יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

איך להתנהל נכון עם בן הזוג במהלך תהליך הגירושין- עם המגשרת נגה זיו פרידמן – פרק 55

הפרק עוסק באחת התקופות המורכבות ביותר בגירושין – השלב שבו בני הזוג כבר החליטו להיפרד אך עדיין חיים יחד באותו בית. דרך שאלות שחוזרות מהשטח, מוצגים כלים פרקטיים להתנהלות נכונה: איך לשמור על יציבות הילדים, איך לנהל תקשורת בלי להסלים קונפליקט, למה לא להשתמש בוואטסאפ ככלי לשיח רגשי, כיצד להתנהל מול עורכי דין, ומה תפקיד המשפחה המורחבת בתהליך. המסר המרכזי: התקופה הזו היא הזדמנות קריטית לעצב את העתיד – ובעיקר את המציאות של הילדים.

איך להתנהל נכון עם בן הזוג במהלך תהליך הגירושין- עם המגשרת נגה זיו פרידמן

פרק 55 בפודקאסט "משהו עם גישור"

  • מבוא: התקופה הכי רגישה – והכי קובעת

    תהליך גירושין הוא לא רק תהליך משפטי או לוגיסטי, אלא קודם כל תהליך רגשי עמוק שמערער את יסודות החיים המוכרים. אחת התקופות המורכבות ביותר בתוך התהליך הזה היא דווקא התקופה שבה בני הזוג כבר יודעים שהם נפרדים – אך עדיין חיים יחד באותו בית. זהו מצב ביניים כמעט בלתי אפשרי, שבו מצד אחד הקשר הזוגי הסתיים, ומצד שני המציאות היומיומית עדיין משותפת.

    בפרק זה עולה בצורה ברורה כי האופן שבו בני הזוג מתנהלים בתקופה הזו – הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שישפיעו על הילדים, על המשך הקשר ההורי, ועל היכולת לעבור את הגירושין בצורה יציבה ובריאה.

    חיים יחד בזמן פרידה – מצב ביניים מורכב

    רוב הזוגות אינם נפרדים ביום אחד. ברוב המקרים יש תקופה שבה ההחלטה כבר התקבלה, אך הפרידה הפיזית טרם התרחשה. בתקופה הזו נוצרת מציאות רגשית מורכבת מאוד: מצד אחד יש כאב, אכזבה ולעיתים כעס; מצד שני יש עדיין שגרה משותפת, ילדים, לוגיסטיקה וחיים שממשיכים.

    הקושי המרכזי הוא שאין “ספר הוראות” למצב הזה. איך מדברים? על מה מדברים? איך מתנהלים מול הילדים? האם להסתיר? האם לשתף? אלו שאלות שעולות כמעט אצל כל זוג.

    הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שזהו שלב זמני. גם אם הוא מרגיש אינסופי – הוא ייגמר. עצם ההבנה הזו מאפשרת לקחת צעד אחורה ולבחור התנהלות, במקום להיגרר לתגובות.

    “זו התקופה האחרונה” – שינוי נקודת מבט קריטי

    אחת התובנות החשובות ביותר שאומרת המגשרת נגה זיו בפרק היא הסתכלות על התקופה הזו דרך עיני הילדים: זו התקופה האחרונה שבה הם יראו את שני ההורים חיים יחד באותו בית.

    המחשבה הזו משנה הכל.

כאשר מבינים זאת, ההתנהלות כבר לא מונעת רק מהרגש האישי, אלא גם מהאחריות ההורית. המטרה אינה “להיות אמיתי עד הסוף” ולשפוך כל רגש, אלא לייצר לילדים חוויה של יציבות בתוך שינוי. להראות להם שהמשפחה לא מתפרקת – אלא משתנה.

זהו הבסיס לתפיסת “שותפות חדשה”: לא להיאחז בעבר, אלא לשאול – איך אנחנו רוצים שהעתיד של הילדים שלנו ייראה.

מודל הורי בתוך משבר – הילדים מסתכלים

הורים רבים שואלים מה נכון לומר לילדים, אך פעמים רבות השאלה החשובה יותר היא – איך אנחנו מתנהגים מולם.

הילדים לא לומדים מההסברים – הם לומדים מהדוגמה.

כאשר הם רואים הורים שמסוגלים לשתף פעולה, גם בתוך קושי, הם מפנימים שהעולם שלהם בטוח. כאשר הם רואים הסלמה, נתק או עוינות – הם חווים איום על הבסיס הרגשי שלהם.

המסר המרכזי הוא: אתם המודל של הילדים שלכם. לא בדיבורים – בהתנהגות.

כלל יסוד: קל בבית – קשה בגישור

אחד העקרונות המרכזיים בפרק הוא הבחנה ברורה בין שני סוגי שיח:

  • שיח יומיומי – שצריך להיות רגוע, ענייני, ואפילו חיובי ככל האפשר
  • שיח קונפליקטואלי – שצריך להתנהל רק במסגרת גישור או מול גורם מקצועי

המשמעות היא פשוטה אך עמוקה:
לא מנהלים שיחות קשות בבית.

אפשר לדבר, ואפילו חשוב לדבר – אבל לא על מה שבמחלוקת. לדבר על הילדים, על שגרה, על דברים חיוביים. את הדברים הקשים – מביאים לגישור.

זהו שינוי תפיסתי קריטי: לא כל דבר צריך להיפתר כאן ועכשיו, ובטח שלא בתוך סערה רגשית.

איך לעצור הסלמה בזמן אמת

בכל תהליך גירושין יהיו רגעים של התפרצות. זה בלתי נמנע. השאלה היא לא אם זה יקרה – אלא איך מגיבים כשזה קורה.

  • הטעות הנפוצה היא “להיכנס לזה עד הסוף”. להתעקש להסביר, לשכנע, לנצח.

    הגישה הנכונה היא הפוכה: לעצור.

    איך עושים את זה בפועל?

    • להכיר במה שנאמר (“אני מבין מה אתה אומר”)
    • לא להיכנס לוויכוח
    • לבקש זמן לחשוב
    • להעביר את השיחה לגישור

     

עצם ההכרה כבר מורידה התנגדות. עצם הדחייה מאפשרת לשני הצדדים להירגע.

זה לא ויתור – זה ניהול נכון של סיטואציה.

להבין את השפה של משבר – לא כל מילה היא אמת

במהלך פרידה, אנשים אומרים דברים קשים. לעיתים קיצוניים מאוד. חשוב להבין: לא כל מילה שנאמרת משקפת אמת עמוקה.

הרבה פעמים אלו ביטויים של כאב, אכזבה, פחד או תחושת אובדן.

אחת הטעויות הגדולות היא לקחת אמירה רגעית ולהפוך אותה לנרטיב: “הוא תמיד חשב עליי ככה”.

כאשר מבינים שמדובר בתהליך אבל – קל יותר לשמור על פרופורציות.

תקשורת בזמן גירושין – מה עובד ומה לא

אחת הנקודות החזקות בפרק היא הביקורת על אמצעי התקשורת המודרניים.

וואטסאפ, הודעות, טלפונים – כל אלה יוצרים עיוות תקשורתי, במיוחד בתוך קונפליקט.

למה?

כי רוב התקשורת האנושית אינה מילולית. טון, שפת גוף, מבט – כל אלו הולכים לאיבוד.

לכן ההמלצה הברורה היא:

  • שיחות משמעותיות – רק פנים אל פנים
  • אם אין ברירה – הודעות קוליות (כדי להעביר טון)
  • לא לנהל קונפליקטים בהודעות

המסר ברור: ככל שהתקשורת פחות מתווכת – כך היא מדויקת יותר.

לא דרך עורכי דין – אתם חייבים לדבר

אחת התופעות הבעייתיות ביותר היא מעבר לתקשורת דרך עורכי דין.

כאשר זה קורה, הקונפליקט כמעט תמיד מסלים.

למה?

כי עורך הדין נתפס כצד אויב, ולא כמתווך. המסר כבר לא עובר ישירות – אלא דרך פרשנות, אינטרסים וטקטיקות.

ההבנה הקריטית היא: אתם ההורים. אתם תמשיכו להיות בקשר.

אי אפשר לבנות מערכת הורית דרך צד שלישי.

ילדים הם לא צד – ולא כלי

הפרק מדגיש בצורה ברורה: הילדים אינם חלק מהקונפליקט.

לא מערבים אותם. לא מדברים על ההורה השני בצורה שלילית. לא משתמשים בהם להעברת מסרים.

הסיבה אינה רק מוסרית – היא פסיכולוגית עמוקה.

כאשר ילד שומע ביקורת על אחד ההורים – הוא חווה פגיעה בעצמו. הוא מורכב משני ההורים, ולכן ביקורת על אחד מהם נתפסת כפגיעה בזהות שלו.

קצב התהליך – לא למהר להסכם

עוד עיקרון חשוב: לא למהר להסכם.

הסכם הוא תוצאה – לא מטרה.

