(0:00) שלום, אני המגשר נדב נשרי, ואתם מאזינים לפודקאסט שלי משהו עם גישור.

(0:07) הפודקאסט הזה מחולק לשני חלקים.

(0:10) בחלק הראשון, אני עוסק בגישור גירושין, ובכל מה שאתם צריכים לדעת כדי להתגרש בטוב, בשיתוף פעולה, ולשמור עליכם ועל הילדים שלכם.

(0:22) בחלק השני, אני עוסק בכל מה שקשור לגישור.

(0:25) הפן המקצועי, הממשקים עם עולם המשפט, עם עולם הטיפול, ובכלל כל מה שקורה בגישור בעולם.

(0:36) הפודקאסט הזה הוא הדרך שלי לדבר איתכם, הציבור, המאזינים, שמחפשים את הדרך הנכונה להתמודד עם קונפליקטים בצורה של שיתוף פעולה ודיאלוג והימנעות.

(0:49) מהקצנה ומלחמות משפטיות.

(0:53) בכל שבוע, בכל פרק, אני והעורכים שלי זוכחים על נושא שאני חושב שיש בו ערך, ואני מאוד מקווה שאתם תיהנו מההאזנה ושתקבלו ממנה כלים מועילים.

(1:07) שתהיה האזנה נעימה, והנה מתחיל פרק חדש.

(1:11) אחד האתגרים הקשים ביותר והמורכבים ביותר שיש לכל מי שמתגרש או כל מי שהתגרש אפילו בעבר, זה הפן הכלכלי.

(1:22) ולא סתם הפן הזה מלחיץ את כולם.

(1:25) איך אנחנו הרי לוקחים בית אחד, שגם ככה מתנהל בקושי עם המצב הכלכלי היום, והופכים אותו לשני בתים?

(1:34) וזו שאלה כלכלית, נורכבת.

(1:37) והשאלה הזו מטרידה פה את כל הזוגות שאני פוגש פה בחדר.

(1:42) גם אנשים עם הרבה מאוד כסף, אל תחשבו שכסף פותר את הבעיות.

(1:45) ממש לא.

(1:46) עם הרבה כסף, בדיוק, זה פותר.

(1:48) זה לא פותר.

(1:50) ובפרק הזה, מה שאני רוצה לעשות, זה להציג בפניכם אדם שנתקלתי בו בפייסבוק.

(1:57) וכך ראיתי את המסרים שלו ואמרתי, זה משהו שאני רוצה פה לשים בפודקאסט.

(2:02) כי האיש הזה מדבר על צמיחה כלכלית ממשבר.

(2:06) זאת אומרת, איך אני ממש יכול להפוך את ה…

(2:08) חרדה הזו ואת החוסר אונים הזה למקום עוצמתי.

(2:14) אז שלום לנדד רוזנברג.

(2:15) היי נדב.

(2:16) יועץ ומאמן לכלכלת משפחה.

(2:18) נכון.

(2:19) שממש בנית פה עולם שלם, עולם הגירושים.

(2:23) נכון.

(2:24) איך הגעת?

(2:25) תספר את עתך.

(2:26) למה דווקא?

(2:27) איך הגעת?

(2:28) תספר לי על זה.

(2:29) אז קודם כל אני 11 שנה יועץ ומאמן כלכלת המשפחה בעצמי.

(2:34) עכשיו גם אני כבר גרוש, לפני שמונה חודשים בעצם גם אני התגרשתי ובאופן טבעי התחלתי להתפגש יותר עם אנשים אחרי גירושים ואז פתאום ראיתי שלאנשים אחרי גירושים יש צורך הרבה יותר גדול בעצם בכל ההתנהלות הכלכלית הזאת כי בעצם רוב האנשים היום חיים באיזושהי תחושת הישרדות כלכלית כל הזמן, כל מה שקשור לכסף עכשיו, זה לא באמת באשמתנו, כי תכלס בינינו אף פעם לא לימדו אותנו איך להתנהל כלכלית נכון לא לימדו אותנו את זה בבית ספר, אתה יודע, למדנו ספרות וגיאוגרפיה או דברים מעניינים אחרים, אבל דברים שבאמת חשובים לנו לחיים הבוגרים לא לימדו אותנו.

(3:09) ורוב הסיכויים שגם לא לימדו אותנו את זה בבית, כלומר, או שההורים שלנו בעצמם לא ידעו, או שגם אם ידעו, מה שהיה נכון בזמן שלהם, לא נכון לזמן של היום, הכל בעצם השתנה.

(3:18) עכשיו, תוסיף את כל זה אחרי גירושים פתאום, שכל העולם שלנו בעצם ייטלטל לנו לגמרי, תוסיף את כל הלחץ הכלכלי סביב זה.

(3:26) יש פה אתגרים באמת אחרים, אנחנו פתאום צריכים לפרנס לבד, להחזיק בית לבד, אנחנו לא ממש בשליטה, לא ממש יודעים מה קורה, הכל חדש לנו.

(3:35) עכשיו גם הרבה פעמים אחרי גירושים, בכלל באופן כללי בזוגות, תמיד יש מישהו אחד שהוא יותר מתעסק בפן הכלכלי ומישהו אחד שפחות.

(3:42) אז תחשוב שאחרי שאנשים מתגרשים, תמיד יוצא לעולם מישהו אחד שלא התעסק בזה אף פעם, שלא באמת יודע, יש פה באמת צרכים אחרים לגמרי.

(3:51) ואז בעצם כשהתחלתי להיפגש עם הרבה אנשים אחרי גירושים, הבנתי שיש פה באמת איזשהו אתגר יותר גדול מצד אחד, ומצד שני שאף אחד לא פונה אליהם, אף אחד באמת לא נותן מענה לצרכים הישירים והמיוחדים של אנשים אחרי גירושים.

(4:05) אז ככה באמת הגעתי לעולם הזה, וזה מה שאני עושה היום, זה הקהל שאני עובד איתו.

(4:09) מהמם.

(4:09) ואיך נראה תהליך שכזה?

(4:12) אז ככה, תהליך כלכלי קודם כל, אנחנו צריכים להבין.

(4:15) כל הצד של המספרים, הכסף, התקציב, כל הדברים האלה, זה חלק מאוד מאוד חשוב מהתהליך.

(4:21) אבל בינינו זה רק 40% מהדרך.

(4:24) כל הצד הרגשי, מנטלי, שינוי הרגלים.

(4:27) עצור סוסים, לא הבנתי.

(4:29) יושב לי פה איש כלכלה.

(4:30) נכון.

(4:31) ואומר לי שרק 40% מהסיפור זה כלכלה והשאר זה רגשי?

(4:36) ראית מה זה?

(4:36) אני אוהב לנפץ פרדיגמה.

(4:38) ממש, זה חתיכת פרדיגמה.

(4:39) איך זה עובד?

(4:40) אז אני אגיד לך, דוגרי, בעבר זה מה שלימדו אותנו.

(4:44) כשאתה לומד ייעוץ כלכלי, אתה לומד את זה בבית ספר ומקבל תעודה והכל, מלמדים אותך באמת את הפן הכלכלי, איך לבנות תקציב, איך לבנות תוכנית, וזה מאוד מאוד חשוב, אני לא ממעיט בזה בכלל.

(4:55) אבל אני אומר שזה פשוט לא מספיק, כי אם אנחנו לא נעבוד גם על הצד הרגשי והמנטלי שלנו, על ההרגילים שלנו, על אמונות מעכבות שאנחנו צברנו במהלך החיים שלנו, מהילדות אפילו, כל עוד לא נעבוד על הדברים האלה, הכל זה פלסטר, זה קוסמטיקה, אני יכול לפתור איזושהי בעיה כאילו, לשים על זה איזשהו פלסטר לכמה חודשים, אבל זה לא באמת ייפתר, עד שאני לא אשתנה בתוך זה, רק ברגע שאני בעצמי מרגיש יותר משוחרר, יותר בטוח, האמונות המקבילות שהיו לי לגבי כסף, אני שיניתי אותן לאמונות שמקדמות אותי יותר, ההרגלים שלי השתנו, רק אז באמת דברים יכולים להשתנות.

