה לתקופה נוספת שעליה יחליטו; לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה וחלפה תקופת ההארכה המוסכמת רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק בתוך חמישה עשר  ימים מהיום שבו תמה תקופת ההארכה המוסכמת.
    (ד)             ביקש צד להפסיק את  ההליך ליישוב הסכסוך לפני תום תקופת ההארכה המוסכמת יודיע על כך בכתב לצד שכנגד עם העתקים לערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע; ניתנה הודעה כאמור רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק, בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההודעה לצד שכנגד.
הודעה נלווית לתובענה בעניין של סכסוך משפחתי 9. לכל תובענה בעניין של סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה מוסמכת בחלוף תקופות עיכוב ההליכים שלפי חוק זה, תצורף הודעה נלווית ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת שבה יציין המבקש  את מקום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך שקדמה לתובענה, את  מועד הגשתה ואת מספרה, וכן אם הוארכה תקופת עיכוב ההליכים – את תקופת ההארכה המוסכמת, ויצרף  בקשות והחלטות בעניין סעדים זמניים ודחופים אם הוגשו בתקופת עיכוב ההליכים.
בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מהארץ 10. (א)             בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לפי סעיף 3(ז)(1) לחוק (להלן- סעד זמני) ובכלל זה צו לעיכוב יציאה מן הארץ או צו עיקול, תיערך לפי טופס 5 שבתוספת ותוגש לערכאה השיפוטית לפי הקבוע בתקנה 14; הבקשה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה; לבקשה יצורפו אסמכתאות ותצהיר.
    (ב)             הוגשה בקשה לסעד זמני לערכאה שיפוטית אחרת מזו שאליה הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, יציין מגיש הבקשה בטופס הערוך לפי טופס 5 את קיומה של הבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה לערכאה הראשונה, וכן בקשות לסעד זמני אם הוגשו לערכאה הראשונה וההחלטות שניתנו בהן; צד שהגיש בקשה לסעד זמני לאחר הגשת בקשה כאמור לערכאה שיפוטית אחרת יעביר העתק ממנה ומכל החלטה שניתנה בה לשתי הערכאות.
סדרי דין  בבקשה   לסעד זמני 11. (א)             תשובת המשיב לבקשה לסעד זמני לפי תקנה 10 תוגש בתוך עשרה ימים, בצירוף אסמכתאות ותצהיר; התשובה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות בתגובה לבקשה.
    (ב)             הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה או תשובה לסעד זמני שהוגשה לה שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבו בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט, וכן רשאית היא למחוק את הבקשה או לדחות את הדיון בה אם מגיש הבקשה לא התייצב לפגישות המהו"ת.
    (ג)               בכפוף לאמור בתקנות אלה יחולו על בקשה לסעד זמני סדרי הדין, ובכלל זה  האפשרות למתן סעד זמני במעמד צד אחד אם סדרי הדין מאפשרים זאת.
בקשה לסעד דחוף 12. (א)             צד רשאי להגיש בכל עת לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין בקשה לסעד דחוף ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת בעניינים הבאים:
      (1)              בקשה  לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים;
      (2)              בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה ;
      (3)              בקשה לסעד דחוף בעניין  מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו,  במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין;
      (4)              תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכל ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.
    (ב)             לבקשה לסעד דחוף יצורפו  אסמכתאות לרבות לעניין הדחיפות; הבקשה והתשובה לה ייערכו בצורה קצרה ותמציתית וייכללו אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בהן, הייתה הבקשה לפי תקנת משנה (א)(3) תכלול אך ורק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצרכי הילדים.
    (ג)               אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מאפשרות מבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך  גם בעניינים המפורטים בה.
סדרי דין  בבקשה לסעד דחוף 13. (א)             ראתה ערכאה שיפוטית כי לא היתה דחיפות בבקשה לסעד דחוף, רשאית היא למחוק  את הבקשה או להימנע מלדון בה ולהורות למבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך; אם בקשה ליישוב סכסוך הייתה תלויה ועומדת בין הצדדים וטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים תפנה את המבקש ליחידת הסיוע כדי שתידרש גם לעניין לגביו הוגשה הבקשה לסעד הדחוף.
    (ב)             הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה לסעד דחוף שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בה או שנכתבה בלשון פוגענית ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.
הערכאה השיפוטית אליה יוגשו בקשות לסעדים זמניים ודחופים 14. בקשה לסעד זמני  ובקשה לסעד דחוף לפי תקנות 10 ו – 12  תוגש לערכאה  שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, ובלבד שצד המגיש מספר בקשות יגישן לאותה ערכאה אם היא מוסמכת לכך לפי דין.

 

