אופטימיות בגירושין: עידן אלתרמן על הפחד, ההחלטה וה"אחרי"
פרק 25 בפודקאסט "משהו עם גישור"
עידן מספר בסטנדאפ על החיים שאחרי הגירושין. דייטים, חופש, ועוד כמה דברים שאי אפשר לאמר בפודקאסט. אבל יש משפט אחד שהוא שומר תמיד, גם על הבמה: “תבינו, להתגרש זה חרא. זה כאב לב, זה פחד משתק, זה ממש לא כיף. אבל זה שווה את זה לחלוטין.”
לא כולם שומעים את החצי השני של המשפט.
25 שנה ואז
עידן היה ביחד עם בת זוגו 25 שנה. לא היה שם אירוע דרמטי, לא שבירת צלחות, לא אולטימטום. היה משהו שמתבשל לאט. עשר שנים שבהן הדברים לא היו טובים, לא איומים, רק לא שלמים. התקשורת ביניהם הפכה להיות בעיקר סביב ילדים ובירוקרטיה של הורות.
הטריגר הגיע אחרי טיול משפחתי לאוסטרליה. טיול עם הרבה אהבה והרבה כיף, אבל גם עם המון זמן להיות ביחד, וכל אותו זמן ביחד הצית שאלה: האם לא יהיה לכולנו יותר טוב בנפרד?
עידן תיאר את התהליך שעבר כחקר. לא של הגירושין, אלא של השאלה הגדולה יותר: מה המשמעות של החיים? למה אני מרגיש שלא טוב לי כשיש לי בית, ילדים, בריאות? הוא קרא, חשב, ניסה לאמן את עצמו להגיד “טוב לי”. זה לא עבד. כי המילה הנכונה לא הייתה “מאושר”, היא הייתה “אותנטי”.
הפחד
עידן עבר ניתוח מסובך. חתכו אותו בצוואר, הזזו מיתרי קול, קיבעו לחץ בעמוד השדרה. הוא לא פחד מהניתוח כמו שפחד מהגירושין.
הוא מסביר את זה ככה: כשאנשים מגיעים לצומת של פרידה, הם מתים מפחד. על מה יהיה בעתיד, על הילדים, על הכסף, על הכל. ומהפחד הזה לפעמים יוצאת תוקפנות. מגיע כעס לא נכון. הגיון לא נכון. ואז מי שנכנס לתמונה הראשון מרוויח את זה.
הוא עצמו בחר אחרת. הלך לייעוץ זוגי, מסביר שאפשר לדעת להתגרש לא פחות משאפשר לדעת לחיות ביחד. אחרי זה, גישור. ואת כל הדרך הזו הלך תוך שהוא מנסה לראות גם את הצד השני, לא רק את הצד שלו.
ג’ירפה ותן
עידן נחשף לתורת התקשורת המקרבת של מרשל רוזנברג, שעובדת עם שני דמויות: ג’ירפה ותן. הג’ירפה מייצגת שפה אמיתית, פגיעה, אמיצה, מהלב. התן מייצג את הפחד, האגו, הכאב שמדבר כשאנחנו לא שומרים על עצמנו.
על בסיס יומי, ביחסים, רוב האנשים מדברים בשפת התן, בלי לדעת. גירושין הם הרגע שבו שפת התן מקבלת את ההזדמנות לקחת שליטה. כי פתאום יש פחד, יש כסף על השולחן, יש ילדים, יש “מגיע לי”. ובמקום הזה קל מאוד להפסיק לדבר בשפת הג’ירפה.
לאמץ שפת ג’ירפה בזמן גירושין דורש אומץ. כי אומץ אמיתי הוא להיות פגיע. לבכות. לגבר, זה אומר לפעמים להודות שאתה מפחד. עידן מספר שבכה בגישור יותר מבת זוגו לשעבר, הרבה יותר. ויצא מהחדר כמה פעמים רק כדי לנשום.
שלוש שנים אחרי
ביום שלפני ההקלטה עידן לקח את ביתו הקטנה מהגן, בילה איתה שעה, ואז אסף את הבת הגדולה יחד עם אמה. עשו לוגיסטיקה של חנייה בגשם. נפרדו בחיבוק.
הם גרים מרחק הליכה אחד מהשני. הוא יוצא את הכלב לעיתים קרובות ליד הבית הישן. הילדים עוברים בינהם. יש ביניהם עדיין לפעמים מתיחויות, כי כך זה עובד, אבל בגדול שניהם מרוצים, שניהם צמחו.
בן 18 שלו הוא מסביר בפתיחות שלא צריך להישאר במקום שלא נכון. שהחלטות קשות אפשר לעשות. שלפעמים אין החלטה לא נכונה, רק החלטה שצריך אומץ לקחת. זה מה שהוא ומאיה לימדו אותם, לא בדיבורים, בדוגמה.
הרגע ברבנות
עידן מספר על הרגע שסיים הכל פורמלית. הוא ובת זוגו לשעבר ישבו ברבנות מול הדיינים. הדיין שאל אם הוא נתן אלתרמן, עידן אמר כן, הגעתי לרבנות כי אשתי תפסה אותי עם לאה גולדברג. צחקו. יצאו מהרבנות. התחבקו חזק בחוץ, בשם דוד המלך.
לא היה מתוכנן, לא היה טקס, לא היה מאורגן. אבל זה היה הטקס שלהם.
המסר לאחרים
פעם עמד מישהו ברחוב ואמר לעידן מה גירושין יעשו לילדים שלו. מנה בעיות, משברים, פסיכולוגים. זה הפחיד אותו מאוד. לקח שנים להבין שהאדם הזה דיבר מהסובייקטיביות שלו בלבד, לא מהמציאות.
היום עידן רוצה לתת לאנשים שנמצאים בצומת גם את הצד השני של הסיפור. לא לומר שזה קל. לא לומר שזה לא כואב. אלא לומר: ראיתי את הצד האחר. יש שם אור. ואפשר להגיע אליו בטוב.
ןשאלות ותשובות: לראות את הצד השני – איך מתגברים על הפחד מגירושין ובונים שותפות חדשה
כן. אחד המסרים המרכזיים בפרק הוא שהפחד הוא טבעי ואפילו בלתי נמנע – אך הוא לא חייב לנהל את התהליך. כאשר בני הזוג בוחרים להסתכל קדימה, ולא להיתקע בפחדים ובתרחישים שליליים, ניתן לעבור גירושין בצורה מכבדת, רגועה ואפילו מצמיחה. הפחד קיים – אבל הבחירה איך לפעול בתוכו היא זו שקובעת את התוצאה.
האופטימיות אינה נאיביות, אלא גישה פרקטית שמאפשרת תהליך בריא יותר. כפי שמתואר בפרק, אופטימיות מאפשרת:
- לראות עתיד אפשרי טוב יותר
- להפחית הסלמה וקונפליקט
- לקבל החלטות מתוך רוגע ולא מתוך פחד
היא לא מבטלת את הקושי – אלא נותנת דרך להתמודד איתו נכון.
לא בהכרח. אחד המשפטים המרכזיים בפרק הוא:
לא הגירושין פוגעים בילדים – אלא הדרך שבה ההורים מתגרשים.
כאשר ההורים:
- שומרים על תקשורת מכבדת
- שמים את הילדים במרכז
- משתפים פעולה כהורים
הילדים יכולים להסתגל ואף לצמוח מתוך השינוי. לעומת זאת, קונפליקט מתמשך ומאבקים הם אלה שפוגעים באמת.
הרבה מהפחדים מבוססים על סיפורים אישיים של אחרים – שהם סובייקטיביים ולא בהכרח רלוונטיים. בפרק מודגש:
- כל משפחה היא עולם בפני עצמו
- התוצאה תלויה בהתנהלות ההורים
- אפשר לייצר מציאות אחרת לחלוטין
הדרך להתמודד עם הפחד היא לא להימנע מהחלטה – אלא ללמוד איך לעשות אותה נכון.
זהו אחד המפתחות החשובים ביותר. לראות את הצד השני אומר:
- להבין שגם הצד השני מפחד
- להכיר בצרכים שלו
- לא לפעול מתוך “מי צודק” אלא מתוך “מה נכון לשנינו”
הגישה הזו מפחיתה קונפליקט ומאפשרת פתרונות שמשרתים את שני הצדדים ואת הילדים.
גישור מאפשר:
- שיח ישיר בין בני הזוג
- פתרונות מותאמים אישית
- שמירה על מערכת יחסים כהורים
לעומת זאת, ההליך המשפטי:
- מחדד קונפליקט
- מתמקד בזכויות ולא בצרכים
- מייצר לעיתים נזק ארוך טווח למשפחה
הפרק מדגיש עד כמה הבחירה בגישור היא בחירה אמיצה ואחראית.
לא. מחלוקות הן חלק טבעי מכל מערכת יחסים – גם אחרי הגירושין. ההבדל הוא:
- האם יודעים לנהל את המחלוקת
- האם יש יכולת להקשיב ולהתפשר
גישור נכון לא מבטל קונפליקט – אלא נותן כלים לנהל אותו בצורה בריאה.
בפרק עולה רעיון חשוב:
המטרה אינה “להיות מאושר כל הזמן”, אלא להיות אותנטי.
כאשר אדם נמצא בזוגיות שאינה נכונה לו לאורך זמן, נוצר פער פנימי שמוביל לסבל. הבחירה להיפרד יכולה להיות בחירה של כנות פנימית – ולא של בריחה.
הבסיס לכך הוא שינוי תפיסה:
- מזוגיות → לשותפות הורית
- ממאבק → לשיתוף פעולה
דוגמאות מהפרק:
- מגורים קרובים
- שיתוף פעולה לוגיסטי
- תקשורת ישירה
זה לא אומר שאין מתחים – אבל יש מחויבות לניהול נכון שלהם.
המסר המרכזי הוא:
- לא לפעול מתוך פחד
- לא להיגרר לנרטיבים שליליים
- לבדוק את הדברים בצורה מודעת
ובעיקר להבין:
אפשר להתגרש אחרת. אפשר להתגרש בטוב.
והדרך שבה עושים את זה – היא זו שתשפיע על החיים קדימה.
תמלול מלא של הפרק
(0:18) שלום אבישר .
(0:20) שלום נדב.
(0:22) אנחנו פה עוד פרק.
(0:24) של פירוק והרכבה, המדריך.
(0:26) המדריך האופטימי.
(0:28) האופטימי.
(0:29) כן.
(0:29) למה זה כל כך חשוב, לדעתך, שהיא מדריך אופטימי?
