הורות משותפת היא בחירה של שני אנשים שאינם בני זוג להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחד כהורים. זו יכולה להיות בחירה עמוקה, אחראית ומרגשת, אבל היא מחייבת בנייה מוקדמת של מערכת יחסים הורית ברורה, יציבה ומכבדת.
בשיטת שותפות חדשה אנחנו מתחילים בהגדרת מטרות הוריות ומשפחתיות: איזה הורים אתם רוצים להיות, איזו ילדות אתם רוצים לאפשר לילד, איך תרצו לקבל החלטות, ואיזו מערכת יחסים הורית תאפשר לכם לגדל ילד בצורה טובה גם בלי זוגיות ביניכם.
כאשר שני אנשים בוחרים להביא ילד לעולם יחד, למרות שאינם בני זוג, ורוצים לבנות מראש מערכת יחסים הורית ברורה, אחראית ומכבדת.
כאשר קיימת היכרות טובה ורצון משותף להורות, אך יש צורך להפוך את הרצון הזה להסכמות מעשיות על החיים האמיתיים שיבואו אחרי הלידה.
כאשר כל אחד מהצדדים מבקש להיות הורה, אך לא במסגרת זוגית, ורוצה לוודא שהילד יגדל בתוך שותפות הורית יציבה וברורה.
התהליך מתחיל בהגדרת המטרות ולא במיפוי הבעיות. אנחנו שואלים איזו הורות אתם רוצים לבנות, איזו ילדות אתם רוצים לאפשר לילד, מה חשוב לכם כהורים, ואיך תיראה מערכת יחסים הורית טובה בין שני אנשים שאינם בני זוג.
לפני שמנסחים הסכם, חשוב להבין מה כל אחד מההורים לעתיד מביא איתו: תפיסת עולם הורית, צרכים רגשיים, גבולות, חששות, ציפיות ממשפחה מורחבת, חלומות לגבי הילד והאופן שבו הוא יגדל.
מחלקים את ההורות המשותפת לנושאים ברורים: הריון, לידה, שם הילד, מגורים, זמני שהות, חינוך, בריאות, כסף, חופשות, משפחות מורחבות, קבלת החלטות ומנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות.
לאחר בניית ההסכמות, מנסחים הסכם מפורט שמסדיר את מערכת היחסים ההורית ואת האחריות של כל אחד מההורים. ההסכם נועד ליצור בהירות, להפחית חיכוכים עתידיים ולתת לילד בסיס יציב ובטוח ככל האפשר.
הורות משותפת מתחילה הרבה לפני שהילד נולד. היא מתחילה בהחלטה של שני אנשים לקחת אחריות משותפת על חיים של ילד, גם בלי זוגיות ביניהם. כאשר ההסכמות נבנות מראש, אפשר לדבר בצורה רגועה יותר על נושאים שעלולים להיות רגישים מאוד אחרי הלידה.
הסכם הורות משותפת אינו רק מסמך משפטי. הוא תהליך של בניית שותפות הורית. הוא מאפשר להורים לעתיד לדבר על שאלות שבדרך כלל לא עולות באופן טבעי: איך מקבלים החלטות רפואיות, מה קורה אם אחד ההורים עובר דירה, איך מתנהלים בחגים, מה המקום של בני זוג עתידיים, איך משתפים את המשפחות המורחבות ומה עושים כשלא מסכימים.
בשיטת שותפות חדשה אנחנו רואים בהורות משותפת מערכת יחסים שצריך לבנות. לא מספיק להסכים שרוצים ילד. צריך לבנות תשתית שתאפשר לשני ההורים לפעול יחד, לקבל החלטות יחד ולהחזיק לאורך שנים מערכת יחסים הורית שמעמידה את הילד במרכז.
לכן התהליך אינו מתחיל מרשימת סעיפים משפטיים אלא מהשאלה מה אתם רוצים ליצור. רק לאחר שהמטרות ההוריות ברורות, אפשר לבנות הסכמות מפורטות שיתנו מענה למציאות החיים, לילד, לשני ההורים ולמשפחות שסביבם.
איך מתקבלות החלטות במהלך ההריון, מי מלווה את הלידה, כיצד בוחרים שם, ומה תפקידו של כל אחד מההורים כבר מהשלבים הראשונים.
איפה הילד יגור, איך תיראה חלוקת הזמן בין הבתים, איך מתאימים את ההסכמות לגיל הילד, ומה עושים אם אחד ההורים רוצה לעבור מקום מגורים.
