אחד הגישורים שאני הכי אוהב לעשות הוא גישור בין זוגות לפני נישואין. מאחר ורוב הזמן אני פוגש את הזוגות בסיום הנישואין, כשהם כואבים ודואבים ומלאי כעס ותסכול, המפגש עם הזוגות הצעירים שעדיין לא התחתנו- נותן לי תחושה אופטימית וממלא אותי בשמחה.
זכור לי מקרה בו התקשר אליי אביו של החתן שבועיים לפני החתונה. האב סיפר לי שבנו עומד להתחתן עם בחורה שהוא מאוד אוהב אבל להם יש המון רכוש ועסק משפחתי שהבן ירש בעתיד ולכלה אין כלום מבחינת רכוש. האב אמר שלמרות שהוא מאוד מחבב את הכלה, הוא לא מוכן שהעסק שאביו הקים לפני חמישים שנה, יקלע למשבר בגלל שהנישואין יעלו (חס וחלילה) על שרטון. הדרישה של האב להכין הסכם ממון לפני החתונה גרמה למשבר בין משפחת החתן למשפחת הכלה. כשהאב התקשר אלי כבר כמעט והיה נראה שהחתונה תבוטל בגלל משבר האמון. האב שנכח באחת ההרצאות שהעברתי, זכר שדיברתי על הזווית הגישורית של הסכמי הממון או כפי שאני מעדיף לכנות אותם- הסכמי זוגיות.
הסכם זוגיות בשונה מהסכם ממון הוא הסכם שכולל לא רק את מה שיקרה מבחינת חלוקת הרכוש אם יהיו גירושין. הסכם הזוגיות עוסק באיך למנוע גירושין. בתוך הסכם הזוגיות אני עובר עם בני הזוג על המון שאלות ששניהם התרגלו לשאול לבד אבל רק לעיתים נדירות דיברו עליהן ביחד. איך מדברים אחד עם השני? כל כמה זמן נפגשים לפעילות ייחודית? כמה ילדים רוצים? איך מחנכים ילדים? אלו רק חלק מהשאלות שבני הזוג דנים בהן במהלך השיחות על הסכם הזוגיות. התפקיד שלי בשיחות הוא לא להעלות את הנושאים אלא לשאול את בני הזוג מהם השאלות הלא פתורות שלהם וביחד למצוא להן פתרון. בסיומו של התהליך מחזיקים בני הזוג הסכם שנראה מאוד פורמאלי אך התוכן שבתוכו כולל היבטים מאוד אישיים ופרטיים שלהם. במהלך השנים נתקלתי בזוגות שהגדירו בהסכם כמה פעמים מקיימים יחסי מין, איך פונים אחד לשני, כל כמה זמן יוצאים לדייטים משותפים ועוד.. אבל לא רק עניינים כאלה מופיעים בהסכם הזוגיות. בסופו של דבר יש גם היבטים טכניים ורכושיים שבני הזוג רוצים להסדיר. וכך בין העיסוק בשאלות של תקשורת בין בני הזוג, אנחנו גם מכניסים את ההיבטים הרכושיים. מניסיוני הרבה יותר קל לדבר על חלוקת הרכוש אחרי שדיברתם על הכללים לשמירת האינטימיות בין בני הזוג. כמו שאני מסביר לאנשי עסקים שאני מלווה במשאים ומתנים- הסכם שכולל שני עמודים ראשונים כלליים ולאחר מכן עשרים עמודים שמסדירים את מה שיקרה אם העסקה תתפרק, הוא הסכם שלא יחזיק מים. חייבים להסדיר ולהגדיר את מהלך העניינים השוטף כדי שהעיסקה תצליח- בנישואין זה אותו דבר בדיוק.
ובכן… לאחר שהאב שוחח עימי וביקש את עזרתי, נקבעה הפגישה אליה הגיעו בני הזוג כשהם מלאי חששות ופחדים. היה ברור שלשניהם מאוד לא נוח עם הסיטואציה. שניהם מאוד אוהבים ורוצים פשוט להתחתן ולחיות יחד עד בית האבות. מצד שני שניהם גם היו מאוד ריאליים. הם הבינו שהסטטיסטיקה לא משקרת ושיש סיכוי של 40% שגם הם יתגרשו.
הדבר הראשון שעשיתי היה לפרק את המתח. שאלתי איך הם נפגשו ונתתי להם לספר את קורות חייהם המשותפים. הם סיפרו לי את סיפור ההתאהבות שלהם (שהיה אחד המרגשים ביותר ששמעתי) וסיפרו איך הבינו כמעט מהרגע הראשון שהם רוצים לחיות ביחד כל חייהם. אחרי שסיפרו לי את כל הסיפור הם הסתכלו על השעון ושאלו אם זה בכלל רלוונטי לדבר כל כך הרבה זמן על חייהם המשותפים ולא על סלע המחלוקת. הסברתי להם שהיופי בהסכם זוגיות שמושג בגישור הוא שמורכב מכל אמיתות החיים החשובות להם ביחד ולחוד. אני מאמין, הסברתי, שהסכם זוגיות שנכתב מהמקום הרגשי בו הרגשתם כשהכרתם, הוא הסכם שהחיבור שלכם אליו יהיה הרבה יותר עמוק ומשמעותי מהסכם שכתבו עבורכם על פי כללי התחביר הארמי. מאחר ואנחנו בעצם כותבים פה את סיכום פרק המבוא לחייכם המשותפים, אתם צריכים לקבל מושג על העבר שלכם ומתוכו להגדיר ולבנות את העתיד. הדגשתי לשניהם שזה דווקא המקום שלהם להיות אופטימיים. זו הזדמנות נדירה עבורם להיעזר בגורם שלישי ניטרלי שיעזור להם להגדיר את האינטרסים והמטרות שלהם ביחד ולחוד.
בשלב הזה פיצלתי ביניהם והתחלתי את שלב השיחות הפרטיות על מנת ולמצוא ולהגדיר את האינטרסים שחשובים לכל אחד מהם בנפרד. אני לא ארחיב יותר מדי על מה שנאמר מאחר ואני מחויב לסודיות, אבל אני בהחלט יכול לשתף אתכם שכמו שבדרך כלל קורה, גם הפעם התגלה די מהר ששניהם לא באמת מתווכחים ומסכימים על הכל. הבעיה הייתה בכל הרעש והפחד שנוצר מסביב. במהלך השיחות הפרטיות ועוד שיחה משותפת אחת לסיכום, הגדרנו מהם הכללים המוסכמים ביניהם להתנהגות בחיי הנישואין. הם הסכימו על ארוחת בוקר וערב משותפת לפחות פעם בשבוע. הם הסכימו שלא לקחת אחד את השני כמובן מאליו ושתמיד לשאול אחד את השני מה דעתו של האחר על דברים שיש להם השפעה גם עליו.
וכך אחרי 3 שעות של גישור הגיעו בני הזוג להסכמות שנתנו שקט לאביו של החתן וביטחון כלכלי לכלה במקרה שתהיה פרידה. אבל אם תשאלו אותי, אם הם באמת יעמדו בכל ההתחייבויות שהם הסכימו להם- אין סיכוי שהם ייפרדו.
