המדריך המלא לגישור בגירושין וגירושין בהסכמה

 כל המידע הנחוץ לכם בהליך גישור הגירושין ובגירושין בהסכמה שלכם

 מהו הליך גישור גירושין ומהו הליך גירושין בהסכמה

על מנת ולהבין כיצד בנוי וכיצד מתנהל הליך גישור גירושין / הליך גירושין בהסכמה, חייבים להבין קודם לכן כמה כללי יסוד של הליך הגישור:

הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא שגישור גירושין אינו צריך להיות מלווה בתחושה של ויתור מצד אף אחד מהצדדים. המטרה הסופית של ההליך צריכה להיות ששני בני הזוג מגיעים להסכמות בשאלות העומדות על הפרק. הסכמות שיהיו מקובלות על שניהם ואשר יתנו לשניהם את התחושה וההבנה הברורה, שהם עשו את הצעדים הטובים ביותר עבור עצמם ועבור ילדיהם.

הכלל השני הוא שאי אפשר להפריד בין ההיבטים הרגשיים להיבטים הטכניים של הגירושין. בני זוג שחלקו חיים משותפים במשך שנים רבות, לא יכולים לנתק את הרגשות הנובעים ממערכת היחסים ולהתמקד רק בשאלות טכניות יבשות. הבנה זו חשובה ביותר בגישור מאחר והיא מאפשרת לכל אחד מבני הזוג את המקום הבטוח לפרוק ולהוציא את כל אשר על ליבו. מחקרים רבים קבעו שבני זוג שלא פירקו את האלמנטים הרגשיים הצצים בגירושין, עלולים במקרים רבים לגלות שהם לא התגרשו אף פעם. הליך הגישור גירושין מאפשר את מניעת המצב הזה.

הכלל השלישי הוא שהליך גישור בגירושין מאוד דומה לשיחה פתוחה בין חברים היושבים בסלון ביתם ומשוחחים בצורה נכונה ואפקטיבית על עניינים שעל סדר היום. חדר הגישור הוא חדר שמטרתו לתת לכם את התחושה שקיימת בסלון ביתכם. חשוב שתרגישו בנוח כדי שתוכלו להתעסק בדברים שבאמת חשובים לכם.

מלבד הכללים הללו ישנם עוד טיפים וכלים חשובים נוספים שתוכלו לקרוא בהמשך החוברת.

התנהלות גישור גירושין

הליך גישור גירושין והליך גירושין בהסכמה מתחיל בחתימה על הסכם פתיחת הליך גישור גירושין. ההסכם נועד להסדיר את מערכת היחסים ביניכם בתוך הליך הגישור ובין המגשר המייצג את הליך הגישור שלכם. בנוסף עוזר ההסכם לקבוע את כללי ההתנהגות הנדרשים בחדר הגישור על מנת ולוודא שההתנהלות תהיה מיטבית. אקט החתימה על הסכם הגישור עוזר לוודא שההליך יוסדר מבחינה חוקית ומוודא שההליך יהיה חסוי, וולונטרי ושייהנה מכל היתרונות שהעניק המחוקק להליך הגישור במשפחה.

הליך הגישור בגירושין מבוסס על שני סוגי פגישות: שיחות משותפות עם כל המעורבים ושיחות נפרדות – עם כל צד בנפרד. דהיינו: במהלך הגישור למגשר ישנה אפשרות להיפגש עם בני הזוג ביחד או לחוד. לרוב הפגישה הראשונה נעשית בנוכחותם של שני הצדדים. לאחר שמתחילה להתבהר התמונה, מוציא המגשר את אחד מבני הזוג, לשיחה אישית נפרדת, שלאחריה יתחלף עם בן הזוג שחיכה בחוץ.

במהלך השיחות המשותפות תוכלו לומר את כל הדברים שחשוב לכם שבן הזוג שלכם ישמע. תפקידו של המגשר יהיה להוביל את השיחה כך שלא תסבוב סביב נושאים משניים אלא תאפשר לכם לעסוק בנושאים שבאמת חשובים לכם.

