נישרי מגשרים • גישור עסקי בשיטת שותפות חדשה
סכסוך עסקי אינו חייב להפוך למלחמה. כאשר שותפים, בעלי מניות, מנהלים או בני משפחה בעסק משותף נקלעים למחלוקת, השאלה הראשונה אינה מה הבעיה או מי אשם, אלא איזו מציאות עסקית ואנושית אתם רוצים לבנות מכאן והלאה.
בשיטת שותפות חדשה אנחנו מתחילים בהגדרת מטרות: מה חשוב לכם לשמר, מה צריך להשתנות, איך תרצו שהעסק יתפקד, מהי מערכת היחסים הרצויה בין הצדדים, ומה יאפשר לכם לקבל החלטות טובות גם אחרי שהגישור יסתיים.
כאשר יש מחלוקת על המשך הדרך, תפקידים, אחריות, כסף, קבלת החלטות, חלוקת עומסים או פירוק שותפות בצורה מסודרת.
כאשר החברה מתקשה להתקדם בגלל חוסר אמון, פערים אסטרטגיים, קיפאון ניהולי או קושי לבנות מנגנון החלטות מוסכם.
כאשר העסק והמשפחה קשורים זה בזה, והסכסוך נוגע גם לניהול, כסף ובעלות וגם להערכה, מעמד, דור המשך ויחסים משפחתיים.
השלב הראשון אינו מיפוי הבעיות, אלא הגדרת המציאות הרצויה: איך אתם רוצים שהעסק ייראה, איך יתקבלו החלטות, מה חשוב לשמר, ומה צריך להשתנות כדי לאפשר יציבות וצמיחה.
לאחר שיש כיוון ברור, בוחנים מה חשוב לכל צד באמת: ביטחון, השפעה, הכרה, הוגנות, שליטה, המשכיות, פרידה מסודרת או בנייה מחדש של השותפות.
רק לאחר שהמטרות והצרכים ברורים, בוחנים את הנתונים, ההסכמים, האפשרויות העסקיות והחלופות המעשיות שיכולות לקדם את הצדדים אל היעד שהוגדר.
המטרה אינה לסגור פשרה זמנית, אלא לבנות מתווה עבודה, המשך שותפות או פרידה עסקית בצורה שמקטינה חיכוכים עתידיים ומאפשרת יישום ברור.
בגישור רגיל נוטים להתחיל מהבעיה: מה קרה, מי עשה, מי הפר, מי חייב ומי צודק. בשיטת שותפות חדשה אנחנו לא מתעלמים מהעבר, אבל אנחנו לא נותנים לו לנהל את התהליך. העבר חשוב רק במידה שבה הוא עוזר להבין מה צריך להשתנות כדי לבנות עתיד טוב יותר.
לכן נקודת הפתיחה היא תמיד מטרות. כאשר הצדדים מצליחים לתאר את המציאות שהם רוצים ליצור, השיחה משתנה. במקום להילחם על עמדות, הם מתחילים לחשוב על תנאים. במקום להתבצר, הם מתחילים לבחון אפשרויות. במקום לנסות לנצח, הם מתחילים לשאול מה יאפשר לעסק ולכל אחד מהצדדים להמשיך קדימה.
פעמים רבות הסכסוך העסקי אינו הבעיה היחידה אלא סימפטום למבנה עבודה שאינו ברור מספיק. ייתכן שאין מנגנון החלטות מסודר, שחלוקת התפקידים אינה ברורה, שהציפיות בין השותפים לא הוגדרו, או שהעסק גדל אבל מערכת היחסים העסקית נשארה כפי שהייתה בתחילת הדרך.
לכן התהליך אינו מסתיים רק בפתרון נקודתי של מחלוקת. בגישור עסקי בשיטת שותפות חדשה אנחנו בונים יחד מנגנונים להמשך: איך מדברים כשיש מחלוקת, מי מחליט על מה, מה עושים כשאין הסכמה, איך מחלקים אחריות, ואיך מונעים מהסכסוך הבא להפוך למשבר.
בגישור עסקי רגיל מתחילים לעיתים במיפוי הבעיה. בשיטת שותפות חדשה מתחילים בהגדרת מטרות ועתיד רצוי, ורק לאחר מכן בוחנים צרכים, עובדות ואפשרויות.
כן. התהליך מתאים למחלוקות על המשך הדרך, תפקידים, חלוקת אחריות, כסף, מנגנוני החלטה, פרידה עסקית או בנייה מחדש של השותפות.
לא. לפעמים המטרה היא להמשיך את השותפות בתנאים חדשים, ולפעמים המטרה היא להיפרד בצורה מסודרת, מכבדת וברורה.
בעסק משפחתי התהליך מתייחס גם לעסק וגם למשפחה. המטרה היא לבנות פתרון שמבין את הצרכים העסקיים אבל לא מתעלם ממערכות היחסים, מהדור הבא ומהמשפחה שתישאר גם אחרי הסכסוך.
כדאי לפנות כאשר מזהים ירידה באמון, תקיעות בהחלטות, ויכוחים חוזרים או חשש שהעסק מתחיל לשלם מחיר. ככל שמקדימים, קל יותר לבנות פתרון טוב.
לא. מגיעים עם רצון לבחון עתיד אפשרי. את הפתרונות בונים בתוך התהליך מתוך המטרות, הצרכים והנתונים.
השיחה הראשונית נועדה להבין איפה אתם נמצאים, מה אתם רוצים להשיג, ומה יכול להיות הצעד הבא הנכון. זו אינה התחייבות לתהליך, אלא הזדמנות לעשות סדר ולבדוק אם גישור עסקי בשיטת שותפות חדשה מתאים למצב שלכם.
