(0:0) בעברי הרחוק הייתי בעל מועדונים.

(0:02) היו לי מועדוני הופעות בתל אביב.

(0:05) הJAAPAAPA והאקולטורה למי שמכיר.

(0:09) והיה בזה המון המון.

(0:12) קודם כל כיף.

(0:13) הייתה תקופה, שנות העשרים שלי, היו נפלאות מהבחינה הזאתי.

(0:17) פגשתי הרבה אנשים, יצרתי המון היכרויות, חברויות, חוויות.

(0:24) כל ערב הופעה זה היה באמת חוויה שאני אנצור לנצח.

(0:31) זה גם היה בית ספר מעולה לעסקים.

(0:34) נפלתי מלא פעמים, מלא.

(0:38) היה ממש ימים שאני לי לא יודע אם יהיה כסף לכסות את הסחורה שצריכה להגיע או לשלם לעובדים, והרבה פעמים כאלה.

(0:47) היה באמת סיפור שלם היה התהליך הזה, העסקים האלה.

(0:53) וזה היה בית ספר מעולה, כי עשיתי מלא טעויות ולומדים מהטעויות.

(0:58) בפרק הזה אני רוצה קצת לדבר על הטעויות האלה.

(1:02) מהזווית של איך אנחנו בונים שותפות, איך מתנהלים בעסק שיש שם עוד אנשים.

(1:09) אז הפרק הזה הוא גם בא מתוך הטעויות הגדולות שעשיתי בחיים שלי וגם מהזווית המקצועית.

(1:17) היום כמי שמלווה אנשי עסקים וצדדים ומחלוקות, אני רוצה ככה להביא לכם קצת את זווית הראייה שלי על קונפליקטים.

(1:29) 1 הדברים שהיו קורים המון פעמים, אני זוכר את זה במועדון, זה שהיה מישהו שמגיע לעשות הופעת בכורה.

(1:38) למי שלא יודע, זה אומר בר מצווה כולם באים.

(1:43) כל מי שהיה איתו בתיכון, ביסודי, יש אותו זמר מתחיל, הוא פותח חמל, הוא מתקשר לכל מי שהוא מכיר, מבקש מהחברים שלו גם כן להביא אנשים משהו ענק קורה ובאמת משהו ענק קורה והוא מביא 200 איש להופעה.

(2:05) והופעה מהממת והתגובות מצוינות והוא אומר קדימה.

(2:10) הוא מרגיש את האש הזאת בוערת בתוכו והוא אומר קדימה, יאללה, עוד פעם.

(2:16) אז הוא רוצה לעשות עוד 1 חודש אחרי.

(2:19) ואני אומר לו תקשיב, מחכה.

(2:23) שלך רגע נחשף אליך.

(2:25) תן לו רגע להתגעגע.

(2:27) לא, לא, לא, יש כאלה שעוד לא היו חייבים עכשיו לעשות את ההופעה.

(2:33) אוקיי, אני לא יכול להתווכח איתו.

(2:35) אז הוא עושה עוד הופעה.

(2:37) הפעם באים 100 איש.

(2:40) אוקיי, 100 איש.

(2:41) הוא כבר מתחיל שהולכת, הוא מתחיל כבר להבין שהולכת להיות פה עבודה, אבל עדיין הוא לא מתייאש.

(2:47) עוד 1 הוא אומר לי עוד הופעה.

(2:51) אוקיי, אני אומר לו אבל אתה שורף את הקהל?

(2:55) זה מוקדם מדי לא.

(2:57) אז הוא עושה עוד הופעה ואז מגיעים 40 איש ואז הוא מאשים את המקום והוא אומר לא, לא, זה בגלל המועדון.

(3:05) אז אני אומר המועדון הוא אותו מועדון, אבל אתה צפוי.

(3:11) לא משנה, לא תירוצים.

(3:13) שנה אחרי הוא חוזר אליי, אחרי שאני כבר יודע שהוא עשה סבב בעוד מועדונים, בעיר, וגם שם 30 40 איש כל פעם, אבל עם אייפ מאוד גדול וביטחון עצמי מופרז.

(3:27) ואז הוא בא עם עוד מישהו כנראה יש סיכוי סביר שגם מישהו שהיה אצלי בהופעה, והם אומרים אנחנו נעשה doublefiture הופעה כפולה.

(3:37) שיתוף פעולה.

(3:39) הוא יביא את הקהל שלו, אני יביא את הקהל שלי, ואם שנינו, כל 1 מאתנו ביחד נביא 50 איש, אז יהיה 100 איש.

(3:48) ככה התפיסה שלהם הייתה.

(3:50) ואני, אוקיי, מותר לכם, המקום הוא לאשכרה, אתם משלמים על שכירות שלו.

(3:58) וכמה אנשים באים, אתם חושבים?

(4:01) 40.

(4:03) כי מה קרה הם יצרו שיתוף פעולה שכל 1 אמר אני אביא את שלי אבל בפועל הוא רצה שהצד השני יביא את שלו.

(4:11) אז יצא שבמקום ששניים שיעשו יותר עבודה וידרבנו 1 את השני היו 2 שעשו פחות עבודה, כי הם כבר היו בסוף, הם כבר היו מותשים, ואז משמה הדרך להיעלם היא כבר מאוד קצרה.

(4:29) וזה הבעיה עם שיתופי פעולה.

(4:31) בהתחלה מאוד מלהיבים.

(4:33) הם בהתחלה מאוד מרגשים, אוו, אחרי תקופה ארוכה, לבד, במדבר, בשביל לדחוף את העסק שלי לבד.

(4:43) שאני כל כך מאמין בו וכולם אומרים לי יש לך מלא פוטנציאל, חשבון הבנק לא מראה את זה.

(4:49) הנה סוף סוף מגיע מישהו שמבין אותי, הוא מהעולם שלי, הוא משלים בדיוק את מה שחסר לי, אנחנו ביחד הולכים לעשות שיתוף פעולה.

(5:01) עכשיו זה מדהים.

(5:03) קודם כל בואו נגיד, זה מדהים.