(0:34) טוב, תכף גם נגיד מה מיוחד בפרק היום, שהוא סוג של פרק, נקרא לו חגיגי, אבל כי אופטימיות היא שם המשחק, כי למה להעביר את החיים בלעדיה?
(0:49) נכון.
(0:51) זה אמר פעם, אני חושב, חיים שפירא, שמעתי אותו אומר, התכונה הכי טובה שאתה יכול לאחל לבן אדם זה שיהיה אופטימי.
(0:59) אופטימיות זה בריאות, זה עושר, זה הצלחה.
(1:02) אנשים אופטימיים הכי טוב להם בחיים.
(1:05) ואני חושב שדווקא במקום של הגירושים, שאנשים במצב הכי קשה, הכי מפחיד, הכי עם סימני שאלה, שם אם תהיה עוד יותר אופטימיים, יהיו עוד יותר אופטימיים.
(1:19) כל התהליך יהיה הרבה יותר קל והרבה יותר מרומם, ממש אפשר לצמוח מתוך התהליך הזה.
(1:26) אז בשביל זה, אני חושב שהבאנו לכאן, כן, איפה הדראמרון, אבל כן, תופים תופים, כמו שדופנה שלי אומרת, את אחד האנשים הכי אופטימיים שאנחנו מכירים, שהפך להיות דובר מאוד מאוד טוב לכל הנושא של גירושין נכונים וטובים וצמיחה.
(1:44) עידן אלתרמן, שלום.
(1:47) אהלן, אבישר ונדב.
(1:49) תודה שלא קיבלת…
(1:51) כזה אינטרו?
(1:52) כזה אינטרו, כאילו היו…
(1:54) אני, מה שנקרא, אני תוהה אם אני בן אדם אופטימי, כי יקיריי, אנשים הקרובים לי, לא בטוח יגידו את זה, כי יש לי, כמו להרבה קומיקאים, חושבים שהקומיקאים הם אופטימיים, אבל הקומיקאים הרבה פעמים מאוד פסימיים.
(2:09) אפשר להיות נוירוטי ואופטימי, זה לא…
(2:13) בדיוק.
(2:14) אני יכול להגיד שהנושא שאנחנו מדברים עליו עכשיו, פירוק והרכבה וגירושים, זה נושא שבתוכו היה לי המון פסימיות גם, אבל האופטימיות ניצחה בסוף.
(2:31) זה מין מאבק כזה במוח בין הפסימיות לאופטימיות.
(2:35) אבל צריך שניים לריקוד הזה, מן הסתם.
(2:39) אז אתה יודע, בוא מעט ניקח את זה ונעבור, באמת, על המעבר הזה ועל ההבדלה הזאת שעשית בין האופטימיות והפוסימיות.
(2:45) כן.
(2:46) אבל איפה, אם אני יכול לשאול, איך זה התחיל?
(2:49) איפה הרגשת בהתחלה?
(2:52) מה חשבת?
(2:53) מה ציפית כשחשבת לגרושים?
(2:54) מה אתה מתכוון בהתחלה?
(2:56) לפני שהתגרשתם, לפני שהשיחה, איפה, מה…
(3:00) מה עבר עליך?
(3:01) תראה, אני קודם כל מאוד כן ופתוח בעניין, צריך להגיד כן, מאוד כן ופתוח בעניין הגירושים.
(3:11) מאיה, אשתי לשעבר, שאותה אני מאוד מאוד אוהב, והיא חברה טובה, יש להגיד, ואנחנו שותפים נפלאים כהורים, אז היא הייתה בעמדה אחרת ממני בכל הסיפור הזה.
(3:27) אתה רואה, זה ישר עושה לי דמעות, אני תמיד מתרגש מזה.
(3:31) אנחנו חייבים לארגן ספונסר, כאילו איזה חברת טישו לפודקאסט הזה.
(3:35) קלינקס.
(3:37) אז אני יכול להגיד לך שאנחנו, כמו הרבה זוגות ששמעתי, אני חושב שלא היה לנו טוב המון המון שנים.
(3:46) אני מדבר איתך על, סתם אני זורק, עשור.
(3:49) עשר שנים.
(3:50) עכשיו, מה זה לא היה טוב?
(3:52) זה אומר שלא היה אידיאלי, לא היה שלם.
(3:57) היה מתיחות.
(4:00) שיש לנו אחד לשנייה, נהיה לנו מאוד לא קל להיות בני זוג, והפכנו להיות הורים, והתקשורת בינינו הייתה בעיקר סביב הורות ובירוקרטיה של הורות על כל מה שמשתמע מכך.
(4:17) כך שכל המסע הזה אל האם להתגרש או לא, זה משהו שהתבשל מאוד מאוד לאט, אולי גם בראש שלה, אבל היא העדיפה לא לנקוט את הצעד של הפעולה לקראת זה, כי כמובן זה מפחיד.
(4:38) והיינו בכמה צמתים של ייעוץ זוגי, שאתה נדב כמגשר, אתה יודע כמה זה חשוב ייעוץ זוגי.
(4:46) איך אני אומר בהופעה שלי בסטנדאפ, ייעוץ זוגי זה לא רק בשביל לדעת איך לחיות ביד, זה גם בשביל לדעת איך להיפרד מהכסף שלך.
(4:58) זה היה היסטרי, עד שזה הגיע לאיזושהי נקודה מסוימת, זה לאו דווקא קשור לריבים או לא, אין כאן שבירת צלחות וטוב אני לא יכול יותר, אין את הדרמה הזאתי, אלא יש איזה מפגש של החיים עם עצמך ואיפה אנחנו בעניין הזה, היה איזשהו טריגר מסוים שכבר זה נהיה מאוד קשה, שעשינו גם עם הילדים שלנו, שאני מוכרח להגיד, יש לי זיכרונות מדהימים מהטיול הזה, היה הרבה אהבה והרבה כיף, אבל גם הרבה דברים כמו שיש לפעמים בטיולים משפחתיים, בטח למקום כמו אוסטרליה, שזה רחוק וזה הרבה להיות ביחד.
(5:45) ואז התחלתי להתעסק במחשבה של האם לא יהיה לנו יותר טוב, קודם כל לילדים שלנו, האם לא יהיה להם יותר טוב עם מאיה ואני, נגדל אותם.
(5:57) עדיין כזוג הורים, אבל בשני בתים, עם החופש שלנו.
(6:03) ונורא קיוויתי שנשמור על קשר טוב בינינו, אבל אפרופו האופטימיות והפסימיות, אני הייתי אופטימי שזה לא יצלק את הילדים, בעד מידה מסוימת, אתה יודע, אין לדעת עד הסוף, אבל שלוש שנים אחרי אני יכול להגיד לך שאני חושב שזה עשה לילדים מאוד טוב.
(6:21) אני הייתי אופטימי שמאיה תמצא אהבה גדולה, וכך כרגע, כך אכן קרה, כבר שנה יש לה אהבה מאוד מאוד גדולה.
(6:31) אני בדברים האלה הייתי מאוד אופטימי, אבל אני חושב שמאיה היה לה יותר פחד מזה.
(6:39) ותשמע, אני רק אסכם את המונולוג הארוך הזה בזה שעדיין אהבתי אותה.
(6:46) זה גוון אחר של אהבה שהייתה לנו בתחילת הדרך, אבל זה יותר דברים שקשורים לדאגה ואכפתיות, אכפת לי שהיא תהיה מאושרת, היא גם אמא של הילדים שלי, היא גם מישהי שהייתי איתה 25 שנה, ואני חושב שהנוכחות שלי בחייה לא גרמה לה להיות מאושרת יותר.
(7:09) לא כי אני בן אדם בלתי נסבל, אלא כי הגענו לאיזשהו מיצוי.
(7:14) ואני ראיתי את זה והיה לי יותר אומץ לעשות את הצעד.
(7:19) זהו, סוף מונולוג.
(7:21) תודה.
(7:22) כמו שראיתי את הסיפור של הרבה אנשים, לקחת אותו וזיקקת אותו על הביחד, הכן, הלא.
(7:30) זה דבר מאוד מפחיד כמובן, ואחרי זה אמרו לי שלנשים, אתה יודע, מאיה הייתה בת 45 כשהתגרשנו, 46 אולי, אני הייתי שנה מעליה, זה גיל גם כן מפחיד קצת להתגרש בו, כי לך תדע מה יהיה הלאה, דברים כלכליים שמכניסים למתיחויות.
(7:55) אני, ברור לי לגמרי למה זה הדבר הכי מפחיד בעולם, ומהפחד הזה יש לפעמים תוקפנות, ואני שומע על סיפורים איומים של פרדות, כי האגו נכנס פנימה, והפחד מה יהיה הלאה.
(8:14) והכי חשוב, אני חושב, כש…
(8:16) עושים תהליך של בדיקה, אני לא קורא לזה אפילו תהליך של פרידה, אבל תהליך של האם אנחנו רוצים לדבר על זה, לשים את הדברים על השולחן, האם לא יהיה לנו יותר טוב בנפרד.
(8:30) צריך, מה שהכי חשוב זה לראות את הצד השני, זה המפתח לעשות את זה טוב, כי כמו שלך קשה, ואתה רוצה להגן על החלק שמגיע לך, כלכלית או בירוקרטית, לא יודע מה, הסדרי ראייה, אותו דבר היא והפוך והצלחנו לעשות את זה גם בעזרת ייעוץ זוגים מדהים של מטפלת בשם דיאנה אידלמן היא מטפלת זוגית הרבה הרבה שנים, היא נפלאה, היא גם שם דבר בתחום הזה והיא מאוד עזרה לנו דיאנה אידלמן ואני בהחלט חושב שבדברים האלה לפעמים צריך עזרה מקצועית, גישור ואז הלכנו כמובן, כשהחלטנו להיפרד, הלכנו לגישור כל הכבוד.
(9:13) ומה בתוך הייעוץ הזוגי או בגישור, או בכלל מהחברים, הסביבה, אל תמשיכה, גם אתם בעצם הכרתם.
(9:22) אבישר ואני.
(9:23) כן.
(9:24) אבישר זה כמו אח שאנחנו בכלל, הוא הזוגיות הכי יציבה שהייתה לי.
(9:30) אז אני יכול להעיד ש…
(9:33) זאת אומרת, הכרנו עוד לפני, אבל…
(9:36) כמי שהתגרש שנתיים שלוש לפני, אז יצא לנו לדבר הרבה על בעצם הפחד מהשינוי הגדול ועל העניין הזה שלהתגרש זה תהליך קשה, זה תהליך מפחיד.
(10:01) להיות גרוש לעומת זאת זה מצב, סך הכל נגיד להיות גרוש באושר זה הרבה יותר טוב מאשר להיות נשוי לא באושר.