(5:29) אז בגלל זה זה חלק בלתי נפרד היום.

(5:33) זאת אומרת שמגיע לך אדם חרד, ואתה צריך פה…

(5:38) בדרך כלל.

(5:40) אנשים מגיעים חרדים.

(5:41) יש אנשים שלא מגיעים חרדים?

(5:42) לא, כמעט כולם חרדים לגבי כסף.

(5:45) גם מי שלא מגיע כנראה חרד לגבי כסף.

(5:46) כולם חרדים בדבר הזה.

(5:48) הם מה, שיושבים לי פה זוגות, והם…

(5:51) אתה יודע, אני יושב על הנתונים.

(5:52) עכשיו יש לכם בית.

(5:53) הבית לא צריך אותו, עדיף לכם למכור אותו, הסכימו עליו, זאת הסיבות, הם החליטו למכור אותו.

(5:59) יוצא כל אחד, יש לו ביד כמה מיליונים, זה הרבה כסף, והם יושבים בחרדה קיומית, מה אני עושה עם הדבר הזה?

(6:08) מה עושים?

(6:08) זו הזדמנות חד פעמית, ואם זה ילך לאיבוד?

(6:11) כן, ואני אחנה מהחסכונות, ואנחנו שמים אותו בצד, ואז רק חיים מהשכר עבודה, אבל שכר עבודה הוא לא מספיק.

(6:19) אז מה אנחנו עושים?

(6:21) וכל החרטה, וזה כל כך מבלבל.

(6:23) והם אומרים, אני לא יודע להתמודד עם זה לבד.

(6:27) עכשיו, הנקודה הזאת שהיא הכי קשה בחיים, אתה חייב להתמודד עם זה, וכל מה שיקרה, אתה אחראי לזה.

(6:33) נכון.

(6:33) אז מה אני עושה?

(6:34) מה אתה אומר לאדם כזה?

(6:36) איך הוא יכול להתנהל?

(6:37) זה בדיוק מתקשר למה שאמרתי לך מקודם על אמונות מקבילות.

(6:41) כנראה שבמהלך החיים פה ושם נכנסו לנו סכומים של כסף, ו…

(6:45) יש לנו אמונה שאם נכנס לנו כסף כנראה הוא מתבזבז, הוא נשרף איך שהוא נבלע, כי זה מה שהיה עד היום.

(6:50) ועכשיו מה שקורה, אם אנחנו באמת בתהליך של גירושים, או אפילו אם מוכרים בית, כמו הדוגמה שנתת, אז יש פה באמת איזושהי הזדמנות חד פעמית.

(6:58) איך אנחנו עושים את זה נכון, מה עושים, איפה הם לימדו אותנו.

(7:01) אז זה בדיוק הרעיון, קודם כל בלי קשר לבית, אם יש פה בית שאנחנו מוכרים או אין בית שאנחנו מוכרים.

(7:07) בכל תהליך כלכלי, השלב הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא קודם כל להבין מה נקודת המוצא שלנו, מאיפה אנחנו יוצאים.

(7:13) תחשוב, אנחנו רוצים להגיע לאיזשהו מקום מסוים, ליעד מסוים, להרגשה מסוימת, אבל אם אנחנו לא יודעים בדיוק מאיפה אנחנו יוצאים, אנחנו לא נדע איך לעשות את זה נכון.

(7:22) סתם אפילו דוגמה כמו Waze, אתה יודע, אתה רוצה להגיע במסלול הכי מהיר לנקודה מסוימת, אתה צריך קודם כל לשים את היעד, ואז תוכל לקבל את המסלול הכי מהיר.

(7:30) אז השלב הראשון זה לעשות באמת מיפוי מלא של המצב הכלכלי הנוכחי.

(7:34) אנחנו צריכים לדעת מה ההכנסות שלנו, מה ההוצאות שלנו.

(7:37) עכשיו, לא מספיק לדעת מה ההוצאות, אנחנו גם צריכים לדעת על מה בדיוק אנחנו מוציאים וכמה.

(7:41) כלומר, כמה אני מוציא על סופר, כמה אני מוציא על אוכל בחוץ, כמה על בגדים וכולי וכולי.

(7:46) ברגע שיש לי את המיפוי המלא הזה, כבר יש לי איזושהי תחושת שליטה, כי אני כבר יודע עם מה אני יכול לעבוד.

(7:52) עכשיו, מעבר להוצאות והכנסות, כמובן, צריך להסתכל גם על הדברים האחרים.

(7:55) יש לי נכסים, זה יכול להיות…

(7:58) בית, נכון, נכס נדל”ני, יכול להיות גם נכסים פיננסיים, קרנות השתלמות, חסכונות, קופות גמל, כל מיני דברים כאלה.

(8:05) מצד שני, יש גם התחייבויות כנראה שצברנו במהלך החיים.

(8:08) צריך לעשות מיפוי של כל הדבר הזה, יש לנו תמונה מלאה, ואז בעצם אנחנו יכולים להתחיל לעבוד, להתחיל לבנות איזושהי תוכנית כלכלית שתתאים לנו.

(8:17) זה מאוד מתחבר, מאוד, אתה לא מכיר פה את התהליך, אבל זה מאוד מתחבר למה שאנחנו עושים פה בחדר הגישור.

(8:24) ואני אגיד פה איפה, מה דומה ואיפה אני הייתי, אני צריך את העזרה שלך.

(8:30) אני אומר, אני כמגשר, איפה אני צריך את הייעוץ הכלכלי?

(8:34) כי בתוך התהליך הזה אנחנו שמים את כל הנתונים על השולחן.

(8:38) אנחנו מבינים את ההוצאות, אני ממש בונה את זה.

(8:40) א’, וזה קורה משתי סיבות.

(8:42) קודם כל באמת לדעת את הבסיס, אבל לפני זה אנחנו קודם כל גם מגדירים, זה בגישור בשותפות חדשה, זאת שיטת העבודה שלנו פה בצוות.

(8:50) אנחנו מגדירים קודם כל לאן אנחנו רוצים להגיע, מה המטרות שלכם, ואז אחרי שמגדירים את זה גם מגדירים את הפרמטרים שיש על השולחן, איך אנחנו מגיעים לשם, וגם את כל הפנסיה, רכוש, כתפים, נזיל, הכל על השולחן.

(9:02) ברור.

(9:03) ואז יש תמונה.

(9:04) ואנחנו עוזרים להורים להחליט כמה כסף משלמים, איך מתחלקים, מי משלם, מתי משלם, כל זה.

(9:11) והיופי הוא שזה מתבסס על בסיס נתונים, והם עוברים תהליך של בניית תקציב ביחד, וזה…

(9:15) זה קורה דווקא כשמתגרשים, שזה מדהים בעיניי.

(9:17) הם לא עשו את זה בנישואין, עכשיו כשמתגרשים הם הולכים לעשות ביחד תקציב.

(9:22) אבל זה בתוך תהליך של שלושה, ארבעה מפגשים בממוצע, זה מה שגישור איתנו לוקח, עשר שעות כולל ההסכם.

(9:29) זה מאוד דל.

(9:32) זה יכול לעזור לבני הזוג, להורים, להחליט איך לחלק את הכספים והרכוש ואיך לקבוע מזונות וזמני שהות, בשביל זה זה בדרך כלל מספיק.

(9:41) אבל ברור לחלוטין שיש להם פה עוד המון מה ללמוד, ובאמת שהיה, ואני מעיד על כך, בדרך כלל יש אחד שהוא יותר בכסף, אחד פחות בכסף.

(9:53) וזה שפחות בכסף צריך עזרה לבנות את עצמו מחדש.

