כאשר מגיע אלי לחדר הגישור זוג עם ילד עם צרכים מיוחדים, אני מכין את עצמי לכך שככל הנראה יהיה עלי לנהל תהליך מורכב ושונה ממרבית מקרי הגירושין שמגיעים אלי. המורכבות שבהתמודדות של בני הזוג עם ילדם המיוחד, מייצרת פרק שלם שצריך להיכנס לתוך הסכם הגירושין. פרק העוסק בקשיים ובאתגרים המרובים שההורים יהיו חייבים לפתור על מנת ולהגיע להסכם גירושין בהסכמה, ליכולת לגדל את ילדיהם לאחר הפרידה ולהתגרש בשלום.
כאשר יש ילד עם מוגבלות או נכות, ההורים לא מפסיקים לעולם להיות הורים פעילים ומעורבים בכל ההיבטים של חייו של הילד לשארית חייהם. לעיתים קרובות ההורים אף נשארים אפוטרופוסים לילד למשך כל ימי חייהם. מתוקף כך נדרשים ההורים שמכינים הסכם גירושין, לקבוע כיצד יפעלו ומה תהיה חלוקת האחריות ביניהם לאחר הפרידה גם כשהילד יהפוך למבוגר. בשונה מהסכמי גירושין “רגילים”, בהם ההורים נדרשים לדון על אחריותם המשותפת לילדיהם עד אשר יגיעו לגיל 18 או 21, כאשר נמצא בתמונה ילד עם מוגבלות או נכות, אשר יזדקק בשארית חייו לסיוע כזה או אחר בבית ההורים, במעון יום/לילה ובכל מסגרת אחרת, נדרשים ההורים לקבוע כללים ברורים להתנהלות בשיתוף פעולה בכל הקשור לילד, למשך כל ימי חייהם. כללים מוסכמים אלו יכנסו לתוך הסכם הגירושין ויקבלו תוקף של פסק דין כחלק מהליך אישור ההסכם הכולל.
לצורך ההמחשה להלן מספר שאלות בהן נתקלתי בגישורי גירושין עם ילד עם מוגבלות או נכות:
איפה הילד יגור – האם הילד יכול להישאר בבית ההורים? אם כן מי יהיה ההורה שיישאר עם הילד ועד מתי הסידור יכול להימשך? מי נושא בנטל התשלום (אם נדרש) עבור המטפל/ת והצרכים והשוטפים של הילד (ככל שנדרשים)? ואם הילד עובר לגור במעון? כל כמה זמן צריכים ההורים לבוא לבקר? האם ההורים נדרשים להיות פעילים בהתנהלות במעון? ואם כן עד כמה פעילים?
שינוי מקום מגורים של הורה – מה יקרה אם אחד ההורים יבקש לעבור למקום מגורים מרוחק? האם יש חובה על שני ההורים להישאר בקרבת הילד המוגבל לכל ימי חייהם?
קבלת החלטות ופתרון מחלוקות – מהו מנגנון התקשורת וקבלת ההחלטות בין ההורים? בכל תהליכי הגישור שאני מקיים, אני שואף להכניס מנגנונים לניהול התנהלות הילדים ולפתרון מחלוקות עתידיות, זאת במטרה לאפשר להורים לקבוע מראש כיצד הם יפתרו מחלוקות עתידיות וימנעו ככל האפשר מהצורך לפתוח במלחמות עם עורכי דין. כאשר יש ילד מוגבל או נכה המנגנונים הללו צריכים להחזיק מעמד לעולם ועד. ועל כך גם כן יש לשים את הדעת.
ערבי חג וחופשות – מה קורה בחגים ובחופשים בהם הילד המוגבל מגיע לביקור מהמעון? אצל מי יהיה הילד בכל אחד מהחגים והחופשות? מי יהיה האחראי להסעת הילד? האם שני ההורים יהיו נוכחים בחג עם הילד? ומה קורה כשאירוח הילד דורש תיאומים לוגיסטיים מורכבים או מאמץ פיזי ניכר (כגון הרמת ילד מוגבל לאחר שכבר הפך לאיש מבוגר)?
בעצם העיסוק בשאלות מורכבות אלו מתבהר מהר מאוד במהלך תהליך גישור הגירושין, שהורים לילד מוגבל או נכה, חייבים לייצר הסכם גירושין הוגן וצודק לשני הצדדים. במידה וההסכם לא יספק את צורכי שני ההורים הם יתקשו לשתף פעולה בכל הקשור לילד הנכה או מוגבל והן בכל הנוגע לשאר ילידיהם המשותפים. האינטרס לייצר הסכם הוגן וישים תקף כמובן לכל זוג שמתגרש אך כאשר מדובר בהורים לילד נכה, האינטרס הופך לצורך קיומי עוד יותר.
כאשר מעורבים בתהליך הגירושין, רגשות סוערים וחרדה מהעתיד לבוא, אצל כל אחד מההורים (כפי שקורה כמעט תמיד בשלבים הראשונים של תהליכי הגירושין), הקושי לשתף פעולה עם ההורה האחר הוא ברור.
במרבית הגישורים שערכתי לזוגות עם ילד נכה או מוגבל, זיהיתי שהילד המוגבל הוא הגורם המלכד ביותר עבור ההורים. שניהם מודעים לצרכיו המיוחדים ושניהם כבר מתורגלים בעבודת צוות בכל הקשור לטיפול בו. ולכן שניהם חייבים להמשיך ולשמור על הקשר הטוב ביניהם גם לאחר הגירושין שהרי הם באמת שותפים לכל החיים… הבנה זו גורמת להתרגשות גדולה בחדר הגישור. אני מודה שלא פעם מצאתי את עצמי מזיל דמעה ומשנתק בשלב זה של הגישור. על כן כאשר מגיעים אלי מקרים מסוג זה, אני שואף להתחיל דווקא מהסוף. דווקא מההסכמות על דרך גידול הילד המוגבל. כאשר מתחיל הגישור בקביעת הכללים להתנהלות בכל הקשור לגידול הילד המוגבל. מקבלים ההורים כבר בתחילת התהליך, את ההבנה והתחושה שהאיש/ה שיושב מולם הוא שותף לחיים ולא אויב שמנסה להילחם ולפגוע בהם (על אף השיח האגרסיבי והקשה המעורב לעיתים קרובות בתהליך הגירושין). כאשר שני הורים מבינים שהם יושבים עם שותף, ניתן להתגבר בקלות רבה יותר על המחלוקות והפערים שהרי לכולם ברור איך תיראה התמונה בסופו של דבר ושהאושר של כל אחד מההורים תלוי באושרו של ההורה האחר.
לצפייה בסרטון בנושא גירושין עם ילד מיוחד, לחצו כאן
נדב נישרי, מגשר מומחה בגישור גירושין ומחבר הספר “להתגרש בשלום” (הוצאת סטימצקי)