הוראות מיוחדות 15. (א)             בקשה לסעד זמני לפי סעיף 3(ו) לחוק בעניין מזונות והחזקת ילדים  והתשובה לה, ייערכו בצורה תמציתית ויכללו רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה להסדרים זמניים או תשובה לה שהוגשו לה הכוללות עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.
    (ב)             הוגשה לערכאה שיפוטית תובענה בעניין מזונות או מדור בתום תקופת עיכוב ההליכים ייראו אותה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, ואולם מועד הגשת התגובה של הצד שכנגד יחול לפי סדרי הדין ממועד ההגשה בפועל.
קיצור תקופת עיכוב ההליכים או הארכתה 16. (א)             בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים:
      (1)              לצורך הגשת בקשה דחופה בענין העברת ילד למסגרת חינוכית;
      (2)              לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;
      (3)              לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה קודמת ליישוב סכסוך בין הצדדים, אך מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי, או שהתדיינות כאמור הסתיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה החדשה;
      (4)              בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים בהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;
      (5)              לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המה"ות;
      (6)              לצורך הגשת תובענה של צד אם נגד הצד השני הוגש  כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין  כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של  בני הזוג  או של אחד מהם ;
      (7)              לצורך הגשת תובענה של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7ג(5) לחוק עבודת נשים התשי"ד- 1954 [10] ;
      (8)              לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה;
      (9)              לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;
      (10)          במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;
    (ב)             בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים:
      (1)              הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב;
      (2)               נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;
      (3)              מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב תוך זמן קצר.
    (ג)               הוגשה בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים, תעביר יחידת הסיוע את עמדתה לערכאה השיפוטית לה הוגשה הבקשה; בהחלטה תשקול הערכאה השיפוטית, בין היתר, את המלצת יחידת הסיוע; עמדת יחידת הסיוע תינתן ככל האפשר לאחר קיומה של פגישת מהו"ת אחת לפחות עם הצדדים, ומי שלא התייצב לפגישה לא יהיה רשאי להגיש בקשה לקיצור תקופת ההליכים, אלא באישור בית המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו.
    (ד)             בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים, תיערך לפי טופס 7 שבתוספת בצורה תמציתית ותכלול רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה כאמור  שהוגשה לה הכוללת עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.
    (ה)             האריכה ערכאה שיפוטית או קיצרה את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנות משנה (א)(3), (ב)(1) או (3) וראתה כי ההארכה נדרשה בשל התנהגות שלא בתום לב של אחד מהצדדים,  רשאית היא או הרשם לחייבו בהוצאות משפט.
    (ו)               קיצרה או האריכה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים יחולו המועדים שבחוק לעניין הגשת תובענות ולעניין בקשה לקביעת הסדרים זמניים המוגשת לפי סעיף 3(ו) לחוק, מתום תקופת עיכוב ההליכים המקוצרת או המוארכת לפי העניין; קיצרה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים לעניין מסוים, לא יוכל צד להגיש תובענה בכל עניין אחר, עד לתום תקופת עיכוב ההליכים או המועדים הקבועים בחוק, לפי העניין.
תחילה ותחולה והוראת מעבר 17. (א)             תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 7(ב) ו(ג) ביום י"א בתמוז התשע"ו  (17 ביולי 2016), (להלן –יום התחילה).
    (ב)             תקנות אלה לא יחולו על תובענות בעניין של סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאה שיפוטית לפני יום התחילה.
    (ג)               תחילתה של תקנה 7(ב) ו(ג) ביום תחילתן של תקנות רשימת המגשרים, ואולם עד יום זה, יופנו הצדדים לרשימת מגשרים זמנית שתפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
שמירת דינים 18. (א)             בכל מקום שבו אין בתקנות אלו הוראה סותרת, ימשיכו לחול סדרי הדין הנהוגים בערכאה השיפוטית.
    (ב)             אין באמור בתקנות אלה לגרוע מזכותו של צד להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת בלא להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בעניינים שהחוק אינו חל בהם, ובכלל זה בהליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991[11],  ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב, 2001[12], ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי.

 

תוספת

(תקנות 2, 3, 8, 9, 10, 12 ו-16)

טופס 1

(תקנה 2)

בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016

 

תאריך______________

בערכאה השיפוטית­­­­­­__________

ב__________________

 

 

בעניין שבין המבקש:

תעודת זהות

מרחוב

טלפון:

אם המבקש מיוצג על ידי בא כוח:

בא כוח המבקש:

מרחוב :

טלפון:

פקסימילה:

דואר אלקטרוני:

 

לבין המשיב:

תעודת זהות

מרחוב :

טלפון:

פקסימילה:

דואר אלקטרוני:

 

הואיל ונתגלע סכסוך ביני לבין __________, שהוא בן זוגי/הורהו של ילדי/ילדי/אבי/אמי (מחק את המיותר)

אני פונה לערכאה השיפוטית בבקשה ליישוב הסכסוך בלא התדיינות משפטית, ולהפניה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.

 

 

 

                                       

חתימת המבקש

 

 

טופס 2

 (תקנה 3)

יחידת הסיוע שליד בית המשפט לעניני משפחה/בית הדין ה __________

הזמנה לפגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב סכסוך משפחה בהסכמה

 

תאריך_____________

מספר תיק _________________

 

לכבוד המבקש/ המשיב 

 

 

(1) לפי סעיף 3  לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה- 2014, אתה מוזמן לפגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישות מהו"ת) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לעניני משפחה/בית הדין ה__________;

(2)   מצורף עלון הסבר על פגישות המהו"ת ועל ההליך ליישוב סכסוכי משפחה בהסכמה;

(3) מועד פגישת המהו"ת הראשונה נקבע לתאריך  _______ בשעה_______;

(4) בפגישות ייקבעו מועדים לעד שלוש פגישות מהו"ת נוספות לפי הצורך;

(5)    פגישות המהו"ת אינן כרוכות בתשלום;

(6)    בפגישה הראשונה עליך להתייצב לפגישות המהו"ת לבדך;

(7) דינה של הזמנה זו כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; אם לא תתייצב לפגישות המהו"ת, בית המשפט/ בית הדין ה________ יהיה רשאי, בין השאר לחייב אותך בהוצאות.

 

כתובת יחידת הסיוע:

טלפון לבירורים:

תאריך: __________            חתימת מזכירות בית המשפט/עובד יחידת הסיוע

 

טופס 3

(תקנה 8)

הודעת הצדדים על החלטתם להמשיך בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה

(באם הצדדים מגישים הטופס בנפרד, ישלחו העתק לצד שכנגד)

 

תאריך______________

מספר תיק __________________

 

בעניין שבין  המבקש:

לבין  המשיב:

 

(נא לסמן במקום המתאים)

¨ אנו מודיעים כי בהמשך לפגישות המהו"ת שהתקיימו ביחידת הסיוע,  אנו מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך בפני ___________________________  ומסכימים להאריך את התקופה לעיכוב ההליכים בפני הערכאה השיפוטית עד יום ____________________.

¨ אנו מודיעים כי אנו מסכימים להאריך את התקופה לעיכוב הליכים בפני הערכאה השיפוטית בתקופה נוספת, עד יום_______________.

