ניהול כספים בהורות משותפת: למה חשוב לתכנן הכול מראש? ומה עושים כשיש פערים כלכליים?
הורות משותפת היא מודל מודרני, פתוח, ומאפשר, שבו שני אנשים (או יותר) מחליטים להביא יחד ילד לעולם, מבלי להיות בזוגיות רומנטית. זו דרך מודעת, אחראית ושיתופית להקים משפחה. עם זאת, החופש שבמודל הזה מגיע עם אחריות כבדה – ובין הנושאים הרגישים ביותר שעולים בהקשר הזה, נמצאים הכספים. בדיוק בגלל שאין כאן “אהבה רומנטית שתחפה על הכול”, חשוב במיוחד לתכנן, להסדיר ולתאם – במיוחד כשמדובר בכסף.
מה קורה כשיש פער כלכלי משמעותי בין השותפים? מי משלם על מה? האם תמיד צריך “לחלק חצי-חצי”? ואיך מוודאים שההסכם הכלכלי משרת את טובת הילד – ולא יוצר מתחים מתמשכים בין ההורים?
במאמר זה נצלול לעומק הסוגיה של ניהול כספים בהורות משותפת, עם דגש על מקרים בהם יש פערים כלכליים בין השותפים, ונבחן איך ניתן לנהל את הנושא ברגישות, אחריות, ובהסכמה הדדית.
למה הנושא הכלכלי כל כך רגיש בהורות משותפת?
הורות משותפת היא שותפות ארוכת טווח, אבל כזו שלא מבוססת על זוגיות.
לכן, אין בה חלוקת משאבים כמו שנהוג לעיתים בזוגות (“מה ששלי – שלך”), אלא כל צד שומר על עצמאותו הכלכלית. במצב כזה, כל שקל שקשור בילד – דורש החלטה.
ילד עולה כסף – והרבה. המורכבות גוברת כשיש פער כלכלי משמעותי:
- צד אחד מרוויח הרבה יותר מהשני
- צד אחד חי ברמת חיים שונה
- צד אחד מסוגל להעניק לילד חוגים, חופשות ומתנות – והאחר פחות
פערים אלה עלולים להוביל לתחושות כמו חוסר שוויון, ניצול, תסכול או אפילו קנאה – הן כלפי ההורה האחר והן כלפי הילד. בלי הסכמות ברורות, נוצרים תסכולים, חוסר שוויון ומרירות – בדיוק ברגעים הכי עדינים של ההורות .לכן, חשוב לעסוק בניהול כספים באופן פתוח, לא שיפוטי ועם ליווי מקצועי, אם ניתן.
💡 מה חשוב לכלול בהסכם כלכלי להורות משותפת?
- מגורים
האם אחד ההורים מגדל את הילד רוב הזמן? האם יש צורך במעבר דירה לטובת הילד?
- חלוקת הוצאות שוטפות
כמו חיתולים, מזון, בגדים, ציוד, הוצאות רפואיות, חינוך, גנים – איך מתחלקים? חצי-חצי? לפי הכנסה?
- הוצאות בלתי צפויות
מחלות, טיפולים, תמיכה רגשית – מי נושא בהן? יש תקציב חירום? - שיטת ניהול הכספים
האם מקימים חשבון משותף לניהול הוצאות הילד? או שכל צד משלם לפי הוצאה? - הסכמה מראש על גבולות כלכליים
לדוגמה – האם משקיעים בחוגים יקרים? האם קונים מותגים? מהי “רמת החיים” שמסכימים עליה לילד? - מה קורה כשיש שינוי ביכולת הכלכלית של אחד הצדדים?
איבוד עבודה? מחלה? שינויים כאלה קורים – והסכם טוב מתמודד איתם מראש.
איך אפשר לחלק הוצאות כשיש פער כלכלי?
במקום לדבר על “חצי-חצי”, אפשר לאמץ גישה של “צדק מותאם”, כלומר, חלוקה לפי יכולת ולא בהכרח שוויון מתמטי. הנה כמה אפשרויות מקובלות:
- חלוקה יחסית לפי הכנסה
אם צד אחד מרוויח 70% מהכנסות שני ההורים, והצד השני 30% – אפשר לחלק את ההוצאות בהתאם. כך כל אחד תורם לפי יכולתו.
