הרבה פעמים אנו שומעים את עצמינו אומרים: “אני אף פעם לא אהיה כמו ההורים שלי”. אולם בשיח ההדדי שאנו מנהלים עם בן זוגנו, אנו שומעים את עצמינו מתנהלים על פי המודל שהפנמנו מהורינו. למעשה “בית אבא” הוא מה שמנחה אותנו שאנו גדלים ורוחות העבר נכנסים למשפחה החדשה אותה יצרנו.
התנהגויות אלו עולים ביתר שאת בעת לחץ, שאנו מרגישים חסרי אונים מול בן זוגנו, בשעה זאת אנו מוציאים לפועל את הקולות המוכרים שהפנמנו בילדותינו מהורינו. הרי זה מה שאנו יודעים ונחקק בזיכרונותינו. הדפוסים הללו הם “רוחות הרפאים” של העבר, לא נתן להתנתק מהם וגם לא להתעלם. יש להם השפעה גדולה על כל צעד ושעל בחיינו ובמיוחד משפיעים עלינו במערכת הזוגית.
יש ברוחות אלו מעין העברת “לפיד” מדור אחד לשני, כדי לשמור על הגחלת ומאפשרים לא לאבד את הערכים של הדורות הקודמים. הם כוללים בתוכם מצבים נעימים כמו שמחה, סלחנות ועליזות וגם מצבים לא נעימים כמו ביקורתיות, רוגז, כעסנות וניתוקים. יש לראות בהעברה הזאת כמו מטען גנטי שעובר ב”תורשה” מדור לדור, כמו שקבלתי את צבע עיני מהורי, כך גם אימצתי את דפוסי ההתנהגות שלהם, כמו שכבר ציינתי חלקם נעימים וטובים לניהול חיי וחלקם גורמים לי לכאב רב.
יש לדעת שאותם זיכרונות אינם הולכים לאיבוד. לחלקם אנו מודעים ולחלקם לא, ברם כולם אצורים בתוכנו ונשמרים בכלי קיבול גדול, כדי להעבירם לדור הבא. לא תמיד אנו רואים כיצד הם משפיעים עלינו באופן ישיר, אך הם מהדהדים ונמצאים שם כל הזמן ומחלחלים לתוך חיינו ביום יום. הם מהווים נכסי צאן ברזל שעוברים מדור לדור ומכים שורשים עמוקים כדי לשמור על החוויות המעצבות המשפיעות על הדור הבא.
ברפואה כיום מקובל לבודד גנים שאין אנו רוצים להעבירם לדורות הבאים. כך הפסיכולוגיה פתחה דרכים לעקוף את אותם רוחות רפאים המכאיבים לנו. הדרך אומנם ארוכה ומורכבת , אך היא אפשרית וכוללת מספר שלבים:
- הכרה באותן רוחות רפאים מכאיבות.
- להמיר את קולות העבר, שפועלות כטייס אוטומטי לתגובות מושכלות.
- להפטר מהזעם הילדותי הכלוא בתוכנו.
- בניית נתיב חדש.
לעיתים על מנת לעלות על הנתיב החדש שישפר את איכות חיינו וייטב את קשרינו עם בן זוגנו , יש צורך בהתערבות חיצונית של מטפל שיעזור לנו לבנות מנגנונים המחלישים את “רוחות הרפאים.
כתבה: ד”ר רונית כהן זמורה
מטפלת זוגית ומשפחתית
לקריאה נוספת על יתרונותיו של הטיפול הזוגי לפני הגירושין, לחצו כאן