(10:12) כמו שלואי סיקיי אמר, nobody says my divorce is falling apart.
(10:17) הרוח שלו כל הזמן מרחפת בהקשרים האלה, אז כן.
(10:22) אז בעצם היה את התהליך שעברתם.
(10:25) שהייתם בתוך טיפול ודיברתם ושאלתם את השאלות ואז גישור וסביבה תומכת אבישר אני יודע שהתגרש מאוד טוב, כבר דיברנו על זה ועשה את זה מאוד נכון אני מוכרח להגיד שאבישר ויעל הם ילדיו הרבה פעמים מזכירים לי את מאיה ואותי כלומר, אתה יודע, הם ביחסים מאוד טובים ואני שומע אותו מדבר איתה בטלפון וככה אני הרבה פעמים מדבר עם מאיה לי יש עדיין התניות מול מאיה, למרות שאנחנו כבר לא בני זוג, שלפעמים אנחנו כן דברים מהעבר חוזרים, ופתאום יש כן ריב, זה לא הכל גן שושנים, אנחנו במתיחות לפעמים, וכן יש צעקות פעם, אבל בגדול אני חושב ששנינו טוב לנו, ואנחנו מבינים את המקום שלנו, אנחנו זוג הורים.
(11:19) לילדים, זה הדבר הכי יקר לנו בעולם, הילדים שלנו, אז למה שלא נראה לילדים גם כן, שגם ההורים שלהם, אכפת להם אחד מהשנייה?
(11:32) גם, וגם אני רוצה כאילו רק לחדד איזשהו, משהו שאמרת הרגע, זאת אומרת, ימשיכו להיות מתיחויות בין שני אנשים שהם שותפים ל…
(11:45) מפעל חייהם.
(11:48) אנחנו נחשוב אחרת במגוון של נושאים, לפעמים אינטרסים יתנגשו פה ושם, זה לגמרי בסדר.
(11:58) החוכמה, וזה כאילו בקטנה כאילו לעניין הטיפול הזוגי או הגישור, זה שזה לגיטימי שתהיינה מחלוקות.
(12:09) עכשיו בוא נדבר על זה, אפשר לדבר על זה, אפשר להגיע לפתרונות, לפעמים צד אחד ייאלץ להתפשר, לפעמים שני הצדדים יצטרכו להתפשר, והכל בסדר, כאילו אלו החיים.
(12:25) יש שיחה שהיא כל כך, אני חושב כל הזמן מה מי שמאזין, ואנשים מאזינים לפודקאסט הזה, זה מדהים, אני מקבל המון תגובות מאנשים שבאמת…
(12:34) מצאו בפודקאסט הזה איזשהו קול של וואלה אפשר ואפשר בטוב וזה לא חייב להיות מלחיץ ומפחיד ומאיים ואני שומע אתכם ואני מתחבר כמובן לכל מילה וזה פשוט כל כך נכון וכל כך בריא וכל כך שפוי ופשוט נכון אבל אני חושב בצומת הזה שהיה שיכולתי לבחור אני יכול ללכת עכשיו לזכור את שירותיו של עורך דין אני יכול לשלוח תביעות, אני יכול לתת למישהו אחר כביכול לדבר בשמי.
(13:07) ובמקום הזה לקחת אחריות ולדבר בעצמי עם ההורה השני, שיש לי כעס, יש לי חשש, אני לא יודע מה יהיה, והבחירה הזאת היא בחירה מאוד מאוד אמיצה.
(13:23) מאוד.
(13:23) ולקחת אותה, אז אני באמת תוהה, מה…
(13:27) איך יכולת?
(13:30) תראה, אני חושב שהיה לי אומץ.
(13:32) גם מאיה היא בן אדם מאוד מאוד אמיץ.
(13:34) ספציפית שמה אני הייתי האמיץ יותר, אני חושב.
(13:39) בהרבה הרבה דברים שקשורים למשפחתיות, מאיה היא אמיצה יותר ממני.
(13:45) דברים שקשורים להחלטות בנוגע לדברים שקשורים לילדים, אוקיי?
(13:49) ואני כזה מתלבט, והיא…
(13:52) מאיה היא, אתה יודע, היא גם בחירה מאוד בכל מה שהיא עושה בחיים שלה.
(13:57) היא מצליחנית סופר.
(14:00) אז חשוב לי להגיד את הדבר הזה, זה לא שהיא…
(14:02) כשהגרוש, כשהבן זוג לשעבר, האקסון, ככה ממליץ על ההורה השני, זה ההמנסה הטובה ביותר שיכולה להגיע, זה באמת הכי אמיתי.
(14:13) תראה, אני חושב המון על הסבל האנושי.
(14:18) המון.
(14:19) אני יודע, זה…
(14:19) זה משפט, כן.
(14:20) כן, אני אסביר.
(14:22) שמתי לב שבכל פעם שנכנסנו לאיזשהו משבר, אני הלכתי וקראתי המון דברים שלאו דווקא קשורים לזוגיות או לייעוץ זוגי, אלא שקשורים למה שנקרא משמעות הקיום, משמעות החיים.
(14:39) קראתי, כי כל הזמן שאלתי את עצמי, יש לי אישה חכמה, יפה, מוכשרת, שבסך הכל זה לא שאנחנו כל יום, אין כאן מקרים קשים, קיצוניים של ניכור או משהו כזה.
(14:58) יש אהבה בבסיס עם כל הכתמים שהדף הלבן הזה קיבל במהלך השנים.
(15:05) והתעסקתי הרבה בשאלה למה אני מרגיש שלא טוב לי?
(15:11) או אולי אני סתם נודניק?
(15:13) אולי אני, כמו שאביסר אמר, נוירוטי, שהוא כל הזמן מחפש, וזה, תסתכל, יש לך בית מדהים, ילדים מדהימים, קריירה טובה, בריאות, וזה, מה אתה בוכה, מה אתה מרגיש את הדבר הזה בכלל?
(15:27) וניסיתי לאמן את עצמי כל הזמן להגיד, טוב לי, כאילו, טוב לי, תפסיק לחשוב שלא טוב לך.
(15:39) וקראתי הרבה ספרות על מה משמעות החיים, מה אנחנו צריכים, הרי זה סך הכל תקופה די קצרה, ולאלה שלא מאמינים בגלגול נשמות, זה נגמר וזהו.
(15:53) וחשבתי לעצמי, האם זה נכון לחיות כל הזמן בשאלה הזאת, כן טוב לי או לא טוב לי, או…
(16:02) אני נורא פחדתי לעשות צעד ואז להרגיש שעשיתי טעות או שהמצפון שלי מאוד יכאב על זה שהצעד שיזמתי יהיה בעייתי למאיה, in the long run, ולא יודע מה, וזה יעשה לה לא טוב, אז חשבתי גם הרבה עליה, ואני חושב שגם היא עליי, זה לא רק…
(16:24) ולכן קראתי לזה הסבל האנושי, מכיוון ש…
(16:28) אנחנו חיים כאילו בעולם המודרני, בעולם המערבי, אתה יודע, שיש לך access לכל, לכל הטיפולים, לכל סוגי הרפואה, ועדיין יש משהו מאוד מהותי שממשיך להתקיים תחת הכותרת הזאת, סבל האנושי, וזה שהאנושות עוד לא פתרה את העניין הזה של…
(16:55) נישואין כיחידה כלכלית גם, זה משהו שמסובך.
(17:02) אני רואה כשהתגרשתי, המון המון חברים בגילי, שגם נשואים הרבה 20 שנה וכו’, אמרו לי, איך עשית את זה?
(17:11) אני גם רוצה.
(17:12) זה המון אנשים, וואי, אתה יודע שגם אני חושב על זה הרבה.
(17:17) ואני אומר, למה זה צריך להיות כל כך קשה הדבר הזה לאנשים?
(17:25) ויש סבל מתחת לפני השטח.
(17:27) לא משנה כמה כסף יש לך, כמה אתה מצליח בקריירה, יש סבל כשאתה נמצא במקום שהוא לא אותנטי לך.
(17:36) אני רק רוצה בקטנה, אני נזכר בשיחות שהיה לנו באמת לפני…
(17:46) ארבע שנים, חמש שנים, משהו כזה סביב ההחלטה וכל מיני רעיונות מנחים שנגיד רעיון מנחה אחד היה שלא משנה מה הכבוד והמחשבה על אם ילדיך לא, אין שום סיבה שישתנה ומחשבה נוספת שהייתה, ושיחה, שלימים זה באמת מה שקרה, זה איזושהי בכלל הסתכלות גיאוגרפית על הדברים, של בוא נשים רגע את הילדים במרכז, ועצם זה שגם בפרידה, והיום אפילו יותר, אתם גרים במרחק הליכה, ובעצם…
(18:34) של שתי דקות.
(18:35) של שתי דקות.
(18:37) מה זה, עברת משמונה דקות לשתי דקות.
(18:39) עברתי קודם שמונה דקות?
(18:41) לא, לא, לא.
(18:42) אני זוכר איפה גרת ואיפה אתה גר עכשיו, אז כאילו…
(18:45) וחשוב גם להגיד למאזינים שלא יודעים, שאולי במקרה מכירים את הסרטונים שאני מעלה עם הילדים שלי, כי היו המון כאלה, זה הכל בבית של מאיה, שהיה הבית שלי, כי אני עזבתי את הבית, ואני נמצא שם דרך קבע ואני מוציא את הכלב כל הזמן, אז…
(19:02) כן, תמשיך אביסו.
(19:04) אז זהו, אני פשוט מהרהורים על הסבל האנושי, אני כזה משכתי את זה לאיזושהי אמירה פרקטית על זה ששמתם את הילדים במרכז, מאוד נזהרתם בזה בכבודה, זה לא בכבוד, זאת אומרת, נזהרתם זה בשלומה של זו ולהפך.
(19:27) ובעצם עשיתם שיפט ממשפחה שמתפקדת עם זוגיות שהגיעה לסוף דרכה למשפחה שמתפקדת בלי הפיגום הזה של הזוגיות.
(19:47) בדיוק, יש אמת פתאום ברביעייה שלנו.
(19:52) יש הרבה יותר אמת, אני חושב, הרביעייה שלנו, מה היה אני ושני הילדים.
(19:59) אני נזכר באיזשהו משהו שתמיד היו אומרים לי על להיות מאושר, כאילו שהייתי משתף חברים שלי ושיתפתי את הפסיכולוגית שלי בעניין הזה של להיות מאושר.
(20:17) והיא תיקנה אותי למשהו מאוד מאוד נכון שאני כל פעם מזכיר.
