גישור בין בני זוג בפרק ב’ סביב סוגיית המגורים

נושא המגורים בזוגיות פרק ב’ הוא אחד הנושאים המורכבים שיש!

לך תחבר עכשיו 2 משפחות , או משפחה שהתפרקה עם בן.ת זוג רווק/ה ..
מה זה בכלל כולל? איך זה יראה? איך זה ירגיש? ואיך עושים את זה?
המורכבות נובעת משני חלקים מרכזיים, ולשני החלקים ניתן תשומת לב שווה בתהליך הגישור סביב הסוגייה.

1. רצונות ושאיפות.

2. אפשרויות , היתכנות והדרך .

בשונה מטיפול זוגי, בו עוברים תהליך הוליסטי ומלא, ארוך ומעמיק, משותף ונפרד שמעלה המון נושאים , עוסק הרבה בעבר ובהשפעתו על ההווה, כשהמטרה הכללית היא ש”יהיה יותר טוב”.
בגישור פרק ב’ הטיפול הוא ממוקד בסוגיה ספציפית. כשהמטרה היא “לפרק את האתגר” להביא לפתרון, “ליישר קו” ולהמשיך בדרך.
לעיתים יעלו נושאים נוספים, אבל הפוקוס הוא באיך הם נוגעים בעניין אותו רוצים לפתור, איך הם מקדמים הלאה? הפוקוס הוא בעתיד.
המטרה היא לצאת עם החלטה משותפת, ודרך הפעולה להשגתה.

נתחיל בפירוק סוגיית הרצונות והשאיפות:
לא תמיד , לפחות בתחילת הדרך, בני הזוג מגיעים עם שאיפות דומות.
לפעמים האחד מגיע עם התפיסה שללא מגורים משותפים, מבחינתו זו לא משפחה ו”כל הקשר לא שווה כלום”…
אנשים מדברים על תחושות כמו “אז לאן מתקדמים מכאן?” או “מה זה שונה מקצת דייטינג?” יש אנשים שעבורם החלום על משפחה במודל המסורתי והמוכר הוא בסיס קיומם.

ומהצד השני, יש כאלו שעבורם בית משותף עם כל הילדים הוא משהו שכלל לא רואים איך תורם להם? או שחוששים על הילדים, חוששים על הזוגיות, מפחדים או לא רואים היתכנות כלכלית, או תפעולית ולכן מעדיפים לשמור על המצב הקיים של זוגיות כשכל אחד בביתו.

אז מה עושים?
בגישור פרק ב’, נתמקד בלייצר סינכרון בין המטרות. לייצר מטרות משותפות.
במידה ובאמת כל אחד מבני הזוג מחזיק בתפיסה אחרת סביב הנושא, לשים את הדבר על השולחן.

בתהליך נבין מהן המוטיבציות של כל אחד מהצדדים (לישון ביחד כל לילה, כלכלי, ערכי, חינוכי וכו’…) ומשם ננסה לחפש את הדרכים איך לייצר מצב חדש בו שני הצדדים מרוצים ומסופקים.

לאחר שהגענו למקום בו ישנה מטרה משותפת ושני הצדדים רוצים באותו הדבר, משם אפשר לעבור לשלב הבא.

נמשיך בפירוק סוגיית האפשרויות ההיתכנות והדרך להגשמת המטרות המשותפות:

לאחר שמגיעים להבנה מהן המטרות המשותפות של שני בני הזוג, משם אפשר להתחיל לעסוק בבניית המודל.

לעיתים נרחיב את היריעה קצת מעבר לשתי האופציות המוכרות והידועות – “גרים ביחד” או “לא גרים ביחד”. כי היופי בפרק ב’ הוא שאנחנו כבר חופשיים לגמרי מכל המוסכמות ויכולים לייצר לנו גם מודלים שמותאמים לנו בצורה אישית.

זוגות רבים שמתחבטים בסוגייה הזו בוחרים במגוון די רחב של מודלים אפשריים שממוקמים במקומות מרכזיים יותר על הסקאלה של בין “גרים יחד” ל”לא גרים יחד”.
החל מהגדרה של בילוי זמן משותף בין שני בתים, או באחד מהם, דרך מגורים בסמיכות גדולה, סוגים שונים של ניהול משק בית משותף גם בפורמטים גמישים יותר מבית אחד, והאפשרויות הן אינסופיות..

מודלים גמישים מאפשרים פתרון יצירתי לאנשים שמתמודדים גם עם אתגרים תפעוליים כמו מרכזי חיים במקומות מרוחקים כשלא מתאפשר להעתיק אף צד בשלב הנוכחי, מכשולים כלכליים כאלו ואחרים, נקודות מעצור על ציר הזמן שמונעות להגשים את המטרה המשותפת באופן מיידי אלא מאלצות להמתין תקופה….
או אתגרים רגשיים, פחדים, קצב שונה..
יש כל כך הרבה פתרונות אפשריים ויצירתיים שהתהליך מאפשר להגיע אליהם ולבחון אותם ממקום מעשי ופרקטי.

אז מה עושים?

בחלק הזה של הגישור נעסוק ב”תכלס”. מה עושים? איפה עושים? מתי עושים? ואיך עושים?
נדרג את הפרמטרים החשובים יותר ופחות לטובת המטרה שהוגדרה, נשים את הדברים על ציר הזמן, נטפל בנקודות שסביבן עולה חשש  (ילד ספציפי, היחסים עם הגרוש/ה, כלכלה, חינוך ועוד…), נעלה אופציות וחלופות סביב בעיות שעלולות להתעורר, נייצר מנגנון לקבלת החלטות ו”ניהול הפרויקט” הזה שנקרא החיים המשותפים .

 כי חשוב לזכור, משפחה משולבת ומורכבת, זה פרויקט!
מצד אחד נדרשת הרבה זרימה, הכלה, גמישות וכמובן לב ענק משני הצדדים- אבל גם חייבת להיות מטרה משותפת, ומתוך המטרה המשותפת צריכים להיגזר לאחור יעדים.
זו הדרך להרגיש סיפוק, שאתם במקום הנכון, שאתם מתקדמים בקצב הרצוי ולכיוון הרצוי.

מאמר זה נכתב על ידי אלונה שקד מגשרת גירושין ומנהלת מחלקת פוסט גירושין ופרק ב’ בקבוצת נישרי מגשרים