(0:00) היי נדב.

(0:01) שלום דניאל.

(0:02) מה המצב?

(0:04) אני מרגיש שאנחנו עושים משהו.

(0:06) אני מרגיש שאיזושהי תחושה של התרגשות.

(0:09) של הסימונים שנופלים.

(0:10) נכון.

(0:11) אני גם מרגיש בשיח סביבנו, כרגע זה במגללים הקרובים, אבל אנחנו כל הזמן נרחיב אותם, שאנשים פתאום קוראים ורואים ומבינים שיש דרך אחרת לפתור סכסוכים.

(0:26) והתפקיד שלנו ושל מי שכבר מבין את זה, זה רק להרחיב כל הזמן את המעגלים האלה עוד ועוד, כי זה באמת יעשה טוב גם לאנשים שנקלעים לסכסוך, אבל גם במובן החברתי הרחב, לשיח.

(0:40) אז איזה חברה אנחנו נחיה, באיזו חברה נחיה, כשאנשים יפסיקו לתבוע אחד לשני כל הזמן ולחשוב על ה…

(0:47) ישר לרוץ לו על הבריון שיגן עליהם, ידעו לספור עד עשר ויקחו כלים.

(0:52) גישורים, לדבר עם הצד השני, לחשוב אסטרטגית קדימה, לייצר שיתופי פעולה עתידיים דווקא מתוך המשבר שהוא מקור לצמיחה, דבר נפלא.

(1:03) אתה יודע, אתה כתבת עכשיו, בערך את הקרדיט, שלחת לי פרק לספר שאנחנו עובדים עליו, על אבא שטבע את הבן שלו.

(1:14) נכון.

(1:16) זה כבר מוזר מאוד.

(1:17) זה רק בשני משפטים לספר מה היה שם.

(1:21) כמובן שאין שמות ואין פרטים מזהים, אבל המקרה הוא מקרה…

(1:26) שמות אין פרטים, אבל אני בטוח שאם מישהו קצת יחפור בגוגל, ברור, יגיע למי האנשים האלה, אבל אנחנו לא ניתן את הפרטים כי אנחנו לפי מה שפורסם בתקשורת.

(1:35) בדיוק.

(1:36) אבא שניהל חברה שנתנה שירותים, משהו כמו הוסטל, שירותים כאלה של רווחה, דרך משרד הרווחה.

(1:47) סליחה, דרך משרד הבריאות, באישור של משרד הבריאות, החליט להתמודד בפריימריז של אחת המפלגות והעביר את המניות לבן שלו לזמן הפריימריז, כי אי אפשר להחזיק מניות כשמתמודדים לכנסת.

(2:06) הוא לא נבחר ורצה את החברה בחזרה.

(2:12) הבן לא הסכים להעביר לו את המניות בחזרה, הוא טען שזה לא הועבר בנאמנות.

(2:20) בנוסף, הוא גילה שאבא ניהל את החברה בצורה מאוד, נגיד, מרושלת, בואכה, מושחתת, ועוד כל מיני דברים שאחר כך נדבר עליהם.

(2:36) בכל אופן, האבא הגיש תביעה נגד הבן.

(2:39) מטרה להחזיר את המניות.

(2:42) אבא שרצה לרוץ לפרט ציבורית, להיות חבר כנסת, ניהל חברה קלוקלת, נתן לבן שלו אותה, הבן חשף את השחיתות והוא תבע אותו, כשהוא יודע שזה בדלתיים פתוחות.

(2:56) זאת אומרת, אפשר לדעת מי הוא.

(2:59) קריירה ציבורית, אבל לא תהיה לו אותו אבא.

(3:01) לא תהיה לו, וגם את החברה לא תהיה לו, כי זה מה שבית המשפט קבע, אבל…

(3:08) אמרת, הבן חשף שהחברה נוהלה בצורה קלוקלת, זה לא היה נחשף אם הוא לא היה תובע אותו, אם הם היו יושבים ומדברים.

(3:16) עכשיו, כולם יודעים שהחברה הזאת התנהלה שנים באופן שהוא, שוב, אני אומר, אפילו בלי מירכאות, לפחות לפי מה שפורסם ומה שהבן העיד בבית המשפט, שהשופט קיבל בסופו של דבר בצורה.

(3:32) מושחתת, עם משכורות שהלכו לאנשים שלא באמת עבדו, עם כל מיני אי סדרים בהכנסות ובהוצאות וכל מיני דברים מוזרים שכמעט הביאו לביטול הרישיון על ידי משרד הבריאות ורק העובדה שהבן לקח את האחריות וסידר שם והביא נהלים חדשים של עבודה משרד הבריאות התרצה והשאיר את הרישיון, לפחות ככה היה כתוב.

(4:01) ובסוף תביעה, גם כמה שנים, שלוש, ארבע שנים, היא מתנהלת בבית משפט, אבא נגד בן כל הזמן הזה, שבתוך זה, מתחת לפני המים, מעל יש לנו את הסכסוך על חברה, על מניות, סכסוך עסקי.

(4:21) נתעלם רגע מזה שמדובר בסכסוך בתוך משפחה, סכסוך עסקי שיכל להתקיים גם בין שני אנשים שהם לא מאותה משפחה.

(4:29) מתחת פתאום אתה צולל, אתה רואה שם תסכול מאוד גדול של הבן כלפי האבא, הוא מספר שם במשפט איך האבא בגד באמא עם עובדת של החברה ועוד כל מיני דברים כאלה שצפו שם.

(4:45) הכל בעיתון והכל צף.

(4:46) כל השכנים עכשיו יודעים, החברים יודעים, וכולם קראו את זה.

(4:51) ומה אתה חושב קרה ליחסים בין האבא לבן או בין האבא ליתר המשפחה?

