האם להגיש תביעת גירושין? מן המוסכמות היא שצדדים למחלוקת אשר בוחרים לפתוח בהליך גישור לפני הגעתם לבית המשפט וטרם הגשת כתבי טענות, יהיו בעלי סיכויים גדולים בהרבה לסיים את המחלוקת בגישור, בהסכמה ובצורה יעילה וזולה, מאשר צדדים שהתחילו את המו”מ ביניהם בבית המשפט ולאחר מכן הופנו לגישור. טענתי היא שהסיבה לקושי של הצדדים להגיע לפתרון מוסכם אחרי שהגישו כתבי טענות, נובעת ממספר סיבות עיקריות:
כתבי טענות מחזקים את העמדות והופכים אותן לאינטרסים- לאחר שקרה המקרה שהוביל למחלוקת, מתחילה תחרות להגדרת הנרטיב של המקרה. כל צד פועל באופן אינדיבידואלי לשתף את מעגל חבריו, יועציו וכמובן עורכי דינו, בזווית הראייה שלו במחלוקת. בתוך זמן קצר ביותר מסתבר שהמחלוקת מתוארת בצורה שונה לחלוטין ותוך פרשנות מנוגדת על ידי כל אחד מהצדדים. כעבור זמן מה מתחיל נעלמות הספקות שהיו (אם היו) לכל צד בנוגע לצדקתו וככל שהוא מתאר לאחרים את הסיפור מנקודת מבטו, כך הוא משתכנע יותר ויותר שהצדק עימו ושהצד השני טועה לחלוטין. בשלב זה ייתכנו שני מצבים: הראשון, שהצד מוותר ואינו מגיש תביעה או פנייה לגישור. השני- פניה לעורך דין למען כתיבה והגשה של כתב תביעה. לאחר שמוגש כתב התביעה נגרר הצד השני שגם לו ככל הנראה יש את הסיבות שלו לצדקתו במחלוקת, וכעת גם הוא (לעיתים שלא מרצונו) מחוייב לשכור עורך דין שייצגו ולהגיש כתב הגנה לבית המשפט.
בשלב זה של העימות כל צד משחק תפקיד בהתאם לדברים שנכתבו בכתב התביעה ו/או ההגנה. ישנו קושי גדול לאנשים שהגישו כתבי טענות להיזכר בפרטים האמיתיים של המקרה. קשה להם להיזכר בכל הניואנסים החשובים כמו מערכת היחסים בין הצדדים בעבר, מצב הרוח ששרר בעת המחלוקת, תקדימים שהיו ביחסים בין הצדדים טרם המחלוקת וכמובן הפרטים האובייקטיביים עצמם. כל אלו נשכחים ומודחקים לאחר הגשת כתבי הטענות ועל כן גדל הקושי לייצר שיח אינטרסים משמעותי בין הצדדים. שיח שחיוני ביותר להצלחת הגישור.
תג המחיר אינו מאפשר ניצחון– לאחר שכל צד הגיש כתבי טענות הוא גם סימן לעצמו יעד מוחשי בדמות סכום כסף שברצונו לקבל תמורת הפגיעה שספג. סכום כסף זה שבדרך כלל נקבע כסכום גבוה מהנדרש באמת על מנת וישמש בסיס למשא ומתן, מייצר קיבעון מחשבתי אצל הצדדים- שמתחילים לדמיין את הסכום שיקבלו או שלא יאלצו לשלם (בהתאם לצד במקרה). קיבעון מחשבתי זה גורם לכך שבסופו של דבר אף אחד מהצדדים לא יצא מרוצה. הצד שדרש סכום גבוה יקבל סכום נמוך משדרש אם בכלל. צד שביקש שלא לשלם מאום או לקבל פיצויים, ישלם סכום נמוך שהוא כמובן יותר ממה שתיכנן לשלם. וכמובן שלכל אחד מהצדדים ייגרמו הוצאות רבות שיקוזזו מסכום הזכייה או ההפסד.