בעזרת שאילת שאלות נכונות ושימוש בכלים השונים העומדים לרשות המגשר, תגלו שדווקא כעת כשאתם באים להתגרש, אתם מצליחים לנהל שיחה מאוד טובה עם בן / בת הזוג שלכם. בנקודה זו יש לציין שאחד היתרונות של הגישור הוא, שהוא חושף בעיות תקשורת בין בני זוג. מכאן שלעיתים תוכלו לגלות תוך כדי הגישור שבן הזוג שבו התאהבתם לפני אי אלו שנים, עודנו כאן ושאולי יש עוד סיכוי לשמור על הנישואין. מבחינת המגשר אין אינטרס שתיפרדו או שתישארו יחדיו. המטרה היא שתגיעו להסכמות מהן תהיו מרוצים. על כן במידה ואתם חושבים שיש מקום לניסיון נוסף לשמר את הנישואין, אל תהססו. שתפו את המגשר ברצונכם לעשות ניסיון נוסף. המגשר יעלה את הנושא בתאום עמכם מול בן/בת הזוג שלכם ויחדיו תמצאו את הדרך הנכונה להתמודד.

במקרה שתחליטו להמתין בשלב זה עם הגירושין, מומלץ יהיה שתכינו עם המגשר “הסכם שלום בית לחלופין גירושין” כדי שאם הניסיון לא יעלה יפה –הדרך לפרידה , חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, תהיה ברורה. בבחינת: “סוף מעשה במחשבה תחילה”.

המפגש הראשון שלכם עם המגשר ימשך בדרך כלל שעתיים עד שלוש שעות. במהלך שעות הגישור תתקיים בדרך כלל שיחה משותפת אחת ולאחריה יתקיימו שיחות נפרדות ושיחת סיכום משותפת נוספת. בסיום הגישור תתבקשו לפתוח יומנים ולקבוע את פגישת הגישור הבאה. מטרת הפגישה הראשונה הינה לייצר ביטחון בהליך הגישור, לתת תשובות לשאלות שעולות ולהניח יסודות להליך גישור מוצלח.

פגישת הגישור השנייה עוסקת בדרך כלל בהצפת הדברים שעלו מאז הפגישה הקודמת ובהנחת המתווה להמשך התהליך. בפגישה זו תוכלו להגדיר במדויק בשיחות פרטיות ובמשותפות, את האינטרסים שלכם ואת האופציות העומדות בפניהם. לעיתים קרובות מופתעים אנשים בחדר הגישור לגלות שהם אינם יודעים מהם האינטרסים האמיתיים שלהם, בבחינת הגיבן אינו רואה את דבשתו. כאן תפקידו של המגשר להאיר את עינכם כדי שתראו נכוחה את האינטרסים האמיתיים שלכם בהליך הפרידה. לאחר שיובהרו האינטרסים השונים יעזור לכם המגשר להעלות אופציות ורעיונות יצירתיים לפתרונות הוגנים עבורכם ועבור ילדיכם.

הפגישה השלישית תעסוק גם היא במרבית המקרים בחידוד האינטרסים ובמציאת פתרונות מקובלים. תהליך זה ימשך גם בפגישות ההמשך ועד אשר יכוסו כל הנושאים ויוגדר פתרון מקובל ומקיף שייתן מענה לכל הנדרש ולכל הנושאים שיש לתת להם את הדעת. והם צריכים להיות כלולים כחלק חשוב בכל הסדר גירושין שעל בית המשפט לענייני משפחה או על בית הדין הרבני לאשר.

בדרך כלל בפגישה הרביעית או החמישית מתחילים כבר לעבור על ההסכמות שהושגו ומתחיל להתגבש הסכם הגירושין ביניכם. במהלך הפגישה תעברו על כל הסעיפים שעלו במהלך הגישור, תוודאו יחד עם המגשר שההסכמות ברורות ומקובלות ובמידת הצורך תכניסו תוספות ושינויים. ככל שהגישור יתקדם ובמידה ותרצו תוכלו להתייעץ עם כל מי שתרצו – תוכלו לעשות כן, כדי להיות שלמים עם עצמכם ועם ההישגים שלכם בגישור.

בדרך כלל הפגישה החמישית או השישית תהיה הפגישה בה תחתמו על הסכם הגישור לאחר שקראתם והתעמקתם בו לעומק.