(5:05) לעשות שיתוף פעולה עסקי מעולה, זה נכון, זה כדאי, זה מרחיב את היריעה, זה נותן יותר אפשרויות, אבל זה גם מה שברוב המקרים מוביל בסופו של דבר לסיום השותפות.

(5:21) עצם השותפות מוביל לסיומה.

(5:24) לא העבודה הטכנית, לא הכסף, הכסף הוא ביטוי כמובן, אלא מערכת היחסים בין הצדדים.

(5:33) כשמערכת היחסים בין השותפים היא לא מתנהלת נכון, כשהם לא בונים מנגנונים נכונים כדי לחזק את השותפות, להעמיק אותה ולהגדיר אותה נכון, אז יש סיכוי סביר שהשותפות הזאת תסתיים, ולא בטוב הרבה פעמים.

(5:52) פעם אמרה לי רוני בראון, היה חבר כנסת, היה שר אוצר.

(5:57) הוא סיפר לי שכשהוא היה עורך דין היו תמיד באים אליו 2 לעשות שותפות.

(6:03) 1 היה לו כסף, השני היה לו ניסיון.

(6:07) עשו הסכם מייסדים.

(6:09) ושנה אחרי הם חזרו שוב בשביל לפרק את השותפות.

(6:13) ואז זה שבא עם הניסיון יצא עם הכסף, וזה שבא עם הכסף יצא עם ניסיון.

(6:23) זה היה הבדיחה שהוא סיפר לי והיא מאוד נכונה.

(6:26) אז בפרק הזה של משהו עם גישור אני רוצה לדבר על הקמת שותפות איך אנחנו יכולים להקים שותפות עסקית, אבל אתם יכולים גם לקחת את זה את הכלים האלה פה גם לחיים הפרטיים כמובן.

(6:39) זה אותו דבר.

(6:40) איך מקימים שותפות בצורה הכי טובה שתשגשג ותשרוד ותהיה הכי הכי הכי מוצלחת ומפרה לכל המעורבים בתוכה.

(6:54) טוב, אז קודם כל בוא נדבר רגע על היתרונות.

(6:57) למה שותפות טובה?

(6:59) היא עדיפה.

(7:02) אז קודם כול, יודע כל עצמאי שסיעור המוחות הפנימי הוא אינסופי.

(7:08) בעל עסק כל הזמן עסוק בתוך הראש במה לעשות, ואיך לפתח, ואיך לקדם, ומה יהיה, ואיך יהיה, הפוטנציאל וזה מסע כבד.

(7:21) מהר מאוד כל עצמאי מגלה שמאוד בודד שם בקצה הפירמידה.

(7:27) מאוד בודד, אחריות עליך.

(7:29) אתה נתת הבטחות, אתה צריך לעמוד בהם.

(7:31) אז כשיש שותף והשותף הזה הוא באמת בפנים, וזה מישהו שאנחנו יכולים לדבר איתו ולהתייעץ איתו וזה מישהו שמבין את העסק וגם יש לו את אותם אינטרסים כמו שלנו, אז זה מדהים, הוא איתי באותו צד.

(7:49) יש לי עם מי לעשות את סיעור המוחות, וזה המון, המון, כי סיעור מוחות משותף מביא לתוצאות יותר טובות, משאני חושב עם עצמי, ואין לי את ההגבלות שאני יכול לשים לעצמי, שאני שם לעצמי לבד.

(8:04) המוח שלי הוא מוגבל, אבל אם יש לי עוד מישהו, אז יש פה יותר אפשרויות.

(8:10) חלוקת עומסים, חלוקת אחריות, קשרים נוספים.

(8:15) שיש עוד מישהו בעסק, אז היכולת שלי לפתח אותו הרבה הרבה יותר גבוהה וטובה, אני יכול לעבוד יותר נכון, יותר יעיל, יותר ממוקד, כל 1 עושה את מה שהוא טוב בו, 1 מביא את מה שיש לו, ומפתח עוד דברים משלימים את החסרים 1 של השני.

(8:35) אין ספק ששיתוף פעולה טוב יכול לייצר עסק משגשג.

(8:41) עכשיו מה זה בעצם, בוא נדבר רגע על שותפות חדשה, שיטת העבודה שלי.

(8:47) למה אני מתייחס אליה בתוך מה הייחוד של השיטה בתוך בנייה של שותפות עסקית.

(8:56) אז שותפות חדשה היא שיטה שנותנת את הדגש על העתיד.

(8:59) אנחנו לא רק מדברים על מה היה, אנחנו בעיקר מדברים על מה יהיה.

(9:04) זה קודם כל כגישה.

(9:05) אנחנו זורקים חכה רחוקה על העתיד, ומשם מתחילים לפרוס אחורה איך אנחנו מגיעים לשם.

(9:13) זה 1 בתוך השיטה גם יש הרבה מאוד מקום גם להיבטים המשפטיים, הכלכליים, אבל גם להיבטים הרגשיים.

(9:20) מבחינתי מערכת יחסים היא אירוע רגשי קודם כל.

(9:25) יש פה חיבור, פה אנשים, יש פה צרכים שונים, ואנחנו צריכים לתת להם מקום.

(9:31) אז זה לא יכול להיות רק טכני, בגלל זה אני לא אלך רק למהנדס שיבנה לי שותפות.

(9:38) זה גם לא רק משפטי, בגלל זה אני בעיניי לא אלך רק לעורך דין שינסח לי את ההסכם.

(9:44) זה גם לא רק ארגוני, בגלל זה אני לא אלך רק ליועץ ארגוני או ליועץ עסקי.

(9:51) זה גם לא רק שיווקי.

(9:53) זה מכלול שלם.

(9:54) ובעיניי, קישור ושותפות חדשה, ובטח אני שגם בא עם הרבה מאוד ניסיון, 30 שנה שאני כבר בתוך העסקים האלה, ובנייה ויזמות, אז זה בא עם מכלול.

(10:07) זאת אומרת, מבחינתי המטרה שלי היא לתת גם את הבנייה, גם את התכנון, גם את הדגשים, גם את ההתנהלות החברתית, החברה איך היא תתנהל והלוגיסטיקה והמשפךים שיש בתוכה, וגם את בניית מערכת היחסים.