איך מקבלים החלטות על מסגרות חינוך, טיפולים רפואיים, הוצאות שוטפות, חוגים, חופשות, ביטוחים וכל צורך משמעותי אחר של הילד.
איזה מקום יהיה לסבים, סבתות, אחים ובני משפחה נוספים, וכיצד שומרים על גבולות בריאים סביב התא ההורי החדש.
איך מתמודדים עם כניסת בני זוג חדשים לחיי אחד ההורים, מה המקום שלהם מול הילד, ואיך שומרים על יציבות במערכת ההורית.
איך פותרים אי הסכמות בעתיד, מתי חוזרים לגישור, כיצד מקבלים החלטות דחופות, ואיך מונעים מקונפליקט נקודתי לפגוע בילד.
הסכם הורות משותפת הוא הסכם בין שני אנשים שאינם בני זוג אך בוחרים להביא ילד לעולם יחד. ההסכם מסדיר את מערכת היחסים ההורית, האחריות של כל צד, קבלת ההחלטות וההתנהלות סביב הילד.
מומלץ מאוד לעשות את התהליך לפני ההריון או לכל הפחות לפני הלידה, כדי שההורים יוכלו לקבל החלטות משמעותיות מתוך בהירות ולא מתוך לחץ.
לא בהכרח. היא יכולה להתאים לאנשים שיש ביניהם אמון ורצון משותף להורות, אך דווקא משום שאין זוגיות חשוב לבנות מראש מערכת יחסים הורית מסודרת וברורה.
בהורות משותפת שני אנשים בוחרים להיות הורים יחד בלי לקיים זוגיות. לכן חשוב במיוחד להסדיר את מערכת היחסים ההורית, את גבולות הקשר ואת הדרך שבה יתקבלו החלטות לאורך השנים.
מדברים על הריון, לידה, שם הילד, מגורים, זמני שהות, חינוך, בריאות, כסף, משפחות מורחבות, חופשות, בני זוג עתידיים, קבלת החלטות ומנגנון לפתרון מחלוקות.
כן. החיים משתנים, וגם צורכי הילד משתנים לאורך השנים. לכן חשוב לבנות בהסכם מנגנון שמאפשר לחזור לגישור ולעדכן הסכמות במקרה הצורך.
כן. במשפחות רבות לסבים, סבתות ובני משפחה נוספים יש מקום משמעותי, ולכן כדאי להסדיר מראש את האופן שבו הם משתלבים בחיי הילד ובמערכת ההורית.
השיטה מתחילה במטרות ההוריות והמשפחתיות ולא רק בסעיפים משפטיים. כך ניתן לבנות הסכם שמשרת את החיים עצמם ולא רק מסדיר מחלוקות אפשריות.
הורות משותפת היא הורות לילד/ים ללא קיומו של קשר זוגי בין ההורים בעת לידתו של הילד. על מנת להסדיר את אופן היחסים ביניהם על מנת למנוע חיכוכים מיותרים ולייצר ודאות, חותמים ההורים על הסכם הורות משותפת. על משמעויותיו של ההסכם החשוב הזה, התוכן שחשוב שיכלל בו ועל הדרך הטובה להגיע אליו נרחיב במאמר זה.
קצת רקע: מציאות החיים בשנים האחרונות, הרחיבה את מושג המשפחה וההורות כפי שהכרנו אותם באופן מסורתי. אם בעבר המודל המקובל והמוכר היה גבר ואשה נשואים המביאים יחד ילד לעולם, הרי שהיום ניתן למצוא משפחות מגוונות במודלים אחרים כגון: אימהות ואבות יחידניים, חד הוריים, משפחות בהן ההורים הם בני אותו מין (משפחות חד מיניות) ומשפחות בהן ההורים מסיבות שונות מחליטים להביא ילד לעולם ולגדלו יחד ללא זוגיות ביניהם.
לרוב, בוחרים ההורים ליצור יחד מראש, מסמך אשר מגדיר את התנאים והכללים המוסכמים ביניהם לגידול הילד – מסמך מוסכם זה מכונה בדרך כלל ‘הסכם הורות משותפת’ או הסכם ‘הורות ללא זוגיות’.