כאשר ממהרים, מקבלים החלטות לא מדויקות. כאשר נותנים לתהליך זמן, נבנית הבנה עמוקה יותר, וההסכמות מחזיקות לאורך זמן.

ייעוץ חיצוני – איך לא ללכת לאיבוד

במהלך גירושין אנשים מקבלים הרבה עצות – מעורכי דין, חברים, משפחה.

הבעיה היא שחלק גדול מהעצות אינו מותאם למציאות הספציפית.

ההמלצה היא:

  • להבין שכל יועץ הוא רק יועץ
  • לבדוק כל עצה לעומק
  • לשאול: האם זה משרת את הילדים? את העתיד?

השליטה בתהליך צריכה להישאר אצל בני הזוג.

הקהילה כמשאב – לא לעבור את זה לבד

אחת התובנות היפות בפרק היא החשיבות של מעטפת תומכת.

משפחה, חברים, ולעיתים גם סבים וסבתות – יכולים להיות גורם מייצב משמעותי.

כאשר הם מעורבים בצורה נכונה, הם יכולים למנוע הסלמה ולתמוך בתהליך בריא יותר.

סיכום: גירושין זה תהליך – לא אירוע

התנהלות נכונה בזמן גירושין אינה תלויה בהחלטה אחת, אלא באוסף של בחירות קטנות יומיומיות:

  • מה אני אומר
  • איך אני מגיב
  • מתי אני עוצר
  • ואיך אני בוחר לראות את הצד השני

בסופו של דבר, השאלה אינה איך להיפרד – אלא איך להמשיך להיות הורים.

וכאשר מנהלים את התהליך נכון, אפשר לא רק לצמצם נזק – אלא לבנות בסיס חדש, יציב ובריא יותר לעתיד.

שאלות ותשובות: גירושין וגרים ביחד – איך מתנהלים נכון לפני הפרידה

כאשר בני זוג מחליטים להיפרד אך עדיין גרים באותו בית, חשוב להבין שזהו שלב רגיש ולא “זמן ביניים טכני”.

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להגדיר כללים ברורים להתנהלות:

  • לא לנהל קונפליקטים בתוך הבית
  • לשמור על תקשורת בסיסית ועניינית
  • להימנע מהסלמות מיותרות
  • להפריד בין נושאים לוגיסטיים לבין מחלוקות עמוקות

בפועל, רוב הזוגות עושים את הטעות של ניסיון “לפתור הכל עכשיו”, מה שמוביל לעימותים חוזרים. דווקא בשלב הזה חשוב להאט, לייצר גבולות, ולהעביר נושאים מורכבים למסגרת מתאימה כמו גישור.

הניהול הנכון בתקופה הזו מבוסס על הפרדה בין תפקוד לבין קונפליקט.

בבית:

  • מתנהלים כהורים
  • שומרים על שגרה
  • מדברים על הילדים ועל תפעול יומי

מחוץ לבית (או בגישור):

  • מעלים מחלוקות
  • מדברים על כסף
  • מקבלים החלטות

היכולת להפריד בין המרחבים האלה היא קריטית. כאשר לא עושים זאת, כל שיחה הופכת לוויכוח, וכל אינטראקציה נטענת רגשית.

התשובה אינה “להתאפק”, אלא לנהל נכון את התקשורת.

כדי לא לריב ליד הילדים:

  • לא מתחילים שיחות קשות בבית
  • עוצרים ויכוח ברגע שהוא מתחיל להסלים
  • דוחים נושאים רגישים למועד אחר
  • משתמשים במשפטים שמורידים מתח ולא מגבירים אותו

חשוב להבין:
ילדים לא רק שומעים את הריב – הם מרגישים אותו גם כשהוא לא נאמר במילים.

ולכן האחריות היא לא רק לא לצעוק, אלא לייצר סביבה יציבה ככל האפשר.

כן – אבל בצורה מותאמת.

מה כן נכון:

  • לתת מידע בסיסי, בהתאם לגיל
  • לשדר יציבות וביטחון
  • להימנע מהאשמות

מה לא נכון:

  • לשתף בפרטים של הקונפליקט
  • לדבר על ההורה השני בצורה שלילית
  • להכניס את הילד לעמדה של בחירה

הילד צריך להבין שמשהו משתנה,
אבל לא להרגיש שהוא חלק מהבעיה.

כי תקשורת כתובה מחריפה קונפליקט.

בוואטסאפ:

  • אין טון
  • אין הקשר
  • יש פרשנות

ולכן הודעה פשוטה יכולה להיתפס כהתקפה.

מה שקורה בפועל:

  • מתחילים בהתכתבות
  • נכנסים להסלמה
  • מאבדים שליטה

במקום זה:
שיחות מורכבות – פנים אל פנים או בגישור
שיחות טכניות – קצרות וברורות בלבד

כמה שיותר מוקדם.

רוב הזוגות מגיעים לגישור אחרי:

  • הסלמה
  • פגיעות
  • ניתוק

אבל דווקא הגעה מוקדמת מאפשרת:

  • לשמור על תקשורת
  • למנוע נזק
  • לקבל החלטות מתוך שיקול דעת

גישור מוקדם אינו סימן לחולשה –
אלא לניהול נכון של התהליך.

עורך דין הוא כלי חשוב – אבל צריך לדעת איך להשתמש בו.

העקרונות:

  • להשתמש בו לייעוץ, לא לניהול
  • להבין כל המלצה לפני שמיישמים
  • לא להעביר את כל התקשורת דרכו

כאשר התקשורת עוברת לעורכי דין בלבד:

  • השיח הופך נוקשה
  • הקונפליקט עולה
  • האפשרות להסכמה יורדת

האחריות נשארת אצל בני הזוג – לא אצל עורכי הדין.

שמירה על הילדים מתחילה בהתנהלות של ההורים.

זה כולל:

  • לא לערב אותם בקונפליקט
  • לא לדבר רע על ההורה השני
  • לשמור על שגרה
  • לתת תחושת ביטחון

חשוב להבין:
הילדים לא צריכים לדעת הכל –
הם צריכים להרגיש שהמבוגרים שולטים במצב.

כן – אבל זה לא קורה לבד.

זה דורש:

  • ניהול נכון של התקופה שלפני הפרידה
  • תקשורת מודעת
  • הפרדה בין עבר לעתיד

במקרים רבים, מה שקובע את היחסים בעתיד
הוא דווקא ההתנהלות בתקופה שבה עדיין גרים יחד.

הטעות המרכזית היא ניסיון לפתור הכל בתוך הבית ובזמן אמת.

זה מוביל ל:

  • הסלמה
  • פגיעות
  • קיבעון בעמדות

במקום זה, נכון:

  • לעצור
  • להפריד בין מרחבים
  • לנהל את התהליך בצורה מסודרת

זו לא שאלה של מי צודק –
אלא של איך מתקדמים נכון.

תמלול הפרק -מה לעשות בתקופת הביניים לפני הפרידה

(0:16) מדי פעם אני מקבל פניות מאנשים שנמצאים בתוך תהליך גירושין ובתוך תהליך גישור ומתייעצים.

(0:26) ושואלים שאלות, זה קורה גם בשיחות שבאים פיזית לפה ושואלים וגם כשאנשים שואלים בפייסבוק ווואטסאפ וזה נפלא בעיניי, כי זה באמת נותן לנו אפשרות לענות על שאלות ואיפה שיש אפשרות לתת מידע ולהנגיש אותו, אז אנחנו שמחים לעשות את זה, זה בדיוק המטרה גם של הפודקאסט הזה.

(0:50) עם הזמן הצטברו כמה שאלות שראינו שחוזרות על עצמן ואמרנו בואו נעשה פה פרק שקצת לענות על השאלות האלה זאת אומרת זה לא יהיה פרק על נושא אחד אלא אנחנו ניגע בכמה נושאים שמאוד חשובים שכל מי שבעצם נכנס לתהליך גירושין אני חושב שהוא צריך להכיר אותם אז נתתי טיפו נוגה, נוגה זיו פרידמן, שהיא מגשרת ועובדת איתי, צמוד מאוד, ואנחנו ביחד נענה פה על השאלות.

(1:28) השאלה הראשונה, שאלת?

(1:30) כן, אני חושבת שזו אחת השאלות שחוזרות לא מעט, גם אנשים שהם ככה פונים אלינו, כמו שאמרת.

(1:38) רק בשביל השאלות, וגם זה משהו שאנחנו נתקלים בו תוך כדי התהליך לא מעט, שזה בעצם אנשים שנמצאים בתוך תהליך גירושין, לא משנה מאיזה סוג, בין אם זה בגישור, בין אם זה הליך משפטי, והם גרים עדיין ביחד, נמצאים עדיין ביחד באותו בית.

(1:59) ולא קל, לא קל להיות ביחד בבית בתקופה הזו.

(2:02) נכון.

(2:03) וחשוב להגיד.

(2:03) נכון.

(2:04) אבל רוב הזוגות עוברים את השלב הזה, עוברים את השלב.

