יש הבדל עצום גירושין  שנעשים בהסכמה ובתאום בין ההוריםלבין גירושין שנעשים במלחמה משפטית בבתי המשפט. אין חולק על כך שכאשר הגירושין נעשים בהסכמה ובתאום בין ההורים, ההשפעה הטראומטית על הילדים פוחתת באחוזים ניכרים ותקופת ההתאוששות של הילד קצרה לאין שיעור מאשר כאשר הגירושין נעשים במלחמה בין ההורים ובעיקר כאשר הילדים הם במוקד המריבה.

במחקר מפורסם שעשו החוקרים קטי והמאטו (Keithi, Amato) בשנת 1991  רוכזו התוצאות של מעל ל-90 מחקרים שונים שבחנו סוגיות מפתח המשפיעות על ילדים בהליכי גירושין. תוצאות המחקר חשפו שהליכי גירושין פוגעים בילדים בהקשר לדרך בה הם מבוצעים. לדברי החוקרים ישנה השפעה שלילית על ילדים שהוריהם מתגרשים באופן אלים ותוך מלחמות משפטיות ואילו לילדים שהוריהם התגרשו בדרכי שלום והשכילו שלא לערב את הילדים בהליך הגירושין, נגרם נזק משני שחלף לאחר תקופת התאקלמות קצרה למציאות החדשה (שני בתים ולא בית אחד).

מהמחקר עולה כאמור שההשפעות הקשות של גירושין על ילדי גירושין מתרחשות רק כאשר מדובר בהליכי גירושין קשים בין ההורים וכאשר הילדים מעורבים ומודעים לכל המתרחש בין הוריהם. ילדים אלו סובלים מקשיים בלימודים, מבעיות התנהגותיות רבות, מתפיסה עצמית שלילית, מבעיות חברתיות עם בני גילם ומקושי להסתדר עם הוריהם ועם בני זוג וחברים בעתיד. כדי לשים את הדברים במסגרת הנכונה יש להסביר שפגיעות מאוד דומות מתרחשות גם בקרב ילדים להורים שנשואים אך קיים ביניהם קשר פוגעני ואלים אליו נחשפים גם הילדים.

מחקרים מרתקים נוספים שערכו החוקרים הטרינגטון והמאטו הובילו למסקנות נוספות שהובילו להסכמה רחבה בקרב אנשי המקצוע שממליצים באופן חד משמעי על הפרדת הילדים ממלחמת הגירושין ומהימנעות רבה ככל האפשר ממלחמה בין הורים בהליכי פרידה. אותם מומחים טוענים בעקבות כל אותם מחקרים שבהליכי הגישור בגירושין יכולים ההורים “להרוויח” בנוסף לכל היתרונות הפרקטיים של הגישור (פחות זמן וכסף) גם חסכון ניכר בפגיעה בנפשם וברגשותיהם של ילדיהם. בתוך אותם מחקרים התגלה שבקרב 40% מילדי הגירושין היו פחות בעיות רגשיות מאשר בקרב משפחות שלא התגרשו. כמו כן נקבע שרק ל10% מילדי הגירושין היו בעיות קשות מעבר לנורמה ואלו הם כאמור אותם ילדים שהוריהם ערבו אותם בהליכי הגירושין או שסבלו עוד קודם לגירושין מבעיות רגשיות גדולות. מסקנות נוספות שהציעו החוקרים תחת ידם הם שברוב המקרים בניגוד לדעה הרווחת אין נזקים קבועים וקשים לילדי גירושין ומצד שני בקרב ילדים שהוריהם התגרשו שלא בגישור ולא בתאום ובהסכמה קיים סיכוי גבוה לפגיעה בילדים.