לאחר שתחתמו על הסכם הגירושין תוכלו לגשת עמו לבית המשפט לענייני משפחה / בית הדין הרבני הקרוב למקום מגוריכם, שם שופט / דיין יעבור על ההסכם, יוודא שכל הפרטים החיוניים מופיעים בו ושזכויות הילדים לא נפגעו. לאחר בדיקה זו ישאל אתכם השופט / דיין אם ההסכם מוסכם על שניכם. לאחר שתענו בחיוב הוא יחתום על הסכם הגירושין וייתן לו מעמד של פסק דין. חלק זה בתהליך נמשך זמן קצר וכרוך בתשלום אגרה לבית המשפט/הדין הרבני.

לאחר אישור הסכם הגירושין יהיה לבצע את טקס הגירושין ההלכתי בבית הדין הרבני. מאחר ובשלב זה יש בידכם פסק דין חלוט, אין ממה לחשוש.

מילון מונחים בגישור גירושין

להלן מספר מונחים שבוודאי שמעתם עליהן בהקשר של הליכי גירושין. כאשר אתם מגיעים להליך גישור גירושין, חשוב שתכירו את הפירוש של המונחים אך בו זמנית, חשוב שתזכרו שמדובר בכותרות טכניות בלבד. מומלץ מאוד שאת התוכן למונחים הללו תיצקו בעצמם במסגרת הליך הגישור שלכם ובהתאם לצרכים הפרטניים שלכם.

משמורת ילדים / חזקת ילדים- המשמורת מתייחסת לסוגיית האחריות ההורית ולזמני ההורות של כל אחד מההורים לאחר הגירושין. גם לאחר הגירושין קיימת חובה על ההורים לדאוג לצרכיהם ולשמור על רווחתם של ילדיהם. בהליך הגישור אנו מתייחסים למשמורת הילדים בשני מישורים:

• אחריות פורמאלית– האם שני ההורים מוסמכים לפעול מול גופים רשמיים בכל הנוגע לילדיהם? האם לאחד ההורים ניתנת הסמכות הבלעדית? והאם הדבר נעשה בתאום עם ההורה השני?
• משמורת פיזית- איפה יגורו הילדים? האם יהיה לילדים בית אחד מרכזי ועוד בית בו מבקרים? האם יהיו לילדים שני בתים עם שני חדרי שינה קבועים עבורם? סוגיית המשמורת הפיזית כרוכה מטבעה בסוגיית זמני ההורות הקובעת את הזמנים בהם יהיה אחראי כל הורה על הילדים.

* חשוב להדגיש שכל עוד טובת הילדים נשמרת, מותר להורים להסדיר את המשמורת בכל דרך שנראית להם לנכון.

אפוטרופסות טבעית – האפוטרופסות הטבעית ניתנת לשני ההורים באופן טבעי. משמעות האפוטרופסות בפועל היא היכולת לנהל את ענייניו של הילד מול הרשויות ומול גופים רשמיים לאחר הגירושין.

זמני שהייה – באילו ימים יראה כל הורה את ילדיו? היכן יתקיימו המפגשים? מה יקרה בחגים ובחופשים? על השאלות הללו יש לענות כאשר קובעים את זמני ההורות.

מזונות ילדים- תשלום חודשי הניתן עבור הוצאותיהם של הילדים. הוצאות הילדים נקבעות על ידי ההורים תוך התייחסות להוצאות קבועות, חד פעמיות, משתנות ובלתי צפויות. הוצאות אלו משולמות על ידי ההורים בהתאם להסכמות אליהן הגיעו בגישור הגירושין.

מדור- הוצאות עבור מקום המגורים והלינה של הילדים. הוצאות המדור משולמות על ידי ההורים בהתאם להסכמות אליהן הגיעו בגישור הגירושין.

גירושין בבית משפט- הליך גירושין בבית המשפט כולל הגשת כתבי טענות על ידי בני הזוג במטרה לשכנע את השופט בצדקתו של צד אחד ובטעותו הקשה של האחר. גירושין בבית משפט מובילים למלחמה משפטית יקרה רגשית וכלכלית ופוגעת קשות בבני הזוג ובילדיהם.

יחידות הסיוע שליד בתי המשפט- שירות סוציאלי הניתן על ידי הנהלת בתי המשפט ושירותי הרווחה במטרה לעזור לבני זוג ולילדיהם אשר נקלעו למאבקי גירושין בבית המשפט. החוק להסדרת התדיינות בסכסוכי משפחה שעומד להיכנס לתוקף ביולי 2016, יחייב זוגות שרוצים להתגרש לפנות ליחידות הסיוע לפני פתיחת הליכים בבית משפט. החוק אינו רלוונטי לזוגות שבוחרים לפנות לגישור מחוץ לכותלי בית המשפט.