(2:08) כולם עוברים את זה בסוף.

(2:10) נכון, אלא אם כן פתאום מישהו קם ועזב בהפתעה ודילג כאילו על השלב הזה, אבל זה לא קורה כמעט.

(2:17) ורוב הזוגות חווים את השלב שבו הם כבר יודעים שהם הולכים להיפרד, ההחלטה כבר התקבלה.

(2:23) יכול להיות שכל אחד נמצא במקום אחר בתוך ההחלטה הזו, אבל ההחלטה שם והם בתוך התהליך, אבל הם עדיין גרים ביחד באותו בית.

(2:32) וזה שלב מאוד מאוד מוזר להיות בו.

(2:36) ולא כל כך יודעים איך לנהל את זה ואיך להתנהל בתוך זה, איך לתקשר אחד עם השני, איך להתנהל ביומיום, מה לעשות מול הילדים, לפעמים הילדים כבר יודעים שהפרידה בדרך, לפעמים הם לא יודעים וצריך להסתיר את זה, להסתיר מהילדים, להסתיר מהסביבה.

(2:53) סיטואציה מאוד מאוד מורכבת.

(2:55) ושואלים אותנו, מה עושים בשלב הזה?

(2:57) אז בואי נענה על השאלה הזו וקודם כל נגיד שיש מה לעשות ועצם ההכרה בזה שיש מה לעשות והכרה בזה שזו תקופה שתעבור קודם כל אז זה חשוב להבין את זה חשוב גם כן לזכור תמיד שאין לנו ככה עם the back of the mind ש…

(3:22) זו התקופה האחרונה, אני אומר עכשיו משהו קשה, אז קחו רגע אוויר, זו התקופה האחרונה בחייהם של הילדים שלכם, שהם יראו אתכם באותו בית.

(3:33) ותנו לי רגע להדהד את המחשבה הזו.

(3:36) וחתיכת הסימון שנופל.

(3:38) בדיוק.

(3:39) ובעצם אנחנו מבינים את זה, וזהו, מה שהיה הוא לא יהיה.

(3:43) מעכשיו יהיה משהו חדש.

(3:46) עוד רגע זה קורה, אבל יש חשיבות וזה קריטי גם להתפתחות שלהם וגם לשפיות שלכם וליציבות שלכם ולמציאות החיים שלכם שהפרידה הזו, שהתהליך הזה של הפרדת הבתים, של השינוי המשפחתי, הם יעשו בשיתוף פעולה, בתיאום, במודל הורי שיראה לילדים שהמציאות שלהם לא מתפרקת, משתנה, שהמצב הוא לא קיצוני, לא פורצת שואה, יש פה משהו נורמלי.

(4:18) וברגע שמראים את זה לילדים, להם הרבה יותר קל, כי אומרים, אוקיי, ההורים שלי נשארים יציבים, ואז גם אני נשאר יציב, וההורים שלי, שהם הבסיס של הפירמידה שלי, פירמידת הצרכים, הם עדיין דואגים לי, הם עדיין שומרים עליי, אני לא צריך לבחור ביניהם, אני לא צריך להחליט שום דבר, הם תמיד דואגים לי.

(4:39) וכשמורים לילדים את הדוגמה הזו, הרבה יותר קל להם.

(4:43) אם קל להם, גם קל לנו, כי הם לא מעמיסים עלינו גם את הקושי שלהם.

(4:48) ולכן התקופה האחרונה תימשך כמה שתימשך, בסוף זה ייגמר.

(4:53) זה קריטי שנזכור את התקופה הזו, ולפעמים זה fake it until we make it.

(4:58) לפעמים אנחנו נזייף את זה עד שנצליח, וזה בסדר.

(5:01) זו לא הייתה תצגה, אבל אנחנו כהורים, אנחנו עושים הרבה הצגות.

(5:05) אנחנו לא מראים להם את כל הקשיים והפחדים שלנו, אנחנו מראים להם איזשהו משהו, נורמלי, איזושהי מציאות, מכינים אותם לעולם, גם פה, רק שפה זה אולי באמת המקום.

(5:16) כן, זה הטופ של הטופ של ההורות שלנו, שלמרות הקושי המאוד גדול שאנחנו נמצאים, אנחנו מצליחים להעביר לילדים את התחושה של היציבות.

(5:26) נכון, ואז כשמסתכלים על זה ככה, את יודעת, אני כל כך גאה בזוגות שבאים אלינו, שהם יושבים ומדברים.

(5:34) והם משתפים פעולה, ולוקח את הקושי, לוקח את הזמן, זה לא דבר שבא ברגע.

(5:39) אבל הם בוחרים להתמודד עם זה ביחד, מילים, כי הם מבינים את זה.

(5:44) הם מבינים שהם המודל של הילדים שלהם.

(5:46) הם מבינים שזו ההזדמנות שלהם לחנך, לתת איזה מודל הם רוצים, איזה ערכים הילדים יספגו.

(5:56) כי החינוך זה לא רק מהיומיום.

(5:58) זה בדיוק במקומות האלה.

(6:00) הדוגמה האישית הזאת.

(6:01) הדוגמה האישית הזאת.

(6:02) נכון.

(6:02) אז זה צריך להיות בראש כל הזמן.

(6:04) אבל, כן נכון, אבל התחלנו כאילו מהמקרה הטוב, אתה יודע, או לא המקרה הטוב, או כאילו הדרך הכי אופטימלית שיכולה להיות.

(6:13) שיזכרו את זה.

(6:13) נכון.

(6:14) עכשיו לפעמים זה לא קורה.

(6:15) אבל מצד שני זה מאוד לא קל, ואנחנו לא יכולים להתעלם מזה.

(6:17) נכון.

(6:18) אני חושבת שזה מאוד מתחבר גם למה שאנחנו אומרים בשיחת הפתיחה.

(6:23) למגושרים שלנו.

(6:24) אנחנו אומרים להם מההתחלה, עוד לפני שאנחנו יודעים אפילו אם הם גרים ביחד באותו בית, או לא גרים ביחד באותו בית, עוד לפני שאנחנו יודעים בכלל מה המצב ביניהם, אנחנו אומרים להם, קל בבית, קשה בגישור.

(6:37) נכון.

(6:38) נכון וחשוב.

(6:39) כל השיחות הקשות תביאו אלינו.

(6:41) שיחת הפתיחה, נזכיר, זה הפרק החמישים בפודקאסט, יכולים לחזור ולהאזין לה, את כל השיחות הקשות תביאו לחדר הגישור.

(6:49) זה לא אומר לא לדבר, לדבר הרבה, אבל לא על מה שבמחלוקת.

(6:53) לדבר על דברים טובים.

(6:54) לדבר על דברים טובים, לדבר על הילדים, לדבר על דברים מצחיקים שקרו לנו ביומיום, בעבודה, איזה סרט שראינו, איזה תוכנית, איזה ספר שקראנו.

(7:04) לדבר באמת על הדברים הטובים, כי התקשורת תמיד תצטרך להימשך.

(7:08) אז לבחור, להתמקד בדברים הטובים, כמה שזה קשה.

(7:14) לא לשים את הדגש על הדברים השליליים, לא לחפש את הביקורת.

(7:18) ועכשיו, אנחנו לא מתעלמים מהדברים הקשים, אבל על הדברים הקשים אנחנו מדברים בגישור.

(7:22) זה בדיוק הסיפור.

(7:23) בדיוק, ואז יש מישהו שיכול לעזור לכם.

(7:26) אז אל תנסו גם, כדברי הזה גם כן עוד איזה כלל חשוב, אל תנסו את הדברים הקשים לפתור לבד.

(7:32) אם אתם רואים שיש קושי עם ההורה, עם השיח, עם איזשהו נושא, ויכול להיות שהנושא הזה לכם הוא מאוד קטן.

(7:38) מי אוסף היום מהגן?

(7:40) יכול להיות, אבל זה יכול להצית איזה משהו קשה או איזשהו שיח בעייתי.

(7:46) כמובן שאנחנו מדברים על דברים שהם לתוך ההסכם.

(7:51) אל תיכנסו לזה בכוח, עזבו את זה בצד.

(7:54) תביאו את זה לגישור, תביאו את זה לטיפול, תביאו את זה לאדם שלישי נייטרלי שיושב, יכול להיות שלפעמים יש לזה חבר או בן משפחה שיכול לעזור.

(8:02) אבל כשאתם מדברים עם ההורה השני, והוא בתהליך הפרידה שלו, ואתם מדברים איתו, זה כבר מבלבל, כי כבר דיברנו על זה גם בפרק עם אנטי אבלין על האבלות.

(8:12) הכל פה בסערה.

(8:14) ואם דבר שנראה לכם מאוד הגיוני אחד ועוד אחד שווה שתיים, הצד השני הוא לא שם.

(8:20) ולכן אתם לא יכולים להיות אלה שמעבירים, כי אתם הסדין האדום.

(8:23) אתם הוא רואה אתכם, זה תזכורת לאכזבה ולתסכול ולכאב, ולכן אי אפשר מולו.

