יחידות הסיוע בגירושין: מה באמת קורה שם – ולמה זה לא הצעד הנכון להתחיל איתו את הפרידה
כאשר זוג מתחיל לחשוב על גירושין, הוא נכנס כמעט מיד למרחב של חוסר ודאות: רגשי, כלכלי, הורי ומשפטי. אנשים מחפשים נקודת אחיזה, מקום שבו מישהו “יעשה סדר”, יסביר מה צריך לעשות, ואולי גם יעזור לקבל החלטות נכונות. בישראל, אחת התחנות הראשונות שבהן נתקלים בני זוג היא יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין.
רבים מגיעים ליחידות הסיוע מתוך ציפייה שמדובר בסוג של גישור, טיפול זוגי, או מסגרת שתעזור להם לבנות הסכמות ולהתקדם בצורה רגועה. בפועל, מדובר במנגנון אחר לגמרי, עם מטרות שונות, גבולות ברורים, ותפקיד מצומצם יחסית. הבנה מדויקת של מה הן יחידות הסיוע ומה הן אינן יכולה לחסוך אכזבה, בלבול ולעיתים גם טעויות משמעותיות בתחילת הדרך.
מה הן יחידות הסיוע וכיצד הן פועלות?
המעמד החוקי ותפקידן במערכת המשפט
יחידות הסיוע הן גוף ציבורי שמופעל על ידי המדינה ופועל בצמוד לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים. תפקידן הוא ללוות משפחות שנכנסות להליך משפטי בענייני משפחה ולהעניק להן מידע, הכוונה ותמיכה בסיסית. מאז חקיקת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, זוג המעוניין לפתוח הליך משפטי מחויב להשתתף בפגישות מידע והיכרות ביחידת הסיוע, במטרה לצמצם הסלמה ולעודד פתרונות שאינם משפטיים.
מי אנשי המקצוע שפועלים ביחידות הסיוע
ביחידות הסיוע עובדים בעיקר עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי טיפול. הם אינם עורכי דין ואינם מגשרים מקצועיים במובן הקלאסי. תפקידם הוא לתת תמיכה ראשונית והכוונה כללית, ולא לנהל תהליך של בניית הסכמות או ניהול משא ומתן בין הצדדים.
פגישות מהו"ת ומה מטרתן האמיתית
פגישות המהו”ת הן פגישות מידע, היכרות ותיאום. מטרתן להסביר לבני הזוג אילו מסלולים קיימים ומה המשמעויות הכלליות של כל מסלול. אין מדובר בפגישה שמטרתה לפתור את הסכסוך או לגבש הסכם, אלא בהצגת תמונת מצב כללית.
מגבלות זמן, עומק וסמכות
ההתערבות של יחידות הסיוע קצרה ומוגבלת בזמן. אין ליווי מתמשך, אין בניית תוכנית עבודה, ואין אחריות על יישום החלטות או על איכות הפתרון שייווצר בהמשך הדרך.
מה קורה בפועל ביחידות הסיוע?
סוג המידע שנמסר לבני הזוג
בני הזוג מקבלים מידע כללי על האפשרויות העומדות בפניהם: הליך משפטי, גישור, טיפול זוגי, הליך שיתופי והפניה לגורמי טיפול. המידע אחיד יחסית ואינו מותאם לעומק למאפיינים הייחודיים של כל משפחה.
מה כן נבדק ומה לא נבדק
נבדקת רמת הקונפליקט הכללית ומצב הילדים, אך לא מתבצעת עבודה על דינמיקות עומק, דפוסי תקשורת או בניית אמון.
מה בני הזוג יוצאים איתו מהמפגש
ברוב המקרים בני הזוג יוצאים עם הבנה כללית של האפשרויות, אך ללא תוכנית פעולה, הסכמות או תהליך מוגדר להמשך.
מה יחידות הסיוע אינן?
למה זה לא גישור
גישור הוא תהליך שבו מגשר ניטרלי מלווה את הצדדים לבניית הסכמות מעשיות בנושאי הורות, כלכלה, רכוש ותקשורת עתידית. ביחידות הסיוע לא מתקיים תהליך כזה.
למה זה לא תהליך לבניית הסכמות
לא נכתבים הסכמים, לא מגובשות הבנות אופרטיביות ולא נבנים מנגנוני עבודה עתידיים.
למה זה לא ליווי עומק למשפחה
היחידה אינה מלווה את המשפחה לאורך זמן ואינה מחזיקה אחריות לתוצאה.
למה זה לא נכון להתחיל את תהליך הגירושין ביחידות הסיוע?
מסגור משפטי מוקדם שמקבע עמדות
עצם הכניסה למערכת המשפטית יוצרת לעיתים הקצנה וחשיבה של זכויות מול חובות.
החמצת חלון הזדמנויות לשיח בונה
בתחילת המשבר קיימת לעיתים פתיחות לשיח שנעלמת כאשר הזמן מתבזבז במסגרות שאינן מייצרות פתרון.
בלבול בין מידע לפתרון
ידע בלבד אינו מייצר יציבות או הסכמות.
