אחרי שהבנו שבהעדר הסכמה אחרת צריך לחלק את המוניטין אז צריך להבין איך עושים את החלוקה הזאת ואת זה ניתן לעשות בשתי דרכים: הדרך המשפטית והדרך הגישורית.

הדרך המשפטית – הדרך המשפטית היא דרך מאוד טכנית ונוקשה. כדי לקבוע שווי מוניטין יש לשכור את שירותיו של אקטואר או מעריך שווי חברות כדי שיבצעו הערכת שווי של המוניטין. דרך החישוב של מעריכי השווי נקבעת בדרך כלל לפי מחשבונים המבוססים על התחום בו עוסק הצד שמחשבים את המוניטין שלו, תוך התחשבות בסיכונים והזדמנויות שיש בתחום, ברווחים שצבר בשנים הקודמות ובנתונים אחרים אותם אוסף ומשכלל מעריך השווי.

בסיום התהליך מוציא מעריך השווי דוח המתאר את שווי המוניטין או שווי העסק. בדוח גם מסביר המעריך את אופן החישוב שהוא ביצע ואת הדרך שעשה כדי להגיע להערכת השווי של המוניטין. השווי שקבע מעריך השווי הוא הסכום שלפיו יש לבצע את החלוקה בין בני הזוג.

כמובן שבחלוקה זו יש בעיה מאחר ויש הבדל גדול בין השווי על הנייר לבין המצב הכספי והנזילות של הצד שצריך לשפות את הצד השני על המוניטין שצבר. מאוד שכיח שאדם שמחזיק בעסק ששווה מיליוני שקלים בפוטנציה לקח הלוואות רבות או שלא קיבל תשלומים מלקוחות גדולים או שנקלע למשבר בזמן מלחמה וכעת עם כל הכבוד למוניטין על הנייר, את הכסף לשלם אין. במצב זה עלולים בני הזוג להיקלע למערבולת משפטית ולמאבקים שלמערכת המשפט אין פתרון עבורם.

השיטה הגישורית לחלוקת מוניטין – כמו בכל שאר הנושאים בהם אנחנו עוסקים בגישור, גם בנושא המוניטין אפשר לפעול בדרכים יצירתיות ולמצוא את הפתרון שיתאים לשני הצדדים. להלן רשימת הפתרונות השכיחים ביותר בתהליכי גישור:

לא מחלקים – במהלך הגישור יכולים הצדדים להחליט שלא לאזן את המוניטין ושכל אחד יישאר עם המוניטין שצבר. אפשרות זאת מתאפשרת בעיקר כאשר התמונה הכלכלית בשני הבתים מאוזנת וכאשר ברור לשני הצדדים שיש להם יציבות כלכלית בביתם.

מחלקים חצי חצי – כמו בהליך המשפטי גם בגישור מותר להחליט שמחלקים את המוניטין באופן שווה בין הצדדים. כדי לבצע את האיזון ניתן לשכור את שירותיו של אקטואר או מעריך שווי חברות או להסכים בין הצדדים על שווי שיהיה הוגן לשניהם.

חלוקה אחרת – בגישור מותר להחליט על חלוקה שאינה שווה ולקבוע למשל ששווי המוניטין שישולם שווה למשל ל-10% מהשווי הכולל. חלוקה זאת מאפשרת לעיתים מציאת פתרון לבעיות התזרים של העסק.

יצירת שותפות עסקית או חלוקת אחוזים – במקרים מסוימים יכולים בני הזוג להחליט שבמקום לשלם את המוניטין הם יתנו זכויות ברווחי העסק או בכספים שייכנסו בעתיד.

פריסת תשלומים – בגישור אפשר להחליט שהסכום שישולם עבור המוניטין ישולם בתשלומים שיהיו או לא יהיו תלויים בתוצאות העסק או הכנסתו של הצד שצריך לשלם. ניתן גם להסכים לחלק את התשלומים למספר חודשים או אפילו שנים כדי למנוע בעיית נזילות.

השקעה בילדים – ניתן לקבוע שהשווי של המוניטין יושקע בילדים בדרך של לימודים אקדמאיים, מימון חתונה או הוצאות אחרות שיוסכמו בין ההורים. היתרון בשיטה זו הוא שהוא מבטיח השקעה בילדים ומאפשר להורה המשלם זמן משמעותי להשיג את הכסף.