שבע שנים אחרי: כיצד נראית פרידה שנעשתה נכון
פרק 30 בפודקאסט "משהו עם גישור"
יש פרקים שבונים תאוריה, ויש פרקים שמוכיחים שהיא עובדת. הפרק הזה הוא מהסוג השני. נדב ישרי מארח שני אנשים שהוא מכיר מזה יותר מעשרים שנה: בתאל ואורן, שהיו זוג, עברו יחד תהליך גישור, ושבע שנים אחרי כך יושבים בסטודיו, מספרים על מה שבנו מאז, ומדגימים שהדרך שבחרו השתלמה.
אורן הוא היום איש מלונאות מצליח. בתאל היא מגשרת מוסמכת. שניהם בזוגיות חדשה. ולשניהם יש ילדים מאושרים שגדלים בשני בתים.
הרקע: פגישה אקראית בסנטר
נדב מכיר את בתאל מצעירותם, ממעגלים חברתיים משותפים. יום אחד הוא נתקל בה בדיזנגוף סנטר כשפניה שפוכים, ומי שמכיר אותה יודע עד כמה זה חריג. היא סיפרה שהיא עומדת להיפרד. הוא הציע לעזור.
כמה ימים אחר כך, בבית קפה, היא סיפרה שכבר הייתה אצל עורכת דין שהמליצה על צעדים תוקפניים. בתאל נבהלה. “נזכרתי בך ובאתי,” היא אומרת.
נדב הסביר לה מה זה גישור. הוא ידע שיהיה לו קשה לשמור על ניטרליות עם אנשים שהוא מכיר, אבל גם הבין שדווקא ההיכרות מחייבת אותו להיות כן לגמרי עם שניהם. “אי אפשר לספר שטויות כשהצד השני יושב בחדר.”
“נפרדנו”. לא “התגרשנו“
אורן מעיר בתחילת השיחה שהוא ובתאל מעולם לא התחתנו. הם בחרו להיות ביחד מתוך רצון, בכל יום מחדש. ולכן כשהחליטו שלא, הם לא התגרשו, הם נפרדו.
“המילה גירושין טעונה מאוד,” הוא אומר. “היא מכניסה לתוכה כל כך הרבה, ולא בהכרח לטובה.” הוא מעדיף לראות את מה שקרה כהחלטה, לא ככישלון. שני אנשים שבחרו ביחד, ואחר כך בחרו להיפרד.
בחירה יומיומית
שבע שנים אחרי, אורן אומר משהו פשוט ועמוק: הבחירה לנהל את הפרידה בצורה טובה היא לא החלטה חד-פעמית שעשית פעם אחת ונגמרה. זו בחירה שחוזרת כל יום. “יש קלאשים, יש אמוציות, יש ימים שחורים. אבל בכל פעם בוחרים שוב בתקשורת.”
הוא גם מדבר על הפחד שהיה לו בהתחלה, הפחד הכי גדול שיש לאב שנפרד: שהילד הקטן שנשאר עם אמא לא יראה אותו. “בן שנתיים היה לנו. חששתי.” ובתאל, שמקשיבה לו, אומרת: “מאז שנפרדנו לא עלה לי רגע לשחק בזה. הוא תמיד יהיה שם. בחרתי לקבל את זה.”
מה עזר: שישה עקרונות מהשטח
שני האורחים מביאים את מה שסייע להם לבנות את מה שיש להם היום.
תמיכה. בתאל מספרת על אביה שהתקשר אליה כל בוקר בתקופה הקשה ואמר לה שהיא אלופה. “לא יודעת עד כמה זה העצים אותי.”
להסתכל קדימה. בגישור, נדב שאל אותם: “אתם רוצים שהילדים יגיעו מהצבא ויבחרו אצל מי לבלות את השבת?” השאלה הזו שינתה נקודת מבט. “הבנתי שאני רוצה לבנות עם אורן מערכת יחסים שהיא מכבדת.”
לבחור את עצמך. בתאל גרה ברחוב שבו כולם ידעו שנפרדו. אורן עבר לבית הצמוד אליה. “למדתי לצאת ובמקום לפנות שמאלה לבית הקפה הרגיל, לפנות ימינה ולמצוא עולם שהוא שלי.” גם לתת לצד השני לבנות את חייו בלי להציף אותו. “מה שהוא עושה זה לא שלי. יש לי חיים משלי.”
לקבל את בן הזוג החדש של הצד השני. בתאל מדגישה נקודה שלדבריה אנשים מפספסים: “בן הזוג של הגרוש מקבל ילדים שלא שלו. זה לא קל. אם אתה מהצד פוגש אותו ואומר תודה, תודה שאכפת לך, שאתה אוהב אותם, זה משנה הכל.” אורן מוסיף שהוא יצא לערב מקסים עם בן הזוג של בתאל ורצה להדגיש: “הוא בן אדם מדהים.”
להחליף את התקליט. “יש לנו תקליט של לפני הפרידה, תקליט הלכלוכים. ואז מגיעים אנשים מהצד ומחממים. ובאיזה שהוא רגע אתה חייב לבחור להחליף. לשים תקליט שמרים. שאומר: אני רוצה להסתדר איתו.” מי מחליט? “רק אתה.”
לא לקרוא לזה כישלון. “היה לכם, עשיתם ילדים, היה כיף, נפרדתם. זה לא כישלון. זה להתקדם למקום אחר.” אורן מסביר שמרגע שקוראים לזה כישלון, שמים על עצמנו חמישים טון לפני שיצאנו לדרך.
ועדת הפיוס בחדר הגישור
בתאל מספרת שהיה רגע בתהליך שלא יכלו לדבר אחד עם השני מרוב כעס. שני הצדדים לא הסתכלו אחד לשני בעיניים. נדב עשה להם תרגיל שנקרא “ועדת הפיוס.”
נדב מסביר את המקור: בדרום אפריקה, לאחר נפילת האפרטהייד, הקים נלסון מנדלה ועדות אמת ופיוס שבהן עמדו עבריינים על במה בפני משפחות הקורבנות, סיפרו את מה שעשו, ובסוף הקהל אמר להם: אנחנו סולחים. “יש כוח עצום לסליחה ציבורית. לקחתי את זה לחדר הגישור. ביקשתי מכל אחד להגיד שלושה דברים טובים על ההורות של הצד השני.”
בתאל: “בכיתי.”
הוא מסביר שהתרגיל לא עובד בהתחלה. הוא עובד רק כשמגיעים לרגע שמבינים שאין ברירה, שחייבים לנסות משהו אחר.
הורות משותפת: שני שחקנים על אותו מגרש
אחת הנקודות שמשניהם עולה בחוזקה היא הורות משותפת בזמני שהות שווים. הם לא הגיעו לשם מיד אלא בהדרגה, ממסגרת של שישה ושמונה ימים בשבועיים לחצי-חצי.
“כשהפכנו להיות שווים, משהו במערכת היחסים השתנה,” אומרת בתאל. “הפכנו להיות שני שחקנים על המגרש.” ואורן מוסיף את הדימוי שלו, שמגיע מעולם העסקים: “לגדל ילדים זה עסק. שותפות. והשותפות הזו לא נגמרת גם כשנפרדים. אז כדאי לתפעל אותה עם אנרגיות טובות.”
“יש לי מערכת יחסים טובה ממנה מרוב זוגות נשואים“
אורן אומר את זה ישר: “יש לנו כבוד הדדי. אנחנו עושים דברים יחד מדי פעם. יש ריבות, יש ימים קשים, אבל אני רואה את זה כהצלחה. הילדים שלנו מאושרים. אני מאושר. וזה לא מגיע בחינם, זה נבנה יום אחרי יום.”
בתאל מספרת שבתה אמרה לה לא מזמן בנסיעה: “את יודעת, לא לכולם יש גירושין טובים כמו שלך ושל אבא.” “ישר חפרתי לתוך זה,” היא אומרת עם חיוך. “מה זאת אומרת?”
שאלות ותשובות: איך נראים גירושין טובים באמת – מבט אחרי 7 שנים
כן, אבל זה לא קורה במקרה.
הפרק מציג זוג שעבר תהליך מורכב מאוד, עם כאב, כעס ומשברים – ועדיין הצליח לבנות מערכת יחסים הורית טובה, מכבדת ומתפקדת לאורך שנים.
המשמעות:
זה לא “גירושין מושלמים” – אלא גירושין שמנוהלים נכון, יום אחרי יום.
בפרק עולה הבחנה מעניינת:
המילה “גירושין” נתפסת כטעונה, קשה ומלאת קונפליקט.
לעומת זאת, “פרידה” נתפסת כבחירה:
- היינו יחד מתוך בחירה
- ונפרדנו מתוך בחירה
המשמעות הפסיכולוגית של השפה כאן עמוקה – היא משפיעה על כל הדרך שבה מנהלים את התהליך.
.
התשובה חוזרת שוב ושוב:
הילדים.
אבל לא רק כסיסמה – אלא כעיקרון פעולה:
- לא לפגוע בקשר של הילד עם ההורה השני
- לא להשתמש בילדים ככלי
- לראות את טובת הילדים לפני האגו
זה הבסיס שעליו נבנית כל המערכת החדשה.
ממש לא.
יש ריבים, יש פיצוצים, יש רגעים קשים מאוד.
ההבדל הוא:
- לא בורחים כשקשה
- לא מסלימים למלחמה
- כן חוזרים לתקשורת
דווקא היכולת לריב ולפתור – היא זו שבונה מערכת יחסים יציבה לאורך זמן.
להיתקע על “התקליט הישן”.
כלומר:
- להתמקד במה לא עובד
- לחזור שוב ושוב על הכעסים
- להקשיב לסביבה שמלבה את הסכסוך
הפתרון שהוצג בפרק:
לבחור “תקליט חדש” – כזה שמכוון קדימה, לא אחורה.
התשובה בפרק ברורה: לא.