בית משפט לענייני משפחה– בגישור גירושין לאחר שמושג הסכם הגירושין, הוא מוגש לבית המשפט לענייני משפחה על מנת ולתת לו מעמד של פסק דין. מטרת ההליך היא לוודא שבני הזוג מודעים למשמעות ההסכם ושזכויותיהם של ילדיהם לא נפגעו. מדובר בהליך פרוצדוראלי קצר שנעשה לאחר תשלום אגרה לבית המשפט.

בית דין רבני– בהליך גירושין לבית הדין הרבני נותר רק התפקיד של קיום הטקס הדתי של הגירושין. לאחר שבני הזוג שהתגרשו בגישור, הם מגיעים עם הסכם גירושין החתום על ידי שופט, לבית הדין הרבני. בבית הדין הרבני עוברים בני הזוג הגרושים את הטקס הדתי. בית הדין הרבני אינו נוטה להתערב בתוכן ההסכם ומאשר את הגירושין כדת משה בישראל. בסיום הטקס הדתי הופכים הגירושין לרשמיים וניתן לשנות את הכיתוב בתעודת הזהות מנשוי/ אה לגרוש/ה.

גישור-  הליך שבו נועד מגשר ניטרלי עם הצדדים, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.

מגשר- מי שתפקידו לסייע בידי הצדדים להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור, בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.

הסכם גישור- הסכם בין צדדים על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של  הליך  גישור.

קבלת גט- בהלכה היהודית לא יכולה אישה להינשא עד אשר לא תקבל את גיטה מהבעל. בהליך הגישור נהוג לקבוע שביחד עם הסכם הגירושין ייתן הבעל את הגט לאישתו.

כתובה- בגישור ניתן לקבוע שהכתובה עליה חתמו הורי הכלה והבעל בחתונתם, תקבל מעמד או שלא תקבל מעמד כלשהו בהסכם הגירושין. כל החלטה שיקבלו בני הזוג המתגרשים בנושא זה לגיטימית ותקבל את אישורו של בית המשפט.

ייעוץ זוגי / טיפול זוגי- כאשר בני הזוג לא בטוחים שגירושין הם בהכרח הפתרון הטוב ביותר עבורם, הם יכולים להקפיא את הגישור ולפנות ליועץ זוגי על מנת ולבחון אפשרות להישאר יחד. במידה והייעוץ הזוגי לא מצליח, ניתן לחזור להליך הגישור ולהמשיכו.

פירוק שיתוף- שם כללי לחלוקת הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך הנישואין.

אישור הסכם גירושין- עיין ערך בית המשפט לענייני משפחה.

הסכם ביניים- לעיתים בני זוג בגירושין לא בטוחים שהחלטות שלהם הן הנכונות ביותר עבורם. במקרים שכאלו ניתן להחליט על הסכם ביניים שמסדיר את היחסים בין בני הזוג לתקופה מוגדרת. לאחר התקופה המוגדרת יוכלו בני הזוג להחליט כיצד להמשיך ולפעול.

הסכם טרום גירושין- במקרים מסוימים בני זוג רוצים להגדיר הסכם גירושין אך לא רוצים עדיין להיפרד. במקרים כאלו ניתן להכין הסכם גירושין לכל דבר, לחתום עליו (בני הזוג), אך לא להגישו לבית המשפט לענייני משפחה. כל עוד לא הוגש ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה, הזוג יישאר נשוי מבחינה פורמאלית.

נושאים לדיון בהליך גישור גירושין

במסגרת הליך גישור גירושין תוכלו לדון בכל נושא שנראה לכם חשוב ורלוונטי עבורכם. חשוב מאוד שלא להשאיר שום נושא שלא נדון ולא הושגה בו הסכמה ברורה לעתיד. עם זאת במקרים מסוימים אפשרי, להסכים שלא להסכים על נקודה כלשהי עד אשר יתקיימו תנאים מתאים לכך.  הליך הגישור הוא המקום המתאים ביותר לדון בכל הנושאים  החשובים לכל אחד מבני הזוג, להגיע להסכמה ולפתרון  סוגיות שיכולות לערער בעתיד את יציבות ההסכמות שהושגו בהליך הגישור, ולהפוך לבעיות שיהיה קשה מאד להתמודד איתם. על כן רצוי לדון ולהתייחס לכול, כאן ועכשיו, מבלי להשאיר שום דבר שאינו פתור . כך עדיף !!!

