עגינות היא מצב בו מצויה אשה או גבר יהודים אשר בן/בת הזוג שלהם נעלם ולא ניתן לאתרו, כאשר לא ידוע אם בן הזוג חי או מת או כאשר בן הזוג נמצא במצב בו הוא אינו כשיר מבחינה משפטית (חוסר שפיות או תרדמת). במקרה כזה אשה עגונה לא יכולה לקבל את הגט מבעלה, וגבר עגון לא יכול למסור את הגט לאשתו ולכן לא יכול להתבצע אקט הגירושין ביניהם.
לעיתים משמש המונח אשה עגונה גם כדי לתאר אשה שהיא מסורבת גט, כלומר שבעלה לא נעלם ולא נמצא במצב של אי כשירות משפטית, אלא הוא מסרב לתת לאשה את הגט.
יש שוני משמעותי מבחינת ההשלכות בין אשה עגונה לגבר עגון על פי ההלכה:
אשה עגונה לפי ההלכה נחשבת אשה נשואה ולפיכך:
- היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר.
- אם היא תקיים יחסי אישות עם גבר אחר היא תיחשב נואפת על פי ההלכה ולפיכך לא תוכל להינשא לגבר עימו קיימה יחסי אישות, גם לאחר שנישואיה הנוכחיים יסתיימו.
- אם ייוולדו לה ילדים מקשר עם גבר אחר שהינו יהודי, הם יחשבו על פי ההלכה ממזרים.
- בהיותה נואפת על פי ההלכה, היא עלולה לאבד את כתובתה ואת זכותה לקבל מזונות אשה.
לעומת זאת, גבר עגון:
- אמנם אינו רשאי להינשא לאחרת כל עוד לא ניתן הגט, אולם קיימים מקרים בהם ניתן היתר לשאת אשה שניה (יחסית נדירים אבל קיימים) ואז הנישואים מותרים על פי ההלכה וגם הדבר אינו נחשב עבירה על פי חוקי המדינה בישראל האוסרים על ביגמיה (ריבוי נישואין).
- גבר יכול להינשא לאשה עימה קיים יחסי אישות בהיותו נשוי לאחר שנישואיו הנוכחיים יסתיימו, ובמקרים נדירים גם יוכל כאמור לקבל היתר לשאת אשה שניה על אף שנישואיו הנוכחיים לא הסתיימו
- אם ייולדו לגבר ילדים מקשר עם אשה אחרת הם לא ייחשבו ממזרים.
- גבר אשר יבחר להקים לעצמו מערכת זוגית ומשפחתית נוספת, אינו צפוי לסנקציות כלכליות בעקבות כך.
כאשר מדובר בבעל שנפל למשכב ואינו בהכרה או אינו במצב נפשי כשיר משפטית, בתי הדין עושים מאמצים למצוא רגעים בהם קיימת הכרה מינימלית והבנה בסיסית של הדברים על מנת לגרום לבעל לתת את הגט ולשחרר את אשתו מקשר הנישואין. כאשר גורלו של הבעל אינו ידוע ואין הוכחה ברורה לכך שהוא מת, המאמצים מרוכזים בניסיון למצוא ראיות המעידות על מותו על מנת להכריז על האשה כאלמנה. לעיתים לאחר מלחמות קיימת הכרזה כוללת על גברים כחללים שמקום גבורתם לא נודע, וזאת בין היתר על מנת לאפשר לנשותיהן להינשא בשנית ולא להותירן עגונות.
הדרך ההלכתית המרכזית לסייע לנשים עגונות שלא ניתן לאתר את בעליהן או שבעליהן נמצאים במצב של חוסר הכרה או חוסר כשירות משפטית, הינה באמצעות התרת העגונה על ידי מציאת פגם בטקס הקידושין – בהליך זה בית הדין חוקר את טקס הנישואין של בני הזוג ומנסה לאתר בו פגם הלכתי אשר יעיד על כך שהטקס נעשה באופן שאינו תקין מבחינת כללי ההלכה ועל כן אינו תקף. במקרה כזה בני הזוג נחשבים כמי שלא היו נשואים מעולם ועל ידי כך האשה היא למעשה במעמד של רווקה ויכולה להינשא לכל אדם.