פרידה יכולה להיות:
- סיום של פרק
- התחלה של משהו חדש
- הזדמנות לצמיחה
הכישלון האמיתי הוא להישאר במקום שלא טוב בו – ולא לעשות שינוי.
הקושי הוא עמוק ואמיתי:
- תחושת פירוק
- פחד
- בלבול
- ירידה כלכלית ורגשית
מה שעוזר:
- תמיכה (משפחה, חברים)
- חיזוקים יומיומיים
- תנועה קדימה, גם בצעדים קטנים
המסר: לא צריך להיות חזק כל הזמן – אבל כן צריך להמשיך לזוז.
קריטי.
דוגמה חזקה מהפרק:
תמיכה יומיומית מהורה (טלפונים, חיזוקים) יכולה:
- להרים אדם מנקודת שפל
- לבנות מחדש ביטחון עצמי
- לאפשר תנועה קדימה
בלי תמיכה – הרבה יותר קשה לצאת מהמשבר.
כמה עקרונות מרכזיים:
- לראות את האדם שמולך, לא רק את הכאב
- להפריד בין החיים שלו לחיים שלך
- לא להיכנס לכל דבר
- להציב גבולות בריאים
זו לא אותה זוגיות – זו מערכת יחסים חדשה.
זה אחד האתגרים הגדולים.
הגישה שמוצגת בפרק:
- לא להילחם בזה
- כן להכיר ולהבין
- כן לפרגן כשאפשר
כאשר מקבלים את המציאות – מורידים מתחים ומייצרים יציבות לילדים.
כן, אבל זה דורש:
- בחירה מודעת
- עבודה יומיומית
- ויתור על אגו
הקשר משתנה:
מזוגיות → לשותפות הורית
ומי שמצליח לעשות את המעבר הזה – מרוויח מערכת יציבה לאורך שנים.
הקנאה היא טבעית.
הדרך להתמודד:
- להכיר בזה
- לא להדחיק
- להבין שזה זמני
- להתמקד בבניית החיים האישיים
עם הזמן – זה נרגע.
זו אחת התובנות המרכזיות בפרק.
לא מדובר בהחלטה חד פעמית, אלא ב:
- בחירה יומיומית לא להסלים
- בחירה לדבר
- בחירה לראות את הטוב
זה מה שמבדיל בין גירושין הרסניים לבין גירושין מתפקדים.
הגישה שעלתה בפרק:
- לא להישאר לבד בתוך הקונפליקט
- להיעזר בגורם שלישי כשצריך
- לזכור את המטרה המשותפת
לעיתים, אדם חיצוני ניטרלי (כמו מגשר) יכול לפרק מתחים במהירות.
שהסיפור לא נגמר בגירושין.
הוא רק משנה צורה.
אפשר:
- להישאר במלחמה
ואפשר: - לבנות שותפות חדשה
וההבדל בין השניים – הוא הבחירות הקטנות שנעשות כל יום.
גם אם עכשיו קשה מאוד –
זה לא אומר שככה זה יישאר.
אפשר להגיע למקום טוב.
אבל צריך:
- לעצור
- לבחור
- ולעבוד על זה
והכי חשוב – להבין:
זה תהליך. לא רגע אחד.
כן, אבל זה לא קורה מעצמו. גירושין טובים הם תוצאה של בחירה מודעת, תקשורת נכונה וניהול נכון של הקונפליקט. גם כשיש כעסים ומשברים, אפשר להגיע למערכת יחסים הורית יציבה, מכבדת ובריאה לאורך זמן.
העיקרון המרכזי הוא לשים את הילדים במקום הראשון. זה כולל שמירה על הקשר שלהם עם שני ההורים, הימנעות מהכנסת הילדים לקונפליקט, ויצירת יציבות רגשית ושגרה ברורה. כאשר ההורים פועלים מתוך אחריות משותפת – הפגיעה בילדים מצטמצמת משמעותית.
לא בהכרח. גירושין יכולים להיות סיום של פרק אחד ותחילתו של פרק חדש. במקרים רבים, פרידה מאפשרת לכל אחד מהצדדים לבנות חיים טובים יותר, יציבים יותר ונכונים יותר עבורו ועבור הילדים.
קונפליקטים לא נעלמים – אבל אפשר לנהל אותם אחרת. חשוב לחזור לשיח, להימנע מהסלמה, ולהיעזר בגורם מקצועי כמו מגשר כשצריך. המטרה היא לא לנצח, אלא למצוא פתרונות שעובדים לשני הצדדים ולשמור על יציבות לאורך זמן.
תמלול מלא של הפרק
בת אל ואורן מדברים על תהליך הפרידה והגירושין שלהם 7 שנים אחרי שהתגרשו- פרק 30
(0:05) ברוכים הבאים לפודקאסט משהו עם גישור.
(0:10) פודקאסט על קונפליקטים, גישור ומה שביניהם.
(0:13) עם המגשרים נדב נשרי, דניאל הרוש וחברים.
(0:18) אז פרק נוסף, משהו עם גישור.
(0:20) פרק מאוד מאוד מאוד מיוחד היום.
(0:25) אני כבר אומר רגע, אתה מבין את המשמעות של הפרק הזה, ולהגיד שאנחנו כל הזמן מדברים, ולתת בצורה מאוד מעשית לאנשים כלים איך להתמודד, נכון, עם משברים, עם קונפליקטים, עם גירושים, איך אפשר לצמוח מתוך המשבר.
(0:40) אבל פה, מה יש לי עכשיו מקרה מיוחד?
(0:43) נמצאים איתי פה שני אנשים שיש לי איתם היסטוריה ארוכה, נגיד את ה…
(0:48) את הקצר רגע, זוג שעבר איתי תהליך גירושין.
(0:54) ואחר כך היא בטל, אז היא המשיכה ללמוד אצלי גישור, גישור גירושין וגישור רגיל, והיום היא מגשרת מהמניין.
(1:05) ופה עכשיו, לא מעניין, אני אתאר את זה.
(1:08) הפודקאסט הזה, הפרק הזה, הולך להראות הלכה למעשה, זוג שהתמודד עם קשיים.
(1:12) ואתגרים ומורכבויות בחיים ובתוך התהליך.
(1:18) והתמודד עם זה, אני אגיד את זה בדרך אחרת, פשוטה מעוררת השראה.
(1:23) עם שני ילדים מדהימים ויפים ובריאים, והם יושבים כאן, וזה פשוט הוכחה שאפשר.
(1:32) ואיך זה התחיל?
(1:34) תראו איך הדברים מתחילים, ולפעמים איך זה רגע אחד.
(1:37) שיכול לשנות הכל.
(1:39) אני אתבתל, ותל ואורן פה.
(1:43) אז אני אתבתל מכיר כבר יותר מ-20 שנה.
(1:46) יותר מ-20 שנה, כן, כן, קצת התבגרתי.
(1:48) אנחנו מכירים יותר מ-20 שנה.
(1:52) בצעירותנו, והיינו במעגלים דומים, ובסיבות שהלכנו, אני זוכר פעם, בעלים עלים היינו באיזה מסיבה ביחד שם, אני זוכר.
(2:02) שם הכרתי אותך.
(2:03) והיינו חברים מאוד טובים.
(2:07) ואז בתל הביאה את אורן, ואני והיא את אהיה, והיינו גם חברים.
(2:12) אני אפילו זוכר פעם שהיינו אצלכם בבית, ואתה עשית את התהנים הממולאים.
(2:17) תהנים ממולאות, זה לא, מאז אני, זה הדבר.
(2:22) והיינו חברים מאוד טובים, וכל אחד המשיך בדרכו, ויום אחד אני הולך…
(2:28) לבטאל היה מותג מאוד מצליח של ביגוד.
(2:31) ואני רואה אותה בסנטר הולכת בפרצוף תשעה באב.
(2:34) עכשיו מי שמכיר את בטאל יודע שבטאל זה היצור הכי שמח, הכי אנרגטי שיש.
(2:41) ופתאום אני רואה אותה בדיכאון.
(2:43) אני עושה לה מה קרה?
(2:45) האמת לי אני מתגרשת.
(2:47) אז נשמתי, אמרתי אני פה, לא ציפיתי לשיחה הזו, ואני פה, אני אשמח לעזור.
(2:54) וזהו, זו הייתה שיחה ככה על הדרך, ואז היא התקשרה כמה ימים אחרי זה, קבענו פגישה באיזה בית קפה, ובבית קפה היא אומרת לי, תשמע הייתי אצל עורכת דין, היא אמרה לי לקרואה לו את הצורה, לעשות לו ככה וככה, ונבהלתי, והזכרתי, ובאתי אליך.
(3:11) ואז אמרתי לה, מה זאת אומרת?
(3:12) רגע, רגע, בוא ננשום, זה אורן, אנחנו מכירים את אורן, הוא בן אדם טוב.
(3:17) גם אם יש לכם עכשיו קושי, זה אבא של הילדים שלך.
(3:20) והסברתי לה מה זה תהליך הגישור.
(3:22) לא ידענו, אז עורכת הדין כמובן לא אמרה שיש כזו אפשרות.
(3:27) ואורן הסכים לבוא, בידיעה שאני מכיר את בתל, אני גם מכיר אותו.
(3:32) ובידיעה שגם אני אמרתי, וזה תמיד כללי כשאני עובד עם חברים, שדווקא אם אני בעד מישהו, אני עושה לו נזק.
(3:41) כי לצורך העניין היה, זו הייתה סיטואציה.
(3:44) שלאורן יהיה טוב ולבטל לא יהיה טוב, אז יפגע באורן.
(3:48) אם לבטל יהיה רע, לבטל יהיה טוב ולאורן לא טוב, אז יפגע בבטל, כי יש לנו ילדים.
(3:54) וסביב כל הגישה הזו הצלחנו ונכנסנו לתוך תהליך.
(4:00) והנה אתם כאן היום, וזה מאוד מרגש לראות אתכם.