כל עסק מצליח מבוסס על מערכות יחסים. מאחורי כל חברה, שותפות, עסק משפחתי או מיזם עומדים אנשים. יש להם חלומות, שאיפות, פחדים, אינטרסים, ציפיות ודרכי חשיבה שונות. כל עוד הדברים מתנהלים כשורה, ההבדלים הללו יכולים להיות מקור לכוח, ליצירתיות ולצמיחה. אולם כאשר מתעוררת מחלוקת, אותם הבדלים בדיוק עלולים להפוך למקור של מתח, חוסר אמון וקונפליקט.
סכסוכים עסקיים הם תופעה טבעית. הם מתרחשים בחברות גדולות וקטנות, בין שותפים ותיקים וחדשים, בין בני משפחה שמנהלים עסק משותף, בין בעלי מניות, מנהלים, עובדים בכירים ויזמים. למעשה, עצם קיומו של סכסוך אינו מעיד על כך שמשהו השתבש. הוא מעיד בדרך כלל על כך שאנשים שונים רואים את המציאות בצורה שונה, מייחסים חשיבות לדברים שונים ומבקשים לקדם מטרות שאינן תמיד זהות.
הבעיה האמיתית מתחילה כאשר המחלוקת מפסיקה להיות מחלוקת עניינית והופכת למאבק. בשלב הזה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות ומתחילים לחפש הוכחות לכך שהם צודקים. הם משקיעים יותר אנרגיה בניסיון לשכנע, להגן על עצמם או לנצח את הצד השני, ופחות אנרגיה בניסיון להבין מה באמת נכון לעסק, לשותפות או לארגון.
בדיוק בנקודה הזאת גישור עסקי יכול לשנות את כל התמונה.
גישור עסקי איננו ניסיון לטשטש מחלוקות או לגרום לצדדים לוותר על מה שחשוב להם. להפך. מטרתו היא לאפשר לצדדים להבין בצורה עמוקה יותר מה באמת חשוב להם, מה הם מבקשים להשיג, ואיך ניתן לבנות פתרון שמשרת בצורה הטובה ביותר את העתיד שהם רוצים ליצור.
במקום לנהל מלחמה על העבר, גישור עסקי בשיטת שותפות חדשה עוזר לצדדים לנהל שיחה על העתיד.
כאשר אנשים חושבים על סכסוך עסקי, הם נוטים להניח שמדובר בכסף. בפועל, כסף הוא רק חלק מהסיפור.
מאחורי רוב המחלוקות העסקיות מסתתרים נושאים עמוקים הרבה יותר. תחושות של חוסר הערכה, פגיעה באמון, פערים בתפיסת התפקיד, חילוקי דעות לגבי כיוון ההתפתחות של העסק, שאלות של שליטה, אחריות, סמכות וזהות מקצועית. פעמים רבות שני הצדדים משוכנעים שהם פועלים לטובת העסק, אך כל אחד מהם מבין את טובת העסק בצורה אחרת לחלוטין.
ככל שהקונפליקט נמשך, כך מתרחש תהליך מוכר. הצדדים מתחילים לראות זה את זה דרך הפריזמה של הסכסוך. כל פעולה מתפרשת בצורה שלילית יותר. כל טעות מקבלת משמעות גדולה יותר. כל ויכוח קטן מצטרף לרשימת התלונות המצטברת.
במצב כזה גם אנשים אינטליגנטים, מנוסים ורציונליים עלולים לקבל החלטות שפוגעות בהם, בעסק ובאנשים שסביבם.
הנזק של סכסוך עסקי ממושך אינו מסתכם ביחסים בין הצדדים. עובדים מרגישים את המתח. לקוחות מזהים חוסר יציבות. ספקים חוששים. תהליכי קבלת החלטות נעצרים. הזדמנויות עסקיות מתפספסות. לעיתים העסק כולו משלם מחיר כבד על מחלוקת שניתן היה לפתור מוקדם יותר.
גישור עסקי הוא תהליך מקצועי שבו צד שלישי ניטרלי מסייע לצדדים המצויים במחלוקת לנהל דיאלוג, להבין את האינטרסים שלהם, לבחון אפשרויות שונות ולהגיע להסכמות.
בשונה מהליך משפטי, שבו ההכרעה מועברת לגורם חיצוני, בגישור הצדדים נשארים בעלי השליטה על התהליך ועל התוצאה. הם אלה שמקבלים את ההחלטות. הם אלה שקובעים את הפתרון. הם אלה שבוחרים כיצד ייראו היחסים וההתנהלות שלהם בעתיד.
המשמעות היא שהתוצאה יכולה להיות מדויקת, גמישה ומותאמת הרבה יותר למציאות העסקית של הצדדים.
בגישור עסקי ניתן לעסוק במגוון רחב של נושאים, ובהם מחלוקות בין שותפים, חילוקי דעות בין בעלי מניות, קונפליקטים בין מנהלים, פירוק שותפויות, מחלוקות בעסקים משפחתיים, העברת עסק לדור הבא, מחלוקות מסחריות, סכסוכים חוזיים ועוד.
עם זאת, מבחינתנו הגישור אינו מתחיל מהבעיה. הוא מתחיל מהעתיד.
רוב האנשים שמגיעים לסכסוך עסוקים בשאלה אחת: מי צודק?
זוהי שאלה טבעית. כאשר אדם מרגיש שנעשה לו עוול, כאשר הוא משוכנע שהצד השני טעה או פעל בצורה לא הוגנת, הוא רוצה הכרה בכך. הוא רוצה שיבינו אותו. הוא רוצה שיראו את הדברים כפי שהוא רואה אותם.
