דמי המדור בהליך גישור מייצגים את עלויות המגורים של הילדים בביתם של ההורים. הוצאות מגורים אלו כוללות את דמי השכירות ו/או המשכנתא, מסי עירייה (ארנונה), מים, חשמל והוצאות אחרות הקשורות ונדרשות לצורך אחזקת הבית או הבתים בהם גרים הילדים. פעמים רבות אני מגלה שבמסגרת הליך הגישור מצליחים המתגרשים להגדיר מהם הוצאות המדור בצורה טובה וברורה יותר, כאשר הם מחשבים אותם כחלק מדמי המזונות. לשיטה זו יתרונות רבים מאחר והיא מאפשר לשני ההורים לגבש תקציב הכולל את כלל הוצאותיהם המשותפות והנפרדות על עצמם ועל ילדיהם, ועל ידי כך לגבש תקציב חודשי ושנתי ראלי שמאפשר לשני ההורים להתקיים בכבוד ולהיות מסוגלים להמשיך ולדאוג לילדיהם לאחר הגירושין.
חישוב דמי המדור יכול להתבצע כאמור כחלק מדמי המזונות או בנפרד, בהתאם למצב המגורים של ההורים. על מנת ולקבוע מהו המנגנון הנכון לחישוב דמי המדור, יש להתייחס לשלוש שאלות עיקריות:
1. מהם זמני השהייה של ההורים עם הילדים?
2. מהן הוצאות המגורים השוטפות?
3. מהו גובה החזר המשכנתא החודשי ו/או השכירות בבית בו מתגוררים הילדים?
לאחר שיתקבלו תשובות לשאלות הללו, יהיה קל יותר לגבש מתווה מקובל לפתרון. הליך החשיבה על המתווה לפתרון, יכלול דיון עקרוני בשאלה מהם תנאי המחיה הנחוצים להורים בביתם הפרטי לאחר הגירושין ומהם הצרכים שההורים רוצים וצריכים לספק לילדיהם בבתיהם הפרטיים. לאחר שיוגדרו המטרות והצרכים הנדרשים בכל אחד מבתיהם של ההורים, ולאחר שיערך חישוב כלכלי של הצרכים האובייקטיביים של מגורי הילדים בהתאם לזמני ההורות, יהיה ניתן להעלות רעיונות יצירתיים שיאפשרו לשני ההורים ולילדיהם לזכות בקורת גג נוחה בהתאם לצרכי הילדים ובכפוף ליכולותיהם של ההורים.
באחד התיקים המרתקים שהגיעו אלי מצאתי את עצמי בדיון מרתק בין זוג הורים לארבעה ילדים שהסכימו שזמני ההורות שלהם יהיו שוויוניים ושהאם תמשיך להתגורר בבית המשותף עליו מוטלת משכנתא בגובה 65% משווי הבית. בתחילת הדרך שאפו ההורים שהאם תרכוש מהאב את חלקו בבית המשותף. ברם במקום בו נמצא הבית המשותף הייתה צריכה לצאת לפועל תכנית תמ”א 38 אשר צפויה הייתה להגדיל משמעותית את הבית ואף להגדיל את שוויו. המטרה של הגישור בסוגיית המדור הייתה אם כן כיצד לאפשר לאב לשלם שכירות בגובה סביר על מנת ויוכל להתגורר בבית שרמתו מספקת אותו ואת צורכי הילדים המשותפים בימים בהם הם נמצאים בחזקתו, ויחד עם זאת להמשיך ולשלם את המשכנתא החודשית. מאחר וגובה ההכנסות של שני ההורים יחדיו היה 13,500 ₪ לחודש הייתה בעיה ממשית לשלם בעבור שכירות לבית לאבא, משכנתא לבית המשותף בו כאמור מתגוררת האם ואת דמי המזונות לילדים וכמובן את הוצאותיהם האישיות של ההורים. וכל אלו עוד טרם חושבו הוצאות המדור הנוספות שיכולו על הבית השכור של האב.
הפתרון היצירתי לסוגיה הגיע בסופו של דבר בעזרת הוריהם של המתגרשים. לאחר ששותפו ההורים בקושי הכלכלי הקיים היום אך הבינו שבעתיד הלא רחוק, יהיה שוויו של הבית גבוה בהרבה ויאפשר גם לאב לקנות בית משלו, הסכימו ההורים של האב להעניק לו סכום ראשוני שיאפשר לו לקחת משכנתא בעבור בית חדש בקרבתו של הבית המשותף, ובכך גם לחסוך בדמי השכירות (שהיו גבוהים ב-50% מעלות ההחזר החודשי של המשכנתא) וגם להבטיח שבמסגרת ההסכם זכויותיו של בנם בבית המשותף יישמרו והוא גם כן ייהנה מהפרות שיניב הבית המשותף לאחר שיסתיים פרויקט התמ”א 38. בסופו של דבר הוסכם שהאב ימשיך לשלם את מחצית המשכנתא של הבית המשותף וישלם בנוסף את המשכנתא על הבית שלו (שהייתה כאמור מחצית מהסכום שהתכוון לשלם בעבור שכירות) ובסופו של דבר הוא יקבל מחצית משווי הבית המשותף לאחר סיום התמ”א 38.
מקרה זה מהווה דוגמה קלאסית ליתרונות חשיבה יצירתית ושימוש בכל הכלים האפשריים שעומדים בפני המתגרשים, על מנת ולמצוא את הפתרון שיאפשר לשניהם לקבל את מלוא צרכיהם.
