גירושין כשלאחד ההורים יש הפרעות קשב הפרעות קשב וריכוז זה אחד המקרים המורכבים אחד המקרים המורכבים כי בדרך כלל זה מגיע כשהפרעת קשב היא אחד הגורמים לגירושין, זה אחד הדברים שמאוד תסכלו את שני ההורים, זה גרם לאחד ההורים להרגיש שהוא תמיד צריך להיכנס ולגבות ולתמוך ולעשות דברים ששניים אמורים לעשות, הרבה מהדברים נפלו עליו, לתחושתו.

(0:45) לפעמים ההורים, ההפרעות קשב, בכלל לא שם לב, לא הבין את המשמעות, את הקשיים.

(0:51) ולכן כשבאים להתגרש יש מורכבות מאוד גדולה כי בעצם האנשים הם באים להיפרד אבל בעצם מבינים שבגלל שההפרעה לא תיעלם בגלל שנפרדים זאת אומרת היא עדיין תהיה קיימת ועדיין אנחנו צריכים להתמודד איתה גם כשאנחנו נפרדים ופה יש קושי זה מאוד מבלבל אנחנו נפרדים, לא נפרדים אנחנו נפרדים אבל אני ממשיכה, ממשיך לתמוך בהוראה השני יש בזה הרבה קושי.

(1:17) בגלל שזה נושא מאוד שכיח ומאוד מורכב, החלטתי להביא מישהי שאני יודע שהיא מתמחה בנושא, והיא אחת, לדעתי, אחת המובילות בתחום בנושא, ואני מאוד מעריך אותה, והיא גם חברה טובה שלי.

(1:35) אז הכל התחוור לכך שהיא הגיעה לפה היום.

(1:39) שלום לדוקטור יעל פוזננסקי.

(1:40) פסיכולוגית קוגניטיבית, מומחית להפרעות קשב ומרצה בכירה במכללה האקדמית אחווה.

(1:47) שלום נדב.

(1:48) שלום יולי.

(1:49) איזה כיף שבאת.

(1:51) כיף להיות פה.

(1:52) הגיעו לזה הרבה.

(1:53) נכון.

(1:53) נכון.

(1:54) אבל אני כבר אתחיל בלהציק לך.

(1:57) כי הדברים מתחילים הרבה הרבה הרבה לפני שמתגרשים, מזה שבכלל שני הצדדים מתייחסים לזה כאל הפרעה.

(2:06) והם מתייחסים לזה כאל הפרעה בעיקר כי הם לא מספיק יודעים.

(2:12) שני הצדדים, גם הצד עם הפרעת הקשב, שאני יותר אוהבת לקרוא לה מתנה, כי אני מקנא באנשים עם הפרעות קשב, וגם הצד השני, כי כשאחד מבני הזוג אומר לשני, תעשה טובה, בדרך הביתה תעצור ביילות, תביא חלב.

(2:30) והוא חוזר עם מסטיקים במקום חלב, אז התגובה הראשונה של הצד השני זה מה?

(2:35) לא אכפת לך ממני?

(2:37) אתה לא חושב שמה שאני מבקשת זה מספיק חשוב?

(2:40) אבל פה שני הצדדים לא מבינים משהו.

(2:43) הצד עם ההפרעת קשב לא מבין שהמשאית של המידע הביאה אותו לילו לעצור כי צריך לקנות משהו, אבל אופס, יש פתאום את המסטיקים שהוא מלא זמן רוצה ולא היה ו…

(2:54) נעלם המידע על החלב והצעד השני חושב שלא מתייחסים אליו, עשו לו דווקא, אבל זה בכלל לא קשור, זה סתם כימיה במוח.

(3:04) אז הכל מתחיל מידע ואם מלכתחילה הצעד עם בעיית הקשב היה יודע מה באמת עובר לו בראש, מה באמת הנקודות בחיים שעוצרות אותו תוקעות לו איזשהן התנהגויות כאלה ואחרות.

(3:21) הוא היה יודע לזהות אותן בזמן, חצי מהן לא היו קורות.

(3:26) אז בוא נדבר על זה בעצם.

(3:27) מה זה בעצם הפרעת קשב וריכוז?

(3:31) אז קודם כל זה טווח מאוד מאוד גדול של התנהגויות.

(3:36) בסוף זה מגיע להתנהגויות.

(3:38) אבל בגדול אנחנו מדברים על הפרעה שהיא הפרעה אורגנית, שהייתה קיימת אפילו עוד בשלב העוברי.

(3:44) ולא לגמרי יודעים מאיפה זה מגיע, אבל יודעים שזה איזושהי בעיה בהתפתחות של אזורים קדמיים מעל הגבות במוח.

(3:53) אזורים שהם יותר קטנים, הם פחות מתפקדים, בגלל זה גם יש את זה הרבה פעמים לילדים שנולדו פגים, כי הם נולדו לפני שהאזורים האלה הבשילו עד הסוף.

(4:03) וגם אנשים שההתפתחות של האזורים האלה היא לא ההתפתחות המיטבית.

(4:10) ושם באזור הזה שמעל הגבות נמצא בעצם בור הפיקוד של המוח.

(4:14) הוא זה שמתזמן לנו תהליכים, הוא זה שמתעדף לנו, שאומר לנו מה עכשיו, מה אחר כך, מחזיק לנו דברים טרי בזיכרון כדי שנזכור לעשות אותם, מחזיק את הקשב, את הריכוז, את תעלומת אור הזאת, את הפוקוס בדברים שאנחנו אמורים לעשות אותם.