(10:23) מבחינתי זה הכול ביחד.

(10:25) ככה אני רואה את התפקיד שלי עם הצדדים שמגיעים אליי לייצר הסכמי שותפות וחברות מצליחות.

(10:34) אנחנו פחות מתעסקים על מי צודק ומי טועה, זה פחות חשוב בעיניי.

(10:39) השיח שברגע שאנחנו נכנסים למקום של מי צודק ומי טועה, מאבדים את זה.

(10:45) זה כבר ויכוח נרטיבים.

(10:47) אנחנו רוצים להתעסק בעיקר, להיות ענייניים, לאן אנחנו רוצים להגיע, מה אנחנו רוצים לבנות אנחנו רוצים לשים גבולות ברורים, אנחנו רוצים לשים יעדים, אנחנו רוצים לקבוע בראש מנגנונים שיוודאו שאנחנו נגיע בדרך הטובה והמהירה ביותר לאן שאנחנו רוצים להגיע, ומצד 2 שאם יהיו מחלוקות נדע לעשות אותם נכון.

(11:13) אנחנו רואים בתוך השיטה גם כן איזשהו מקום של לקיחת אחריות אישית בעל עסק בכלל כל אדם שנכנס לשותפות צריך המון המון אחריות אישית.

(11:25) עד כה דיברנו, סיפרנו לאנשים על הרעיון שלנו, אבל זה לא היה לא היה פה מחויבות.

(11:33) ברגע שהוקמה חברה עוסק מורשה, שיש שיתוף פעולה שמנו אתר עשינו לוגו פה אנחנו כבר מתחילים להתחייב ובתוך ההתחייבות הזאת יש לקיחת אחריות שצריך לעשות כי אנחנו יודעים שהעסק בשנים הראשונות לא יצליח.

(11:51) אולי כן, אבל אל תבנו על זה.

(11:53) אבל אם הוא לא יצליח, בעל שהוא יצליח, אנחנו צריכים לדעת להתכונן, לבנות אותו נכון ולהיערך גם לקשיים שעוד יהיו ולקחת אחריות לא רק על הטוב, אלא גם על הקשה והרע.

(12:08) ודגש נוסף שאני שם בתוך התהליך זה על יצירת חזון משותף.

(12:13) לוודא מההתחלה שאנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, שאנחנו מכוונים למקומות דומים, שאנחנו גם יודעים לייצר תסריטים שונים למקרים שונים כדי לדעת שאנחנו יוצאים באמת ביחד לאותה דרך, וגם לייצר מנגנונים שיודעים לעדכן את הדרך ואת ההתנהלות לאורך הזמן בהתאם לשינויים שיהיו.

(12:37) אז איך אנחנו עושים את זה?

(12:39) השלב הראשון בהקמת שותפות מתחיל בבירור ציפיות.

(12:44) מה אנחנו רוצים בכלל?

(12:46) מה הציפיות שלך?

(12:47) מה הציפיות שלי?

(12:49) לאן אנחנו רוצים בכלל להגיע?

(12:51) זה שלב, הוא מאוד כיפי, הוא מאוד אופטימי, יש בו הרבה אפשרויות אנחנו ממש מדברים על הגשמת החלומות שלנו ומדמיינים את העתיד הטוב הזה אבל אנחנו מנסים לא להיות רק בכותרת להגיד אנחנו נהיה הכי גדולים לא בסדר המטרה יפה ממש לדמיין את השבוע חודש שנה איך נראה איך נראית השגרה שלכם?

(13:17) איך נראה היום יום?

(13:19) מה אתם מצפים לעצמכם?

(13:21) מה יהיה האיזון שאתם מצפים לבית ועבודה?

(13:25) ממש בוא נגדיר את זה.

(13:28) חשוב גם כן שנדע מה כל 1 מאיתנו רוצה להשיג האם זה כסף?

(13:33) האם זה כבוד?

(13:34) האם זה הערכה?

(13:36) האם זה חיזוק מוניטין?

(13:39) ואז זה בכלל משהו אחר.

(13:40) אז חשוב כבר מההתחלה שנדע מה אנחנו רוצים להשיג.

(13:46) בדיקת ערכים.

(13:48) מי הצד השני?

(13:50) מה הוא רוצה?

(13:51) למה מניע אותו?

(13:52) האם הוא ישר?

(13:56) שפעם הייתה לי איזו התנהלות מול אדם שהגדיר את עצמו ככריש.

(14:02) הוא כריש.

(14:04) ולא הבנתי את זה עד שראיתי שהוא דוחה תשלומים לאנשים במודע.

(14:08) לא כי הוא צריך, לא כי יש בעיה תזרימית, הוא פשוט היה מתעלל באנשים, ואומר להם תבוא, תבוא תיקח והצ’ק לא מוכן.

(14:18) וזה עבורו היה להיות כריש.

(14:21) אני ממש, הייתה לי הרבה הערכה אליו, אבל בנקודות האלה ממש הבנתי שזה חלול.

(14:29) זה חלול.

(14:31) אז צריך לשים לב על ההתנהלות, על הערכים, האם אדם ישר או בשלם בזמן ובמקום הזה אני אגיד את הכלל הכי פשוט אל תעשה לחברך את השנוא עליך.

(14:43) אם אתם רואים שהשותף שלכם מתנהל בדרך כלפי אחרים, שאתם מרגישים שאם זה היה כלפיכם, לא הייתם יכולים לחיות עם זה בשלווה, או שאתם לא הייתם עושים אותה, אז זה לא משנה כמה כסף יש לו או כמה פאסון יש לו, זה לא שותפות טובה.

(15:04) היא ריקית, זה לא מתאים.

(15:07) אגב לפעמים פשוט מרגישים את זה.

(15:09) אם אתם מסתכלים לו בעיניים ואתם רואים שמשהו לא טוב סמכו אינטואיציה שלכם.

(15:14) האינטואיציה יש לה, היא שומרת עליכם.

(15:17) אינטואיציה זה ניסיון.

(15:19) אפשר גם לתת לה מקום.

(15:25) נסו לראות בשותף האם כבר הצליח?

(15:30) וכשהוא הצליח, איך זה היה נראה?