🟢 יתרון: שומר על תחושת הוגנות
🔴 חסרון: דורש שקיפות מסוימת ברמת ההכנסות – שעלולה להיות רגישה
- חשבון משותף לצורכי הילד בלבד
פותחים חשבון ייעודי, אליו כל הורה מעביר סכום קבוע כל חודש (לפי הסכמה), וממנו מממנים את ההוצאות השוטפות של הילד.
🟢 יתרון: מייצר שקיפות וסדר
🔴 חסרון: דורש מעקב ומוכנות לנהל יחד חשבון
- חלוקה לפי תחומים
צד אחד מממן את הגן, השני את החוגים. צד אחד אחראי על ביגוד, השני על בריאות. כך כל אחד “מאמץ” תחום.
🟢 יתרון: מונע חישובים קטנוניים
🔴 חסרון: עלול ליצור פערים ברמת השירות/מוצר שהילד מקבל
- שילוב מודלים בהתאמה אישית
בפועל, רוב ההורים משלבים בין הגישות ומייצרים מודל שמתאים למציאות האישית שלהם.
לדוגמה: האם יכולה לממן את השגרה, האב את החופשות והחוגים, ובמקרים מיוחדים מתחלקים שווה בשווה.
מה קורה כשהפער הכלכלי יוצר גם פער ברמת החיים?
שאלה מורכבת נוספת שעולה היא – מה קורה כשהילד חווה שני בתים שונים מאוד מבחינה כלכלית?
למשל:
- בבית אחד יש חופשות לחו”ל, חדר פרטי, גאדג’טים
- בבית השני – תקציב מוגבל, פחות פינוקים
כאן חשוב לזכור: הילד לא חייב שני בתים זהים – אלא שני בתים מיטיבים.
מומלץ להבהיר ביניכם מראש שאין “תחרות” על הילד דרך כסף, ולהתמקד ביצירת מרחב בטוח, אהוב ויציב בכל אחד מהבתים – גם אם המשאבים אינם שווים.
🎯 איפה תהליך הגישור נכנס לתמונה?
אחד היתרונות הגדולים של תהליך גישור בשיטת “שותפות חדשה” לקראת הורות משותפת הוא האפשרות לשוחח על סוגיות כלכליות בצורה רגישה, פתוחה ולא שיפוטית. בגישור, עוסקים לא רק במספרים – אלא גם בתחושות, ערכים וחששות:
- מה יגרום לכל צד להרגיש בטוח?
- איך נמנע תחושת ניצול?
- איך נמנע התחשבנות תמידית?
מגשר בשיטת “שותפות חדשה” יסייע לכם לזהות פתרונות יצירתיים, להקשיב זה לזה, ולבנות מנגנון הוגן וברור לניהול כספים – שמתאים בדיוק לכם, ולאו דווקא לפי תבנית קיימת. תהליך גישור להורות משותפת אינו רק “תיווך”. מדובר בהליך מקצועי שמטרתו לבנות הסכמות מותאמות אישית, על בסיס אמון, שוויון וכבוד הדדי. המגשר עוזר לשאול את השאלות הנכונות (גם אלה שלא חשבתם עליהן), מאפשר שיחה רגועה, בה שני הצדדים נשמעים באמת, מוודא שההסכם כולל גם פתרונות עתידיים – לא רק התמודדות עם ההווה ועוזר לשמור על איזון בין הצדדים – גם אם יש פערי כוח או הכנסה.
✍️ הסכם טוב – הוא ביטוח רגשי
יותר מכל, הסכם הורות משותפת מסודר נותן לכם שקט נפשי. אתם יודעים מה צפוי, איך מתנהלים, איך פותרים חילוקי דעות – בלי להכניס רגשות מיותרים, ובלי לפגוע בילד.
בשורה התחתונה: כסף זה רגיש – אבל אפשר לדבר עליו
פערים כלכליים לא צריכים למנוע הורות משותפת – אבל כן חשוב לדבר עליהם בגלוי. בתהליך שמבוסס על כבוד הדדי, הקשבה, ואחריות משותפת – אפשר לבנות מודל הוגן שמכבד את כל הצדדים, ובעיקר – משרת את טובת הילד. זכרו: כסף הוא רק אחד המרכיבים בהורות – אבל אופן הניהול שלו משפיע על הדינמיקה, האמון והשלווה שלכם לאורך שנים.
כשיש שותפות הורית בריאה, מגובה בהסכמות ברורות ומכבדות, יש לכם סיכוי גבוה לבנות תא משפחתי יציב, תומך – ובריא גם לילד, וגם לכם.