(4:07) מה שלומכם?
(4:08) בסדר גמור, בסדר גמור, חייב להגיד שם הרגש שלי עד פה.
(4:12) אני גם אגיד מהצד שלי שאני מרגיש שאני, אנחנו חייבים לך הרבה.
(4:19) התהליך איתך היה מהמם.
(4:25) כל התהליך הזה, כן, אני זוכר את ההתחלה שגם כן הגענו לכל המקום הזה, שהגענו לכל המקום הזה של הפרידה, שאני אגיד שגם כן איפשהו…
(4:36) מהצד שאני שומע אותך מדבר, אז אנחנו גם כן אף פעם לא התחתנו, אנחנו בחרנו בזוגיות, לבחור את הזוגיות שלנו בתוך בחירה, מתוך זה שאנחנו בוחרים להיות כל יום ביחד ולא להתחתן.
(4:55) וגם כן, אני אגיד שגם כן כשאתה מדבר על גירושים, אז אני יותר ראיתי את זה שנפרדים.
(5:02) לא מתגרשים, לא התגרשנו, כאילו מבחינתי, מבחינתי, כאילו באיך שאני ראיתי את זה, נפרדנו, לא התגרשנו, אולי זה נשמע כאילו אני נתקל על איזה מונח מסוים.
(5:13) לא, לא, אתה הכי בריא שיש.
(5:14) אבל זה מה שהיה בשבילי.
(5:16) יש פרידה ויש גירושים.
(5:17) פשוט נפרדנו, כאילו אנחנו בחרנו להיות ביחד, ואז בחרנו להיפרד.
(5:23) וכשמדובר על גירושים, איך שאני רואה את זה, זה מילה מאוד טעונה, זה כאילו טעון, וזה כאילו, לא יודע, ישר הדברים שעולים לראש, זה גט, ואתה מגורש, היא מגורשת, מגורשים, אתם גרושים, כאילו, מילה, לדעתי, עושה לכל התהליך הזה רק עוול.
(5:43) חד משמעית.
(5:44) אז אנחנו נפרדנו, ונפרדנו, ובאמת, כמו שאמרת, היה בזה הרבה קשיים, היה בזה קשיים שגם כן התווספו לזה, גם כן קשיים עם העסקים, ועוד קשיים עם הילדים, וכל הדברים.
(5:56) אבל שבע שנים, נכון?
(6:00) שש, שבע שנים.
(6:01) אני לא עוקבת האמת.
(6:02) אם לא לה, אם לא לה היית בת הארבע.
(6:05) היום היא בת האחת עשרה.
(6:06) אז כן.
(6:07) שבע.
(6:08) שבע שנים, כן.
(6:09) וואו.
(6:10) כן, וכמה עברנו?
(6:12) זמן עובר שנהנים.
(6:16) אבל בחר, בחר, אני בחרתי קודם כל…
(6:21) לראות אותה, וידעתי בזה שאני אראה אותה, היא תראה אותי, כאילו, וזו בחירה לחיים, זו בחירה ארוכה וזו בחירה לחיים.
(6:32) היו קשיים, כאילו, זה לא משנה כרגע מה, יש צד שנפגע יותר, צד שנפגע פחות, זה דבר טעון, לפרק בית, זה דבר טעון, אבל זו בחירה לעשות את זה בצורה טובה.
(6:47) זו בחירה לעשות את זה בצורה נעימה, זו בחירה לעשות את זה בלראות אותה, זו בחירה בלעשות את זה בלראות את הילדים.
(6:56) כאילו, לי תמיד היה פחד, היה לי את הפחד המאוד מרכזי באותו זמן, זה שהיה לנו ילד קטן בן שנתיים באותו זמן, והיה לי פחד כזה, חשש מאוד זה שהיא תשחק בזה ולא תיתן לו לראות אותי, והוא קטן מדי והיא לא…
(7:15) ואולי יקבל, אני לא אקבל לישון, לא אקבל אותו לישון, וכאילו…
(7:20) מה פתאום?
(7:23) וגם כן בזמן הפרידה, אז…
(7:24) אחדים שאנחנו הולכים, איך את מרגישה עם משהו שהוא…
(7:28) זה מדהים, קודם כל, זה ממש מעניין, כי אף פעם לא דיברנו על הפרידה שלנו.
(7:33) אתה יודע, בכל השנים שעברו, אנחנו כן בית קשר וכן מדברים, אבל על ה…
(7:39) על מה שעברנו בגישור, שמבחינתי היה מאוד סוער ועם המון המון אמוציות, אז מעולם לא חשבתי לשחק במקום הזה עם הילדים, או תמיד החזקתי בראש שלא משנה מה, אתה אבא של הילדים, והילדים שלנו לא יפספסו לא אותי ולא אותך.
(8:03) וזה שאנחנו נפרדים, אני לא אוכל להעלים אותך, אתה תמיד תהיה שם, ובחרתי לקבל את זה, ובחרתי להתמודד, זה לא הייתה התמודדות קלה, כי עוד נפרדנו ועברת לגור בבית הצמוד אליי, אז היית לי מול הפנים כל הזמן, אבל הייתה לי בחירה גדולה בלהמשיך קדימה, ידעתי שאני אמשיך קדימה ושאני…
(8:28) אבנה את עצמי מחדש ואני אבנה זוגיות חדשה.
(8:32) ומההתחלה כל הזמן פרגנתי לך.
(8:34) אני זוכרת שהילדים, דיברתי עם הילדים והם אמרו לי משהו על הפרידה ואמרתי להם, אני אוהבת את אבא, אבל אנחנו בוחרים להיפרד.
(8:43) ואז זה מאוד מוזר לשמוע אותך אומר את זה, שפחדת.
(8:47) כן.
(8:48) תראי, גם כי אני זוכר את אותם זמנים שכאילו, שדיברנו על הפרידה.
(8:53) וכן בהתחלה גם כן ברור, וברור לי שהיה גם כן רגעים של יותר כעס ויותר זה, וגם כן היא סיפרה לי, כן יעצו לי ללכת לעורך דין, והעורך דין אמר לי ככה, ואמר לי לעשות לך ככה, וכאילו אני הייתי מאוד ב…
(9:10) למה?
(9:10) כאילו למה?
(9:11) למה?
(9:11) מה זה יעזור?
(9:13) כאילו מה…
(9:13) אני רוצה להדגיש, המשפחה שלי נתנה לי לדבר עם עורכת דין, העורכת דין…
(9:18) התחילה להגיד לי, מה נעשה לך?
(9:22) ואז עצרתי אותה ואמרתי לה, אנחנו לא נעשה לו כלום, אני צריכה לחיות איתו עד סוף החיים, יש לי שני ילדים איתו, זה לא הכיוון, אני רוצה בטוב, וידעתי שאפשר בטוב.
(9:34) נכון.
(9:37) אתם רואים את זה, זה מדהים, הנקודה הזו, כי הבחירה הזו, קודם כל היא אומרת לחממון, והנה, זה הוכיח את עצמו.
(9:44) ויש אנשים שלא יודעים לעשות את הבחירה הזו.
(9:47) אני אגיד משהו רק, שגם כן, זו בחירה שאתה צריך לבחור אותה יום יום.
(9:53) זה לא בחירה שעשית אותה בתחילת הדרך, אה, בחרתי בגישור, בזה זה נגמר.
(9:59) זה לא שם, זה כאילו, זה בחירה יומיומית, בלראות, ויש לנו קלאשים, ברור, יש לנו את העצבים, יש לנו אמוציות, יש לנו לחצים.
(10:10) אבל הבחירה הזאתי בללכת בדיבור, בתקשורת, אפילו שלפעמים עולים דברים שהם קצת יותר דרמטיים, אז זו בחירה יומיומית, זו בחירה של שבע שנים כבר, זו לא בחירה של לפני שנה, זו בחירה של שבע שנים, זו בחירה שגם כן אני בטוח שברגע שאימצת אותה לתוך חקירך במשך כל כך הרבה זמן, זו בחירה שהיא תלך איתך הלאה.
(10:35) כאילו, ובכלל בראש, כשאתה בוחר בגישור, כשאתה בוחר בלדבר, אז נראה לי שזו בחירה גם כזאת שיכולה ללכת איתך לכל מיני אופציות אחרות בחיים.
(10:50) אין לי מה להגיד.
(10:54) אז את יודעת, לפני שפות המיקרופונים, אז בטל, לא יודעת אם שאתם מכירים.
(10:59) מלפני, אני אמרתי להם, לא, לא ידעתי שאתם עדיין במערכת יחסים.
(11:04) כן, אז אני עם שניכם שמרתי על קשר, מה אני כבר הפרתי את הכללים שכבר יש לה מגשרי הכירות עם הצדדים, ובתוך התהליך הזה באמת, אני חושב שפוגשים את האנשים במקום הכי טוב שלהם, הכי אמיתי שלהם, כי אי אפשר לספר שטויות, אי אפשר לספר שקרים, כי הצד השני נמצא בחדר ואומר בדיוק, ופה אני באמת ראיתי את שניכם, ואמרתי שניכם הייתם…
(11:24) ורואים אנשים ממש טובים, במקום עם קושי, אבל אנשים ממש טובים.
(11:30) ולאורך השנים אחר כך הורן בא, ודיברנו, והתייעצנו, כי הוא עושה הרבה הדרכות, וליווה אנשים, וכל מיני תהליכים שהוא עבר, ואני תמיד רציתי את הפידבק שלו, והוא אהב את הפידבק שלי, והוא באמת בן אדם עם המון יכולות.
(11:45) עכשיו שהוא בתחום המלונאות ועושה שם חיל, אז בכלל אנחנו יודעים ש…
(11:50) העולם נפתח בפניו, שזה…
(11:53) הלוואי, כן, בשמחה.
(11:55) אנחנו יודעים מה אתה יכול ועושה ומאמינים בך.