(9:57) ואני מסתכל עליהם, ומסתכל, ואני טיפה מבין בכלכלה.

(10:01) ואני אומר, אני מבין שיש לכם פה הרבה אפשרויות, אבל אם לא תראו אותם, אז לא משנה כמה אני אגיד לכם, תקשיבו, אתם מדהימים, ועשיתם משהו מדהים, ויש פה המון הזדמנויות.

(10:10) אבל אם אתה לא תדעו לקחת אותם.

(10:12) נכון.

(10:13) אז זה אז מבחינתי, אולי כל זה ככה האינטרו שהיה עכשיו לפרק הזה, כי מה שאני רוצה להוציא ממך עכשיו, ואמרתי לך את זה על השולחן, אני רוצה להוציא פה טיפים מדהימים, פרקטיים, שכל מי שהתגרש או חושב להתגרש חייב לדעת, כדי שהפרק הזה יהיה פרק לפנתיאון.

(10:34) אני רוצה פה את הפרק הכי כלכלי שיש, אנשים יגידו, בואנה, הקשבתי ללנדה וגלעד, הבנתי מה אני צריך לעשות כדי שהגירושים שלי יהיו משבר, אבל אנחנו מהמקום הזה, אנחנו נצמח ואני אהיה בשפע, שפע כלכלי.

(10:50) אז תן לי את הטיפים האלה, איך עושים את זה?

(10:54) אז קודם כל, מהצד הכלכלי שלי, בסדר?

(10:57) ואני שמח שאתה לא מהסס כזה, חתיכת אחריות.

(10:59) אני לוקח את האחריות, הכל בסדר, אני חי את זה, אני אוהב את זה גם.

(11:02) מעולה, איזה יופי.

(11:04) קודם כל חשוב לי להגיד מהצד הכלכלי שלי, אתה יודע, אני עובד עם הרבה אנשים לקראת גירושים, במהלך גירושים ואחרי.

(11:12) הרעיון של ללכת בעצם לגישור ולא ללכת ישר להליכים משפטיים ועורכי דין ותביעות ודברים כאלה, מהצד הכלכלי אני מדבר עכשיו, זה הבדל עצום.

(11:21) אני רואה כמה כסף נשרף בעצם על נושא של משפטיים ועורכי דין שרק הם מרוויחים מזה.

(11:26) אנחנו נפגעים מזה גם כלכלית, גם מפשיט וגם מהילדים.

(11:30) אז קודם כל, אני שמח שאנחנו מדברים בעיקר עם אנשים עכשיו, שבאמת מבינים את הצורך הזה בגישור.

(11:37) עכשיו, מבחינת טיפ מאוד מאוד חשוב להתחלה.

(11:40) נכון, עשינו את המיפוי, הבנו את המצב, זה משהו שגם אתה עושה עם אנשים שמגיעים איתך, אליך.

(11:45) מה אנחנו עושים בעצם מהשלב הזה?

(11:47) הרי אנחנו צריכים באמת קודם כל לבנות איזשהו תקציב שמתאים לנו.

(11:50) אישית, כל אחד.

(11:52) עכשיו, כל אחד יש לו צרכים אחרים, רצונות אחרים, אמונות אחרות, גם בין בני הזוג שמתגרשים.

(11:57) אנחנו צריכים לראות מה מתאים לנו.

(12:00) עכשיו, נכון, יש פה מתמטיקה, אין פה פתרון קסם.

(12:03) כלומר, אם ההכנסה שלי X, אני לא יכול להוציא יותר מ-X.

(12:06) כלומר, עם זה אני יכול לעבוד.

(12:08) אבל מה שמאוד מאוד חשוב להבין, הרבה פעמים אנשים שחושבים על תהליכים כלכליים ותקציב ודברים כאלה, חושבים, אוקיי, אני צריך לצמצם, צמצום, צמצום, צמצום, רק על זה מדברים כל הזמן.

(12:20) עכשיו, אני יכול להגיד לך, ושוב, אולי לשבור פרדיגמה, צמצום בפן הכלכלי לא עובד, לא מחזיק.

(12:27) אני לא יודע אם אתה פעם עשית דיאטה, אני עשיתי כמה דיאטות בחיים שלי, זה כמו דיאטת רעב, תסתום את הפה, יש גירעון קלורי, תרד במשקל, ברור.

(12:35) בסוף לא תאכל בבת אחת, בוכתא.

(12:38) אותו דבר גם כאן.

(12:39) נכון, אתה יכול להתקלב, אתה יכול להצטמצם, לחסוך, לחסוך, לחסוך, ממש לא להוציא שום דבר.

(12:45) כן, יישאר לך יותר כסף, אבל כמה אפשר להחזיק?

(12:49) חודש, חודשיים, שלושיים, אתה ממש ממש גיבור.

(12:53) מה יקרה אחרי זה?

(12:53) הכל יעלה בחזרה ועוד עם ריבית.

(12:56) אז אנחנו צריכים להבין שצמצום כלכלי לבד לא עובד.

(13:00) אנחנו צריכים באמת לחשוב איך אנחנו עושים את זה בצורה אחרת, בצורה של שחרור.

(13:03) אבל כן שליטה ובקרה.

(13:06) אז כשאנחנו בונים בעצם תקציב, חשוב קודם כל שאנחנו באמת נסתכל על ההוצאות הקבועות שיש לנו, ההתחייבויות שיש לנו, אם זה משכנתה, שכר דירה, חוגים של הילדים, כל הדברים האלה.

(13:16) אחר כך אנחנו באמת רוצים לחלק את שאר הדברים למה שבאמת חשוב לנו.

(13:20) אבל דבר אחד, אני רוצה לתת פה טיפ מאוד מאוד חשוב, שהרבה מאוד אנשים לא פועלים לפיו, ואני חושב שהוא Game Changer.

(13:27) זה כל הנושא שקשור לבלת”מים.

(13:29) הרי בלת”ם זה בלתי מתוכנן, כולם יודעים, אבל בינינו הבלת”ם זה הדבר הכי צפוי שיש.

(13:35) כלומר, אין מצב שלא מדי פעם, מדי כמה זמן, יקרה איזשהו בלת”ם.

(13:42) ומה שקורה בדרך כלל כשקורה בלת”ם, אנחנו נכנסים לסחרור.

(13:45) פתאום צריך להיכנס למינוס, לקחת הלוואות, חלק לתשלומים, ואנחנו נכנסים ללחץ וכל הדברים האלה.

(13:51) אז זה למשל טיפ ראשון שאני יכול להגיד.

(13:53) בלת”ם זה לא מותרות, אני מציע תמיד לכל אחד, דבר ראשון שאנחנו מכניסים לתקציב זה קופת בלת”ם.

(14:01) לקחת בחשבון שהבלת”מים האלה יקרו, אנחנו צריכים בכל חודש להפריש לשם איזשהו סכום מסוים, דרך אגב כלל אצבע זה המלצה בסביבות 5% מההכנסה שלנו.

(14:11) אוקיי, לקחתי.

(14:12) כן, ואז יש לנו איזושהי קופה, הקופה הזאת צריכה להיות נזילה, לא מעניין אותי עכשיו תשואה, רווחים, לא מעניין.

(14:18) זה רק משהו שצריך להיות בצד ונזיל.

(14:21) ותחשוב שעכשיו קרה בלת”ם, הלך לך המצבר באוטו, התקלקל המזגן, נשברו המשקפיים, לא יודע מה, יש פתאום מאיפה.

(14:28) זאת אומרת, זה לא קופה שהיא for a rainy day, וכשיש יום רגע שום אנחנו משתמשים בזה, תמיד אנשים חושבים על מחלה, או אסון, או קטסטופ, לא, גם בלת”ם זה המצבר, המצבר התקלקל, שזה לא הוצאה שתכננת.