לא כדאי להשאיר “זנבות” שאין עליהם הסכמה – השתדלו להגיע להסכמה ולכתוב הסכם בכל הנושאים, אודותם אפרט בהמשך פרק זה.

על מנת להקל עליכם מצורפת רשימה של נושאים שיכולים לשמש לכם כבסיס לדיון ביניכם. חלק מהנושאים רלוונטיים עבורכם וחלק לא. התמקדו בנושאים שחשובים לכם  ודלגו על נושאים שאינם מושא התענינותכם.  וכמובן, במידה ויש נושאים שאינם מופיעים ברשימה –וחשוב לכם להבינם, תוכלו לשאול את המגשר שלכם שישמח לתת מענה לשאלותיכם.

אחריות הורית לאחר הגירושין

1. אפוטרופסות- עליכם להחליט במסגרת הליך הגישור מהי העדפתכם- האם האפוטרופסות תינתן להורה אחד או לשני ההורים? קחו בחשבון כי אפוטרופסות מחייבת ומי שנוטל על עצמו את האחריות מתחייב לקיימה כלשונה. אז מה עדיף?
2. משמורת / אחריות הורית- קיימות שתי אפשרויות של משמורת ילדים – משמורן יחיד –לאב או לאם ו/או משמורת משותפת של האב והאם. בטרם תקבלו החלטה בנושא שקלו היטב את כלל השיקולים ובצורה כנה הסבירו לעצמכם ולבן זוגכם את נקודת הראייה שלכם.
3. זמני שהייה – – אצל מי יהיו הילדים- מתי ? באיזה ימים? האם מותר לילד לישון בבית ההורה השני? כמה פעמים בשבוע? מהו הנוהג בימי שבתות וחגים? מה עם ביקורים בבית הסבתא והסבא של כל צד? מי מטפל בילד שחלה? ואם הילד מרגיש לא טוב מבית הספר ויש להוציאו משם –מי יעשה זאת? האב או האם?
4. שינויים בזמני השהייה – דרושה החלטה מראש: אצל מי יהיו הילדים ובאילו ימים? ובאילו שעות? וכיצד יפגוש ההורה את הילדים  והיכן?  והאם הילדים יגיעו להורה או שעל ההורה להגיע אל הילדים?  מה קורה בחגים ובחופשות?  מה קורה כשהורה, במפתיע, אינו יכול לקיים את מחויבותו ולא יכול לקחת את הילדים בימים שנקבעו? מה קורה כשילד חולה? איך מודיעים על שינויים והאם שינויים יכולים להיות מקובלים? האם אתם בנויים לגמישות? או מה שנקבע הוא שצריך להתקיים, וייקוב הדין את ההר?
5. יציאה לחו”ל- שאלה מרכזית המתעוררת בגירושין היא מידת האמון שבני הזוג נותנים האחד בשני. אמנם –זה סוג של אמון שונה ממה שהיה קיים בתקופת הזוגיות – אך הוא קיים בכל הקשור להסכם הגירושין שתשיגו. למשל, האם תהיה ביניכם הסכמה לגבי יציאה לחו”ל? האם ההורה הנוסע לחו”ל יוכל לקחת איתו את ילדיו? האם אחד ההורים חושש מכך? או מסכים לכך ובוטח בבן הזוג הגרוש או הגרושה? ומה אם אחד ההורים מבקש לעבוד בחו”ל ולהזמין את ילדיו לבקרו? מה תהיה תגובת ההורה השני? עליכם להסכים לנוהל נסיעה לחו”ל ולכלול בו את כל האפשרויות, בהסכמה מראש. כך לא תופתעו ותוכלו לטפל בכל עניין שיועלה –כאשר יועלה.
6. שינוי החלטה– באילו מצבים מותר לשנות את זמני ההורות, את המשמורת ואת האפוטרופסות?
7. מי אחראי על מה?– חשוב מאד שתתקיים חלוקת סמכויות בין בני הזוג המתגרשים  בכל הנושאים האפשריים: מי ישתתף באסיפת הורים של הילדים? הורה אחד או שני הורים? מה לגבי טיול שנתי של בית הספר או של תנועת הנוער?  מהו נוהל הדיווח ההדדי בין ההורים ביחס לכל מה שמתרחש אצל הילדים בבית הספר, בחוגים, בתנועת הנוער ובפעילויות אחרות? האם יש צורך בשיעורים פרטיים לצורכי חיזוק או העשרה –מהי חלוקת העבודה וכיצד תחולק האחריות? הן הכספית והן העניינית.
8. חינוך הילדים- החינוך הוא בראש מעיינינו – והורים מודעים לכך ורוצים כי ילדיהם יקבלו את החינוך הטוב ביותר. אולם, בעת הגירושין יש לתת את הדעת לחלוקת העבודה בין ההורים בסוגיית החינוך. האם אחד ההורים יהיה אחראי בלעדית? או האם שני ההורים יקיימו קשר מתמיד בקשר לחינוך הילדים? ואם לילדים יש מוגבלות? כיצד ישתתפו ההורים באחריות לחינוכם של הילדים? כיצד יטפלו בנושאים החורגים מהשגרה היומיומית? מה מותר להורה ומה אסור? –כל אלה נושאים שיועלו בהליך גישור הגירושין וצריך שתהיה בהם הסכמה מדעת.