(12:00) אז כל הזמן, ואנחנו בעיר גם עיר קטנה, כל פעם בתוך תל אביב, אז תל אביב זה שוק של קיבוץ קטן.
(12:05) וגם, נגיד, בתוך התהליכים האלה, כשאני פוגש דוגות שבאים בסביבה, אני אומר, אוי ואבוי אם יהיה תהליך שלא צלח, כי אני רוצה ללכת פה ברחובות ולהגיד, הנה, נראות אנשים שטוב להם.
(12:18) אז כל מה שראיתי את לולה ואז, אז זה שימח, שימח, אבל זה אתם.
(12:24) תמיד צריך להגיד את זה בתוך הגישור, זה פשוט לתת להורים את המרחב הבטוח לדבר ולעשות, זה מה שזה.
(12:30) זה לא אני, זה לגמרי אתם.
(12:34) ומעניין תהיה, אתם יודעים, אתם בתור זוג שהצליח, שמצליח להתנהל, ויש כלי ש…
(12:39) זוג שבוחר להצליח.
(12:40) ובוחר להצליח.
(12:42) בעצם זו ההצלחה, אבל בוחר כל יום, מה הטיפים שלכם?
(12:47) יש לנו עכשיו, יש לי מחלוקת עם ההורה השני.
(12:51) מה לעשות?
(12:51) איך להתמודד עם הדבר הזה?
(12:54) כמו שאמרו, איך זה, הטורטלים?
(12:56) קודם כל, הילדים.
(12:58) קודם כל הילדים.
(13:01) קודם כל הילדים.
(13:02) אז באמת, בוא נגיד ככה את האמת.
(13:06) כאילו, כמו הרבה זוגות, סביר להניח שיש מצב גדול שאם לא היה ילדים, כנראה שלא היה לנו בקשר עכשיו.
(13:14) כנראה, כאילו, אולי באיזה יום הולדת, אחד השני, משהו כזה, אבל לה יש את הבן זוג שלה, בחור מדהים, מקסים, יוצאים ביחד, כאילו, באמת.
(13:24) אתה יוצא עם הבן זוג שלה.
(13:26) כן.
(13:27) עם אורי.
(13:28) ואני לא שומעת על זה כלום, יש…
(13:30) טיפול מוחלט על כל מה שקורה ומה שהם מדברים.
(13:33) כבר אומרים לנו, תספר איזה משהו, כלום.
(13:36) אני חבר של אורן.
(13:38) איזה ערך זה.
(13:40) כן, אנחנו בן אדם מקסים, אתה יודע, גם כן, אתה יודע, מהפחד הזה גם כן של פתאום, מי יגיע לבית של הילדים שלך?
(13:47) מי הבן זוג שלה יהיה?
(13:48) פתאום אתה מקבל, אתה גם כן פתוח לקבל בן אדם, וקיבלת בן אדם, בן אדם מקסים, קודם כל זה שזה כבר נחת.
(13:55) הביאה לך את החלומות הכי שחורים שלך, פתאום איזה נרקומן מהרחוב, אני יודע, או משהו כזה.
(14:01) בן אדם מקסים, יש לו גם ילדים, יש לו גם משפחה, גם חברים של הילדים שלך, ברור שיש שם קשיים גם כן, אבל גם כן פתאום אתה…
(14:09) שגם אותם עצרנו.
(14:10) אגב, בכל הקשיים שהיו, תמיד עירבתי את אורן, כדי שהוא יוכל לעזור לילדים שלנו להתמודד.
(14:17) אז בן זוג מקסים יש לה, שזה גם כן ממש כיף.
(14:24) אוסיף.
(14:25) אבל מה הייתה השאלה שוב פעם?
(14:27) טיפים.
(14:28) טיפים שלכם.
(14:29) טיפים לזה.
(14:33) לראות מאוד מאוד את הבן אדם, לראות את הבן אדם שמולך, לראות גם כן את הבן אדם שאתה, לראות גם כן את הבן אדם שאתה רוצה להצטייר כשאתה עושה את זה.
(14:46) כאילו, איזה בן אדם…
(14:48) זה לא רק איזה בן אדם, מה, תראה, התהליך של גירושים, תהליך של פירוק בית, זה כאילו, אתה מתפרק, אתה מתפרק, אתה כאילו, אתה מתפרק, זו תקופה שהייתה לי, וואו, כאילו מטורפת, באמת, התפרקתי, כאילו.
(15:06) באמת?
(15:07) כן.
(15:08) כי אני חשבתי שאתה טס.
(15:10) לא, לא, התפרקתי, לפרק, לפרק את הבית, לפרק את הבית, לצאת מהבית, לצאת מהמקום הזה, מקום בטוח כזה ללכת לקחת בית לבד פתאום ולהתחיל מההתחלה וגם כן שוב נכנסת עם זה גם כן איזה פלונטר כלכלי שאתה מתחיל מלא מאפס אתה מתחיל מהלמטה כאילו אתה צריך להתחיל לבנות מההתחלה כאילו את הכל אז זה לבחור בלהיות חזק זה לבחור באיך שהילדים שלך יראו אותך מה אתה רוצה שהם יבינו מה אתה רוצה שהם יראו עם כל הקשיים, אתה כאילו, אתה בוחר ב…
(15:49) אתה בוחר לא בלבנות אחוז כל יום, אתה בוחר בלבנות מאית אחוז כל יום ולבחור בדרך למעלה.
(15:58) ולאט לאט זה קורה, לאט לאט זה קורה, כאילו…
(16:03) אבל באמת, זה להבין, לפחות ממני, כאילו, אני לא…
(16:07) עם כמה שזה נשמע שנפרדנו בסבבה לגמרי, זה התחיל מלמטה למטה למטה, כאילו זה התחיל מלמטה ממש, אבל עם רצון לטוב, עם רצון לקדימה, עם רצון לטוב, ולא רק רצון, רק טוב לי, רצון שגם טוב לה, רצון שטוב לה, רצון שטוב לילדים, בחירה גם כן לגור אחד ליד השני, אתה יודע, בתור התחלה חשבתי שזה מגניב לגמרי, ואז אתה יורד לסופר, פתאום אתה רואה אותה, כאילו, וזה, אז…
(16:37) כאילו, כן, אז אני יודע שזה נשמע קצת זה, אבל זה כל הזמן על לבחור באופטימיות, לבחור בטוב וגם בימים שחורים, כאילו, להידבק בזה, להידבק, כאילו להחזיק את זה.
(16:51) ויש ימים שחורים, בואו נגיד את זה, אנחנו מדברים היום בטוב, היו ימים שחורים, לכולם יש את הימים השחורים האלה בתוך הגירושין, זו הבחירה, לראות האדם, לראות הטוב.
(17:02) להיות אופטימי, כל יום קצת.
(17:05) תראה, אני אגיד לך מה, כאילו, וואי, יצא לי גם כן עכשיו, לא מזמן, המלון שאני עובד בו הוא צמוד לבית חולים.
(17:15) פוגש אנשים, שגם עוברים תהליכים רפואיים, שמטפלים באנשים שהם שם.
(17:20) פגשתי איזה אימא שנכנסה לי ללב, כזה סבתא, שנכנסה לי ללב, פגשה אותי איזה בוקר, שיום לפני זה היא הייתה כועסת שם, עשתה במלון שם צעקות וזה וזה וזה, לא עצרו שנייה להבין, לא עצרו להבין מה יש לה.
(17:37) ובסופו של דבר, אתה רואה שהיא הייתה בסערת רגשות בגלל משהו שקורה לה בחיים האישיים בבית חולים.
(17:43) ואז היא עצרה אותי ביום לא אחרון, ואמרתי, תקשיב, אמרתי לה, אני מצטער.
(17:47) היא אמרה לי, אל תצטער על כלום.
(17:48) אל תצטער על כלום, החיים קצרים, אל תצטער.
(17:52) אז זה, סיים, סיים, כאילו, למה הכעס?
(17:55) למה הכעס?
(17:56) כאילו למה?
(17:57) נפרדנו, בסדר, אהבנו, קודם כל אהבנו, קודם כל בוא נזכור, אהבנו, היה כיף, אהבנו והיה כיף, נפרדנו, סבבה, בואו נתקדם, כאילו הכל טוב.
(18:10) והילדים, באמת שהילדים זה מתנה ענקית, כאילו ענקית, הבחירה שלי גם כן לחבק אותם ולשמור עליהם ולהיות לידם אתה יודע, כל מיני גירו…
(18:23) כל מיני פרדות כאלה שאני שומע, שאבא רואה אותם פעמיים בשבוע בין שבע לשמונה, ופעם בזה ישנים, כאילו, איפה?
(18:32) מה פתאום?
(18:33) איך זה?
(18:33) איך אתה כל כך רחוק מהדבר הזה?
(18:35) זה כאילו…
(18:35) אתם חצי חצי עם הזמנים.
(18:37) עכשיו, בהתחלה לא היינו, אבל התקדמנו לשם.
(18:41) הייתם שש שמונה.
(18:42) היינו שש שמונה קלאסי.
(18:43) שש שמונה, זה אומר שישה ימים בשבועיים עם אבא, שמונה ימים עם אמא.
(18:47) ואז עבר עוד יום ואתם היום חצי חצי.
(18:50) בול.
(18:51) כן.
(18:51) יפה.
(18:52) האמת, יש לי גם הרבה מה להגיד על זה.
(18:54) אבל אני רוצה להגיד קודם על מה שדיברת, על טיפים.
(18:58) אני חושבת שמה שהכי עזר לי היה תמיכה.
(19:02) אני זוכרת בהתחלה, כשאתה נפרד, יש תחושה של כישלון עצומה.
(19:11) והייתי פשוט בסערת רגשות וכל כך למטה.
(19:16) ולמזלי יש לי גם חברים טובים וגם אבא מדהים.
