כאשר בני זוג עם ילדים מתגרשים, לא רק הם מתגרשים. יחד עימם עוברים בצורה כזו או אחרת את משבר הגירושין, גם בני המשפחה המורחבת. הוריהם של בני הזוג, האחים והאחיות שלהם, כולם לוקחים חלק פעיל יותר ופעיל פחות במתרחש בחייהם של משפחות בהליכי גירושין.
הציפייה שבני המשפחה המורחבת לא ישפיעו על התהליך אינה סבירה. הידיעה שבן משפחה קרוב נמצא במשבר, מעוררת רגשות אצל כל בני המשפחה. הסבים והסבתות רואים את ילדיהם סובלים ולעיתים גם חוששים מכך שהליכי הגירושין יפגעו בקשר שלהם עם הנכדים. האחים והאחיות חשים הזדהות ומשליכים את משבר הגירושין של האחים לחייהם שלהם ובני הדודים מושפעים מהוריהם ומסביהם. מצב זה עלול ליצור מערבולת רגשות משפחתית סוערת שללא ספק משפיעה על המשפחה שנמצאת בהליכי גירושין.
השאלה הנשאלת אם כן, היא האם ניתן להפוך את המעורבות של המשפחה הגרעינית למעורבות תומכת שתעזור למתגרשים לעבור את התקופה בדרך הטובה ביותר.
כאשר כבר ברור שלמשפחה המורחבת יש חלק בהליכי הגירושין חשוב שבני הזוג המתגרשים, יבהירו לבני המשפחה שלהם מהם הצרכים והציפיות שלהם מהם. ככל שאלו יהיו ברורים יותר לבני המשפחה המורחבת, כך יהיה קל יותר לעבור את התקופה. להלן מספר כללים ונושאים שכדי להגדיר לבני המשפחה המורחבת כשנכנסים להליך גירושין:
להימנע משיחות עם הילדים שלא בידיעת ההורים – לעיתים מתוך רצון לעזור, בני המשפחה המורחבת, משוחחים עם הילדים ומנסים לדלות מהם מידע ולספק להם תמיכה. כאשר השיחות הללו לא מתואמות עם ההורים ולא מוגדר בהם מה מותר ומה אסור לומר, ומה הילדים יודעים ומה לא. הדבר עלול ליצור שאלות ופחדים אצל הילדים שיקשו על ההורים להתמודד עם המשבר. לכן כל שיחה עם הילדים שקשורה ולא בעקיפין לגירושין, צריכה להיעשות בזהירות רבה ובתאום עם ההורים עד כמה שניתן.
לתמוך ולגלות רגישות – חשוב שבני המשפחה המורחבת יתמכו ויגלו הבנה ורגישות וימנעו מלהתסיס ומלגרום לחששות נוספים. היו בטוחים שיש מסביב מספיק מאלו שינסו ליצור פחדים וחששות נוספים אצל כל אחד מבני הזוג המתגרש. האמון הטבעי והעמוק שרוכשים בני הזוג המתגרשים, לבני משפחתם, יכול וצריך להפוך למקור לעוצמה ולחוזקה. חשוב להבין שבן משפחה מאזין לדבריו של בן משפחה אחר, בצורה מעמיקה בהרבה משהוא מאזין לדבריו של חבר קרוב ולאדם זר כמובן.
לשמור על קשר טוב עם בן הזוג השני – אמנם ייתכן וקרוב המשפחה שנמצא במשבר הגירושין, ישמיץ את בן הזוג שלו ויספר לבני המשפחה את הדברים הקשים שזה עשה וגרם לו. אך דווקא בשלב זה כדאי לזכור שבן המשפחה נמצא במשבר אמון קשה וכואב וכתוצאה מכך הוא עלול להקצין מקרים שהיו. זאת במטרה לייצר מציאות בה הוא קורבן והאחר רשע מרושע. זהו תהליך טבעי והוא חולף בסופו של דבר (למעט במקרים בהם באמת מעורבת אלימות קשה). על מנת והתקופה תעבור ושני ההורים יוכלו לתפקד בצורה טובה בכל הקשור לגידול הילדים, חשוב להקשיב לכל מה שאומר בן המשפחה שבמשבר גירושין אך לא לעזור לו להעצים את הכעס ואת הפגיעה. חשוב לתת לו תחושה של ביטחון ושיש מי שמבין אותו אך יחד עם זאת לא לעודד הקצנה של הכעס ופעולות נוספות שיגרמו להחמרת המצב.
לכל סיפור יש שני צדדים – לבן הזוג השני יש גם משפחה וגם הם עלולים לייעץ לו לפעול בהתקפיות. הדרך הטובה ביותר להימנע ממלחמה היא פשוט להימנע ממנה ולפעול מתוך שליטה ולא מתוך פחד וחשש. במידה וניתן לשמור על קשר עם המשפחה המורחבת של הצד השני, מומלץ לעשות שכן שהרי הדבר יוכל לעזור לצורך העברת מסרים מרגיעים ווידוא שהמצב לא יוצא מכלל שליטה.
נדב נישרי, מגשר מומחה בגישור גירושין