9. משברים עם הילדים? כנ”ל גם לגבי משברים שעוברים הילדים –אנו מודעים מהפסיכולוגיה לתקופות ומעברים של ילדים לנערים ולבוגרים. אין זה קל ואין זה פשוט וההורים צריכים למצוא את הנוסחה לשיתוף פעולה למען ילדיהם.  לנסות לחזות מראש מצבים וכיצד להתמודד איתם, ומה חלקו של כל הורה בתהליך.
10. עדכונים- כל כמה זמן מעדכנים אחד את השני? היכן מתקיים העדכון? האם ניתן להסתפק בשיחה טלפונית או בשיחת סקייפ , או שיש צורך לקבוע פגישות  של פנים אל פנים. ואם כן –היכן הן יתקיימו?  אצל האב? האם? או במקום ניטראלי?
11. קבלת החלטות– איך מתבצע הליך קבלת החלטות? מה אומרים לילדים כשהם מבקשים דבר מה יוצא דופן? האם לתת תשובה מיידית או להסביר לילדים שההחלטה צריכה להיות משותפת לשני ההורים, והם יקבלו תשובה לאחר שתתקיים התיעצות בנושא שהועלה. מה יהיה הנוהל של עדכון חריגים?
12. תקשורת בין ההורים– איך אתם רוצים שתתנהל התקשורת ביניכם? באיזה אמצעי ובאיזה תדירות? האם היא תתקיים בשיחת טלפון, סקייפ? ווטסאפ? או באמצעים טכנולוגיים אחרים?
13. מה קורה בימים שההורה לא רואה את הילד? מה לגיטימי ומה אינו לגיטימי , מה אסור ומה מותר? האם בן הזוג יסכים או יתנגד לבקשת הורה לבקר את הילדים שלא בימים שנקבעו? האם ההורים, אחרי הגירושין, מפרגנים האחד לשני? או שממשיכים עם מועקה בלב? עד כמה ההורים משמשים דוגמא לילדיהם?
14. סבא, סבתא והמשפחה המורחבת- איך תיראה מערכת היחסים עם הסבים והסבתות והמשפחה המורחבת לאחר הגירושין? מהי האחריות ההורית של שני בני הזוג לייצר אווירה משפחתית עבור הילדים בביתם של הסבים והסבתות? איך אתם רואים את הקשר עם המשפחה המורחבת? למשל:  הדודים, בני הדודים  או עם חברים  משותפים?
15. פרק ב’- כיצד להתייחס ולנהוג כאשר בן הזוג פוגש בבן זוג חדש? האם מותר להפגישו עם הילדים? תוך כמה זמן מאז הגירושין? איך מציגים את בן או בת הזוג החדש בפני  הילדים? כיצד לנהוג אם הילדים לא יקבלו את בן הזוג החדש בסבר פנים יפות? מה תהיה מידת המעורבות של בני הזוג החדשים בגידול הילדים?
16. חינוך דתי/ פורמאלי / א-פורמאלי- באיזה מוסד אתם רוצים לחנך את ילדיכם? מה קורה כשלילד יש דעה משל עצמו בנושא? הלכבד את דעתו או להתייעץ עם יועץ/ת חינוכי/ת? ומה כאשר קיימת אי הסכמה בין בני הזוג לגבי מוסד הלימודים? למשל: אחד ההורים מבקש חינוך דתי  בבית ספר ממלכתי דתי או בישיבה, כי הוא חזר בתשובה בעוד ההורה האחר רוצה חינוך כללי? כיצד מחליטים מבלי לפגוע בילדים?
17. בריאות הילדים- איך מסכימים בנושא בריאות? כיצד מחליטים על דרך פעולה כשהילדים חולים? האם יש פוסק אחרון? מיהו? האם ההורה שאצלו נמצא הילד באותו רגע? או ההורה שאצלו גר הילד באופן קבוע? ואם יש חילוקי דעות בין בני הזוג  בנושא בריאות – מי יהיה הפוסק  המוסכם?
18. מקום מגורים ולימודים? מתי מותר לעבור מקום מגורים? באילו תנאים? באלו מצבים מותר יהיה להעביר את הילדים מבית ספר אחד לאחר? מה צריכה להיות הדרך המועדפת להחליט במקרים כגון אלה? ומה אם אחד ההורים מהסס? קשה לו להחליט? הוא  אינו מסוגל לקבל החלטות?  כיצד על בן הזוג השני לנהוג?  האם יש לקבוע גבולות? מסגרת של זמן?
19. חוגים ופעילויות חינוכיות וחברתיות – מה הדרך הנכונה להחליט אודות חוגים בהם ישתתפו הילדים או פעילויות אחרות? האם רק רצון הילד? או הכוונת ההורים? היש מגבלות תקציביות לכך? מי ישא בהוצאות החוגים או הפעילויות החוגים והשיעורים הפרטיים שמחוץ ללימודי בית הספר?
20. מה קורה אחרי גיל 18/21? מהי המחויבות ההורית כלפיי הילדים בבגרותם? ואין הכוונה רק לקשר הריגשי אלא המוחשי. כיצד ובמה תבוא המחויבות לידי ביטוי? המותר להורה לתת מתנה לילדו ללא הסכמת ההורה השני? כמו: מימון טיול בחו”ל טרם גיוס  או  מימון לימודים גבוהים שחורגים ממסגרת הסכם הגירושין.
21. מה קורה כשהילדים חולים? האם שני ההורים לוקחים חלק בשמירה על הילדים כשהם לא בלימודים? האם יש אחריות משותפת למצוא פתרון לזמנים בהם הילדים לא הולכים לבית הספר או לגנים במפתיע?