(5:00) נשמתם צרורה בצרור החיים.

(5:02) ממש, זה לא, איך אפשר להשתקם מבחינת קשר מהדבר הזה, זה לא.

(5:07) הקשר עכשיו ניתק, אני מניח, בלי…

(5:11) בלי לבדוק, זה לא, אי אפשר יהיה לאחות את הקרע הזה, זה, אתה עומד בבית משפט ונלחם נגד הבן שלך, נגד הבן שלך, ושם נחשפות כל מיני פרשיות בתוך המשפחה, ושכל העולם פתאום צריך לדעת, זה טירוף מוחלט, מי הולך לדבר הזה?

(5:32) אתה יודע, אבל פה אני אתן לך דווקא זווית של משפטנים.

(5:35) יש דווקא מי כן נהנה מזה שזה הגיע לבית המשפט?

(5:40) אנחנו הציבור.

(5:41) אנחנו הצלחנו בגלל הדבר הזה, אותו אדם מושחת לא יהיה חבר כנסת.

(5:47) אנחנו הרווחנו מזה.

(5:48) זאת טענה שיכולים חבריי משפטנים להגיב כנגד זה.

(5:53) אבל אז אני אעשה אבנית חכמה ואני אגיד רגע, גם אם זה היה נעשה בגישור והאבא היה יודע שכל מה ש…

(6:01) הוא תמיד יודע שהעננה שם מעליו, אז אולי הציבור פה נהנה, אבל בטח בתוך המשפחה זה עשה רע מאוד.

(6:09) אתה יודע, זה מזכיר לי בתואר במשפטים דיני מתנה.

(6:13) יש דבר כזה, דיני מתנה, תראה איזה דבר מוזר, דינים למתנות.

(6:18) מתנה זה מתנה.

(6:20) עכשיו, החוק אומר דבר כזה, אם מישהו נתן למישהו מתנה, והמקבל עשה דבר מאוד חמור, לפני שכבר הועברה המתנה, מתנה מותנית זה נקרא, קבלת בעתיד, אבל הבטחתי לך, אבל אתה פגעת בי בצורה מאוד מאוד חמורה, אני יכול לבטל את המתנה.

(6:37) ראש השלב, מה זה הדבר החמור?

(6:40) קראת לשכן נאצי, זה מספיק חמור שהוא יבטל הבטחה שהוא נתן לך, זה כן.

(6:45) אבל אז הגיע לבית המשפט תיק מרתק, תיק שהגיע לעליון, זאת אומרת, זה תיק שהוא הפך להיות תקדים, אהרון ברק, אם דומני, בעליון מתפלפל לכמה עשרות עמודים, עשרות עמודים.

(6:55) כשהוא התחיל בשלום, עלה למחוזי, עלה לעליון.

(6:59) זה עלה מאות אלפי שקלים.

(7:01) הסיפור היה כזה.

(7:03) אמא תובעת את הבן שלה על דירה שהיא נתנה לו במתנה.

(7:06) היא רוצה את הדירה.

(7:07) למה אמא רוצה את הדירה בחזרה?

(7:10) כי הבן, לא עלינו, הכניס לדירה כלב.

(7:13) אוי ואבוי.

(7:13) אוי ואבוי.

(7:14) עכשיו, בית המשפט העליון והמחוזי דנו לעומק העניין, האם הכנסת כלב לתוך הדירה זה כל כך חמור שצריך לבטל את המתנה?

(7:25) התשובה היא לא, זה לא מספיק חמור.

(7:27) תלוי כמה שערות הוא משיל.

(7:29) גם זה לא משנה, כי זה הבית של הבן.

(7:32) אבל מה שבטוח, שיש מערכת יחסים עכשיו מאוד קלוקלת.

(7:36) הבן לאימא, בין הסבתא לנכדי, בין הלקלה, שאני מנחש שיש איזשהו קשר, זה מאוד שכיח.

(7:43) והמשפחה הזו התפרקה, והסבתא, אני מדבר פה ממש לפני כ-20 שנה, הסבתא, אם היא חיה ואיתנו, עדיין.

(7:51) עצובה וגם מועדה, ואף אחד לא חושב על זה.

(7:55) להגיש תביעה זה כל כך נורא ואיום, כל כך נורא ואיום, והם חוזרים ולא לומדים מהניסיון.

(8:02) אולי באמת אנחנו פה נוכל להמשיך להפיץ את האור הזה.

(8:04) כן, אני אומר, יש לכם סכסוך עם בן משפחה, או בכלל, אבל עם בן משפחה, אתם משוגעים לקחת אותו לבית משפט, זה באיזה בן אדם שיושב איתכם מסביב לאותו שולחן ביום שישי, זה לא נורמלי.

(8:18) בית לא נורמלי.

(8:19) איך אנשים…

(8:21) אתם לא מסוגלים לשבת רגע לדבר, בסדר, יהיו צעקות, יהיה קשה, תוציאו אחד על השני הכל, אבל אתם צריכים בן אדם שלישי שיתווך לכם שיח עם בן משפחה.

(8:32) מה יש, אבל שיתווך, שלא יקצין, שלא יספר סיפורים.

(8:39) פתרון מוסכם, לא בכפייה, לא בכפייה.

(8:43) טוב, אז בואו אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים.

(8:46) נבקש ממי שמאזין ומאזינה לעזור לנו גם להפיץ את זה, ומספיק שאדם אחד שעכשיו בדיוק נמצא בצומת של לטבוע או ללכת למקום של שיח וגישור, ישמע את זה וילך למקום של הגישור, ומנענו מאיזו משפחה עכשיו קרע, עשינו את שלנו.

(9:06) אוטו לכולם.

(9:07) הלוואי.

(9:07) להתראות.

(9:08) ביי.