איך משפיעים גירושין על ילדים מזווית הראייה של הילד

עם השנים הצטרפו עוד ועוד מחקרים שסימנו את המקרים והגורמים העיקריים אליהם צריכים הורים מתגרשים לשים לב על מנת ולמנוע נזקים לילדיהם:

החשש מאובדן הורה- ילדים בגירושין חוששים מכך שאחד מהוריהם יאבד את הקשר עימם. הדבר משול לילד שמגלה שההורה שלו גוסס ועומד למות. תחושות אלו שעוברות בראשו של כל ילד גירושין צריכות להיות מטופלות באהבה ובהבנה שיועברו באמצעות הסבר לילד שיינתן על ידי שני ההורים בתאום וביחד. ילד שלא מקבל מענה מיידי לחשש לאבד הורה עלול לפתח חרדות ופחדים שגם בטווח הארוך יהיו קשים לפתרון.

הפחד משינויים כלכליים- אין חולק על כך שגירושין מביאים לשינוי במצב הכלכלי של כלל המעורבים. בחברה המערבית קיים קשר ישיר בין כסף ולרכוש לבין תחושת הביטחון החברתית של הילד. משכך כאשר היציבות הכלכלית של הילד מתערערת קיים חשש שהוא יאבד מהמסוגלות החברתית שלו ויחווה קושי בסביבת חבריו.

אובדן התמימות והשקט הנפשי- ילדי גירושין מרגישים את הוריהם ככל הילדים. כאשר ההורים במתח הילדים מרגישים זאת וסופגים את המתח לתוכם. על מנת ולהתמודד עם הבעיה יש לנקוט בשני דרכים האחת היא להרגיע את הילד על ידי מתן הסברים שהוריו אוהבים ודואגים לו תמיד וללא תנאי. השני הוא לדאוג שלהורים עצמם לא יהיו יותר לחץ ומתח מהדרוש זאת על ידי פניה לגישור בגירושין על מנת ולאפשר להורים פתרון מהיר ומוסכם לפרידה ונתינת זמן להתאושש ולצבור כוחות.

דרך הקבלה וההבנה של ההורה משפיעה ישירות על ההבנה של הילד- כאשר ההורה אינו מסוגל רגשית ושכלית להכיל ולהבין את הפרידה והגירושין, הוא אינו מסוגל להעביר מסרים נכונים לילד. כתוצאה מכך הופכים החששות של ההורה לגדולים בהרבה אצל הילד ונוצר מעגל של פחד ואימה ביניהם. מצב שכזה עלול להוביל לפגיעה רגשית חמורה ביותר. משכך כאשר יש חשש שההורה לא מסוגל להתמודד עם הגירושין יש להפנותו לטיפול פסיכולוגי שיעזור לו בהקדם האפשרי.

חוסר בנוכחות הורה גורמת לקשיים בהתנהגות בעתיד– כאשר ילד אינו מבלה מספיק זמן עם אחד מהוריו ולא מפתח עם כל אחד מהוריו מנגנונים שיאפשרו לו ללמוד מההורה כיצד להתנהל במצבים שונים, הוא עלול להיקלע בעתיד למצבים רגשיים שלא יהיו בידיו הכלים המתאימים להתמודד עימם. על כן ישנה חשיבות רבה של שני ההורים לוודא שהילד ישהה מספיק זמן עם שני הוריו ושביניהם יתקיים תאום גם אחרי הגירושין בדבר הדרך לחנכו ולהעברת מסרים ערכיים אליו.

רמת החשיפה של הילד להליך הגירושין משפיעה ישירות על עתידו- ילדים שרואים את המאבק בין הוריהם לומדים שאין לסמוך על איש וכתוצאה מכך הם עלולים לאבד את היכולת להקים משפחה ולתחזק זוגיות בעתיד. כאשר הורים משתפים את ילדיהם במתרחש בינם לבין ההורה השני, הם הופכים את הילד למעורב במחלוקת ומאלצים אותו לתפוס צד (גם אם לא באופן מוצהר). תוצאה של מעשה שכזה היא פגיעה באמון של הילד באחד מהוריו או משניהם.