תשלום הוצאות הילדים

1. מהן הוצאות הילדים? כדאי לרכז את כל ההוצאות הקבועות והמשתנות עבור כל אחד מהילדים? להכין תקציב של הוצאות והכנסות וגם –הוצאות בהפתעה או הוצאות ייחודיות לאחד הילדים? חשוב לקבוע כיצד מחלקים את ההוצאות האלה בין בני הזוג, שנפרדו. על מנת ולהקל עליכם בנושא זה תוכלו לקבל טבלה לחישוב הוצאות הבית והילדים במסגר הליך גישור הגירושין שלכם.
2. מועדי התשלום- כל כמה זמן וכיצד, משולמים הוצאות הילדים? להיכן משולמות ההוצאות (חשבון בנק משותף/ נפרד/ ייחודי/ בעקיפות לילדים)?
3. מתי יסתיים תשלום המזונות?
4. מומלץ לקבוע בהסכם  תרחישים שבגינם ( באילו מקרים ) תהיה הפחתה, העלאה או שינוי של תשלום המזונות?

5. שינויים חיצונים- כיצד לנהוג כאשר יש תנודות בשוק? שבו המחירים יורדים או עולים? מהי האחריות ההורית לוודא, שהמזונות יספיקו לכלכל את הילדים? מה חובת ההורים בעת מלחמה?
6. קצבאות ילדים- לאן משולמות הקצבאות? האם הן מקוזזות מהמזונות? ואם כן –כיצד יקוזזו?
7. חסכונות- האם יש חסכון לילדים? האם רוצים להסכים על חסכון לעתיד? במידה וכן – מהו סוג החיסכון שיוסכם עליו?  כיצד ימומן? מהם תנאיו ומשך החיסכון עד לפירעון? באילו תנאים כדאי להסכים על פירעון מוקדם? מה יהיו ההשלכות? כיצד תתקבל ההחלטה?

