איך לשרוד כלכלית אחרי גירושין?

איך לשרוד כלכלית אחרי גירושין? השאלה הכלכלית מלווה את כל שלבי תהליך הגירושין: כבר משלב ההחלטה הראשונית ועד אשר גדלים הילדים ומגיעים לפרקם, מלוות את ההורים שאלות כלכליות מורכבות: איך להחזיק שני בתים אחרי הגירושין? איך לחלק את תשלומי החינוך, החוגים ושיעורי העזר? מי משלם את ההוצאות ומי מעביר לו את חלקו? איך קובעים מהי הוצאה נחוצה ומהי מיותרת מה קורה כשלהורה גרוש אין יכולת כלכלית להשתתף במימון הוצאות הילדים. כל אלו הן שאלות הרות גורל שישפיעו על עתיד ההורים, הילדים ולעיתים גם על הדורות הבאים. כאשר אנו דנים בסוגיות כלכליות בגירושין ובעיקר בגישור גירושין מוגדרות מטרות ראשוניות המשותפות לשני ההורים. הגדרת מטרות נכונה יכולה לקבוע האם לאחר הגירושין המשפחה תחייה ברווחה כלכלית או שתדרדר לעוני (עוד על הגדרת מטרות בהמשך המאמר). מטרתו של מאמר זה הינה להציג את הקשיים הכלכליים בתהליך גירושין ולהציג מספר שיטות וגישות שיכולות לעזור להורים מתגרשים, להמשיך ולכלכל את ילדיהם גם לאחר הגירושין. העיסוק בסוגיית הכספים בגירושין מעורר באופן טבעי חוסר נוחות וסקפטיות רבה מצד שני ההורים. על כן אני מציע לקרוא את המאמר בסבלנות ובאורך רוח ובמידת הצורך אף לקרוא אותו פעמיים כדי שהמסר יעבור בצורה אופטימלית.

נקודת המוצא הכלכלית בגירושין

גירושין מייצרים אתגרים כלכליים לשני ההורים. ההחלטה להפריד בתים מולידה באופן טבעי הוצאה משמעותית נוספת עבור בית נוסף וההוצאות הנלוות אליו (חשמל, מים, מיסים וכו'). המחשבה שצד אחד יאטום את אוזניו ויכניס את ראשו לחול כבת יענה, אינה אפשרית. כאשר צד אחד יקרוס כלכלית לאחר הגירושים, ישפיע הדבר באופן ישיר על הילדים וכתוצאה מכך גם על הצד השני. מכאן שבתהליך הגירושין צריכים שני ההורים לוודא שלהורה האחר יש הזדמנות ואפשרות מציאותיות להמשיך ולכלכל את עצמו ואת הילדים בביתו בזמן שהם בחזקתו.

הגדרת מטרות

כאשר לא יודעים לאן רוצים להגיע בצורה ברורה לא מגיעים לשום מקום. השלב הראשוני בהליך גירושין נכון הוא להגדיר את המטרות של ההורים והילדים. ישנן שלושה סוגים של מטרות הוריות בגירושין:

  • מטרות משותפות שוטפות – חינוך טוב לילדים; שמירה על רמת חיים סבירה לילדים; שמירה על כבוד ההורה מול הילדים וכל דבר ועניין שקשור לטובת הילדים מבחינה כלכלית.
  • מטרות לטווח ארוך – חינוך אקדמאי לילדים, כלכלת הילדים בתקופת הצבא ולאחריה וכו'
  • מטרות אישיות להורה – מסוגלות לניהול הוצאות הבית; יכולת להתפתח ; יכולת להתקדם בעבודה; יצירת זמן פנוי לתחביבים ומפגשים חברתיים; יכולת להוציא הוצאות אישיות (ביגוד, פרפומריה וכו'.

הגדרת תקציב משפחתי

משפחות רבות מגיעות אלי לגישור מבלי שעשו מעולם תקציב משפחתי לביתם המשותף. כתוצאה מכך שני ההורים אינם מודעים לכל ההוצאות השוטפות והחריגות הכרוכות באחזקת הבית והילדים. חוסר הידע מבליט את החששות ואת חוסר האמון ביניהם.  מסיבה זו חייבים ההורים המנסים לגבש תקציב לחיים אחרי הפרידה, לייצר כבר בשלב הראשון תמונה כלכלית ברורה של הוצאות הילדים והבית המשותף. מתוך תקציב הבית המשותף יהיה ניתן לבנות תקציב לבתיהם החדשים של ההורים ולהוצאות הילדים החדשות. ללא שימוש בכלי התקציב המשותף יישארו ההורים בתחושת חוסר ודאות כלכלית ויפתחו תסכול כלפי הצד השני גם שנים לאחר הגירושין.

