כלי עבודה עיקריים למגשר – שיקוף, שיח אלטרנטיבות, שאילת שאלות.

 גישור טרם הגעה לבית המשפט שונה במהותו מהליך הפישור (גישור לאחר הגשת כתבי טענות). על אף ששיטות העבודה והמונחים המקצועיים דומים בין שני ההליכים, המשמעות שלהם בפועל שונה. השוני העיקרי נובע מהשיח השונה הקיים בשני התהליכים. מעצם העובדה שבגישור אחרי הגשת כתבי טענות, מעורבים עורכי דין המייצגים את הצדדים ולוקחים בו חלק פעיל ומשמעותי, נדרש  המגשר (הפועל כמפשר) לפעול לעיתים בדרכים יצירתיות על מנת ולשמור על ניטרליות ועל מנת ולהימנע מלייעץ לצדדים או להתמודד עם ייעוץ משפטי שעלול להחריף את המחלוקות, זאת על ידי ניהול שיח משפטי עם עורכי הדין. ניהול שיח משפטי עם עורכי הדין ועם הצדדים גורם לגישור לפנות לכיוונים המתייחסים למה שיקרה אם הסכסוך  יגיע לבתי המשפט. מצב זה מונע מהמגשר לנהל משא ומתן משתף ולמצוא דרכים יצירתיות להגדיל את העוגה.

במסגרת מרבית הקורסים לגישור בישראל, ניתן דגש להכשרה בגישורים המגיעים ממערכת המשפט ומצער, לא על אלו המגיעים באופן פרטי.  כך גם קורס גישור בסיסי המוכר וגם הפרקטיקום בגישור בתביעות קטנות, עוסקים בגישורים המגיעים ממנ"ת או דרך הפנייה ישירה משופטים. הכשרה זו יוצרת קושי משמעותי למגשרים חדשים המגיעים לחדר הגישור בגישורים פרטיים ונתקלים בשיח הרבה יותר רגשי ובוטה מאשר בגישורים שמגיעים מבתי המשפט. מלאכתו של המגשר בגישור טרום הגשת כתבי טענות היא מלאכה קשה הדורשת יכולת להתמודד עם מצבי הלחץ והכעסים הגדולים הפורצים תכופות בחדר הגישור. על מנת ולהתמודד טוב יותר עם הצדדים בגישור אני מציע להכיר מספר כלים גישוריים שייתכן וכבר מוכרים למגשרים שלמדו גישור בתיקי בתי משפט, אך בעולמו של המגשר הפרטי- הן מקבלים משמעות שונה:

שיח אלטרנטיבות

שיח האלטרנטיבות בגישור הפרטי נעשה בעיקר סביב האיום שמעלים הצדדים באופן תכוף- ללכת לבית המשפט. ברוב המקרים האיום לפנות לערכאות הינו איום סרק ועל כן עדיף להתעלם ממנו באלגנטיות. על המגשר לזכור שכל עוד הצדדים יושבים בחדר הם בתוך התהליך ואל לו לנסות לנבא האם האיום הוא איום לצורכי משא ומתן או באמת מייצג אובדן אמון בהליך הגישור ורצון לסיים את התהליך. כך או כך בחינת השאלה האם מדובר באיום סרק תיעשה רק בשיחה פרטית וכך גם לגבי בחינת האלטרנטיבות.

בגישור המערב רגשות מעורבים וקשים ייתכנו עליות ומורדות וכן גם תחושת תסכול של הצדדים. אל לו למגשר להיבהל מצדדים עייפים אלא לעודד אותם ולחזקם. ובכל זאת כאשר צד מרגיש שהוא מיצע את זמנו בגישור ומאיים להגיש תביעה, יש לקיים עימו שיח אלטרנטיבות ולשאול אותו בצורה בלתי ביקורתית מהיא המשמעות בפועל של פנייה לערכאות. בעת קיום שיח האלטרנטיבות לא צריך המגשר לחשוב שהצד לא יידע את המשמעות- הוא יודע הכל. שאילת שאלות נכונות תעזור לצד המאיים להבין את משמעות האיום ולבחון בצורה שכלתנית את היתרונות והחסרונות שעלולים לקרות או יקרו לבטח במסגרת הליך בבית המשפט. זאת כמובן בשונה מהליך הגישור שיאפשר פתרונות טובים יותר למרות הקושי הרגעי.

