חלוקת הבעלות: במקרים מסוימים, ניתן להמשיך לנהל את העסק במשותף גם לאחר הגירושין. עם זאת, אופציה זו דורשת מערכות יחסים טובות מאוד ויכולת תקשורתית גבוהה בין בני הזוג. חשוב לציין, שעל אף שהאופציה הנ”ל לפעמים עלולה להיראות דמיונית בשלב הזה של החיים, יש לאופציה הזו פוטנציאל של תרומה אדירה להמשך הקשר החיובי והענייני בין הצדדים שמשפיעה גם על ההתנהלות הכללית והתפעולית שלהם כזוג גרוש, שפרויקט חייו האמיתי הוא גידול הילדים המשותפים.

היתרון הגדול באופציה הזו הוא שנשמרת לכידות אינטרסים גדולה בין הצדדים. הם יאפשרו אחד לשני גמישות גדולה יותר גם סביב אתגרי קריירה מזדמנים וגם סביב אתגרים הוריים מזדמנים.
לדוגמא- אם לאחד מהם יש מצגת גדולה מול לקוחות, ההורה השני יגבה אותו, מכיוון שזהו אינטרס משותף. אם פתאום יש טלפון מביה”ס שילד חולה וצריך לבוא לקחת אותו- ההורה שפחות עסוק בעבודה באותו הרגע ילך. יש פה למעשה פתרון של חלק מסוגיות הגירושין הנפוצות ו”הנפיצות” ביותר “בילט אין” בתוך הפורמט של המשך השותפות העסקית הזו.

רכישת החלק של אחד מבני הזוג: אם אחד מבני הזוג מעוניין להישאר בעסק והשני מעוניין לצאת ממנו, ניתן לשקול העברת בעלות של החלק של אחד מהם בתמורה לפיצוי כספי. גובה הפיצוי ייקבע בהתאם לשווי העסק. בגישור בשיטת שותפות חדשה, מאפשר המגשר לצדדים לדון מעבר לשאלה האם מוכרים את העסק לאחד הצדדים, גם בשאלות כמה העסק שווה ומהם תנאי התשלום שבהם ישולם התשלום עבור המכירה. שיח זה מאפשר מציאת פתרונות יצירתיים כגון: תשלום מותנה בהישגים האמיתיים של העסק, תשלום במועדים נוחים לפי תזרים העסק, תשלום בדרך של מניות רווח או שליטה ועוד.

מכירת העסק וחלוקת הרווחים: אפשרות נוספת היא למכור את העסק לצד שלישי ולחלק את הרווחים. אופציה זו רלוונטית כאשר שני בני הזוג אינם מעוניינים להמשיך לנהל את העסק או אינם מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לניהול משותף או רכישת חלק אחד מהם.

שיקול של מוניטין ולקוחות – כאשר מדובר בעסק שמבוסס על מוניטין אישי או קשרים עם לקוחות, יש לבחון את האפשרות שאחד מבני הזוג ימשיך לנהל את העסק תוך שמירה על יציבותו. ערכו של העסק תלוי במקרים כאלה בקשרי הלקוחות, בכישורים ובשם הטוב של העסק בשוק, וחשוב להעריך את הנזק שעלול להיגרם במידה שאחד מבני הזוג עוזב את העסק.

הסכם בנוגע להכנסות עתידיות – לעיתים ניתן להסכים על מנגנון שיפצה את בן הזוג שעזב את העסק באופן מתמשך, לדוגמה על ידי תשלומים תקופתיים שמבוססים על אחוז מהרווחים העתידיים של העסק. כך בן הזוג שנותר בעסק יוכל להמשיך לנהלו, ובן הזוג שעזב ימשיך לקבל פיצוי לאורך זמן בהתאם להכנסות שהעסק מניב.