יש מקרים בהם ההחלטה להביא ילד לעולם נעשית מראש ומגובה בהסכם עוד בטרם נוצרה התעברות או הפריה, ובמקרה כזה לרוב ההסכם עוסק גם בנושאים הקשורים להפרייה, להריון וללידה. יש מקרים בהם קודם נוצרת ההתעברות ורק לאחריה מחליטים ההורים לערוך הסכם אשר יגדיר את האופן בו יגדלו את הילד יחד גם ללא קשר זוגי ביניהם, ויש מקרים בהם רק לאחר היוולדו של הילד מחליטים ההורים ליצור הסכם מחייב ביניהם בנוגע לגידול הילד.
הסכם הורות משותפת מגדיר את ההסכמות בין ההורים בנוגע לתנאים, לכללים ולכל ההיבטים הכרוכים בגידול הילד (כגון אופן גידולו ואופן קבלת החלטות בנושאי חינוך בריאות ונושאים נוספים, זמני שהייה של כל אחד מההורים עם הילד, איפה יהיה מרכז חייו, הגדרת היבטים כלכליים, כיסוי הוצאות המחייה של הילד וכיוצ”ב).
הסכם ההורות המשותפת נחתם על ידי הצדדים ומוגש (לאחר לידת הילד) לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, וזאת על מנת לתת לו תוקף של פס”ד ועל מנת שניתן יהיה להחיל על ההורים והילד חוקים רלבנטיים כגון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וחוקים העוסקים בנושא המזונות.
הסכם הורות משותפת שנעשה מראש, מאפשר לשני ההורים לעתיד ללבן ולהעלות את כל הנושאים שמעסיקים אותם ולהגיע להסכמות עם ההורה האחר מבעוד מועד. תהליך הכנת ההסכם במיוחד אם נעשה בתהליך גישורי עם מגשר מקצועי, מאפשר לכל אחד מההורים להביע את רצונותיו ומשאלותיו בנוגע לאופן גידול הילד, להכיר קצת יותר לעומק את תפיסת עולמו של ההורה האחר בנושאים שחשובים לו, ולהגיע מראש להסכמות שמתאימות לו בנושאים המשמעותיים בגידול הילד. כאשר לא נעשה הסכם הורות משותפת מראש, עשויות להתגלע לאחר הולדת הילד, מחלוקות עמוקות בין ההורים. מחלוקות אשר עשויות לגרום לקרע וסכסוך ביניהם, וכך באופן בלתי נמנע לפגוע בילד. חשוב להבין שמדובר בהסכם שהינו הסכם לכל החיים, כי הרי ההסכם יקבע כיצד יראו חיי ההורים לפחות ב- 18 השנים הבאות (עד שהילד יהיה בגיר). גם אחרי הגיעו של הילד לגיל 18 יש אירועים רבים בחייו שבהם שני ההורים מעורבים, ולכן ואף ביתר שאת, יש חשיבות עצומה לעשות את ההסכם בצורה הכי נכונה והכי מקצועית ומקיפה שניתן.
גישור בשיטת “שותפות חדשה” אינו רק אמצעי ליישוב מחלוקות – הוא דרך לבנות הבנות ושיתופי פעולה, במיוחד במצבים של הורות בתחילת דרכה. מדובר בתהליך מעמיק ומשנה תפיסה, שמלמד את ההורים לעבוד יחד, לחזק את הקשר ביניהם וליצור בסיס משותף יציב. השיטה מטפחת צמיחה אישית ופותחת דלת להזדמנויות חדשות, הרבה מעבר לטיפול במחלוקת ספציפית. היא מזמינה את הצדדים להתבונן קדימה, להתמודד עם חששות, לשחרר מתחים, ולראות גם במחלוקות הזדמנות לחיזוק מערכת יחסים הורית מבוססת כבוד ושיתוף – לטובתם ולטובת ילדיהם.
בסיום התהליך, ההורים יוצאים עם תחושת ביטחון ומסוגלות הורית מוגברת, ועם סט כלים מעשי שיאפשר להם להתמודד בכוחות עצמם עם קונפליקטים בעתיד.
לכל היתרונות הללו נוספים מספר יתרונות חשובים לכתיבת הסכם זה באמצעות גישור: ראשית, זהו התהליך המקיף, המכיל והמחזק ביותר להורים שבוחרים להביא יחד ילד לעולם. הסכם הורות משותפת הוא בעצם ספר חוקים לגידול וחינוך הילד ובעצם הוא קובע איזה איש או אישה יגדל הילד/ה להיות בבגרותו. כאשר ההורים מכירים זה את זה במשך שנים ומכירים את הערכים ואת תפיסת העולם של כל אחד מהם, אזי הם יכולים לגשת למלאכת גידול הילדים בביטחון רב יותר. אך כאשר ההורים אינם מכירים אחד את השני דיו, כדאי שייעזרו במגשר להורות משותפת שיעזור להם לוודא שהילד יגדל בהתאם לערכים הברורים להם ואשר סוכמו מראש בדרך של דיאלוג ושיחה חיובית.