(19:21) ואבא שלי היה מתקשר אליי כל בוקר ואומר לי: בתל, את אלופה, את תותחית, אני אוהב אותך, שיהיה לך יום מוצלח, את מדהימה.
(19:29) והוא היה עושה את זה בצהריים ובערב לתקופה ארוכה.
(19:32) ואני זוכרת כמה זה העצים אותי.
(19:37) הדבר השני היה כל הזמן להסתכל קדימה.
(19:42) ידעתי בתהליך הגישור שהיה לנו, הייתה לנו איזו שיחה שדיברת איתנו על יום אחד שהילדים יהיו גדולים, שהם יבואו מהצבא.
(19:52) ואמרת לנו, הם באמת יבחרו למי הם באים בשבת?
(19:55) כאילו, את הראית הילד שלך פעם בחודש?
(19:58) ואז הבנתי שאני כן רוצה, לאט לאט, ככל שאני מחלימה מהכאב, לפתח עם אורן מערכת יחסים שהיא מכבדת, שהיא טובה.
(20:08) אפילו בקורונה עשינו חג ביחד שהיה מהמם.
(20:14) אז זה מאוד מאוד עזר לי.
(20:18) והדבר הכי חשוב היה באמת, כמו שאמרת, לבחור בעצמי.
(20:23) אני בחרתי לייצר לי חיים חדשים.
(20:27) תחשבו שאורן עבר לגור בבית משמאלי.
(20:31) כל הסביבה שלי הייתה עדיין אותו דבר, כולם ידעו שנפרדנו.
(20:36) ולמדתי לצאת מהבית, ובמקום לפנות שמאלה לבית הקפה הרגיל שלי, לקחת ימינה ולמצוא בית קפה חדש, עם חברים חדשים, ולפתח לעצמי עולם שהוא שלי, ולהקפיד מאוד מאוד לא להידחף לאורן, לתת לו, לבנות לנו גבולות הגיוניים.
(20:57) שנניח, גם היום אנשים שואלים אותי מה קורה עם אורן, ואני אומרת להם, וואלה, אני…
(21:02) אני לא יודעת, נראה לי שהוא בסדר.
(21:05) אז אומרים לי, מה, רבתם?
(21:06) ואני אומרת להם, לא, אני לא יודעת, אני לא נדחפת לעניינים.
(21:10) אנחנו מגדלים ביחד את הילדים, אבל חוץ מזה, מה שהוא עושה זה שלו, זה לא שלי.
(21:15) יש לי דאגות משלי, חיים משלי, אני לא צריכה את הדברים של אורן עליי.
(21:21) אז הבחירה בעצמי ממש עזרה לי להתקדם.
(21:24) הייתי פוקוס עליי.
(21:26) ועל הילדים, ובידיעה שאורן, אתה באמת איש תותח, ויש בי המון אמונה בך.
(21:33) אני תמיד ידעתי, גם כשהיה לך בלאגן בעסקים, כל הזמן אמרתי לך, אתה תצמח מזה, אתה איש חזק.
(21:40) אז כאילו, ידעתי שאני רגע אבנה את הדברים שלי.
(21:45) ואורן הסתדר.
(21:50) אתם יודעים, זה להסתכל עליכם.
(21:54) ואתם רואים בצורה, אני חושב שזה באמת הייחוד שלכם, אתם נותנים לדייק מסר בצורה מאוד מדויקת, מאוד ברורה, אבל המשמעות שלו, העומק של הדבר הזה, זה פשוט מדהים.
(22:08) היכולת לבנות חיים בנפרד, היכולת להאמין בעצמי, לראות את הטוב באחר, לדעת שזה החיים שלו וזה החיים שלי.
(22:17) ויש את המשותף, אבל כמו שבניהול העסק, אנחנו מנהלים את העסק המשותף, אבל מה שאתה עושה בבית שלך זה בבית שלך.
(22:25) לדעת לעשות את ההפרדה הזו אחרי שכבר היינו מחוברים, הרבה פעמים אני מרגיש בתהליך הזה שזה כמו אנשים שצריכים להפריד בין העונות שלהם, בין עונה הימנית לעונה שמאלית.
(22:35) צריך לחשוב כזוג, לחשוב כאינדיבידואל, שנמצא באיזשהו שיתוף פעולה אחר בתקשורת ההורית.
(22:43) וזה מאוד מאוד קשה.
(22:46) והייתה את התמיכה של אבא שלך שהוא מדהים.
(22:49) הנה, אנחנו אומרים את זה, אני אמרתי לך את זה פה, אני אמרתי את זה גם פה, ואני מקווה שהוא ישמע את זה, הוא מדהים.
(22:54) בכלל שמעתי איך הוא מגשר ואיך הוא נכנס לפעמים לעזור כשצריך.
(22:58) הוא מדהים.
(22:58) אז זה ערך.
(23:00) אני למדתי לא לריב עם אורן.
(23:04) נניח ואנחנו מגיעים לאיזה מחלוקת.
(23:07) אנחנו, קודם כל אני מנסה…
(23:08) אבא שלה, אני חייב להגיד, אחלה מגשר.
(23:11) אבא שלי מגשר מדהים.
(23:13) הוא הוסמך על ידי ככה מראש.
(23:16) יש לנו, ויש לי באמת מערכת יחסים גם עם אבא שלה, יש לי מערכת יחסים עם אבא שלה, אחרי שאנחנו נפרדנו, הוא באמת כאילו, לפעמים שאני מודה, לפעמים יכול לעלות לי העצבים ואני יכול להיות בלתי נסבל, כאילו.
(23:31) אני בן אדם גם כן שאותו הדבר כמו שזה עולה גם כן זה יכול לרדת, אבל אני צריך לפעמים את הרגע הזה, ואז כאילו אבא שלה נכנס לתמונה, כאילו, אתה יודע, אתה יכול כאילו להגיד לו, וואי, תקשיב, מה אני חייב לך?
(23:45) אני לא חייב לך כלום, כאילו, די, זה נגמר.
(23:47) אבל יש בו מעין חוכמה כזאת, והוא בן אדם שהוא עם ידע רב, שכיף לדבר איתו.
(23:55) כיף לדבר איתו גם כן, כאילו, ובאמת הוא מגיש, מתי ש…
(24:00) ואז, שלפעמים אני לא מגיע, לא הגעתי איתה להסכמה, כי בסופו של דבר גם כן, אין מה לעשות, זה קורה.
(24:07) סבבה.
(24:07) ואז אני מדבר איתו, אני אומר לו, אבל אבי, טה טה טה טה טה טה טה טה.
(24:11) סבבה, הבנתי, אני אדבר איתה.
(24:14) ואז כאילו, וכאילו אתה…
(24:18) כי אין מה לעשות, בינינו יש אמוציות כאלה, ואצלו זה קצת…
(24:21) יותר כאילו סבבה אז הוא אבא שלה וברור שהוא מגן עליה וברור שהוא אוהב אותה ובסופו של דבר גם אני רוצה להגן עליה וגם אני רוצה לאהוב אותה אבל בסופו של דבר גם אני רוצה שיראו את הצד שלי כאילו לפעמים רק אני רוצה שתראו את הצד שלי כאילו ונגיד איתו אז כאילו אני מרגיש שבאמת אני אדבר איתו והוא אוהב את הפוזיציה הזאתי גם כן אז הוא מנסה להיות הוא טוב בה אז כאילו, אז הוא באמת משתדל, איך אנחנו פותרים את זה?
(24:51) אז כן, הוא עושה שם…
(24:52) גם בחרנו להישאר עם בקשר עם ההורים.
(24:55) אני זוכרת שהיה לנו איזה ריב, ואמרת לי, את לא תדברי עם אמא שלי.
(24:57) אמרתי לך, תקשיב, היא לא אמא שלך, היא הסבתא של הילדים, ויש לי איתה מערכת יחסים, ואני לא מוותרת עליה.
(25:06) זה ממש חשוב, גם זה מסר שאנחנו…
(25:10) מעבירים כל כך חזק לילדים, הייתה לי לפני כמה זמן נסיעה עם הילדים ודיברנו על משהו ואז לולה אמרה לי את יודעת אבל לא לכולם יש גירושים כאלה טובים כמו של אח ושל אבא ואז ישר חפרתי לתוך זה אמרתי מה זאת אומרת וזה הסגיר.
(25:25) זה מחמאה.
(25:26) ממש.
(25:28) אז כמו שאני אומר לכם את זה, אני מה אני מה דעתי מהצד.
(25:31) כן שהילדה מרגישה.
(25:32) שהילדה אומרת לכם דבר שכזה.
(25:34) תראה, באמת כאילו, אני אומר לך, זה רווח לכולם, כן?
(25:38) זה רווח לכולם.
(25:41) אני, זה יישמע הזוי מה שאני אגיד עכשיו, וכל פעם שאני מדבר עם מישהו, אז כאילו אומרים לי, כאילו כל אחד מרים לי איזה גבה ואומר לי, כמו איזה סרט אמריקאי, לא מזמן אני הייתי איתה, הייתי עם בטל בים עם הילדים, ואז אורי הצטרף אלינו על האש אצלי בבית.
(25:58) כאילו…
(25:59) כן, נפגשנו בים.
(26:02) אורן היה בן זוג של בטן, כן.
(26:04) אורן הזמין אותי ואת הילדים, זה היום שהות שלי, אורן הזמין אותנו לעל האש אצלו, ליזיס, את הדרבול.
(26:11) באתי, הילדים ביקשו להישאר לישון אצלו, אורן זרם, אני הלכתי הביתה, פגשתי את הבן זוג שלי שאמר לי שהוא רעב.
(26:19) אתה תקשיב, אבל אורן עושה על האש, אז בוא נזרום.
(26:23) ופשוט דפקנו על הדלת, הבן אדם כאילו פותח לנו את הדלת ואומרת לו, אורי רעב, והיה אחלה ערב.
(26:31) כן, כן היה ערב.