(8:30) עכשיו זה מוזר, כי אנחנו באותו בית.

(8:31) והפתרון הרי כן בסוף יבוא ממנו, אבל יש עניין של טיימינג.

(8:36) נכון.

(8:36) וכרגע זה לא הזמן, ויש לזה חשיבות.

(8:39) ואחד הטיפים המרכזיים, אני חושבת, בהקשר הזה, זה שאם אנחנו רואים שכן מתחילה איזושהי שיחה קשה, כן פתאום נדלקה איזושהי מדורה קטנה, לכבות אותה כמה שיותר מהר, לא להתעקש לדבר על דברים שלא חייבים, לצאת החוצה, לנשום אוויר.

(8:57) נכון, ולכבות אותה זה גם לא אומר, עכשיו תסכימו.

(8:59) נכון.

(9:00) אפשר להגיד, זה נשפט.

(9:01) פשוט לא להיכנס לזה.

(9:02) לא להיכנס, ללכת.

(9:03) אפשר ללכת לעשות סיבוב, לנשום.

(9:05) אפשר להגיד, אוקיי, מה שאתה אומר, מה שאת אומרת, אני מבין את מה שאת אומרת.

(9:11) את אומרת כך וכך, אפשר ממש לחזור על מה שהוא אומר, כדי שיראה שאנחנו מבינים, אנחנו לא מתעלמים.

(9:17) אני צריך לחשוב על זה.

(9:18) ונדבר על זה בגישור.

(9:19) ונדבר על זה בגישור.

(9:21) ברגע שאמרנו, אני רוצה לחשוב על זה, עשינו כמה דברים מאוד חשובים.

(9:27) קודם כל, נתנו הכרה בזה שאנחנו מתייחסים.

(9:30) זה לא, לא תיתנו עוד מתחת לשטיח, לא התעלמנו.

(9:33) ואז הצד השני אומר, אוקיי, הנה, אני מבין, הנה מתייחסים אליי.

(9:37) זה נותן לו איזה משהו, איזה מרגיע, זה נותן לו את האפשרות לנשום.

(9:42) סוגריים, לנשום.

(9:44) זה טיפ מאוד חשוב, חשוב לנשום.

(9:46) נדבר גם על איך נושמים.

(9:50) הדבר השני שאנחנו עושים זה לתת לו זמן גם לחשוב.

(9:53) כי לי יש זמן לחשוב, אז בעצם גם הוא חושב.

(9:55) וזה חשוב כי צריך לתת את הזמן.

(9:58) לחתור להסכם זה לא כמה שיותר מהר.

(10:01) הקצב הוא הקצב שצריך להיות נכון לשנינו, לא רק לאחד מאיתנו.

(10:06) המטרה היא לא הסכם.

(10:07) הסכם צריך לזכור את זה, זה חתיכת נייר.

(10:10) בטוף הוא משקף דברים, וזה מה שחשוב.

(10:13) חשוב לזכור, בתקופה כזאת, אנשים אומרים המון דברים, אומרים הרבה דברים, והם לא תמיד מתכוונים לכל מילה שהם אומרים.

(10:22) אנחנו יש לנו נטייה, מבולבלים, ושומעים פה ושומעים שם, והכל מאוד מאוד סוער, ולא צריך להתאפס על כל מילה ועל כל משפט שמישהו אמר, ולזכור את זה אחר כך, זאת אומרת, זה…

(10:34) צריך להבין שזה באמת חלק מהתהליך שאנחנו מאבדים דברים תוך כדי.

(10:38) נכון.

(10:38) זה מאוד מתחבר למה שאתה אמרת, שגם אם מישהו אמר משהו, שני הצדדים צריכים לחשוב על דברים.

(10:46) נכון.

(10:47) גירושין, יש לי משפט על זה, גירושין זה לא מותו של טרומפלדור.

(10:51) המשפט האחרון שמישהו אומר, אבל אותו זה לא ממש ייזכר.

(10:55) אומרים שהוא אמר טוב למות בעד ארצנו, ובכל זאת אומר יופטפו יומאט.

(10:59) זה הוויכוח.

(11:01) בגירושין, אנשים, תהליך הפרידה והאבלות אומרים הרבה מאוד דברים קשים.

(11:07) אבל זה הכאב, זה התסכול, זה הסבל, זה האכזבה, הכל יוצא.

(11:13) אבל זה יוצא, ונעלם.

(11:15) אם אני לוקח את זה, הוא אומר, אבל הוא אמר איזה משהו כזה, שהוא ביטל את ההורות שלי, אומרים מילים מאוד קשות.

(11:21) אבל אם אני לוקח, הוא ביטל, הוא תמיד חשב ככה עליי, אז אני בונה נרטיב שהוא פשוט שגוי.

(11:26) אני צריך לחשוב שהבן אדם שמולי הודיעו לו עכשיו שבן הזוג שלו מת ומתוך התסכול הוא אומר דברים מאוד מאוד קשים אני צריך להיות עליו עם חמלה מספיק שאחד מבין את זה שכל מה שיוצא עכשיו זה מתוך כאב אז אפשר להתייחס לזה בפרופורציות אגב זה אחד הדברים היותר טובים שאנשים מדברים וגם אם מוצאים את כל הפח הזבל הזה של המשאית זבל הזה שהם שופכים על ההורה השני לפעמים זה יותר טוב משלא אומרים שום דבר שום דבר זה, אומר רגע, אז בכלל מה, לא הייתי שום דבר בשבילך?

(11:59) לא הרגשת אותי?

(12:01) אני כלום?

(12:01) אתה ישר ככה עובר הלאה?

(12:03) וגם זה מאוד מאוד קשה.

(12:04) נכון.

(12:05) אז אין דרך שלא יהיה קשה, וזה צריך לצאת.

(12:08) ואם זה יוצא מולי, אז אני יכול להיות שמה כמה שאני יכול כדי לעזור לזה לצאת, אבל אם אני מרגיש שזה כבר פוגע לי בבריאות, אז אני פשוט יוצא.

(12:17) ואומר, אני מבין מה אתה אומר, זה מאוד קשה לי.

(12:21) בגלל זה אנחנו הולכים לגישור, בגלל זה אנחנו פה נעזרים מבעלי מקצוע, וללכת ולעשות סיבוב חצי שעה להסדיר נשימה, זה חשוב.

(12:30) עכשיו בוא נדבר גם רגע על אמצעי התקשורת.

(12:34) זה אחד הדברים הכי בעייתיים, אגב מחוללי הגירוש הגדולים ביותר לדעתי, זה אמצעי התקשורת שיש היום.

(12:42) התרגלנו שיש כל כך הרבה דרכים להעביר מסרים, אבל הדרכים האלה הן לא טובות.

(12:49) הדרך להעביר מסר כשאנחנו בתוך קונפליקט היא אחת בלבד.

(12:55) מה, שלחתי לך אימודי של בננה, לא הבנת למה התכוונת?

(12:58) ברור, הבננה, אה, זה מה שהתכוונת.

(13:02) איך לא ענית לי?

(13:03) איך לא ענית לי?

(13:04) איך לא ענית כמו שרציתי?

(13:05) איך לא?

(13:08) זה מדהים, אנחנו דוחקים, אנשים באמת בטוחים, שולחים מגילה שלמה.

(13:12) רצו מי יוסף מהגן?

(13:15) אבל זה בא עם עוד המון המון מילים, כי תמיד אני הייתי ואת היית וטה טה טה וטה טה טה מגילה שלמה, בסך הכל שאלנו מי אוסף מהגן.

(13:22) וכל מה שהבן אדם השני חווה זה את ההאשמות ואת הכעס, ואז זה מעורר בו את אותם רגשות.

(13:30) בדיוק, ואז אני לא מקשיב למלטוכן.

(13:32) אבל אני, נכון, נכון, עטפתי את זה, כי זה אירוע קשה, אבל שאלתי שאלה, לא, לא הכירי, אם אתה עטפת את ה…

(13:38) תוכן וכל כך הרבה דברים מסתכלים על העטיפה.

(13:41) לא רואים את מה שבתוך הקנקן, רואים את הבחור שלו.

(13:45) ככה בני אדם בתוך קונפליקט מאוד גבוה.

(13:48) הדרך היחידה לנהל תקשורת היא רק פנים אל פנים.

(13:53) זהו, אין אפשרות אחרת.

(13:55) וואטסאפ זה תקשורת נוראית.

(13:58) טלפון זו תקשורת נוראית.

(14:00) כי כשמישהו מדבר בטלפון, הוא לא באמת מדבר.

(14:03) הוא לא באמת מקשיב, הוא עסוק בלדבר, לא שומעים טוב, העיניים שלנו מוסחות, אנחנו חושבים על דברים אחרים, אני במחשב, אני תוך כדי בטלפון הנייד, אני גולש, אני שם את זה על ספיקר, אני לא באמת מקשיב, והכל שיחה בתקופה הזו היא קריטית, כי הצד השני על כל משפט שאני אומר הוא אוטומטית, אתה לא חושב רגע מה זה אומר עליי, מה זה יהיה בעתיד, איך זה עם הערוץ שלי, על הכל יש המון משקל.