האמת הכואבת בגירושין

נכון אתה לא צריך לממן לה את הצבע בשיער. נכון שאת לא צריכה להתחשב בכך שהוא מבזבז כסף על החברה החדשה שלו וקונה כריך במזנון במקום להכין בבית. בספר החוקים הישראלי לא מופיע חוק המחייב הורה מתגרש לממן את הוצאות האישיות של ההורה האחר. ובכל זאת בנקודה זו נדרשת הבנה שבסופו של דבר לכל אדם יש צרכים בסיסיים שצריכים להתקיים ושלא ייתכן מצב בו אדם אינו יכול לכלכל את צרכיו הבסיסיים. כאשר להורה האחר אין כסף לקנות לעצמו כוס קפה, בגד ומידי פעם גם יכולת לצאת עם חברים, הוא יהיה אומלל ומתוסכל. וכבר נאמר שהורה מתוסכל מייצר ילד מתוסכל שמחזיר את התסכול בחזרה להורה האחר. זהו מעגל קסמים שהדרך הטובה ביותר להתמודד אתו היא פשוט לא להיכנס אליו. הגישה הנכונה היא גישת ההתחשבות וההבנה המצריכה הבנה של שני ההורים לכך שסל ההכנסות מוגבל ושכדי שהגירושין יעברו בשלום ושניהם יוכלו להמשיך לחיים מאושרים וטובים יותר, הם צריכים למצוא דרכים שיאפשרו לשניהם לחיות ברווחה יחסית בו זמנית עד אשר יגדלו הילדים. כאשר אחד הבתים נמצא ברווחה והצד השני בקריסה, יחוו הילדים קשיים באופן בו הם יקלטו את הוריהם. ילדים במצבים אלו עלולים לפתח תפישה מוטעית על פיה ההורה החלש כלכלית הוא גם חלש מבחינות אישיותיות אחרות. תפישות שגויות אלו ישפיעו גם על מערכות היחסים של הילד עם ההורה האחר וגם על מערכות היחסים העתידיות של הילדים עם בני/בנות זוגם.

לצמצם הוצאות

אחרי שמוגדר התקציב המשפחתי ולאחר ששני ההורים מסגלים לעצמם את גישת ההתחשבות וההבנה בהקשר הכלכלי, נדרשים ההורים לשקול בכובד ראש, אילו הוצאות חייבות להישאר ואילו יכולות להצטמצם. האם ממשיכים להיעזר בעוזרת לניקיון הבית? האם הילדים צריכים חוג בכל יום? האם יש מכסה לכמות השיעורים הפרטיים להם יזדקק הילד? כל אלו ועוד הן שאלות כלכליות בעיקרן אך הן גם מעלות שאלות בנושאי חינוך ותפישת עולם ערכית אותה שואפים ההורים להעביר לילדיהם. כאשר העיסוק בשאלות אלו נובע אך ורק מזווית כלכלית עלולים ההורים לגלות מאוחר מדי שהם "שפכו את התינוק עם המים" ושמתוך הרצון לצמצם בהוצאות הם פגעו בחינוך הילדים וביכולותיהם העתידיות.