דיכאון בקרב ילדי גירושין

במחקרים רבים שנעשו לאורך השנים נבדקו ההשפעות של הליך הגירושין השכיח (באמצעות עורכי דין ובבתי המשפט) בהקשר לדכאונות אצל ילדי גירושין בגילאים שונים. לאחר בודדו החוקרים את האחוז הקטן יחסית של ילדי גירושין שסבלו מדכאונות קודמים או שסבלו מנטייה מולדת לדכאונות, התגלה שבמקרי גירושין בהם ההורים ניהלו את הגירושין בעצימות רבה ובאלימות פיזית, מילולית או משפטית, סבלו ילדיהם מדכאונות ביותר מ-30% מהמקרים. מדובר על נתון גבוה בהרבה ביחס לילדים שהוריהם התגרשו בגישור או בהסכמה וללא מעורבות של הילדים.

דכאונות אחרי גירושין ממשיכים להשפיע על הילדים גם שנים רבות לאחר הגירושין. ממחקרה של ד”ר ג’ואן קלי הנחשבת לאחת המובילות בתחום, עולה שילדים שהוריהם נמצאים במאבקי גירושין מדווחים באופן משמעותי ביותר את הדכאונות הנגרמים להם כתוצאה מחילוקי הדעות בין הוריהם. עוד עלה מהמחקר שככל שהמאבקים בין ההורים שכיחים יותר כך הילדים שוקעים עמוק יותר בדכאון.

מהצד השני של המפה נבדקו ונסקרו גם ילדים שהוריהם הצליחו לקיים זוגיות בריאה או שהתגרשו בגישור והסדירו נכונה את דרכי החינוך וההתמודדות עם ילדיהם בעתיד. בקרב ילדים אלו התגלה שכמות המתח והדכאון ירדה לרמה כמעט אפסית ביחס לאלו שהוריהם ערבו אותם בהליכי הגירושין. כתוצאה מנתונים אלו ממליצה ד”ר קלי להורים העומדים בפני גירושין לפנות כאקט ראשון לייעוץ הורי ולגבש בעזרת מומחה לנושא את כללי ההתנהגות ביניהם מול ילדיהם בזמן תהליך הגירושין ולאחריו.

השפעת גירושין על הישגים בלימודים

ילדים אשר הוריהם התגרשו בדרך המאבקים בבתי המשפט, סובלים במקרים רבים מירידה ביכולות הקשב והריכוז שלהם וכתוצאה מכך גם מבעיות התנהגויות שעלולות אף להגיע לאלימות בבית הספר. מחקר גדול שנעשה בתחום הוכיח שילדים גירושין קשים מעורבים בעשרות אחוזים יותר מילדים שעברו גירושין קלים או שהוריהם אינם גרושים במקרי אלימות פיזית ומילולית בבית הספר.

עוד התגלה שקיימת חשיבות רבה לביסוס יחסים קרובים עם האב כדי למנוע את מקרי האלימות והירידה בלימודים. מהמחקר עלה שחוסר מספק בדמות האב גורמת לילד (הבן) לזלזל בחבריו ולעיתים במין הנשי באופן כללי ולנקוט באלימות פיזית ומילולית כדי להשיג את צרכיו. מהמחקר של אמטו וקייט עלה שככל שהאב היה יותר מעורב בחייהם של ילדיו כך הישגיהם הלימודיים היו טובים ויותר ורמת המעורבות שלהם בקטטה ירדה. יש  לזכור עם זאת שהמחקרים נעשו בסוף המאה הקודמת בה עוד היה נהוג שהאם היא ההורה העיקרי גם בקרב זוגות נשואים. עם התפתחות התא המשפחתי והפיכתו של האב למעורב יותר בגידול המשפחה יש להעריך שעל אף החשיבות הרבה של האב בגידול ילדיו, יש לשמור על כך שגם לאם ישמר מקום מספיק כדי לתת לילדיה מיכולתה ומאהבתה.

עוד קבעו המחקרים שכאשר ההורים אחרי הגירושין יותר מעורבים בנעשה בבית ספרם של ילדיהם, כך הילדים מראים יותר מעורבות בלימודים ומצליחים להשיג הישגים טובים יותר.