(14:28) צריך לזכור שבתוך התקשורת שלנו רק 30% מהמילים מהתקשורת היא מילולית כל השאר זה שפת גוף, זה מימיקה, זה ארוך, זה לא עובר לא בטלפון, לא בוואטסאפ, לא בשיחות זום זאת אומרת אנחנו צריכים לדבר פנים אל פנים קשה לנו?

(14:49) יופי, בשביל זה יש לנו את הגישור בשביל זה יש מישהו נוסף בחדר שעוזר לנו לתקשר אבל ככל אנחנו רואים את זה בתהליכים שלנו, אלה שמעבירים מסרים כל הזמן בוואטסאפ, אנחנו עסוקים להוריד אותם מהעץ במקום לעזור להם להתקדם.

(15:03) את השיחות החשובות לא לנהל, לא בוואטסאפ ולא בטלפון.

(15:07) נכון, טלפון ווואטסאפ זה רק לנושא טכני, באיזה שעה, מתי, למה, לא, את הלמה לא צריך לעשות בוואטסאפ.

(15:17) זה לא.

(15:19) אם אין ברירה ויש קושי, מה שכן אפשר לעשות זה הודעות קוליות.

(15:24) אני יודע שתשאיר אוהב הודעות קוליות, אז אני מאוד אוהב הודעות קוליות, כי זה כלי מעולה.

(15:29) בהודעה קולית, שאני יכול לפני שאני שולח אותה, אני יכול הרי להקשיב ולראות אם דייקתי במה שאני רוצה להגיד, אני רק אומר את הדבר הענייני, לא את הסיבה.

(15:41) לא מדבר על העבר.

(15:43) העבר, עבר.

(15:44) אנחנו מדברים על העתיד בתהליכים האלה.

(15:46) אני מדבר על…

(15:47) מה עושים, מה קורה, טכני לחלוטין, ולמה בהודעה קולית?

(15:52) כדי שנשמע את הטון.

(15:54) כשהטון יהיה ברור, כי כשאני מסביר משהו, הוא אומר, תאסוף עכשיו מהבית ספר!

(16:00) וואו וואו, זה הכניס לי, הרגשתם את זה עכשיו?

(16:01) אני מרגיש כדובר, זה הכניס לי מתח, ועכשיו אני צריך לקחת אוויר, ואין לך, אני לא לוקח אוויר, כי הצד השני, תקפתי אותו, אז הוא ישר מגיב, ונהיה כזה פימפוג מאוד מאוד אלים.

(16:10) אבל אם אני אומר…

(16:11) אתה יכול בבקשה לאסוף מהבית ספר?

(16:15) אז כל השפה היא אחרת.

(16:17) ואז אני יכול מתוך להרגיע את עצמי, אני מרגיע את הצד השני.

(16:22) וזה הסיפור, ומספיק שאחד ינקוט בטקטיקות הפשוטות האלה, וזה מאוד יקל.

(16:28) לא לדבר, אנחנו נדבר על המקום של עורכי הדין בתהליך, אבל לא להעביר מסרים להורה השני.

(16:36) דרך עורך הדין שלכם.

(16:38) וואו.

(16:40) זה אנשים שגם שהם מיוצגים, חייבים להבין את זה.

(16:44) ככל שאתם לא תדברו, ההקצנה תגדל.

(16:49) מאוד פשוט.

(16:50) אתם ההורים.

(16:52) אתם חייבים לדבר אחד עם השני.

(16:55) אף אחד לא יכול להחליף אתכם.

(16:56) לא יכולה להיות סיטואציה.

(16:58) זה נורא ו…

(16:59) זה קורה וזה נורא ואיום שגרים באותו בית והם מדברים דרך עורכי הדין.

(17:03) זה פשוט הזו.

(17:05) זה מאוד…

(17:07) כן, מי שבאמת אולי לא היה בתוך התהליך הזה, זה נשמע מופרך לחלוטין, אבל זה קורה המון.

(17:13) זה קורה המון.

(17:13) זה יצא.

(17:13) אגב, זה יצא שמקבלים.

(17:15) אל תקשיבו להצעה הזאת.

(17:16) אם זו הייתה, לכו.

(17:18) לא יכולה להיות סיטואציה שאתם לא תדברו עם ההורה השני, ולא יכול שהילדים שלכם יראו אתכם בסיטואציה כזו, לא מדברים אחד עם השני.

(17:28) זה פשוט נורא.

(17:29) נכון, צריך להבין שהצד השני, זה שעורך הדין שלנו יפנה אליו, הוא אף פעם לא באמת יראה בעורך הדין שלנו איזשהו גורם חיובי, איזשהו גורם שבאמת בא לעזור.

(17:43) הוא תמיד יראה בו את האויב, את האויב הכי גדול.

(17:46) נכון, הרי הוא ניסח והוא כתב דברים בכתבי הטענות מאוד קשים.

(17:50) כמובן שבכלל שהגענו להליכים משפטיים בכלל שזה מקצין עוד יותר, אבל חשוב לזכור.

(17:55) כל הזמן לעשות הפרדה בין המחלוקת שלנו סביב כסף, סביב רכוש, זה דבר אחד, לבין ההורות.

(18:04) זה שאני לא מסכים איתך על חלוקת הרכוש, לא אומר שאתה עדיין לא ההורה.

(18:10) נכון.

(18:10) והילדים שלנו, הם לא מבינים את חלוקת הרכוש.

(18:14) אנחנו חייבים לעשות את ההפרדה הזו ולשמור עליהם.

(18:17) במקום הזה גם בוא נגיד, לא לערב את הילדים.

(18:20) הילדים הם לא צד, ההורה הזה כבד את אביך ואת אמך זה הדיבר החמישי בדיוק שם באמצע, לכבד את ההורה של הילד, זה לא רק לכבד את ההורה שלי, זה גם את ההורה של הילד שלי, זה קדוש, אם אני אומר משהו, מילה רעה לילד שלי על ההורה, גם אם זה נפלט לי בטעות, אני עושה פגיעה בילד, כי הילד מורכב מההורה הזה ובעצם אני מראה לו שזה כמו עונה שמאלית תשנא את עונה ימנית, אני שונא את עצמי.

(18:50) נכון, זה בלתי אפשרי להכיל את זה.

(18:52) אי אפשר, ואז הצלקת היא פשוט נדבקת וזו טראומה.

(18:57) וייקח שנים אחרי זה לצאת מזה, זה כזה מורכב, כזה וכזה פשוט להבנה.

(19:02) אל תגידו כלום שלילי על ההורה השני ליד הילדים, מאוד פשוט, משהו נפלט.

(19:09) לתפוס אותם נסיכה, להתנצל, להסביר, אני בתוך קושי, גם את זה מותר להראות.

(19:16) ואיכה אולי גם נגיד את המקום הזה, התפקיד שלנו כהורים הוא לא רק לעטוף את הילדים, הוא להכין אותם לחיים.

(19:26) היופי בתוך התהליך הזה שיש לנו באמת הזדמנות להכין אותם לחיים אמיתיים וטובים.

(19:30) אז אנחנו אומרים להם, אני עכשיו עובר תקופה קשה, אתה רואה אותי בתוך משבר.

(19:35) אבל תראה גם איך אנחנו צומחים ואיך אנחנו פותרים, כי אנחנו מדברים עם ההורי השני.

(19:41) ואז בעצם הילדים שלנו לומדים לפתור מחלוקות במילים.

(19:44) אומרים, הנה, יש פה מחלוקת, ההורים שלי היו במשבר הכי גדול בחיים שלהם, זה זה.

(19:49) אבל הם פתרו אותו ביחד, במילים, בשיתוף פעולה, איזה הורים מדהימים יהיו לי.

(19:53) נכון.

(19:54) גם אם הם לא מבינים את זה בגיל חמש או שש, הם יבינו את זה בהמשך.

(19:58) בדיוק.

(19:58) אחד הדברים שאני אוהב לעשות פה להורים, לצייר על ציר הזמן.

(20:02) יש לכם עכשיו, הילד נולד בשנת 2015.

(20:05) עכשיו אנחנו ב-2023, הילד בן 8.

(20:08) כמה שנים נשארו לילד לחיות?

(20:10) אמרו לי עד 100.

(20:11) אוקיי.

(20:11) כמה זמן נשאר לכם?

(20:12) עוד 60 שנה.

(20:13) אוקיי.

(20:14) תראו כמה חיים משותפים.

(20:16) עוד זמן יש לכם להשפיע על הילדים שלכם.

(20:20) זה אגב אחד הקשיים עם תינוקות.