הבעיה היא שהשאלה “מי צודק?” מובילה כמעט תמיד להתבצרות בעמדות.
שיטת שותפות חדשה מציעה נקודת מוצא אחרת.
במקום לשאול מי צודק, אנחנו שואלים:
איזו מציאות אתם רוצים לבנות?
זוהי שאלה שמחייבת את הצדדים להסתכל קדימה. היא מזמינה אותם לחשוב על המטרות שלהם, על הצרכים שלהם ועל התוצאה שהם באמת מבקשים להשיג.
כאשר השיחה משתנה, גם האפשרויות משתנות.
אנשים מגלים לעיתים קרובות שהם אינם חלוקים על הכול. הם מגלים שיש להם מטרות משותפות. הם מבינים שהבעיה האמיתית אינה בהכרח מה שהם חשבו בתחילת הדרך. הם מתחילים לראות פתרונות שלא היו מסוגלים לראות כאשר היו שקועים במאבק.
שיטת שותפות חדשה מתבססת על ארבעה עקרונות מרכזיים:
ראשית, הגדרת העתיד הרצוי. לפני שמנסים לפתור בעיה, חשוב להבין לאן רוצים להגיע.
שנית, זיהוי הצרכים והאינטרסים של כל הצדדים. מאחורי כל עמדה מסתתר צורך, פחד, תקווה או מטרה.
שלישית, הסתמכות על נתונים ועובדות. רגשות חשובים, אך החלטות עסקיות טובות דורשות גם בסיס עובדתי ברור.
ורביעית, בניית פתרונות שמאפשרים חיים משותפים, עבודה משותפת או פרידה מכבדת בעתיד.
גישה זו מאפשרת להתמודד גם עם סכסוכים מורכבים במיוחד, משום שהיא אינה מנסה להכריח אנשים להסכים. היא עוזרת להם להבין מה באמת חשוב להם.
אחד הדברים המאפיינים כמעט כל סכסוך הוא העיסוק המתמיד בעבר.
מי אמר מה. מי הבטיח מה. מי אכזב את מי. מי פעל ראשון. מי הפר את האמון. מי קיבל החלטה שגויה.
לשאלות האלו יש חשיבות. אי אפשר להבין סכסוך בלי להבין את ההיסטוריה שלו.
אבל יש בעיה אחת. העבר אינו ניתן לשינוי.
גם אם צד אחד ישכנע את השני שהוא צודק במאה אחוז, גם אם יוכח מעבר לכל ספק מי טעה, עדיין יהיה צורך לקבל החלטות לגבי העתיד.
האם השותפות ממשיכה?
האם נכון לפרק אותה?
איך מגנים על העסק?
איך מחלקים סמכויות?
איך מקבלים החלטות?
איך משקמים אמון?
אלו שאלות שהעבר לבדו אינו יכול לענות עליהן.
לכן בגישור בשיטת שותפות חדשה אנחנו נותנים מקום לעבר, אך מקדישים את מרבית האנרגיה לעתיד. אנחנו עוזרים לצדדים להבין מה חשוב להם עכשיו ומה הם רוצים שיקרה מכאן והלאה.
פעמים רבות עצם המעבר מהעבר אל העתיד יוצר שינוי דרמטי באווירה וביכולת להגיע להסכמות.
אחת ההנחות השגויות הנפוצות ביותר היא שסכסוך משמעותי מעיד בהכרח על כך שהשותפות הגיעה לסיומה.
בפועל, יש שותפויות רבות שעוברות משברים חריפים ומצליחות לצאת מהן חזקות יותר. לעיתים המשבר חושף בעיות שהיו קיימות מתחת לפני השטח במשך שנים. כאשר מתמודדים איתן בצורה נכונה, ניתן לבנות מערכת יחסים בריאה ויציבה יותר.
מצד שני, יש גם מצבים שבהם המשך השותפות אינו הפתרון הנכון.
תפקידנו אינו לשכנע אתכם להישאר יחד או להיפרד. תפקידנו הוא לעזור לכם להבין מה נכון עבורכם, עבור העסק ועבור העתיד שאתם מבקשים ליצור.
לעיתים התוצאה תהיה שותפות מחודשת וטובה יותר. לעיתים התוצאה תהיה פרידה מסודרת ומכבדת. בשני המקרים המטרה היא לקבל החלטות מתוך בהירות ולא מתוך פחד, כעס או לחץ.
רבים מהאנשים שפונים אלינו נמצאים במצב שבו הם כבר ניסו לדבר. הם ניסו להסביר. הם ניסו לשכנע. הם ניסו לפתור את הדברים לבד.
כאשר זה לא מצליח, קל להרגיש שאין עוד מה לעשות.
הניסיון שלנו מלמד שבמקרים רבים הבעיה אינה היעדר רצון לפתור את הסכסוך. הבעיה היא שהצדדים זקוקים למסגרת אחרת שתאפשר להם לנהל את השיחה בצורה חדשה.
זאת בדיוק המטרה של הגישור.
לא להחליף את הצדדים. לא לקבל החלטות במקומם. לא לכפות פתרון.
אלא ליצור תנאים שבהם ניתן יהיה לחשוב, לדבר ולקבל החלטות בצורה טובה יותר.
שותפות עסקית היא אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר שאדם יכול לבחור להיכנס אליהן. מצד אחד היא מבוססת על אמון, חזון משותף, מטרות משותפות ורצון לבנות משהו גדול יותר מכפי שכל אחד מהשותפים יכול היה לבנות לבדו. מצד שני, היא מחייבת אנשים לקבל החלטות משותפות, לחלוק אחריות, להתמודד עם לחצים ולנהל יחד אי ודאות, סיכונים והצלחות.
בתחילת הדרך השותפים בדרך כלל מלאי אנרגיה ותקווה. הם רואים את המטרות המשותפות שלהם הרבה יותר מאשר את הפערים ביניהם. הם משלימים זה את זה, נהנים מהחיבור המקצועי והאישי ומאמינים שיוכלו להתמודד עם כל אתגר.
אלא שעם הזמן המציאות העסקית מתחילה לבחון את השותפות.
העסק גדל או מתקשה. לקוחות חדשים מגיעים. עובדים מצטרפים. הכנסות עולות או יורדות. החלטות מורכבות נדרשות. השוק משתנה. החיים האישיים משתנים. ובתוך כל אלה מתחילים להופיע גם הבדלים בתפיסות, בסגנונות העבודה ובציפיות.
שותף אחד רוצה לצמוח במהירות. השני מעדיף להתנהל בזהירות.
אחד מעוניין להשקיע מחדש את הרווחים. השני מעדיף למשוך כסף.
אחד חושב שהוא נושא ברוב העומס. השני בטוח שהוא זה שמחזיק את העסק.
לעיתים מדובר בפערים קטנים שניתן לפתור בקלות. אולם כאשר הם אינם מטופלים בזמן, הם מתחילים להצטבר. אכזבה אחת מצטרפת לאחרת. כעס קטן מצטרף לתחושת תסכול קודמת. וכך נוצרת מערכת של פרשנויות שליליות שהולכת ומעמיקה.
בשלב מסוים הוויכוח כבר אינו על ההחלטה העסקית עצמה. הוא הופך לוויכוח על מערכת היחסים.
השותפים מתחילים להרגיש שהם כבר אינם נאבקים על טובת העסק אלא על מקומם בתוך העסק.
זהו בדיוק השלב שבו גישור יכול לשנות את כיוון ההתפתחות של הסכסוך.
כאשר שני אנשים חכמים ומנוסים אינם מצליחים להגיע להסכמה, הבעיה בדרך כלל אינה חוסר אינטליגנציה או חוסר רצון טוב.
הבעיה היא שהקונפליקט עצמו משנה את הדרך שבה אנשים חושבים.
ככל שהמתח עולה, כך קשה יותר להקשיב. ככל שהאמון נשחק, כך כל פעולה של הצד השני נראית חשודה יותר. ככל שהפגיעה עמוקה יותר, כך היכולת לראות את התמונה הרחבה קטנה יותר.
במצב כזה כל שיחה חדשה נשענת על כל השיחות הקודמות שלא הצליחו.
אנשים נכנסים לחדר כשהם כבר יודעים מראש מה הצד השני יגיד. הם יודעים מראש מה תהיה תגובתם. הם אינם באמת מקשיבים אלא מחכים להזדמנות להגיב.
זהו מעגל שקשה מאוד לצאת ממנו לבד.
גישור יוצר מסגרת חדשה שמאפשרת לעצור את המעגל הזה. במקום לחזור שוב ושוב על אותם ויכוחים, מתחילים לבחון מה באמת חשוב לכל אחד מהצדדים, מה הוא מנסה להשיג ומה הוא חושש לאבד.
לעיתים עצם השינוי באופן השיחה מאפשר לראות פתרונות שלא היו נראים קודם.
אחת המילים שמעוררות הכי הרבה חשש אצל שותפים היא המילה “פירוק”.
אנשים רבים חווים את פירוק השותפות כהודאה בכישלון. הם מרגישים שכל מה שבנו יחד מתפרק. הם חוששים מההשלכות הכלכליות, המקצועיות והאישיות של המהלך.
בפועל, יש מקרים רבים שבהם פירוק השותפות הוא דווקא החלטה נכונה ואחראית.
לא כל שותפות נועדה להימשך לנצח. לעיתים אנשים מגיעים יחד לנקודה מסוימת ואז מגלים שהיעדים שלהם השתנו. לעיתים העסק דורש סגנון ניהול אחר. לעיתים השותפים פשוט רוצים דברים שונים מהחיים.
כאשר הפירוק מתבצע מתוך מלחמה, המחיר שלו עלול להיות עצום.
כאשר הוא מתבצע מתוך דיאלוג, תכנון והבנה, ניתן לצמצם משמעותית את הנזק ולאפשר לכל אחד מהצדדים להמשיך קדימה.
בגישור אנו מסייעים לצדדים לבחון שאלות כגון כיצד יחולקו הנכסים, כיצד יועברו הלקוחות, מה יקרה עם העובדים, כיצד תישמר פעילות העסק וכיצד ניתן להימנע מפגיעה מיותרת במוניטין וביחסים.
סכסוכים בין בעלי מניות שונים במובנים רבים מסכסוכים בין שותפים.
במקרים רבים בעלי המניות אינם עובדים יחד ביום־יום. לעיתים הם כלל אינם נמצאים באותו מקום גיאוגרפי. לעיתים חלקם משקיעים פיננסיים וחלקם מעורבים בניהול.
המשמעות היא שהקונפליקט אינו מתנהל רק ברמה האישית אלא גם ברמה האסטרטגית.
מחלוקות עשויות להתעורר סביב חלוקת רווחים, גיוס השקעות, מכירת החברה, מינוי הנהלה, אסטרטגיית צמיחה, חלוקת סמכויות ועוד.
הקושי המרכזי הוא שבעלי המניות עשויים לראות את הצלחת החברה בדרכים שונות לחלוטין.
אחד מעוניין למכור.
אחד רוצה להמשיך לצמוח.
אחד מחפש תשואה מיידית.
אחר מוכן לחכות שנים.
כאשר אין מסגרת שמאפשרת לנהל את הפערים הללו בצורה בריאה, הם עלולים להוביל לשיתוק של תהליכי קבלת החלטות ולפגיעה משמעותית בארגון.
גישור מאפשר לבעלי המניות לבחון את האינטרסים השונים, להבין את ההשלכות של כל אפשרות ולבנות פתרונות שמתייחסים לצרכים של כלל המעורבים.
לא כל סכסוך עסקי מתרחש בין בעלי העסק.
לעיתים המחלוקת מתרחשת בין מנכ”ל ליו”ר, בין סמנכ”לים, בין מנהלים בכירים או בין מחלקות מרכזיות בארגון.
סכסוכים כאלה מסוכנים במיוחד משום שהם משפיעים על כל המערכת.
כאשר ההנהלה הבכירה מפוצלת, העובדים מרגישים זאת. כאשר יש מאבקי כוח בין מנהלים, ההחלטות הופכות איטיות יותר. כאשר האמון נשחק, שיתוף הפעולה נפגע.
במקרים רבים אף אחד מהצדדים אינו מעוניין באמת בעימות. כולם מבינים שהארגון משלם מחיר. ובכל זאת הם אינם מצליחים לצאת מהמעגל.
גישור מאפשר להחזיר את השיח לרמה העניינית. הוא עוזר להפריד בין האדם לבין הבעיה, להבין מהם הצרכים של כל צד ולבנות מנגנוני עבודה שיאפשרו שיתוף פעולה גם כאשר קיימים חילוקי דעות.
יש מצבים שבהם נדרש הליך משפטי. יש מקרים שבהם אין מנוס מהכרעה חיצונית.
אבל במרבית הסכסוכים העסקיים קיימת בעיה בסיסית אחת: גם אם בית המשפט יכריע במחלוקת, הוא לא יוכל לבנות מערכת יחסים.
בית המשפט יכול לפסוק מי חייב למי כסף. הוא יכול לפרש חוזה. הוא יכול להכריע בשאלה משפטית.
הוא אינו יכול ליצור אמון.
הוא אינו יכול לבנות שותפות.
הוא אינו יכול לייצר תקשורת.
הוא אינו יכול לעזור לצדדים להבין מה הם רוצים לבנות בעתיד.
לכן גם כאשר קיימת מחלוקת משפטית אמיתית, פעמים רבות נכון לבחון קודם כל אפשרות של גישור.
לא משום שהצדדים צריכים לוותר על הזכויות שלהם, אלא משום שלעיתים קרובות הם יכולים להשיג תוצאה טובה יותר, מהירה יותר ויציבה יותר כאשר הם שומרים על השליטה בתהליך.
תהליך הגישור מתחיל בדרך כלל בפגישת היכרות שבה אנו מבינים את הרקע למחלוקת, את מבנה העסק, את האנשים המעורבים ואת הסוגיות המרכזיות שעל הפרק.
בהמשך מתקיימות פגישות עבודה שבהן אנו ממפים את הנושאים המרכזיים, מזהים את הצרכים והאינטרסים של הצדדים ובוחנים אפשרויות שונות לפתרון.
במהלך התהליך אנו נעזרים בניסיון שנצבר לאורך שנים רבות של עבודה עם אנשים, משפחות, ארגונים ועסקים. אנחנו מסייעים לצדדים לחשוב בצורה רחבה יותר, לראות את ההשלכות של כל החלטה ולהתמקד במציאות שהם רוצים ליצור.
בסיום התהליך ההבנות וההסכמות מועלות על הכתב בצורה ברורה ומסודרת, כך שניתן יהיה ליישם אותן בפועל ולצמצם ככל האפשר מחלוקות עתידיות.
אם יש תחום אחד שבו ניתן לראות בצורה הברורה ביותר עד כמה סכסוכים אינם רק עניין של כסף, זהו תחום העסקים המשפחתיים.
עסק משפחתי הוא הרבה יותר ממקור פרנסה. עבור משפחות רבות העסק מייצג שנים של עבודה קשה, הקרבה, חלומות, זהות משפחתית וגאווה. לעיתים הוא נבנה במשך עשרות שנים על ידי דור אחד ומועבר לדור הבא. לעיתים מדובר בעסק שבו עובדים יחד אחים, הורים וילדים, בני זוג או קרובי משפחה נוספים. במקרים רבים העסק הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור המשפחתי.
דווקא משום כך, כאשר מתעוררת מחלוקת בעסק משפחתי, קשה מאוד להפריד בין העסק לבין המשפחה.
כאשר שני שותפים עסקיים שאינם בני משפחה מתווכחים, הוויכוח בדרך כלל נשאר במסגרת העסקית. כאשר שני אחים מתווכחים על עתיד החברה המשפחתית, הוויכוח עלול להיכנס גם לארוחות שישי, למפגשים המשפחתיים, לאירועים ולמערכות היחסים האישיות.
במצבים כאלה אנשים מוצאים את עצמם מנהלים בו זמנית שני קונפליקטים שונים. מצד אחד יש מחלוקת עסקית אמיתית שדורשת פתרון. מצד שני יש מערכת יחסים משפחתית ארוכת שנים, מלאה בזיכרונות, בציפיות, בפגיעות ובהיסטוריה משותפת.
המורכבות הזאת היא הסיבה לכך שסכסוכים בעסקים משפחתיים נוטים להיות עמוקים יותר, רגשיים יותר ולעיתים גם ממושכים יותר מסכסוכים עסקיים רגילים.
עסקים משפחתיים נהנים מיתרונות עצומים.
לעיתים קיימת בהם רמת מחויבות שקשה למצוא במקומות אחרים. בני המשפחה מוכנים להשקיע מעבר לשעות העבודה המקובלות. הם חולקים חזון משותף. הם חושבים לטווח ארוך. הם רואים את הצלחת העסק כחלק מהצלחת המשפחה.
