איך מתמודדים עם הרגשות בגירושין

משבר הגירושין נחשב לאחד המשברים הגדולים והקשים בחייו של כל אדם הנמצא בתהליך גירושין. רגשות בגירושין הן רגשות סוערות של כעס, פחד, עלבון, פגיעה בכבוד, חוסר ביטחון, נקמה ועוד. רגשות אלו מתקיימים תוך כדי שהצדדים בסכסוך מתמודדים עם שאלות פרקטיות קיומיות כגון: היכן יתגוררו לאחר הפרידה, כיצד תיראה מערכת היחסים ביניהם לבין ילדיהם, כיצד יוכלו לכלכל את עצמם ואת ילדיהם, כיצד תיראה שגרת יומם לאחר הפרידה ועוד שלל היבטים שיקבעו כיצד תיראה מציאות החיים לאחר הפרידה. 

קיומם של רגשות סוערים בתהליך ההתדיינות על ההיבטים הפרקטיים של הגירושין, מייצר קושי רב לנהל דיאלוג ענייני ולהגיע לפתרונות אופרטיביים (Kelly 2002). מניסיוני כמגשר גירושין, ככל שהשיח הרגשי “מנהל” את תגובות הצדדים, כך יהיה קשה יותר להגיע לפתרונות אופרטיביים. משכך, רק כאשר שני הצדדים מצליחים להתמודד בהצלחה עם הרגשות המנהלים אותם באופן סובייקטיבי, יתאפשר להגיע להסכמות כיצד יראו החיים לאחר הגירושין. יחד עם זאת מאחר וחלק מהרגשות נובעים מחשש ממשי של שני הצדדים בנוגע לעתידם, לא יהיה ניתן להימנע מלהתמודד עם השאלות הפרקטיות אשר יקבעו כיצד יראה העתיד, בד בבד עם ההתמודדות עם הרגשות.

מניסיוננו על מנת ולהפחית את הרגשות השליליים ולהגביר את עוצמת הרגשות החיוביים, בתהליך הגירושין ניתן לפעול במספר מישורים:

הצהרה על שיתוף פעולה – כל אחד מהצדדים יכול להכריז בפומבי, בפני הצד השני ובפני המשפחה המורחבת, שעל אף הרגשות הקיימים, הוא מבין שהצד השני אינו יריב עבורו אלא שותף לגידול הילדים. שותפות שתימשך לאורך כל החיים ועל כן הוא מתחייב לכבד את הצד השני ולחפש יחד עמו פתרונות שיאפשרו לו להגשים את מטרותיו ולאפשר לו קיום בכבוד. זאת תוך שמירה גם על האינטרסים של הצד המכריז והבנה שלו שהפתרונות האידיאליים עבורו תלויים בהשגת המטרות של הצד השני. אמירה ברורה ופומבית שכזו, יכולה לעזור למנוע אי הבנה והחרפת משבר האמון בין הצדדים.

הימנעות מצעדים ומשיח משפטי – השיח המשפטי בגירושין מחדד מחלוקות ומקצין עמדות במטרה ליצור תחושת עליונות משפטית (שלרוב אינה מבוססת על דבר ממשי ומובטח). הצהרתו של כל אחד מהצדדים שהוא יימנע משיח משפטי ויישום אמירה זו בפועל, תוביל לרגיעה אצל הצד השני שיבין שעל אף ההיבטים המשפטיים שבגירושין, את התוצאה הוא יקבע בעצמו יחד עם ההורה האחר כפי שהם עשו יחדיו במהלך השנים המשותפות. הבנה זו שניהול הסכסוך יכול וצריך להישאר בידי ההורים יאפשר דיאלוג אופרטיבי.

כיבוד רגשותיו של האחר – כל אחד מהצדדים יכול להקשיב לאמירותיו של הצד השני בנוגע לרגשותיו ולשקף לו שהוא מבין את הקושי ואת מצבו הרגשי הסובייקטיבי מבלי לפגוע בתחושותיו האישיות ובתסכול האישי שלו. הבנת הצד האחר אינה בהכרח הסכמה לתחושותיו, אך היא מייצרת תחושה של כבוד והבנה ומאפשרת תחילת תהליך ריפוי והשלמה עם ההיבטים הרגשיים של הגירושין. הכרה ברגשות האחר מאפשרת גם ונטליציה רגשית ומאפשרת מיקוד בשיח ענייני בנושאים שעל הפרק.

התמקדות בעתיד – ככל שהשיח יסבוב סביב נושאים עתידיים שטרם התרחשו (ולכן ניתן עוד להשפיע עליהם) כך יוכלו הצדדים להתחיל ולדמיין את מציאות חייהם אחרי הפרידה. ככל שהעתיד לבוא יראה יותר ברור ומפורט מבחינת סדר היום של כל צד ומבחינת התנהלות כלכלית, מקום מגורים, תהליכי קבלת החלטות וכו’, כך יהיה לצדדים יותר קל להשלים עם משקעי העבר ולהתמקד ביצירת עתיד טוב יותר להם ולילדיהם.