  1. ידוע לנו כי בתקופת ההארכה וכן ב-15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור לא נוכל להגיש תובענות בעניין של סכסוך משפחתי בינינו לכל ערכאה שיפוטית, ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בינינו.
  2. ידוע לנו כי אם יבקש מי מאתנו להפסיק את ההליך ליישוב הסכסוך לפני תום תקופת ההארכה המוסכמת יודיע על כך בכתב לצד שכנגד עם העתק ליחידת הסיוע ומי שהגיש הבקשה ליישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש כתב תביעה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק לאחר שיחלפו  15 ימים מיום מתן ההודעה האמורה.

 

¨ אנו מודיעים כי הגענו להסכם בעניין הסכסוך המשפחתי.

 

חתימת הצדדים

____________ (המבקש)

_____________ (המשיב)

 

תאריך_______________

 

¨אנו מודיעים כי בהמשך לפגישות המהו"ת שהתקיימו ביחידת הסיוע לא הגענו להסכמה על המשך ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, ועל הארכת תקופת עיכוב ההליכים.

 

____________

חתימת המבקש/ המשיב

 תאריך_______________

טופס 4

(תקנה 9)

הודעה נלווית לתובענה בעניין סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה מוסמכת בחלוף תקופות עיכוב ההליכים, לפי תקנה 9 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016

 

הבקשה ליישוב סכסוך שקדמה לתובענה הוגשה (בערכאה השיפוטית) _______________

ב ____________

 

בעניין שבין המבקש:_____________ תעודת זהות ___________

 

לבין  המשיב:________________­­ תעודת זהות ___________    

 

מועד הגשת התובענה (תאריך) _____________

 

מספר התיק של התובענה ­­­­­____________

 

(אם הוארכה תקופת עיכוב ההליכים) תקופת ההארכה המוסכמת

הייתה מתאריך _________ עד לתאריך ___________

 

¨ מצורפים בזה בקשות והחלטות בעניין סעדים זמניים ודחופים שהוגשו בתקופת עיכוב ההליכים.

 

חתימת התובע

____________

 

תאריך_______________

 

 

טופס 5

(תקנה 10)

בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ  לפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016

 

בערכאה השיפוטית_______________ב____________

 

בעניין שבין המבקש:_____________

תעודת זהות

מרחוב

טלפון:

פקסימילה:

דואר אלקטרוני:

 

אם המבקש מיוצג על ידי בא כוח:­­­­___________

מרחוב _______ ,  בעיר­­­­____________

טלפון:              , פקסימילה:

מספר רישיון:

לבין  המשיב:_________________                

תעודת זהות

מרחוב

טלפון:

פקסימילה

דואר אלקטרוני:

ואם המשיב מיוצג על ידי בא כוח: ___________

מרחוב _______ ,  בעיר____________

טלפון:              , פקסימילה:

מספר רישיון:

 

סוגי הסעדים הזמניים המבוקשים (יש לסמן):

¨ צו לשמירת המצב הקיים כדלקמן:_____________________________________(ציין את תוכן הצו המבוקש)

¨ צו לעיכוב יציאה מן הארץ.

 

להלן הנימוקים לבקשה:

(לתשומת לבך, יש לנמק את הבקשה באופן קצר ותמציתי, ולכלול רק את עיקרי העובדות הנדרשות לצורך    הדיון בה; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה לסעד זמני שתוגש לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.)

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

נא לצרף אסמכתאות לבקשה.

הרצאת פרטים:

  1. פרטים אישיים:

מספר זהות:            תאריך לידה:        כתובת:               טלפון בבית:                  נייד:                 טלפון בעבודה:                  מקום העבודה:              כתובת העבודה:

* פרטי בן הזוג ימולאו לגבי בן הזוג המשיב

*בתביעה בענינו של  קטין באמצעות הורהו ימולאו הפרטים של אותו הורה נוסף על פרטי הקטין שהתביעה בעניינו.

*בתביעה עצמאית של קטין, באמצעות אפוטרופוס לדין או בא כוח, יש למלא את פרטי שני ההורים, בנוסף    לפרטי הקטין.

בן/בת הזוג:       מספר זהות:                  תאריך לידה:        כתובת:               טלפון בבית:                  נייד:

טלפון בעבודה:              מקום העבודה:              כתובת העבודה:

  1. ילדים אם הסעד הדחוף נוגע להם:

שם:       תאריך לידה:         מקום מגורי הילד:

  1. מידע על בקשה פתוחה ליישוב סכסוך (אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בערכאה שיפוטית אחרת, יש לציין אף זאת, ולשלוח עותק של טופס זה והחלטות שניתנו בו לערכאה האמורה):

¨אין כרגע בקשה פתוחה ליישוב סכסוך בהסכמה.

¨בקשה ליישוב סכסוך בהסכמה פתוחה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה/בית הדין ב________

מספר התיק _________

הסעד מבוקש _______________

החלטות שניתנו בבקשה ____________

 

הצהרה:

אני החתום מטה _______________ מספר תעודת זהות __________________ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמר:

אני המבקש__________

תצהירי זה ניתן לתמיכה בבקשה לסעד ביניים בתיק ________

האמור ידוע לי בידיעה אישית/ לפי מיטב ידיעתי ואמונתי/ נסמך על אסמכתאות

אני מצהיר בזה כי תוכן תצהירי זה אמת,

חתימה____________

תאריך__________

אישור

אני החתום מטה  _____________, מאשר בזה כי ביום ___________הופיע בפני _____________ המוכר לי אישית/ שזיהיתיו לפי תעודת זהות מספר ___________________ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת וכולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל, וחתם עליה בפני.