(4:31) וזה יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד מקומות, כמו שזה יכול לבוא לידי ביטוי עם ילדים בכיתה.

(4:36) אז כשאתה בן אדם מבוגר ואתה מנסה לנהל זוגיות, אז זה מאוד מאוד מקשה, כשאתה בעצמך לא מבין מה עובר עליך, והצד השני לא מבין למה אתה מתייחס אליו בצורה שאתה מתייחס אליו.

(4:51) אבל עם ילדים, הרבה יותר קל לנו היום להבין את זה, כי אנשים בוגרים, אנחנו מסתכלים על ילד שבועט בכדור בסלון לתוך הקיר.

(5:00) ובועט ובועט ובועט, ואימא אומרת לו די ודי ודי.

(5:04) ובסוף הילד בוכה ואומר, אבל אני לא מצליח.

(5:08) אז אנחנו עוד איכשהו מצליחים להבין, לוקחים את הכדור, שמים את הכדור בחדר אחר.

(5:13) או ילד שצריך להכין את המערכת בתיק ליום רביעי, ולוקח לבית ספר את המערכת של יום שני, או חצי של יום שני וחצי של יום חמישי.

(5:21) זה דברים שיש לנו אליהם הרבה יותר מודעות בהקשר של לימודים, של בית ספר, של דברים כאלה.

(5:26) אבל אנשים עם הפרעות קשב זה אנשים שקשה להם להחזיק זוגיות, במקומות עבודה, כי תמיד האנשים שאחראים עליהם, או האנשים שאיתם, לא מצליחים להבין מה העניין, למה הם לא מצליחים לתפקד.

(5:40) אז בואי נרגיז אותי מה שאת אומרת.

(5:43) לך על זה.

(5:44) אני קודם כל אני אוהבת להרגיז.

(5:46) אני מגיד את זה לא כי אותי, אלא כי אני חושב רגע על מי שעכשיו נוסעת באוטו, מישהי מישהו, לצורך העניין זה לא מידרי.

(5:55) לא, למרות שיש פי שלושה יותר גברים עם הפרעות קשב מאשר נשים.

(5:58) וואלה.

(5:59) אוקיי, אז מישהי נוסעת עכשיו באוטו, והיא שומעת אותך, ואומרת, או, יופי, הנה, יש פה פרק בפודקאסט, משהו עם גישור, איך להתגרש נכון, איך להתגרש בשיתוף פעולה, ויש הבעיה שוב ללמד אותי על הפרעת הקשב של בעלי, ואני שמעתי, ואני קראתי, ואת יודעת מה?

(6:17) זה לא הבעיה שלי כבר, אני לא יכולה יותר להכיל את זה.

(6:20) אין בעיה.

(6:21) אוקיי.

(6:22) אבל אחת הבעיות היא שהסיבה שהגעת למקום שאת לא יכולה להכיל את זה, זה שמלכתחילה ההתנהלות מול זה לא הייתה נכונה.

(6:31) שזו אמירה קשה במקום שלנו.

(6:33) כן, אבל היא לא לא הייתה נכונה רק שלך כבת הזוג של מישהו עם הפרעת קשב, גם שלו כבן אדם עם הפרעת קשב, שלא למד ולא חקר את ההפרעה שלו, וגם שם את הקלפים על השולחן ואמר, אוקיי, אני צריך כבן אדם בוגר למצוא את האסטרטגיות לא לפגוע בצד אחר.

(6:52) בהתנהלות שלי, ואם היא אומרת לי תעצרי ביילו ותקני חלב או תקנה חלב, אוקיי?

(6:59) אז לרשום לעצמי תזכורת בטלפון שכשאני אהיה ביילו זה יצפצף לי ויזכיר לי חלב כי אני צריך חזרים טקטיים, אני צריך לעשות outsourcing לדבר הזה שנקרא העונות הפרונטליות מעל הגבות שלי במצח כי אני כבר בן אדם בוגר שיודע שאחרת זה לא יעבוד אין פה אשם אחד, אין פה צד שצריך להכיל וצד שצריך להיות מוכל.

(7:22) יש פה התנהלות שמלכתחילה היא בעייתית, והיא כמו הרבה מאוד דברים אחרים, מתחילה בתקשורת שלא עובדת כמו שצריך.

(7:31) אוקיי.

(7:32) אחד שלא מצליח לתקשר, מה קשה לו, והשני שלא מצליח לתקשר, למה זה מפריע לו.

(7:38) אוקיי.

(7:39) וכל זה…

(7:41) נכון, ופה יש את הצומת.

(7:46) מילת המפתח בהפרעות קשר.

(7:49) בצומת הזה, ואני רוצה לראות איפה אנחנו לוקחים את השיחה הזו.

(7:52) כי אם את תגידי לי, תשמע, אני ככה מתייעץ איתך בתהליך שלנו פה.

(7:57) אם את אומרת לי, תשמע, יש אפשרות בצומת הזה, שמכל בגירושין, כשהיא אומרת די, די, אנחנו הולכים להתגרש, אנחנו יושבים אצל מגשר.

(8:10) ועכשיו, והוא בכלל אומרת לו את המילה גירושין.

(8:13) ואז זה מצלצל בכל הפעמונים, והוא אומר, אוקיי, אוקיי, אוקיי, רגע, רגע, רגע, רגע, אני כבר לא יכול לדחות את הטיפול, קדימה, בואי נלך לטפל.

(8:22) ואז נלך, לפי מה שאת אומרת, בואו נייצר פה את האזהרים הטקטיים האלה, ונייצר את המנגנונים שנוכל בעזרתם.

(8:30) כן לשתף פעולה, כן לפעול בצורה שכן היא לא תרגיש את העומס הזה, אז מעולה איך אנחנו עושים את זה.

(8:39) אבל קודם כל צריך להבין שגם בגירושים נשאר שיתוף פעולה.

(8:41) זאת אומרת שאיך שלא נסובב את זה, שיתוף פעולה צריך יהיה לייצר פה.

(8:46) אבל פה אני רוצה, בגלל הצומת הזו, כי מישהי שמאזינה עכשיו, היא כבר לא יכולה להכיל את זה יותר.

(8:52) בוודאי.

(8:52) היא שמעה, הוא היה כבר עוד פוסט, פודקאסטים.

(8:55) ואמרו לה והיא שמעה והוא לא משתף פעולה או שהוא משותף ולא הצליח והיא רוצה להתגרש.

(9:02) עכשיו יכול שיבואו לתוך התהליך ותוך כדי אסימונים שלא נפלו יפלו ויהיה כן ניסיון ואולי גם הוא יצליח לתקן וללכת לייעוץ ולבוא וללכת להדרכה ולהגיד איך אני יכול לייצר את העזרים הטקטיים האלה את המנגנונים האלה, את הגומייה על היד, אני לא יודע מה שלא יהיה, אשר יאפשר לי לא לשכוח, לפעול בשיתוף פעולה, לראות את הצד השני כמו שהוא רוצה שאני אראה אותו והוא גם יראה אותי בצרכים שלי.

(9:31) אם זה, מעולה.

(9:32) אבל נניח והם הבינו שאי אפשר.

(9:35) פה מתחילה הבעיה, כי גם בתוך התהליך, הפרעות הקשב קיימות.

(9:39) חד משמעית.

(9:39) איך אני מייצרת גם על, מצד אחד ויתור על השליטה, כי אני התרגלתי לשלוט בכל מה שקורה בבית.

(9:45) הצד ללא הפרעת הקשב.

(9:47) הצד ללא הפרעת הקשב.

(9:49) לבין שאני רוצה שהוא ייקח אחריות כי אני צריכה גם זמן לעצמי, אני לא יכולה יותר עם השליטה, יש פה דיסוננס גם לצד שהתרגל שאתה מאוד קשה שם.

(9:58) נכון.

(9:58) אני צריכה לוותר על שליטה, אבל אני לא יכולה לוותר על שליטה.

(10:02) אז איך אנחנו…

(10:02) שליטה זה ממכר.

(10:03) נכון.

(10:04) אז איך אנחנו עושים?

(10:05) איך מתמודדים בתוך הסיטואציה שאחד רוצה להתגרש או ששניים רוצים להתגרש?

(10:09) אולי יכול להקל, אולי תחדדי לי גם את פה דברים, אבל מה עושים במקומות האלה?

(10:15) אז אני שוב אחזור לעניין של הידע, כי אני חושבת שגם בתהליך הזה, גם מתוך ההחלטה להיפרד וגם כשנפרדים, עדיין אפשר לקחת את הידע על מה קורה, מה זאת ההפרעה הספציפית שיש לאותו בן הזוג שהגביה אותנו למקום הזה, או שהביאה אותו, דרך אגב.

(10:34) גם הרבה פעמים מי ששובר את הכלים זה דווקא הצד עם הפרעת הקשב, כי זה אנשים שמשתעממים בקלות, שצריכים כל הזמן אתגרים וכל הזמן ריגושים, אז בואו לא נשכח שבסוף רוב הסיכויים שדווקא הצד שנשבר הוא הצד של ההפרעת קשב.

(10:53) זה זה שמחליף עבודה כל שלושה חודשים כי הוא לא מצליח, כי משעמם לו, הוא מיצה, הוא זה, הוא הבין מה העבודה, בואו נתקדם הלאה, בואו נעבור הלאה, נעבור לאקסטרים הבא.

(11:02) זה איך אנחנו עושים, הנה, זה פה נותן נקודה טובה.

(11:07) אנחנו רוצים לדבר על זמני השהייה.

(11:09) אנחנו פותחים פה את לוח השנה ויש לנו ילד בן עשר.

(11:13) עושים עכשיו זמנים שמונה שנים קדימה, לפחות עד גיל שמונה עשרה.

(11:16) הוא אומר, אני לא יודע מה קורה בגיל, מה אני יודע מה קורה בעוד שלושה חודשים, איפה אני אעבוד, מה אני אעשה, איך אני יכול בכלל לדבר על הדבר הזה?

(11:24) ופה אנחנו צריכים לייצר הסכם, הסכמות, שיאפשרו, היא צריכה ביטחון, היא צריכה להתחייב בעבודה.

(11:31) היא צריכה לבנות לעצמה קריירה, היא צריכה לדעת להסדיר גם לילדים, שהם ידעו איפה הם נמצאים.

(11:36) מה המנגנונים שאנחנו יכולים להיעזר בהם כדי לעשות את ה…

(11:38) אתה יודע מה הדבר שילד עם הפרעת קשב הכי צריך שיעשו בשבילו?

(11:42) יציבו לו גבולות ברורים.

(11:45) אוקיי.

(11:45) זה לא משתנה אצל מבוגרים.

