בפרק 174 של „משהו עם גישור” נדב נישרי מארח את מושיק וולף, מייסד וראש מכינת „אשר רוח בו”, לשיחה על הדרך לזהות מנהיגות אצל צעירים שהמערכת כבר סימנה, לבנות מחדש אמון ואחריות ולהפוך תכונות הישרדות לכוחות של פיקוד ותרומה. הפרק עוסק בחינוך נוער בסיכון, בגבולות ומשמעת, בהזדמנות שנייה ובבחירה לראות אדם מעבר לעבר שלו.
בפרק 173 של “משהו עם גישור” אני מארח את אליהו אטיאס, מייסד בית הרמזים, לשיחה על אחד מסוגי הגישור המורכבים והחשובים ביותר: הגישור שלנו עם עצמנו. אנחנו מדברים על הדרך לעצור את הרעש החיצוני, להקשיב למה שקורה בתוכנו ולזהות את הקול הפנימי גם בתקופות של הצפה, בלבול וחוסר ודאות.
אליהו מספר על החיבור שיצר בין טכנולוגיה, מדיטציה, אמנות וחוויות תודעתיות, ועל הדרך שבה ניתן להשתמש דווקא בטכנולוגיה כדי להפחית ניתוק וליצור חיבור פנימי עמוק יותר. השיחה נוגעת בתשומת לב, בהפרעות קשב, במדיטציה, בתפילה, ביכולת לחיות בתוך שאלות גם כשעדיין אין תשובות, ובהבדל שבין חיפוש אחר תוצאה לבין כניסה לתהליך.
זהו פרק על Self-Disconnection – הניתוק שלנו מעצמנו – ועל האפשרות לבנות מחדש קשר עם המקום הפנימי שממנו אנחנו מקבלים החלטות, מתמודדים עם קונפליקטים ומוצאים כיוון.
גירושין בקיבוץ או ביישוב קהילתי קטן מביאים איתם אתגרים מיוחדים: כולם מכירים את כולם, קשה ליצור מרחק, הילדים וההורים ממשיכים להיפגש באותם מקומות, וגם סוגיות המגורים וההתנהלות מול הקיבוץ עלולות להיות מורכבות.
בפרק 172 של „משהו עם גישור” מסביר נדב נישרי כיצד שיטת שותפות חדשה יכולה לעזור להורים להיפרד בלי להפוך את הקהילה לשדה קרב. הפרק עוסק בשמירה על פרטיות, מניעת שמועות, הצבת גבולות, הגנה על הילדים, תיאום מול הנהלת הקיבוץ ומציאת פתרונות בנושאי מגורים, זמני שהות והוצאות.
המטרה אינה רק לחתום על הסכם גירושין, אלא לבנות מערכת יחסים הורית חדשה שתאפשר להורים ולילדים להמשיך לחיות בקהילה בצורה בטוחה, מכבדת וטובה.
בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים שומעים את המילים “גישור” ו”פישור” ומשתמשים בהן כאילו הן אותו הדבר. בפועל מדובר בשתי תפיסות שונות לחלוטין של יישוב סכסוכים. בעוד שפישור מתמקד במציאת פתרון מהיר באמצעות הערכת סיכויי הצדדים והצעת פשרה, גישור אמיתי מתמקד באנשים עצמם, במערכת היחסים ביניהם וביכולת שלהם לבנות פתרון משותף מתוך דיאלוג.
דווקא בעידן שבו הבינה המלאכותית מסוגלת לנתח מסמכים, להעריך סיכויי הצלחה בהליכים משפטיים ואף להציע אסטרטגיות משפטיות, ההבדל בין גישור לבין פישור הופך למשמעותי יותר מאי פעם. אם תפקידו של המפשר הוא להעריך מי צודק ומה צפוי לקרות בבית המשפט, ייתכן שבעתיד הקרוב מחשב יבצע את המשימה הזו טוב יותר. לעומת זאת, כאשר מדובר בהקשבה, ביצירת אמון, בעיבוד רגשי ובהובלת אנשים לבניית עתיד משותף, עדיין אין תחליף לאדם.
במאמר זה נסביר מהו ההבדל בין גישור לפישור, כיצד הבינה המלאכותית משנה את עולם יישוב הסכסוכים, ומדוע הבחירה בין שתי הגישות עשויה להשפיע על מערכת היחסים שלכם לשנים רבות קדימה.
מיניות היא הרבה יותר ממין. היא קשורה לאינטימיות, לתקשורת, לביטחון, ליכולת לדבר על רצונות, להקשיב לצרכים ולהמשיך לגלות זה את זו גם אחרי שנים של זוגיות.