חתימת מקבל התצהיר ______________

 

 

טופס 6

(תקנה 12)

בקשה לסעד דחוף שלא בדרך בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016

 

 

בערכאה השיפוטית __________

ב___________

תאריך:

מספר תיק __________________

 

בעניין שבין  המבקש:

ואם המבקש מיוצג על ידי בא כוח

באמצעות _____________

מרחוב ___________________

טלפון:      , פקסימילה:

 

לבין  המשיב:

ואם המשיב מיוצג על ידי בא כוח

באמצעות

מרחוב

טלפון:      , פקסימילה:

 

 

מוגשת בזאת בקשה לסעד דחוף ללא בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 3(ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014. (להלן- התקנות)

סוג הסעד הדחוף:

¨ בקשה לטיפול רפואי דחוף בקטין

סיבת הדחיפות:  _______________________________________________________________________________

 

¨ בקשת דרכון ויציאה מחוץ לישראל של קטין לפעילות חינוכית או לצורך אחר שלא היה צפוי לפי התנאים הקבועים בתקנה 12(א)(2)_לתקנות___________

סיבת הדחיפות: __________________________________________________________________________

¨ בקשה לסעד דחוף בעניין  מזונות  או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו,  במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

סיבת הדחיפות: __________________________________________________________________________

¨ תובענה דחופה בענייני גירושין כשנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל.

סיבת הדחיפות: __________________________________________________________________________

¨ תובענה דחופה בענייני גירושין בנסיבות מיוחדות אחרות.

סיבת הדחיפות: __________________________________________________________________________

 

 

אסמכתאות מצורפות לעניין הבקשה ודחיפותה:

__________________________________________________________________________

 

  1. פרטים אישיים:

 

מספר זהות:

תאריך לידה:        כתובת:           טלפון בבית:         נייד:

טלפון בעבודה:           מקום העבודה:          כתובת העבודה:

 

 

* פרטי בן הזוג ימולאו לגבי בן הזוג המשיב

* בתביעה בעניינו של קטין באמצעות הורהו ימולאו הפרטים של אותו הורה נוסף על פרטי הקטין.

* בתביעה עצמאית של קטין באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך דין, יומלאו פרטי שני ההורים, בנוסף על פרטי הקטין.

בן/בת הזוג:

מספר זהות:

תאריך לידה:        כתובת:           טלפון בבית:         נייד:

טלפון בעבודה:           מקום העבודה:          כתובת העבודה:

 

  1. ילדים אם הסעד הדחוף נוגע להם:

 

שם:       תאריך לידה:         מקום מגורי הילד:

 

  1. הצהרה

אני החתום מטה _______________ מספר תעודת זהות __________________ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמר:

אני המבקש­­­­_________

תצהירי זה ניתן לתמיכה בבקשה לסעד דחוף בתיק ________

האמור ידוע לי בידיעה אישית/ לפי מיטב ידיעתי ואמונתי/ נסמך על אסמכתאות

אני מצהיר בזה כי תוכן תצהירי זה אמת,

חתימה____________

תאריך__________

אישור

אני החתום מטה  _____________, מאשר בזה כי ביום ___________הופיע בפני _____________ המוכר לי אישית/ שזיהיתיו לפי תעודת זהות מספר ___________________ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת וכולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל, וחתם עליה בפני.

חתימת מקבל התצהיר ______________

 

טופס 7

(תקנה 16)

בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים

 

 

בערכאה השיפוטית ________

ב___________

תאריך:

מספר תיק __________________

 

בעניין שבין  המבקש:

ואם המבקש מיוצג על ידי בא כוח

באמצעות _____________

מרחוב ___________________

טלפון:      , פקסימילה:

 

לבין  המשיב:

ואם המשיב מיוצג על ידי בא כוח

באמצעות

מרחוב

טלפון:      , פקסימילה:

 

 

מוגשת בזאת בקשה לקיצור/ להארכה של תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016.

עילת הבקשה לקיצור התקופה:

¨ הגשת בקשה דחופה בענין העברת ילד למסגרת חינוכית;

סיבת הדחיפות:  _______________________________________________________________________________

¨ הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;

סיבת הדחיפות: __________________________________________________________________________

¨ הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה קודמת ליישוב סכסוך בין הצדדים, אך מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי, או שהתדיינות כאמור הסתיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה החדשה;

 

¨ בקשה לסעד דחוף בעניין  מזונות  או החזקת ילדים וסדרי קשר,  במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;

סיבת הדחיפות: __________________________________________________________________________

¨ הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המה"ות;

¨ הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום עקב עבירות אלימות או מין  כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של  בני הזוג  או של אחד מהם;

¨ הגשת תובענה  בעניין של סכסוך משפחתי של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות ;

¨

¨ הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה;

¨ הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;

¨ הגשת תובענה בעניין מסויים שבו המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם בהמלצת יחידת הסיוע (יש לצרף את ההמלצה )

 

עילת הבקשה להארכת התקופה:

¨ הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב;

¨ נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;

¨ אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב תוך זמן קצר

 

אסמכתאות מצורפות לעניין הבקשה ודחיפותה:

__________________________________________________________________________

 

 

  1. פרטים אישיים:

 

מספר זהות:

תאריך לידה:        כתובת:           טלפון בבית:         נייד:

טלפון בעבודה:           מקום העבודה:          כתובת העבודה:

 

 

* פרטי בן הזוג ימולאו לגבי בן הזוג המשיב

* בתביעה בעניינו  של  קטין באמצעות הורהו ימולאו הפרטים של אותו הורה נוסף על פרטי הקטין.

* בתביעה עצמאית של קטין באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך דין, יומלאו פרטי שני ההורים, בנוסף על פרטי הקטין.

בן/בת הזוג:

מספר זהות:

תאריך לידה:        כתובת:           טלפון בבית:         נייד:

טלפון בעבודה:           מקום העבודה:          כתובת העבודה:

 

  1. ילדים אם הבקשה נוגעת להם:

 

שם:       תאריך לידה:         מקום מגורי הילד:

 

  1. הצהרה

אני החתום מטה _______________ מספר תעודת זהות __________________ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמר:

אני המבקש­­­­_________

תצהירי זה ניתן לתמיכה בבקשה לקיצור או הארכת תקופת עיכוב ההליכים בתיק ________

האמור ידוע לי בידיעה אישית/ לפי מיטב ידיעתי ואמונתי/ נסמך על אסמכתאות

אני מצהיר בזה כי תוכן תצהירי זה אמת,

חתימה____________

תאריך__________

אישור

אני החתום מטה  _____________, מאשר בזה כי ביום ___________הופיע בפני _____________ המוכר לי אישית/ שזיהיתיו לפי תעודת זהות מספר ___________________ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת וכולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל, וחתם עליה בפני.

חתימת מקבל התצהיר ______________

 

 

 

 

(חמ 3-5250)

 

דברי הסבר

כללי

ביום 17.1.15 פורסם ברשומות חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 הקובע הסדר לפיו כל תובענה בענייני משפחה המוגשת לערכאה שיפוטית הדנה בסכסוכים משפחתיים תיפתח בבקשה ליישוב סכסוך בהסכמה.

הליך הגירושין הוא תהליך מתמשך המלווה בשינויים חברתיים, כלכליים, משפחתיים, ורגשיים לכל בני המשפחה. העוינות והאלימות המתפתחת בין בני זוג במהלך מאבקי הגירושין לא רק מאריכה את המאבק ומסלימה אותו כי אם נמשכת פעמים רבות לאורך השנים שאחרי הגירושין וממשיכה להשפיע לרעה על ילדי בני הזוג.

ההליך המשפטי יקר הן מבחינה כספית והן מבחינה רגשית ולרוב פוגע בכולם, בעיקר בילדים,  כך שבמאבק המשפטי בגירושין אין מנצחים, וכולם מפסידים. כמו כן, נמצא שהליכים משפטיים המסתיימים בהחלטה שיפוטית המפעילה את כוח הכפייה של המדינה על המשפחה אינם אפקטיביים או מועילים לחיי המשפחה, הנמשכים לאחר ההחלטה השיפוטית בצורה דינאמית.

החוק מעודד זוגות מסוכסכים לפנות לדרכים חלופיות ליישוב הסכסוך תוך שימת דגש על מתגרשים שהם הורים לילדים משותפים. לגביהם, הגירושין אינם מסיימים את קשרי המשפחה אלא מחייבים מיסוד מחדש של קשרי הורות – הן מבחינת קשרי ההורים עם ילדיהם והן מבחינת התקשורת (הזוגית) ההורית  ויצירת "משפחה שלאחר הגירושין". מכאן, ההכרה בחשיבות סיוע המדינה בחיוב הורים למצות אפיקים אחרים טרם פנייה להליך המשפטי, בין היתר: קבלת ייעוץ, טיפול והדרכה.

הכרה זו עלתה בישראל כבר בשנת 1986, כחלק ממסקנות ועדת שינבוים, שבעקבותיה הוקמו בתי המשפט לענייני משפחה ויחידות הסיוע. ועדת שינבוים הציעה לחייב הורים לילדים קטינים בהליכי גירושין לקבל ייעוץ בגוף ציבורי שיוקם על ידי המדינה ויפעל בפיקוחה וכי מימון הייעוץ יתחלק בין ההורים לבין המדינה. בדומה, בתזכירי החוק משנת 2005 ו-2006, שהתבססו על המלצות ועדת שנהב, הוצע לחייב הורים מתגרשים להשתתף בפגישת מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום, כתנאי להמשך ההליכים המשפטיים.

החוק מחייב את המתדיינים לפנות להליך של משא ומתן מובנה, בביקורת ופיקוח המדינה, טרם הגשת כתבי תביעה לוחמניים ופוגעניים שלאחר הגשתם, לרוב, היכולת להמשיך ולתקשר ולשתף פעולה כהורים, נפגעת באופן בלתי הפיך. יש להדגיש, כי החוק והתקנות מכוחו אינם מחייבים את הצדדים לסכסוך משפחתי להשתתף בהליך יישוב סכסוך בהסכמה, אלא רק להשתתף בפגישות מידע, היכרות ותיאום שבמהלכן יוערך הסכסוך, יימסר לצדדים מידע אודות הליכים ליישוב סכסוך בהסכמה ויומלץ להם על הליך המתאים לצרכיהם.

 

לתקנה 2 – הגשת בקשה ליישוב סכסוך :

בהתאם לעקרון היסוד של החוק -כל תובענה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי (להלן – ערכאה שיפוטית) תיפתח בהליך מקדמי שנקרא "בקשה ליישוב סכסוך". ההליך יפתח באמצעות הגשת טופס  הקבוע בתוספת לחוק על ידי המבקש עצמו או על ידי בא כוחו, שהוא עורך דין טוען רבני או טוען שרעי  למזכירות הערכאה השיפוטית. במידה שהבקשה מוגשת בידי בא כוח, יצורף לה ייפוי כח, ובא כח רשאי לפעול רק בערכאה שבה הוא מוסמך לייצג על פי כל דין.  בטופס זה מפורטים פרטי זיהוי בלבד, בהתאם לרוח החוק שנועדה למנוע פירוט כלשהו של פרטי הסכסוך כדי לאפשר את קיומו המיטבי של ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה.

 

לתקנה 3 – המצאת הבקשה ליישוב סכסוך :

לסעיף קטן (א) –

בעת הגשת הבקשה תזמן מזכירות הערכאה השיפוטית את המבקש לפגישת מהו"ת ראשונה על פי הנוסח הקבוע בטופס שבתוספת. המועד ייקבע בהתאם ללוח הזמנים של יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. להזמנה יצורפו  דברי הסבר לתהליך הצפוי ביחידת הסיוע בהתאם לחוק.

לסעיף קטן (ב) –

המצאת הבקשה לצד השני ומתן הזמנה לפגישת מהו"ת ודברי ההסבר לתהליך הצפוי, תיעשה על ידי מזכירות הערכאה השיפוטית תוך התאמה לסיטואציה של סכסוכי משפחה, ושמירת צנעת הפרט באחת מן הדרכים הבאות: בהמצאה בדואר רשום עם אישור מסירה למענו שימסור המבקש, או בהמצאה אלקטרונית בדרך מאובטחת כך שרק המשיב יוכל לצפות בבקשה, וקריאת הבקשה על ידו תתועד, וזאת, בכדי לאפשר קביעת פגישת מהו"ת ראשונה מוקדם ככל הניתן; במסירה אישית על ידי פקיד בית המשפט בהתאם  לקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובהתאם לקבוע בתקנות סדרי הדין של הערכאות הדתיות לעניין זה; במידה והמבקש  מיוצג על ידי בא כוח- הבקשה, ההזמנה, ודברי ההסבר המצורפים יומצאו למשיב על ידי בא כוח המבקש, בידיו או בידי שלוחו, וכן למבקש עצמו בתוך שלושה ימים;

לסעיף קטן (ג) –

מתוך רצון לאפשר קיום החוק גם במקרים בהם צד נמצא מחוץ לגבולות ישראל, ייקבע כי ניתן יהיה להמציא בקשה ליישוב סכסוך מחוץ לתחום השיפוט, ותידרש לכך הרשאה מאת הערכאה השיפוטית כפי המקובל בדרך כלל. יחד עם זה, בהתאם לרוח החוק ובכדי לאפשר את קיומו המיטבי של ההליך המקדמי, נקבע כי על הבקשה להיתר המצאה להיות קצרה ותמציתית כך שלא תכלול פרטים שאינם נחוצים לצורך הדיון בהיתר ההמצאה בלבד.

 

לתקנה 4 – הזמנת הצדדים לפגישות מהו"ת:

מתוך רצון ליצור מחוייבות, ובכדי למנוע ניצול לרעה של הצדדים את תקופת עיכוב ההליכים הקבועה לצורך קיום פגישות המהו"ת ביחידות הסיוע, נקבע בחוק כי דין אי התייצבות לפגישות המהו"ת כמוהו כדין אי התייצבות להזמנה לבית משפט, ומשכך רשאית ערכאה שיפוטית (שופט, רשם, דיין או קאדי)  להפעיל סנקציות שונות על מי שאינו מתייצב-  הוצאות, מחיקת בקשה ותובענה שהוגשה, וכן הארכת תקופת עיכוב ההליכים. ההוצאות שיושתו, יכול שיהיו לטובת צד שהתייצב, ויכול שיהיו לטובת אוצר המדינה.

 

לתקנה 5 – פגישות המהו"ת :

לסעיפים קטנים (ב-ה),

פגישות המהו"ת  מנוהלות על ידי עובדי יחידות הסיוע שהוכשרו לכך בהיבטים הטיפוליים, ובהיבטים של מתן מידע על ההליכים המשפטיים הקשורים בסכסוך משפחתי, והחלופות השונות לפתרונו בדרכי שלום בהסכמה. לשם כך בפגישת המהו"ת הראשונה עובדי היחידה פותחים בהיכרות עם הצדדים, בכדי לקבל מהם מידע אודות הסכסוך המשפחתי שנתגלע ביניהם, ובכדי לאפשר לעובדי יחידת הסיוע להעריך את האפשרויות העומדות לפתרון הסכסוך כאמור.  משכך,  נקבע כי על הצדדים לנכוח בפגישה זו בעצמם,  ביחד או לחוד בהתאם לקביעת יחידת הסיוע,  אך ללא מלווים, ואף ללא באי כוחם (במידה והם מיוצגים), אלא אם עובדי יחידת הסיוע סבורים שיש צורך בנוכחותם של מוזמנים נוספים (דוגמת בני משפחה, או צדדים שלישיים אחרים המעורבים בסכסוך או אף באי כוח) וזאת, לשם הצלחת ההליך הטיפולי, ולשם קידום האפשרות לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי הערכאה השיפוטית. בהעדר באי כוחם של הצדדים נקבע כי בישיבה זו לא ייעשה כל ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי. יחד עם זאת, הועיל ואחד מתפקידי יחידות הסיוע בהתאם לחוק, הוא לסייע לצדדים להגיע להסכמות בעניין הסדרים זמניים למזונות והחזקת ילדים בתקופות שבהם טרם נקבעה  ערכאה המוסמכת לדון בתובענה העיקרית-  ניתן יהיה לפעול לכך באותה ישיבה ראשונה בתנאי שהצדדים מסכימים לכך, ולאחר שאף ניתנה להם הזדמנות להיוועץ בבאי כוחם לעניין זה.

ככל שתיערכנה פגישות מהו"ת נוספות, ויחידת הסיוע תייעד אותן להמשך מה שהוחל בו בפגישה הראשונה, לא יזומנו אף אליהן מלווים או באי כוח, ואולם מקום שבו יחידת הסיוע תייעד ישיבה לפתרון הסכסוך המשפטי, אזי רשאים הצדדים לצרף לישיבה את באי כוחם, ככל שהם מיוצגים.

בכל מקרה,  בכדי לוודא שהצדדים יוכלו לקבל  ייעוץ משפטי מקום שבו מתקבלות הכרעות בעלות אופי משפטי בפגישות המהו"ת,  נקבע כי חובה לאפשר לצדדים היוועצות בבא כוח או בכל אדם אחר קודם שייחתם הסכם, או שתתקבל כל החלטה שיש בה התחייבות משפטית על הצדדים, ולרבות לעניין ניסוח ההסכם אודות ההסדרים הזמניים לאחר שעיקריו התגבשו בפגישות המהו"ת.

לסעיפים קטנים (ז)- (ח)

מתוך הבנה שסכסוכים עלולים להשפיע על חייהם של קטינים שאינם צד ישיר להליך,  נקבע כי יחידת הסיוע רשאית להזמין קטין להישמע בפניה בהסכמת הוריו, ועל דבריו יחולו הוראות החיסיון החלות על דברי קטין לרבות לפי תקנה 258לג8 לתקנות סדר הדין האזרחי. במקרים בהם לדעת יחידת הסיוע זכותו של הקטין עלולה להיפגע אלמלא ייוצג, רשאית היחידה לפנות לערכאה שיפוטית בבקשה שימנו אפוטרופוס לדין עבורו.

 

 

לתקנה 7 – בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה:

לסעיף קטן (א)-

אחת ממטרותיהן של פגישות המהו"ת היא להציג לצדדים את האפיקים השונים ליישוב הסכסוך בהסכמה שעומדים לרשותם. בנוסף לכך, תפקידה של יחידת הסיוע להמליץ לצדדים על ההליך המתאים ליישוב הסכסוך הספציפי, לרבות הפנייה לבעלי מקצוע חיצוניים העוסקים בפתרון סכסוכי משפחה בהסכמה- דוגמת ייעוץ, גישור וכד'. יחידת הסיוע תפנה את הצדדים לבעלי מקצוע אלו.

במקרים מסוימים וחריגים, ניתן יהיה לפעול בתוך יחידת הסיוע ליישוב הסכסוך עצמו, ולא תהיה הפנייה לגורמים חיצוניים לשם כך. הכוונה לאפשר זאת בעיקר במקרים שבהם יש יתרון יחסי מובהק לניסיון הייחודי שנצבר ביחידות הסיוע, דוגמת סכסוכים בקונפליקט גבוה. יודגש כי בסעיף קטן זה מדובר על מצב שבו לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים יחידת הסיוע מחליטה להפנות את הצדדים להמשך טיפול ביחידה עצמה, ולהבדיל מהוראות תקנה 5(ג) בה מדובר במקרים שבהם הסכסוך בא על פתרונו תוך כדי תקופת עיכוב ההליכים המקורי של ארבעים וחמישה הימים, בתוספת הארכה אחת בת חמישה עשר יום ביוזמת יחידת הסיוע.

 

לסעיפים קטנים (ב)-(ג)

במידה ויומלץ על הפניה להליך גישור, יופנו הצדדים למגשרים מתוך רשימת המגשרים  על פי התאמתם לסכסוך האמור, בהתאם לקבוע בתקנות המגשרים (יודגש כי תקנות אלו עודן בהליך התקנה- ובמסגרתן עשויים להיכלל שיקולים שונים הנוגעים לסוגי מגשרים והכישורים הנדרשים להם, לרבות שיקולים נוספים שעליהם תמליץ הוועדה המייעצת לשרה מכוח סמכותה כפי שתקבע בתקנות אלה). עוד יודגש, כי הצדדים אינם מחויבים לפנות דווקא לבעלי המקצוע עליהם המליצה יחידת הסיוע, אלא שבמקרה זה ההתקשרות עם בעל המקצוע אינה כפופה לתנאים שיקבעו במכרז, לרבות לעניין מחיר הטיפול.

 

לתקנה 8 – הודעת הצדדים:

לסעיפים קטנים (א)-(ג)

התקנה קובעת הסדר באשר למועד הודעת הצדדים ליחידת הסיוע אודות הסכמתם על המשך הליך יישוב הסכסוך, תוך ציון הטופס המתאים לעניין שבו ניתן להודיע הודעות שונות- נכונותם לפנות ליישוב סכסוך בהסכמה, הארכת תקופת עיכוב ההליכים, הודעה על הצלחת ההליך, או הודעה על אי הצלחה בו. את הודעתם הערוכה בטופס, מעבירה יחידת הסיוע למזכירות הערכאה השיפוטית כדי שיתאפשר למבקש להגיש תובענה בערכאה שיפוטית לפי בחירתו בתוך חמישה עשר ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים המוסכם.

 

בתום תקופת ההארכה המוסכמת שבין שני הצדדים, הודעותיהם בטופס בדבר הארכת התקופה לצורך יישוב הסכסוך בלא התדיינות, או הפסקתה , ומעבר למסלול התדיינות שיפוטית לא יועברו עוד ליחידת הסיוע בלבד, אלא ישירות למזכירות הערכאה שיפוטית, בצירוף העתק ליחידת הסיוע לשם איסוף נתונים סטטיסטיים, וזאת עקב תום תקופת עיכוב ההליכים שלפי החוק וסיום תפקידה של יחידת הסיוע לפיו.

לסעיף קטן (ד)

היה וצד חוזר בו מהסכמתו להארכת תקופת עיכוב ההליכים, יודיע לצד שכנגד וכן למזכירות הערכאה השיפוטית ובהעתק ליחידת הסיוע, ומועד קבלת ההודעה על ידי הצד שכנגד כמוה כפקיעת מועד עיכוב ההליכים, המאפשרת למבקש חמישה עשר ימים להגשת תובענה בערכאה שיפוטית לפי בחירתו.

 

לתקנה 9 – הודעה נלווית לתובענה בעניין של סכסוך משפחתי:

ההודעה הנלווית ערוכה בטופס שנקבע בתוספת, נדרשת בכדי לוודא שתובענה תתקבל על ידי ערכאה מוסמכת רק במידה שאכן נעשה ניסיון ליישב הסכסוך בהסכמה כפי דרישת החוק.

 

לתקנה 10- בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מהארץ:

התקנה קובעת כי בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ תוגש לפי טופס שנקבע בתוספת, וזאת כדי לאפשר לצדדים להביא לפני הערכאה השיפוטית את העובדות הנדרשות לצורך הסעד בלבד, בלא להגביר את הסיכוי להסלמת הסכסוך אגב הכללת טענות שאינן קשורות לעניין.

לסעיף קטן (ב)-

נקבע מנגנון המאפשר כיבוד ערכאות, ואי הגשת כפל סעדים זמניים בערכאות שונות.

 

לתקנה 11 – סדרי דין בבקשה לסעד זמני:

בכדי לוודא שימוש תם לב בבקשות לסעדים זמניים, נקבעו מנגנונים אלו.