(26:31) גם אז אירחת אותנו עם פלומה, היה באמת.
(26:34) נכון, נכון.
(26:35) יש לציין שגם אני מרימה לה בת זוג של אורן, שהיא מקסימה ומהממת, זה נורא חשוב, אנשים מפספסים את השלב הזה, של הזוגיות השנייה, אני חושבת.
(26:48) כי אתה נורא עסוק באני, אני, אני, ואתה לא מבין שהגרוש שלך עכשיו בזוגיות, והבן זוג הזה, הוא מתחיל, הוא מקבל ילדים שלו, שלו, לא תמיד זה נעים, לא תמיד יש לו כוח.
(27:03) ואם אתה מהצד פוגש אותו, מרים, אומר תודה, תודה שאכפת לך, תודה שאתה אוהב אותם, אני רואה את ההשתדלות שלך איתם.
(27:12) אז זה אוטומטית מגביר.
(27:17) זה הרבה יותר טוב, שבאופן מובהק, מלחשוב שיש שם בן זוג ולא להתמודד עם זה, ונעשה את ההפרדה, כי יש כאלה שלא יכולים להתמודד, וזה מובן שאי אפשר להתמודד.
(27:26) כן, בהתחלה זה לא קל.
(27:27) זה לא קל.
(27:28) אבל אם אנחנו מייצרים אנטי, או הפרדה בין הזוג השני, אנחנו בעצם מוותרים על יכולת גם להשפיע מה שקורה.
(27:35) אתה יוצר גם שני עולמות.
(27:37) זה כאילו זה משגע הדבר הזה, הייתי גם בזה, הייתי גם בשני עולמות האלה שהיה איזה משהו לפני שבטל והיא לא הסתדרו כל כך, וזה לייצר שני עולמות וזה משגע, זה מחרפן, זה להפריד, זה כל הדבר הזה, אתה כאילו כל פעם נמצא כזה באיזה מגננה לפה, מגננה לפה, כאילו שזה יהיה בסדר, שזה יהיה בסדר, כאילו.
(28:02) ובסופו של דבר זה מכרסם, כי אתה במקום ב…
(28:09) בוא נגיד בלעסוק בלבנות, אתה עוסק בלייצב, במקום בלבנות, כאילו אתה רק מייצב, אתה רק דואג שזה יהיה בסדר, כאילו שזאתי בסדר ואתה דואג שזאתי בסדר.
(28:22) אני חושבת שאני רוצה לדייק.
(28:25) זה לא שלא הסתדרנו, זה פשוט היה לי ממש טרי.
(28:31) נפרדנו ומהר מאוד היית בזוגיות, מה שקורה להרבה גברים.
(28:36) והייתי צריכה להתמודד גם עם אני, וגם לראות את הזוגיות שלכם מול הפנים שלי כל הזמן.
(28:44) ובעיקר, קינאתי.
(28:47) אני חושבת שאם היינו מייצרים איזושהי שיחה…
(28:50) על המקום הזה שאתה אומר לי בתל אני רואה אותך ואני מתנצל שזה ככה קורה ואני יודע שגם לך זה יהיה ושזה יקרה אצלך אני אפרגן לך ואני מאמין בך אולי הייתי כאילו יכולה לשחרר יותר מהר אבל מאוד קינאתי אבל הנה עכשיו אנחנו נמצאים בפרק הבא והכל בריא.
(29:16) בריא.
(29:17) כן, זה…
(29:18) קודם כל זה מדהים לומר את זה, ולראות את זה, ולזהות את זה, כי בתוך האש אנחנו לא רואים את זה.
(29:25) אבל דווקא עכשיו ליכולת להסתכל, זה אומר על הבגרות שלנו, ועברנו איזה דרך בשנים, והראייה המפוקחת הזו, ויש לנו דרך ארוכה בחיים האלה, ונראה שעם ההבנה הזו, אני יכול להגיד…
(29:39) אני אגיד את זה עם טיפה טרוניה, אני אגיד את זה.
(29:43) כי בת-אל, אני יודע איזה, כמה תועלת היא תביא בעולם הגישור, כמה היא מביאה, עם היכולות שלה וההבנה שלה.
(29:52) ודווקא ההבנה הזו של להיות בכל המשברים, עכשיו היא ממש יכולה לעזור, וגם כשהיא עושה ליווי אישי והדרכות, ממש נותנת את הכלים האלה לאנשים.
(30:01) והטרוניה הקטנה היא שאתה גם לא שמה.
(30:03) כי אני חושב, אני אגיד את זה, שאתה היית יכול להיות מהמם בתפקיד הזה, במקום הזה, וזה בכלל היה, ואתה אולי נזהרתי כל הזמן.
(30:12) אולי הקריירה השלישית שלו.
(30:14) אולי הקריירה השלישית.
(30:15) אני, את האמת, אני בן אדם שתמיד אוהב ללמוד עוד דברים.
(30:18) באמת, אני אוהב מאוד ללמוד עוד דברים, ואני אשמח ללמוד עוד משהו.
(30:21) אני תמיד אוהב ללמוד להלן.
(30:23) זה קורס גישור, בסיסי, מה שבתל התחילה איתו, אז היה במסלול הראשון, ביוטיוב, חינם, כי מבחינתי הוא צפה.
(30:29) שכולם צריכים לדבר, אז הוא נמצא, תעשה אותו ותסיים אותו, בוא נדבר, זה יהיה…
(30:36) אולי נלחץ על פליי ונתחיל להסתכל.
(30:38) קדימה, קדימה, אתה תהיה פה תוספת כוח אדיר בכלל לכל העשייה בעולם הגישור, כי אתם באמת, כי זה משהו כנראה טבוע בכם, ורק כי בחרתם.
(30:53) תנו לי, אני קצת מרגיש שאנחנו מאוד ב…
(30:55) בטוב.
(30:56) כן, הכל כזה בטוב.
(30:58) אז בדיוק המשפט שהיה לי זה כל הזמן שאני מדברת על הגירושים, אז כולם אומרים לי די כבר עם הגירושים המושלמים שלך, די כבר.
(31:08) אז הם לא מושלמים.
(31:10) או, בואי תני לי את ה…
(31:11) קדימה, אנשים רבים, את הזה.
(31:16) לא, אבל הם באמת לא מושלמים, יש לנו ריבים.
(31:20) יש לנו פיצוצים, אבל…
(31:24) אבל זה מה שעושה איזה מושלם, זה צריך לריב.
(31:27) אתה חושב?
(31:28) בטח.
(31:29) לריב זה מקום לצמוח.
(31:32) אתם מראים לילדים שלכם איך פותרים ריבים, שאפשר לריב, והרבה פעמים אנשים רבים ואז הולכים, ולא יודעים להתקבע במקום, ולא יודעים להתמיד בשום דבר, קשה, אז הולכים.
(31:43) אתם רבים ופותרים, הנה לראייה.
(31:46) זה דבר עצום.
(31:48) תראה, אני גם כן אגיד את זה כמו שהיא התחילה ואמרה, וגם כן אני אמרתי את זה לפני זה.
(31:57) כן, היו את הרגעים הקשים, היו את הרגעים הקשים והקשים מאוד.
(32:00) היו הרבה, בואו.
(32:01) קשים מאוד, כן.
(32:03) היו ויש.
(32:03) היו ורגעים ורגעים.
(32:04) היה לנו בחדרי הגישור, אני זוכרת את שלי שאני פיצצתי והלכתי.
(32:10) השארתי את שניכם בחדר, אני זוכרת פעם אחרת שאתה הלכת ונשארת מול נדב כזה מסתכלת בשוק איך אתה התפוצצת, זה משהו שאתה לא עושה הרבה וממש, אוי אני זוכרת משהו אחד שסיפרתי לך נדב, הגענו פעם, הגענו איכשהו לסיטואציה שלא יכולנו לדבר אחד עם השני מרוב שכעסנו בחדר גישור הייתי במצב זועם, זעמתי.
(32:39) ואתה, אני חושבת שפשוט לא הסתכלנו אחד לשני על הפנים, כל הזמן הסתכלתי על הרצפה.
(32:45) ואז נדב עשה לנו איזה תרגיל, שאומר לנו…
(32:51) ועדת הפיוס.
(32:52) כן.
(32:53) רוצה לספר?
(32:54) או שאני אספר?
(32:56) מה שתחליטי.
(32:57) אתה רוצה להסביר מה זה ועדת הפיוס?
(32:59) אני אסביר מה זה?
(33:00) כן, זה מעניין.
(33:01) אוקיי.
(33:02) דרום אפריקה.
(33:04) נלסון מנדלה.
(33:06) שם זה התחיל.
(33:08) הוא היה טרוריסט, שישב בכלא 24 שנה כמנומני, ואז המשטר, בעקבות המחאה של השחורים, המשטר הלבן נופל, הוא נהיה נשיא.
(33:21) הוא מקבל את דרום אפריקה לידיים.
(33:23) עם 90% שחורים, כועסים, בורים, עניים, מתוסכלים שעברו פשעי מלחמה, פשעים איומים ונוראים ו-10% לבנים, עשירים, מפוחדים, עם כל הידע על השלטון וכל המערכת השלטונית והוא מבין משהו מאוד פשוט, שאם הוא לא ימצא איך לפתור את הכל, הלבנים או שילכו והמדינה תקרוס או שתתחיל או וגם תהיה מלחמת עולם, מלחמת אזרחים והוא מכריז על ועדות הפיוס.
(33:59) יש שם את הסרט המאוד יפה שמראה את התהליך שהוא עשה לוקינג פור שוגרמן שזה מומלץ מאוד, ורואים איך הוא בא לקבוצת הרוגבי הלבנה שהייתה הסמל של הלבנים, הוא בא והוא מכבד אותם הוא בא לאצטדיון כי הוא אומר, אתם הנציגים של כולנו, והוא רוצה להראות אותה ביחד, אבל אי אפשר להכתר ביחד בלי סליחה.