(20:23) כי בתינוקות הם לא רגילים להיות הורים והם כל כך רגילים שהילד הוא כל כך מניע אותם, הוא שולט בהכל כי הכל משתלס סביב התינוק אבל ברגע שהילדים כבר גדלים יש לנו כל כך הרבה חיים וגם לנו ולדוגמה אישית צריך להתייחס על העתיד, לא על ההווה, לא על העבר זה כ-state of mind ולבוא לתהליך, מתי לבוא לתהליך?

(20:48) תהליך גישור, כמה שיותר מהר.

(20:51) עכשיו, אתם מתוך רושם להליך פרידה?

(20:53) עכשיו.

(20:54) רגע, אם אתם בתוך תהליך פרידה, עוד לא דיברתם עם ההורה השני, לכו לטיפול.

(20:59) בתוך טיפול זוגי, להגיע ביחד להשלמה, שזה הדבר הכי נכון, זה הדרך הכי טובה.

(21:05) הגעתם כבר מדברים על פרידה?

(21:06) בואו לגישור עכשיו, אל תחכו.

(21:09) אחרת מה קורה?

(21:10) באים אלינו כשיש כבר הקצנה.

(21:12) בואו כמה שיותר מהר, שנוכל לשמור אתכם בתוך המקום הזה.

(21:16) יש לכם דילמות כי אתם לא יודעים פרטים, איפה נעבוד, איפה נגור, תבואו, נעזור לכם לקבל את התשובות בדיוק על זה.

(21:24) אפשר שהתהליך ילווה את הפרידה, את ההסכמות, את התהיות, את החששות ממש.

(21:32) אז מתי לבוא כמה שיותר מהר לגישור או לטיפול זוגי?

(21:37) אוקיי, זה לגבי תקשורת.

(21:40) בוא נדבר על עורכי הדין.

(21:42) נדבר עליהם כי, כן, גם שואלים אותנו וגם אנחנו נתקלים בזה לא מעט, תוך כדי התהליכים שהם…

(21:49) בכלל, נהייתה תקופה, שוב קצת זה חזר, מקרה הקיצון, שבאים משפחות עם ייעוץ קטסטרופלי, אין לי איך להגיד את זה.

(21:59) היה לי עכשיו זוג שהוציא בשנה רבע מיליון שקל, על כלום, באמת, על תהליכים שזה, שלוש פגישות היינו סוגרים את זה.

(22:05) אבל זה כבר הגיע לכזה קיצון שאי אפשר לתקשר.

(22:08) זה פשוט בלתי נתפס.

(22:11) ומבינים את זה.

(22:12) אבל השיח המשפטי הוא כבר כל כך חלחל, שזה מאוד מאוד קשה, וצריך להבין את זה.

(22:17) השיח המשפטי, כשהוא מחלחל, קשה מאוד לצאת ממנו.

(22:21) קשה לנו באמת, אנשים שבאו אחרי תהליך משפטי.

(22:25) הסיכוי שלנו לעזור להם הוא יותר נמוך.

(22:27) כי השיחה היא כבר לא שפה שלהם, זו שפה של מישהו אחר זר עם האינטרסים שלו.

(22:31) ומצד שני גם יש את הלא קיצוניים, יש את הזוגות שבאים לגישור ועושים את התהליך באמת כביכול יותר כמו שצריך נגיד את זה במרכאות.

(22:43) אבל כשמגיע שלב ההסכם הרבה פעמים זה בדרך כלל מגיע שם, אז, וזה בסדר, אנחנו אומרים זה בסדר גמור להתייעץ עם עורכי דין, אבל צריך לדעת איך להתייעץ ואיך לקבל את הייעוץ הכי טוב.

(22:55) הכי טוב לכם.

(22:56) ויש לנו גם פרק, אני מזכיר שדיברתי על זה פה עם איריס, הרמת איש, דיברנו על איך לקבל את הייעוץ.

(23:02) וצריך פה לזכור, בסוף מי שמחליט זה אתם.

(23:07) מי שיחיה עם התוצאה זה אתם.

(23:09) עורך הדין שלכם הוא לא איש טיפול, הוא לא איש…

(23:13) למרות שיש כאלה שהם כן, ואלה נפלאים, יש עורכי דין עובדים סוציאליים, מהמם, אגב, לדעתי…

(23:19) צריך לראות תנאי סף, תנאי סף למי שמייצג בעניחי גירושין, גם שילמד עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, זה בסיסי, ואין הרבה כאלה, אבל יש, ועוד מעט אני פה אני אגיד, לי אין בעיה עם עורכי דין ככלל, רבים מחבריי עורכי דין, אני משפטן, אני אוהב את, יש שיחות נפלאות, אבל יש הבדל בין מישהו שנותן לי ידע אובייקטיבי, כמו מיסוי מקרקעין, כמו חלוקת זכויות סוציאליות, לבין מי שנותן לי ידע שהוא מעריך.

(23:47) שאם נגיע לבית משפט זה מה שיקרה, זה מה שמייצר מלחמה כי אני יכול בטוח שמה שאומרים לי להורי השני אומרים את ההפך ואז הם כפופי ידיים ורק מי שמשלם יותר ובסוף זה מי שנשבר ראשון וזה בגלל הילדים ולכן אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מנהלים את זה כל דבר כל הזמן לא יכול להיות שמישהו מדבר בשמי בלי שאני יודע מה הוא אומר תבקשו לשמוע את הקלטת השיחות, תבקשו לשמוע מה הוא אומר, לוודא שכל מה שאני אומר, או לטובתי, שוודאו שאתם בחדר, שכל מכתב שיוצא הוא רק בשמכם.

(24:25) אנשים לפעמים לא מבינים את המשמעות בכלל של המכתבים שיוצאים, של העצות שהם מקבלים, ופה אני חושבת שזה באמת מאוד מאוד חשוב להבין את המשמעות, זאת אומרת גם אם קיבלנו איזושהי עצה.

(24:37) אוקיי, קיבלנו הצעה.

(24:38) האחריות שלנו זה לקחת רגע את הרגע הזה כדי לבדוק, להבין, לשאול, מה המשמעות, או לשולט מי שנתן לנו את ההצעה, או לחפש אותה במקום אחר.

(24:49) לקבל ייעוץ על הייעוץ, זה ממש בסדר.

(24:52) מי שמנהל את התהליך זה אתם, זה לא עורך הדין שלכם.

(24:57) עורך הדין הוא אחד היועצים שפועלים בשמכם.

(25:00) כמו לקחת אקטואר או שמאי או כל דבר אחר.

(25:04) הוא יועץ, הוא פועל בשמכם, חייבים להבין את זה כי בסוף אתם תחיו עם התוצאה, לא הוא.

(25:10) צריך לבדוק האם העצה הזו באמת טובה לי, באמת משרתת את האינטרסים שלי, באמת משרתת את האינטרסים המשפחתיים שלנו כהורים.

(25:20) זה נכון שהצד השני הוא כרגע נראה כמו האויב שלי, אבל הוא בעצם השותף שלי לכל החיים.

(25:24) האם זה באמת טוב לילדים שלנו לעשות את השינוי הזה שיעצו לי לעשות?

(25:30) צריך באמת לבדוק כל דבר כזה לעומק.

(25:33) נכון.

(25:33) לא לקחת את זה כמובן מאליו.

(25:35) נכון.

(25:36) ואם אני חושב שאני…

(25:37) כי קשה לי לראות את זה, וזה מאוד מובן שקשה לי, כי אני מאוד מפחד, ואני לא רואה את זה.

(25:43) אני לא…

(25:44) כשאדם בסערה, אני לא אבקש ממנו למכור לי את האוטו, כי אני יודע שהוא ימכור את זה פחות.

(25:49) אז ככה אנחנו רק בני אדם, תמנו מישהו שילווה אתכם.

(25:53) קחו חבר, חברה, מאוד קרובים, שהם באמת, שהם לא פוסט טראומטיים מגירושין, צריך להגיד את זה, שאם התגרשו הם התגרשו טוב.

(26:01) מי שהלך למלחמה, אלה לא המורים שאנחנו צריכים.

(26:03) מי שיש לו מערכת יחסים תקינה וטובה עם ההורה השני ועם הילדים שלו, מי ממנו אני אלמד?

(26:10) או אח, אחות, חבר, חברה, מישהו מאוד קרוב.

(26:13) תנו לו לשבת איתכם בכל מפגש.

(26:16) שיוודא שאתם כל הזמן מקבלים ייעוץ נכון, שכל פעם שיהיה מישהו אובייקטיבי שאתם סומכים עליו, לא אדם זר, אדם זר שמקבל שכר פר שעה, פר תהליך, האינטרסים שלו הם לא שלכם, זה כזה פשוט, והסכומי הכסף ששאפים פה הם מאוד מאוד מאוד גדולים, ולכן אתם צריכים לוודא את היועצים שלכם.

(26:37) גם בסופו של דבר, כל זוג הורים מוצא באמת, אנחנו רואים כמה הסכמים הם, בסופו של דבר בעצם שונים אחד מהשני.