(14:44) אבל היא קורית בשוטף, שים 5% מההכנסה שלך, שים אותה בצד בשביל זה.

(14:48) זה בדיוק העיקרון, זה לא חיסכון למותרות.

(14:51) אני יכול לחסוך לחופשות, אני יכול לחסוך ליום סגרירי, אני יכול לחסוך לילדים, אני יכול לחסוך להרבה דברים.

(14:56) בלת”ם זה לא מותרות, זה יקרה.

(14:58) ודאות.

(14:59) מעולה.

(14:59) אז זה משהו שאנחנו צריכים כמובן להערך עליו מראש ולהכניס את זה לשוטף שלנו.

(15:04) לקחתי.

(15:04) אתה יודע מה, אני אשתמש בזה גם כן.

(15:06) הנה כבר טיפ שאני לוקח.

(15:07) אנחנו הוצאנו בטבלאות שאנחנו…

(15:09) נותנים לאנשים, יש פנאי שלי עם הילדים, ויש הוצאות שונות של ההורים, אל תפרטו, את לא צריכה לפרט על המספרה ועל הצבע ועל הציפורנה, לא צריך, כמה את צריכה, כמה אתה צריך, כמה אדם סביר צריך לעצמו.

(15:23) נכון מאוד.

(15:23) ואתה אומר, בוא נוסיף על זה, ואני מתחבר לזה מאוד, עוד משהו, בלתם קטן.

(15:28) נכון.

(15:28) חמישה אחוז.

(15:29) חמישה אחוז, ואז אנחנו מסודרים מהבחינה הזאת.

(15:31) לגמרי.

(15:32) אוקיי.

(15:33) דבר נוסף שמאוד חשוב לנו להכניס כשאנחנו עושים איזושהי תוכנית כלכלית זה נושא של תוכנית יעדים.

(15:39) הרי לכולנו יש חלומות, מטרות, רצונות, אבל בינינו, כל עוד אנחנו לא מעלים את זה באמת על הכתב, לא מתכננים את זה, נותנים לזה תאריך ומתקצבים את זה, בדרך כלל זה לא קורה.

(15:51) נכון.

(15:52) אז זה מה שאנחנו צריכים לעשות בחלק מהתוכנית הכלכלית שלנו, היא באמת להעלות את כל היעדים שלנו, לעשות פה סדרי עדיפויות, מה מתאים לי עכשיו.

(15:59) מה אני ממש רוצה עכשיו, מה אפשר לדחות את זה, מתי, כמה זה עולה, את כל הדברים האלה, רק ברגע שהדבר הזה גם נכנס לתקציב השוטף שלנו, ככה אנחנו יודעים שבאמת זה יכול להתקיים.

(16:11) ככה זה באמת נקיים.

(16:12) אני כל כך אוהב את מה שאתה אומר, כי זה שוב מתחבר לשיטת העבודה, אנחנו אומרים להם, לאן אתם רוצים להגיע ביחד, לאן אתם רוצים להגיע בנפרד, כל אחד לעצמו, ואני הכי אוהב, אני מודה.

(16:23) את אלה שבאים ואנחנו ביחד בונים את התוכנית הזאת.

(16:27) אני רוצה שבעוד חמש שנים תהיה לי חנות לכזה, יבואן שכזה, מוצר שכזה, ואז אנחנו הולכים מהסוף להתחלה.

(16:36) ואז אני יכול לבנות את הפרמטרים של איך זה יבוא עם הילדים.

(16:42) אם אני רוצה ללכת ללמוד, אני צריך שהאבא יגבה.

(16:46) אם אתה רוצה לייצר עבודה בחו”ל, אתה צריך שאימא תגבה.

(16:49) ממש מדברים על כל הדבר הזה ומייצרים את המנגנונים שביניכם, כי זה המנדט שלי, הביניכם.

(16:55) אבל אני ממש שמח שיש היום את הליווי הכלכלי שמבין גם את הסיטואציה המורכבת, ואז אני ממש רואה את זה כצוות שעובד למען הזוג וכל אחד למען הון בנפרד, שמכבסים את הכל, והפן הכלכלי והפן הרגשי זה מה שיש בעיקר.

(17:11) וכשהם עובדים ביחד, במיוחד…

(17:13) בזכות העזרה שאתה נותן להם, זה הבדל עצום.

(17:15) נכון.

(17:16) כי נכון, אני מדבר על יעדים גם אישיים, אבל תחשוב על יעדים שקשורים לילדים.

(17:21) הילד שלנו עוד שנה, שנתיים, שלוש, יש לו בר מצווה, אנחנו רוצים לתכנן את זה.

(17:25) נכון.

(17:25) זה יכול להיות יעד משותף.

(17:27) יש הרבה מאוד דברים כאלה.

(17:28) אתה יודע, הרבה פעמים אני שומע אנשים שאומרים, אל תשאל מה נפל עליי, עוד חצי שנה יש לי בר מצווה לילד, אני לא יודע מה לעשות.

(17:35) ידעת שזה…

(17:35) עכשיו, בינינו אתה כבר 12 וחצי שנה יודע אם זה עוד חצי שנה.

(17:38) נכון.

(17:39) כן.

(17:40) אז באמת יש יעדים משותפים ויש יעדים בנפרד, כל אחד והיעדים שלו.

(17:47) אבל אם נחזור רגע לתחילת השיחה שלנו, אנחנו רוצים, דיברנו על הקטע הרגשי והקטע המנטלי שלנו בכל הנושא הכלכלי, אנחנו רוצים להרגיש שליטה.

(17:56) הרי מעבר, אתה יודע, מבחינת ידע איך לנהל אקסלים וכלכלים, יש את זה בשפע באינטרנט, לא צריך אותי, לא צריך אותך, לא צריך אף אחד.

(18:03) נכון.

(18:04) אבל באמת איך אנחנו עושים את זה בצורה נכונה, איך אנחנו רוצים בעיקר להרגיש תחושת שליטה, להרגיש תחושת ביטחון.

(18:12) אז פה באמת זה שאנחנו בונים איזשהו תקציב, עושים איזושהי תוכנית, זה מצוין, זה שלב ראשון מאוד מאוד חשוב.

(18:19) אבל השלב הבא הוא באמת, מה שנקרא, לעקוב, לראות שאנחנו באמת עומדים בדבר הזה.

(18:24) וצריך להבין שכל משפחה או כל בן אדם, גם אחרי גירושים שחי בשלב הראשון אולי עם עצמו, מנהל את זה לבד.

(18:31) כל תא משפחתי כזה הוא בעצם כמו עסק לכל דבר, אנחנו צריכים לנהל את זה כמו עסק.

(18:37) נכון.

(18:37) ולהבין שאנחנו צריכים שיהיה לנו ממש כמו רווח והפסד חודשי, לדעת איך נגמר החודש, מה היה, זה ממש ככה, נכון.

(18:46) אתם עסק.

(18:47) כי בעצם רוב האנשים, אתה יודע, מתנהלים באוטומט, מה יהיה יהיה, ואז אנחנו מסתכלים בחשבון הבנק אולי בסוף החודש, דרך אגב אני מציין אולי, כי רוב האנשים מעדיפים.

(18:56) לא להסתכל, זה אפקט בת היענה מה שנקרא, מה שלא רואים הוא לא כואב.

(19:01) אבל אז אנחנו מסתכלים נגיד בסוף החודש, וזה היה תוצר לוואי.

(19:04) אין לי הרבה מה לעשות, ככה לא מנהלים עסק, עסק לא יצליח בצורה כזאת.

(19:08) אנחנו רוצים באמת להיות בשליטה, להיות במעקב, ובשביל זה גם מאוד חשוב לעשות איזשהו מעקב שוטף במהלך החודש.

(19:15) עכשיו אני יכול להגיד לך, אנשים בפאניקה, כשאני מדבר איתם על מעקב, אקסלים ודברים כאלה, ובצדק, זה לא פשוט, זה מבלבל, זה בלאגן, החדשות הטובות הן שלא צריך אקסלים, היום לכל אחד מאיתנו יש טלפון נייד, נכון?

(19:31) נכון.

(19:31) יש אפליקציות מעולות שעוזרות לנו לנהל את זה בשוטף, בלי מאמץ, בלי אקסלים מורכבים.

(19:37) כמו מי?

(19:39) שאלה אם אתה רוצה שניתן פרסומת?

(19:40) ניתן פרסומת, למה שעוזר לאנשים אנחנו יודעים.

(19:42) אז קודם כל יש מאות אפליקציות כאלה.

(19:46) חלקם בתשלום, חלקם בחינם.

(19:49) מה היית ממליץ להורי הגרוש?

(19:51) אז אני אגיד לך, אני רק רוצה שתבין את ההבדלים, יש אפליקציות שיודעות, אתה נותן שם סיסמאות לבנק ולכרטיסי אשראי, יודעות למשוך לבד את הנתונים ולרכז לך את זה.

(20:00) זה נחמד, אני באופן אישי פחות אוהב את הדבר הזה, גם לא כולם אוהבים לתת נתונים, לתת סיסמאות, וגם זה קצת מוריד את השליטה ממני.

(20:09) מצד שני, יש אפליקציות שאתה יכול…

(20:11) לקבוע את התקציב הזה, כמו שאמרנו בהתחלה, להזין את זה שם, ואז כל הוצאה שיש, אתה שנייה אחת רושם את זה בטלפון, זה לוקח בדיוק שנייה, וזה מראה לך כמה נשאר, כמה השתמשת כבר, אתה בשליטה ממש כל החודש.

(20:24) אוקיי.

(20:25) אז אם אתה רוצה שאני אתן את ההמלצה לאפליקציה שאני בעצמי עובד איתה לעצמי…

(20:30) אני אגיד את זה בפשטות, הפודקאסט הזה ממומן על ידי, אני אוהב את זה, זה שליחות שלי, כל מה שעושה טוב לאנשים שנמצאים בצומת שלהם בחיים…

(20:38) אני נותן ואת הידע וזה מחזיר לי פי כמה.

(20:42) מעולה.

(20:42) אז אני לא, אין פה שום פרסומות ואם זה משהו טוב, אני לכל משהו טוב אני…

(20:46) מעולה, אז בשמחה.

(20:47) אז אפליקציה שאני משתמש בה לעצמי ואת האמת אני ממליץ עליה לכל הלקוחות שלי, נקראת החיים בפלוס.

(20:52) אפשר להוריד אותה גם לאנדרואיד, גם לאייפון.

(20:55) היא מאוד מאוד פשוטה לתפעול, מאוד ברורה ואפשר דרך אגב למי שגם עצמאי, אפשר לנהל שם תקציב בנפרד לבית, בנפרד לעסק.

(21:03) זה עושה ממש ממש סדר ומאוד מאוד נוח.

(21:06) אוקיי, קיבלת חיים בפלוס, אני אבדוק אותה, לא הכרתי.

(21:09) כדאי, שווה.

(21:11) אוקיי, עוד טיפ.

(21:12) עוד טיפ, המלצה נוספת שהייתי רוצה לתת, במיוחד לזוגות שבאים בשביל לגשר, בשביל לעשות את זה בצורה יותר נעימה.

(21:21) אני חושב שמאוד מאוד מומלץ, במידה ויש ילדים, ואנחנו מדברים נגיד על הורות משותפת, להחזיק חשבון בנק משותף.

(21:29) להחזיק חשבון בריאות משותף לטובת הילדים וההוצאות המשותפות האלה שיש.

(21:34) הרעיון הוא שוב לעשות את זה בצורה מאוד פשוטה, הרי אנחנו עושים איזשהו מיפוי כזה, אנחנו יודעים כמה הוצאות יש לנו על הבתי ספר, על החוגים, על כל הדברים האלה, הביטוחי בריאות של הילדים, קופת חולים, כל הדברים האלה, וזה פשוט הסכום שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים בחשבון המשותף.

(21:49) כל אחד מאיתנו מעביר פעם בחודש הוראת קבע בצורה מסודרת לחשבון הזה.

(21:53) הכל מתנהל משם, ואז אין את הוויכוחים, העברת, העברת, אני שילמתי, לא, אתה שילמת, כל הדברים האלה.

(22:00) יאללה, אני מחזק את זה ואומר שמבחינתי, אם אתם מסכימים על זה, תעשו את זה.

(22:07) אני יודע כבר בתוך הסכם הגירושין להגדיר איך מתנהל כל החשבון הזה, יש כללים ברורים, הוא נכנס למינוס, לוקחים משם הלוואות, לא משעבדים, יש רשימה שלמה של מה שאנחנו מוודאים לעשות.

(22:20) אבל גם מכניסים שאם מישהו רוצה לסגור אותו, תסגרו אותו.

(22:23) שזה בעצם אומר שאם התגרשתם, אתם יכולים להתחיל עם חשבון משותף, ואם תרצו לשנות, תשנו.

(22:29) אבל בדרך כלל, אם מישהו מתחיל בשני חשבונות נפרדים, הם לא יתחילו עם חשבון משותף, ואז יכול להיות שיפספסו אותו.

(22:36) אז אולי באמת שווה להתחיל בזה, אם נוח לכם, ואני לא ממליץ את זה.

(22:41) במקום הזה אני נותן לך את ההמלצה.

(22:43) אני חושב שזה עניין סובייקטיבי, כי אם יש חוסר אמון ופערים וקושי, לא רוצים להיות…

(22:48) אם יש חוסר אמון עדיף לא להיכנס לזה, זה סתם יכול להעצים את חוסר האמון.

(22:51) בדיוק, אז אני נותן לכם, אבל אפשר להתחיל מקסימום לשנות, זה מסוג הדברים שמותר לתקן תוך כדי.

(22:59) מה דעתך אגב, הנה אנחנו כבר נותנים פרסומות פה, עכשיו ראיתי פרסומת חדשה של קבוצות של פייבוקס.

(23:08) שאתה יכול לנהל בעצם החשבון דרך הפייבוקס, שזה אולי מחליף את החשבון המשותף בידי שירה.

(23:15) זה בהחלט יכול להיות, בסופו של דבר הכל פה זה פתרונות טכנולוגיים.

(23:18) המהות היא אותה מהות, זה יכול להיות בקבוצת פייבוקס, זה יכול להיות בחשבון בנק משותף, זה יכול להיות בכל דרך אחרת.

(23:25) כפייבוקס אנחנו עושים פה קבוצה, עכשיו יש קצת כפתור, הנה פתרנו אותה, יש לנו גישה.

(23:30) מה שחשוב מהבחינה הזאת, שזה יהיה משהו שהוא קל לתפעול.

(23:33) ושהוא יהיה שקוף.

(23:34) נכון.

(23:34) כלומר ששני בני הזוג יכולים לראות, אין משהו שאתה יודע מישהו יכול להוציא והשני לא יכול לדעת, זה מהלך חשדנות, לא צריך.

(23:41) אוקיי.

(23:41) אנחנו רוצים שזה יהיה שקוף.

(23:42) אז יש לי שאלה ואולי יש לך טיפ לגביה.

(23:45) הרי יש שתי סוגים של הוצאות, אני אומר, יש שלושה סוגים של הוצאות, שלוש סוגים של הוצאות.

(23:51) יש הוצאות שאנחנו יודעים שיבואו ואנחנו יודעים כמה הם יעלו.

(23:54) אנחנו יודעים שהבית ספר תחילת שנה שולח שובר תשלום, אנחנו יודעים כמה יעלה.

(23:58) יש הוצאות שאנחנו יודעים שיבואו ואנחנו לא יודעים כמה שכמה הם יעלו שזה ביגוד והננה.

(24:06) נכון מאוד.

(24:07) שזה השונות אני קורא לזה, אתה יודע, הפיצ’אפ כסף שקונים פה במאקס דוק ב-20 שקל פה, 20 שקל שם ופתאום זה מצטבר ואתה, מה אני אדבר איתך עכשיו על 20 שקל, 30 שקל, מתנות לימי הולדת לחברים, פה 30, פה 40, פה 50 שקל.

(24:22) בת מצווה זה 100 שקל, מה, נתחיל לחשבן על זה?

(24:26) אז יש את ההוצאות האלה, ויש את ההוצאות שהן באמת בלטן, שאנחנו לא ציפינו והן באות.

(24:32) איך אני יכול בעצם להתייחס לכל אחת מההוצאות האלה בצורה של החשבון המשותף?

(24:37) אז קודם כל דיברת מקודם על, אתה יודע, 20 שקל פה, 100 שקל שם, זה מצטבר להרבה כסף.

(24:42) נכון.

(24:42) דבר שני, דיברת על שלושה סוגי הוצאות, אתה צודק לגמרי.

(24:46) די תמשיך, די תמשיך, באמת שלושה סיבים, אלפי תיקים אני בסוף, אני רואה את השטנצים, עכשיו אני מחלק את זה ככה, קודם כל יש הוצאות קבועות, משכנתה, שכר דירה, ועד בית, ארנונה, קבוע, אנחנו יודעים מה הסכום, כל חודש אין שינוי, נכון, יש הוצאות שוטפות, כלומר בכל חודש הן קורות, לא בהכרח אותו סכום, בערך, סופר, נכון, בערך, נכון, דלק, בערך, כל חודש קורה, נכון, ויש הוצאות כמו שאמרת, הן הוצאות שנקראות תקופתיות.

(25:11) כלומר ביגוד והננה.

(25:13) לא כל חודש אני קונה בגדים, וגם אם כן, לא באותו סכום, נכון?

(25:17) אז איך אני מתכנן את זה?

(25:19) אז פה באמת אנחנו צריכים לעשות איזשהו תכנון של הוצאות תקופתיות בראייה יותר רחבה, כלומר לא של חודש בחודשו, בראייה שנתית.

(25:27) כי למשל, סתם בגדים, אני יודע שפעמיים בשנה יש חילופי עונות, אני יודע שפעם בשנה מתחילים בית ספר, צריך חולצות, עושים באמת איזושהי הסתכלות על שנה שלמה.

(25:38) ומחלקים את זה לממוצע, כמה אני רוצה ממוצע לחודש.

(25:42) אז גם אם בניתי לי תקציב ובתקציב רשום לי סתם אני זורק 500 שקל לביגוד, יכול להיות שחודש אחד אני אוציא 200 וחודש אחר אני אוציא 700.

(25:50) נכון.

(25:50) זה לגבי זה.

(25:52) שאלת על מתנות למשל.

(25:54) עכשיו נכון שלא תמיד אני יודע, אבל גם זה משהו שכביכול אפשר קצת לתכנן אותו.

(25:59) כי אם הבן שלי נמצא בבית ספר שיש שם 30 ילדים.

(26:02) אני יודע שכנראה יהיה, כנראה 30 ימי הולדת.

(26:06) בטופ.

(26:07) מקסימום.

(26:08) בטופ.

(26:08) יש כאלה שלא חוגגים.

(26:09) יפה, אז אני עושה חשבון.

(26:10) 30 שקלים, 40 שקלים, 50, כמה שאני רוצה לכל ילד.

(26:13) אני יודע שאנחנו בעונת בת מצוות, עונת בר מצוות.

(26:16) יותר מזה, אני אומר להורים, לילדים קטנים, שבאמת, עצם זה שאתה מביא את החתיכת פלסטיק הזה, זה כבר משהו.

(26:22) תקנו חמש שנים קדימה ב-MacStock, תזמינו את הארגז, סגרו את זה ב-100 שקל, את כל המתנות לחמש שנים קדימה, פתרתם את הבעיה.

(26:30) הם כבר פחות קונים מתנות נראה לי, לא יותר, גם פייבוקס וכאלה.

(26:34) אה, אם זה אפשר זה מעולה, זה שההורים מתאגדים, וההורה קונה לילד מתנה בשם הכיתה זה הכי מהמם שיש, אבל לא בכל מקום, אני יושב פה בכל הארץ, לא בכל מקום זה קיים.

(26:44) הבנתי.

(26:45) אבל זה בעיניי, ערכית זה הדבר הכי יפה בעיניי.

(26:47) בכרכור זה המנהג, סתם שתדע.

(26:49) טוב, כרכור זה המקום בתל אביב, אז כן, זה המקומות.

(26:52) לא הבנתי.

(26:53) אבל גם בתל אביב זה אזורים.

(26:55) זה נושא אחר, זה מעניין.

(26:56) אוקיי.

(26:57) אז בכל מקרה, מה שרציתי להגיד, שגם בהוצאות תקופתיות, אנחנו יכולים פחות או יותר לחשב ולעשות איזשהו ממוצע שאנחנו מתנהלים לפיו.

(27:05) אבל מה שכן, אנחנו תמיד צריכים לזכור, אנחנו לא רובוטים.

(27:09) אין דבר כזה מושלם, אין דבר כזה מדויק, לא תמיד אני אתכנן ואני אהיה תמיד על השקל.

(27:15) אנחנו צריכים להבין שדברים יכולים להשתנות, דברים יכולים לקרות, ואנחנו צריכים להתאים את זה.

(27:19) בגלל זה שאני מדבר על רווח והפסד חודשי לכל בית בעצם, אז יכול להיות שיהיו שם סטיות ואני נדע לתקן אותן בחודש הבא.

(27:27) זה בעצם משנה את כל התמונה הזאת של השליטה.

(27:29) אוקיי, יפה.

(27:31) עוד דבר.

(27:32) דבר נוסף שרציתי להגיד במיוחד אחרי גירושים, זה מתקשר למה שאמרנו קודם, שאחד מבני הזוג יותר שולט בעניינים הפיננסיים, השני פחות.

(27:40) למשל, כל נושא הביטוחים.

(27:44) פנסיות, אוקיי, קרנות השתלמות, כל הדברים האלה.

(27:47) גם כאן חשוב מאוד שאנחנו נבנה, במיוחד אם יש איזשהו שיתוף פעולה ואפשר לעזור אחד לשני פה, לבנות איזשהו תיק משפחה כזה, שכל אחד יצא עם, ממש, יכול להיות מסמך באקסל, מודפס או לא משנה איך, אבל זה מה שאנחנו קוראים לו תיק משפחה, שאני יודע איפה נמצאים הביטוחים שלי, איפה נמצאים הביטוחים של הילדים, איפה הפנסיה שלי, איפה הקרנות, כל הדברים האלה.

(28:09) וזה חשוב מאוד שאנחנו נהיה בהבנה של הדבר הזה, בידע של הדבר הזה, ואם אנחנו צריכים משהו, קורה משהו, אנחנו יודעים למי לפנות.

(28:17) כלומר, יש שם ממש את השם, את הטלפון, את כל ה…

(28:21) שגם זה, אתה יודע, אתה אומר לאנשים שלא היית זקוף פעם בפנסיה, אתה אומר להם פנסיה, והם ככה…

(28:27) מפחיד.

(28:27) זה מפחיד אותי.

(28:29) וקופות גמל, גרם השתלמות, דברים מפחידים שכאלה.

(28:33) היום הכל בלחיטת כפתור.

(28:34) ועם זאת, אתה יודע שסטטיסטית רוב האנשים אין להם מושג איפה הפנסיה שלהם?

(28:38) ובטח כמה יש?

(28:40) מדהים.

(28:41) כן?

(28:41) ממש?

(28:42) לא יודעים?

(28:42) מדהים.

(28:43) ואתה רוצה, הנה טיפ, איך אנחנו יכולים לדעת בדיוק מה יש לנו כמה ואיפה?

(28:46) הכי פשוט בעולם.

(28:47) פנסיה למסלקה פנסיונית.

(28:48) בדיוק.

(28:49) ואנשים לא מכירים את זה.

(28:50) 25 שקלים.

(28:51) אפילו פחות.

(28:52) כמה?

(28:53) זה פחות מ-20 בדרך כלל.

(28:54) פחות מ-20 עכשיו כבר?

(28:55) מדהים.

(28:56) רושמים בגוגל המסלקה הפנסיונית, זה אתר ממשלתי, מורידים משם דוח.

(28:59) שם מופיע כל הפנסיה, קרנות שיש לנו, גם אם משהו שלא ידענו, זה מופיע שם, מופיע באיזה קרן, כמה סכום וכל הדברים האלה.

(29:06) מדהים.

(29:07) רק טיפ קטן, כי נתקלתי בזה גם, אם אנחנו רושמים בגוגל, המסלקה הפנסיונית, פתרונות ראשונים בדרך כלל זה פתרונות ממומנים, כאלה שיבקשו…

(29:14) לא, לא, אל תעשו את זה.

(29:15) שיבקשו 500 שקל בשביל להוציא לכם את הדוח הזה.

(29:18) פשוט שימו לב, הסיומת, גובה.אי.אל.

(29:20) שוק.

(29:21) באמת?

(29:21) כן.

(29:22) סיומת של האתר, גוב.אי.אל.

(29:24) ואז אתם יודעים שזה אתר ממשלתי ולא נפלתם מהבחינה הזאת.

(29:28) אוקיי, חשוב.

(29:30) עוד טיפ, כמה שיש לך, אני אוציא לך את המס…

(29:33) אני אוציא את המקסימום, אמרתי.

(29:35) תקשיב פה, עכשיו אני אוציא פה רשימה, אני לא אסיים עם זה.

(29:37) אל תסיים את זה, כן?

(29:38) כל מה שאתה חושב שלאורי הגרוש צריך להיות, אני חושב שזה מדהים.

(29:42) היה לי פה איזה דיון, אני אשתף אתכם, ואמרתי לגילן, תראה.

(29:48) אני מאמין שאיפה שיש ידע, אני אומר את זה כי זה לא דיון שלא אני אמרתי, שנינו אמרנו את זה, הסכמנו על זה, הרי איפה שיש ידע מקצועי, ידע טכני, כאן נמצא אותו היום, לכו לבינה מלאכותית, תקשיבו לפודקאסט, אתם יכולים לאסוף את כל המידע.

(30:03) אני חושב שהערך שלנו כבעלי מקצוע הוא לא בלתת את הידע, הוא בלעזור לפרש אותו, הוא בלנתח אותו, הוא בלעשות את זה ביחד.

(30:12) כי אדם כשהוא במשבר הוא צריך קהילה והיום הקהילה התפרקה, אנחנו כולנו כאינדיבידואלים אבל יש רגעים בחיים וגירושין זה הרגע שבו אנחנו צריכים אנשים טובים סביבנו מבחינתי זו המטרה שלי שלאנשים יהיו את המעטפת הזו את האנשים שהם לא, הם מתפרנסים לזה וזה בסדר אבל הם באמת באים בשביל הלקוחות, באמת בשביל, באים לעזור.

(30:40) ומבחינתי התפקיד שלנו, כמו שאני לא רוצה להחליט להורים מה הפתרון הנכון, אני לא.

(30:45) זה הילדים שלכם, אתם התחנכו אותם, זה הילדים שלכם.

(30:48) אותו דבר בפן הכלכלי.

(30:49) כשהם באים אליך, אני לא צריך לומר את התשובות, התשובות אפשר למצוא אותן.

(30:53) זה איך לנתח אותן, זה איך לפרש אותן, זה איך להכיל את המידע הזה, לקחת את המידע של המספרים שאנחנו לא סובלים אותם.

(31:00) פשוט לאבד אותו, ויש אנשים שיותר טובים בלאבד מספרים.

(31:03) אני פחות טוב בזה, יותר טוב מזה.

(31:05) ולכן כל אחד מוצא את המקום שלו, וזה המקום שלו, כמה שאנחנו יכולים לתת יותר ידע, מעולה, אז כל ידע שיש לך לתת זה מבורך.

(31:14) קודם כל זה משהו שבאמת חשוב שנבין, כמו שאמרת, ידע לא חסר, איך לנהל תקציב, איך לעשות זה, טיפים לחיסכון בחשמל, בסופר, זה לא חסר.

(31:22) נכון.

(31:23) יש בלי סוף.

(31:24) העניין הוא שבאמת הידע הזה מציף אותנו, דווקא ככל שיש יותר ידע, יותר קשה לנו ליישם את זה.

(31:31) וגם אנשים שבסופו של דבר באים, גם אליך, גם אליי, הם פחות מחפשים את הידע, הם מחפשים את הדרך.

(31:37) את הידע בסדר, אנחנו מבינים את זה, אבל אנחנו צריכים מישהו שיעזור לנו להגיע לשם.

(31:41) איזה משפט יפה.

(31:42) מישהו שיגרום לנו, אנחנו בסופו של דבר מחפשים להרגיש יותר טוב עם עצמנו.

(31:47) הרי אף אחד בסופו של דבר לא זוכר מה אמרת לו.

(31:50) כולם זוכרים איך גרמת להם להרגיש.

(31:53) וזה אחד המשפטים שמלווה אותי כבר המון המון שנים.

(31:56) אנשים מחפשים להרגיש יותר ביטחון, יותר שליטה.

(31:59) אף אחד לא צריך, אתה יודע, אולי בהתחלה אנשים חושבים שהם יבואו אליהם וניתן להם איזה פתרון קסם, איך לחסוך רק בסופר ובדברים האלה.

(32:07) אבל בסופו של דבר זה לא מה שמעניין.

(32:09) הם רוצים להרגיש יותר טוב.

(32:10) הם רוצים את החרדה הזאת שיש בהתחלה, שמסתכלים על המספר.

(32:14) של להיכנס לחשבון בנק, אתה יודע שיש מושג כזה בנקופוביה?

(32:19) וואלה.

(32:20) כן?

(32:20) יש כזה מושג?

(32:21) לא מפתיע.

(32:22) אנשים…

(32:22) לא מפתיע.

(32:23) אז אני אומר לך, יותר מחצי, סטטיסטית, יותר מחצי מהצעירים היום לא נכנסים בכלל לחשבון הבנק או לפירוט כרטיסי אשראי, פשוט פוחדים.

(32:30) זה נקרא אפקט בת היענה.

(32:32) מעדיפים לא להסתכל, זה פשוט מלחיץ, זה מפחיד, אנחנו מעדיפים לא להתמודד עם זה.

(32:37) מה יהיה יהיה?

(32:38) אז זה בדיוק העניין, אנחנו רוצים להרגיש…

(32:41) לאן הולכת מדינתנו.

(32:42) בדיוק.

(32:43) לאן אנחנו הולכים.

(32:44) ממש ככה.

(32:47) טוב, טיפים נוספים.

(32:48) אתה רוצה איזשהו טיפ על איך להעביר את זה הלאה?

(32:51) לילדים?

(32:52) חינוך פיננסי?

(32:53) מה שאנחנו כל הזמן אומרים שלא מלמדים?

(32:55) יאללה.

(32:55) זה אחד הדברים שאני…

(32:56) תן לי את זה לסיכום.

(32:57) לסיכום.

(32:58) נכון, אלא אם כן יש לך איזה משהו שהוא מאוד מאוד מהותי.

(33:02) וזה לסיכום.

(33:03) מהר, מהר.

(33:04) יש אין סוף זמן לדבר על זה, אולי נעשה אפילו פרק נוסף בהמשך עם עוד טיפים, בכיף.

(33:09) אבל זה משהו שבאמת מאוד מאוד נוגע לי.

(33:10) אני עושה את זה עם הילדים שלי, וזה משהו שהיה לי מאוד חשוב.

(33:13) כל הזמן אמרנו, נכון, אין חינוך פיננסי, בגלל זה זה לא אשמתנו, אבל אין לנו ברירה, אנחנו צריכים ללמוד איך לעשות את זה.

(33:19) אני רוצה שאנחנו ניתן לילדים שלנו את היתרון הזה.

(33:23) את הכלים איך להתחיל בעצם, לצאת לעולם עם יותר ידע ולא לעשות את הטעויות האלה שאנחנו עשינו.

(33:28) עכשיו יש על זה ממש מתודה מאוד מאוד גדולה, אני יכול לדבר איתך רק על זה עכשיו שעתיים, בכיף.

(33:33) אבל אם לתת איזשהו טיפ, לתת איזשהו כלי, זה איך לעזור לילדים ללמוד לנהל תקציב עבור עצמם, בהתאם לגיל שלהם כמובן, על ידי דמי כיס.

(33:44) זה בעצם מגרש המשחקים הכי טוב שיכול להיות בבית.

(33:47) מעמד.

(33:48) אז ככה, כמובן שזה מותאם לפי גיל, מבחינתי, לראייתי זה מתאים מגיל שבע.

(33:53) עד גיל 18, רק הסכומים בעצם משתנים.

(33:56) המטרה שלנו זה לעזור להם לנהל את הכסף שלהם בעצמם, לתת להם קצת אחריות עליהם.

(34:01) עכשיו, יש כאלה הורים שאומרים, כן, אני אתן להם כסף, הם יקנו בעצמם, או לא, אני קונה להם הכל מה שהם צריכים.

(34:06) אני חושב שלתת להם את ההזדמנות הזאת, להתאמן עם הכסף הקטן הזה, מה שנקרא, יכול לתת להם יתרון עצום.

(34:13) חד משמעית.

(34:14) עכשיו, לילדים, הם ילדים, הם צריכים להבין, תקציב חודשי, שנתי, דברים כאלה, לא מתאים.

(34:19) ילד צריך להסתכל צר, אז כשאני מדבר על ילד אני מסתכל על תקציב שבועי, הרבה יותר קל.

(34:25) ואני אתן לך דוגמה, למשל, נגיד שהילד שלי היה בן 15, דמי כיס, 50 שקלים בשבוע, זה מה שאני החלטתי.

(34:33) אני פשוט עשיתי חשבון, כמה פעמים בשבוע אני רוצה שהוא יצא עם חברים לבילויים.

(34:39) אתה מבין מה אני משלם ומה הוא משלם, למשל בגדים.

(34:44) אני משלם לעצמי בילויים, הוא משלם לעצמו אירועים, אני משלם.

(34:48) ככה הגעתי להחלטה של 50 שקלים בשבוע.

(34:51) עכשיו, כל שבוע הוא מקבל 50 שקלים, ואני עשיתי לו איזושהי טבלה.

(34:54) בטבלה הזאת הוא רושם את כל ההוצאות שיש לו, בכתב יד, מאוד מאוד פשוט.

(34:59) עכשיו, תחשוב שכל הוצאה שהוא רשם, שהוא בזבז, הוא מיד רשם שם, בסוף שבוע אנחנו רואים כמה נשאר.

(35:04) לצורך העניין נתתי לו 50, נשאר 10 שקלים.

(35:07) בזבז 40, נשאר 10 שקלים.

(35:09) כשאני נותן לו את הדמי כיס הנוספים בסוף השבוע, אני רואה שהוא עמד נכון בתכנון, אני נותן לו על זה בונוס.

(35:16) עוד 20 שקלים נגיד לצורך העניין, מהבחינה הזאת.

(35:19) אני מלמד אותו, אני מלמד אותו שיש ערך לזה שהוא ניהל נכון את התקציב שלו, לא על זה אם הוא חסך או לא.

(35:26) בונוס על חיסכון.

(35:27) כן, זה עוד לא בונוס על…

(35:29) עמידה ביעדים, בונוס על עמידה ביעדים.

(35:30) רק על זה שהוא ניהל את זה נכון.

(35:32) הוא מקבל על זה בונוס.

(35:34) עכשיו, יכול להיות ש…

(35:34) אהבתי מאוד.

(35:36) יכול להיות שבהתחלה הוא לא יעשה את זה, כי הוא לא, אתה יודע, הוא לא רגיל.

(35:39) אבל אחרי פעם, פעמיים שהוא יפספס את הבונוס, זה כבר לא יקרה יותר.

(35:43) ואז הוא לומד מגיל צעיר באמת לנהל את זה, איך לעקוב.

(35:47) וכלל מאוד מאוד חשוב פה, כמו שאנחנו אומרים למבוגרים, לא לקחת הלוואה אם אנחנו לא צריכים.

(35:53) הלוואות זה דבר רע.

(35:54) אנחנו רוצים גם ללמד את הילדים שלנו לא להיכנס ללוואות.

(35:57) לא לתת על חשבון חודש הבא, על חשבון שבוע הבא, על חשבון עוד שבועיים, זה פשוט להכניס אותם להרגלים רעים מראש.

(36:04) יפה.

(36:06) אוקיי?

(36:07) טוב, נראה לי, אני מרגיש שעמדנו במשימה.

(36:09) אוקיי.

(36:09) אני חושב שנתנו פה ערך.

(36:11) גם אני.

(36:12) וזה מעולה.

(36:13) אני באמת מרגיש את ה…

(36:15) עשינו פה צעד בתהליך הזה, בשליחות הזאת, שאני רואה פה בעולם שלי יצירת.

(36:21) מציאות טובה להורים שמתגרשים ובוחרים בטוב, לטובתם ולטובת הילדים.

(36:27) אז אני רוצה להגיד לך תודה.

(36:29) תודה, אני מרגיש שקיבלתי הרבה, אז אני רוצה להגיד את זה.

(36:32) אז גלעד רוזנברג.

(36:33) אלדד.

(36:34) אלדד, סליחה.

(36:35) אלדד רוזנברג, סליחה.

(36:36) תודה רבה.

(36:38) אתה מקסים.

(36:39) תודה רבה.

(36:39) ואני רוצה להגיד את זה כי הרגשתי פה מאוד בנוח, הרגשתי שאתה באמת עושה את זה מהלב.

(36:46) ושאתה יודע על מה אתה מדבר ועושה את זה בטוב, וזה שאתה מבין גם את עולם הגירושין הזה באמת נפלא ומעולה.

(36:53) אז למי שצריך את היד התומכת, המחבקת, המשנה, שהיא גם מקצועית וגם יודעת ידה, אבל גם יודעת לתת את המענה הרגשי לדבר הזה, אז שירימו לך טלפון, נראה לי שתעזור להם לעשות טוב.

(37:06) בשמחה.

(37:07) תודה רבה.

(37:08) תודה נדב, היה לי כיף.

(37:09) בכיף שהזמנת אותי ואני חושב שאתה עושה…

(37:12) באמת שליחות מאוד מאוד גדולה בפודקאסט הזה.

(37:15) תודה רבה.

(37:15) תודה.

(37:16) אז תודה למאזינים, תודה שהקשבתם.

(37:20) אני כמובן מבקש לשתף, תעכבו, אנחנו פה ברשתות, בפייסבוק, באינסטגרם, בטיק טוק.

(37:29) באתרים יש המון המון המון המון המון המון מידע, קחו אותו, תעבירו אותו, תנו אותו, תשתמשו בו.

(37:36) אם צריך את עזרתנו, נפלא, אם לא, אתם יכולים לבד, מעולה, תעשו לכם ולילדים שלכם טוב, ושיהיה בשורות טובות.

(37:46) תודה.