(34:18) ואז הוא הקים את ועדות הפיוס והסליחה.
(34:21) ועדות האמת והפיוס והצדק והסליחה.
(34:24) האמת והפיוס.
(34:26) שמרו דבר כזה, התוקפים עומדים על במה, באולם, מתנס, מועדון, אצטדיון גדול.
(34:36) ומספרים מה הם עשו בפני משפחות הקורבנות.
(34:42) ואנחנו מדברים על רצח, אני רצחתי אותו, אני אנסתי אותה.
(34:47) עשינו דברים איומים ונוראים, לבנים ושחורים, הרוב לבנים.
(34:53) ובסוף השיח שלהם, האמירה שלהם, הקהל אומר להם, אנחנו סולחים לכם.
(34:59) עכשיו זה נעשה עם המון…
(35:01) אנשי דת.
(35:03) צריך להגיד, אגב, בקונפליקטים, זה גם קורה בארץ, אגב, יש מפגשים בשקט בשקט של אנשי דת, יהודים וערבים, חמאס ויהודים, מפגשים מדברים, בשקט בשקט, כדי להרגיע את הרוחות, יש כוח מאוד גדול לדת, לקהילה במקום הזה.
(35:18) ומה שהם עשו, הם עשו תהליך שלם של ריפוי של אפריקה, ויש סרטים מהממים שרואים אימא שהבן שלה נרצח.
(35:27) והרוצח ביחד, והוא עכשיו בן בית אצלה.
(35:32) ממש ככה, כי היא הבינה שהשנאה תאכל אותי בפנים, ואני אסבול, וכולנו נסבול, ולכן צריך לסלוח.
(35:41) אז במקום הזה עשיתי קצת אדפטציה לתהליך הגישור.
(35:45) אמרתי, בוא נעשה תהליך של סליחה.
(35:48) ואז אתם, וזה מה שאתם פגשתם.
(35:50) נכון.
(35:51) ואז אמרת לי ולאורן להגיד כל אחד שלושה דברים טובים על האבהות או האימהות אחד של השני.
(36:00) אבל צריך להגיד שזה לא קרה בהתחלה.
(36:02) לא, זה קרה באמצע, כשהיינו בשיא השגעת.
(36:06) בדיוק, זה צריך לבוא.
(36:07) אתם בשגעת, אבל כבר תפסתי את האמון איתכם.
(36:10) תפסנו תהליך.
(36:11) ברגע שתפסנו תהליך, כי זה, אם עושים תהליך, תרגיל שכזה.
(36:16) בהתחלה זה יביא את העצבים וזה לא יעבוד.
(36:20) זה צריך לקרות כשמוכנים לזה, כשאנחנו מבינים שעם כל הקושי וחרא לנו, וחרא לנו, אין ברירה אחרת, צריך להתמודד, ואז אפשר לעשות את זה.
(36:31) אני זוכרת שבכיתי.
(36:33) כן, זה קשה.
(36:34) וואו.
(36:35) תראה, אני גם כן חושב שכמו שאומרת, כמו שאתם אומרים על ועדת ביוס והסליחה, כמעט כל דבר בחיים, כמעט כל דבר מהקריירה שלך עד לבת זוג שלך, מצטער, עד לילדים שלך, יש לה פלוסים ומינוסים.
(36:50) יש לה פלוסים ומינוסים.
(36:52) גם לילדים שלך, גם בך, גם בבת זוג שלך, יש פלוסים ומינוסים, אין מה לעשות, תשלים עם זה.
(36:58) נכון.
(37:00) אז באיזו צורה מסוימת, כמובן, בטח ובטח לאהוב את הפלוסים.
(37:05) אבל סוג של גם כן לחבק את המינוסים האלה, לקבל אותם, כאילו, אז גם בעבודה שלך, גם בעבודה שלך, כאילו, כשאתה הולך אליה, ולא יודע, אתה צריך כאילו לראות את המכלול של הדבר הזה, ואתה צריך לראות את המכלול של האישה שאתה נפרד ממנה, ואתה צריך כאילו לקבל את הכל.
(37:30) לקבל את הכל, לקבל גם את הטוב, גם לקבל את הרע הזה, לקבל גם…
(37:35) להבין שגם היא, במקום שהיא נמצאת, היא גם כן מקבלת, כאילו, וואלה, גם אתה שמה לו איזה שיא הדבר שהיא ציפתה לו כרגע, וגם היא צריכה להכיל איזה דבר מסוים.
(37:48) אז כן, כן, זה ממש איזה…
(37:53) זה ממש איזה תהליך מסוים שצריך…
(37:57) צריך לקבל אחד את השני, להסכים ללכת, להסכים ללכת גם איזה דרך הדרך הלא נעימה, דרך הדרך הלא נעימה הזאתי, כאילו, ולקבל.
(38:07) נכון, אי אפשר להימנע מהמשבר, פשוט צריך לעבור אותו.
(38:13) כן.
(38:13) אז בדיוק מה שאתה אמרת, ועדת הפיוס הזאתי של כאילו לבוא ולהגיד כמה דברים על בטל והכל, אז כן, לפעמים זה, לפעמים אתה צריך את הכאפה הקטנה הזאתי, כאילו, אוקיי, אוקיי, סבבה, אתה אומר עליה שהיא זה, ושהיא לא מתחשבת, ושהיא לא אמא לזה, אוקיי, אבל מה טוב, ומה טוב, נכון, ואתה זוכר את זה שהיא חזקה, ואתה זוכר את זה שהיא שמה בשביל הילדים, ואתה זוכר, ואתה זוכר את זה, ואתה זוכר, כן, ואז לפעמים אתה צריך להזכיר לעצמך את זה, ולא רק להיות בריפיט על הסיפור הזה של כמה שהיא זה וזה וזה וזה, ואת הדברים.
(38:50) אני חושבת שזה באמת נכון, לשנות את התקליט.
(38:53) יש לנו את התקליט שלפני שאנחנו נפרדים, התקליט הלכלוכים.
(38:59) אתה שומע לכלוכים ואז באים אנשים מהצד ומחממים ובאיזשהו מקום אתה חייב לבחור להחליף את התקליט.
(39:08) כן.
(39:09) ולשים תקליט שקצת מרים ותקליט שאומר זה ייגמר.
(39:16) ותקליט שאומר, אני רוצה להסתדר איתו.
(39:21) מי מחליט איזה תקליט, מי הופך את התקליט?
(39:25) רק אתה.
(39:26) רק אתה.
(39:27) ברור.
(39:27) אם קשה לי, אני יכול להחליט להפוך תקליט.
(39:29) כן.
(39:30) אני יכול לקבל עזרה ותמיכה והמשפחה וחברים, אבל ההחלטה היא בידיים שלנו.
(39:34) אני אומר את זה כי בדרך כלל מי שמקשיב לפודקאסט הזה זה אנשים שהם בתוך התהליך.
(39:39) הם מסתכלים עליכם, ראה, הכל פה טוב, הכל טוב, אבל לא.
(39:41) ממש לא.
(39:42) אפשר להגיע למקום של התנהלות ובטוב?
(39:45) זה היה צעד אחרי צעד.
(39:48) בהתחלה הם היו צעדים של טיפ טופ קטנים, קטנים, קטנים, קטנים.
(39:53) זה ממש, אני זוכרת ימים שאני יושבת בוכה, בוכה, בוכה, בוכה, ואז אני מחליטה לצאת.
(40:03) ואתה רואה…
(40:06) מישהו, שמעתי באיזה מקום על זה שאתה קם בבוקר ואתה רואה שהשמיים עדיין זורחים, השמש זורחת בשמיים, הכל יפה.
(40:17) ואני זוכרת את הבחירה, הבחירה להגיד אוקיי, אני אומרת תודה שנגמרה המערכת יחסים הזאתי עכשיו, אני בת 36 דאז, ואני בוחרת יאללה לרוץ קדימה.
(40:33) ואני זוכרת את כל דייט שהיה לי, אני הכי נקראתי מצחוק.
(40:37) היה כיף.
(40:39) לקחתי את הכל בפרופורציות, ידעתי שיש לי ילדים כבר.
(40:42) הכל בסדר.
(40:43) בוא נעשה פאן.
(40:46) מה עוד אפשר לשאול אתכם?
(40:51) אני חושב שעשינו את זה.
(40:53) יש משהו?
(40:56) משהו שאתם חושבים שאנשים צריכים לדעת?
(40:59) ששואלים ותהיות שהיו לכם בתחילת הדרך או תוך כדי שיכולים להקל, לעזור?
(41:08) אני חושבת שאחד הדברים שהכי הכי עזרו היה לקבל, ההבנה שצריך לקבל את זה, להגיד לעצמי שלא נכשלתי, שיש לי הזדמנות לעשות משהו חדש.
(41:25) נניח פירקתם את המשפחה, אבל אני בונה…
(41:29) זוגיות, המשפחה תמיד שלכם מחוברת, גם בשני בתים.
(41:32) זוגיות פירקנו.
(41:33) נכון.
(41:35) אני באסכולה הזאתי, שבזמן שאנחנו נפרדנו, היה לנו עוד זוג חברים ממש קרובים שנפרדו גם כן.
(41:43) ואני ישבתי הרבה עם אילן, עם החבר.
(41:50) והוא תמיד היה בכישלון, איך נכשלתי, ואיך…
(41:53) אני אומר, אחי, לא נכשלת.
(41:55) לא נכשלת.
(41:56) באמת נכשלת.
(41:56) כאילו, לא…
(41:57) הכל בסדר.
(41:58) זהו, שנפרעתם?
(41:59) היה לכם זה, עשיתם ילדים, היה כיף, זה, נפרעתם?
(42:02) זה לא כישלון.
(42:03) אבל זה שוב, הרבה אנשים לא יסכימו איתי עם זה.
(42:07) אני לא חושב שלהיפרד זה כישלון.
(42:09) אני חושב שזה להתקדם פשוט למקום אחר.
(42:12) אבל שוב, אתה תראה את המחשבה שלי לגבי כל הדברים.
(42:16) המחשבה שלי לגבי כל הדברים זה לא ל…
(42:19) תאר על הדברים שקרו, כאילו, בוא נתקדם הלאה, בוא נצמח מזה.
(42:24) אז אני לא רואה בדבר הזה כישלון, בפרידה כזאת.
(42:28) עכשיו, ברגע שאתה חושב שזה כישלון, זה כאילו, לא יודע, כבר במילה כישלון, כמו גירושים, יש בזה כל כך הרבה, אתה כבר שמת עליך 50 טון עכשיו, יאללה, צא לדרך.
(42:37) נכון.
(42:38) בגלל שהדימוי שהיה לי פעם, שבסרט ההוליוודי, שאנחנו נמות ביחד ונתקן ביחד ונשבר, קצת כישלון, אבל ברגע שבאמת שרואים את ה…
(42:47) מה שאני חייבת להגיד, שרואים את הצמיחה הזאת, האפשרויות, וזה באמת מה ש…
(42:52) ועצמית להגיד את מה שאני אגיד, ואז נראה לי שזה…
(42:55) אבל שבאמת שאני לא זוכרת מה רציתי להגיד.
(43:00) דיברת על הכישלון, על ה…
(43:02) תראה, אנחנו באים מרקעים שונים.
(43:04) אני באתי ממשפחה שנשברה.
(43:07) אמא שלי נפטרה כשהייתי ילדה.
(43:08) אבא שלי התחתן מחדש, אבל אני רציתי משפחה אחרת, רציתי לגדל את הילדים שלי, עם הבעל שלי.
(43:17) אבל אז גיליתי שלא כל כך טוב, וקצת סובלים, וקצת לא כיף, וקצת לא טוב, ומנסים לתקן.
(43:27) אני רואה את זה מאוד כהצלחה, אני חייב להגיד.
(43:30) אני רואה שהילדים שלנו מאושרים.
(43:32) אוי מאוד.
(43:33) אני רואה את זה שאני מאושר, באמת אני מאושר, טוב לי כאילו, אני חייב להגיד לך שנראה לי, ואני די בטוח שאני יכול לחתום על זה, יש לי מערכת יחסים יותר טובה איתה מרוב האנשים שנשואים.
(43:49) יש לנו מערכת יחסים טובה, כאילו, אימא בריבות, אימא זה, אימא זה, יש לנו מערכת יחסים טובה, כאילו, יש לנו כבוד הדדי, אנחנו עושים דברים כאן מדי פעם יחד וזה…
(43:59) יש לנו מרכז יחסי, אני רואה את זה כהצלחה.
(44:02) מהמם.
(44:03) אני חושבת שהעובדה שעברנו להיות בעירות משותפת בזמני שיעוט שווים, שינתה לנו המון המון המון בתוך את הגירושים שלנו.
(44:13) לפני זה היה לנו יותר קשיים.
(44:15) זה לא רק העניין של זה, זה לא עניין שלדעתי עירות משותפת, כי העירות משותפת הייתה נכונה לי ולך.
(44:21) יש אנשים שהם אולי לא בוחרים ולא רוצים את זה, כאילו.
(44:25) יש אנשים שלא רוצים הורות משותפת, אני ואת רצינו את זה, בגלל זה לדעתי זה בא טוב ונכון, כי שני הצדדים ראו אחד את השני ומה הצורך ומה הם רוצים.
(44:35) ברגע שנהיינו שווים, אז משהו במערכת היחסים השתנתה, השתנה.
(44:41) הפכנו לצמד שמשחקים, תמיד היינו טובים ביחד בטים פליי.
(44:49) אז זה חיזק לנו את המקום הזה שהפכנו להיות שני שחקנים, שתיים על שתיים, ויאללה, טורפים את העולם.
(44:58) ממש ממש ממש איפשהו בכל המוסד הזה בכלל, של הזוגיות, אז כאילו, ואני הייתי מגיע הרבה מעולם העסקים, השותפויות, וכל זה וכל זה, ממש, אתה צריך להסתכל על זה בתור, כאילו, אני יודע שזה נשמע קצת זה, אבל עסק, זה העסק, מי השותף שלך?
(45:15) מה התכונות שאתה רוצה איתו.
(45:17) לגדל ילדים זה עסק?
(45:18) כן, זה עסק, כל הבית הזה זה עסק.
(45:23) והעסק לא נעלם, והעסק נשאר, כאילו, גם כשאתם נפרדים, העסק הזה נשאר.
(45:28) אז גם כן עדיין כל השותפות הזאת נשארת, וכל החיבור הזה נשאר.
(45:36) ונראה לי כמו ש…
(45:38) אני יודע שאני מצטער שאני מצייר את זה בצורה הכי הרגשית שיש לזה, אבל…
(45:44) כמו שאתה לא רוצה להגיע לעסק שלך עכשיו עם אנרגיות רעות וזה וזה, כי עסק צומח מאנרגיות טובות.
(45:52) סיים סיים, גם פה, כאילו, העסק נשאר.
(45:55) נפרדתם, העסק נשאר אבל.
(45:57) כן, אבל לפעמים אתה מגיע באנרגיות רעות.
(45:59) לפעמים, לפעמים.
(46:00) יש לך ימים שאתה, אני מסתכלת על הזה ואומרת, מה?
(46:05) מה הוא כתב לי?
(46:06) למה הוא מגעיל?
(46:08) ואז אני מזכירה לעצמי שאתה בן אדם ועוברים עליך מיליון דברים וזה לא קשור אליי.
(46:15) הרבה פעמים אני פשוט בוחרת לא לקחת את זה אליי וזה עוזר לי להתמודד.
(46:20) וזה, אני יודע גם כן, היא צודקת לגמרי, כן?
(46:23) כאילו, אני יודע שלפעמים, כן, יש לי את הזה, יש לה לפעמים את ה…
(46:28) קורה, כן, אבל בוויז’ן הכללי אתה צריך כאילו לראות איזה משהו.
(46:34) איזה בחירה באיזה משהו.
(46:35) אתה יודע מה גם כן?
(46:37) נפלתם יום אחד, נפלתם שבוע, נפלתם שבועיים.
(46:41) עזוב, תסתכל על הדרך הארוכה.
(46:42) אז כאילו, תסתכלו על הדרך הארוכה ותסתכלו כאילו מה זה.
(46:45) היא יודעת לסלוח לי כי יש לנו מטרה משותפת ודרך משותפת שהיא סלולה ביחד לכיוון של…
(46:53) אנחנו לא נריב עכשיו, אין לנו את הלקסיקון הזה בכלל של עורך דין בכלל בזה.
(46:58) אין, זה לא קיים.
(46:59) אז נהיה ריב שבוע, שבועיים, מה שזה, אבא שלה יתקשר, לא יודע מה, נלך לזה.
(47:04) אבל אין את הלקסיקון הזה, כאילו הלקסיקון הוא לכיוון מסתדרים.
(47:10) מהמם, אני חושב ש…
(47:13) קודם כל תודה.
(47:16) אין הרבה זוגות שמדברים ככה בגילוי לב שכזה, אבל אני חושב ככל שאנשים יותר טובים, שעברו תהליכים טובים.
(47:24) ומתנהלים ככה, ידברו, אז באמת המודל ישתנה.
(47:29) אני חושב שיש לכם עכשיו חלק גדול בשינוי, שני מציאות, לעשות באמת הרבה יותר טוב בעולם.
(47:35) אז תודה ששיתפתם את זה.
(47:37) ואני באמת רק מאחל לכם רק שתישארו כמו שאתם.
(47:40) או שנתפתח.
(47:41) ושתתפתחו וכמו שאתם.
(47:43) שנתפתח.
(47:43) באמת, שתתפתחו ותעשו, ולך אני כמובן מאשר, מאחל המון הצלחה בתחום.
(47:50) שחלק מתוך המשרד שלי זה בכלל אינטרס.
(47:54) מרגש.
(47:55) וכבר זוכה להצלחות רבות וגדולות וטובות ומביאה גאווה גדולה.
(48:01) אתה, נדבר עליך, אתה הרבה בשמחה, וכל מה שתעשה, בארץ ובחול, נגיד, אני אשמח בארץ שנראה אותך הרבה, אבל אם בחול נבוא לבקר אותך.
(48:09) לשמחה.
(48:10) ושתמשיכו לגדול ולהתפתח ומגיע לכם.
(48:14) תודה רבה.
(48:15) אז תודה לכם, לאורן ובתל.
(48:20) פוקי ופוקפוקו, צריך להגיד איזה מתונן יש לי, יש לי כינויים שלהם.
(48:26) תודה שבאתם, ותודה לשרון קניאל, שאחראית פה לכל, ועל הסאונד להקלטה וכל הדברים המוזרים על המחשב.
(48:33) ולכם המאזינים, אני מבקש, יש פה קול, שמאוד חשוב שישמעו אותו.
(48:38) אז תשתפו אותו, תפיצו אותו.
(48:42) יש מישהו שעכשיו הוא נמצא בצומת, הם עכשיו רבים, הם התגרשו ועוד לא התגרשו ורבים, תשלחו להם את הפרק הזה.
(48:49) תדעו שאפשר אחרת.
(48:51) יוכלו לתת איזושהי זווית, כי אפשר.
(48:53) באמת אפשר אחרת.
(48:55) אפשר, גירושים זה לא סוף, זה התחלה.
(48:56) רק טיפה טיפה לנשום.
(48:58) לנשום ולחשוב טוב טוב טוב לאן אתה רוצה להגיע.
(49:02) נכון.
(49:04) יפה, אז תודה רבה, נתנו לך עוד בפרק הבא.
(49:08) תודה, תודה.