משמורת הינה מונח המתייחס במהותו למקום המגורים וסידור הלינה הקבוע של הילדים ולשאלה מי למעשה מגדל את הילד. המונח משמורת כלל בעבר שני נושאים: המשמורת הפיזית (כלומר מקום המגורים וסידור הלינה הקבוע של הילדים) והמשמורת המשפטית שעוסקת למעשה בשאלת האפוטרופסות.
מונח זה היה שגור בעבר בהליכי הגירושין והיווה את אחד הנושאים המרכזיים בהליכי הפרידה והגירושין. בעבר נהגו לקבוע הסדר לפיו המשמורת עיקרית על הילדים היא של אחד ההורים ולהורה השני יש זכויות ביקור או הסדרי ראייה. למעשה, שנים רבות אחת התביעות המרכזיות בין בני זוג המתגרשים היתה בעניין המשמורת וגרמה פעמים רבות למאבקים קשים בשאלה מי יהיה ההורה המשמורן כלומר אצל מי מבין ההורים תהיה המשמורת העיקרית על הילדים (המשמורת הפיזית ולעיתים גם המשמורת המשפטית). הדבר גרר פעמים רבות מאבקים קשים ומכוערים בין בני הזוג וניסיונות הדדיים להשחיר את פני ההורה השני על מנת לטעון להיעדר מסוגלות הורית כדי לקבל את המשמורת העיקרית, וכל זאת על חשבון הילדים ובמחיר קשה וכמעט בלתי הפיך של החרבת היחסים בין ההורים.
החל משנת 2020 נעשה שינוי בחקיקה ובפסיקה ולמעשה כיום, המונח משמורת נמחק וכבר לא קיים כחלק מהתובענות האפשריות בבימ”ש לענייני משפחה על פי תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א- 2020. במקום זאת נכנס המונח זמני שהות אשר מתייחס לחלוקת זמן השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים. אנו מקווים ששינוי זה אינו סמנטי בלבד אלא יתרום תרומה משמעותית למניעת תביעות ומאבקים קשים בין הורים בנושא זה.
למעשה בגישור מזה זמן רב אנו נוהגים להשתמש במונח זמני שהייה או זמני שהות במקום במונח המשפטי ‘הסדרי ראייה’ כמונח מתאים ונכון יותר לטעמנו למצב בו ההורים חיים בנפרד ולכל אחד מהם זמן בו הילדים שוהים במחיצתו וכדי להגדיר את פרקי הזמן בהם שוהים הילדים במחיצת כל אחד מההורים ללא נוכחות ההורה האחר.
