זיהוי הפערים בין דת וגישור – הדרכה, ידע ופרקטיקה

ניתוח מאמר – הקשיים בתהליכי גישור בקרב אוכלוסיות מסורתיות

המאמר “זיהוי פערים בין דת וגישור – הדרכה, ידע ופרקטיקה”, עוסק בקשיים בהם נתקלים מגשרים הפועלים בקרב קהילות מסורתיות בהן לדת יש תפקיד משמעותי בחיים הקהילתיים. המחקר בוחן את שיטות ההוראה וההכשרה הנהוגות בעולם המערבי לצורך הכשרת מגשרים בהקשר ליישוב סכסוכים בעולם השלישי. המאמר בודק האם יש הלימה בין התוכן הנלמד בקורסים השונים, לכלים להן נדרש המגשר בעבודתו בפועל. בנוסף בוחן המאמר סוגיות הנוגעות לפערים בין תפישות העולם של המגשרים המערביים לבין אלו של האנשים החיים בקהילה בה מעוניין המגשר לגשר ומציע דרכים בהן ניתן יהיה להפוך את האינטראקציה בין המגשר לקהילה לאפקטיביים יותר במטרה לייצר שלום יציב וארוך טווח.

מתודה – המאמר התבסס על מאמרים אקדמאיים רלוונטיים שנאספו מכל רחבי העולם, ועל ידי חקירה ושאילת שאלות של 60 בעלי מקצוע העוסקים בפתרון מחלוקות בהקשר דתי. חלקו הראשון של המאמר עסק בחשיבות שיש לתת בעת שמכשירים מגשרים לעסוק במחלוקות בעלות אופי דתי או כאלה הנמצאות בקהילות מסורתיות בהן ניתן לדת, מקום משמעותי בחיי הקהילה. בחלק השני של המאמר הגדירו המחברים כלים והמלצות שיש לדעתם להכניס לתוך מסלולי ההכשרה של מגשרים בקהילות מסורתיות. בחלקו האחרון של המאמר הציגו המחברים רשימה ביבליוגרפית המכילה את כל הקורסים, הסדנאות, ההכשרות והמאמרים אותם חקרו המחברים בעת כתיבת המאמר. רשימה ביבליוגרפית זו מתעדת לכוונת המחברים לספק ארגז כלים מעשי לארגונים ויחידים שירימו את הכפפה ויבנו מערכי הכשרה למגשרים בקהילה עם הבנה דתית רלוונטית.

קביעת יסודות בסיסיים להבנת מקומה של הדת בסכסוכים בקהילות מסורתיות

נקודת המוצא של החוקרים היא שלא ניתן להתעלם ממקומה של הדת בחיי הקהילה המסורתית ושכל ניסיון לפתור מחלוקות בקהילה צריך להתחשב בתפקידה  של הדת ושל אנשי הדת בסכסוך. על בסיס הבנה זו הציפו החוקרים מספר טיעונים מבוססים המראים את חשיבותה של הדת בפתרון מחלוקות מקומיות.

פרדיגמות מגבילות בקרב המגשרים – כאשר המגשר המתעתד לפעול בקרב קהילות שהקשר בין היחידים בקהילה מבוסס על ערכי דת ומסורת, אינו בקי בהלכי הרוח ודרכי החשיבה של האנשים החיים בקהילה ושל מנהיגיה, הוא יטה לנסות לפעול בהתאם לדפוסי החשיבה המערביים המוכרים לו מילדות. המחקר מראה  שמגשרים רבים פועלים מתוך ביטחון מוטעה ביכולותיהם המקצועיות מתוך השוואה לניסיון שהצטבר בלימודים אקדמאיים או בגישורים שנעשו במקומות אחרים בעולם. ברם בכל קהילה שוררים כללי התנהגות שונים המצריכים הקשבה ולמידה מחודשת. ביטחון מופרז של המגשר עלול להוביל לכישלון הגישור עוד בטרם החל.

