איך מחלקים קצבאות ומענקים בין הורים גרושים
במהלך גירושין, אחד הדברים שנשכחים לעיתים קרובות הוא לא מה אין – אלא מה כן יש. דווקא כל אותם כספים, קצבאות, מענקים והנחות שהמדינה מעבירה להורים, יכולים להפוך ממוקד סכסוך – לקרקע לבניית הסכמות חכמות והוגנות. כשנמצאים בתוך סערת הגירושין, לא תמיד יש סבלנות לדבר על קצבאות ילדים, מענק עבודה, או הנחה בארנונה. אבל אם עוצרים ומתבוננים בזה יחד – מתגלה כאן פוטנציאל משמעותי ליצירת יציבות, שותפות ושקיפות. בשיטת שותפות חדשה אנחנו לא שואלים רק למי זה מגיע על פי חוק, אלא איך נכון לחלק את מה שיש – כדי שזה ישרת את המשפחה כולה, ובעיקר את הילדים.
בישראל, הורים גרושים עשויים להיות זכאים לשורה של קצבאות, מענקים והטבות מהמדינה. הקצבה המרכזית היא קצבת הילדים, המשולמת מדי חודש מהביטוח הלאומי. כברירת מחדל היא מועברת לאם, אך ניתן לבקש להעבירה גם לאב או לחלק אותה בהסכמה. לעיתים אפשר גם להסכים שהקצבה תופקד לחשבון הילדים ותשמש לצורכי הילדים הישירים, או שמעבירים חלק מהקצבה כהחזר או קיזוז מזונות.
איזה קצבאות ומענקים ניתנים להורים גרושים
בנוסף לקצבה החודשית קיימות גם הנחות בארנונה, שיכולות להגיע ל-20%, ישנם מקומות שנותנים את ההנחה לשני ההורים כאשר כתוב בהסכם הגירושין שלהם שיש ביניהם משמורת משותפת וישנם מקומות שנותנים את ההנחה רק לבית אחד. על כן חשוב שלפני שאתם חותמים על ההסכם תוודאו מה נהוג במקום המגורים שלכם. אם רק הורה אחד יכול לקבל את ההטבה אז יש לקבוע מי מגיש את הבקשה, על איזו דירה, ואם משתלם לאזן את זה מול הצד השני. זהו סעיף קטן לכאורה – אבל בעל משמעות מצטברת גבוהה לאורך זמן.
עוד זכויות שכדאי להתייחס אליהן בהסכם:
- מענקי חירום חד-פעמיים – כמו מענקי קורונה, או סיוע מיוחד בעת שירות מילואים ממושך. אפשר וכדאי להסכים מראש איך לחלק אותו, למשל לפי זמני השהות או גובה ההוצאות בפועל.
- מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) – הטבה לעובדים בשכר נמוך. פעמים רבות רק אחד ההורים זכאי לה, אך ניתן להסכים שישתף את ההטבה עם הצד השני – למשל בהחזר חודשי או קיזוז מזונות.
- קצבת נכות ומענקים לילדים במצבים מיוחדים – כמו ילדים עם מוגבלות, קצבת שירותים מיוחדים, גמלה ללימודים או חינוך מיוחד – גם כאן חשוב להסדיר מראש מה נעשה עם הסכום, מי מנהל אותו, והאם הוא נחשב חלק מהוצאות הילדים או נפרד.
שיתוף פעולה שמביא למקסום הכנסות
הגישה הזו של שקיפות ויצירת הוויה של שיתוף פעולה, משנה את כל האווירה סביב נושא שלרוב מתמלא חשדנות. במקום לחשוב איך להוציא יותר מהשני – מחפשים איך לעשות בזה שימוש חכם. זה לא תמיד חייב להיות שווה בשווה – לפעמים דווקא חלוקה לא סימטרית היא הצודקת. אם אחד ההורים מרוויח פחות וזכאי למס הכנסה שלילי, אפשר להסכים שהסכום או חלק ממנו ישמש לאיזון ההוצאות, להפחתת מזונות, או לחלוקה מדורגת (כלומר שגם ההורה שלא זכאי להטבה לפי חוק ייהנה ממנה וזאת מבלי לפגוע בהטבה שקיבל ההורה שמקבל את ההטבה לפי חוק. מדובר בשיחה שדורשת גם שקיפות – כל צד מצהיר על ההטבות שהוא מקבל, בלי להסתיר – וגם תיאום: להסכים לא רק על מה שמגיע, אלא על איך משתמשים בזה יחד.
איך עושים את זה רגשית?
המגשר בתהליך הוא זה שמחזיק את השיחה הזו בגובה העיניים, ונותן לה מקום בתוך ההסכם. הוא לא עוקף את הסעיף הזה ולא משאיר אותו לסוף – כי ברוב המקרים, הקצבאות האלה מצטברות לסכומים לא מבוטלים – ולעיתים הן בדיוק מה שעושה את ההבדל בין הסכם שמחזיק לאורך זמן לבין כזה שמתפוצץ חודשיים אחרי. כשמסכמים מראש איך יתנהלו הכספים המשותפים – מצמצמים את השחיקה ואת המריבות, ויוצרים אמון.
גם מבחינה רגשית, הבחירה לשתף, לאזן ולבנות מתוך שותפות – מעבירה מסר חשוב: אנחנו אמנם נפרדים כבני זוג, אבל אנחנו עדיין פועלים יחד כהורים. הילד לא צריך לדעת מה כתוב בהסכם – אבל הוא ירגיש שיש שיתוף פעולה. הוא ירגיש שהוא במרכז. וזו המשמעות האמיתית של שותפות חדשה – לא רק חלוקה של מה שיש, אלא ראייה של טובת הילד, דרך חלון כלכלי, חברתי, אנושי.
סיכום - חלוקת קצבאות צודקת מאפשרת התנהלות תקינה
כמו בכל מרכיב אחר בגישור, גם כאן לא חייבים פתרון מושלם – אלא פתרון שמוסכם, ברור, וניתן ליישום. ההטבות מהמדינה לא נועדו להיתקע באמצע מריבה – הן נועדו לתמוך במשפחות, ולא פחות מזה – להיבנות סביבן שותפויות חכמות שמכבדות את המציאות החדשה שנוצרת אחרי הפרידה.
