תמלול ערוך

נדב: ברוכים הבאים לפרק נוסף של משהו עם גישור. הפרק הזה מיועד לאנשים שנמצאים בצומת, ולא יודעים לקבל החלטה. שמסתובבים עם המחשבה על גירושין ועדיין לא אמרו אותה בקול. שתכף אציג את האורחת שלנו, שירי אורלב כהן, עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית, מדריכת הורים, בעלת הכשרה בטיפול זוגי, ולשעבר עורכת דין. שלום שירי.

שירי: תודה שהזמנת אותי.

נדב: ראיתי שאת מדריכה קבוצות עם ויצו, עוזרת לנשים, מדברת בשפה של העצמה. ואני גם יודע שאת עוסקת בחיזוק זוגיות ובשלום בית. זה בדיוק במשבצת שלנו. אז בוא נתחיל. אני חושבת להתגרש. מה אני צריכה לעשות לפני שאני מחליטה?

שירי: שאלה גדולה. קודם כל, הרבה אנשים מסתובבים עם המחשבה הזאת שנים. השלב הזה, של לפני גירושין, הוא שלב מורכב מאוד עם הרבה התלבטויות, פחדים וחששות. והרבה פעמים האדם נשאר עם זה לבד. הוא לא מספר לאף אחד. כשמשתפים חבר או חברה, הצד השני שומע ומדבר מהמקום שלו, מנטיית הלב שלו. הוא רוצה לעזור, אבל הוא לא איש מקצוע. המסר החשוב ביותר שלי הוא ללכת לדבר עם איש מקצוע מוסמך בתחום הטיפול. ואם אפשר, ההעדפה היא לטיפול זוגי.

נדב: אני מחזק את זה. מי שהולך לטיפול לפני ובתוך תהליך פרידה, צומח הרבה יותר ומתמודד הרבה יותר. בתוך עולם הטיפול אפשר לדייק את עצמנו. זה לשבת עם מישהו ניטרלי שנותן שיקוף. כשמוציאים דברים החוצה שומעים את עצמנו לפעמים אחרת לגמרי.

שירי: בדיוק. יש דברים שאדם לא מעז להגיד אפילו לעצמו, לא כל שכן לבן הזוג. ובטיפול הזוגי אנחנו מבינים מה חסר בנישואין, מה אפשר לשפר, ומה הוא החוזה הפסיכולוגי הלא מודע שמקשר בינינו. חוזה שלרוב לא דיברנו עליו. אנחנו יכולים לייצר ממנו חוזה חדש שמתאים לשנינו.

נדב: עשר, חמש עשרה, עשרים שנות נישואין, ויושבים לראשונה ושואלים מה הציפיות שלנו אחד מהשני?

שירי: מעבר לציפיות, זה להבין את הצרכים ומה מחבר בינינו. אנחנו לא בוחרים סתם אחד בשני, למשיכה יש מטרה. ועם השנים אנחנו גדלים לפעמים בכיוונים שונים. אם לא מדברים על זה, נוצר ריחוק. בטיפול אנחנו מבינים מה השתבש ויכולים לבנות משהו חדש יחד.

נדב: אז אנחנו מדברים על זוגיות ועל הפרק הזה שלפני ההחלטה. יש סיבות רבות שאנשים מתחילים לחשוב על גירושין.

שירי: כן. ריבות ומתח כל הזמן, הזנחת הקשר בגלל עבודה וילדים, ריחוק שנוצר לאט לאט, ריקנות ובדידות שלא תמיד מדוברות. קשיים במיניות, שהם שכיחים מאוד ולא מדברים עליהם. ואני רוצה להגיד לגברים: חרדת ביצוע וקושי בתפקוד מיני הם נפוצים מאוד. אם היו הולכים לטיפול מיני, בעיות שנראות גדולות הופכות קטנות ופתירות. ולא צריך לסחוב את זה שנים.

נדב: ולכן גם הזוג שנראה מושלם מבחוץ לפעמים הם הראשונים שמגיעים. כי אם אנחנו מתעסקים במעטפת ולא בפנים, לא נצליח.

שירי: ממש. זוגיות היא דבר מדהים, אבל צריך לטפח ולהשקיע. זוגיות טובה היא כשרוצים בבריאות הנפשית של בן הזוג לפחות כמו שרוצים את שלנו.