(20:22) אושר זה רגש, וזה בא והולך, אלא אם כן אתה, לא יודע מה, ברסלבי, ואז אתה כל הזמן בקרחנה של להיות מאושר.
(20:32) אבל המשמעות…
(20:32) שנגבה את המטריה.
(20:33) בדיוק.
(20:34) אבל המשמעות של רגש באנגלית, emotion, המקור של המילה זה energy in motion.
(20:42) זה אינמושן, האנרגיה הזאת היא בתנועה.
(20:45) מה שהציפייה להיות כל הזמן מאושר, אם אתה מתגרש ולא טוב דרך אבס, אתה אומר אני רוצה להיות מאושר, זה קצת ציפייה מאוד מאוד גדולה, כי קשה להיות כל הזמן מאושר, אבל המילה הנכונה היא אותנטיות.
(21:00) ולכן אמרתי יש בזה איזושהי אמת, כי מגיע שלב מסוים שאתה מרגיש ש…
(21:08) נהיה לך קשה?
(21:11) המילה סבל היא מילה עונה מאוד בומבסטית, אבל אני באמת תוהה למה צריך לחלוק את אותו חלל עם אדם שאתה מרגיש שזה לא נכון שתמשיכו להגדיר את זה, את ההגדרות האלה שהיו נכונות לפעם, שאנחנו ביחד בחרנו לחיות ביחד באותו בית.
(21:35) וללכת לישון ביחד באותה מיטה, אלא אם כן רבים והולכים לישון על ספה, מה שמעולם לא קרה.
(21:41) אבל זה קצת מטורף למשוך דבר כזה כל כך הרבה שנים עם איזושהי התחייבות בעיניי.
(21:51) והדברים האלה מחלחלים בסופו של דבר לאיזשהו סבל.
(21:54) למה?
(21:54) אפשר לחיות בטוב גם אם מתגרשים, וזה כאב לב גדול וזה קשה מאוד.
(22:02) אבל מי אמר שהחיים הם פיקניק?
(22:05) לעשות איזשהו שינוי, כי זה מהות החיים, תנועה.
(22:09) זהו.
(22:11) זה הוסיף כוכבית, איזה יופי של דבר ללמד את הילדים.
(22:15) נכון.
(22:16) נכון, זה עוד מסר ששירה כבר אני מדבר איתה על זה, היא בת שמונה עשרה, ואני מדבר איתה שיחות מאוד פתוחות על הכל.
(22:24) אורי הוא קטן יותר, הוא בן אחת עשרה, אז זה יותר כאילו מורכב לדבר איתו לעומק.
(22:29) אבל עם שירה אני אומר…
(22:30) אני אומר לה, אנחנו גם מעבירים לכם מסר שלא צריך להיות במקום שלא נכון לך ולפעמים צריך לסמוך על זה שאין דבר כזה החלטה לא נכונה.
(22:45) כמה מהסיפורים שאתם, שאתה מספר, המסר הוא לא רק שאתה לא טוב לך, אתה יכול ללכת.
(22:52) המסר והדוגמה האישית שאתם נותנים.
(22:55) זה גם איך לעשות את זה נכון.
(22:57) ודיברנו על זה פה, אבל באמת חשוב להגיד את זה.
(23:00) גירושים לא פוגעים בילדים.
(23:02) איך שההורים מתגרשים זה מה שפוגע בילדים.
(23:04) בוודאי, בוודאי.
(23:05) וכשההורים בוחרים בדרך שלכם, וזו בחירה, תמיד זו בחירה.
(23:08) בוודאי.
(23:09) הילדים עפים למעלה, בכל הפרמטר.
(23:12) וזה זכות, כי זה הורות.
(23:14) לא רק זה, גם ילדים יכולים, ככל שהם יותר קטנים, אגב, הם יכולים לספוג הכל.
(23:22) כלומר, מה זה לספוג הכל?
(23:24) מבינים את הסיטואציה ויכולים להיות אדג’סטבל, מה המילה בעברית?
(23:33) יכולת להתאים את עצמם.
(23:35) איזושהי גמישות, אני חושב, שככל שהילד יותר גדול, זה יותר קשה, כי הוא כבר יותר מלא, אתה יודע, מה שנקרא, הקידוד של החיים, וכל מיני התניות שמפחידות אותו, אבל זה ללא ספק, לפעמים אנשים מגזימים מאוד, אני חושב, אני אתן לכם דוגמה.
(24:01) לפני איזה עשור באמת, כאילו, אני זוכר שפגשתי איזה שחקנית מפורסמת, אני לא אגיד את שמה, שאני יודע שהתגרשה לפני ככה וככה, גם מאיש תקשורת, פגשתי אותה ברחוב, ואיכשהו שאלתי אותה כמה שאלות על זה, על הגירושים וזה, והיא קראה בין השורות שאני באיזשהי צומת ואני מתלבט.
(24:23) ופתאום היא הגיבה, אתה הולך להתגרש?
(24:27) אתה יודע מה זה הולך לעשות לילדים שלך?
(24:30) והיא מנתה את כל הבעיות שיש עם הילדים, המשברים והדיכאונות והפסיכולוגים והזה, ולקח לי המון זמן, כשאני אומר המון זמן, זה המון שנים להבין שהיא דיברה מסובייקטיביות שלה נטו, וזה היה באיזשהו מקום אפילו חסר אחריות, לא שהיא מטפלת בזה, אבל זה כאילו…
(24:53) את יכולה לספר לי מה עבר עלייך, אבל היא כאילו אמרה, זה המציאות שהיא מכירה.
(24:58) אבל ככה הם עשו את זה, את הגירושים.
(25:01) ואני פחדתי, פחדתי שמה שהיא אומרת יקרה לילדים שלי.
(25:04) זה כל כך חשוב מה שאתה אומר, כי אני רואה את זה ברשתות, בקבוצות הפייסבוק, שיש אנשים שמגיבים באופן סמטי, תמיד הם מגיבים לכל תגובה, ונותנים כביכול מידע.
(25:18) מה אפשר לעשות, איך לתקוף משפטית מה לעשות.
(25:22) עכשיו, את חלקם אני מכיר, את המקרים שם מאחור, ואני יודע שזו התנהלות קטסטרופלית.
(25:27) ואדם שנכנס למקום הזה, הוא מקבל המון מידע כזה שמאוד מפחיד, אבל זה באמת מידע סובייקטיבי, זה מידע שמדבר, הנה, אם אני הייתי מתחיל את המלחמה שלי יותר מוקדם, ככה הייתי פועל, אבל למה בכלל לבחור במלחמה?
(25:41) לחלוטין.
(25:41) בסופו של דבר, הנה, יושב כאן…
(25:43) בעל בצורה כל כך טובה, ובאיזה גאווה זו היום לדעת שככה הרמת את הילדים שלך והם לתפארת בזכות זה.
(25:53) כן, אם לא הייתה להם את האימא הספציפית הזאת, אני לא רוצה לחשוב מה היה על הילדים, כי בכל כך הרבה דברים מאיה היא שו מדהימה.
(26:03) אז חשוב לי באמת באמת להגיד את זה, שהנושא הזה של חקר ה…
(26:07) האם מותר לנו לעשות שינוי אם לא מספיק טוב לנו חקר הנושא הזה הוא היה יותר עליי מאשר עם מאיה אבל אני לגמרי חשוב לי להבהיר מאיה היא פנומן בכל מה שקשור להורות זה כל כך יפה לשמוע את זה כן בוודאי אבל אני גם אבי סער ששוב חוזרים ליעל אם ילדיו שמשל שהוא נעשה פרק פשוט ואז אני גם קצת מכיר אותה טיפה אני, אני הכרתי את אה…
(26:38) את יעל יואביק, זה 20 שנה.
(26:40) ועכשיו בבר מצווה של הבן של אבי סער, אז גם ראיתי את הבן זוג של יעל, והנה הם ביחד, והבן זוג של מאיה, אני כבר מכיר אותו, מאיה פגשה את הבן זוג שלי, באירועים משפחתיים, וזה בסדר, זה כמובן שעושים את זה לאט ובעדינות, אבל זה בסדר, אפשר לעשות את הדברים האלה.
(27:02) אני חייב להגיד איזשהו משהו על תקשורת מקרבת, שבאנגלית Non-Violence Communication, שזה מין תחום כזה של מרשל רוזנברג, יהודי, הוא חי עדיין?
(27:14) אני לא יודע אם הוא חי עדיין, צריך לברר.
(27:16) אני במקרה נחשפתי אליו, והוא אדם מאוד לא שגרתי באופן הדרך שבה הוא מטפל.
(27:27) הוא תמים, יש כאלה שיגידו שהוא אקסנטרי וילדותי, יש לו ממש בהרצאות שלו בובות על הידיים של בובה של ג’ירפה ובובה של טאן, החיה, טאן וג’ירפה.
(27:43) The Jackal and the Giraffe.
(27:45) ואלה שני האלמנטים שבהם בני אדם מתקשרים.
(27:51) זה עם זה.
(27:53) ג’ירפה זה שפת, באיזשהו מקום, האמת, הטוב, הלב.
(27:59) ג’ירפה זה היונק עם הלב הכי גדול בטבע.
(28:04) ותן, אני לא יודע למה בחרו בתן, אבל תן זה הסאבטקסט, זה הפחד, זה האגו וזה כל הדברים האלה.
(28:11) רוב האנשים, על בסיס יומי, ביחסים שלהם עם האורים, ועם הבוס, ובטח עם הבן זוג וכולי, מדברים הרבה פעמים בשפת התן.
(28:27) ואני יודע, זה נשמע מאוד מאוד מוזר להגיד כל הדברים, אבל חקרתי…
(28:30) זה נדבר גישורית לגמרי.
(28:32) זהו, אבל חקרתי מאוד מאוד את הדבר הזה, מה זה אומר שפת הג’ירפה, מה זה אומר שפת התן, וראיתי כמה מעטפת של תן יש, גם אליי.
(28:41) כל כך הרבה דברים שאני אומר לעומת האותנטיות של הג’ירף.
(28:47) עכשיו, בלדבר בשפת הג’ירף צריך להיות, צריך אומץ, כי האומץ זה להיות פגיע.
(28:53) האומץ זה לבכות, האומץ זה גם אם אתה גבר, כאילו להראות שאתה מפחד.
(29:00) זה דבר שקשה לגברים, ובגלל זה לפעמים זה הולך לתוקפנות אצל גברים, גם נשים כמובן, אבל אצל גברים לפעמים.
(29:07) אני שומע על סיפורים שהם מאוד קשים, לאו דווקא אלימות פיזית, אבל מעשים שקשורים לתהליך הפרידה וזה של, לא יודע מה, נעילת חשבון בנק וכל מיני דברים מאוד פרוטליים.