חשיבות ההכרות עם הדת בקהילה הספציפית – לא ניתן לגשר בקונפליקטים בחברות המבוססות על דת ללא הכרות עם הדת והמסורת המקומית. לכל קהילה כללי התנהגות שונים ומשכך נותנים אנשי הקהילה חשיבות שונה להתנהגויות שונות. לעיתים מדובר בקודים שונים לשיח בין אישי, לעיתים באופן הלבוש, לעיתים בסוגיות מגדר ולעתים אף בדרכי ניסוח בכתב. כאשר המגשר אינו מודע למשמעות מעשיו הוא עלול לפגוע בסיכוייו להצליח במשימה. דוגמא לכך ניתנת במחקר, במקרה בו הגיע מגשר לדון בסכסוך עם אנשי דת מוסלמים במסגד אך לא הוריד את נעליו בכניסה למסגד. כתוצאה ממעשה זה התמקד הסיקור התקשורתי בפגיעה ובחוסר הכבוד של המגשר במסגד ולא עסק בניסיון הפיוס.

חשיבות ההכשרה בנושאי דת – מגשרים רבים לא מבינים את חשיבות ההכשרה בנושאי דת ותפקידה בחיי הקהילה המסורתית. על פי המחקר נראה שמגשרים רבים אשר עיקר ניסיונם נצבר מספרות אקדמאית, אינם מודעים למקומה המרכזי של הדת בחיי הצדדים ובוחרים (אף שלא במודע) לעסוק בפתרון מחלוקות מתוך ניסיון להבין את האנשים והאינטרסים הדרושים להם באופן פרטני ולא כחלק ממרקם קהילתי. בכך מזניחים המגשרים את ההתמודדות עם הדת אשר אינה מהווה אך ורק אלמנט רוחני דתי אלא מגדירה את מסלול החיים ואת חוקי ההתנהלות של הפרטים החיים בקהילה. כאשר מתעלם המגשר מהדת הוא מתעלם ממרכיב מרכזי שעלול למנוע מהצדדים להגיע לפתרון במקרה בו תהיה סתירה בין הדת לאינטרסים של הצדדים.

נקודת המוצא צריכה להיות השלמה עם חוסר הבנה – כותבי המאמר מציינים שכפי שכתב החוקר גופין, ישנה חשיבות להכיר לעומק את החברה בה פועל המגשר על כל רבדיה. רק כאשר יודע המגשר שהוא אינו יודע את כל המידע, הוא יוכל להשתחרר מדפוסי חשיבה ישנים, להיפתח, להכיר וללמוד את שפת המקום. ברם, נראה שמרבית המידע שנצבר והמחקרים שנכתבו על סכסוכים מקומיים במדינות עולם שלישי נכתב על ידי אנשים שכף רגלם לא דרכה באותן מדינות. משמעות הדבר היא שהאקדמיה ביססה את מחקריה על סכסוכים בעולם השלישי ובקרב קהילות מסורתיות, על נתונים שנאספו במעבדה ועל מחקרים מבוססי הנחות מוצא ותפישות עולם מערביות. יש בכך טעם לפגם מאחר ולא ניתן להבין לעומק את מקורות הסכסוך ואת הגורמים המשפיעים על הצדדים ללא הבנת מקומה של הדת בחייהם. לשם כך נדרשים החוקרים לצאת מגבולות האקדמיה ולפעול מתוך השטח ובשיתוף פעולה עם גורמים מקומיים הבקיאים בדרכי החשיבה המסורתיות של הקהילה. בדרך זו יוכלו החוקרים להכיר כלים מסורתיים חדשים עבור החוקרים, שכבר קיימים לפתרון מחלוקות בקהילה. כדוגמא לחשיבות ההבנה התרבותית המקומית, מציינים המחברים, מקרים בהם נשלחה אישה מגשרת לקהילות בהן לא מקובל שאישה תיתן הנחיות לגבר. נוכחותה של אישה דומיננטית המנהלת צוות גברים, יצרה התנגדות ומנעה יכולת לשתף עימה פעולה מראש.

