על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע”ה- 2014, בני זוג המעוניינים לפנות לערכאות משפטיות על מנת להתגרש או בני זוג שהתגרשו ומבקשים לדון בערכאות משפטיות בנושאים שעולים לאחר הגירושין (המפורטים בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה), נדרשים טרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לפנות בשלב הראשון ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט ולהגיע לפגישות ביחידות הסיוע שנקראות פגישות מהו”ת (מידע היכרות ותיאום).
על מנת לעשות זאת עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך, אותה הם יכולים לקבל ממזכירות בית המשפט לענייני משפחה או להגיש דרך אתר האינטרנט של בית המשפט לענייני משפחה.
מטרת תהליך זה היא לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בהליכים משפטיים.
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בני הזוג המבקשים להתגרש מוזמנים לפגישת המהו”ת ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט. פגישת המהו”ת תתקיים בזמן שייקבע על ידי יחידות הסיוע שליד בתי המשפט בהתאם לעומד הקיים בהן, אבל לרוב לא יאוחר מ- 45 ימים לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
פגישת המהו”ת הראשונה ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט, מתקיימת עם שני בני הזוג ועורכי דין אינם רשאים להשתתף בה. בפגישה ייפגשו בני הזוג עם העובדות הסוציאליות העובדות ביחידות הסיוע. תפקידן של העובדות הסוציאליות ביחידות הסיוע בהקשר זה הוא להסביר לבני הזוג את ההשלכות של הליך הגירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך המשפחתי עליהם ועל ילדיהם, מבחינה משפטית, רגשית, חברתית וכלכלית ולהציג להם מהן האפשרויות העומדות בפניהם.
האפשרויות שיוצגו בפני בני הזוג המתגרשים הם: טיפול זוגי, גישור גירושין, גירושין בשיתוף פעולה, או בלית ברירה, המשך התדיינות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. העובדות הסוציאליות ביחידות הסיוע ערוכות לתת מענה להתמודדות במקרי קיצון ובמקרים של אלימות בהליכים, וניתן להסתייע בהם כדי להגיע להסכמות זמניות.
הטיפול הזוגי וגישור הגירושין יכולים להיעשות בתוך יחידות הסיוע על ידי עובדת סוציאלית שהוכשרה לכך ביחידות הסיוע, או באופן פרטי מחוץ ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט. בני הזוג המתגרשים יכולים להשתתף בעד ארבע פגישות מהו”ת, ולאחריהן עליהם להחליט כיצד ימשיכו.
אם ההחלטה של בני הזוג היא להמשיך בהליך הגירושין אזי – עליהם להחליט האם להמשיך בהליך גישור שבו יוכלו לעצב בעצמם את האופן בו יתגרשו, או להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ולהעביר את האחריות לקבלת ההחלטות בעניינם לידיו של שופט/ת או דיין.
אם לאחר קיום פגישות המהו”ת עם יחידות הסיוע הצדדים לא הגיעו להסכמות והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך גישור, אזי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי לבחור האם לפנות לבימ”ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת להתחיל את ההליכים המשפטיים.
אם בני זוג החליטו מלכתחילה לפנות לגישור פרטי, הם יוכלו להימנע לחלוטין מפגישות המהו”ת ומהמפגש עם יחידות הסיוע ויוכלו להגיש את ההסכם אליו הגיעו בגישור, ישירות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