(29:18) פה אני צריך להגיד באמת, עם כל מה שמפורסם, זה לא מגדרי.
(29:22) יש טיפוסים ויש אנשים.
(29:23) אתה צודק, אתה יודע מה, אתה צודק.
(29:25) אני רואה הכל מהכל.
(29:27) אתה צודק, נכון, זה לא מגדרי, זה נכון.
(29:30) וגברים עברו תהליך מאוד…
(29:31) מאוד מאוד משמעותי.
(29:32) אני בכיתי בלי סוף, בכיתי, מרררתי.
(29:35) אנחנו פשוט לא מדברים על זה שאנחנו בוכים.
(29:37) בגלל זה אנחנו מרגישים לבד ותקועים הרבה פעמים בדפוסים של פעם, אבל משהו באמת קרה בין המינים, וגברים קרה משהו אחר.
(29:45) זה נפלא, אני חושב שזה נפלא.
(29:47) תהליך טוב.
(29:48) אתה יודע, בדיוק הייתי בספיידרמן החדש, בלי ספוילרים, אבל יש איזה קטע שאני לא יכול לעשות ספוילר להגיד מי בכה וכאלה, אבל…
(29:56) אבל פתאום אתה רואה כמה גברים בוכים, כאילו עם דמעות בידיים.
(30:01) ואני אומר לאורי, הבן שלי, אני אומר, תראה איזה יופי שהם בוכים.
(30:04) כאילו פעם זה לא היה.
(30:05) סופר הירו בוכה?
(30:07) מה, סופרמן היה בוכה?
(30:09) לא, הוא היה קצת עצוב, מתוסכל.
(30:11) פתאום אתה רואה אותם…
(30:12) זה לא היה אף פעם, בשחר ההיסטוריה גברים לא בכו, זה רק עכשיו.
(30:15) ה-20 שנה האחרונות, אנחנו באמת…
(30:18) זה המהפכה המגדרית, אבל קוראים…
(30:21) והכל משתנה, זה מרתק להסתכל על זה.
(30:24) אני בכיתי בלי סוף, בעיקר בגישור.
(30:28) בכיתי יותר ממאיה, הרבה יותר, כי גם אני בן אדם יותר, היא יותר can hold herself כזה בזה.
(30:35) אני התפרקתי המון המון פעמים, פירוק והרכבה, אפרופו.
(30:40) בכיתי המון.
(30:41) פעמיים אני זוכר שפשוט יצאתי, כמו ילד, יצאתי, לא יכולתי להכיל יותר את זה שאני בוכה ככה.
(30:49) או פשוט יצאתי מהחדר, הייתי חייב לנשום חמש דקות.
(30:55) זה חתיכת דבר להתגרש, זה מפחיד.
(31:00) תשמע, אני עשיתי ניתוח מאוד מסובך לפני שבע-שמונה שנים, שחתכו אותי בצוואר ונכנסו דרך להזיז את מיתרי הכל כדי לשים לי איזה קיבוע על הלחץ שהיה לי בעמוד השדרה, משהו מאוד מאוד קשה.
(31:16) שלא פחדתי כמו שפחדתי מלהתגרש מניתוח מאוד מאוד מסוכן לא פחדתי ככה כמו זה דבר מפחיד כל כך ובגלל זה זה אזור שזקוק להמון רוך ועוד דבר אחד אחרון לגבי מרשל רוזנברג הוא אמר עוד דבר מעניין שהולך איתו שבני אדם כאילו באו, הם על כדור הארץ ואז המהות שלהם מבחינתו שהם בכדור הארץ זה let’s play, let’s create, let’s love ובמקום זה המשחק שבני אדם משחקים אחד עם השני זה who’s right וזה נכון לגבי הכל, לגבי מלחמות, who’s right לגבי סכסוך שכנים וככל שאתה הולך לתוך הזום אין למיקרו בזוגיות יש המון את הדבר הזה של אני צודק ויש את כל הבדיחות שהאישה תגיד לה שהאישה צודקת וכך יהיה לך שקט וזה סבבה וזה נשמע מאוד ברור הדברים האלה אבל כשמגיע תהליך של פרידה ואז שני בני אדם מתים מפחד על מה יהיה בעתיד והאם זה בכלל נכון לעשות את זה.
(32:38) אז ה-who’s right הזה מאוד נכנס לפעולה וזה מוציא דברים לא טובים מהנפש הרבה פעמים.
(32:47) מגיע לי ככה, כי אני צודק.
(32:50) אתה יודע, במקום הזה, שזה מקום מאוד מאוד מסוכן, כי על התחושה של מי צודק אני שומע המון אנשים שהולכים ועל בסיס זה מקבלים ייעוץ משפטי.
(32:59) עכשיו קבעת הייעוץ בהתחלה למי שהולך לעורך דין ולא מגשר ולא שומע על התמונה הרחבה אז בייעוץ המשפטי מאוד קל להגיד בגלל שהוא עשה ככה אז מגיע לי כזה עכשיו בפועל נראה לך סוד אין לזה שום משמעות מי עשה אין השמעה בגירושין אבל זה כל כך מקום ללבות והמקום הזה החקר הזה שעשית אני כל הזמן מסתכל ואומר מה אנשים יכולים ללמוד מהמקום הזה של החקר הזה של והאתן, אנחנו קוראים לזה בגישור, להפריד את האדם מהבעיה.
(33:29) לדבר במה אני באמת רוצה וצריך.
(33:32) מותר האדם מהבעיה.
(33:33) יפה, יפה.
(33:36) ובמקום הזה שאנחנו יודעים להפריד את מה אני צריך למה אתה צריך, לדעת שזה יכול לחיות גם ביחד, ולדעת שאנחנו צריכים להסתכל על העתיד ולא על העבר, הבחירה בזה, שעשית אותה בלי, זה לא שעשית פה תואר בזה או בהתמקצעות, אבל הקשבת לפנימי שלך.
(33:52) גם קראתי הרבה.
(33:55) זה פשוט מדהים, כי חסכת במקום הזה, אני לא יודע אם אתה יודע ואתה מרגיש את זה, אבל אני מסתכל עליך ואני מסתכל על אחרים שלא עברו את הדרך הזאתי, אז קפצתם בעשרות מדרגות, ואין לי ספק שלא היינו רוצים לעשות את הדלתות מסתובבות לראות מה היה קורה אם לא ככה, אבל בטוח שהתוצאות היו הרבה, היו הרסניות, או הרבה פחות טובות לבית.
(34:18) אם לא הייתם מוכרים בדרך הזו, וזה פשוט נפלא.
(34:23) אבל זה גם, אתה יודע, זה לא רק במובן הטכני של בואו נחשוב מה הדרך הנכונה ובוא נבחר, אלא גם זה, על המהות, שני בני אדם, גם מאיה היא בן אדם נאור, מאוד.
(34:38) עצם זה שאתה מדבר על נגיד חדר הגישור כמקום, שמסוגל להכיל את כל הרגשות האלה, וזה שיש לך את היכולת לעצור רגע ולצאת ולבכות, או לבכות בתוך החדר, כאילו יחד עם כולם או לבד, זה דבר מאוד משמעותי.
(35:08) אני רוצה להזכיר את הסרט סיפור נישואים, כי הוא משמעותי, סרט עם סקארלי ג’ואנסון ואדם דרייבר, הוא קיים עדיין בנטוויטס.
(35:18) המאזינים לא רואים שאנחנו מהנהנים, כן, מתים על הסרט הזה.
(35:23) היה לי מאוד קשה עם הסרט הזה, עם ההתחלה שלו.
(35:26) אז אני ראיתי אותו פעם אחרונה לפני שלוש שנים, זה היה בדיוק כשהתגרשתי, כלומר…
(35:32) כבר הייתי בבית החדש וזה, אבל הכל היה עדיין, הפצע עדיין היה טרי.
(35:38) וקודם כל, היה בסרט הזה משהו שגרם לי להבין, שוב, זה רק סרט, אבל גרם לי להבין כמה טוב שהלכנו לגישור, וכמה טוב שזה דבר שקיים הרבה יותר בשנים האחרונות גישור, מאשר הקונצנזוס שהיה יותר קיים קודם של עורכי דין.
(35:58) כי הסרט הזה מאוד מראה מה קורה כשעורכי דין נכנסים לתמונה.
(36:04) לורה דרן, השחקנית שמייצגת אותה, את סקארלי ג’ונסון שם, אפילו זכתה על זה באוסקר, היא עושה תפקיד מדהים שם.
(36:11) אבל אתה רואה איך מה שמעניין אותה זה האינטרסים של הלקוחה שלה נטו, ואין שם שום הקשבה לצד השני.
(36:23) אבל זאת בעיה גדולה כשמדובר ב…
(36:27) כשיש ילדים.
(36:27) כשיש ילדים, ובכלל, גם אם שיש צמד שהם רואים את עצמם כחבילה אחת.
(36:34) למה היה לך קשה?
(36:35) מה היה בהתחלה שם?
(36:35) יש שם שני דברים שאלימות קשה איתם.
(36:38) ראשון, זה מתחיל אצלהם במפגש גישור.
(36:42) ויש המגשר.
(36:43) עכשיו, זה לא המגשר, זה הסוג של טיפול זוגי.
(36:46) כי מגשר, הטכניקה שנעשתה שם…
(36:50) שתספרו עכשיו, המשבר הגדול, נדבר על פרידה, ותדברו על…
(36:53) זה היה נכון מקצועית.
(36:54) מקצועית, זה היה שמה…
(36:56) וברור שזה מפוצץ תהליך, ופשוט, שאלה שלא שואלים, אתה לא שואל זוג שעכשיו מתגרש, תן לי עכשיו את הדבר הכי יפה בפרטנר שלך.
(37:04) אה, אני זוכר.
(37:04) זו התחלה פשוט מקצועית, זה עשה לי…
(37:07) הדבר השני…
(37:08) קולנועית, אבל היא הייתה יפה.
(37:10) קולנועית, הסרט מדהים.
(37:11) גם ההתחלה…
(37:13) הקולנועית שהוא מספר על מה יפה.
(37:15) אני מסתכל על זה ואני אומר, אני כל הזמן מדבר על לקדם את הגישור ושאנשים יכירו את זה.
(37:20) ואין הרבה עוד מקומות, הפודקאסט הזה הוא אחד היחידים שמדברים עם הציבור להסביר מה זה, כי אף אחד לא מקדם את זה, זה לא תחום משפט שיש בו מיליארדים, ותחום הגישור הוא בצמיחה.