ניכור הורי והשפעתו על הילד

הניכור ההורי הוא תופעה מוכרת בה הורים בהליכי גירושין לא מצליחים לבטא את רגשותיהם אחד מול השני ועל כן נעזרים במודע או שלא במודע בילדיהם כמעבירי מסרים שליליים. מדובר על מקרים בהם הורה אחד משמיץ או מלבה שנאה נגד ההורה השני אצל הילד המשותף. דוגמא למקרים אלו נמצאת כאשר ההורה אומר לילד שהוא לא יכול לקנות לו מוצר מסויים כי הכסף אצל ההורה השני או שהוא מצטער שהוא/ היא לא יכול לתת לילד חיים נורמאליים בגלל מה שעשה ההורה השני. קיימים אינספור דוגמאות למצבים בהם מערבים הורים את ילדיהם במערכת היחסים עם ההורה השני. המשותף לכל אותן דוגמאות הוא שהן גורמות לילד לפגיעה קשה באמון בהוריו וביכולותיו לפעול ולתפקד בעולם הגדול באופן עצמאי. עוד גורם הניכור ההורי לירידה חדה ביכולת של הילד להעניק אמון לאנשים אחרים ובכל גם ליכולותו לבסס מערכות יחסים עם בני המין השני. מכאן שאם ההורים רוצים בשלב מסויים שיהיו להם נכדים ולמנוע מילדיהם להתגרש בעצמם בעתיד- עליהם להימנע לחלוטין מניכור הורי ומהשמצת בן הזוג השני בפני הילדים המשותפים.

שימוש בהאשמות בעבירות פליליות נגד ההורה השני

– אחד ההיבטים הקשים ביותר במלחמות הגירושין הינו תופעת האשמות השווא במאבקי גירושין. מנתונים שפורסמו לאחרונה (יולי 2015) נקבע שבשנים האחרונות חלה עלייה גדולה בכמות תלונות השווא נגד הורים במאבקי גירושין. בין היתר כללו אישומים אלו האשמות פליליות באלימות פיזית ובהתעלולות מינית. בעקבות העלייה הדרמטית אמרו גורמים בפרקליטות שאין ספק שמדובר לעיתים קרובות מדי בטקטיקות משפטיות שמטרתן דמוניזציה של ההורה השני. עוד הוסיפו הגורמים שנראה שעל אף הנזק הרב שנגרם להורה שנגדו הוגשה התלונה, מתקשות הרשויות הרלוונטיות והמשטרה למנוע את אישומי הכזב גם כאשר ברור שמדובר באישום כוזב.

האשמות שווא והשפעתן על הילדים

 ילד שראה או קיבל מידע שאביו או אימו נכלאו בבית הכלא בעקבות אישום על פגיעה שביצעו בו- יסבול במרבית המקרים מנזקי נפשיים גדולים שהטיפול בהם מורכב ולעיתים בלתי אפשרי. לאותו ילד שכלפיו נטען שנעשתה העבירה ישנן שתי אפשרויות לעכל את המידע: השלמה עם העבירה והטמעתה בנפשו כאילו אכן בוצעה או לחילופין לאבד את האמון בהורה המאשים בדבר שלא קרה. שתי האפשרויות נוראיות ומחייבות את ההורים לנהוג באחריות.

השפעת זמני השהייה על הילדים לאחר הגירושין

 באופן טבעי כאשר ההורים נפרדים והופכים את המשפחה למשפחה אחת בשני בתים שונים, משתנים חייהם של הילדים. כאשר משתנים חייהם של הילדים גם במקרים רגילים הם נקלעים לעיתים למצוקה ולתקופה של בלבול. כאשר מדובר על גירושין שמערבים איבוד אמון בהורים, אזי תחושת הביטחון של הילד שנאלץ לשנות את סביבת חייו הופכת גם היא לקשה מנשוא. על מנת ולהקל על הילד בתקופת המעבר על ההורים לפעול בצורה מתואמת לחלוטין. עליהם לוודא שהם מעבירים מסרים אוהבים ואחידים לילד בכל הקשור למצב המשפחה ומקומו בתא המשפחתי המפולג (שעדיין אוהב אותו). עליהם להימנע מהשמצות ומניכור הורי (כמפורט דלעיל). הורים שישמרו על כללים אלו יעזרו לילדיהם לעבור את תקופת המעבר בצורה מיטבית ויווכו לראות שבתוך מספר חודשים הילד יחזור לשגרה ויתרגל למציאות החדשה. מחקרים שונים קבעו שבמקרים היותר מורכבים בהם לילד קושי יוצא דופן להסתגל- ההשלמה וההתרגלות יגיעו בפרק זמן של עד שנתיים.