הפרדת הדת מהמדינה – ישנם הבדלים גדולים בין הגישה המערבית לגישה הרווחת בקהילות מסורתיות בנוגע להפרדת הדת מהמדינה. בעוד בעולם המערבי שולטת התפישה שיש להפריד את הדת מהמדינה לחלוטין ושכל זליגה בין עולם הדת לעולם הממשלתי בזויה ואסורה, בקהילות מסורתיות ובעולם השלישי, נחשבת הדת לחלק אינטגרלי מהחיים ומשכך לא ניתן להפרידה מהאספקטים של המציאות היומיומית. כך כאשר מגיע מגשר מערבי שגישתו היא גישה המפרידה בין דת ומדינה, לגשר במחלוקות מקומית, הוא יתקשה לשתף פעולה עם אנשי דת מתוך ראיית עולמו שאין לדת מקום בפתרון המחלוקות. זאת בעוד וייתכן שאנשי הדת הם הגורם המשפיע ביותר על הצדדים ושרתימתם לעזרת המגשר יכולה להקל רבות על עבודתו. יתר על כן כאשר מתעלם המגשר מאנשי הדת הוא עלול לגרום לתחושת פגיעה בכבודם ובכבוד הדת וכהרף עין, לאבד את האמון שצבר עם בקהילה.

דרגים שונים של אנשי דת ומנהיגים בחברה מסורתית – המאמר מאפיין שלוש רמות של מנהיגים קהילתיים שניתן לרתום לפתרון מחלוקות בהתאם לאופי הסכסוך.

  • ברמה הראשונה נמצאים המנהיגים ברמה הארצית, אנשי המשטרה, אנשי צבא ופקידים בכירים בממשל.
  • ברמה השנייה נמצאים אנשי הדת המובילים, פעילים חברתיים ברמה הארצית, אנשי אקדמיה וארגונים חוץ ממשלתיים הפועלים ברמה הארצית.
  • ברמה השלישית נמצאים מובילים מקומיים כגון ראשי הקהילה, ראשי ערים, מובילים חברתיים מקומיים, נציגי בריאות ציבור מקומיים, מנהיגי מחנות פליטים וכדומה.

כאשר המגשר מכיר את ההיררכיה המקומית הוא יכול לבנות אסטרטגיה לפתרון המחלוקות בעזרת אנשים רלוונטיים לסכסוך שבנידון. כך כאשר מדובר בסכסוך מקומי, ניתן להיעזר בראשי הקהילה המקומיים בעוד כאשר מדובר בסכסוך ברמה ארצית או בין מדינות, תינתן עדיפות להיעזר בגורמים ברמה הראשונה. יחד עם זאת מדגישים כותבי המאמר שלעיתים דווקא לגורמים הדתיים שברמה השנייה והשלישית, ישנה השפעה רבה על הפועלים ברמה הראשונה ובשל כך כדאי לבחון דרכים לרתום גם אותם למשימה.

קיים נתק בין הניסיון שנצבר בשטח לבין הידע שקיים באקדמיה – מחלוקות בקרב קהילות מסורתיות מתרחשות מאז ומעולם ובכל זאת קיים מיעוט מידע המתעד את מהלך הדברים במחלוקות ואת הדרכים והכלים שהובילו בסופו של דבר לפתרון המחלוקות. מצב זה הנובע מחוסר בקשר ישיר בין האקדמיה לפועלים בשטח, מוביל להחמצה גדולה של ידע וניסיון שנצבר בשטח. משמעות הדבר היא בין היתר שכלים שהועילו לפתרון מחלוקות בקהילות מסוימות והיו יכולים לשמש לפתרון מחלוקות בקהילות אחרות, לא מועברות הלאה עקב חוסר בחוקרים ובמחקרים אשר ינתחו את הכלים ויעבירו אותם לגורמים הרלוונטיים בקהילות האחרות.

שימוש בשפה כגורם מחבר בין גישור ודת – במרבית הדתות המונותיאיסטיות ובקרב דתות רבות נוספות ישנו שימוש ניכר במונחים מעולם הגישור בתוך השפה הדתית. מילים כמו הכלה, הקשבה, כבוד לאחר, חמלה, סבלנות וכו’ הן עוגנים משמעותיים לדיאלוג הן בשיח הגישור והן בשיח הדתי. משמעות הדבר היא שניתן ליצור בסיס לשיח משותף בין דוברי “שפת הגישור” לגורמים דתיים בקהילה. על בסיס שפה משותפת ניתן יהיה לבנות תכניות ולשתף פעולה עם שאר חברי הקהילה. המאמר אף מראה שיש קשר ישיר בין גישורים שנכשלו לחוסר הכרות של המגשרים עם השפה הדתית המקומית.

תפישת עולם שלילית בנוגע לדת – במאמר טוענים המחברים שרוב האנשים באקדמיה, רואים את הדת כמקור לבעיה במקום את הפתרון לה. כך מתוך דפוסי חשיבה ליברלים מערביים, מגיעים מגשרים לקהילות מסורתיות עם דעה קדומה שלילית בנוגע לדת ולאנשי הדת המייצגים אותה. דעה קדומה זו משפיעה על יכולתם של המגשרים לפעול באופן נייטרלי ומגבילה אותם ביצירת חיבורים ושיתופי פעולה עם אנשי הדת המקומיים. עוד טוענים המחברים  בהקשר זה שלמרות הדעה הרווחת שהעולם הופך ליותר מודרני וליברלי, בפועל יש יותר ויותר אנשים דתיים. על פי כותבי המאמר, הדת אינה עומדת להיעלם עם ההתפתחות הטכנולוגית והמודרניזציה אלא שהיא אף מתחזקת ותופסת אחיזה בקרב קהילות רבות יותר מבעבר בכל העולם.

הקשר בין טרור ודת – ארגוני טרור עולמיים כמו אל קאעידה, דעא”ש, בוקו חראם וכו’, רואים בפעולותיהם מלחמת דת מול גורמים דתיים אחרים. ארגונים אלו שואבים את הלגיטימיות למאבקם מתפישות עולם דתיות השואפות להשפיע מבחינה דתית על אחרים. משכך נדרשים המגשרים הפועלים מול ארגונים אלו וקרב הקהילות הקשורות אליהם, להבין את חשיבותה של הדת ואת תפישות העולם החברתיות דתיות המובילות ארגונים אלו. הבנה מעמיקה של הארגונים תאשר רתימה של אנשי דת אשר יכולים להשפיע מבחינה דתית גם על בעלי עמדות דתיות קיצוניות.

זהות כותבי התכנים בהכשרות המגשרים – לדעתם של המחברים, את מסלולי ההכשרה והתכנים המועברים באקדמיה ובקורסי ההדרכה למגשרים, צריכים ליצור ולהכתיב אנשים שבאים מהשטח. אנשים עם ניסיון מעשי יוכלו לעזור ולגשר על הפערים בין תפישות העולם המערביות השולטות באקדמיה לבין הכלים האופרטיביים שיכולים לעזור בהתמודדות עם קונפליקטים “מחוץ למעבדה”.

במסגרת ההכשרה המעשית הנדרשת למגשרים בקהילות מסורתיות ודתיות, יש ללמד גם סל כלים פרקטיים אשר יעזרו למגשרים להבין טוב יותר את משמעות הדת בחיי הקהילה ולקבל כלים שיעזרו לרתום אנשים מקומיים לטובת פתרון המחלוקות.