נדב: אז החלטה להתגרש, לא בלחץ ולא מתוך כעס. לפני שמחליטים, לנסות לנהל שיח, לתת צ’אנס אמיתי. להגיד: לא טוב לי, בוא נחשוב ביחד.

שירי: נכון, ומאוד חשוב שזה לא יהיה מאיום. לא “אני עוזבת אם זה ממשיך.” אלא לבוא ממקום אמיתי של לנסות להתחבר. אפשר לשכנע, להסביר, להציע לבוא לשתיים שלוש פגישות להכרות. הרבה אנשים לא מכירים מה זה טיפול ומפחדים ממנו. לפעמים פשוט לעשות את הצעד ולבוא לכמה מפגשים זה מספיק.

נדב: כשהצד השני לא מסכים, אז דיברנו על גירושין עם הרבה יותר מודעות והכנה.

שירי: קריטי. ואני אוסיף: כשהולכים לטיפול זוגי, יש סיכויי הצלחה טובים. אבל גם אם בסוף מחליטים להיפרד, יוצאים ממקום הרבה יותר טוב. עם יותר תקשורת, יותר כבוד, ופחות נזק לילדים.

נדב: ללא נזק אפילו. הילדים שרואים משבר שנפתר יצמחו מזה. הם יקבלו מודל טוב לפתרון מחלוקות.

שירי: ממש. וכשהצד השני לא מסכים לטיפול זוגי, אפשר לעשות עבודה משמעותית בטיפול פרטני. קודם כל להתחבר לעצמנו, להבין את הבחירות שלנו, להתחזק. יש לנו מאה אחוז אחריות על חמישים האחוזים שלנו. וזה המקום להבין איפה אנחנו אפשרנו לדברים להגיע למצב שהגיעו.

נדב: והבית שלנו עלינו, כמו צב. לכל מקום שהולכים לוקחים את עצמנו. ואם לא פותרים דברים, הם ילכו גם לזוגיות הבאה.

שירי: בדיוק. לגבי מי להתייעץ, חשוב לשים לב. מי שהתגרשו ברע הם פוסט-טראומטיים. מי שהתגרשו בטוב לא בהכרח מתאימים לסיפור שלנו. צריך מישהו ניטרלי שאין לו אינטרס.

נדב: לכן אני עושה שיחות אישיות עם אנשים לפני שמגיעים לגישור. כי אם לא מקבל מישהו לבד בהתחלה, הוא הולך לקבל ייעוץ משפטי שמתחיל בשאלה מה אפשר לתבוע. ואני לא רוצה לתחיל גירושין משאלה הזו. הגישורי מתחיל בשאלה: איך אני רוצה שהמשפחה שלי תראה בעתיד.

שירי: ואני אחריג רגע נושא חשוב שלא דיברנו עליו: אלימות. אלימות יכולה להיות מילולית, נפשית, כלכלית, פיזית. במקרה כזה יש מרכזים לשלום המשפחה בכל עיר, לנשים ולגברים. אם הכניסה לגוף ציבורי מאיים, אפשר לפנות פרטית למטפלת מוסמכת שמתמחה בנושא. ולא להישאר לבד עם זה.

נדב: אני מצטרף. ומי שמוסמך על פי חוק יש כללי אתיקה שאפשר לאכוף. זה קריטי בנושאים האלה.

שירי: לא להישאר לבד. יש מה לעשות, יש תקווה. ולפעמים זה לנהל את הדברים נכון ולא להקצין. אנשי טיפול מתמחים בדיוק בזה.

נדב: אז סיכום: שבו עם עצמכם. לכו לאיש טיפול. אם שייך, לטיפול זוגי. שתפו אנשים קרובים, אבל בחרו בזהירות את מי. ואל תגיעו לבית משפט, לכו לגישור.

שירי: ואם בסוף ההחלטה היא כן להיפרד, לעשות את זה הכי בטוב שאפשר.

נדב: אין דרך אחרת. שירי, תודה רבה. עשית עבודה חשובה ואנחנו שמחים שהיית כאן.

שירי: יש לי את הזכות ללוות אנשים בדרך. תודה נדב.