שיקוף

כלי השיקוף מוכר כאחד הכלים המרכזיים בגישור אך בעוד רבים מהמגשרים נוטים לשקף את דברי הצדדים בעצמם, הריני מציע דווקא לבקש מהצדדים עצמם לשקף את הדברים שנאמרו במסגרת הגישור. כאשר המגשר משקף את דבריו של אחד הצדדים יש חשש שהוא ישקף את הדברים בצורה "טובה מדי" ויגרום בשל כך לצד שכלפיו שיקף המגשר, להרגיש שהמגשר מייצג את דבריו של הצד השני ואף מסכים עימו. במקרה זה ישנו סיכוי רב ששני הצדדים או רק אחד מהם (גם זה מספיק) ירגישו שהגישור נעשה בצורה לא אובייקטיבית ובשל כך יבקשו לעוצרו. מאידך כאשר מבקש המגשר מאחד הצדדים לשקף את הצד השני מצליחים הצדדים להבין טוב יותר את הכוונה של הצד השני ששומע במו אוזניו כיצד נקלטים דבריו אצל הצד השני.

מסגור מחדש

מסגור מחדש (Reframing) הוא אחד הכלים החשובים ביותר אם לא החשוב ביותר של המגשר הפרטי. בשונה משיקוף של המגשר של אחד הצדדים, המסגור מחדש מאפשר למגשר להסביר את דבריו של המגושר בצורה חיובית וברוח טובה שתעזור לשני הצדדים לראות את חצי הכוס המלאה. מסגור מחדש שנעשה בצורה נכונה מצליח להעביר מסרים מורכבים בצורה פשוטה לצד השני, ועוזר לדובר להבין טוב יותר את המשמעות של דבריו כפי שהיא נתפשת על ידי האחר.

שאילת שאלות

כלל גישורי ידוע הוא שחשוב לשאול שאלות פתוחות ולא סגורות. שאלה סגורה יוצרת צמתים וגורמת לשיח עמדות ואילו שאלות פתוחות מייצרות דיון. לא די בלהכיר את מנגנוני השאלה הפתוחה, ישנם עוד סוגים רבים של שאלות (עשרות סוגים לכל הפחות), שעל המגשר לשלוט בהן. בין השאר מועדפות אלי באופן אישי סוגי השאלות הבאות:

  1. שאלות שמאפשרות יצירת מציאות אחרת- נניח שהיה כפתור ורוד שלחיצה עליו תשנה את המציאות ותייצר את המצב האידיאלי עבורך. האם היית לוחץ על הכפתור? איך הייתה נראית המציאות הזו? האם הצד השני נמצא במציאות החדשה יחד איתך?
  2. שאלות הרחבה- שאלות פשוטות שמאלצות את הצדדים להרחיב את השיח ממשפטים קצרים וסתומים לדיונים ערים ובעלי משמעות פרקטית וברורה.
  3. שאלות בהסתכלות מלמעלה – בקשה של הצדדים לתאר את המציאות שלהם ממבט של אדם חיצוני או ממעוף הציפור תוביל לקבלת זווית ראייה חדשה, רעננה וייתכן שגם יותר אובייקטיבית על המחלוקת.
  4. שאילת שאלות על ידי הצדדים – לעיתים ימצא המגשר שאחד הצדדים מרגיש שהצד השני אינו נותן לו תשובות ברורות ועל כן נוצר מצב של חוסר אמון. במקרים שכאלו ייתכן ותועיל שאלה ברורה שמנסח הצד הסקרן ועליה יתבקש לענות הצד השני. כאשר השאלה עטופה בטקסיות וניתן לה משמעות גדולה בתהליך, הצדדים ייתחייסו אליה בכבוד ואף יהפכו אותה למוקד בדיונים. עיסוק זה בשאלה שניסח אחד הצדדים מבטיחה שהוא יקבל תשובה ברורה עד כמה שניתן.

 

 

השאר תגובה

להתגרש בשלום

הוצאת סטימצקי | מאת המגשר נדב נישרי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם