גירושין- מפגישים את היחיד עם אחת ההחלטות הקשות ביותר שמקבל אדם על עצמו, בו הוא צריך לפרק את החבילה שבנה במשך שנים ולוותר על אינטימיות ,עבר משותף, זיכרונות, שותפות, רכוש וחברה ולהתחיל בנתיב חדש, תהליך זה יוצר הרס והחורבן משאירים עקבות בנפשו של המתגרש לשנים רבות. ולכן להחלטה זאת יש השלכות על כל תחומי החיים: הרגשיים, החברתיים והכלכליים. הגירושין הם למעשה סוג של אובדן, אשר תהליך ההתאוששות ממנו לוקח בין 3-5 שנים.
המחקרים מראים, כי שלב המריבות או כפי שהוא נקרא בספרות המקצועית- שלב מאבקי הכוח, הינו שלב זמני הבא ליצור הזדמנות ליצירת עצמאות של כל בן זוג, וכל זוג עובר אותו. הבעיה מתעוררת כששלב זמני זה, נמשך זמן ארוך מאוד והופך לקבוע, עד אשר הוא ממלא את תמצית הזוגיות.
בשלב זה הרבה מהזוגות נוטים לפרק את נישואיהם ויוצאים לחפש אהבה במקום אחר. ולכן לפני פירוק הקשר על כל אחד מבני הזוג להסתכל פנימה, עמוק בתוך עצמו ולשאול את עצמו את השאלות הבאות שיש בהן להשפיע על ההחלטה להתגרש או לא. ההחלטה ללכת בכיוון של גירושין ופירוק התא המשפחתי, חייבת להתבסס על בחינות ובדיקות רבות שיש בהן חשיבה מושכלת ולא פזיזה, שנושאת בחובה את כל הדרכים להצלת הנישואין. לשם כך יש לשאול:
להתגרש או לא? האם מיציתי את כל האפשרויות כדי לערוך “החייאה” לנישואי?
להתגרש או לא? האם באמת הנישואין הגיעו לקיצם?
על מנת לבדוק זאת, יש לשאול את השאלות הבאות:
1.מה המודל הזוגי שהבאתי איתי לחי הנישואין– דפוס היחסים של הורינו משפיע מאוד על היחסים שלנו עם בן זוגנו. מאחר וכל אחד מבני הזוג בא עם דפוסים אחרים, יש לכך השלכות על הזוגיות.
מה לעשות: מודעות- הכרה בשוני בדפוסים אלו, למפות את הדפוסים לכאלו שתורמים לזוגיות טובה וכאלו המחבלים בזוגיות, ולבדוק האם יצרנו דפוסים אחרים במקומם.
- להתגרש או לא? מה סגנון התקשורת שלי– בני הזוג נושאים סגנונות תקשורת שונים, הדבר מביא לקונפליקטים ומריבות, אם לא לומדים לדבר אחד את השפה של השני, אזי מגיעים למריבות. לדוגמא, בן זוג שהוא משימתי, שחשוב לו להשיג את המטרה ואילו בן הזוג השני הוא בעל סגנון תקשורת- תומך- שחשובה לו הדרך, התמיכה ולא התוצאה. הם לא יצליחו לתקשר ללא מריבות, הם צריכים לתקשר בדרך המביאה בחשבון את בסגנון התקשורת של האחר.
מה לעשות: ללמוד את שפת התקשורת של האחר. חלוקת משימות לפי סגנון התקשורת.
- מהם פצעי הילדות שלי– כל אחד נושא בתוכו את פצעי ילדותו, הורינו שלא במתכוון פצעו אותנו ואנו מצפים שבן זוגנו ירפא את פצעינו, ברוב המקרים המריבות קורות, כאשר בן זוגנו ממשיך לפצוע אותנו בדרך שהורינו פצעו אותנו.
מה לעשות: כל אחד צריך להכיר את פצעיו וכן את הפצעים של בן הזוג שלו. למעשה, הנישואין מהווים טיפול אחד עבור השני. מטרתם של הנישואים היא ללמוד כיצד להפוך את חיינו עם בן זוגנו לטיפול אחד ממושך. להפוך את ברית הנישואין למקור של חום וביטחון. להתייחס לשורשי הקונפליקט ביניהם כמקור של צמיחה וגדילה של כל אחד מהם.
כדי לענות על שאלות אלו, יש להיעזר באנשי מקצוע. לעיתים כדאי לקחת פסק זמן, כדי שהרוחות יירגעו ואז לקבל החלטה מושכלת, אחרת נמצא את עצמנו במצב בו אמנם “נפטרנו” מבן הזוג, אבל נשארנו עם הבעיה, בעיה שאנו לוקחים אל הקשר החדש ומתחילים את הסיפור מהתחלה.
ישנם זוגות הזקוקים לעזרה כדי למצוא את הדרך לשם כך קיים טיפול זוגי שמטרתו להאיר את החלקים שהדחקנו וללמד את כל האחד מהמשתתפים במערכת הזוגית למלא את החלל שפערו ההורים, רק בדרך זאת שני בני הזוג יוצאים נשכרים או כפי ארווין יאהלום תיאר “ושטתי במפרץ שכולו רגוע, גלים בו איין.”
כתבה: ד”ר רונית כהן זמורה
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, פסיכותרפיסטית
לקריאה נוספת על הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, לחצו כאן