שקיפות – אחד החששות הגדולים של צדדים בהליכי גירושין הוא שהצד השני יפתיע אותם וללא התרעה יבצע מהלכים חד צדדיים שיזיקו להם וישימו אותם בעמדת נחיתות (לתחושתם). בנקודה זו ראוי לומר שהחשש ממהלכים חד צדדיים מבוסס בדרך כלל על אדנים של חוסר ביטחון רגשי ופחות על היבטים משפטיים. זאת מאחר ולא ניתן לקבוע האם וכיצד צעד חד צדדי ייטיב את מצבו של הצד היוזם אך מנגד ניתן להעריך בוודאות רבה שהדבר יגרום להקצנת המתחים בין הצדדים וייפגע בדיאלוג היומי ביניהם סביב נושאי הילדים. על כן אני ממליץ לפעול בשקיפות מלאה מול הצד השני ולוודא שהוא מודע לכל צעד חריג שנעשה. במידה ויש חשש ולו הקטן ביותר שצעד מסוים ייתפס כחד צדדי הפוגע בצד השני, יש לעדכן אותו מראש על המתוכנן להיעשות ולקבל את הסכמתו.

לא לפעול מתוך לחץ – סערת הרגשות בה נמצא האדם בתהליכי גירושין, היא הזמן הגרוע ביותר לקבלת החלטות משנות חיים. שני הצדדים נדרשים להבין שתהליך הגירושין הוא תהליך ארוך אשר השפעותיו ילוו את שני ההורים ואת הילדים לאורך כל חייהם. משכך מומלץ להמתין בטרם מגיבים ולהגיב רק לאחר רגיעה ובחינה מעמיקה של האינטרסים ושל הרגשות המנהלים את הצדדים.

הגדרת יעדים ומטרות – ככל שכל אחד מהצדדים יוכל להגדיר את מטרותיו האישיות והמשפחתיות לאחר הגירושין מבחינת שאיפות קריירה, זוגיות, פנאי ושאר היבטי החיים המרכיבים את עולמו של האדם, יהיו יותר ברורים ומוחשיים, כך הוא יוכל לנתב את תהליך הגירושין אל עבר מחוזות מבוקשו. מאידך ככל שאותו צד אינו מגדיר את מטרותיו הוא יסחף לשיח המשפטי ויגדיר מטרות שהוא חושב שהוא יכול לתבוע מבחינה משפטית. בנוסף לכך שמטרות אלו מביאות להקצנה בשיח, הן אינן בהכרח הולמות את הצרכים והאינטרסים של האדם כך שבסופו של דבר הוא עלול לזכות בתביעה ולהפסיד את מטרותיו האישיות.

בחירת יועצים נכונים – בתוך עולם הגירושין פועלים בעלי מקצוע רבים אשר מספקים שירותים שונים לכל אחד מהצדדים. שימוש נכון בעצות היועצים יאפשר ראייה רחבה וכוללנית של המציאות האפשרית לפעולה על ידי כל אחד מהצדדים. ברם, ברוב המקרים בוחרים הצדדים להיוועץ ביועץ יחיד שהוא עורך דין. הבנתם של עורכי הדין מסתכמת בהבנה משפטית בסוגיות שעל הפרק. ייעוץ משפטי זה אינו לוקח בחשבון היבטים פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים, נוירולוגיים, רגשיים ואחרים המובילים את הצד השני ומשפיעים על כל צעד וצעד שהוא עושה. היבטים נרחבים אלו הם שקובעים בפועל כיצד יתנהלו הגירושין. משכך מומלץ לבחור יועץ הבקי בנושאי הגירושין מזווית ראייה כוללת הרואה את ההיבטים המשפטיים כחלק קטן בתהליך יישוב הסכסוך ושראייתו היא ראייה אופטימית השואפת ליצור מנגנונים שיאפשרו חיים טובים לשני ההורים ולילדים לאחר הגירושין.

העצמה אישית וטיפול רגשי – מומלץ לכל אדם שנמצא בתהליך גירושין לפנות לטיפול רגשי המותאם לו במטרה לספק לעצמו כלים להתמודדות עם הסיטואציה והשלכותיה הנרחבות. כאשר האדם מצליח לבטא ולהתמודד עם רגשותיו מחוץ לשולחן הדיונים ובנוכחות הצד השני, הוא מאפשר לעצמו ולצד השני להתמקד בסוגיות הפרקטיות שעל הפרק וניהול דיאלוג מיטבי וענייני.

× מענה מיידי
דילוג לתוכן