סיכון להסלמה במקום לייצוב
כאשר אין תהליך מובנה, המתח עלול לעלות.
אז מה כן נכון לעשות בתחילת תהליך פרידה?
בחירה בתהליך שמכוון לעתיד ולא רק למשבר
יש לבחור מסגרת שמאפשרת תכנון ארוך טווח ולא רק תגובה למצוקה.
בניית אחריות הורית וכלכלית
יצירת יציבות לילדים ולמשפחה כולה.
שמירה על שליטה בקבלת ההחלטות
ההורים נשארים מקבלי ההחלטות המרכזיים.
ההבדל בין ניהול משבר לבין בניית מציאות חיים
יחידות הסיוע פועלות בעיקר במרחב של ניהול משבר. תהליכי גישור והסדרה פועלים במרחב של תכנון ובנייה.
במקום להתמקד בשאלות של מי צודק, מי יקבל יותר ואיך שורדים את התקופה הקרובה, השיח עובר לשאלות של איזו משפחה אנחנו רוצים להיות גם אחרי הפרידה, איך הילדים שלנו ירגישו בעוד כמה שנים, איזו מערכת יחסים הורית נרצה לנהל, ואיך יוצרים יציבות כלכלית ולא רק פתרון זמני.
זו תפיסה אחרת לחלוטין של משבר ושל אחריות.
לסיכום
יחידות הסיוע הן גוף ציבורי חשוב שנותן מענה ראשוני, מידע והכוונה למשפחות שנכנסות להליך משפטי. הן אינן גישור, אינן תהליך עומק ואינן הכלי המתאים למי שמבקש לבנות הסכמות יציבות, אחראיות וארוכות טווח.
מי שמבין שגירושין אינם רק סיום קשר אלא בניית מציאות חיים חדשה, צריך לבחור מסגרת שמאפשרת תכנון, אחריות, שיח ענייני והסתכלות קדימה. הבחירה היכן להתחיל את הדרך משפיעה באופן עמוק על איכות החיים של ההורים ובעיקר של הילדים לשנים קדימה.
| יחידות הסיוע שליד בתי המשפט | גישור גירושין פרטי |
|
|---|---|---|
| מתי מתחיל התהליך? | תוך 45 ימים (לעיתים גם יותר בגלל העומס) | מיידי ובהתאם לצרכים של בני הזוג. |
| מי המגשר | לא מדובר בהליך גישור. הפגישה היא עם עובדת סוציאלית. | אתם בוחרים על פי ניסיון והעדפה אישית. |
| עלות | אין עלות לפגישה ביחידות הסיוע אך לאחר שמופנים לגישור משלמים כמו בגישור פרטי (5,000 ל- 10,000 ש"ח סה"כ כולל הסכם גירושין). | תלוי במגשר ובניסיון שצבר. תהליך גישור ממוצע עולה בין 5,000 ל- 10,000 ש"ח סה"כ כולל הסכם גירושין. |
| חיסיון התהליך | יש פרוטוקול הנשמר ביחידות הסיוע ועלול לשמש כראייה במידה ומגיעים לבית המשפט או אם נדרש תסקיר עובדת סוציאלית. | חיסיון מלא. שום דבר שנאמר בגישור לא יכול לשמש כנגדכם. |
| בירוקרטיה | הרבה מאוד (כמו כל גוף ציבורי) | אין. |
| שירות | בהתאם לנהוג בשירות הציבורי (אך עם הרבה כוונה טובה) | תלוי במגשר ובתפישת עולמו השירותית. אני באופן אישי מאמין בזמינות רבה ובנתינת יחס חם ואדיב ככל האפשר. |
| אובייקטיביות ונייטרליות | העובדות הסוציאליות ביחידות הסיוע הן מומחיות בעלות ניסיון עשיר במצבי גירושין קשים ביותר. מהבחינה המקצועית אין חולק על כך שהן בעלות מקצוע ברמה הגבוהה ביותר אך קיים חשש בקרב גברים ונשים אשר ביקרו ביחידות הסיוע והרגישו שסוגיות מגדר משפיעות על התהליך שלא לטובת הגברים ו/או לא מאפשרות לנשים קרייריסטיות לממש את עצמן מבלי לחוש שלא בנוח לגבי האימהות שלהם. | אובייקטיביות ונייטרליות מוחלטות. המגשר הפרטי מקפיד להתאים את עצמו לרצון הצדדים ולא מכניס את תפישת עולמו לתהליך |
| תפישת עולם | תפישת העולם ביחידות הסיוע מבוססת על ניסיון מקצועי אשר נצבר במשרד הרווחה מתוך שנים של עבודה עם משפחות במשבר. לא בטוח שגישה זו היא הגישה הנכונה בבואנו לטפל בזוג נורמטיבי שמחליט להתגרש. | פישת עולם גישורית נטו הנותנת לצדדים להגשים את האושר הפרטי שלהם בהתאם לצרכיהם האישיים וללא התייחסות לתכתיבים חיצוניים. |
| זמינות | בהתאם לזמני קבלת הקהל ביחידות הסיוע. | מתי שנוח לכם: בוקר, צהריים וערב. |