 

לתקנה 12- בקשה לסעד דחוף :

תובענה לסעד דחוף יכול שתוגש לאחר שהצדדים כבר הגישו בקשה ליישוב סכסוך בהסכמה, ויכול שתוגש כהליך ראשון. כך או כך, החוק אינו מטיל על מי שמגיש תובענה לסעד דחוף חובה להגשת בקשה ליישוב סכסוך בהסכמה, וכן הוא פוטר את הצדדים מן ההגבלות החלות עליהם בתקופת עיכוב ההליכים.

משכך, התקנה קובעת רשימה סגורה ומצומצמת של עניינים בהם ניתן להגיש תובענה לסעד דחוף, מתוך מגמה לאפשר זאת במקרים חריגים בהם אכן ישנה דחיפות.

נציין כי  מקרים נוספים, שבהם ישנה דחיפות יחסית אך ישנו סיכוי משמעותי כי יחידת הסיוע תוכל לסייע ביישוב הסכסוך (כגון בקשות הקשורות בקביעת מקום לימודו של ילד, או בקשות בהם אחד הצדדים אינו זמין לפגישות מהו"ת באופן מיידי), הוכנסו לרשימה בתקנה 16 העוסקת במצבים שבהם תהיה חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך אך ניתן יהיה לקצר את תקופת עיכוב ההליכים, לאחר פגישה ביחידת הסיוע ככל שהדבר מתאפשר.

יש לציין כי הסמכות לדון בתובענה לסעד דחוף נתונה רק לערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בתובענה כגון זה על פי דין. במידה שיעלו טענות בדבר חוסר סמכות של הערכאה השיפוטית אליה הוגשה התובענה, על הערכאה השיפוטית להיזקק גם לשאלת הסמכות.

 

לתקנה 13 – סדרי דין בבקשה לסעד דחוף

התקנה קובעת כי במקרים בהם הוגשה בקשה לסעד דחוף אך הערכאה המוסמכת ראתה כי הסעד איננו דחוף, תפנה את הצדדים להמשך ההליך ביחידת הסיוע. כמו כן התקנה קובעת כי הערכאה המוסמכת רשאית להורות על מחיקה או תיקון של בקשה שנכללו בה עובדות שאינן רלוונטיות להכרעה בדיון בסעד הדחוף, זאת כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך.

 

לתקנה 14 – הוראות מיוחדות:

לסעיף קטן (ב)

הסדר זה נועד  למנוע ניצול לרעה של הליך ליישוב סכסוך בהסכמה, דוגמת ניסיון לדחות תשלומים בהם חבים בני זוג זה לזה כגון דמי שימוש ראויים במידה וצד עזב דירת מגורים, או תשלום מזונות לתקופת עיכוב ההליכים.

 

לתקנה 15-

בכדי למנוע שימוש לרעה בזכות להגשת בקשות לסעד זמני, נקבע כי לא ניתן יהיה להגיש בקשות אלו בתקופת עיכוב ההליכים לערכאות שיפוטיות מוסמכות שונות.

 

לתקנה 16 – קיצור תקופת עיכוב ההליכים והארכתה:

לסעיף קטו (א)

התקנה מפרטת מקרים בהם הערכאה השיפוטית רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים. מדובר במקרים בהם  לטובתו של קטין יש צורך בהחלטה שיפוטית, בחוות דעת או בתסקיר; במקרים בהם בהעדר החלטה שיפוטית עולה חשש לאלימות במשפחה או לפגיעה בקטין; ובמקרים בהם כתובת ההורה השני אינה ידועה או שהוא מתגורר בחו"ל. כן רשאית הערכאה השיפוטית לקצר את זמן עיכוב ההליכים כאשר מדובר בבקשתה של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות, כאשר מהות התובענה היא להכיר ולאכוף פסק דין או החלטה מנהלית זרה, שכן במקרים אלו אין מדובר בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי הנדון לראשונה, אלא בהליך שמטרתו כיבוד החלטה שכבר ניתנה במדינת החוץ, וממילא אין מקום לעיכוב הליכים ופתיחה מחודשת של הסכסוך. בנוסף רשאית ערכאה שיפוטית לקצר את זמן עיכוב ההליכים במקרים חריגים בהם הוגשה בקשה לסעד זמני דחוף לתקופת עיכוב ההליכים או במקרים בהם הצדדים מנהלים התדיינות שיפוטית בעניין אחר בסמוך להגשת הבקשה החדשה.

לסעיף קטן (ג)-(ו)

התקנה מפרטת מקרים בהם הערכאה השיפוטית רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, מקרים בהם לאור הנסיבות לא התקיימו פגישות המהו"ת, בכדי למצות ככל הניתן את הסיכוי לפתור את הסכסוך שלא בהתדיינות שיפוטית. כמו כן, התקנה קובעת כי ערכאה שיפוטית תשמע את עמדת הצדדים ואת עמדת יחידת הסיוע בטרם תאריך את תקופת עיכוב ההליכים.

התקנה קובעת גם סדרי דין באשר למועדים להגשת תובענות במקרה בו האריכה הערכאה את תקופת עיכוב ההליכים או קיצרה אותו.

 

 

 

 

 

 

[1] ס"ח התשע"ה עמ' 116; התשע"ו, עמ' 334.

[2] ס"ח התשנ"ה עמ' 393.

[3] ס"ח התשמ"ד עמ' 198.

[4] ס"ח תשט"ו, עמ' 68.

[5] ק"ת התשנ"ו, עמ' 983.

[6] ק"ת התשל"ג עמ' 2048 .

[7]  ס"ח התשל"ב עמ' 95

[8]  ס"ח התשנ"ה עמ' 393.

[9]  ס"ח התשע"א, עמ' 918.

[10] ס"ח התשי"ד, עמ' 154.

 [11] ס"ח התשנ"א, עמ' 138

[12]  ס"ח התשס"ב, עמ' 6

השאר תגובה

להתגרש בשלום

הוצאת סטימצקי | מאת המגשר נדב נישרי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם