איך להתגרש מאדם הלוקה במאניה-דיפרסיה – מדריך מעשי בגישת "שותפות חדשה"
גירושין הם צומת חיים משמעותי. כאשר הם מערבים אדם המתמודד עם הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה), האתגר עלול להפוך לרגיש, מורכב ואף מסוכן מבחינה רגשית. הפרעה זו משפיעה לא רק על האדם שחי איתה, אלא גם על בני משפחתו – ובעיקר בן או בת הזוג. במאמר זה נעמיק ונראה כיצד ניתן לנהל תהליך פרידה מיטיב, אחראי ורגיש בעזרת גישת “שותפות חדשה” שפותחה על ידי נדב נישרי.
מהי מאניה-דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית)?
הפרעה דו-קוטבית מאופיינת במעברים קיצוניים במצב הרוח, בין אפיזודות של מאניה – תחושת אופוריה, אנרגיה גבוהה, חוסר שינה, מחשבות גדלות ולעיתים גם התנהגות אימפולסיבית ומסוכנת – לבין תקופות של דיכאון עמוק – חוסר אנרגיה, ייאוש, חוסר תפקוד, מחשבות אובדניות. בין התקופות האלה ישנם לעיתים פרקי זמן של יציבות יחסית.
החיים לצד אדם המתמודד עם ההפרעה עלולים לכלול חוסר ודאות, עומס רגשי, תחושת בדידות, ומורכבות בניהול החיים המשותפים והמשפחתיים. כשמחליטים להיפרד, כל אלה עלולים להחריף – אלא אם התהליך מנוהל בתבונה וברגישות.
מהי גישת "שותפות חדשה"?
גישת “שותפות חדשה” בגישור גירושין היא גישה שמטרתה לאפשר לבני זוג להיפרד באופן שיאפשר להם להמשיך לתפקד כהורים וכשותפים להחלטות חשובות בעתיד. היא מתמקדת בשיח פתוח, הבנה הדדית, ויצירת מנגנונים מותאמים אישית לניהול הקשר לאחר הפרידה – במיוחד כשיש ילדים בתמונה.
במקרים בהם אחד מבני הזוג מתמודד עם מחלה נפשית, ובפרט עם הפרעה דו-קוטבית, הגישה הזו מאפשרת לבני הזוג לבנות יחד הסכמות שמכבדות גם את המורכבות הרגשית וגם את הצרכים הפרקטיים.
אתגרים בגירושין מול אדם שמתמודד עם מאניה-דיפרסיה
- חוסר יציבות רגשית – קשה לדעת באיזה מצב רגשי בן הזוג יגיע למפגש, והאם הוא נמצא בתקופה של מאניה או דיכאון. מצב זה יכול להקשות על ניהול שיחה עניינית.
- אי-אמון או חשדנות – במצבי קצה, אנשים עם מאניה עלולים להאמין שהצד השני “קשר נגדם”, או שהם עלולים להרגיש נרדפים.
- התפרצויות או היעדרות – ייתכן שיהיו פגישות שבן הזוג לא יגיע אליהן כלל, או לחלופין יגיע עם אנרגיה עודפת ולא יאפשר שיח.
- השפעה על הילדים – לעיתים ישנו חשש מצד בן הזוג ה”בריא” בנוגע למידת המסוגלות ההורית של בן הזוג.
כיצד גישת "שותפות חדשה" מסייעת במצב כזה?
- יצירת סביבה בטוחה לכל הצדדים
המגשר בגישת שותפות חדשה מייצר סביבה בטוחה בה שני הצדדים יכולים להרגיש שהצרכים והרגשות שלהם באים לידי ביטוי ומקבלים מקום. כך גם אם אחד הצדדים מגיע במצב נפשי מורכב – המסגרת שומרת על איזון.
- מתן לגיטימציה לרגשות
הגישה מכירה במציאות המורכבת של כל אחד מהצדדים. גם בן הזוג הבריא זוכה להכרה בעומס, בקושי ובכאב שהוא נושא, וגם הצד המתמודד עם המחלה אינו מוקטן או מודר – אלא מוזמן לקחת חלק, מתוך אחריות.
- גמישות בתהליך
הגישה מאפשרת הפסקות, שינויים בקצב, ושיח פתוח על מה שקורה גם בין המפגשים. במידת הצורך ניתן לערב אנשי מקצוע נוספים (כגון פסיכיאטר, פסיכולוג או עו״ס).
- בניית הסכמות פרקטיות שמותאמות למצבים משתנים
למשל: מנגנון להתמודדות עם תקופות של אי-תפקוד זמני, תוכנית גיבוי להסדרי שהות במקרה של אשפוז, מנגנון פתרון מחלוקות עתידי אם עולות מחלוקות בעתיד.
איך על בן/בת הזוג להתנהל נכון מול הפרעה דו-קוטבית בגירושין?
למד את ההפרעה
ידע הוא כוח. כשמבינים שמדובר במצב רפואי, ולא ב”רוע”, אפשר לשחרר כעסים ולפעול באחריות. חשוב להבין מהם הטריגרים, מהם סימני ההתפרצות – ולתכנן בהתאם.
שמור על עצמך
אנשים החיים שנים עם בן זוג המתמודד עם מאניה-דיפרסיה עלולים להזניח את עצמם. חשוב לדאוג לתמיכה רגשית משלך: פסיכולוג, קבוצת תמיכה, ליווי מקצועי.
שמור על תקשורת רגישה אך יציבה
אם אתה מזהה שבן הזוג בתקופה רגישה – אל תיכנס לעימות. בחר במילים רגועות, דבר בעובדות, והישאר יציב. מצד שני – אל תבטל את עצמך או תיכנע לדרישות לא הגיוניות.
הימנע מתגובתיות
אל תיגרר לדרמות, גם כשנאמרים דברים קשים. נסה לזהות מתי “האדם שמולך זה לא הוא, זו המחלה” – ולהתמקד בהגנה עצמית שקטה ולא בלחימה.
דאג לילדים
אם יש ילדים בתמונה, חשוב לשמור על יציבות עבורם. גם אם בן הזוג המתמודד אינו יכול תמיד להיות נוכח כהורה פעיל – הסכמות יציבות יכולות לתת להם ביטחון. ככל שהילדים גדולים יותר, אפשר להסביר להם בעדינות ובהתאמה גילית על מצבו של ההורה.
לסיכום - גירושין עם הפרעה דו קוטבית
הפרעה דו-קוטבית היא אתגר עצום בתוך מערכת יחסים זוגית – ובמיוחד כשמחליטים להיפרד. אבל פרידה לא חייבת להפוך לזירת קרב.
באמצעות תהליך גישור רגיש, מכיל ומדויק בגישת “שותפות חדשה”, ניתן לבנות תהליך שמכבד את הקושי – אך גם שומר על הגבולות.
תהליך שמאפשר לא רק להתגרש – אלא גם לבנות שותפות הורית חדשה, יציבה ומכבדת.
אם את/ה נמצא/ת במערכת כזו – אל תישאר/י לבד. פנה/י אלינו לשיחה ראשונית כדי שנוכל להבין את כל הצרכים והמורכבויות ולתת לך את כל הידע הרלוונטי כדי להתחיל תהליך שישמור עליך, על בן/בת הזוג ועל הילדים.