מהם זמני שהייה?
זמני שהייה או כפי שנקראו בעבר – הסדרי ראייה, הם הזמנים המוגדרים לכל אחד מההורים להיות עם ילדיו ללא נוכחותו של ההורה האחר לאחר הגירושין. כל הורה זכאי באופן טבעי לבלות זמן משמעותי עם ילדיו ולהשפיע בכך על דרך גידולם ועל הערכים אותם הוא רוצה שהם יספגו.
מטרת חלוקת הזמנים בין ההורים היא להגדיר בצורה ברורה ומסודרת מתי הילדים יהיו עם כל אחד מההורים ומתי ההורה יהיה בלי הילדים. להיות הורה זו גם זכות גדולה שממלאת את ליבו של ההורה שיכול להשפיע ולקחת חלק משמעותי בחייו של ילדיו וגם מחזקת אותו בהתמודדות עם קשיי הגירושין. אך עם זאת, זמני השהייה הם גם חובה המוטלת על ההורה שנדרש לדאוג ולשמר את הקשר עם ילדיו גם לאחר הגירושין. אך מהו בעצם זמן משמעותי בזמני השהייה ואיך אפשר להתמודד עם מצבים בהם ההורים מתקשים בעצמם להתמודד עם הפרידה והגירושין? איך אפשר להתמודד עם הקושי שלא להיות עם הילד בעוד הוא נמצא אצל ההורה האחר? אותו הורה שגורם לתחושה קשה? לכל השאלות האלה, אין תשובה יותר טובה מאשר שהזמן יעשה את שלו. ככל שיעבור הזמן, כך תהיה המציאות יותר קלה לעיכול ושני ההורים יוכלו להתאים את עצמם לזמני השהייה המתאימים להם וילדיהם. מכאן שיש לשאוף שזמני השהייה שיקבעו בהסכם הגירושין יהיו זמני שהייה שיהיו טובים ונכונים לשני ההורים ושאף אחד מהם לא יתחייב או יוותר על זמני שהייה שיכולים לפגוע בו בעתיד.
החשיבות הגדולה ביותר בכל הקשור לתיאום זמני שהייה, לא צריכה להיות כמה זמן נמצא כל אחד מההורים עם הילדים או באיזה אחוז מהזמן הוא נמצא עימם. השאלה המשמעותית כן צריכה להיות- מה עושה ההורה בזמן שיש לו עם ילדיו ואיך ניתן לוודא שהזמן הזה יהיה המשמעותי ביותר עבורו ועבור הילד. האם זמן בהייה בטלוויזיה שווה ערך לטיול רגלי?
איך מחלקים זמני שהייה?
זמני השהייה נקבעים על ידי שני ההורים בהסכמה ובהתאם ליכולותיהם מבחינת קריירה וכלכלה. שני ההורים נדרשים להניח על שולחן הדיונים מספר פרמטרים שמהם ירכיבו את זמני השהייה.
להלן מספר שאלות שיכולות לעזור להורים לייצר מנגנון לזמני שהייה נכונים:
– מהו הזמן הפנוי שיש לכל הורה להיות עם הילדים- האם יש זמנים בהם אין אפשרות לסיים לעבוד מוקדם? האם יש צורך לנסוע לנסיעות ארוכות לחו”ל מטעם העבודה?
– האם אחד ההורים נדרש להיות עם אחד הילדים בזמן מסוים- האם יש צרכים קבועים או חד פעמיים בהם נדרשת הנוכחות של אחד ההורים בלבד?
– מה קורה כאשר נדרשים לעשות שינויים בזמני השהייה – האם מה שנקבע היום יתאים גם בעוד חמש שנים?
– מה קורה כשהילדים חולים? האם אחד ההורים נשאר איתם ומהי המשמעות לעניין זמני השהייה?
– מה קורה כשזמני השהייה של ההורה נופלים על חוגים או בילויים אחרים של הילדים? האם יש קיזוז בימים או מנגנון אחר?
האם זמני שהייה משפיעים על המזונות?
מצד אחד הוצאות הילדים השוטפות הן הוצאות קבועות שאינן משתנות (כגון לימודים, ביגוד, הסעות, חוגים וכו’). מאידך ישנן הוצאות הקשורות לכלכלה כגון מזון והוצאות מדור (מגורים) שרלוונטיות ביותר לשאלה היכן נמצא הילד בכל יום ומהי העלות הכספית לכלכלו באותו בית. לצורך העניין הרי ברור שאם היו ההורים מחליטים שהילדים נמצאים אצל הורה אחד מזמן סיום הלימודים ועד לשעת השינה ולאחר מכן הם ילכו לישון אצל ההורה האחר עד הבוקר, יהיה ניתן לומר שלהורה שהילדים ישנים אצלו יש יותר זמן שהייה, אך הרבה פחות הוצאות, בעוד שלהורה שדואג לאיסוף ממוסדות הלימוד ולהאכלתם של הילדים, יש הוצאות כספיות יותר גדולות. זוהי דוגמא אחת לחוסר השוויון המובנה בתהליך חלוקת הזמנים עם הילדים בהקשר לדמי המזונות. על מנת ולמצוא את הפתרון שיאפשר לשני ההורים ליהנות מזמן מספק עם הילדים ומדמי מזונות סבירים, הם צריכים להגדיר את הצרכים והציפיות של כל אחד מהם, ואז בעזרת המגשר למצוא מנגנונים בהווה ובעתיד שיאפשרו את הגשמת המטרות.
