איך להתגרש כשאין עבודה
תהליך גירושין הוא תהליך ששם את הצדדים המעורבים בו בצומת המחייב אותם לבחון את חייהם דרך קשת רחבה של היבטים. אחד ההיבטים המרכזיים שעולים על השולחן בתהליך שכזה הוא ההיבט הכלכלי. בית אחד הופך לשני בתים, עובדה שמביאה לעליה בהוצאות המחיה, ומחייבת את שני הצדדים לבחון את התנהלותם הכלכלית עד כה, את ההכנסות, ההוצאות, המקומות בהם ניתן לחסוך וכן את ההזדמנויות שהמצב החדש מייצר.
השיח הכלכלי בגירושין קשור בקשר ישיר להרגשת הביטחון הקיומי שכל צד מחפש בשעה של טלטלה. ולכן מעורבים בו לא מעט רגשות, פחדים וחרדות. כולם טבעיים ולגיטימיים. כשלאחד ההורים המתגרשים (או שניהם) אין עבודה והכנסה קבועה, הופך השיח הכלכלי למורכב אף יותר. זאת משום שאין להורים המתגרשים, עוגן כלכלי להיאחז בו בשעה שהכי זקוקים לו. למרות המורכבות, מדובר במצב שניתן להתמודד איתו באמצעות תהליך גישור נכון, ועל כך נרחיב במאמר זה.
בתהליך גישור גירושין, אליו מגיעים זוגות על מנת להתגרש דרך הגעה להסכמות משותפות, מתבצעת פריסה של כלל ההוצאות וההכנסות של כל אחד מהבתים העתידיים. המטרה של פריסה זו, היא לבחון כמה יעלו החיים של כל אחד מבני הזוג על מנת לייצר מצב בו שני הבתים יסיימו את החודש במצב מאוזן וללא גירעון. פעולה זו מחייבת את שני ההורים, לעתים בפעם הראשונה מאז תחילת נישואיהם, להתבונן לעומק בהתנהלות הכלכלית שלהם, לבחון האם היא מתאימה ליכולות שלהם, ובעיקר – להיערך לקראת העתיד בצורה מושכלת יותר שתייצר עבורם ודאות וסדר.
מצב בו לאחד מבני הזוג אין עבודה והכנסה עלול לייצר קושי בדרך למטרה הבסיסית של יצירת שני בתים מאוזנים כלכלית. לקושי הפרקטי נוספים קשיים רגשיים שנוגעים בביטחון הקיומי הבסיסי ביותר של כל אדם ומפעילים אצלו את כל מנגנוני ההישרדות. זהו קושי אובייקטיבי שיש לתת לו מקום בחדר הגישור, כפי שניתן מקום לכל רגש אחר שעולה במהלך התהליך. עם זאת, מטרת הגישור היא להגיע לפיתרונות פרקטיים ולכן על אף הקושי הלגיטימי, חשוב לומר שזהו מצב שבו יש הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות שנפתחות עבור בן הזוג שאינו עובד.
ראשית, תהליך גירושין, מורכב ככל שיהיה, מגיע לרוב לאחר תקופה (לעתים אף לאחר שנים ארוכות) של משבר בזוגיות. משברים כאלה מכלים את המשאבים הנפשיים והאנרגיות של בני הזוג. לעתים הם כלל אינם מודעים לכך משום שתחושת התקיעות והקיפאון הופכים להרגל והפחד משינוי מונע מהם לעשות מעשה. תחושות אלו משפיעות על כל תחומי החיים, ובין היתר גם על תחום הקריירה והמוטיבציה לעבוד. הגירושין משחררים מעין פקק ריגשי שמשיב בסופו של תהליך את האנרגיות לכל אחד מבני הזוג ואיתן את המוטיבציה למצות את הפוטנציאל התעסוקתי והכלכלי הטמון בהם.
משבר הגירושין מגיע בדרך כלל בזמן הכי לא נוח, משם אפשר רק לצמוח
בנוסף, מייצרים הגירושין מצב שבו כל אחד מהצדדים יודע בדיוק מהם הסכומים עליו להכניס על מנת לסיים את החודש באופן מאוזן כלכלית. כאשר המספרים ברורים קל יותר לכוון לפיתרונות תעסוקתיים שיענו על צורך זה. כשמוסיפים לכך את העובדה שביחד עם הידע הזה נוצר גם זמן פנוי לכל הורה בשל חלוקת זמני השהייה עם הילדים – זמן שמאפשר לשני בני הזוג להגדיל את ההכנסה באמצעות יותר שעות בעבודה/ משרה נוספת/ לימודי מקצוע או כל פיתרון אחר שלא היה אפשרי בזמן הנישואים.
לכל אלו ניתן לצרף את העובדה שהסכם גירושין על סוגיות החיים הרבות בהן הוא נוגע, מייצר תמונה ברורה של החיים לאחר הפרידה. תמונה זו מייצרת ודאות ומורידה באופן ניכר את מפלס החרדות שבאופן טבעי נוטה לטפס גבוה בשעה של משבר. כשכל צד מבין בדיוק איך ייראו חייו לאחר הפרידה, כיצד יגדלו הילדים, איפה הוא יגור וכמה יעלו חייו – אפשר לפנות יותר משאבים למגרש התעסוקתי ולהגיע בו למקומות שהיו נראים חסומים בשל שלל סיבות בזמן שבני הזוג היו נשואים.
משבר הוא הזדמנות. זו קלישאה, אך היא הפכה לכזאת משום שהיא עומדת במבחן המציאות פעם אחר פעם. גם גירושין הם הזדמנות, לסדר את החיים מחדש, לשחרר מועקות של שנים ולהתחיל לפרוח בכל תחומי החיים – גם מבחינה מקצועית ותעסוקתית.