(15:32) מה השותפים שלו אומרים?

(15:34) הרי שותפות עסקית היא כמו חתונה.

(15:37) זה אומר שאתם עכשיו הולכים להיכנס לכמה 2 להתנהלות עם מישהו, וברגע שהתחלתם, זהו, אתם יש לכם ילד משותף.

(15:46) זה לא דבר של מה בכך.

(15:48) זה בהתחלה נראה כמשהו שרעיון, אבל מהר מאוד הרעיון הזה הופך להיות משהו.

(15:55) נפתחה חברה, נפתחה שותפות, יש פה כבר משהו, ואי אפשר לעצור את המשהו הזה באמצע.

(16:03) אז כדאי שתבדקו מראש עם שותפים אחרים שהיו לאותו אדם.

(16:10) איך זה התנהל שם?

(16:14) מה החיבור שלכם?

(16:16) האם החיבור הוא רק עסקי או חברי?

(16:20) עכשיו, אם זה רק עסקי, אולי צריך איזושהי שותפות שהיא יותר טכנית.

(16:28) ואם שיתוף הפעולה הוא רק חברי, אז אולי יש פה קושי כי אומרים שאסור לעשות עסקים עם חברים אני לא אוהב את זה אני אוהב לעשות עסקים עם חברים ומשפחה אבל צריך לעשות אותם עם נייר נכונה הרי אם החבר שלי אני מאוד אוהב אותו אבל הוא לא יוצלח הוא מחזיק כסף והכסף נעלם לא כוונה רע הוא פשוט לא יודע לשמור אותו הוא לא יודע לעשות אותו הוא לא קם בבוקר הוא לא אחראי אז עם כל זה שאני עם חבר שלו ואני רוצה לעזור לו, הוא עלול לקחת אותי למטה.

(16:59) אז זה לא נכון.

(17:00) ואם השיתוף פעולה הוא רק עסקי וטכני, אז אולי אני צריך להיות ספק מול לקוח.

(17:06) אולי זה צריך להיות איזה ברטר, איזה מערכת יחסים יותר טכנית, לא צריכה להיות שותפות.

(17:12) בעיניי שותפות טובה היא גם וגם.

(17:15) היא גם העסק וגם החברות.

(17:18) היא בעצם להגיד למישהו תשמע, יש לנו פה חיבור ערכי, עסקי, המטרות שלנו דומות.

(17:24) אנחנו טובים בעשייה שלנו.

(17:26) ויש לנו גם קשר כזה שאני רוצה להיות חבר שלך.

(17:30) אני רוצה שתהיה כמו משפחה.

(17:33) ולהסתכל על זה האם הבן אדם הזה אדם שאני רוצה שיהיה שם איתי בעוד 20 שנה.

(17:40) אם כן, מדהים, כבר מראש טוב להניח את היסודות האלה ולהגיד את זה.

(17:45) כל הדברים האלה אגב הם לא דברים שהם סודות.

(17:48) לא צריך לשמור את זה לעצמנו.

(17:50) זה שיח פתוח שצריך לדבר עליו עם השותף.

(17:54) בעיקר בהתחלה.

(17:55) כי כשאנחנו מדברים על זה בהתחלה, אז כל השאלות הן לגיטימיות אחרי שנה אתחיל לשאול תגיד למה אתה מתנהל ככה וככה?

(18:03) זה יהיה מתריס, זה יהיה שיפוטי.

(18:06) אבל בהתחלה מעולה.

(18:09) השלב השני אחרי שמכרנו שיש לנו את ההתאמה הערכית, כמובן גם כן היכולות זה אלמנטרי ברור להגיד שבן אדם צריך לדעת שהוא יכול לעשות את מה שהוא מבטיח ושאני אדע שהשותף שלי הוא לא סתם מדבר, יש לו את היכולות לעשות את מה שהוא אומר שהוא צריך לעשות.

(18:29) הדבר הבא שאנחנו צריכים לעשות זה להגדיר חזון ואנחנו עושים אותו בשלוש רמות.

(18:34) הרמה האישית זה העסקית.

(18:36) איך אנחנו רואים את העסק בינינו, את מערכת היחסים, המטרות העסקיות של העסק, את החזון של העסק, את לאיפה העסק רוצה להגיע.

(18:46) איך ייראה העסק הזה, הישות הזאת שאנחנו מקימים?

(18:51) הרמה השנייה היא רמה האישית.

(18:54) איך אני רוצה להתנהל?

(18:55) מה האיזון שאני אעשה בין בית ועבודה?

(18:59) איך אני רוצה שיעריכו אותי ויקבלו אותי?

(19:01) מה שעות העבודה שאני רוצה?

(19:03) מה סדר היום שאני רוצה?

(19:05) אני רוצה לעבוד במשרד, רוצה לעבוד בחוץ, אני איש שטח, אני איש משרד.

(19:09) כל השאלות האלה צריך לדבר עליהן ולהגדיר אותן כדי שגם אתם תדעו לאן אתם רוצים להגיע.

(19:15) לא רק לזרום עם העסק.

(19:18) בסוף המנהל צריך לנהל את העסק ולא לתת לרעיון לתת לו לזרום אחריו.

(19:24) והרמה השלישית זה הרמה המשפחתית.

(19:27) אם אתם רווקים תחשבו רגע אם אתם בני 20 יאללה למי אכפת הרמה המשפחתית עכשיו אני אגיד לכם רק תצברו ניסיונות בגילאים האלה זה הזמן לצבור ניסיונות אבל אם אתם בני 30 או אתם רווקים אז תדעו שבעתיד הקרוב יכול להיות שיהיו לכם ילדים תחשבו על זה איך אתם מקימים זוגיות?

(19:46) איך אתם תהיו אנשי משפחה?

(19:49) תחשבו בהתאם לצרכים שלכם כמובן, אם אתם רוצים להביא ילדים מגיל 24, קחו את זה בחשבון, שהילדים ייקחו המון מקום בחיים שלכם, ויהיה לכם קשה לנהל עסק fulltime, וגם להיות הורים full .ולכן צריך להגדיר מראש מה אתם מצפים בכל שנה ושנה גם שגם הוא לא יהיה בני הזוג שלכם, תדעו להגדיר אני בעסק הזה בשנתיים הקרובות לא יכול להקים משפחה אני יכול לפתח זוגיות, צריך הרבה גמישות.

