מה עושים כשהצד השני לא רוצה להתגרש?
אין ספק שהליכי הגירושין הקשים והמורכבים ביותר הם אלו בהם אחד הצדדים אינו רוצה להתגרש מסיבות רגשיות ו/או פרקטיות. לא תמיד זוגות המגיעים לגישור גירושין נמצאים באותה שלב בתפישתם את הגירושין ומשמעותם. בדרך כלל כאשר אחד מבני הזוג מגבש עם עצמו את ההחלטה להתגרש, הוא עושה זאת ללא שיתוף וללא הכנה מוקדמת של בן זוגו. כך כעבור מספר חודשים ולעתים גם שנים, בהם הצד היוזם עבר עם עצמו תהליך של הבשלה ושרטט לעצמו תמונה של חייו לאחר הגירושין, הצד השני מקבל כרעם ביום בהיר את ההודעה הכואבת על סיום הנישואין והרצון בגירושין.
לאותו בן זוג מופתע נחסכה מחד גיסא ההתמודדות עם הדילמות המלוות כל אדם השוקל גירושין כגון: מה תהיה ההשפעה על הילדים? היכן אתגורר לאחר הגירושין? מה ייעשה עם הרכוש שצברנו וכו’… אך מאידך גיסא אותו צד מופתע לא עבר הכנה מכל סוג להודעה על הגירושין ועל כן הוא מרגיש שהשמיים נפלו עליו והוא מתקשה למצוא את הדרכים להתמודד נכונה. כל עוד לא תהיה יבינו שני בני הזוג באופן אישי וברור שהנישואין הסתיימו ושיש להסדיר את הגירושין באופן פורמלי על כל המשתמע מכך, לא יהיה ניתן להתקדם נכונה לקראת הסכם הגירושין.
חשוב להבהיר שאנשים שמחליטים שלא לתת לבן זוגם את הזמן הדרוש להבשיל ולהפנים, ומתחילים מיד בהליכי גירושין בכפייה, ימצאו את עצמם במלחמה ארוכת שנים ויקרה לאין שיעור מהמצב שהיו חווים אילו היו נותנים את מעט הזמן הדרוש לבן זוגם לעכל. ועל כך נאמר- הדרך הקצרה והקלה ביותר היא לעתים הדרך שנראית בתחילה כדרך הקשה ביותר.
הבעייתיות הגדולה ביותר בעבור צדדים שהופתעו מרצונו של בן זוגם להתגרש, היא שכאשר הופך רעיון הגירושין לעובדה גמורה, הם נדרשים להתמודד עם שאלות משפטיות כבדות משקל במקביל להתמודדות הרגשית הנדרשת מהם. מסיבה זו פעולות שיכולות להיתפס כטבעיות לאדם הנמצא במצוקה רגשית כמו צעקות רמות, יצירת תחושת מתח ופחד ובמקרים חמורים גם אלימות מילולית ופיזית, עלולות להוביל להליכים משפטיים בעלי משמעות קריטית להמשך חייהם של שני ההורים וילדיהם. לדוגמא: כאשר אחד הצדדים מתקשה להתמודד עם הגירושין והוא צועק ואף מאיים על ההורה האחר, עלול הצד היוזם (ולעיתים גם בצדק) לפנות למשטרה ולשירותי הרווחה שיתערבו במקרה על כל המשתמע מכך. חשוב להבין שמבחינה נפשית התחושה שמרגיש אדם שמקבל הודעת גירושין במפתיע, דומה מאוד להודעה על מותו של בן זוגו. וכמו במוות גם הוא זקוק “לשבת שבעה” על המת. תחושת האבל המלווה אם כן את הליך הגירושין, מתקשה להיעלם לאורך זמן רב בניגוד לתחושה המלווה מוות פיזי של בן זוג. זאת מאחר והליך האבלות על הנישואין, אינו מצליח להסתיים כל עוד לא הגיעו בני הזוג להסכם גירושין מוסכם ומצליחים ללכת כל אחד לפינתו על מנת ולהצליח סוף סוף להתאבל, להפנים ולהתחיל בחיים החדשים במצב החדש
כיצד יכול בן זוג המעוניין להתגרש, לעזור לבן זוגו להבשיל לקראת הגירושין
להלן מספר כללים בסיסים שיעזרו:
לשתף בתהליך קבלת ההחלטה
לאחר שקיבלתם את ההחלטה שאתם רוצים להתגרש, חכו אם ההודעה הרשמית לבן זוגכם. נסו למצוא את הדרך להפוך אותו לשותף בקבלת ההחלטה. הבינו שאם הוא ירגיש שותף לקבלת ההחלטה, לכם יהיה הרבה יותר קל והגירושין יעברו בצורה הרבה יותר קלה לשניכם. תוכלו לעשות זאת דרך שאלות פתוחות כגון: האם אתה מאושר איתי? האם אתה חושב שאנחנו יכולים לשפר את הזוגיות ואם כן איך? איך אנחנו יכולים לעשות שהנישואין שלנו יצליחו? השאלות האלו הן שאלות שמניעות דיון ומחשבה חדשה. דיון שנעשה בכנות ובהתחשבות כלפיי האחר, יעזור לגלולה המרה לרדת בצורה קלה יותר בגרון.
לכו לטיפול זוגי
מטפל זוגי מוסמך, יכול לעזור לכם לפתח את הדיון על הנישואין ומתוך הטיפול להגיע למסקנה משותפת שגירושין הם הפתרון הטוב ביותר עבורכם. בצורה זו תוכלו לחסוך מעצמכם את הצורך להודיע לבן הזוג שלכם על הרצון להתגרש ותוכלו להשתמש בגורם זר ניטרלי לבשר את ההודעה הקשה ולעזור לשניכם לעכל ולהתמודד. זוגות המגיעים לגירושין לאחר שעברו הליך טיפול זוגי, מצליחים להתמודד הרבה יותר טוב עם הגירושין מאחר והם כבר קיבלו את הכלים ואת הדרך להתמודדות נכונה זו עם זה בתקופת המשבר.
אל תעשו פעולות חד צדדיות!!!!!!!!!!!
לצערנו רבים הם מקרי הגירושין שנגמרו באלימות קשה ובמפח נפש רב לבני הזוג המתגרשים, אחת מנקודות ההשקה לכל אותם מקרים, היא נקודת הפעולה החד צדדית. כאשר בן הזוג אשר יוזם את הגירושין מתחיל בהליכי גירושין לא התראה מוקדמת וללא הכנה לבן זוגו, בצורה של פעולה צדדית מכל סוג, נשבר האמון בין בני הזוג, ושניהם מתחילים לפעול מתוך חוסר ברירה מתוך פחדים וחששות ועל כן אינם מצליחים לשתף פעולה. זכרו שבסופו של דבר בן הזוג הוא גם השותף שלכם להורות ועל כן גם אם תעשו פעולה חד צדדית שייתכן ותשפר את מצבכם המשפטי, עדיין תצטרכו לפגוש מספר פעמים בשבוע ולאורך כל ימי חייכם את אותו הורה השותף לגידול ילידכם שתמיד ירגיש פגוע מכם ויתקשה לתת בכם אמון.