(37:32) וכל פעם שעד שכבר יוצא סרט שמדבר על זה, ואני אומר, הנה יופי, תראו מה אנחנו עושים, זה מציל לך.
(37:37) האם מראים איזה משהו שכזה?
(37:40) אז היה לי פה קושי, כי אני מחפש כל דבר שאפשר לקדם, אז בוא נעשה, ובגלל זה גם פה.
(37:44) הבנתי, כן.
(37:45) הדבר השני שרשוי לי שם להראות, פשוט כשאנחנו מדברים על עורכי דין, צריך להגיד את זה, זה לא עורכי הדין רק, זו השיטה.
(37:55) השיטה המשפטית, אני כמשפטן, מה שלמדתי, זה לא איך לפתור מחלוקות, זה איך לחדד אותן.
(38:02) עכשיו, כל עורך…
(38:03) עוד אנחנו, הציבור לא יכיר את השיטה הזו במשפחה, ויגיד, סליחה, משפחה זה לא אירוע משפטי.
(38:11) דיני נפשות.
(38:13) בדיוק.
(38:14) דיני נפשות.
(38:14) ואין קשר, זה איום ונורא השיח המשפטי במקום הזה.
(38:18) אבל כל אנחנו, כשאנחנו נשמע מישהו שאומר, אני תובע את האמא של הילדים שלי, או תובע את האבא של הילדים שלי, בלי שניסינו הידברות, ולא נגיד, תגידו, מה באמת?
(38:29) באמת, מה יש לך, מה יש בבית, איך זה יכול להיות?
(38:32) אז פה, כי השיטה הבעיה, וברגע שאנחנו כציבור נבין את זה, אז גם השיטה משתנה, כי אני יכול להגיד לך, היום הייתה לי שיחה עם עובדת סוציאלית מאוד בכירה בארץ, היא אמרה לי, תשמע, רואים כבר את השינוי, כבר פקידות סעד אומרות לאן צדדים, איך להתייעץ עם עורכי דין, איך לקבל את הידע, וזה שינוי שהוא נפלא, וזה שאתה מדבר עליו ככה, מה שלא היה קורה פעם.
(38:53) כן.
(38:54) זה פשוט כל כך מרגש, כי זה פשוט חיים.
(38:58) אני גדלתי כנער באייטיז, היה אצלי בכיתה אחד או שניים שהיה להם שני בתים.
(39:04) תמיד הסתכלנו עליהם בתור מסכנים קצת, כי ההורים שלהם לא ביחד, וזה, זה, זה, וזה היה ממחשבה של נער, זה היה, ההורים שלו לא סובלים אחד את השני ודברים כאלה.
(39:16) כמובן שזה הדור של הילדים שלנו, עכשיו גדלים למציאות אחרת.
(39:21) אני חושב שיותר ויותר בכלל יהיו מודלים של הורות משותפת, של סטרייטים אני מתכוון, כאילו בעתיד…
(39:29) העתיד הוא לשם, אנחנו כבר רואים את זה.
(39:31) כן, בעתיד של מודלים של הורות, אני לפעמים משתעשע עם הרעיון הזה שבא לי שוב, כי אני אחו…
(39:36) באים אליי כבר אנשים ואומרים, אנחנו רוצים לעשות ילדים, בוא נעשה הסכם הורות משותפת, בלי חתונה, נעשה הפרדה בין הזוגיות וההורות.
(39:44) כן, כן, כן, ואני אחו…
(39:46) לראות, אני גם מבין למה יש הרבה מצקצקים שאומרים אוי אבל זה נורא אם זה יהיה המודל כי ילד שלא יקפוץ על המיטה של ההורים שלו בבוקר החוויה המשפחתית הזאת ושניהם יחבקו אותו או שאני זוכר ששירה הייתה קטנה, הייתה באה לישון איתנו במיטה כל הזמן שהייתה בת שלוש ארבע הייתי קורא לזה אייץ’ כי היא הייתה בינינו אנחנו וזה תמיד נותן לי המכות על הרגליים יש דברים כל כך קסומים בלחלוק את זה ביחד כמובן, אבל לפעמים זה קשה, ולפעמים זה לא עובד, וצריך להיות ער לעובדה שמראש, כמו שאומרים, צריך לדעת ממי להתגרש, אבל אתה לא יודע, אתה לא יודע איך להתגרש.
(40:27) אפשר להתגרש מכולם, זה רק איך לפעמים זה זמן ותהליך.
(40:30) נכון, ואני גם שמח על זה שיש יותר ויותר תהליכי גישור שמפגישים את הבינ…
(40:35) יש עכשיו תוכנית, ככה הבנתי בקשת או ברשת, ייעוץ זוגי, אוקיי?
(40:41) לא ראיתי את זה עדיין.
(40:42) טיפול זוגי.
(40:42) טיפול זוגי, כן.
(40:43) בכאן.
(40:43) מעולה.
(40:44) מעולה.
(40:44) זה מעולה?
(40:45) זה מעולה.
(40:46) יש לי שאלה, לא ראיתי את זה עדיין, אבל יש לי שאלה.
(40:50) לא האמנתי, אני מהסקפטים.
(40:52) פנו אליי לשלוח לזוגות, אני אמרתי, תקשיבו, אני לא מוכן להכניס מצלמה לתוך החדר, בדיוק.
(40:58) כזה.
(40:59) איכשהו הם הצליחו להביא שם.
(41:01) משהו מאוד אותנטי שאני אעיד לך, זה מאוד דומה למה שקורה.
(41:06) ממש אנשים אמיתיים ובעדינות.
(41:08) כי אני ראיתי משהו שקשור לטלוויזיה בתחום של דיני נפשות, ושקשור לטלוויזיה, וטלוויזיה, אפילו שזה ערוץ כאן, זה בסופו של דבר משהו שיש בו פופוליזם מסוים.
(41:23) אתה לא יכול לעשות את זה עם דיני נפשות, אבל אם אתה אומר שהתוכנית עובדת טוב, עושה השפעה טובה לאנשים, הוא עושה עבודה טובה.
(41:32) הדילמה שלי, אתה יודע, זה הקושי.
(41:36) הרי גישור, אין תוכנית.
(41:37) עכשיו, להכניס מצלמה לתוך חדר גישור, בדיוק.
(41:40) אין מרתק מזה.
(41:41) מה שקורה בעשר דקות של גישור, זה עולם שלם, כי מנעד, כמו שאבישר אמר, מנעד הרגשות שעולות, זה מדהים.
(41:53) אני הייתי מת, לפעמים אני מת, אני מת ככה לספר לכם מה קרה פה לפני שעתיים.
(41:56) זה פשוט, זה סרט מדהים.
(42:00) אתה חווה הרבה, אתה חווה את זה הרבה.
(42:02) הבעיה היא שאני פה, ואני מי שידבר איתי, אני יכול לספר לו כמובן בטשטושים, אבל ככה אנחנו לא מצליחים להגיע לציבור, ואז אני אומר מה?
(42:11) בגלל שאנחנו לא מצליחים, כי טלוויזיה זה המדיה, והמדיום הוא המסר, ואנחנו לא מצליחים להגיע לציבור.
(42:18) מצד שני, תוכניות משפטיות מפה עד הודעה חדשה, משלמים את הכסף.
(42:23) והייטמים שמראיינים כל הזמן עורכי דין שאומרים מה אפשר לתבוע, אין פעם אחת שמדברים עם מגשר, איך אפשר לפתור, וכל עוד זה לא מצליח ככה להגיע למיינסטרים, אנחנו מאבדים נפשות, אני אומר את זה ככה.
(42:36) אוקיי, סקרנת אותי עכשיו, אני מיהרתי להגיד אי אפשר להתעסק בדברים האלה בטלוויזיה או ברדיו או לא משנה מה, זה צריך להיות בלי מצלמות, בלי מצלמות ובלי…
(42:48) ובאינטימיות מלאה, אבל אני אראה את התוכנית, אני אראה את התוכנית, זה מסקרן מאוד.
(42:55) אתה יודע שכשהתגרשתי פרסמתי את זה בפייסבוק, כי היה סיטואציה, מישהי כתבת רכילות, איכשהו שמעה שאני מתגרש, למרות ששלושה אנשים בערך ידעו את זה, כולל אביסר, אבל התחלתי לחפש דירה וכאלה, אז יכול להיות ש…
(43:11) איכשהו זה זה, ואמרה אני, כתבה לי, הבנתי שאתם מתגרשים, אני רוצה לפרסם את זה.
(43:20) אה, היא גם שאלה, מה קרה?
(43:22) היא כאילו, מדהים אותי האנשים האלה.
(43:25) כן, ואז כתבתי לה, תקשיבי, הילדים לא יודעים, אל תפרסמי.
(43:30) אז היא אמרה, אוקיי, אוקיי, אני מבינה.
(43:32) ואז אחרי כמה ימים, היא מסמסת לי, נו, כבר הודעת לילדים, אני רוצה לפרסם משהו.
(43:40) כן, כן, שתבין, כי אני רוצה לפרסם השבוע.
(43:43) כתבתי לה, קיללתי אותה.
(43:45) לא יאומן, באמת?
(43:46) כן, כן, יש לי, אני אראה לך את זה אחרי זה.
(43:48) כן, אני, כן.
(43:50) לא, אנשים ב…
(43:51) אי אפשר לתאר.
(43:52) זה באמת?
(43:54) אי אפשר, יש לי את זה בזה, יש לי את זה בהודעה.
(43:57) איזה נבזות.
(43:58) בשביל מה?
(43:58) בשביל האייטם?
(43:59) היא אפילו לא התכוונה, כן, אתה יודע, היא רצתה לפרסם את זה ראשון.
(44:02) ועוד במעריב, בקיצור, בקיצור, זה דווקא החלט, מאיה ואני אז אמרנו יאללה בואי נגיד כבר, כי אנחנו כבר ידענו והתחלתי לחפש ענייני דירה וכאלה, אבל אני רציתי להגיד מהדבר הזה, שכשפרסמתי את זה, באותו שבוע פרסמתי את זה בפייסבוק, כדי שלא יתחילו לשאול אותי, אז אמרתי טוב אני יוצא מהארון עם העניין הזה.
(44:26) כמו שעושים הרבה פעמים.
(44:28) וכתבתי כתבה על זה שהחלטנו אחרי 25 שנה פוסט, סליחה, להיפרד.
(44:34) ופנו אליי בעקבות הפוסט כמה עמותות.
(44:38) יש עמותה שנקראת להתגרש בשלום, ויש את בן לבן, ויש איזה…
(44:44) ומה שהקסים אותי בדבר הזה זה שמי שהקים את העמותה, נגיד להתגרש בשלום, בחורה ששכחתי את השם שלה.