גישור אמנם פועל בתוך גבולות החוק הישראלי, אך נותן מקום רחב לפתרונות יצירתיים שיענו על בעיות טכניות או רגשיות שעולות בשלב הראשון של ההורות המשותפת או עלולות לצוץ בהמשך.
גישור הוא תהליך וולונטרי בו כל אחד מהצדדים רשאי להפסיק את התהליך בכל עת שיחפוץ בכך. לוולונטריות זו יתרון רב בכך שהיא מבטיחה שכל הסכמה שתושג תנבע אך ורק מרצון חופשי וללא כפייה.
אלמנט נוסף שמעניק יתרון לגישור הוא אלמנט הזמן – תהליך כתיבת הסכם הורות משותפת בגישור מהיר יותר מתהליכים אחרים ומתנהל בקצב המתאים לשני ההורים.
הגישור נחשב לזול יותר לעומת האלטרנטיבות – הליך גישור בהורות משותפת עולה כמה אלפי שקלים בודדים לכל הורה בממוצע.
על תהליך הגישור חל חיסיון מלא מה שמאפשר שיח פתוח וכן וללא חשש שהדברים שנאמרים ישמשו כנגד אחד הצדדים.
במקרים בהם ההורים (לעתיד או בהווה) בוחרים ומסוגלים מעוניינים לשבת יחד ולדון בכל הנושאים הרלבנטיים לגידול הילד, ולגבש יחד את ההסכמות ביניהם, הם יכולים לעשות זאת בעזרת מגשר שבתהליך מהיר וקצר (בדרך כלל פגישה אחת מספיקה כאשר אין מחלוקות גדולות), עובר עם ההורים לעתיד על כל ההיבטים הנדרשים, עוזר לבנות מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות עתידיות ולהניח את היסודות לגידולו התקין של הילד בעתיד. בסיום תהליך קצר זה, כל שיישאר לעשות הוא לנסח את ההסכמות לכדי מסמך משפטי מחייב.
אולם לעיתים, ייתכנו פערים בין ההורים בנושא אחד או יותר הנוגעים לגידול הילד, או שבמקרים אחרים ההורים לא מודעים לכל ההיבטים אשר כרוכים בגידול הילד ויש צורך בגורם מקצועי שיסייע להם בכך. הדרך המומלצת להתמודדות עם מצבים אלו היא הגישור. בתהליך גישור הורות משותפת, ההורים (לעתיד או בהווה) יושבים יחד עם מגשר/ת, דנים בכל הנושאים הרלוונטיים והמשמעותיים עבורם לגידול הילד, עושים תיאום ציפיות, מוצאים דרכים לגשר על פערים ביניהם אם קיימים, ומגיעים יחד להסכמות אשר לאחר גיבושן מקבלות ביטוי בהסכם.
השיח המתקיים בחדר הגישור הוא שיח שנותן לשני ההורים לעתיד מענה הן לצרכים הרגשיים שלהם כבר בתחילת תהליך ההורות המשותפת והן לצרכים הפרקטיים העולים ממנו. הבאת ילד לעולם מלווה ברוב המקרים בלא מעט חששות, אי ודאות, והמון שאלות כלכליות, חינוכיות, ערכיות וגיאוגרפיות. על כן ההסכם הזה הוא לא רק הסכם טכני משפטי, אלא גם הסכם שצריך להיות מבוסס על כלל הצרכים והיכולות של שני ההורים. כדי להגיע להסכם הנכון ביותר עבורם ועבור הילד המשותף חשוב שההורים יתייחסו לכל הסוגיות הרגשיות והפרקטיות, במהלך תהליך הגישור.
הסכם הורות משותפת מיועד לאנשים בגירים המעוניינים להביא יחד ילד לעולם, ללא קשר זוגי ביניהם ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף. כמובן שלכל אחד מההורים יכול להיות קשר זוגי עם אחר (גבר ואישה, זוג גברים ואשה, זוג נשים וגבר, זוג גברים וזוג נשים).