(11:48) זה לא משתנה אצל מבוגרים.

(11:50) הם משוועים לגבולות ברורים, הם יכולים להיות מאוד רחבים הגבולות האלה.

(11:55) זה לא משנה אם אתה שם אותם גבולות צרים או גבולות רחבים, אבל הם חייבים גבולות מאוד מאוד מאוד ברורים ושלא יזוזו.

(12:04) זאת אומרת שאם בהסכמים בין אנשים שאין הפרעות קשב אפשר להשאיר מידות של גמישות, של נחשוב על זה שוב, נשאיר פתח, נתייעץ בינינו כשתבוא הסיטואציה ונגיע…

(12:20) פה זה חייב להיות הרבה יותר טייט, כי זה מקום להתפזרות.

(12:25) אפשר לדבר למשל על זמני שהייה.

(12:28) זאת אומרת שגם אם אנחנו נעשה זמני שהייה שיהיו פחות לשביעות רצון שני הצדדים, או צד אחד, הם צריכים להיות מאוד ברורים.

(12:38) זאת אומרת…

(12:39) זה בין כך לבין זמנים רגילים.

(12:40) שבזמנים רגילים אתה יכול לבוא ולהגיד, אם נוצרת, אתה יכול לכתוב בהסכם שאם נוצרת איזושהי בעיה איזשהו אירוע באופן מאוד ערטילאי, אז שניים ידונו ביניהם ויפתרו את הסוגיה או ילכו למישהו שיעזור להם לפתור את הסוגיה.

(13:02) לא יעבוד.

(13:03) יקומו כאלה סוגיות כל יום שני וחמישי.

(13:05) צריך לחשוב על הרבה יותר סוגיות ולכתוב אותן בצורה מפורשת.

(13:11) אם יש חתונה של בן דוד מצד שלישי, אז עושים ככה.

(13:15) אם יש…

(13:16) כל פתח לגמישות זה כמו ילד עם הפרעת קשב שאתה שם אותו ואתה אומר לו אם אתה רוצה להיכנס לשיעור ואם אתה לא רוצה אל תיכנס, הוא לא ייכנס.

(13:26) אבל אם תגיד לו תיכנס לשיעור, זה משהו אחר.

(13:29) את יודעת, אני לוקח את זה, השוואה לפנים עם הפרעות קשב, אז אני מאוד מזדהה עם הדבר הזה, לא ברמה, לא בקיצון, אבל יש לי את ה…

(13:39) אני ציירתי הרבה שמיניות בילדותי.

(13:43) ומעגלים, ואני שעת שיאצו עם רחל, עם רחל, איך להגיד את השם שלה, היא הייתה מהממת בבית העמק, היה שם, היה לנו שיעור פעם בשבוע, היא הייתה מוציאה אותי לשיאצו וטיפול, אכילין בר, אני חייב לה רבות, היא שעה מהממת.

(14:01) אתה מבין שלא כל פריקת עול היא הפרעת קשב, נכון?

(14:04) לא, אני הייתי אובחנתי קצת, אבל כן.

(14:06) אבל זה הסיפור, זה הסיפור שלי.

(14:10) אני חושב מתוך זה ומתוך התהליכים שראינו, אז בהסכמים שאנחנו עושים פה, הם כאלה.

(14:16) זאת אומרת, יורדים לרמת, לרזולוטה של השקל והדקה והימים, ואין משחק.

(14:24) זאת אומרת, ההסכם הוא גוש.

(14:25) אז מבחינתי זה עדיף עוד מה שאת אומרת עכשיו, אבל יש הרבה הסכמים של ארבעה עמודים.

(14:31) שאני קורא, אני מזדעזע, אני מודה, חלוקת החגים, ההורים יחליטו לפני החג מי בערב החג עם מי.

(14:39) אבל מה זה הדבר הזה?

(14:41) ואם אין הסכמה?

(14:43) שזה באמת קושי.

(14:45) אבל אנשים עם הפרעות קשב זה עוד יותר מהותי.

(14:47) זה עוד יותר מהותי כי זה באמת פתח לכל הפיצוצים האפשריים.

(14:51) נכון.

(14:52) זה פתח לכל הפיצוצים האפשריים.

(14:55) זה צריך להיות מאוד מאוד ברור בלרדת לרזולוציות שלפעמים יכולות להיראות לנו הזויות לחלוטין, כאילו, זה בקטנה?

(15:06) לא, זה לא בקטנה.

(15:06) הדברים צריכים להיות מאוד מאוד מפורטים.

(15:07) אז אני מוכן להגיד את זה, בכלל, לא רק על הפרעות קשב, אלא בכלל, ההסכם צריך להיות מפורט עד רמת המילימטר.

(15:16) אנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד, אנחנו צריכים להגדיר גם כן מה אם יהיו שינויים, איך אנחנו מתמודדים, איך פותרים אותם, אבל לכל מה שידוע, זה בעיקר הנושא החינוכי ובריאות.

(15:26) וכלכלי, להסדיר את זה לחלוטין.

(15:29) אוקיי.

(15:30) מאוד חשוב שאני אדע, כשאני מתגרש, מתגרשת מאדם עם הפרעות קשב וריכוז.

(15:36) כשאתה בצד שלה בלי הפרעות קשב?

(15:39) לא יודע במה זה קשור.

(15:39) כשהשחרור של הקונטרול הוא מאוד קשה.

(15:42) כי כשאתה בזוגיות עם הפרעת קשב, והבן זוג עם ההפרעת קשב וריכוז איחר לגן לקחת את הילד, או שכח אותו בחוג, או כל מיני דברים קטנים מהסוג הזה, או שפתאום נזכר בתשע בערב שאופס, צריך מקלחת וללכת לישון, או משהו מהסוג הזה, או אין חולצת בית ספר בבית, כל מיני דברים.

(16:04) אז זה בתוך אותו בית.

(16:06) יש מישהו שיכול לקחת, הצד השני בדרך כלל, מתעצבן, נוצר ריב, או שיש ויתור, תלוי כמה הצד השני הוא טיפוס מרצה או מתעצבן.

(16:15) אבל הדברים נעשים כי זה בתוך אותו גרעין ביתי.

(16:21) כשזה בשני בתים, הצד השני צריך להבין שמה שקורה בצד השני, גם אם קורות פשלות, זה לא שלך.

(16:29) זה לא שלך.

(16:30) זה קשה.

(16:31) נכון, ומישהו אמר שהחיים קלים.

(16:35) נכון, זה קשה, אבל אין מה לעשות.

(16:39) עכשיו, וזו שאלה, כי יש פה, כוויתור על שליטה, ואני רגיש שמתתים לי עכשיו תשובה של הוגיית מזל סינית, אנחנו נגיד לו לא דבר כזה.

(16:50) לא, אני לא אתן לך תשובה של הוגיית מזל סינית, אבל אני אגיד לך במה אני מאמינה, אולי כי אני באוניברסיטה, אני מאוד מאמינה בידע.

(16:55) אני מאמינה שברגע שאתה יודע את הדברים באמת עד הסוף, מה הגורמים לזה, מה מוביל לזה, איך מתנהל, איך נראה ומתנהל מוח של מישהו עם הפרעת קשב, יש לך הרבה יותר חמלה לסיפור והיכולת שלך לשחרר קונטרול היא הרבה יותר גדולה.

(17:12) אני יכולה לספר לך את זה מעצמי.

(17:14) אני כל החיים שלי לא ידעתי שאני מגנט של אנשים עם הפרעות קשב.

(17:18) לצערי לי אין הפרעות קשב.

(17:20) בדקתי את זה בכל אבחון אפשרי, אין לי גרם אחד של הפרעת קשב.

(17:24) אבל כל מי שיש לו הפרעת קשב, מה שנקרא מתאילנד ועד אתיופיה, מגיע אליי איכשהו.

(17:32) וזה עוד הרבה לפני שבכלל התחלתי עם התחום הזה.

(17:36) אני הניצולה היחידה בבית, אני הייתי נשואה לאיש עם הפרעת קשב, אני התגרשתי מאיש עם הפרעת קשב, אני עד היום הרבה פעמים נושמת עמוק ומתקשרת אליו ואומרת לו, לדעתי עשית פה דאבל בוקינג, קבעת שלושה דברים במקביל על אותו רגע.

(17:57) עד היום, זה הגיע למצב שזה משעשע אותי, אבל הרבה לפני שאני למדתי על הפרעות קשב, זה היה מוציא אותי מדעתי.

(18:06) מוציא אותי מדעתי.

(18:07) לא יכול להיות שכל יציאה שלך מהבית לוקחת שבע פעמים לעלות ולרדת הביתה.

(18:13) אתה יורד בלי המפתח לאוטו, אתה חוזר הביתה, לוקח את המפתח, הולך לשירותים, משאיר את הארנק על הכיור, יורד עוד פעם, חוזר.

(18:21) מזיז את השקית עם האוכל שהכנתי.

(18:23) איך זה בא לידי ביטוי בגירושים?

(18:26) אני כבר הייתי במקום אחר.

(18:28) אני כבר הייתי במקום אחר שאני הבנתי, אני ידעתי כבר הפרעות קשב, ואני חושבת שהידע הזה מאוד מאוד עזר לי, הוא גם עזר לי להתמודד מול הילדים עם הפרעות קשב ובגירושים.

(18:41) אני באתי ואמרתי, אוקיי, אני יודעת, שאתה צריך דברים מוסדרים ודברים מאוד מאוד ברורים כי כל האמורפיות של בוא נזרום ובוא נראה איך זה יקרה, זה לא יעבוד.

(18:58) לקחתי אותו עוד לפני שהלכנו לגישור, לקחתי אותו לחוף הים, הושבתי אותו בשקט, בשקט, לא היה אף אחד, לילה, חוף הים, אמרתי לו תקשיב, יש כמה דברים שהם סופר חשובים ככה אני חושבת שהם צריכים להתנהל.

(19:14) פה יש שתי אופציות, אני אקבל כל אחת מהאופציות האלה, תבחר.

(19:18) אני לא יכול לבחור, זה נורא מבלבל אותי.

(19:21) אין בעיה, יש זמן, אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

(19:24) אחד הדברים, למשל, זה היה העניין של הבית.

(19:26) מי יישאר בבית ומי זה שיצא מהבית.

(19:29) אמרתי לו, תבחר.

(19:31) ועשיתי לו רשימה, אלה היתרונות.

(19:33) אני יודעת שהמוח שלך כרגע בערפל.

(19:36) אלה היתרונות של להישאר בבית מבחינתך, אלה היתרונות של לעבור בית כרגע מבחינתך.

(19:41) קח את הזמן, תחשוב, אבל תחמתי לו את הזמן.

(19:44) אמרתי לו, יש לך שבוע.

(19:45) לא כי אני מנסה לשים לך עכשיו איזשהו שוט מעל הראש, אלא כי אני יודעת שאחרת אתה תתפזר.

(19:52) אז אני נותנת לך איזשהו טיימליין, איזשהו דדליין.

(19:56) מאוד קשה בלי דדליינים כשיש לך הפרעת קשב, כי הראש שלך קופץ מכיוון לכיוון לכיוון לכיוון, אתה מתחיל בנקודה אחת, לא יודע לאן אתה תגיע איתה.

(20:04) אבל אני חושבת שהצלחתי לשחרר את הקונטרול אחרי, כי אנחנו במשמורת משותפת והילדים חצי חצי, והרבה פעמים דברים שאני רואה בימים שהילדים אצלו, שעכשיו כבר פחות כי הם גדולים, אבל אני רואה ואני אומרת, וואי וואי, איך בא לי להיכנס לתוך הסיפור הזה ותוך עשר שניות לארגן את כל הברדק הזה, בשנייה הרי אני מארגנת את זה, זה כלום בשבילי, זה צ’יפס.

(20:28) לא, לא, מקסימום זה לא יהיה מאורגן, אז הם ילכו לבית ספר עם התיק הלא נכון, who cares.

(20:35) אז אמרנו, לדעת, לדעת מה זה הפרעת קשב, ואיך זה בא לידי ביטוי בבן אדם הספציפי שאיתו אתה מתנהל, כי לכל אחד זה בא לידי ביטוי קצת אחרת.

(20:47) אוקיי, לדעת מה זה הפרעת קשב, לדעת איך זה בא לידי ביטוי באדם האחר, לדעת לסגור את ההסכמות עד הגבולות, עד הדברים הקטנים ביותר, מכל הכיוונים, דקות, שעות, זמנים, הכל, ולשים טבלת יתרונות, חסרונות, מה יש, מה המשמעות של כל דבר, ממש להכיל בכפית.

(21:09) אבל מותר גם להתעצבן.

(21:11) ומותר להתעצבן.

(21:11) למה מותר להתעצבן?

(21:12) כי אין סיבה שלא.

(21:13) מה?

(21:14) למה?

(21:14) אנחנו לא בני אדם?

(21:15) לפעמים יש דברים שהם נורא נורא מעצבנים.

(21:18) ומותר להתעצבן, ומותר להגיד, אוקיי, אני יודעת שאתה מתנהל ככה כי…

(21:23) המוח שלך עובד בצורה קצת, הוא מכוות קצת שונה מהמוח שלי.

(21:27) וואלה, זה מעצבן אותי, גם לרגשות שלי יש מקום.

(21:30) מעולה.

(21:31) זאת אומרת, לתת גם מקום לתסכול שלי בתוך הדבר הזה.

(21:33) חד משמעית, בטח.

(21:35) מה עוד?

(21:38) מאוד להיזהר מול הילדים.

(21:42) זה נורא קל להגיד, אוי, עוד פעם אבא שלך עם השטויות שלו.

(21:46) עוד פעם הוא לא מסוגל להתארגן.

(21:48) לסתום.

(21:48) לסתום.

(21:50) כן.

(21:52) אחד הכללים החשובים.

(21:54) לא, אבל גם צריך לזכור שיש פה גנטיקה מאוד חזקה.

(21:57) נכון.

(21:58) להורים עם הפרעות קשב, יש ילדים עם הפרעות קשב, זה מדבק חופשי.

(22:02) כן.

(22:02) אז ברגע שאתה אומר דבר כזה, אתה עושה נזק מכל הכיוונים.

(22:06) אתה עושה גם נזק לקשר החדש הזה שנוצר בתוך הגירושים, שהוא קשר, זו משפחה אחרת, אבל הוא משפחה.

(22:13) אז אתה יוצר בעיה בתוך הדבר הזה.

(22:16) אתה גם יוצר בעיה בין הילדים לבין הצד עם הפרעת הקשב שהם עלולים קצת לזלזל.

(22:23) הנה אבא שלי, עוד פעם עם השטויות שלו, עוד פעם הוא לא מצליח להתנהל, עוד פעם הוא שכח לתת לי את הספר מתמטיקה.

(22:28) לא, הוא לא שכח, זה בעיה שלך הספר מתמטיקה, זה לא בעיה שלו.

(22:31) קח אחריות.

(22:33) ואנחנו מייצרים גם בעיה לילדים שיש מצב שגם להם יש הפרעת קשב, ואז מה אנחנו בעצם משדרים להם?

(22:38) אתם דפוקים?

(22:39) לא, אתם לא דפוקים.

(22:40) אתם סופר יצירתיים.

(22:42) אם אנחנו מסתכלים על האוכלוסייה ואנחנו אומרים באוכלוסייה יש בערך 7% אנשים עם הפרעות קשב.

(22:47) וואו.

(22:48) זה לא מעט.

(22:49) זה הרבה.

(22:50) נכון.

(22:51) אבל בקרב אומנים…

(22:52) טוב, זה ברור, זה מהגבוהים ביותר.

(22:55) נו, אבל אתה מבין איזה יופי זה?

(22:56) זה הכי מעניינים.

(22:57) אתה מבין איזה יופי זה?

(22:59) כן.

(22:59) ואתה רוצה לשמוע עוד דבר?

(23:00) כן.

(23:00) בקרב חוקרים?

(23:02) גם.

(23:02) מעל 40 אחוז.

(23:04) וואו.

(23:04) מה אתה צריך כדי להיות חוקר?

(23:06) נכון.

(23:06) לחשוב על משהו שאף אחד אחר לא חשב עליו לפניך.

(23:09) נכון.

(23:10) נו, אחרת מה עשינו בזה אם אתה חושב כמו כולם?

(23:12) אתה לא תצא עם מחקרים האלה.

(23:13) העתיד שלח להפרעות הקשב.

(23:14) חופשי.

(23:15) אני אומרת לך, התחלתי בזה שאני מקנאה.

(23:17) הבנתי.

(23:18) אז את רואה, אני שמח שאתי הפרעת קשב קלה.

(23:20) ברור, אני מקנאה בך.

(23:21) לא, אל תקנאי לי.

(23:22) סתם.

(23:23) באמת, יש לי הרבה דברים אחרים לקנא בך.

(23:25) לאחרים יש דברים גדולים לקנא בך.

(23:28) ו…

(23:28) חלקם יושבים פה איתנו.

(23:29) אנחנו נדבר איתם עליהם.

(23:32) יש להפרעות קשב הרבה מאוד יתרונות, אבל החיסרון הגדול מתחיל בחוסר ידע.

(23:38) כשאתה לא יודע, אתה, כשיש לך הפרעת קשב, אתה לא יודע למה, אני לא מצליח לזכור להביא חלב, אני מצטערת שאני נתפסת לדוגמה הזאת, אבל היא כל כך קלאסית.

(23:47) אתה לא מבין למה אתה לא מצליח לשבת שתי דקות במקום, למה אתה חייב שכל שבת תהיה פעילות, לא רוצה פעילות, רוצה לנוח.

(23:55) אבל אם אתה לא מבין בעצמך מה עובר עליך, אתה גם לא יכול לשדר לאף אחד אחר, לתקשר את זה ולהסביר את זה, כדי שהצד השני יהיה מסוגל להכיל ולהבין את זה.

(24:06) אז אני מאוד מאוד מאוד מאמינה בידע.

(24:11) זה מתוך המצגת שלי.

(24:13) כן.

(24:13) זה ההפרעה שהייתה כאן עכשיו, אני לא אערוך אותה.

(24:17) זה היה פה, זה ילד שיושב לנו כאן, אני יכול להגיד?

(24:21) חופשי, בוודאי.

(24:23) כי נמצא פה עומר.

(24:24) ועומר, הוא הבן של יולי, אבל הוא פה כי איך הוא עושה, תכף נעשה איתו פרק.

(24:30) אז זה היה פה הערת ביניים שלו, והיה ברור שהוא יזרוק פה איזושהי הערה.

(24:34) ברור, כי בין היתר, גם הוא לא ניצול הפרעות קשב, כי אני כאמור היחידה בבית, אז גם הוא לא חסר לו בתחום.

(24:41) זה ברור שהוא הפרעות קשב, זה ברור.

(24:46) לרמת החיוביות, כן, אנחנו מבינים מאיפה יש לנו כאן.

(24:50) טוב, זה חתיכת בילד-אפ שאנחנו עושים לפרק הבא.

(24:54) אבל בואו רגע נקנח את הפרק הזה.

(24:57) אנחנו מבינים, נגיד זה מהמקום שלי כמגשר בתהליך הזה.

(25:02) אז אם אחד בני הזוג הוא עם הפרעת קשב וריכוז, אנחנו צריכים לבוא עם הרבה ידע.

(25:09) א’, אני חושב שהמגשר…

(25:10) צריך להבין את הנקודה הזו, צריך להבין שגם אם תנסה עכשיו להסביר לו משהו שנראה מאוד מאוד פשוט, לא ייקלט.

(25:22) לא בדרכים, לפחות לא בדרכים הברורות, ולפעמים צריך את הזמן למקום הזה, ועל המגשר צריך באיזה טיפ למגשרים, לא להיכנס לתוך פינות, שנראה שאתם תוקעים את הצד השני בפינה, את הזה שמתקשה.

(25:36) אפשר להגיד שגם למגשר כדאי שיהיה ידע על הפרעות קשב?

(25:40) אני חושב שמגשר צריך לדעת ידע על הרבה מאוד דברים, את מכירה אותי, בגלל זה אני מחפש כל הזמן את הללמוד בתוך המקומות האלה.

(25:46) אני חושב שזה מגשר בגלל שהוא נמצא בתוך תהליך כל כך מורכב, עם כל כך הרבה סטרס ומורכבות, מכל כך הרבה נקודות, אז הוא צריך להכיר הרבה מאוד נקודות.

(25:59) לצערי, הדגש היום הוא בעיקר על עולם המשפט.

(26:02) אבל המטוטלת, וטוב שכך, היא כבר זזה באמת למקומות יותר הטיפוליים.

(26:06) זה השיטתי, הגישתי, זה מה שאנחנו בעצם גם מלמדים.

(26:11) עכשיו, איזה יתרון יש למגשר שמבין בהפרעות קשב ויכול תוך כדי התהליך של הגישור להסביר לאנשים שיושבים מולו?

(26:21) טוב, חד משמעית.

(26:22) אתה יודע על מה, אבל לא דיברנו.

(26:24) על מה לא דיברנו?

(26:25) מה קורה כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב?

(26:28) איפה זה שונה במה שאמרנו עד עכשיו?

(26:31) זה קצת יוצא דו-שיח של חרשים.

(26:34) זה לא באמת שונה, זה רק בהגברה.

(26:38) וזה מקום של תסכול אחר, כי זה מקום שכל אחד לא מבין עד הסוף את ההפרעה שלו, בטח לא מסוגל לתקשר אותה לצד השני.

(26:45) ההפרעות הן שונות בהגדרה, והדו-שיח חרשים הוא הרבה יותר גדול מאשר מצב של אחד נורא נורא מתוסכל ומרגיש שהכל נופל עליו, ואחד…

(26:54) לא מבין מה רוצים מהחיים שלו.

(26:57) זה ממש לקחת את הסיטואציה ולשים אותה בהגברה.

(27:01) עכשיו, אנשים עם הפרעות קשב, אנשים עם הפרעות קשב זה מגנטים.

(27:06) הם מתמגנטים.

(27:08) מבנה אישיותי של האחד.

(27:09) בדיוק.

(27:10) אנחנו רואים את זה הרבה, לפעמים קשה לראות, לאנשים להבין בזה, אבל לא סתם התחברתם, זה לא סתם כי התאהבתם.

(27:17) משהו במבנה האישיותי שלא…

(27:20) משך את המבנה האישיותי שלי, לכן הפרידה היא מאוד קשה לפעמים, כי אנחנו מגדירים אחד את השני בהתאם ליכולות שלנו, ואנחנו, אז תחשוב, אנשים הרבה פעמים, בקבוצת השווים שלנו.

(27:28) הרבה פעמים מתחברים בגילאים מאוד צעירים, אוקיי?

(27:32) איפשהו נניח בין 20 ל-30, גילאים שהם מאוד מאוד מאוד עסוקים בחוויות אקסטרימיות, אוקיי?

(27:40) הם נסעו ביחד, הם נפגשו בטיול במזרח כשהם עשו סנפלינגים, כאילו, הדברים שחיברו אותם הרבה פעמים, הן חוויות שמאפיינות אנשים עם הפרעות קשב, ההליכה על הקצה, החיפוש של הסכנות, החיפוש של הריגושים.

(27:59) זה לא במקרה, יש המון המון זוגות שלשני הצדדים יש הפרעות קשב.

(28:03) הזוגות שלאחד יש הפרעת קשב ולשני לא, זה בדרך כלל הזוגות הטיפוליים, כשיש צד אחד שהוא צד נורא טיפולי, שמה שמושך אותו בלהיות בזוגיות זה להיות הצד המטפל, זה שונה.

(28:14) ולכן בעצם את אומרת, בתוך במקום הזה של הפרידה, שימו לב גם לגבולות, להגדיר דברים בצורה מאוד ברורה.

(28:23) אני אוסיף פה גם קצת להוריד את הסטרס, להוריד את המתח כל הזמן, כדי להסתכל פנימה, זה ירגיע גם את צד השני, זה מה שאנחנו עושים גם בתוך הגישור.

(28:31) להגדיר מטרות רחוקות, להפוך אותן למטרות קרובות, לשים אותן בצורה מאוד סכמטית, לבנות את המסלול, לפרט אותו.

(28:40) ולקבל הרבה ידע.

(28:42) אבל זו גם אחת הסיבות למה עם גישור באופן כללי הרבה יותר מתאים ממערכת משפטית לכל זוג שרוצה להיפרד לאנשים עם הפרעות קשב זה עוד יותר.

(28:50) חד משמעית.

(28:51) זה עוד יותר.

(28:52) כי כשאתה נכנס לתוך מלחמה באנשים עם הפרעות קשב, לתוך קרבות, רק מפסידים.

(28:59) רק מפסידים, נכון.

(29:02) טוב, נראה לי שנתנו פה ערך.

(29:04) ועלינו פה על השאלות, אבל יש לי תחושה שבגלל שהנושא הזה הוא מאוד נפוץ, אז אני רוצה כן לאפשר למאזינים שלנו לשאול שאלות ולהגיד שלא תיאמנו, אבל אמרתי שיולי פה היא חברה והיא צריכה להתהווה שוב.

(29:26) אז אם יש לאנשים שאלות על הפרעות קשב, אפשר כמובן באופן אנונימי, אנחנו לא מחפשים את ה…

(29:33) אנחנו רוצים לטלטל את הידע, זה לא האדם עצמו, אלא הבעיה מעניינת אותנו.

(29:39) אז אם יש לכם שאלות, תשלחו.

(29:43) נדב, שתורידי נדב נישרי co.il.

(29:45) אתה תעביר אליי.

(29:47) נדב נישרי בפייסבוק, טיק טוק, אינסטגרם, www.nadavnishri co.il, יש באתר, קחו את כל המידע, אנחנו מאוד נגישים.

(29:56) נשמח לקבל תשובות, מידע, תגובות, מידע, שאלות.

(30:01) הכל ייענה.

(30:02) והכל, אנחנו נענה, ואם צריך אפילו נעשה גם פרק מיוחד על זה עוד פעם.

(30:06) בשמחה.

(30:07) אז תודה רבה שהזנתם, תודה רבה על החיולים.

(30:10) תודה שהזמנת אותי.

(30:12) באהבה גדולה.

(30:14) תודה רבה לשרון, שרון קניאל, שפה על הכל, והרבה שעות פה איתי, אז חוברים פה ימים ארוכים.

(30:23) ואנחנו נדבר פה עם הצלע הרביעית שפה בחדר, וזה יהיה הפרק הבא שלנו.

(30:29) ושתפו.

(30:30) תודה רבה.

(30:31) תודה.