(44:54) עכשיו, שני אני חושב, עורכת דין שההורים שלה, אני מקווה שאני יכול להגיד את זה, אבל אני אגיד מאוד מאוד, כן, אתה מכיר אותה?
(45:04) את שני, או שכן, לא?
(45:05) לא.
(45:06) אה, ההורים שלה, אוקיי.
(45:07) אני מפרגן ל…
(45:09) ההורים שלה התגרשו, היא סיפרה לי, אני מקווה שאני יכול לזה, ההורים שלה התגרשו בצורה איומה, איומה, קשה מאוד, היא עברה כמה דברים לא פשוטים כילדה, והיא כשהתבגרה הבינה…
(45:23) שאם הורים ידעו להתגרש טוב, הילדים יגדלו טוב יותר.
(45:31) וזה חד משמעית היום עם כל הדיבור של בוא ניתן להם חינוך ככה וככה, חינוך לא יודע מה, אנתרופוסופי או חינוך ככה, מוזיקלי וזה, כדי שהם יהפכו להיות ילדים יותר טובים, אתם צריכים לדעת איך להתגרש, כדי שלא יהיו לכם ילדים ממורמרים.
(45:47) שחושבים שהמקור של החיים שלהם, כלומר אבא ואמא שונאים אחד את השני ואז הם חיים עם איזשהו סכסוך פנימי קבוע.
(45:58) יש ילדים שראו דברים מאוד קשים בין ההורים שלהם, מאוד קשים, ואולי גם אתה, נדב, אני יודע שלך יש היסטוריה משפחתית בזה.
(46:07) ואני חושב שזה קריטי שיש מודעות היום לדברים האלה ולא…
(46:13) היה כשהיינו בילדים באטיז ואז היה פחות ליווי לאיך להתגרש.
(46:19) בקיצור, יש עמותות לדברים האלה כדי להציל את הילדים.
(46:24) Save the children, כמו שמרווין גיי אומר.
(46:26) אני רוצה להגיד פה על עמותת בין לבין, שזו עמותה נפלאה, שזורעת את הילדים, ואני בחום ממליץ לקרוא את התכנים ולבדוק ולאסוף את הידע.
(46:35) בכלל, אנשים צריכים לאסוף את הידע.
(46:37) להתגרש בשלום זה עמותה שמתעסקת בגירושין לשיתוף פעולה, שזה תהליך שבעצם בוא ניקח עורכי דין שידברו בשמנו בתוך תהליך הגירושין, מעין תהליך גישור.
(46:51) אני פחות שש על התהליך הזה לפני שניסו גישור.
(46:57) ולכן אני כן אגיד את זה, שעדיף קודם כל שההורים ינסו לדבר בעצמם עם מגשר.
(47:02) לפני שהולכים לערב מישהו אחר, כי זה פשוט מונע אחרי זה קושי.
(47:06) אבל בוא נשאל את השאלה האמיתית.
(47:07) אתה יודע, אתה מגשר כמה שנים?
(47:11) עשר ו…
(47:11) כמעט 11 שנה.
(47:13) עכשיו, אתה פרטי.
(47:16) נכון.
(47:17) הגישור, תחום הגישור צריך סבסוד.
(47:19) כמו שתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הוא מסובסד על ידי קופות חולים.
(47:26) ואני חושב ש…
(47:27) אני יכול להגיד לך שאני דווקא מסתכל לעומת ההשוואה במחירים של…
(47:29) הוא די דומה למחיר הציבורי.
(47:32) אני בעצם שואל, לא ניכנס כאן לעניין, יש גישור ציבורי הרבה?
(47:37) אין באמת גישור ציבורי.
(47:38) לזה אני מתכוון, השאלה היא, משפחות סוציו-אקונומיות ששם לפעמים יש…
(47:42) תנאי תשלום נוחים, תראה, להתגרש עולה בערך עשרת אלפים שקל.
(47:46) מה זאת אומרת?
(47:46) זה הסיפור.
(47:47) מבחינת עורך דין?
(47:49) לא, בגישור, זה הסדר גודל.
(47:51) אנחנו על הגישור שילמנו איזה 15-16.
(47:53) אבל זה היה עוד פגישה ועוד פגישה.
(47:55) כן, אבל זה כאלה, זה מחיר שהוא באמת, לעומת אופציות אחרות, הוא שווה, הוא באמת אפשרי.
(48:02) אנחנו מדברים על משפחות שהן, של can’t afford it.
(48:06) תשמע, תמיד יש פתרון, יש מרכזי ערים, יש את שיל, יש מקומות שאפשר לקבל בהתנדבות, אני פחות שש לזה, כי זה עניין באמת של מומחיות ורמה של מגשרים.
(48:18) ברור, אני גם מעדיף ללכת לרופא שיניים, פרטים, מאשר רופא שיניים של הקופה.
(48:23) ויש, ואני אגיד לך, לי עוד לא נתקלתי במקרה, בין אם זה מישהו מהמגשרים שלמדו אצלי, יש לנו קו תמיכה, שאם היה פונה מישהו ואומר, אני לא יכול, כי אין לי את העלות, אנחנו רוצים לבוא לגישור, ואין לנו את היכולת הכלכלית, לא תהיה בעיה, היא מצאה להם פתרון.
(48:40) ואנחנו פה יודעים למה אנחנו מתעסקים.
(48:42) בגלל שבשביל כסף לא מוותרים על ילדים.
(48:45) זה הסיפור, אבל איכשהו אני יכול להגיד לך שגם בסוציו-אקונומי נמוך, אנשים מוציאים מאות אלפי שקלים, כי המשפחה באה ותומכת.
(48:56) ואם יש כסף למלחמות, אפשר להשקיע את הכסף בשלום.
(49:00) אבל שוב, ואני אומר את זה פה ומוקלט, אין דבר כזה שלא יימצא מגשר.
(49:06) שמוכן לעזור לזוג שבאמת אין לו כסף ובשביל זה אישרו אותם לאן ושבגלל זה גם עורכי דין זה יעלה כסף גם הסיוע המשפטי על סוף הדברים עולים אז גם בגישור אפשר למצוא את הפתרון ויש לנו קו תמיכה הם מגשרים שיכולים לענות ולעזור זה דיני נפשות כך אנחנו רואים את זה זה יותר מפרנסה כמו שאומר השיר, זה בעצם המהות.
(49:35) או כל העולם כולו, גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל.
(49:40) אה, יפה.
(49:40) אבשר, איזו שאלה לדעתך אנחנו צריכים עוד לשאול את עידן?
(49:45) מרגיש לי שהתפזרנו למרות הכל, ועם זאת, איכשהו אני רוצה כזה מין לחדד את המסר האופטימי של…
(49:57) אז אנחנו יכולים פשוט לנסות…
(50:03) התפזרנו בגללי, כי אני פותח ענפים תמיד, והסוציאציות…
(50:08) זה איפה בתחום הזה, הוא פותח לה הרבה דברים, ואני חושב שדווקא היכולת לשבת ולדבר עליהם, כל כך כבד בגירושין, והפחד, והתסכול, ומה יהיה, והאופטימיות, וההצלחה, אל מול לקחת את זה לשיחה על…
(50:22) על מיינסטרים וטלוויזיה, ואיך הכל מחובר, זה פשוט כי הגירושין זה שלב כל כך חשוב בחיים שלנו, והוא מתחבר עם הכל והוא מדבר עם הכל, וזה משפיע על הכל.
(50:34) והכל באותו מקום שאפשר לצמוח מזה.
(50:37) אנחנו מנהלים עכשיו שיחה על משבר שכולנו עברנו, חוץ משרון שפה, שמאחלים לך שלא לעבור אותו, אבל אם צריך, תראי, לומד מהטובים ב…
(50:47) ואנחנו כולנו צמחנו מזה, ויכולים לדבר עליו כעל אירוע כמו שירות צבאי כזה שעברנו, וזה דבר מדהים, כי למי שמאזין לפעמים זה נראה כמשהו שהוא בלתי פתיר ובלתי עביר, והנה אנחנו מראים שאפשר.
(51:03) לגמרי, תראה בסטנדאפ שלי אני מדבר קצת, אני מדבר על החיים שלי כרווק, בעיקר דייטים, עניינים.
(51:11) וזה, אבל אני מזכיר קצת העניין שהתגרשתי, וקצת על ייעוץ זוגי, וחשוב לי להקפיד כל פעם, אני אומר את המשפט בסטנדאפ, אפילו בסטנדאפ אני אומר, שתבינו, להתגרש זה חרא, זה חרא, זה כאב לב, זה פחד משתק, זה כאילו, זה לא כיף.
(51:34) אבל…
(51:36) זה שווה את זה לחלוטין כשהדבר הזה רץ בראש של שני בני הזוג לפחות.
(51:45) זה כאילו, אני זוכר שהיו שואלים אותי, ולה היה טוב?
(51:48) כאילו, אי אפשר ששני אנשים עם אותה מידת אינטליגנציה, בוא נקרא לזה ככה, שמישהו אחד לא טוב לו ומישהו שני טוב לו, זה לא עובד ככה.
(51:59) ברור שאם אחד טוב לו…
(52:01) לא טוב, לא מצא שני, גם לא טוב, כי רואים את זה.
(52:03) יש הרבה מנגנונים, זה כשאנשים הם גם כן, הם לא אישיות גבולית, או מנגנונים ייחודיים, אבל יש הרבה אנשים…
(52:10) לגבי זה שאני לא אישיות גבולית, אני לא יכול להגיד, אבל…
(52:13) לא, אתה מקסים.
(52:13) אני מדבר על המראה ביחסים, הרי יחסים זה מראה, אז אני אומר, המראה שאתה רואה לא פשוטה לך.
(52:21) נכון, אבל לפעמים יש מישהו שבאמת לא רואה, וצריכים לשמור גם על אלה, כי יש כאלה…
(52:27) שבטוחים, התחתנו, זהו, עכשיו לא שום דבר ולא טיפול ולא שום דבר, אני אביא פרנסה, את תביאי את הילדים, ויש הרבה פעמים שאחד הצדדים לא מוצא את עצמו במקום הזה ולא מצליח לייצר תקשורת, והצד השני לא רואה את זה.
(52:42) טוב, ואתה יודע, בכלל, אצל היהודים החרדים וכולי, כל ענייני הגט וזה, זה בכלל מסובך לגמרי.
(52:51) כן, גם מאוד מתקדמים.
(52:52) זה גם בטוח עבר התקדמות, אבל אני נזכר בסרט גט עם רונית אלכבט וזה על ה…
(52:59) וגם היה סרט פעם עם ענת וקסמן בסיפורי תל אביב שהוא לא נותן לגט.