(20:20) טוב לדבר על זה בקיצור.

(20:23) מטרות קצרות טווח וארוכות טווח ואם אתם רוצים אפשר גם בינוניות מה זה אומר?

(20:29) מטרה קצרת טווח לוגו, אתר, מערכת שיווקית עובדת, משפך שיווקי שעובד, דברים שאפשר להגדיר אותם הנה יש לי פה משימה ואני יודע לעשות אותה וזה לא המשימות הקטנות, זה דברים גדולים שצריך לעשות אותם אבל אפשר לעשות את זה בזמן קצוב ולא רחוק ולא הרבה זמן ומטרות ארוכות טווח זה יעדים כלכליים למשל.

(20:57) זה כמות לקוחות שאנחנו מצפים.

(20:59) זה גובה תזרים שאנחנו מצפים, מה הרווחיות שאנחנו מצפים שתהיה לנו, זאת אומרת, ממש לתכנן את זה קדימה כדי שאתם תדעו מהזמן שיגיע והזמן יגיע, השנים חולפות, האם אתם עומדים ביעדים?

(21:13) אתם לא עומדים ביעדים?

(21:15) וגם תדעו ככה לדייק את עצמכם לאן אתם רוצים להגיע.

(21:20) עוד שנה, עוד 3 2, עוד 5 2, עוד 10 2, איך אתם רוצים שהחיים שלכם ייראו?

(21:27) אם אתם לא יכולים לדמיין את העתיד שלכם, אז אתם שוב מונעים, אתם לא מניעים, אתם לא מנהלים.

(21:36) תדמיינו, קחו דף ועט, לכו לים, שבו מול ההר, תדמיינו את החיים שאתם רוצים.

(21:43) אתם קמים בבוקר.

(21:45) החיים שלכם מדהימים.

(21:46) איך זה נראה?

(21:47) באיזו שעה אתם קמים?

(21:49) זו תהיה עקיצה טבעית?

(21:50) שמתם שעון?

(21:51) נסעתם למשרד?

(21:52) אתם גרים קרוב למשרד?

(21:54) באתם למשרד, אולי זה לא משרד, אולי זה סדנא, מה עושים?

(22:01) איך נראה שתיתם קפה בבית?

(22:02) שתיתם בעבודה?

(22:03) יש שם עוד אנשים סביבכם?

(22:05) אתם מדברים איתם?

(22:06) אתם ישר ניגשים לעבודה?

(22:08) אתם עובדים לבד?

(22:08) אתם עובדים בצוות?

(22:10) תדמיינו את כל היום, קחו איזה שבוע כזה שאתם מדמיינים אותו ואומרים וואו, ככה אני רוצה שזה ייראה.

(22:18) וככה זה יהיה בעוד שנה 3, 5 תדמיינו את זה.

(22:31) טוב, הדבר הבא הוא כבר ברמת הארגון.

(22:34) איך אנחנו מחלקים את התפקידים בינינו?

(22:36) מי אחראי על מה?

(22:39) מי אחראי על שיווק?

(22:40) מי אחראי על הניהול?

(22:41) מי אחראי על כספים?

(22:43) מי אחראי על ניהול צוות?

(22:44) מי אחראי מול לקוחות?

(22:46) מי אחראי מכירות?

(22:47) מי אחראי על לנקות?

(22:49) מי אחראי לסדר?

(22:50) קחו את כל רשימת התפקידים שיש לכם לעשות ותחלקו אותה ביניכם.

(22:57) עכשיו יש אנשים שנוטים מההתלהבות בהתחלה לקחת על עצמם יותר ממה שהם יכולים לאורך זמן.

(23:06) אז אל תחשבו רק על עכשיו, כי עכשיו אתם חזקים וחסונים ואתם צמאים לשיתוף פעולה הזה, כי אתם אומרים לעצמכם יאללה, מה שיוציא אתכם מהבוץ.

(23:15) תדעו שבעוד חודש אם אתם לא תקבלו הערכה או תחושה של הערכה למה שמתאים לכם שתגרום לכם להרגיש מוערכים ושווים, אתם תצברו תסכול ותסכול כי מישהו מרגיש שהוא עושה יותר מהצד השני .זה רעל בעסק .זה ארס הנחש הקיש ועכשיו הארס מתחיל להתפשט.

(23:41) אז אל תיקחו על עצמכם משימות שאתם אומרים אני לא יכול לעשות את זה עכשיו, אם אין ברירה אז תדברו עם השותף ותגידו תקשיב, זה זו לא משימה שאני רוצה אותה.

(23:54) אני אעשה אותה אולי עכשיו לתקופה מוגדרת, בוא נגדיר אותה, כי אין ברירה, ואני מבין שגם אתה עושה משהו שאחר כך יחזור, אבל אם עכשיו אני צריך להיות כל יום בלשון במשרד וכתוצאה מזה לאבד זמן יקר עם המשפחה שלי אני אהיה מותש, אני אהיה מותש, ואז הלוא אני לא אהיה בתפקוד מלא אני אהיה ממורמר.

(24:20) אז בוא נייצר מנגנונים שאו ששנינו ממורמרים באותה מידה ושנינו ככה בתוך השוחות ומרגישים שאנחנו למען העסק, או ששנינו לא מגזימים, אבל לא יכולה להיות סיטואציה שאחד נותן את כל כולו והשני יושב ומסתכל.

(24:37) בכלל, בעיניים בשיתופיות, מישהו יושב ומסתכל, זה לא בן אדם שאפשר לעבוד איתו.

(24:43) זה לא…

(24:44) צריך 2 שעושים כמיטב יכולתם.

(24:49) יכול להיות שמיטב היכולת זה לא אותה יכולת, שזה בסדר.

(24:55) זה בסדר.

(24:56) יש 1 שהתפוקה שלו היא 80 אחוז ממה שהעסק צריך והשני הוא 20.