במקרים רבים היתרונות הללו הם בדיוק מה שמאפשר לעסק לצמוח ולהצליח.
אולם אותם יתרונות יכולים להפוך גם למקור של קושי.
משום שהיחסים אינם רק עסקיים, כל מחלוקת נושאת עימה מטען רגשי נוסף. הערה שנשמעת לגיטימית לחלוטין בעולם העסקי עלולה להתפרש בעולם המשפחתי כביקורת אישית. החלטה מקצועית עשויה להתפרש כהעדפה של אח אחד על פני אח אחר. מחלוקת על סמכויות יכולה לעורר מחדש תחושות ותיקות שנוצרו שנים רבות לפני שהעסק בכלל הוקם.
כאשר זה קורה, הסכסוך כבר אינו עוסק רק בניהול העסק. הוא נוגע בשאלות עמוקות יותר של שייכות, הערכה, זהות ומעמד בתוך המשפחה.
אחת הסיטואציות הנפוצות ביותר בעסקים משפחתיים היא מחלוקת בין אחים.
לעיתים מדובר באחים שהקימו את העסק יחד. במקרים אחרים מדובר באחים שקיבלו לידיהם עסק שהוקם על ידי ההורים. יש מקרים שבהם אח אחד עובד בעסק במשרה מלאה ואח אחר מעורב פחות. לעיתים אחד האחים מוביל את הפעילות העסקית והשני מרגיש שהוא נדחק הצידה.
המחלוקות עצמן יכולות לעסוק כמעט בכל נושא: חלוקת רווחים, קבלת החלטות, חלוקת תפקידים, גיוס עובדים, השקעות, בעלות, סמכויות או כיוון ההתפתחות של העסק.
אבל מאחורי המחלוקות הללו מסתתרות לעיתים שאלות עמוקות הרבה יותר.
מי באמת זוכה להערכה?
מי נושא בנטל?
מי קובע?
מי מקבל הכרה?
מי נחשב ליורש הטבעי?
שאלות כאלה כמעט אף פעם אינן נאמרות בצורה ישירה. הן מופיעות בעקיפין בתוך ויכוחים על תקציבים, חוזים או מבנה ארגוני. אולם אם לא מתייחסים אליהן, קשה מאוד להגיע לפתרון יציב.
בגישור אנחנו מסייעים לצדדים להבחין בין השאלה העסקית לבין השאלה המשפחתית. לא כדי להפריד ביניהן לחלוטין, אלא כדי להבין כיצד כל אחת מהן משפיעה על השנייה.
מעטים הנושאים שמעוררים כל כך הרבה מתח כמו העברת עסק משפחתי לדור הבא.
עבור הדור המייסד, העסק הוא לעיתים מפעל חיים. הוא מייצג שנים של מאמץ, סיכון, הקרבה והצלחה. עבור הדור הצעיר, העסק עשוי להיות הזדמנות, אך גם מקור ללחץ ולציפיות.
לעיתים ההורים רוצים שילדיהם ימשיכו את העסק, בעוד הילדים אינם בטוחים שזהו המסלול שהם רוצים לעצמם. במקרים אחרים כמה ילדים מעוניינים להשתלב בעסק, אך לא ברור כיצד תחולק האחריות. יש גם מצבים שבהם אחד הילדים מעורב מאוד בעסק בעוד האחרים אינם מעורבים כלל, אך כולם צפויים להיות בעלי זכויות בו בעתיד.
ללא שיח מסודר, מצבים כאלה עלולים להפוך למקור משמעותי של מתח וסכסוך.
שיטת שותפות חדשה מסייעת למשפחה לעצור לרגע ולשאול שאלות שלא תמיד נשאלות בזמן.
מהו החזון של המשפחה ביחס לעסק?
מהו החזון של כל אחד מבני המשפחה ביחס לעתידו האישי?
כיצד ניתן לשמור על העסק בלי לפגוע במשפחה?
כיצד ניתן לשמור על המשפחה בלי לפגוע בעסק?
אלו שאלות שאין להן תשובה אחת נכונה. אולם כאשר הן נשאלות בצורה פתוחה ומכבדת, ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים ומאוזנים הרבה יותר.
יש מקרים שבהם הסכסוך מגיע לנקודה שבה בני המשפחה כמעט ואינם מסוגלים לנהל שיחה ישירה.
לעיתים כל מפגש הופך לעימות. לעיתים יש נתק מוחלט. במקרים מסוימים בני משפחה מתקשרים זה עם זה רק דרך עורכי דין, רואי חשבון או גורמים אחרים.
כאשר מגיעים למצב כזה קל להאמין שאין דרך חזרה.
הניסיון שלנו מלמד שלא פעם דווקא במקומות הללו ניתן לייצר שינוי.
לא משום שהכאב נעלם. לא משום שכל הפגיעות נשכחות. אלא משום שכאשר הצדדים מצליחים להבין מה באמת עומד מאחורי ההתנהגות של הצד השני, הם מתחילים לראות את המציאות בצורה רחבה יותר.
הם אינם חייבים להסכים על הכול.
הם אינם חייבים לחשוב אותו דבר.
אבל הם יכולים להתחיל לדבר שוב.
ולפעמים זהו הצעד החשוב ביותר בדרך לפתרון.
אחד היתרונות הגדולים של שיטת שותפות חדשה הוא היכולת שלה לעבוד בו זמנית עם שני הממדים של הסכסוך: הממד העסקי והממד המשפחתי.
אנחנו לא מתעלמים מהמספרים, מההסכמים ומההחלטות העסקיות. להפך. הם חלק חשוב מהתהליך.