כאשר מגיעים צדדים שכבר קבעו יעדים כספיים ברורים לחדר הגישור, נדרשת מהמגשר עבודה קשה בהרבה מאחר וככל הנראה בסופו של דבר אין צד שיקבל את הסכום המלא שדרש לקבל או לא לשלם. מצב שכזה הופך את הגישור מראש לפישור בו הצדדים נדרשים להתפשר ולא גישור בו הצדדים יכולים להרוויח יותר משציפו לקבל.
על הסכסוך משפיעים אינטרסים חיצוניים– לאחר שהוגשו כתבי טענות מספרים הצדדים לחבריהם ולמכריהם על המחלוקת ועל המשפט המתנהל. בשיחות אלו נוטים האנשים להפריז בסיכויי ההצלחה שלהם, להמעיט בטיעוניו של הצד השני וכמובן לומר שאין ספק שהשופט יפסוק לטובתם. שיחות אלו הנעשות תוך הסתמכות על המלצותיו של עורך הדין המדגיש בדרך כלל את הסיכויים לזכות ולנצח ופחות את הסיכויים להפסד, מובילול להתסמכות הצדדים על ניצחונם המובטח ועל כן הם הרבה פחות פתוחים לשיח כנה ולבחינה מחודשת של האינטרסים כפי שהם נדרשים לעשות בגישור.
הזמן שחלף מונע חידוש קשרים- במרבית המקרים סכסוך שנפתר מיד לאחר שפרץ, יוביל לפתרונות הטובים והיצירתיים ביותר. בשלב הראשוני של הסכסוך הצדדים הם עדיין אנשים שנמצאים במערכת יחסים ולשניהם יש אינטרס למנוע פגיעה במערכת היחסים ו/או להיכנס לעימות שיתדרדר לבתי המשפט. במצב עניינים אידיאלי היינו שמחים לשלוח את הצדדים לגישור בשלב ראשוני זה אך לצערי נראה שהדבר לא יקרה בשנים הקרובות. לאחר שהצדדים מגיעים כבר לבית המשפט עברו כבר חודשים ולעיתים גם שנים ממועד התרחשות הסכסוך. בשלב זה בין הצדדים כבר אין מערכת יחסים פעילה וגם הקשר ביניהם מתנהל מזווית ראייה משפטית. במצב זה קיים קושי גדול בגישור, לקרב בין הצדדים ולנסות ולהשפיע עליהם לשתף פעולה ביניהם בעתיד. מכאן שאילו הצדדים היו מגיעים לגישור לפני שהגיעו לבתי המשפט, היה נחסך להם זמן רב וככל שהיו נפגשים בחדר הגישור מוקדם יותר כך גם האפשרויות העומדות לטובתם היו גדולות בהרבה.
צד שהשקיע בתביעה ידרוש פיצוי נוסף שאינו קשור למחלוקת הבסיסית– צדדים שהגיעו לגישור אחרי הגשת כתבי טענות, חושבים לא רק על הפיצוי הגיע להם לדעתם, עקב המחלוקת הנידונה אלא גם פיצוי על הזמן והממון שהשקיעו בהיערכותם למאבק המשפטי. לתפשיתם של הצדדים לאחר “שנאלצו” לבזבז זמן וכסף יקר על מאבק משפטי, לאחר שהצד השני לא הסכים לשלם להם פיצויים מראש, הם זכאים לקבל פיצוי על הנזק הנוסף מהצד השני. למותר לציין שכאשר שני הצדדים חשים כך נוצר סכסוך חדש שאינו שעלול להפריע לפתרון הסכסוך העיקרי שבעקבותיו הגיעו הצדדים לחדר הגישור. מצב זה עלול להביא למצב בו הצדדים כבר אינם נלחמים על הסכסוך הראשוני אלא על השלכותיו ועל עלויותיו שהצטברו עם הזמן.