מצבים  רפואיים:

1. ביטוח רפואי- האם לבטח את הילדים בביטוח רפואי? מהן הביטוחים הרצויים? מי יחליט וכיצד? מי יישא בעלויות?
2. מקרי חירום- במידה ויהיו מקרי חירום רפואיים- איך תתנהל התקשורת בין ההורים? איך בוחרים את טיפול המועדף. איך מחליטים? מי משלם? מי מטפל  באדמיניסטרציה? אם ילד יאושפז- מי ישהה לצדו? כיצד תתחלק האחריות בין שני ההורים ואולי, אחרים מבני המשפחה משני הצדדים?

ביטוחי חיים/ קופות גמל/ חסכונות/ פנסיה/ נכסים משותפים

1. האם קיימות תוכניות חסכון לבני הזוג? קופת גמל או חסכון פנסיוני מכל סוג? או אולי ביטוח מנהלים או חיסכון אחר? מה חלקו של כל בן זוג בחסכונות כאלה? ומה יוסכם לגבי חסכונות שישתחררו בעתיד?
2. איזה רכוש משותף קיים? האם יש רכוש נוסף שאתם יודעים עליו וחושבים שצריך לחלק ביניכם? ומה , אם בעתיד תגלו שיש רכוש שאחד מבני הזוג הסתיר ?
3. האם יש דירה משותפת? על שם מי רשומה הדירה? האם אחד מבני הזוג יישאר לגור עם הילדים באותה דירה? האם מוכרים את הדירה? במידה ומוכרים איך תתנהל המכירה? איך קובעים את השווי של הדירה? האם יש הוצאות נלוות למכירת הדירה? אם כן, כיצד יוחלט על חלוקת האחריות לתשלום הוצאות אלו?
4. תכולת הדירה- מה עושים עם תכולת הדירה? מי לוקח מה? או -אם למכור –מי אחראי למכירה? כיצד הסכומים שיתקבלו יחולקו?
5. חיות מחמד – כמוהם כילדים. מה יוחלט לגבם? עם איזה הורה ימשיכו להיות? מי אחראי לגידולם?
6. חשבונות בנק- מה עושים עם הכספים / חובות שבבנק? משכנתא שטרם הסתיימה, הלוואות שנלקחו ויש להחזירן,  במידה וקיים מינוס בחשבון- מי אחראי לכסות? האם  בנוסף לחשבונות המשותפים קיימים גם חשבונות נפרדים? כיצד יחולקו בין בני הזוג?

נושאים נוספים:

1. האם יש הסכמים עם צדדים שלישיים שצריך להתייחס אליהם?
2. האם יש חובות חיצוניים לצדדים שלישיים? אם כן מי אחראי לשלם אותם?
3. האם חייבים לכם כספים? אם כן מי אחראי לגבות? כיצד הסכומים שייגבו יחולקו?
4. ירושות- האם קיבלתם או שאתם הולכים לקבל ירושה? מה חשיבותה בהסכם הגירושין?

סיכום:

במדריך למתגרש ניסיתי לתת כמה שיותר מידע שיעזור לכם להבין טוב יותר מהם הדברים החשובים לכם ומהן הדרכים הנכונות עבורכם לפתרון חילוקי הדעות עם בן או בת הזוג שלכם. המדריך הזה יכול וצריך לשמש כמדריך צמוד עבורכם לכל אורך הליך הגישור בגירושין שלכם. המדריך אינו מיועד לתת לכם תשובות מדויקות אלא להראות לכם שתשובות אבסולוטיות אינן קיימות במציאות. הדבר היחיד שקיים הוא הרצון שלכם והצורך שלכם ושל בן הזוג שלכם לסיים את הנישואין בצורה המיטבית ביותר עבורכם ועבור ילדיכם.

עבורי כל זוג שמגיע אלי לגישור הוא עולם ומלואו. עולם של רגשות סוערים ושל ילדים והורים מבולבלים. אני רואה זכות גדולה ביכולת שניתנה לי לעזור לזוגות במשבר, לעבור את התקופה הקשה ולהצליח להביאם בזמן קצר למקום בטוח, ודאי ושקט. אני אמשיך להיות כאן עבורכם ואמשיך לתת תמיכה בהליך הגישור שלכם, אל תהססו להשתמש בעזרה הזו.

שלכם

נדב נישרי, מגשר מומחה בגירושין