לפעמים מגיע רגע בו אנחנו נמצאים בזוגיות רבת שנים ולא שמים לב שאנחנו כבר פועלים על אוטומט, שגרה קבועה, שוחקת ועל פני השטח הכל על מי מנוחות.
יש זוגות שזה עובד להם מצוין ויכולים להמשיך כך וזה בסדר, ברוב המקרים לאחד מבני הזוג או לשניהם מתחיל להיווצר חוסר בריגוש, חוסר בהתלהבות, אין תשוקה, אבל מתעלמים מזה ואומרים שזה טבעי וככה זה אצל כולם, אין מה לעשות ומנסים תמיד לשמור על הקיים, בכל זאת כבר הרבה שנים ביחד, לא רוצים לפגוע, חוששים לילדים, וממשיכים הלאה עם הכחשה וניקורים קטנים במחשבות מידי פעם.
זו החלטה לא פשוטה להיפרד אחרי כל כך הרבה שנים ביחד ובמיוחד כאשר יש עדיין רגשות חיבה והערכה בין בני הזוג. מצד שני, אם חושבים על זה בצורה אמיתית, זה עוול גדול יותר לבן הזוג, כשיגלה שתקופה ארוכה חיים בזיוף וללא תשוקה.
אחרי זוגיות של 25 שנה, עברנו המון ביחד, עליות ומורדות, קשר מדהים שנבנה מהתאהבות לחברות נפש ועבודת צוות מדהימה, בשלב מסוים הרגשנו שמתחיל להתפתח בינינו ריחוק, היא מתחילה לגלות שיש עוד דברים שהיא רוצה לחקור מחוץ למערכת הזוגית, לא האמנתי (יותר נכון לא רציתי להאמין) שהאש והאהבה שיש ביננו יכולה להיגמר, אבל הסדקים החלו להתרחב, ויש ביננו תקשורת פתוחה ותמיד דיברנו על הכל והבנו שמשהו קורה, פשוט הדחקנו את זה, בשלב מסוים הבנו שאבדה ביננו התשוקה וההתרגשות אבל נשארה המון אהבה והערכה אחד כלפי השנייה, ועל כן החלטנו שלטובתנו ולטובת הילדים עדיף לנו לשמור על החברות בינינו ולנתק את הזוגיות ולאפשר לעצמנו לגלות את זה מחדש כל אחד עם עצמו ובדרכו.
החלטה להיפרד היא לא דבר קל, אפילו כואב, לשני הצדדים, אפילו שזה הדבר הנכון לעשות, זה שבר שצריך לאחות, לאסוף את הרסיסים ולהביט קדימה, להתמקד בלתכנן איך אנחנו רוצים שיראה העתיד ולפעול כדי שזה יתממש.
מערכת יחסים זוגית ונישואים הם לא פשוטים, בודאי בימינו, כאשר העולם כל כך נגיש ויש כל כך הרבה מה לגלות וללמוד ולחקור, תוחלת החיים עלתה, נדיר מאוד למצוא זוג שלא צריך כלום מעבר לבן/בת הזוג במשך 40 או 50 שנה ויותר, אנשים עוברים דרך, משתנים, מתפתחים, וגם אם עושים זאת ביחד לא תמיד זה באותו כיוון, לא תמיד נשארים על אותו תדר.
ישבנו וחשבנו – איך עושים את זה? מה עכשיו? למי פונים?
החלטנו שאנחנו לא מערבים אף אחד בתהליך, לא להכניס רעלים לתוכנו ולא לשמוע עצות מאנשים שמביאים איתם מטענים וחוויות קשות שהם עברו, באמת שהייתה לנו מטרה משותפת לעשות את זה בצורה הכי נקייה בעיקר עבור ילדינו ועבור הבריאות הנפשית שלנו.
לאחר בדיקה מהירה, הבנו שצריך לייצר הסכם, שיהיה מקובל על בית המשפט כדי שיאשר לנו להתגרש (מילה מכוערת בעיניי), בכל מקרה החוק היום מחייב על פי הרבנות כל זוג שמעוניין להתגרש לעבור תהליך של גישור וניסיון לשלום בית. תהליך הגישור התברר כתהליך היעיל ביותר והזול ביותר כדי לייצר הסכם שמקובל על שני הצדדים ושיהיה מנוסח בצורה מקצועית שיהיה מקובל בבית המשפט, פנינו לטוב ביותר נדב נשרי המדהים וצוותו.
הבסיס החשוב ביותר כדי לעבור את התהליך בצורה נעימה היא לגשת לתהליך ביחד, לראות עדיין את הצד השני, להבין שאין כוונת זדון לאף אחד, עברתם כברת דרך ארוכה, צלחתם משברים, אתם לא אנשים זרים, השינוי שאתם חווים הוא טבעי גם אם הוא מגיע ברובו רק מצד אחד, תעריכו את הכנות והאכפתיות והרצון לא להשלות אף אחד, אף אחד לא מעוניין לחיות בזיוף, ואף אחד לא יכול להכריח אף אחד אחר להרגיש משהו שהוא לא מרגיש. שלא תטעו, אני לא אומר שזה קל, חוויתי כאב וסוג של התרסקות ושברון לב, אבל החלטתי לשים לנגד עיני רק שאלות שינחו אותי לכיוון חיובי, איך אני דואג שהילדים האהובים שלי לא נפגעים בתהליך הזה? איך אני עובר את השינוי ומשמר לפחות את החברות ביני ובינה?, איך אני מנתק את הרגש הרומנטי ומתמקד בחברות? מה הדברים שתמיד רציתי לעשות ולא הספקתי?
ברור לי שלא לכל זוג זה מתאים, וכל מערכת יחסים זוגית היא שונה, אבל אם מדובר במערכת יחסים ארוכת שנים, מערכת שהיתה מושתתת על אכפתיות וחברות, אני מציע וממליץ לחשוב ולהחליט ביחד שלא יוצאים למלחמה, לא הופכים לאויבים, ממשיכים להיות משפחה עבור הילדים וממשיכים לדאוג אחד לטובתו של האחר, כך תימנעו מהרבה מאוד מועקות וגם תהוו דוגמא אישית לילדיכם וסביבתכם.
אל תחפשו מי אשם כי אין אשמים, חוקרים דגולים ומוכשרים עדיין לא הצליחו לפענח את התהליך הרגשי שעובר על האדם, על איך שהלב מרגיש בניגוד למה שהשכל מכיר.
לימדו אותנו כל החיים לחשוב מהשכל ופחות מהלב, אבל צריך למצוא את האיזון, אי אפשר לפעול נגד הלב, בסוף הוא נכנע והופך דומם….
בסופו של תהליך ניסחנו הסכם שנקרא הסכם השותפות החדשה, בעזרתו של נדב כמובן.
אני מקווה שהצלחתי לעזור ולו במעט, ונתתי קצת השראה ותקווה לכמה זוגות, כי זה אפשרי וכדאי להימנע ממלחמות מכוערות וצלקות לילדים שגדלים ולוקחים את המלחמות האלה איתם כדרך חיים, ממליץ בחום לפנות לנדב נשרי, מקצועיות ואנושיות מובטחת, הרוב תלוי בכם.
הכותב מעדיף להישאר אנונימי אך ישמח לעזור ולייעץ במידה ויידרש