אבל אנחנו גם מבינים שמאחורי כל החלטה עסקית עומדים אנשים. וכאשר מדובר במשפחה, האנשים הללו ימשיכו להיות בני משפחה גם הרבה אחרי שהמחלוקת העסקית תסתיים.
לכן המטרה אינה רק לפתור את הבעיה הנוכחית. המטרה היא לבנות מערכת יחסים שתאפשר למשפחה להמשיך להתקיים גם לאחר שהסכסוך יסתיים.
לפעמים המשמעות היא להמשיך לעבוד יחד בצורה חדשה.
לפעמים המשמעות היא ליצור מנגנונים ברורים יותר לקבלת החלטות.
לפעמים המשמעות היא להיפרד מבחינה עסקית אך לשמור על היחסים המשפחתיים.
בכל אחד מהמקרים הללו השאלה המנחה נשארת אותה שאלה:
איזו מציאות אתם רוצים לבנות מכאן והלאה?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בעסקים משפחתיים היא ההמתנה.
משפחות רבות מקוות שהבעיה תיעלם מעצמה. הן חוששות לפתוח נושאים רגישים. הן חושבות שהזמן יעשה את שלו.
לעיתים זה אכן קורה.
אך במקרים רבים יותר הבעיה אינה נעלמת אלא רק גדלה.
השתיקה מאפשרת להנחות שגויות להתבסס. חוסר הוודאות מייצר חששות. אירועים קטנים מקבלים משמעות גדולה יותר. והפער בין הצדדים הולך ומתרחב.
ככל שפונים מוקדם יותר לתהליך גישור, כך גדל הסיכוי לפתור את המחלוקת לפני שהיא פוגעת בעסק, במשפחה או בשניהם.
במקרים רבים אין צורך לחכות למשבר גדול. די בכך שמזהים סימנים ראשונים של קושי כדי לעצור, לשוחח ולבנות יחד דרך פעולה שתמנע את ההסלמה.
זה נכון בין אחים. זה נכון בין הורים לילדים. זה נכון בין בני זוג שמנהלים עסק. וזה נכון גם בין בני דודים או קרובי משפחה אחרים שמחזיקים יחד בבעלות על עסק או נכסים.
בסופו של דבר, המטרה אינה רק לפתור סכסוך. המטרה היא לשמור על מה שחשוב באמת – העסק, המשפחה והעתיד.
אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנחנו שומעים היא מתי נכון לפנות לגישור. רבים מניחים שגישור הוא פתרון שמתאים רק למצבים קיצוניים, לאחר שהיחסים נהרסו לחלוטין, לאחר שנשלחו מכתבי התראה או לאחר שהחלו הליכים משפטיים. בפועל, ככל שפונים מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להגיע לפתרון טוב יותר.
כאשר מערכת היחסים עדיין מאפשרת שיחה, כאשר רמת האמון עדיין לא נשחקה לחלוטין וכאשר העסק ממשיך לתפקד, קל הרבה יותר לייצר פתרונות יצירתיים ולבנות הסכמות. לעומת זאת, ככל שהקונפליקט מתמשך, כך מצטרפים אליו רגשות נוספים, חשדות נוספים ופגיעות נוספות, והפער בין הצדדים הולך וגדל.
סימנים מוקדמים שכדאי לשקול גישור יכולים להיות מחלוקות חוזרות על אותם נושאים, קושי בקבלת החלטות, ירידה באמון בין השותפים, תחושה שהשיחות אינן מובילות לשום מקום, מחלוקות על חלוקת סמכויות או אחריות, או מצב שבו העסק מתחיל לשלם מחיר על הקונפליקט.
לעיתים הפנייה לגישור אינה נובעת ממשבר חריף אלא דווקא מתוך רצון למנוע אותו. שותפים רבים בוחרים להגיע לגישור כאשר הם מזהים שהפערים ביניהם גדלים, מתוך הבנה שעדיף לטפל בבעיה כשהיא עדיין קטנה מאשר להמתין עד שתהפוך למשבר.
הניסיון שלנו מלמד שככל שהפנייה מוקדמת יותר, כך הסיכוי לשמור על העסק, על היחסים ועל היכולת לקבל החלטות משותפות גדל באופן משמעותי.
אנשים רבים מאמינים שהזמן יפתור את הבעיה. הם מקווים שהצד השני יירגע, שהנסיבות ישתנו או שהמחלוקת פשוט תיעלם.
לפעמים זה קורה.
אך במקרים רבים יותר, מה שנעלם הוא לא הסכסוך אלא התקשורת.
הצדדים מפסיקים לדבר בצורה פתוחה. הם מתחילים להניח הנחות לגבי הכוונות של הצד השני. כל שיחה הופכת מתוחה יותר. כל החלטה הופכת מורכבת יותר. והעסק כולו מתחיל לשלם מחיר.
כאשר מחלוקת אינה מטופלת, היא נוטה להתפשט. היא משפיעה על עובדים, על לקוחות, על ספקים ועל בני משפחה. היא יוצרת חוסר ודאות, פוגעת ביכולת לקבל החלטות ומקשה על התכנון העתידי.
מעבר לכך, ככל שהסכסוך מתמשך, כך הצדדים משקיעים יותר אנרגיה במאבק ופחות אנרגיה בפיתוח העסק.
במקום לחשוב על צמיחה, חדשנות והזדמנויות, הם עסוקים בניסיון להגן על עצמם.
במקום לבנות את העתיד, הם עסוקים בניהול המלחמה.
זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנו ממליצים לא להמתין. גם אם עדיין לא ברור מהו הפתרון הנכון, עצם קיום השיחה עשוי למנוע נזק משמעותי בהמשך הדרך.