רשימה זו אינה ממצה אבל היא בהחלט יכולה לתת מושג לגבי הנושאים אותם יש להגדיר בהסכם:
מנגנון קבלת החלטות (בעתיד) במקרה של מחלקות בין ההורים בנושאים הקשורים לגידול הילד – מה יקרה עם תתגלע מחלוקת בין ההורים בנושאים שלא מופיעים בהסכם? מובן שחשוב שההסכם יהיה הכי מפורט שניתן אך החיים חזקים מהכל וייתכנו הפתעות ולכך אנו צריכים להיות מוכנים.
נושאים הקשורים לחינוך, לבריאות, לדת ולתזונה של הילד – איפה נגדל את הילד? לאיזה סוג חינוך הוא יילך? האם יש לנו כללים שהיינו רוצים לקיים מבחינה בריאותית או נפשית? שיח ערכי ומעשי זה חשוב מאוד כדי לוודא שבשני הבתים של הילד יהיו ערכים וכללים דומים או שלא יהיה ביניהם שוני רב כדי למנוע מהילד בלבול.
זמני שהייה של הילד עם כל אחד מההורים (כולל חגים וחופשות) – איפה יהיה הילד בכל אחד מימות השבוע ומה קורה אם יש מחלה או חופשה לא מתוכננת (שביתה, מגפה וכו’). ובמידת הצורך ניתן גם להתייחס לשלבים שונים בחייו כולל שלב הינקות וההנקה (אם תהיה).
טיב הקשר עם המשפחה המורחבת – התייחסות למפגש או שהות של הילד עם משפחה המורחבת של כל אחד מההורים.
התייחסות לבני זוג של כל אחד מההורים ומידת מעורבותם בגידול הילד – מהו מקומו של בן / בת הזוג העתידי או הנוכחי של כל אחד מההורים? מה קורה אם בן הזוג החדש ירצה לקחת חלק בגידול הילד כאילו הוא הורה ביולוגי?
נסיעות לחו”ל – האם מותר להוציא את הילד לחו”ל? מהם התנאים הנדרשים במקרים אלו?
בחירת שם – סוגיית שמו של הילד וכיצד תיעשה הבחירה? האם בוחרים שם מראש?
היבטים כלכליים הכרוכים בגידול הילד – איך יפעלו ההורים כדי לטפל בכל סוגי ההוצאות הדרושות לגדל ילד וכיצד הן תתחלקנה בין ההורים?
התנהלות מול מוסדות חינוכיים ובריאותיים – מי מההורים (או שניהם) יהיה בקשר מול הרופאים, טיפת חלב, מערכת החינוך, המתנ”ס וכו’? כיצד יעבור המידע הרלוונטי בין ההורים?
סוגיות רכושיות – האם יש הפרדה רכושית בין ההורים? מהו עושים לגבי רכוש משותף או ציוד שיירכש בעתיד במשותף ויש לו שווי גבוה?
במקרים בהם ההסכם נעשה טרם לידת הילד או טרם ביצוע ההפריה/ההתעברות יש לטפל במסגרת ההסכם בנושאים נוספים:
שני המונחים אינם זהים זה לזה ויש לכל אחד מהם משמעות שונה.
הורות משותפת היא כפי שהגדרנו במאמר זה הינה: הורות לילד/ים ללא קיומו של קשר זוגי בין ההורים בעת לידתו של הילד.
לעומת זאת המונח “משמורת” הוא מונח שלקוח מעולם הגירושין והוא מתייחס לשאלת חלוקת זמני השהייה בין ההורים. בשנים האחרונות ניתן לפגוש יותר ויותר זוגות שנפרדים או מתגרשים ומחליטים לגדל את ילדם המשותף כאשר שני ההורים חולקים באופן שוויוני פחות או יותר את האחריות והמעורבות שלהם בגידול הילד ובזמני השהייה שלו עם כל אחד מהם. חלוקה שוויונית כזו בין ההורים בגידול הילד מכונה לרוב “משמורת משותפת”.
אם מדובר בשינוי ההסכם בהסכמת שני ההורים, ניתן לפנות לבימ”ש לענייני משפחה ולהגיש בקשה לתיקון ההסכם. לרוב, ייעתר בימ”ש לבקשה מוסכמת ובלבד שאין בה כדי לפגוע בטובת הילד. אם לא מדובר בבקשה מוסכמת, אלא בבקשה שמגיש אחד הצדדים הנושא סבוך יותר ונדרש נסיבות מיוחדות על מנת שבימ”ש ייעתר לבקשה. כאשר הבעיה נפתרת בהליך גישור הורות משותפת ההסכם המעודכן יקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט בצורה הכי מהירה וקלה.