(25:02) אבל אם זה שהתפוקה שלו היא 20 נותן את כל כולו זה שנותן 80 יעריך את זה כי הוא משלים אותו ב20 אחוז האלה והוא נותן לו משהו שהוא לא יכול לעשות והוא עושה כמיטב יכולתו זה אומר שהתחושה לפעמים יותר חשובה מהתפוקה.

(25:23) אתם יודעים, הפריון, הפריון, הפריון.

(25:26) העובד, יש לו פריון, נמוך.

(25:28) אם התחושה שלו היא מאוד לא טובה, גם הפריון שלו היא נמוך.

(25:32) ואם התחושה שלו היא נפלא, הפריון שלו יותר גבוה.

(25:35) לכן התחושה היא מאוד, מאוד חשובה.

(25:44) מה הסמכויות?

(25:46) כמובן תכף נדבר על מה הן הסמכויות של כל 1.

(25:48) מי מקבל את ההחלטה?

(25:50) האם יש חוט וטו?

(25:51) האם יש רוב?

(25:52) אם אנחנו רק 2?

(25:53) איך מקבלים את ההחלטה?

(25:55) צריך פה לייצר מנגנונים.

(25:57) אפשר לערב גורמים שלישיים, לחבר יועץ עסקי, יועץ מנטור, מישהו שמבין שהוא יהיה זה שעוזר לקבל הכרעה.

(26:07) כמובן שאני לא בעד הכרעה חד צדדית לתת זכות וטו לצד 1 הצדדים בדרך כלל לא כדאי, אלא אם כן זה בתחום ההתמחות שלו, שזה ממש ברור שהוא יודע מה הוא עושה.

(26:21) אבל בגדול המטרה בעסק זה ששנינו נלמד ונתפתח ממנו, ולכן אם רק 1 מקבל את כל ההחלטות, או החלטות גדולות והוא לא מצליח ללמד את הצד השני, יש תחושה של לא שותפות הוגנת, לא שותפות יציבה.

(26:37) עדיף לקבל החלטות ביחד ועדיף להשקיע את הזמן בלשכנע ולהסביר, גם אם זה ייקח עוד קצת זמן, גם אם 1 השותפים חושב שזה בזבוז זמן או שכבר די, אתה תסמוך עליי, די תפסיק כבר לחפור לי.

(26:52) בכל זאת עדיף לשבת ולשכנע זה מונע מחלוקות עתידיות.

(26:59) איך מוודאים שלא נוצרת תחושת אני עושה יותר?

(27:03) כן, כבר דיברתי על זה פה, אבל גם באמת חשוב לתת על זה את הדגש.

(27:09) אם למישהו יש תחושה שהוא נותן יותר, הוא יהיה מתוסכל, הוא יהיה ממורמר, זה יכול לגרום לפירוק פיצול לא בטוב.

(27:16) ולכן צריך לייצר מנגנונים של ישיבות שבועיות, חודשיות, שיח פתוח.

(27:23) זה זוגיות.

(27:24) כמו שאתם רוצים שהזוגיות שלכם תבנו את העסק שלכם.

(27:28) לפעמים העסק יכול להיות מראה לזוגיות או בית ספר לזוגיות כי אנחנו לומדים לתקשר ואם יש בינינו שיח פתוח וערכי ואנחנו באמת יכולים לשתף את השותף .בקשיים שלנו, בבעיות שלנו אז זה גם מחבר בינינו היטב גם ביניהם בינינו קשר יותר טוב וגם שומר על העסק שלנו הדבר הבא שאנחנו נדבר עליו זה ההשקעות.

(27:58) כסף, מי מביא את הכסף?

(28:02) שנינו שמים כסף, 1 שם עבודה ואחד שם כסף תראו בדברים האלה שיש בהם היגיון הרבה פעמים 1 בא עם רעיון ויכולות אבל אין לו כסף, השני בא עם כסף והוא צריך את המחפש איפה להשקיע זה משהו שהוא לא יציב, לא מאוזן כי בהתחלה זה שצריך את הכסף הוא מאוד צריך את הכסף עכשיו הוא קיבל את הכסף עכשיו הוא עושה את כל העבודה לבד.

(28:27) לפעמים זה יכול להיות קושי, ולכן צריך להגדיר את הדברים האלה בצורה מאוד ברורה, לכתוב אותם.

(28:34) לא לחשוב שהתחושה שיש בהתחלה היא גם זו התחושה שתהיה בעוד חודש וחודשיים.

(28:40) ממש לא.

(28:41) ברגע שהכסף עבר יד, עבר צד, הוא כבר נלקח כמובן מאליו ולכן צריך לייצר מנגנונים ששני השותפים יהיו כל הזמן אונטופוות ידעו שהם מתנהלים נכון יכול להיות שזה צריך להיות שחרור איטי יכול להיות שזה פעימות יכול להיות שצריך לייצר מנגנון כדי באמת לוודא שכל הזמן נכנסת אנרגיה חיובית שמניעה ולא שהעסק קופא על השמרים האם לוקחים משכורת עבור מה?

(29:11) האם יש רווחים?

(29:12) האם הרווחים…

(29:13) לפעמים יכול להיות שמישהו השקיע 1000000 שקל והעסק ירוויח בחודש הראשון 100 1000 שקל?

(29:19) האם מחלקים רווחים או שזה חוזר כהשקעה?

(29:23) האם מקבל משכורת?

(29:25) מתי מחלקים רווחים?

(29:26) כמה משכורת?

(29:28) האם 2 הצדדים כל 1 עושה תפקיד שונה.

(29:32) 1 הוא הגזבר, הוא מגיע למשרד פעם בחודש, והשני הוא איש המכירות, הוא כל היום יושב על הטלפונים, המשכורת שלהם תהיה זהה.

(29:41) איך זה מתנהל?

(29:42) טוב לדבר על הדברים האלה, כל תוצאה היא טובה, אם הסכימו עליה ודיברו עליה לעומק והבינו שהם גם יכולים להתמודד עם זה.

(29:52) זה אומר שאם הגדרתם שאין משכורת, אבל אין לכם יכולת להחזיק עכשיו שנה בלי משכורת, אז תדעו תהיה פה בעיה.

(29:58) צריך מראש להגדיר את הסיטואציה הזאת, כי לא בטוח שהעסק מ day one יתחיל להרוויח כסף.

(30:06) לתכנן את התזרים שלכם.

(30:09) זה יפה על הנייר שאתם אומרים אני אביא 4 לקוחות, 10 לקוחות, פה אני מוכר פה, ואתם רואים באקסל הצלחה גדולה.

(30:17) בפועל החיים זה לא באקסל, תמיד יש את הבלתמים, והרבה פעמים לרוב, עד שעסק מצליח, הוא אוכל המון המון מרורים, והתזרים הוא שלילי, ויש בו התקלות, וצריך להביא לפעמים כסף מהבית.

(30:32) צריך לא למשוך משכורת, צריך לגלגל צ’קים, צריך להעביר לדחות תשלומים.

(30:38) המון עבודה יש בתוך הדבר הזה.

(30:41) צריך להתכונן לזה ולדבר על כל הדברים האלה מראש.

(30:46) ויש את כמובן שהעסק מצליח והוא צומח.

(30:49) העסק מצליח מעל 10, 20, 30 אחוז.

(30:54) יש כמות עבודה.

(30:55) באיזה שלב אתם מתחילים להכניס עובדים נוספים?

(30:58) מה המשמעות הכלכלית של זה?

(30:59) תארחו לזה נכון, תדעו בדיוק מה אתם בונים גם אם אתם בונים עסק שהולך להעסיק עוד עובדים אז אתם צריכים מראש לבנות את הדנא הארגוני כי ככה עובדים שייכנסו יעבדו גם כן.

(31:12) אתם כבר עכשיו סוללים פה דרך.

(31:14) אז אם אתם יודעים שאתם בעסק שהולך לייצר עוד עובדים, אז מראש תחשבו על זה, תגדירו לעצמכם את זה, כי כל פעולה שאתם עושים היא בעצם לקבוע נהלי עבודה, וצריך את הדברים האלה לרשום בשיעור ברורים.

(31:33) מהבחינה הכלכלית, מה קורה אם השותפות נגמרת?

(31:35) צאו מנקודת הנחה שהיא תסתיים מתישהו.

(31:38) אולי זה יקרה בעוד שנה, אולי זה יקרה בעוד 30 שנה, שזה הצלחה גדולה.

(31:43) עדיין, צריך שיהיו מנגנונים ליציאה שיהיו פשוטים, שיהיו ברורים, ושגם יהיו תואמים למטרות ולחזון.

(31:51) מה זה אומר?

(31:52) אם הגעתם ל…

(31:55) אתם יכולים להגדיר, שאם הגעתם ליעד אם מתפרקים קורה ככה ואם לא הגעתם קורה ככה.

(32:04) למשל, אם זה שהשקיע את הכסף שם x והחברה לא עמדה ביעדים אז אם היא מתפרקת אחרי שנה, או לפני שהיא הגיעה ליעדים מסוימים, אז הוא מקבל 80 אחוז מהכסף, למשל.

(32:21) אבל אם החברה כן הגיעה ליעדים, אז הוא מקבל 50 אחוז מהכסף בחזרה, או על חלוקת הרווחים.

(32:27) אפשר ממש לדבר על הדבר הזה ולתת איזשהו תמהיל של הצלחה מול ההשקעה, מה כל 1 הביא ולהגדיר את זה בצורה מאוד ברורה.

(32:37) כמובן שמאוד מאוד חשוב איך מחשבים את השווי של החברה, איך מחלקים את המלאי, את מה שקיים בתוכה, מי נשאר איתה, מי נשאר עם השם מי נשאר עם הנכסים הדיגיטליים עם אתר האינטרנט, דף הפייסבוק.

(32:53) טוב להגדיר את זה מראש, כדי שלא יהיו פה בעיות.

(32:56) אצלו תהיה סיטואציה ששני שותפים שבנו ביחד עסק מפרקים אותו לגורמים מול כל הציבור כשמסיימים אותו, וככה שופכים את התינוק עם המים.

(33:09) איך אנחנו מייצרים מנגנונים שיהיה ברור איך מתנהלים קודם כול טוב לייצר מנגנון לקביעת החלטות שיחה ראשונה, שיחה שנייה, שיחה שלישית איך באים לשיחה הזאת?

(33:22) איפה היא קורית השיחה הזאת?

(33:24) מה קורה אם יש מחלוקות עדיין?

(33:26) איך אנחנו נעזרים באנשי מקצוע?

(33:29) מי אנשי המקצוע?

(33:30) זה מישהו ספציפי?

(33:31) זה אנשים שאנחנו כל פעם צריכים למצוא אותם?

(33:33) תגדירו מראש איך הולכים לפתור את המחלוקת לא איך מה לא מה יהיה הפתרון, אלא איך פותרים.

(33:41) בעצם אנחנו מייצרים פה איזשהו משפך שברגע שמישהו אומר אה, יש פה מחלוקת, אנחנו כבר מתורגלים להיכנס לתוך המשפך הזה ולפתור את הבעיות.

(33:52) שווה בעיניי גם לעשות איזושהי מילת קוד שאם מישהו מרגיש נעים לי, תקשיב משהו לא נעים לי אז אני אומר מילה, אני אומר בובו.

(34:03) אם כבר משהו עצבן אותי, אני אומר גוגל.

(34:06) לא משנה מה, אבל שתהיה איזה מילה או 2 מילות קוד שעכשיו אומרים אותן, אנחנו יודעים שרגע, רגע, משהו לא יושב, משהו יושב לי בבטן, בואו נדבר על זה.

(34:21) תקשורת מקרבת, עניינית, תקשורת לא מתלהמת.

(34:25) אני לא צועק על שותף שלי.

(34:26) לא.

(34:27) אני לא זורק אליו כיסאות.

(34:29) אני לא משמיט אותו.

(34:31) אני לא מדבר לגופו של אדם.

(34:34) הייתה עבודה לא טובה, אני לא אומר לו הוא לא טוב.

(34:37) אני מחפש את הניסוח שיגיד, אוקיי, לא יצא טוב הפעם, בוא נראה איך אפשר לעשות כדי לשפר.

(34:44) מילים ואבנים שזרקנו אי אפשר לקחת בחזרה.

(34:48) צורת התנהגות, אם אני פתאום הפכתי להיות מאדם נינוח ורגיל ורגוע לאדם שהוא מתלהם וצועק, אני שובר את החוט המקרב המקשר שלי ושל השותף שלי.

(35:07) בכלל לייצר תקשורת טובה אמרנו זה מאוד חשוב.

(35:11) את כל הדברים האלה עושים באמנה.

(35:13) לפני שיש הסכם, יש הסכם מייסדים שקובע את כל ה…

(35:16) איך מחלקים את הרווחים, חלוקת התפקידים, ויש הסכם מאוד מאוד חשוב, כמובן.

(35:24) ויש גם אמנה.

(35:25) האמנה זה להגדיר את כל ההיבטים הרגשיים יותר איך התקשורת שבינינו תתנהל.

(35:30) אני חושב שכל שותפות צריכה לעשות בעצם 2 הסכמים.

(35:33) הסכם מייסדים שהם יחתמו עליו, שמסדיר הסכם משפטי, אנחנו עושים אותו מאוד מאוד מפורט, יורד לרזולוציות הכי קטנות של החיים, מה יקרה אם ניפרד בתקופה הזאת, מה קורה בתקופה הזאת, מה חלוקת האחריות, הדברים הטכניים שהגדרנו נכנסים לתוך הסכם המייסדים, ולתוכו אנחנו מכניסים עוד אמנה, אמנה של תקשורת איך נקבל החלטות איך החזון האישי המשפחתי העסקי שלנו נראה את כל הדברים האלה שהגדרנו בהתחלה אנחנו גם כותבים אותם, חותמים עליהם שמים אותם מולנו כל הזמן, כל הזמן נזכור את החזון שלנו.

(36:14) הדבר הבא שצריך לעשות זה תחזוקה תחזוקה של העסק.

(36:17) העסק קיים צריך לעבור עליו כל הזמן לראות מה קורה, איך קורה לוודא שאנחנו מתקדמים לוודא שיש צ’ק פוינטים אני למקום הזה מציע 1 הדברים שאני גם כן עושה זה להיכנס לעשות ישיבה חודשית דו חודשית רבעונית שיחה על איפה העסק לפעמים אורח לרגע רואה כל פגע פשוט לבוא לעשות איזה שיחה קלה מה שלומכם?

(36:41) מה קורה?

(36:42) הכל טוב?

(36:43) יאללה, יכול להיות שזה רק צ’קפוינט, ממש זה נקודת בדיקה, אבל יכול להיות שהשיחה הזאת, היא גם זו שתעלה איזה משהו שעדיף שיעלה עכשיו, מי שיעלה שמאוחר מדי כשכבר מישהו כבר צבר את הכעסים שלו.

(36:58) כל השיח הוא צריך להיות שבונים את האמנה ואת החזון שתהיה אפשרות לשנות אותו ושיהיה ברור.

(37:05) זה גם כן המקומות של שיחת השקפונט האלה.

(37:08) חשוב לעבוד בתוך השותפות, על בניית מערכת יחסים, לצאת ביחד, ללכת לבירה, לשתות וויסקי.

(37:16) זה טוב לדבר על העבודה.

(37:17) מעולה לדבר על העבודה.

(37:19) בואו מה הוא יש לנו בחיים?

(37:21) אישה, זוגיות, ילדים, העסק שלנו, זה הדבר מה עוד צריך אדם שיש לו עסק שהוא עובד בו, שהוא נהנה ממנו?

(37:30) זה התחביב.

(37:31) אז אפשר לדבר כל הזמן לעסק ועל עוד רעיונות זה מצויין אבל לא רק במשרד לא רק גם לא בבית רק עם האישה זה לא טוב לזוגיות לערבב את הדברים האלה לעיתים צריך גם לשמור אם השותפה שלכם היא גם הבת הזוג שלכם אז פה צריך לעשות כן הפרדה לשמור דברים לזוגיות אבל עם השותף דברו כמה שיותר על העסק אבל בבר, כוס וויסקי באיזה טיול תעשו עוד דברים שיחזקו את החברות שביניכם, דברו על החיים, כמה שיותר עומק, יותר טוב, אולי גם יעלה לכם עוד רעיונות לפיתוח ויצירת הזדמנויות חדשות אמון, אמינות גם כן יודעים שחשוב פה להגיד רשמתי את עצמי אותן חשוב תמיד לא לעשות שום דבר שיכול לגרום לשותף להרגיש שיש משהו מאחורי הגב שלו הכל על השולחן זה שאתם רוצים לחסוך לו את כאב הראש לא, לא, לא אם יש לכם שותף שאתם רוצים לחסוך לו את כאב הראש אז הוא לא שותף טוב אז אתם צריכים לדעת, להגיד את הדברים גם אם עשיתם טעות, תגידו אותה.

(38:45) בסופו של דבר, כשאתם יושבים, ואני מקווה שהפרק הזה נתן לכם את התמונה הזו.

(38:52) יושבים עם השותף שלכם לעתיד ומדברים על כל הנושאים האלה, המשפטיים, הכלכליים, ההתנהלותים, הלוגיסטים, חלוקת האחריות, המקום שבין הרגש למשפחה, לעני, לעסק, לשותף שלי, איפה אנחנו מתחילים, איפה אנחנו מסתיימים, מהגבולות שלנו.

(39:10) כשאתם מדברים יחד עם השותף על כל הדברים האלה, אתם כבר מגדילים את הסיכוי של העסק לגדול הרבה יותר.

(39:17) אתם לא סתם זורמים, אתם פה כבר מנהלים רק מעצם זה שדיברתם על זה.

(39:22) אז אני מקווה שקיבלתם הרבה ערך מפרק הזה.

(39:28) ואם אתם רוצים להיעזר בי, לבנות את העסק, להגדיר את המטרות, לייצר את המטרה, לייצר אמנה, לייצר הסכם מייסדים, לייצר מנגנונים שיעזרו לעסק שלכם להצליח הכי בגדול אז תרימו טלפון אני אשמח לעזור ושיהיה המון בהצלחה ולהתראות בפרק הבא