מהם זמני שהייה טובים עבור הילדים?

ראשית יש להבהיר שזמני שהייה טובים (בעבר נקראו זמני הורות או הסדרי ראייה) הם כאלה שנקבעו בהסכמה על ידי שני ההורים (להכרת האופציות והדרכים לקבוע זמני שהייה – לחצו כאן). הורה שאולץ לראות את ילדו ביום או בזמן שאינו נוח לו, ימצא בקונפליקט שיפגע ביחסיו עם הילד ועם ההורה השני. מאידך יש לוודא שבמסגרת יצירת הסכם הגירושין אף הורה לא ישלול את זכויותיו של ההורה השני לשהות ולבלות עם הילד ולהפך (לא יוותר על חובתו להיות הורה).

הסדר שהייה מטבעו מחייב מעבר של הילדים מבית לבית. נשאלת השאלה האם ישנה עדיפות לכך שהמעברים יהיו תכופים יותר או פחות. אין ספק שהדרך הטובה ביותר לקבוע מה נכון לילד איננה דרך קריאת מאמרים אלא בעזרת התייעצות עם גורם מקצועי המכיר את הילד ואת צרכיו. ההורים יכולים להתייעץ עם פסיכולוג או יועצת מבית הספר או עם המורה או כל גורם מקצועי אחר שיוכל לכוון ולהתאים הסדרים המתאימים להורים ולילד. עוד יש לזכור שכאשר מערכת היחסים בין ההורים תקינה, אין מניעה לבצע שינויים בזמני השהייה כאשר יש צורך או רצון מצד הילדים או אחד ההורים.

הורים רבים שוגים ומכילים על זמני השהייה את המשמעות ההורית שלהם. לצערנו קיימת תופעה הגורמת לאמא ולאבא לחשב את שווי ההורות שלהם בהתאם לכמות הזמן המוגדר להם עם ילדיהם. המצב החמיר עד כדי כך שהחל מאבק שבו במידה וזמני השהייה אינם שווים לחלוטין- ההורה שמקבל פחות זמן מרגיש שהוא פחות אבא או אמא. מדובר כמובן בשגיאה שיש לעקור מהשורש. הורים בגירושין צריכים לפעול להעצמת זמנם עם הילד ולהפוך כל דקה עימו לדקה איכותית ומשמעותית עד כמה שאפשר. בעקבות המשמעות הדמונית שנתנו ההורים למונחים משמורת והסדרי הראייה התחילו שופטים להמליץ על שינויי השיטה ולחדול מקביעת זמנים שרירותיים בלבד אל להרחיב את השיח למעשים ולאחריות על תחומים שונים בחייו של הילד שיחולקו בצורה מועילה בין ההורים בהסכמה.

בעקבות השינויים במעמדה של האישה בחברה והיציאה של נשים רבות לעבודה ובניית קריירה אישית, נקלעות אמהות בגירושין למלכוד קשה. מצד אחד הן חוששות מפגיעה באימהות שלהן (אינטרס קיומי) ומצד שני הן חוששות לוותר על הקריירה ועל ההגשמה העצמית. אישה אשר מודעת לדיסונס המובנה בסיטואציה, תוכל לפתור את המשבר כאשר תקבל הכרה והערכה מוחלטת מצד הבעל על כך שהיא אמא למופת והבנה גם מצדו לרצונה בקריירה.