חלוקת זמני שהייה
נושא חלוקת זמני השהייה בין ההורים בתהליך הגירושין הוא אחד הנושאים המאתגרים והקשים ביותר. במהלך השיח על הסכם הגירושין, כל אחד מההורים נוטה לדרוש כמה שיותר זמן בפועל עם הילדים. כאשר ההורים מודדים את ההורות שלהם ואת עוצמת הקשר שלהם עם הילדים לפי קריטריון הזמן בלבד, הם בהכרח יקלעו למחלוקת קשה ולמצב של lose lose (הפסד הפסד). זוהי הסיבה שאני ממליץ לקבוע את חלוקת הזמנים על פי קריטריונים אובייקטיבים הנוגעים אך ורק לצרכים של הילדים ולאילוצי ההורים בפועל. משמעות הדבר היא שבמקום לספור שעות וימים בהם נמצא כל הורה עם הילדים, יש לשאול שאלות הנוגעות למציאות החיים לאחר הגירושין.
פרמטרים חשובים לחלוקת זמני שהייה
מהם אילוצי העבודה של ההורים? האם יש ימים או שעות בהם ההורה לא יהיה תמיד בבית?
מתי יש לילדים חוגים? האם שני ההורים לוקחים לחוגים או שיש להצמיד את ימי השהייה לימי החוגים של ההורה שלוקח לחוגים?
היכן מתגוררים חבריהם של הילדים? האם נכון להרחיקם מסביבתם הטבעית (במקרה שאחד ההורים גר רחוק)?
כמה זמן נסיעה / הליכה נדרש כדי שהילדים יגיעו למוסדות הלימודים בכל יום? (רלוונטי כאשר אחד ההורים גר רחוק)
האם יש לאחד ההורים נסיעות תכופות לחו”ל המחייבות שינויים?
האם להורים יש חוג ביום מסוים או שיש יום / ערב שהם רוצים לעצמם?
האם יש קשר אמיתי בין הזמן שהילדים רואים את ההורה לדרך בה הם תופשים את מקומו בחייהם? האם הורה שנעדר עקב נסיעה לחו”ל, מילואים או עומס בעבודה, הוא הורה פחות “נחשב” מההורה האחר?
שאלות אלו ונוספות יכולות לעזור ולחדד את הפער בין הרצון של שני ההורים להיות עם הילדים במרבית הזמן לבין הצורך שלהם להתפרנס ולקבל קצת זמן איכות לעצמם.
דוגמאות לזמני שהייה אפשריים
לאחר שבוחנים את השאלות הפרקטיות ומבינים את האילוצים והצרכים המשפיעים על חלוקת הזמנים, ניתן להיעזר באחת הטבלאות הבאות כדי לקבוע זמנים מוסכמים. את הטבלה ניתן לצרף להסכם הגירושין או לתת למגשר או לעו”ד שלכם כדי שיוסיפו להסכם.
הערות להתמצאות בטבלאות זמני שהייה
- הטבלאות מציגות אפשרויות שונות לחלוקת הזמן של ההורים עם ובלי הילדים. ניתן להחליף בין הימים בטבלאות בהתאם לצרכים הפרטניים של בני המשפחה.
- התמונות של הדמויות בטבלאות הינן לצורך המחשה בלבד וניתן להחליף ביניהם.
- היום בו מופיע ההורה מייצג יום בו הילדים לנים עם ההורה.
- הדוגמאות הינן דוגמאות בלבד. במהלך הגישור שלכם חשוב שתחשבו יחד עם המגשר על החלוקה המתאימה והנוחה עבורכם במדויק.
- המספרים בסוגריים מייצגים את חלוקת הימים בין ההורים מתוך 14 ימים (7/7, 6/8, 5/9, 10/4)
דוגמאות לחלוקה שווה (7/7)
חלוקה 6/8 (8 ימים עם הורה אחד ו-6 עם הורה שני)
חלוקת 5/9 (9 ימים עם הורה אחד ו-5 עם הורה שני)
חלוקה 10/4, 11/3 ו- 12/2