התשובה הקצרה היא שלא.
יש מקרים שבהם גישור אינו מתאים. כאשר אחד הצדדים אינו מוכן להשתתף בתהליך, כאשר אין רצון אמיתי לבחון אפשרויות או כאשר קיימים גורמים שמונעים שיח בסיסי, ייתכן שיהיה צורך בכלים אחרים.
עם זאת, מרבית הסכסוכים העסקיים כן יכולים להפיק תועלת מגישור.
אין צורך שהצדדים יסכימו על הכול.
אין צורך שהם יאהבו זה את זה.
אין צורך שהם יאמינו מראש שהתהליך יצליח.
כל שנדרש הוא נכונות לבחון אפשרות אחרת מלבד המשך המאבק.
פעמים רבות אנשים מגיעים לפגישה הראשונה כשהם ספקנים מאוד. הם בטוחים שאין סיכוי להגיע להסכמה. הם משוכנעים שהפערים גדולים מדי.
ובכל זאת, כאשר מצליחים לייצר שיחה אחרת, מתברר שיש הרבה יותר אפשרויות מכפי שנראה היה בתחילת הדרך.
בשנים האחרונות ליווינו אלפי תהליכי גישור בתחומי המשפחה, הזוגיות, ההורות, העסקים והקהילה.
הניסיון המצטבר הזה הוביל לפיתוח שיטת שותפות חדשה – גישה שרואה בסכסוך לא רק בעיה שצריך לפתור, אלא צומת שמאפשר לאנשים לקבל החלטות טובות יותר לגבי העתיד.
אנחנו לא מסתפקים בניסיון למצוא פשרה.
אנחנו מסייעים לצדדים להבין מה הם באמת רוצים לבנות.
אנחנו עובדים עם אנשים, לא רק עם עמדות.
אנחנו מחפשים את האינטרסים שמתחת למחלוקת.
אנחנו בוחנים את ההשלכות ארוכות הטווח של כל החלטה.
ואנחנו מסייעים לבנות הסכמות שיכולות להחזיק לאורך זמן.
עבור רבים מהלקוחות שלנו, הערך הגדול ביותר של התהליך אינו רק ההסכם הסופי אלא הדרך שבה הם מגיעים אליו.
היכולת לדבר אחרת.
היכולת להבין טוב יותר את עצמם ואת הצד השני.
והיכולת לקבל החלטות מתוך בהירות ולא מתוך לחץ, פחד או כעס.
גישור עסקי הוא תהליך שבו צד שלישי ניטרלי מסייע לצדדים המצויים במחלוקת לנהל דיאלוג, להבין את האינטרסים שלהם ולבנות פתרונות מוסכמים.
לא. גישור עסקי מתאים גם לבעלי מניות, מנהלים, עסקים משפחתיים, חברות, ארגונים וגורמים מסחריים נוספים.
לא. למעשה, פעמים רבות עדיף להגיע לגישור לפני שמתחילים הליכים משפטיים.
הצדדים רשאים להפסיק את התהליך בכל שלב. הגישור אינו שולל אפשרויות אחרות.
משך התהליך משתנה בהתאם למורכבות הסכסוך, מספר המשתתפים והנושאים שעל הפרק.
כן. חלק מהתהליכים מתקיימים באופן פרונטלי וחלקם בזום, בהתאם לצרכים של הצדדים.
כן. במידת הצורך ניתן לשלב רואי חשבון, יועצים עסקיים, שמאים ואנשי מקצוע נוספים.
בהחלט. למעשה, עסקים משפחתיים הם אחד התחומים שבהם לגישור יש ערך מיוחד, משום שהוא מאפשר להתייחס הן למערכת היחסים המשפחתית והן לשאלות העסקיות.
כן. גישור יכול לסייע בבניית מתווה מוסכם לפירוק שותפות, חלוקת נכסים והמשך פעילות העסק.
לא בהכרח. מטרת הגישור אינה לגרום לצדדים לוותר, אלא לעזור להם למצוא פתרונות שמשרתים את האינטרסים החשובים שלהם.
אם אתם נמצאים בעיצומו של סכסוך עסקי, אם אתם מרגישים שהיחסים בין השותפים נשחקים, אם קיימת מחלוקת בין בעלי מניות, אם אתם מתמודדים עם קושי בעסק משפחתי או אם אתם פשוט רוצים לעצור את ההסלמה לפני שהיא הופכת למלחמה של ממש, אנחנו מזמינים אתכם ליצור קשר.
לעיתים קרובות שיחה אחת בזמן הנכון יכולה למנוע חודשים ארוכים של מאבק, אי ודאות ופגיעה בעסק.
הצעד הראשון אינו התחייבות לתהליך. הוא הזדמנות לעצור לרגע, לבחון את האפשרויות ולחשוב יחד מהי הדרך הנכונה ביותר עבורכם, עבור העסק ועבור העתיד שאתם מבקשים לבנות.
למידע נוסף על שיטת שותפות חדשה ניתן לקרוא בעמוד:
https://www.nadavnishri.co.il/new-partnership-method/
למידע על גישור בעסקים משפחתיים:
https://www.nadavnishri.co.il/family-business-2/
למידע על גישור משפחתי וגישור בין־דורי:
https://www.nadavnishri.co.il/family-meidiation/
להיכרות עם נדב נישרי:
https://www.nadavnishri.co.il/nadav/
לפודקאסט “משהו עם גישור”:
https://www.nadavnishri.co.il/podcast/
למרכז הידע:
https://www.nadavnishri.co.il/mediation-articles/
ולתיאום שיחת היכרות:
https://www.nadavnishri.co.il/contact/