חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

איך מתגרשים נכון כשיש ילד עם צרכים מיוחדים

איך מתגרשים נכון כשיש ילד עם צרכים מיוחדים? גירושין במשפחות עם ילד מיוחד הם מסע מורכב – רגשי, לוגיסטי והורי. מדריך מעשי ומרגש להורים שמבקשים להיפרד מבלי לפרק את המשפחה, תוך בניית שותפות הורית מותאמת ורגישה שתומכת בילד גם לאחר הפרידה. שיטת השותפות החדשה של נישרי מגשרים מציעה תהליך ייחודי שמחבר בין הלב להסכם – עם ביטחון, אחריות, ותכנון נכון לעתיד.

איך מתגרשים נכון כשיש ילד עם צרכים מיוחדים – מדריך להורים שמבקשים להיפרד בלי לפרק את המשפחה

גירושין הם מהלך משמעותי בכל משפחה – אבל כשיש ילד עם צרכים מיוחדים, כל החלטה מקבלת משקל כפול. הפרידה הזוגית הופכת למורכבת לא רק ברמה הרגשית והמעשית, אלא גם ברמה ההורית: איך שומרים על יציבות כשהילד זקוק למסגרת עקבית? איך מחלקים זמני שהייה כשיש טיפולים, אבחונים או תלות גופנית? ואיך שומרים על שותפות הורית כשמערכת היחסים הזוגית כבר נשחקה?

החדשות הטובות הן שיש דרך אחרת. גישור גירושין בשיטת השותפות החדשה של נישרי מגשרים בהתאמה מיוחדת למשפחות עם ילד בעל צרכים מיוחדים, מציע לא רק פתרון פרקטי – אלא דרך רגשית, הורית ומעשית להיפרד נכון, ולהמשיך כהורים שותפים גם לאחר הגירושין.

משפחות עם ילד מיוחד – גירושין מסוג אחר

הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מתמודדים בשגרה עם עומס מתמשך: לוגיסטי, רגשי, כלכלי, זוגי. מחקרים מראים ששיעור הגירושין בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים גבוה בכ-40% מהממוצע הארצי, בעיקר עקב שחיקה ממושכת, עייפות רגשית ואי-הסכמה על דרכי טיפול וגידול הילד.

במצבים כאלה, גירושין הם לא רק סיום קשר – הם תחילתה של מציאות עדינה ומורכבת יותר: מי ייקח את הילד לפיזיותרפיה ולמומחים? איך תתחלק האחריות כשיש התנהגויות קשות או בעיות שינה? מה עושים כשצד אחד ממצה זכויות רפואיות והשני מרוחק מהעולם הזה?

הורים אלה לא יכולים “לחתוך באמצע” או להסתפק בהסכם סטנדרטי של זמני שהייה. הם צריכים פתרון מותאם אישית, גמיש ורגיש  – שמכבד את הילד, את צרכיו הייחודיים, ואת היכולת של שני ההורים להמשיך ולהיות שותפים פעילים, גם אם בדרכים שונות.

למה דווקא גישור – ולא בית משפט?

למערכת המשפט, אין את הכלים להבין את המורכבות של משפחות עם ילד מיוחד. פסיקות סטנדרטיות של זמני שהייה, מזונות או אחריות הורית לא בהכרח תואמות את מה שהילד באמת צריך.

לעומת זאת, גישור – ובמיוחד גישור בשיטת השותפות החדשה  –מאפשר להורים לעצב בעצמם הסכם שמותאם למציאות שלהם: בהסכמה, ברגישות, תוך ליווי מקצועי ובשיח שמכבד את הקשיים וגם את הפוטנציאל של שותפות הורית מתקדמת.

בגישור יש מקום:

לפרוס את מכלול הצרכים של הילד– כולל רפואיים, לימודיים, רגשיים וחברתיים.

ליצור מנגנוני תקשורת והחלטה– שיחזיקו גם בזמן משברים רפואיים או רגרסיות.

לבחון את המשאבים של כל צד–  לא רק כלכלית, אלא גם זמנית, פיזית ונפשית.

לבנות מסגרת שתאפשר לילד יציבות– עקביות וקשר רציף עם שני הוריו – גם אם באופן לא סימטרי.