בפרק הזה מארח נדב נישרי את לורי שטטמאור – עיתונאית, עורכת מדור היחסים של ynet, מגישת הפודקאסט “Sex Appeal” ומחברת הספר “גומרות בטוב”. יחד הם משוחחים על הפערים בין גברים לנשים, על השפעת החינוך והתרבות על חיי המין שלנו, על משברים אחרי גירושין, על עולם הדייטים ועל הדרכים שבהן אפשר לבנות זוגיות קרובה, מסקרנת ומתפתחת לאורך שנים.
זוהי שיחה על אינטימיות, תקשורת, מיניות והתפתחות אישית, ובעיקר על האפשרות ללמוד את הדברים שלא לימדו אותנו מעולם.
בפרק זה מארח נדב נישרי את חמוטל גת, מהמגשרות הוותיקות והמנוסות בישראל, לשיחה עמוקה על מה שמתרחש בתוך נפשו של המגשר בזמן תהליך גישור. השיחה עוסקת ברפלקציה, באמפתיה, בשיפוטיות, בהטיות לא מודעות, באחריות המקצועית של המגשר ובשאלה כיצד מצבו הפנימי משפיע על היכולת להחזיק מרחב בטוח, מקצועי ומקדם עבור הצדדים.
בפרק 165 מתארחת דליה בורק לשיחה עמוקה על אחד התחומים המתפתחים והמשמעותיים בעולם הגישור – גישור בין־דורי. הפרק מציג כיצד שינויים במבנה המשפחה, הארכת תוחלת החיים והתרחקות בין בני משפחה יוצרים אתגרים חדשים סביב כסף, ירושה, טיפול בהורים מבוגרים וקבלת החלטות משותפת. דרך דוגמאות אמיתיות מחדר הגישור עולה תמונה ברורה: רוב המשברים אינם מתחילים באירוע גדול, אלא בשנים של שתיקה, הימנעות וחוסר תקשורת. הגישור הבין־דורי מציע מרחב שבו ניתן לשבור את הדפוסים הללו, לשאול את השאלות שלא נשאלו, ולבנות מחדש את הקשרים המשפחתיים מתוך הבנה, שותפות ותכנון לעתיד. מעבר לפתרון בעיות, הפרק מדגיש כיצד דווקא המשברים יכולים להפוך להזדמנות לחיבור מחודש, לבניית קהילה משפחתית וליצירת ערך בין דורי אמיתי.
בפרק 132 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את טלי ורסנו אייזמן, פסיכותרפיסטית מומחית בחוסן נפשי, ואת ד״ר אתי אבלין, יו״ר שותפה בפורום הבינלאומי לאובדן ושכול, לשיחה עמוקה על אחד הנושאים המורכבים ביותר – איך בונים תקווה בתוך משבר. דרך סיפורים מהשטח, כלים פרקטיים ותובנות עמוקות, הפרק מציע הסתכלות אחרת על כאב, תנועה, משמעות ויכולת אנושית להמשיך גם בתוך החושך.
בפרק 164 מתארחת נוף בן גיאת לשיחה חשופה, עמוקה ומלאת חיים על טראומה, אובדן, שכול, פוסט טראומה מורכבת והאפשרות לא רק לשרוד אלא לצמוח. מתוך סיפור אישי שכולל ילדות מורכבת, אובדן אח, אובדן אב, התמכרויות, נדודים בעולם, רעידת אדמה בנפאל, אבחון, טיפול, כתיבה ויצירת קהילה, עולה תפיסה אנושית חשובה: ריפוי אינו מחיקה של הטראומה, אלא יצירת קשר חדש איתה. הפרק עוסק בכוח של קהילה, באומץ לבקש עזרה, ביכולת להפוך כאב לידע מניסיון, ובדרך שבה אדם יכול להפוך את הצלקות שלו לכלים שמאירים לאחרים בתוך החושך.
בפרק 162 עולה שאלה שרבים נמנעים מלשאול בקול: למה בכלל להתגרש. לא מתוך עידוד לפרידה, אלא מתוך הבנה עמוקה של המציאות האנושית ושל הרגע שבו אדם מסתכל קדימה ושואל האם החיים כפי שהם היום הם גם החיים שהוא רוצה להמשיך לחיות. מתוך ניסיון של שנים ואלפי זוגות, הפרק מציע זווית הסתכלות אחרת על גירושין – לא כאירוע של כישלון, אלא כצומת עוצמתי שבו ניתן לבנות חיים חדשים, מדויקים וטובים יותר. הפרק עוסק בשלושה מישורים מרכזיים: הקשר של האדם עם עצמו, ההתנהלות מול בן או בת הזוג, והאחריות כלפי הילדים, תוך הדגשה שהדרך שבה מתנהלים הגירושין היא זו שתקבע את איכות החיים לשנים קדימה.