להגדיל הכנסות

פה טמון הכלב. ככל שהכנסות המשפחה בשני הבתים יהיו גדולות יותר כך יתאפשר להורים לייצר פתרונות יצירתיים יותר. בשלב זה נדרשים ההורים המתגרשים להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים בחייהם. האתגר להבין שההורה האחר אינו עוד בן זוג המנהל איתם בית משותף, אלא שותף "עסקי" לכל החיים המתנהל בבית אחר עם הילדים המשותפים. בעסקים כמו בחיים, כאשר השותף קורס כלכלית העסק נפגע וכך גם שאר השותפים. העיסוק בשאלת ההכנסות עלול להעלות סוגיות מהעבר שגרמו לריבים ומחלוקות סביב ענייני כספים בין בני הזוג בתקופת הנישואין. הנטייה הטבעית של שני בני הזוג בהליך גירושין היא לשאוף שהצד השני ימצא בעצמו פתרונות ויעשה את מה שהם אמרו לו לעשות כשהיו נשואים. פעמים רבות אני שומע את אחד הצדדים מפציר בצד האחר להחליף עבודה או לקחת משרה נוספת "כמו שאמרתי לך אלף פעמים בעבר". אמירות מסוג זה יכולות להיות נכונות אך כשהן מועברות בנימה ביקורתית וספקנית הן גורמות לצד האחר להתבצר בעמדתו ולהתנגד באופן עקרוני ומבלי להתעמת עם העובדות לאשורן. סיטואציות מסוג זה נפתרות ביתר קלות במסגרת הליך גישור בו למגשר הניטרלי ישנה יכולת לשקף לצד השני את המסרים בדרך שתימנע התנגדות עקרונית.

לחשוב על דרכים בהן ההורה האחר יכול לעזור להגדיל הכנסה

מצידה השני של הדרישה מההורה האחר להביא פרנסה נוספת, נמצאת לעיתים התובנה שבכליו של ההורה האחר יכולת לעזור להורה בהגדלת ההכנסה. באחד המקרים בהם טיפלתי, סוכם שהאישה שהייתה "אושיית פייסבוק" תעשה שיווק לגרוש לאחר הפרידה ותעזור לו להביא לקוחות לעסק שבבעלותו. במהלך הנישואין הם נמנעו מלחבר בין העולמות, אך כעת כשנפרדים והמצב הכלכלי מחייב מציאת פתרון יצירתי, הם הבינו שמדובר בפתרון הטוב ביותר באותה נקודת זמן. כאן שוב אדגיש את חשיבות הפנמת גישת ההתחשבות וההבנה שבעזרתה יוכל כל הורה לחשוב על הדרכים האופרטיביות והחיוביות בהן יוכל ההורה האחר לעזור לו להגדיל את ההכנסה שלו עצמו. ככלל לחיים אני מאמין שעדיף שנעסוק ביכולת שלנו לשפר את מצבנו ונראה את הסובבים אותנו לו כאלו שיפתרו לנו את הבעיות אלא כעל אלו שיכולים לעזור לנו לעזור לעצמנו. זאת במקום לצפות מאחרים שיפתרו לנו את הבעיות. בגירושין נכונים ישנה הזדמנות טובה להתאמן בגישה זו תוך קבלת תמיכה מההורה האחר שעדיין יכול להירתם לעזרה.

לבחור את הזמן הנכון לדבר על נושאים תקציביים

השאלות הכלכליות מטרידות את מנוחת שני ההורים. שניהם היו מאוד רוצים לפתור את כל הסוגיות בהקדם האפשרי ולהגיע להסכמות. ברם

דמי מדור בהליך גישור גירושין

כאשר התקשורת אינה ברורה, כשהמחלוקת מתנהלת על "אש גבוהה" ובעיקר בשלבי האבל הראשונים של הגירושין, השאיפה שכל הבעיות יפתרו כך פתאום וכהרף עין – אינה מציאותית. מציאת פתרונות לבעיות הכלכליות דורשת סבלנות ואורך רוח מצד שני הצדדים. לשיטתי העיסוק בנושאים הכלכליים צריכה להיעשות רק לאחר שניתן פורקן מספק לרגשות, לפחדים ולחששות של שני הצדדים ורק לאחר ששניהם הבינו את האתגרים העומדים מולם יחדיו ומול כל אחד מהם בנפרד. תחושת ההבנה שמקבל ההורה מההורה האחר היא תרופה נפלאה כנגד הפחד ומייצרת בסיס איתן לשיתוף פעולה ומציאת פתרונות יצירתיים יחדיו. לעיתים מציאת הפתרונות יכולה להמשך חודשים ואף שנים. כל עוד מצליחים ההורים להתקיים ולגדל את הילדים בהצלחה, זה בסדר גמור שנותרים נושאים כלכליים פתורים. זכרו שהפתרון הקצר ביותר אינו בהכרח הטוב ביותר.

השאר תגובה

להתגרש בשלום

הוצאת סטימצקי | מאת המגשר נדב נישרי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם