האם גישור מתאים לישראלים שגרים בחו"ל?
ישראלים רבים שחיים בחו”ל ומגיעים למשבר זוגי שואלים את עצמם האם גישור בכלל מתאים לזוגות שגרים בחו”ל ורוצים להתגרש. לפעמים נדמה להם שגישור הוא פתרון טוב רק לזוגות שנמצאים בישראל, חיים קרוב, רואים זה את זה בקלות, ומתמודדים עם סוגיות פשוטות יחסית. בפועל, במקרים רבים דווקא אצל ישראלים שגרים בחו”ל גישור הוא אחד הכלים הנכונים והחשובים ביותר.
הסיבה הראשונה לכך היא המורכבות. כשזוג חי בישראל ומתגרש, גם אז מדובר בתהליך מורכב. אבל כשמדובר בזוג שחי בחו”ל, המורכבות מוכפלת. יש ילדים, יש שאלות של מדינה ומרחק, יש מערכות חוק שונות, יש שפה ותרבות, יש פערי מטבע, יש משפחה מורחבת שנמצאת במקום אחר, ולעיתים גם שאלת הגירה או סטטוס. ככל שהמצב מורכב יותר, כך יש פחות היגיון בלהכניס אותו מייד למסלול לוחמני. גישור מאפשר דווקא להתמודד עם המורכבות ולא לרמוס אותה.
הסיבה השנייה היא שגישור הוא לא רק שיטה להגיע להסכם. זהו תהליך שבונה שיחה. בהרבה מקרים, בני זוג לא באמת צריכים עוד מישהו שיגיד להם למה הם צודקים. הם צריכים מסגרת שמאפשרת להם לשבת, להוריד סטרס, להבין את המציאות, להקשיב, למפות בעיות ולבנות פתרונות. בחו”ל, כשהבדידות והמרחק גדלים, עצם קיומה של מסגרת יציבה, מקצועית ומכילה הוא חלק מהפתרון.
יתרון משמעותי נוסף הוא השפה. ישראלים שחיים שנים רבות בחו”ל יכולים לתפקד היטב בשפה המקומית, אבל כשנוגעים בכאב, בזוגיות, בילדים, בכסף, בזהות ובפחדים הכי עמוקים, השפה שבה הם באמת חושבים ומרגישים היא בדרך כלל עברית. כשאפשר לנהל את התהליך בעברית, עם איש מקצוע שמבין את התרבות, המנטליות, המושגים והרגישויות, נוצר מרחב הרבה יותר מדויק. פחות תרגום, פחות אי-הבנות, יותר בהירות.
גישור מתאים מאוד גם משום שהוא גמיש. הליך משפטי פועל בדרך כלל לפי מסגרות קשיחות יחסית. לעומת זאת, בגישור אפשר לשאול מה המשפחה הזו באמת צריכה. האם צריך הסדר זמני? האם יש מקום לנסטינג? האם צריך לבנות מנגנון מורכב יותר של ביקורים בין מדינות? האם יש צורך בהגדרות מיוחדות סביב חגים, טיסות, מעבר עתידי, מנגנוני תשלום בין מטבעות, נכסים שנותרים משותפים או תקופת ביניים שבה עוד לא משנים סטטוס? גישור מאפשר לייצר מענה לחיים, לא רק לקובץ משפטי.
עוד יתרון חשוב הוא שהגישור שומר על העתיד. זוג עם ילדים לא באמת נפרד לחלוטין. הוא משנה את סוג הקשר. לכן הדרך שבה בני הזוג ינהלו את התקופה הזו תקבע במידה רבה איך תיראה ההורות שלהם אחר כך. אם הם ייכנסו למלחמה, כל החלטה עתידית על הילדים תישא בתוכה מטען. אם הם יצליחו לבנות הסכמות מתוך שיתוף פעולה, גם אם לא מתוך חיבה, הם ייצרו יסוד אחר לגמרי לשנים הבאות.
יש גם היבט כלכלי ברור. הליכים משפטיים בינלאומיים יכולים להיות יקרים מאוד. לפעמים המעבר המהיר לעורכי דין, ובטח כשכל צד הולך לכיוון אחר, יוצר מפולת של הוצאות, איומים, חוסר ודאות ועמדות קיצוניות. גישור אינו בהכרח “זול” במובן הפשטני של המילה, אבל ברוב המקרים הוא יעיל יותר, ממוקד יותר, ובעיקר שומר על האנרגיה והמשאבים למה שבאמת צריך לבנות.
חשוב גם לומר שגישור אינו מתאים רק למי שכבר החליט להתגרש. יש זוגות שחיים בחו”ל והגיעו לצומת, אבל עדיין לא בטוחים אם להיפרד. במקרים כאלה יש ערך גדול במיוחד לתהליך שמאפשר לעצור, לבדוק, לייצר בהירות, ולפעמים לבנות הסכם שלום בית ולחלופין גירושין. זהו בדיוק סוג התהליכים שגישור יודע להחזיק היטב, משום שהוא לא כופה מסקנה לפני שיש בהירות.
כמובן, לא כל מקרה מתאים לאותה מסגרת, ולא כל זוג מסוגל מיד לשבת יחד ולדבר. אבל במקרים רבים מאוד, דווקא בגלל הרגישות והמורכבות של חיים בחו”ל, גישור הוא לא רק אפשרות אחת מבין כמה. הוא המסלול הנכון ביותר להתחיל ממנו. גם אם בהמשך יידרש ייעוץ משפטי משלים, טוב שהתהליך יתחיל במקום שמנסה להבין, ולא במקום שמנסה לנצח.
בסופו של דבר, זוגות ישראלים בחו”ל לא צריכים רק “לסגור עניין”. הם צריכים לבנות מחדש את המציאות שלהם. הם צריכים להחליט איך הורות נראית עכשיו, איך כלכלה נראית עכשיו, איך שני בתים עובדים, ואיך ממשיכים להיות משפחה גם אם כבר לא זוג. גישור הוא בדיוק המקום שבו אפשר לעשות את זה.