גישור הוא לא רק חסכוני יותר, אלא גם מפחית סטרס  מה שקריטי במיוחד עבור ילד שמגיב בעוצמה לשינויים או למתחים בין ההורים.

שיטת השותפות החדשה – גירושין כבסיס להורות מחודשת

בנישרי מגשרים פיתחנו את שיטת השותפות החדשה בדיוק למצבים כאלה: הורים שנפרדים – אבל ממשיכים לגדל ילד מורכב יחד. השיטה יוצאת מנקודת הנחה שלא משנה מה היה בזוגיות – ברגע שיש ילד מיוחד, הקשר בין ההורים לא מסתיים, אלא פשוט משתנה.

בגישור לפי השיטה הזו:

ההורים לומדים ליצור תקשורת מחודשת ותקינה כהורים בלבד.

נבנית מסגרת של שותפות הורית גמישה המאפשרת התאמות עם הזמן.

נעשה שימוש בכלים טיפוליים לצד גישוריים – כדי להבין צרכים, לשבור דפוסי האשמה ולבנות אמון חדש.

נכתבים הסכמים שכוללים יותר מאשר סעיפי מזונות ומשמורת כמו שיטת תיאום טיפולים, ניהול קצבת נכות, קבלת החלטות רפואיות וחינוכיות, חלוקת שעות השגחה ואפילו מנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות.

בתהליך איתנו ההורים מקבלים תמיכה אישית, הכוונה רגשית ומעשית ובעיקר: תחושת שליטה ואחריות משותפת, גם אם הפערים ביניהם גדולים.

דוגמה מהחיים: הגישור של מרים ואלעד (בדוי אך מבוסס על מקרים נפוצים )

מרים ואלעד הגיעו לגישור אחרי 12 שנות נישואין. בנם תום, בן 9, מאובחן על הספקטרום האוטיסטי ומתמודד עם קשיי ויסות, קשיי תקשורת ודפוסים חזרתיים. אלעד טען שהוא לא מסוגל להתמודד עם תום לבד, ומרים חשה מותשת ומתוסכלת שהיא נושאת בכל הנטל.

בגישור בשיטת השותפות החדשה, השיחה לא התחילה על כסף אלא על תום. מה הוא צריך? מה גורם לו להירגע? איפה הקושי הכי גדול – בוקר? לילה? איך מתנהל טיפול רגשי או טיפול בעזרת בע”ח? מתוך השיח הזה התגלה שעל אף ששניהם אוהבים את הילד, שיטת הפעולה שלהם מולה שונה.

במהלך התהליך איתנו, נבנה הסכם שבו מרים שומרת על מגורים קבועים בבית ואלעד לוקח את תום פעמיים בשבוע במקום ובשעה שמותאמים לצרכים של מרים ושל תום. הוסכם על חלוקת אחריות רפואית – ומי מבצע פגישות עם המורה או המטפלים. המזונות חושבו תוך התייחסות ישירה לצרכים המיוחדים של תום – כולל מימון טיפולים שאינם ניתנים בקופה.

מרים ואלעד לא חזרו להיות חברים (לפחות בשלב הראשון) אבל הם הצליחו להפוך משני הורים מותשים – לשני שותפים שקיבלו הדרכה ובנו מערכת חדשה, מדויקת ומכילה. מעל הכול – תום לא נחשף לעוינות ולא נגרר למאבק על גופו או זמני השהייה שלו.

לסיכום – להתגרש עם לב פתוח וחשיבה יצירתית

אם יש לכם ילד עם צרכים מיוחדים ואתם שוקלים פרידה – הבחירה בדרך הגישור יכולה לשנות את כל הסיפור. זו לא רק בחירה בחסכון כספי או בזמן – זו בחירה בעתיד של הילד שלכם בביטחון שלו, בתחושת השייכות שלו, וביכולת שלו לצמוח בסביבה שבה שני ההורים עדיין נוכחים – כל אחד בדרכו.

ב-נישרי מגשרים אנחנו מלווים הורים בדיוק כמוכם. אנחנו מבינים את העומס, את הפחדים, את הכעס – וגם את האהבה שממשיכה, למרות הכול. אנחנו כאן כדי לעזור לכם להתגרש נכון – ולבנות שותפות חדשה שמחזיקה חיים שלמים.

כתב וערך : המגשר יותם קייזמן

× מענה מיידי מהבוט שלנו