איך מתגרשים כשמדובר בזוג שאחד מבני הזוג דתי והשני חילוני (ולהפך)? במאמר זה תוכלו לקרוא על יתרונות הגישור במקרים מסוג זה. כבד את אביך ואת אמך גם בגירושין

גירושין בזוג דתי וחילוני

גירושין בין חילוני לדתי – תהליך גירושין הוא אחד המטלטלים והמורכבים בחייו של אדם שבחר בו או נקלע אליו. הוא מציף רגשות, תסכולים ואכזבות שהצטברו במהלך שנות הזוגיות בשילוב חרדות ופחדים הנוגעים לעתיד. עתיד שבנקודת ההתחלה מלא באי ודאות וסימני שאלה. לצד המורכבות הרגשית עולות המון שאלות פרקטיות הנוגעות לחיים שאחרי הפרידה – כלכליות, חינוכיות, כאלו הנוגעות לחלוקת הזמן עם הילדים, למקום המגורים ועוד. לעתים ההורים המתגרשים מגיעים מאותו הרקע בכל הקשור ביחס לשאלות דת, אמונה וערכים, עובדה שעשויה להקל את הניסיון להגיע להסכמות בכל השאלות העומדות על הפרק בשעת פרידה, בעיקר אלו הנוגעות לחינוך הילדים ולאופי הבתים בהם יגדלו.

אך מה קורה כשהמצב אינו כזה ואחד מבני הזוג הוא חילוני כשהאחר הוא דתי?  אין ספק שגירושין בין חילוני לדתי עשויים להוסיף מורכבות לתהליך המורכב ממילא. הסיבה לכך נעוצה בכך שכל עוד גרו בני הזוג באותו הבית לכל אחד מהם היתה שליטה על האיזונים בין הצורך של אחד מהם לשמור על אורח חיים דתי ולחנך את ילדיו על פי ערכי הדת לבין הצורך של בן או בת הזוג לחיות ולחנך את ילדיהם על פי תפיסת עולמו האישית. כשנפרדים ובית אחד הופך לשני בתים כל צד מאבד את השליטה שהיתה לו ועלול להיווצר מצב בו הילדים עוברים בין שני בתים המקיימים אורח חיים שונה לגמרי, כשכל צד (לעיתים לא בכוונה) מנסה למשוך אותם לכיוון האמונה שלו. אין צורך בדוקטורט בפסיכולוגיית ילדים כדי להבין שמצב כזה, אינו מצב בריא לאף ילד.

בנוסף להתנהלות הבתים עצמם עולות שאלות מהותית בנוגע למוסדות החינוך בהם ילמדו הילדים, האם ילמדו במוסד חינוכי השייך לזרם הממלכתי-דתי, האם בבית ספר ממלכתי חילוני? האם ישמרו שבת? האם יקפידו על כשרות? ושאלות נוספות שישפיעו מאוד על חייהם, הן של ההורים והן של ילדיהם.

על אף הרצון שקיים בפעמים רבות אצל לפחות אחד מבני הזוג המתגרשים, בשאלות הסובבות סביב אורח חיים, לא ניתן לכפות על אף אחד מההורים לחיות בניגוד לתפיסת עולמו ולצו מצפונו. על כן, גירושין בין חילוני לדתי שמגיעים אל בית המשפט נתקלים פעמים רבות בשופטים שאינם מעוניינים להכריע בסוגיות מעין אלה ודוחפים ככל שניתן את בני הזוג אל עבר פיתרונות שיגיעו מתוך הסכמות משותפות. הסכמות שהכי נכונה ובריאה להגיע אליהן הינה בגישור.

במקרי גירושין בין חילוני לדתי תהליך גישור הוא תהליך שמאפשר לשני הצדדים למצוא את הפיתרונות הטובים ביותר עבורם ועבור ילדיהם. בניגוד להליכים משפטיים שמתעלמים מכל ההיבטים הרגשיים שכרוכים בנושאים אלה, מקצינים את המחלוקות בין הצדדים וכפופים לפתרונות דיכוטומיים – תהליך הגישור חותר למצוא את האינטרסים המשותפים של שני ההורים ודרכם למצוא הסכמות ופיתרונות שיענו על הצרכים החשובים לכל אחד מהם. בתהליך הגישור נפרשים כל הרצונות, הצרכים, היכולות והמטרות של כל אחד מבני הזוג וכך ניתן למצוא פיתרונות יצירתיים שכוללים גם פשרות, אך אינם מחייבים אף צד לוותר על העקרונות החשובים לו.

“כבד את אביך ואת אמך”, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות, בפירושו הפשוט, מצווה עלינו לכבד את הורינו. אך בתוכו חבוי ציווי נוסף לכבד את ההורים שאנחנו ולהתייחס אל התפקיד הזה שלנו ביראת כבוד מתוך תחושת אחריות גדולה לילדנו. על כן על הורים שהחליטו להיפרד לחשוב איזה מסר הם מעבירים לילדיהם. ניתן להיפרד באמצעות מלחמות הדדיות, הקצנת המחלוקות, בתי דין רבניים או בתי משפט ומאבקים של עורכי דין זה בזה. אבל אפשר גם אחרת. אפשר לייצר שיח, גם אם הוא מורכב וקשה לעתים, ודרכו לקחת שליטה על הדרך בה כל אחד מבני הזוג ושניהם יחד, מעצבים את החיים שלהם ושל ילדיהם המשותפים. אפשר לבנות שותפות שתמצא את האיזונים בין אורח החיים השונה ותאפשר הן לאבא והן לאמא לחיות על פי אמונתו מבלי שירגישו שנכפים עליהם כללים שפוגעים בהם.

בדרך זו של הידברות והגעה להסכמות לא רק שהסיכוי שההסכם יחזיק מעמד ויצור תקשורת טובה בין ההורים (מפתח לצמיחתם של הילדים מתוך משבר הגירושין), גם תינתן דוגמה חינוכית וערכית נפלאה לילדים. המסר שיקלטו הילדים הוא שגם בשעת משבר, חילוקי דעות וסכסוכים – ניתן לפתור את הכל בהידברות. כך ניתן לכבד באופן המלא והרחב את הדיבר “כבד את אביך ואת אמך” ולבנות שותפות שמתבססת על כבוד הדדי ואמון.

נדב נישרי, מגשר מומחה בגישור גירושין ומחבר הספרים “להתגרש בשלום” ו- “שותפות חדשה”

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

× כתבו לי
דילוג לתוכן