יש להכשיר אנשי דת ומובילים מקומיים בגישור – באחד המקרים המתוארים במאמר מסופר על הכשרה מעשית בגישור שניתנה לאנשי דת בחברה מוסלמית. אנשי הדת השתמשו בכלים הגישוריים שקיבלו אל מול קהילתם ודיווחו על הצלחה רבה  לאחר שחברי הקהילה סיגלו התנהגות של “מוסלמי טוב”. הצלחה זו הובילה את אנשי הדת לבקש כלים נוספים מעולם הגישור ועזרה לבסס אמון עם הגורמים החיצוניים שחשפו את אנשי הדת לגישור. מכך למדים כותבי המאמר שיש לתת עדיפות לאנשי דת ומובילים מקומיים לפתרון מחלוקות על בסיס מסורתי ודתי ושיש לתת עדיפות בהכשרת מובילים חברתיים אלו להיות מגשרים בקהילה. זאת בעדיפות על הבאת אנשים זרים מבחוץ שאינם בקיעים בהלכי התרבות והדת בקהילה.

בהקשר זה מציינים המחברים שמרבית התכנים האקדמיים העוסקים בפתרון מחלוקות בקהילות מסורתיות בעולם השלישי, נכתבו באנגלית ואינם נגישים לאנשים מקומיים אשר אינם שולטים בשפה האנגלית. משמעות הדבר היא שגם כאשר ישנו ידע רלוונטי שיכול לעזור, קיים פער תקשורתי מהותי המונע את העברת המסר. המסקנה המתבקשת של כותבי המאמר היא לשלב בהכשרות למגשרים גם מידע כתוב בשפה המקומית.

חסרים קורסים להכשרה פרקטית של מגשרים בהקשר לדת – על אף ריבוי הקורסים וההכשרות בנושאי גישור, קיים חוסר גדול בהכשרות העוסקות גם בהיבטים הדתיים של הגישור. במסגרת המאמר, צרפו המחברים רשימה של קורסים, סדנאות ומאמרים שנכתבו על הנושא או מלמדים אותו. עיון ברשימת התכנים ובכמותם, מראה שמדובר על “טיפה בים” אל מול הפוטנציאל של התחום. על כן טוענים המחברים שיש לייצר מסלולי הכשרה נוספים ולתת מקום משמעותי יותר לדת בלימודי גישור בקהילה. עוד מציינים המחברים שאין בנמצא קורסים ממשלתיים ושמרבית הקורסים שנמצאו מועברים על ידי ארגונים חוץ ממשלתיים.

התמודדות עם מתנגדים לדת – על אף התמיכה הגדולה של המחברים בקבלת עזרה מאנשי דת בפתרון מחלוקות מקומיות, נראה שישנם קבוצות שחיבור בינן לאנשי דת ירחיק את שיתוף הפעולה ופתרון ההסכם. קבוצות אשר מרגישות נפגעות מהדת כגון מיעוטים אתניים, נשים, להטב”ים וכו’ יגיבו בהתנגדות כאשר יבואו מולם אנשי דת ואנשים הפועלים בהסתמך על שיח דתי. על נקודה זו יש לתת את הדעת כאשר בונים אסטרטגיה לפתרון מחלוקות בקהילות מסורתיות.

מדידת הצלחת הגישור בקהילה מסורתית – באופן טבעי משך הזמן הדרוש להצלחת הגישור בקהילה מסורתית ודתית ארוך יותר מאשר בגישורים עסקיים ממוקדים. מאחר ומדובר על סכסוכים ארוכי שנים המבוססים על דפוסי חשיבה הקיימים לעיתים מזה מספר דורות, ייקח זמן משמעותי להגיע למצב בו הצדדים יצליחו לשנות את דפוסי החשיבה וההתנהלות ביניהם. משמעות הדבר היא שארגונים העוסקים בתחום הגישור בקהילות אלו, נדרשים לפעול במציאות בה אין ביכולתם לקבל נתונים אמפיריים מדידים להתקדמות תהליכי הגישור בקהילה. ניסיון להכניס את המידע לתוך גרפים וטבלאות נידון לכישלון מראש.