(26:46) כי כל זוג הורים מוצא את הפתרונות שהכי הכי תפורים לו ומתאימים לו, מתאימים להם, מתאימים לילדים שלהם, מתאימים לערכים שלהם, מתאימים לדרך שבה הם רוצים לחיות את החיים שלהם בהמשך.

(27:00) והעצות האלה הרבה פעמים הן עצות מאוד פלקטיות כאלה, שלא לוקחות בחשבון באמת את כל המכלול, את כל התמונה, את כל הצרכים שבתוך התהליך אנחנו מדברים עליהם מאוד מאוד מאוד לעומק.

(27:11) נכון, אני זוכר שפעם היה לך איזה זוג שבא עם הסכמות יצירתיות שמרזיקות בחלופת השעות והזמני השהות כי המשמרות מתחלפות והרבה לוגיסטיקה שכזאת ומורכבת ואז לקחו את ההסכם ולקחו אותו לייעוץ וזה בסדר גמור, אין לנו בעיה יש עורכי דין שבאמת מסתכלים על טובת המשפחה ואומרים הנה זה מה שהסכמתם בוא נוודא שאין פה חורים בהסכם שלא פספסנו פה איזשהו נקודה, זה מעולה אגב, זה אחת הסיבות שההסכמים שלנו מאוד מאוד טובים, כי עברו עליהם, זה אלפי הסכמים, ועברו עליהם המון אנשים, אז אנחנו יודעים לסגור אותם מכל הכיוונים, כי כבר קיבלנו המון משובים.

(27:53) אז, ואז הם הולכים לקבל ייעוץ, ואז חוזר עורך הדין, שלח לי את ההסכם הזה, עם מלא מחיקות, ופשוט להפוך את זה…

(28:00) זה לא מקובל ככה, זה לא מקובל ככה, זה לא מקובל ככה, אבל זה לא משנה.

(28:04) כי להורים האלה זה הכי טוב, זה הכי טוב להם.

(28:08) נכון, אז תדעו שאם אחד כזה, עכשיו זה טקטיקה, אני אגיד את זה, זה טקטיקה, לעשות כל כך הרבה מחיקות בתוך הסכם זה טקטיקה לערער את הצד השני.

(28:18) זה לגרום לו לחשוב, לא, לא, אין פה תהליך גישור ולתת למלחמה.

(28:22) כי יש כאלה שזה האינטרס שלהם הכלכלי, לא כולם, אבל זה המצב היום במדינת ישראל לצערנו כי רב.

(28:29) אז תדעו שלכל דבר שיוצא משמכם, יש עליו שליטה.

(28:34) אתם בתוך תהליך גישור, לא יכול להיות שעורך הדין שלכם פתאום מתקשר להורה השני להגיד אני נכנסתי פה לתהליך.

(28:40) זה יערער פה את הקולים, זה קרה לי.

(28:42) פירק לי תהליך רק על טלפון שההורה, שהעורך דין, שהוא עוד לא היה מיוצג, עוד לא אפילו ייצג.

(28:49) הוא התקשר להורה השני, אמר לו אני מייצג אותו.

(28:53) הוא אמר לו אבל אנחנו בתהליך גישור.

(28:54) ככה הלך לקח עורך דין, התחילו לדבר ביניהם, התפוצץ.

(28:57) ככה, זה דברים קטנים כאלה, וזה הכי מתסכל, כי זה סתם.

(29:01) סתם עכשיו המשפחה זרקה 100 אלף שקל לפח על כלום.

(29:04) על כלום, במקום להשקיע את זה בעצמם ובילדים שלהם.

(29:07) הלכה החופשה תסכים בשביל זה.

(29:09) אז זה לגבי ההתמודדות עם עורכי הדין תוך כדי.

(29:13) שאלה הבאה ששאלו אותנו.

(29:17) יש נושא שאני מאוד אוהבת לדבר עליו.

(29:21) בעלי החיים.

(29:22) ועליה חיות המחמד של המשפחה.

(29:26) אנחנו צוחקים כי זה כאילו נשמע מצחיק, אבל יש…

(29:29) לא, אנחנו צוחקים כי אנחנו זוכרים איזה מקרה אחד עם חיה ייחודית שהייתה שמה שהיה כאלה, אז אנחנו זוכרים אותם.

(29:37) אבל זה נושא שחשוב להתייחס אליו, אנשים לפעמים כאילו לא חושבים עליו כל כך.

(29:42) זה לא הנושא הגדול, כן?

(29:44) זה לא הנושא הכי חשוב בהסכם, זה ברור.

(29:46) אבל חשוב להתייחס לזה כי יש שם כמה שאלות שצריך לשאול.

(29:51) הילדים התרגלו שיש כלב, נו לך, כלב או חתול זה החיות בסיסי, הכלות.

(29:57) יש עם איזה צבים, איגואנות וערנבים, יש גם כאלה, אנחנו רואים פה המון סוגים של חיות, זה מדהים, אנחנו רואים ככה נחשים ואנטילופות.

(30:05) אנטילופות לא היו לנו.

(30:06) לא, זה עוד לא.

(30:08) לא היה לנו?

(30:08) לא, היה במשק.

(30:10) לא היה אנטילופה אבל.

(30:13) אין, אולי זוג עם אנטילופות, אולי מישהו פה יחדש לי, יבוא לי זוג עם אנטילופות.

(30:20) בעלי החיים הם חלק מבני המשפחה.

(30:23) עכשיו, כשאנחנו נפרדים מהימים, כמו שאנחנו לא נפרדים מהילדים, לפעמים אנחנו גם לא נפרדים מבעלי החיים.

(30:28) עכשיו, אם איזו חיה כמו כלב שצריך להוציא אותו כל הזמן ואין חצר, אז ההורש נשאר עם הכלב.

(30:34) יש לו מורכבות, הוא צריך לחזור מהעבודה, הוא צריך להזיז.

(30:38) עכשיו אפשר לדבר על זה שבסופי השבוע הכלב ילך, יעבור בין הבתים, כדי שיהיה עם הילדים, אבל אי אפשר במהלך האמצע השבוע, אלא אם כן גרים מאוד מאוד קרוב, כי פשוט היה מי שבעצם צריך להעביר את הכלב וזה הילדים.

(30:52) אז הילדים צריכים כל הזמן להעביר את הכלב, ויש פה על זה, עברנו אחיות ויש פה זבוב.

(30:59) ויש פה…

(31:00) את המורכבות סביב זה, וצריך לקחת את זה בחשבון, ויש את העלויות של בעלי החיים.

(31:07) ולא עלינו, לפעמים הם חולים, נפצעים, צריכים טיפולים יקרים.

(31:12) חס וחלילה, תקפו בן אדם, זה המשפטן שביגיד רגע, ומה קרה אם תקף בן אדם?

(31:16) מה עושים?

(31:17) מי משלם על זה?

(31:18) יש ביטוח?

(31:18) אין ביטוח?

(31:19) כל השאלות האלה חשוב לדבר עליהן, זה לא ככה על הדרך.

(31:25) לפעמים גם הבעלי החיים, הם גם יש להם איזו משמעות רגשית של הם נשארים בבית, הם לא נשארים, הכלב בן 13, 11, הרבה שנים הוא שם, מי לוקח אותו?

(31:36) יש מקומות שזה חלק מתוך הדיונים, מי לוקח אותם?

(31:40) ואז אנחנו ממש עושים זמני שהייה גם כן, על הכלב לפי חלוקת ימים.

(31:44) ויכול להיות גם מקרה הפוך, ששני ההורים לא רוצים את בעלכם.

(31:48) גם זה קרה לי, אפילו יותר מפעם אחת.

(31:54) שבא לך עם פרסונה נון גרנטי.

(31:58) וגם אז צריך להחליט מה עושים איתו, כי אפשר פשוט לזרוק אותו ברחוב.

(32:02) נכון.

(32:03) אז גם הנושא הזה, תדעו, הוא נושא בפני עצמו, ואין לנו פה תשובה מה נכון ומה לא נכון.

(32:09) רק להעלות פה את הנקודה, שגם על זה צריך לדבר, בדיוק כמו שיורדים לרמת הבית, מוכרים, לא מוכרים, מזכירים, לא מזכירים, כן העברה, לא העברה.

(32:18) מה קורה עם האוטו, מה קורה עם התמונה, מה קורה עם…

(32:22) כוחים אגב על האוטו, אומרים אנחנו נחלוק את האוטו.

(32:24) גם זה, אני מאוד אוהב את הדבר הזה, כמגשר אני מת על זה, אבל צריך לקחת בחשבון, כשמדברים על האוטו, אז רגע, איך מחזירים את האוטו?

(32:32) נקי?

(32:33) עם מכל דלק?

(32:34) מחזיר את הכיסא למקום?

(32:35) לא מחזיר את הכיסא למקום?

(32:37) מכוון בחזרת המראות?

(32:38) לא מכוון בחזרת המראות?

(32:40) מה קורה אם שנינו צריכים את האוטו באותו זמן?

(32:43) האוטו עם הילדים, אבל מה קורה אם יש תיקונים?