איך להקל על הילדים בגירושין

הדרך להקלה על הילדים בגירושין מתחילה בהבנת הכוח וההשפעה שיש להורים על ילדיהם. פעמים רבות אני שומע את ההורים אומרים דואגים שלא להראות לילדים שיש משבר ושהם נמצאים בהליכי גירושין. כאשר מדובר על זמנים בהם ההורים עוד לא בטוחים לאן פניהם מועדות- בהחלט עדיף שלא לערב את הילדים ולהרחיק אותם ממירבות קשות ומשיח פוגעני בין ההורים. יחד עם זאת כאשר מדובר על הורים שהחליטו שהגיע זמנם להיפרד, עליהם למנוע מצבי חוסר וודאות אצל הילדים עד כמה שניתן (לפעמים אין ודאות גם להורה). הילדים מרגישים את הוריהם וקולטים כאשר ההורה נמצא במצוקה או בחששות. מאחר וההורה הוא המקור המרכזי לביטחון ויציבות בחייו של הילד, כאשר ההורה משדר חוסר יציבות- הילד מרגיש את הפחדים בצורה מועצמת בהרבה מאחר ואין לו כלים להבין ולעכל את התחושות. בשלב בו הילד התחיל לבטא את פחדיו הנובעים מחוסר הוודאות של ההורה, נדרש לעיתים טיפול פסיכולוגי על מנת ולהשיב לילד את הביטחון והיציבות.

על מנת ולמנוע את מצבי איבוד הביטחון של הילדים ובאופן כללי למנוע ולכל הפחות לצמצמם את הפגיעות בילד להורים מתגרשים יש להסביר לילד בנועם שההורים מתגרשים אחד מהשני אבל לא ממנו. ההורים חייבים להסביר לילד בצורה ברורה ומתואמת ביניהם (מומלץ לעשות סימולציה לפני השיחה הילד) שהם הופכים ממשפחה אחת בבית אחד למשפחה אחת עם שני בתים וכך יהיה לכל ימי חייו. יש לעזור לילד להבין שההורים אוהבים אותו אהבה גדולה שאינה תלויה בדבר. ילדים זקוקים לודאות ועל כן יש להימנע מיצירת מציאות שאינה ברורה. עדיף לתת לילד להתמודד עם המציאות בה הוריו גרים בנפרד מאשר להמשיך לחיות ביחד תוך יצירת מצג שווא בפני הילד. מצגי שווא עלולים לגרום לילד להאמין שלמרות הכל הוריו עדיין ישארו ביחד . מצב שכזה יוביל בסופו של דבר למשבר גדול עוד יותר בעתיד כשההורה יעזוב לבסוף את הבית.

לאורך הליך הגירושין ולאחריו על ההורים לשמור על חזית אחידה מול הילד ולוודא שאין פתח למניפולציות למיניהן. כאשר ההורים לא מתקשרים כיאות הילדים יכולים למצוא סדקים שיאפשרו להם לעשות מעשים שאינם ראויים על פי דעתם של ההורים. שיחות טלפון שכיחות ופגישות סדירות להעברת מידע בנוגע לילדים יעזרו רבות להורים לוודא שילדיהם לא ייפגעו.

 סיכום ומילה אישית:

מדי יום אני פוגש בזוגות שהחליטו להתגרש ומבינים שבמלחמה בבית המשפט אפשר רק להפסיד ולפגוע בילדים. ההורים האלה הם הורים מדהימים לדעתי. אלו הורים שמבינים שאסור לפגוע בילד כדי להשיג הישג מול ההורה השני. אלו הורים שמבינים שהקשר עם ההורה השני לא ייפסק אחרי הגירושין ולכן הם חייבים למצוא דרך לייצר הסכמות בכל הנושאים שעל הפרק. הורים שלא מוצאים פתרונות משותפים נאלצים לחיות חיים של סבל שפוגעים בהם ובילדיהם. כולי תקווה שהחומר הכתוב כאן יעזור לכם להבין טוב יותר מהן ההשלכות של הגירושין על הילד ויעזור לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורו ועבורכם. בכל מקרה אני מציע לכל מי שקורא את המאמר הזה לעשות כפי שאני מציע לכל מי שבא להתגרש אצלי- ללכת ולהתייעץ עם פסיכולוג ילדים או מטפל מוסמך בילדים על מנת ולקבל כלים פרטניים להתמודדות נכונה בתקופת המשבר.

המאמר פורסם ב- 12.8.2014