חשיבות יצירת האמון – כאשר הסכסוך נקשר להיבטים מסורתיים ודתיים חייב המגשר לבסס אמון בינו לבין הצדדים בשלב הראשון של התהליך. רק כאשר יתבסס האמון בין הצדדים למגשר, יוכל המגשר להתחיל ולגשר בין הצדדים. כדי ליצור את האמון מציינים המחברים את החשיבות שבהשתתפות המגשר, בטקסים דתיים ובאירועים קהילתיים בהם הוא ייקח חלק פעיל במטרה להראות כבוד והערכה לחברי הקהילה.

העתיד שייך לצעירים – המחברים מצביעים על כך שצעירים שגדלים ללא נוכחות חיובית של מבוגר ונמצאים במעמד סוציו אקונומי נמוך, נוטים לקחת חלק בפעילות אלימה ולהצטרך למאבקים המובלים על ידי ארגונים דתיים קיצוניים. משכך טוענים המחברים שיש לעזור לקהילה לצמצם את הבורות בקרב הצעירים ולעזור להם לראות ולייצר תקווה לעתיד אישי טוב יותר. שימוש באנשי דת בתמיכה של ארגונים חיצוניים שיתמכו כלכלית ומקצועית, יכולה לעזור להוציא את הצעירים ממקומם האפל ולרתום אותם למטרה משותפת של יציאת שלום בר קיימא.

מקומן של נשים בפתרון מחלוקות בקהילות מסורתיות – נשים מקומיות אינן נחשבות “לשחקניות” מרכזיות בשולחן המו”מ בסכסוכים המשלבים אלמנטים דתיים בקהילות מסורתיות. ברם, על אף היעדרותן של הנשים מהמרחב הציבורי, הן עדיין נחשבות למובילות ברמה הקהילתית. בקהילות המסורתיות ניתנת חשיבות רבה לתפקידה של האישה בשמירה על המסגרת המשפחתית ועל הקשרים בין החברים בקהילה. משכך רתימה של נשים לתהליך פתרון המחלוקות ברמה המקומית יכול להועיל להרגעת הרוחות. במאמר מתוארות הנשים “כשחקניות על הקווים” במגרש המשחקים וככאלה היכולות להועיל רבות בכל הנוגע ליצירה ושמירה על מערכת יחסים הרמונית בקהילה. תפקיד משמעותי נוסף של הנשים בקהילה הוא עזרה במשיכת צעירים משיח קיצוני דתי לדיאלוג הקורא לשלום בר קיימא. תפקיד זה של הנשים יכול לעזור בטווח הארוך לייצר דור חדש שאינו שש עלי קרב.

מקומן של נשים מגשרות – מחברי המאמר אינם נותנים פתרון לשאלת מקומן של נשים כמגשרות בסכסוכים המבוססים על דת. יחד עם זאת מציינים המחברים שקיים קושי מהותי בכך שנשים חיצוניות יגשרו בסכסוכים אלו מטעמים של חוסר יכולת של הקהילה המקומית להכיל אישה בתפקיד ניהולי. שאלה זו נותרה פתוחה ועוד נדרשת לדיון.