(32:46) מה קורה אם התיקון בזמן שאני נסעתי?

(32:47) זאת אומרת, יש מקומות שגם בהסכם אפשר לדבר עליהם, אבל יש גם מקומות להגיד, אוקיי, זה גם החיים עצמם.

(32:53) נכון.

(32:53) וזה החשיבות פה של כל הזמן של השיתוף הפעולה.

(32:57) אוקיי, דיברנו גם על זה.

(32:59) אה, יש נושא שאני רוצה לדבר עליו, שואלים אותי הרבה.

(33:04) איזה?

(33:05) ונראה לי, בוא נדבר עליו, אבל יכול להיות שהוא מנסה לו איזה פרק.

(33:10) צירוף של בני משפחה.

(33:12) לתוך תהליך הגישור?

(33:13) לתוך התהליך.

(33:14) וואו, מרתק.

(33:15) מהמקסימים, לדעתי קודם כל זה הכי נכון שיהיה.

(33:18) אני, אני, את יודעת, אנשים עוברים פה את המשבר הכי גדול בחייהם, הכי גדול, הם יושבים פה לבד, הם לבושים מאוד מאוד יפה, ובאים מאוד מחויטים, אני אגיד, לגישור בדרך כלל, אבל בפנים הם חלולים.

(33:32) ואתה רואה אנשים פה, זה תהליך חבלות, עם המון קושי, ואני שואל, איפה הסביבה שלכם?

(33:38) למה היא לא פה?

(33:40) ואנחנו מגנים שהרבה מקרים שאנחנו מביאים את סבא וסבתא לחדר הגישור, זה מעולה.

(33:46) כי אז המשפחה עוטפת.

(33:48) וזה אחד הדברים הכי בטוחים שיש כדי שהמקרה לא יקצין וילך להליכים משפטיים, כי יש כאן מישהו שאוהב את הנכדים מאוד, כמונו, ודואג לנו, והוא רוצה אולי לשמור על הילד הביולוגי שלו, אבל הוא מבין שיש פה אדם שעד רגע היה כמו הבן או הבת שלו.

(34:04) זה ההורה השני, והם באים ושומעים, והם גם עוברים פה איזשהו תהליך.

(34:10) היה לי איזה מקרה פעם, עשיתי שבת תרבות בכפר סבא, נראה לי שזה היה, ודיברתי, את מה שאני הייתי אומר כל השנים האלה, וזה היה כשהספר הראשון יצא, מה שתראה לי כמה זה, 2017, 2016, הרבה שנים, תלכה לזוכר את זה.

(34:33) כשירדתי מהבמה, ניגש לאדם מבוגר, בן שבעים, שמונים כזה, תופס לי את היד בכוח וכולו רועד.

(34:42) ואומר לי, הבן שלי התגרש, היה תהליך מאוד מאוד קשה, והייתה מלחמה מאוד גדולה, ואז הוא נפטר.

(34:53) הבן שלו נפטר, הוא אומר, מאז אני לא רואה את הנכדים.

(34:58) ואני, מה אפשר להגיד לדבר?

(35:00) חוץ מנחבק אותו, מה אני יכול להגיד?

(35:02) אז להורים, פה אני אגיד לסבא וסבתא, זה שהורים מתגרשים, הנכדים עוד שם, אתם תהיו חייבים להיות בתקשורת, בגלל זה אנחנו גם מכניסים סעיפים להסכם, שאומרים שאם חס וחלילה מישהו הולך לעולמו, יאפשר לסבא וסבתא לראות את הילדים.

(35:16) עכשיו, סבא וסבתא, הם לא חותמים על ההסכם, אבל הם חלק מתוך המשפחה ומתוך התהליך, וכשמערבים אותם בתוך התהליך, הם יכולים גם לקבל את המקום שלהם לדבר.

(35:26) ואם הם אנשים שבאים באמת לעזור ולא להקצין, למרות שגם אם הם באים להקצין, אז אנחנו עדיף שיגידו פה שנשמע את עצות האכיתופל ונדע להתמודד איתם, מאשר שההורים ילכו הביתה ויחטפו שם את האש.

(35:38) בואו נעזור להם לבנות סביבם איזה קונחיה, את המעטפת הזו של הגולם.

(35:51) הגולם לעטוף אותם בהרבה רוך, כמו רחם, ככה לעטוף אותם, כדי שהם יוכלו לעבור את זה בטוב, וגם יראו אותם, ולא רק המשפטי והטכני, זה קהילתי התהליך הזה, משפחתי.

(36:07) אז יש לי דרך מאוד מאוד גדול.

(36:08) אחד הדברים המרכזיים כאן, שההורים, הם לא תמיד מבינים מה בכלל קורה שם בגישור.

(36:18) כן, זאת אומרת ההורים של המתגרשים, הם לא בהכרח מכירים את הכלי הזה, הם בעצמם לא התגרשו, אולי גם אין להם הרבה חברים שהתגרשו ואולי אלה שכן עשו את זה בדרך הקשה וזה כל מה שהם מכירים ויש משהו בזה שהם מגיעים לתוך החדר ורואים איך זה נראה ורואים איך השיח מתנהל ופתאום זה גם להם פותח הרבה כיווני מחשבה שלא היו קודם, בדיוק.

(36:44) שהם לא יאבדו את הנכדים, שלא לוקחים את זה מהם.

(36:48) לא, לא, אתם מנהל משפחה.

(36:50) וכשהם רואים את זה, אז יש לנו, ההורים המתגרשים, הרבה יותר תמיכה.

(36:54) לכן זה חשוב.

(36:55) אז מבחינתי בחדר יש פה מקום, אפשר להביא את מי שרוצים.

(36:58) כל מי שעוזר לכם, שמגיע אתכם, תביאו, אל תהיו לבד.

(37:02) חבר, חברה, זה בסדר.

(37:04) מקסימום, אם ההורה השני יש לו קושי, את עושה את זה בשיחות נפרדות.

(37:08) אבל כמה שיותר מקיפים אתכם, ביועצים טובים זה ימנע מהיועצים הרעים לבוא.

(37:14) ביועצים הרעים זה הפחד, זה ההאשמה, זה הנקמה, זה השיח הרק משפטי.

(37:20) בסוף המשפחה תישאר.

(37:22) כמה שהמשפחה תתלכד.

(37:24) זה כמו פעם, זה כל כך בסיסי.

(37:25) כשהיה שבט קטן והיו באים מבחוץ לתקוף, כל השבט מתלכד.

(37:30) למה איבדנו את זה?

(37:32) אנחנו עדיין כבני אדם זה אותו דבר.

(37:34) עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, עדיין אנחנו נשארנו בתוך הביולוגיה.

(37:37) זה המקום שלנו.

(37:40) זהו כספר שאני כותב עכשיו, הספר השלישי.

(37:44) אתם יודעים, פעם ראשונה שאני אומר את זה, שאני מתקשר לספר הבא, אז הוא בשלבי הכנה.

(37:50) אנחנו רואים החשיבות שבתוך הקהילה, בואו נעצר בתוך הקונפליקט הזה, בואו נעטוף אתכם.

(37:57) בואו נחבר את האנשים שדואגים לכם, ואז…

(38:01) כל דבר רע שיבון בחוץ, יהיה לכם את ההגנה שהוא לא יכול לפגוע בכם.

(38:06) אז סבא וסבתא, בואו לחדר הגישור, תיכנסו, תעזרו, אתם נחוצים, יש כל כך הרבה תהליכים שאני מכניס אותם, וזה פלוט מונע קטסטרופות.

(38:20) ואז גם סבא וסבתא שאולי כבר סיימו את השלב גידול הילדים, הם יכולים עדיין להיות מודל.

(38:25) מאוד מאוד טוב של צמיחה בתהליך הזה.

(38:31) אז זה לגבי זה.

(38:34) זהו, עלינו על כמה שאלות חשובות.

(38:36) יש עוד כמה שיבואו גם בפרקים הקודמים.

(38:39) איזה יופי, קיבלתי תמונה יפה עכשיו.

(38:42) אז אנחנו מזמינים להתקשר, לשאול שאלות.

(38:48) בעלי מקצוע שיש להם גם משהו להגיד שעובדים בתחום.

(38:52) ומבינים את המסר אם אנחנו באים לעזור לאנשים לייצר פתרון בתוך תהליך הגירושין, בתוך בכלל קונפליקטים בעצמם, לטובתם, לטובת הילדים, אז אנחנו נשמח גם לפגוש אתכם, לענות על שאלות, וכמובן, שתפו, שתפו, שתפו.

(39:10) זה גם מחזק אותנו וגם, ובעיקר מעביר את המסר לכל מי שצריך אותו.

(39:15) אז תודה לנוגה.

(39:16) תודה לך.

(39:18) וכמובן שאם אתם בתוך תהליך גירושין וצריכים את עזרתי ואת נוגה, אנחנו ואת שאר החברים בצוות כמובן, אז אנחנו נשמח לעזור.

(39:27) להתראות.