גילוי נאות של המגשרים – המחברים מציינים שישנה חשיבות גדולה שמגשרים הפועלים בקהילות מסורתיות, יהיו מודעים לכך שהם גורם חיצוני ושאין ברשותם את כל הידע וההבנה אשר קיימים לאנשים המתגוררים בקהילה. ההבנה שלמגשר קיימים כלים תהליכיים אך הוא אינו מקור לידע ולסמכות בנושא שבמחלוקת (בשונה מהליכי בוררות או משפט), יכולה להקל על הצדדים במחלוקת לקבל את המגשר כדמות סמכותית שתוכל לעזור לפתרון המחלוקות. בנוסף מציינים המחברים שיש חשיבות לכך שהמגשר ישקף לצדדים את דפוסי החשיבה עימם הוא הגיע ויודה בפניהם שייתכן והוא יידרש להתמודד עם שוני בין תפישות עולמו לאלו של המקומיים. שיקוף מסוג זה יוכל לעורר אמון בקרב הקהל המקומי שירגיש שהמגשר אינו מגיע כדמות נעלה אלא כבן אנוש ניטרלי הפועל אך ורק למען השגת שלום בר קיימא.

 לסיום, אמירה אישית – המאמר ריתק אותי ואף עורר בי סקרנות רבה. הופתעתי לגלות עולם שלם שבו למסורות דתיות ישנה חשיבות גדולה על הליכי גישור בקרב האנשים בקהילה. התובנות העולות מהמאמר פשוטות להבנה ונראה שהדבר הגדול במאמר הוא עצם קיומו. כלומר שבעצם נוכחותו של המאמר בסל הכלים של המגשר הקהילתי, יש כדי לעורר ענווה, צניעות וצמא לצבור ידע מעשי, על הלכי התרבות והמסורות המקומיות של הצדדים שבמחלוקת. בטוחני שמגשר אשר יצבור תובנות וניסיון כפי שמציעים מחברי המאמר יהיה מקצועי יותר ויוכל להוביל לתוצאות מיטביות בכל סכסוך קהילתי בו הוא יגשר.

מאידך התאכזבתי לגלות עד כמה מצומצם המידע הנגיש בנוגע לסכסוכים מסוג זה. נראה שכפי שקרה בתחומי גישור אחרים, גם בהיבט הגישור הדתי, ישנו חוסר גדול בהכשרות פרקטיות למגשרים ובחומרים אקדמאיים המבוססים על ניסיון מעשי של מגשרים בעלי ניסיון.

שאלה העולה לי באופן אישי מקריאת המאמר היא מדוע לא חקרו המחברים אנשי מקצוע מקומיים ומדוע הם הסתפקו בגורמים ובחומרים מערביים בלבד. המחברים עצמם ציינו את החוסר בגורמים מקומיים אך לא פירטו מדוע ויתרו על זווית הראייה של אלו שהמחברים בעצמם מכנים כאלה שבאמת מבינים מה קורה בשטח?

קושי אחר העולה לי באופן אישי מהמאמר הוא הקושי העולה לי כחבר בחברה מערבית מודרנית השואף לחיות בעולם גלובלי בו לכל איש ואישה יש זכות לחיות את חייו בשלום וביציבות, להתמודד עם הקושי לפעול בקהילות שערכי היסוד שלהם שונים מאלו שלנו. לדוגמא בסוגיית מקומה של האישה במרחב הציבורי, נשאלת השאלה האם לגיטימי בעינינו כחברה מערבית, למנוע מנשים לעסוק בגישור בקהילה מסורתית מהחשש שחברי הקהילה המסורתית ידחו את נוכחות המגשרת? האם אין בדבר כניעה וויתור על ערכי היסוד שלנו? נראה שהדבר מצריך דיון מעמיק על גבולות הרצון שלנו כחברה להשפיע על אחרים ועל הגבולות שאנו מציבים לשמירה על זהותנו כחברה מודרנית באופן כללי וכמגשרים בעלי ערכים ליברלים מערביים באופן פרטני.

 

שם המאמר : Cassandra Lawrence, Dr. Sara Singha, Najla Mangoush, and Rev. Douglas Leonard,  “Demystifying Religion in Mediation Identifying gaps in Training, Knowledge, and Practice”, Al Amana International, 2017.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

× מענה מיידי
דילוג לתוכן