(53:04) וזה המלחמות המשפטיות, ברגע שמבינים שיש אחד שלא רוצה או חושש ויודעים לעבוד עם זה, אז אפשר להתגרש מכולם.
(53:12) טיפול זוגי אגב זה המקום הקלאסי לעשות את זה, כי טיפול זוגי יכול לעזור לעשות פרידה, נכון, כי הוא מטפל בפן הרגשי.
(53:18) וזה מדהים, אבל זה שאם אחד לא רוצה ואחד כן רוצה, הצד שרוצה להתגרש לא יכול בסוף לוותר על עצמו, אבל הוא כן צריך לפעול מאוד בחוכמה, עם המון סבלנות, לפעמים זה ייקח גם שנים להתגרש, אבל זה שווה את זה, כי אם תהליך רגשית ייקח שנים, משפטית הוא היה לוקח עשורים, כי אי אפשר בכוח, זה חייב להיות מאוד מאוד…
(53:45) בלחבק את הבעיה.
(53:47) ופה יש מקרים כאלה שאני מלווה מהצד, שמילים שהצד השני לא בשל ולא מוכן, וצריך לעבוד עם זה, זה תהליכים מאוד מאוד מורכבים.
(53:58) אבל ברגע ששניים, ובגלל זה אני כל הזמן מסתכל עליכם ואומר, איזה יופי ואיזה מודל נפלא שאתה ומה הם נותנים כאן, כי חסרים מודלים שכאלה, של הצלחה שכזאת.
(54:10) במסר כזה אופטימי, וילדים כל כך יפים, ראיתי את הסרטון שאתם שרים, אני חושב שאחרון שאתה שר איתם, שהבת שלך שרה, איזה קול, אני לא זוכר את השיר שהיה, אבל מה ש…
(54:22) כן, יש איזה שלושים.
(54:24) האחרון, אני חושב ש…
(54:25) יש שלושים.
(54:26) ואיזה יופי, ואתה אומר שזה בבית הישן שלך, הבית של מאיה.
(54:32) זה פשוט כל כך מופלא.
(54:34) כן.
(54:35) וממש תודה שאתה משתף.
(54:39) האמת היא שזה באיזשהו מקום חשוב לי.
(54:42) למה זה חשוב לך?
(54:43) כי אני חושב, כי אתה זוכר סיפרתי לכם על השחקנית ההיא שאמרה לי, אתה רוצה להתגרש?
(54:48) השתגעת?
(54:49) אתה יודע מה זה יעשה לילדים?
(54:50) וזה הפחיד אותי והלכתי עם המשפט הזה.
(54:54) אני רוצה לתת לאנשים מסוימים שנמצאים במצב הזה גם את זה.
(54:58) הצד השני של הסיפור הזה.
(55:01) אני חושב שעושה את זה פה יפה מאוד.
(55:03) הצליח לך, כן.
(55:04) הצליח לך.
(55:05) כן, זה חשוב, כי אנחנו האומנים, כשאנחנו עוברים משהו עם עצמנו בחיים, משהו מאוד דרמטי וגדול, אנחנו רוצים, אתה יודע, לעשות עם זה משהו.
(55:16) אז זה לגמרי לגמרי אפשרי.
(55:20) טוב, נראה לי…
(55:22) זהו, הגענו להן.
(55:23) התחלנו עם ציפייה לעשות משהו, מסר כזה אופטימי.
(55:25) ועשינו את זה ממש יפה.
(55:27) אז יצא פרק חגיגי.
(55:30) יצא פרק חגיגי.
(55:31) מעולה.
(55:32) מה בעצם פספסנו?
(55:34) כי אמרתם שהתפזרנו.
(55:36) משהו שקשור להרכבה אולי?
(55:38) כי דיברנו הרבה על פירוק.
(55:41) אבל…
(55:41) דיברנו גם על האחראי.
(55:42) הלוגיסטיקה של האחראי?
(55:46) כאילו, באיזשהו מקום.
(55:46) יש לך משהו לומר על זה?
(55:47) שעכשיו הוא יוכל לומר על זה?
(55:49) בוא, אני אסביר לך מה היה לי.
(55:50) אתמול, היה לי רגע לוגיסטי מדהים, איה, אמא של הבנות שלי גרה גם כן, לא רחוק מפה, והיה גשם, והיה חוג בלט לנעמה, ולהסתבך פה שלוליות, תל אביב פה מוצפת, אז אני, זה לא יום שלי היה אתמול, אבל הייתי פנוי, אז אני הלכתי, לקחתי את נעמה מהגן, הרווחתי איזה נשנוש איתה ככה איזה שעה כזה, ואז לקחתי אותה באוטו, נסענו לאיה, אספנו את איה, לקחתי אותן לחוג, ושם נפרדנו לשלום.
(56:24) כזה, עשינו לוגיסטיקה עם האוטו, כדי שלא להסתבך עם החנייה וכל, ועשינו לוגיסטיקה שכזו, נפרדנו, חיבוק, שלום.
(56:31) שכל הדבר הזה בעצם מתנהל ברדיוס של מאות מטרים.
(56:34) מאות מטרים, כן.
(56:37) אני זוכר את הסיום של סיפור נישואים שהוא מאוד ריגש.
(56:42) אותי.
(56:42) אולי כשהיא קושרת לו את ה…
(56:44) איזה סיפור, דפקתי פה.
(56:47) כן, אבל זה כל כך, זה היה כל כך יפה.
(56:50) הסרט, אני מבין עכשיו למה אתה, היה לך בעיה עם הגישור, עם ההתחלה, אני זוכר שמה ש…
(56:54) כל זה היה יכול לא להיות.
(56:57) אני זוכר שמה שמאוד דיבר אליי בסרט, יש שם רגעים ביניהם שהוא צועק עליה, לפעמים אני קם בבוקר ו…
(57:07) ומתפלל שתמותי, ודברים כאלה, ומאוד הזדהיתי, חלילה, לא רוצה ששום דבר יקרה, אבל זה רגשות שעולים כשיש משבר.
(57:17) המשבר שם היה כמובן מאוד מהותי, כי זה דרמה וזה סרט, המשבר שם היה שהיא, יש להם ילד, הם מחליטים כבר להיפרד, היא רוצה לעבור ל-LA, הוא רוצה להישאר בניו יורק.
(57:29) זה וואחד משבר, זה לא אפילו חיפה תל אביב.
(57:31) אתה יודע, זה כאילו פאקינג חיים שלמים בצד השני של העולם בערך, ארה״ב, וזה משבר שמוציא משניהם בקונפליקט הזה את הדברים הקשים ביותר, ואתה אומר לאמי הילד שלך, אני הייתי רוצה שתמות, והיא אומרת לו, לפעמים אני רק רואה אותך וחוטפת בחילה, דברים מאוד קשים, אבל אהבתי את זה שזה…
(57:56) זה אמיתי, שהכל היה שם אמיתי, כי מתחת לפני השטח אתה רואה שאכפת להם אחד מהשנייה, ואז הסרט נגמר בזה שהוא שם את הילד על הכתפיים באיזשהו משהו, ואז היא אומרת חכה רגע, והיא רק קושרת לו את השרוך של הנעל, והיה בזה משהו כל כך יפה וסימבולי, זה כאילו I got you back, כאילו והילד על הכתפיים מסדיר בה על הכתפיים, אבל עצם העובדה שהיא באה חכה רגע והיא מתכופפת וקושרת לו את השרוך של הנעל, זה יפהפה בעיניי.
(58:29) זה אימג’ נפלא.
(58:30) זה מדהים, אבל הילד הזה, הנזקים שהם עשו לו, הם כל כך פגעו וצילקו אותו, שילד לא יתאושש לעולם מזה.
(58:38) ואתה יודע, אנחנו קוראים את הרגע החמוד הזה והקטן, אבל הבחירה בהנחיית התביעות שם…
(58:43) טוב, אתה יודע, זה דרמה, ברור, ברור.
(58:45) זה דרמה, והיה לנו מה לראות, אבל אני שאני רואה את זה, ואני מבין את ההשלכה.
(58:50) ואני מדבר אחרי זה עם פסיכולוגים של ילדים ומדריכי הורות, מדריכי ילדים, זאת אומרת, אתם לא מבינים מה זה עושה, למה?
(58:58) אני כל הזמן, אבל למה?
(59:00) מה עשה לכם הילד?
(59:02) הילד שלכם הוא מתוק, למה אתם עושים לו את זה?
(59:05) זה לא אתם, זה הילד.
(59:08) זה…
(59:09) שוב, זה תלוי תמיד.
(59:11) ברור, ברור.
(59:14) אפשר, אפשר אפשר.
(59:15) בהחלט.
(59:17) טוב, נראה לי אמרנו את שלנו.
(59:22) עידן, תודה רבה, ממש, תודה שבאת עם הגשם הזה.
(59:25) תודה רבה, בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד למאזינים שאני עושה גם חתונות, יצא לי לחתן כמה פעמים.
(59:31) וואו, התודה רבה.
(59:33) אז אם אתם רוצים להתחתן, לא ברבנות.
(59:35) זה מעולה.
(59:38) עידן יחתן אתכם, נדב יגרש אתכם.
(59:41) בדיוק, הכל באותה חבילה.
(59:43) טקס גירושין, אגב, היה לי איזה זוג מקסים, שליאתי כמה שנים, והם דיברו על טקס גירושין, אמרתי, אם אתם עושים את זה, אני אבוא.
(59:51) אבל זה אחלה דבר, לעשות טקס, באמת, לא רק מה שעושים ברבניה, אגב, לזוגות אזרחיים אין את הטקס, אבל באמת לעשות איזה משהו, בין אם זה לקחת תמונה ולקבור אותה ביער, או ללכת לאיזה מקום שהיה חשוב לנו ולעשות שם שיחה.
(1:00:05) מה, הטקס של גירושים?
(1:00:08) זה מעניין, אפשר גם לכתוב על אוטו just divorced ולנסוע ברוורס.
(1:00:15) כשיוצאים מהרבנות.
(1:00:19) כן, יש אנשים שזקוקים לטקס, אני יכול להגיד לך שכשהיינו ברבנות, מאיה ואני, ואם זה נסיים באמת, היינו ברבנות, היה שם משהו מצחיק, אני אומר את זה בסטנדאפ, שצחקנו הרבה, בקיצור, ההוא אומר, אתה לא נתן אלתרמן, אחד הדיינים, ואז אמרתי כן, הגעתי לרבנות כי אשתי תפסה אותי עם לאה גולדברג, כל מיני דברים, וצחקנו, והוא אמר לי מה אתה גרוש, וכל מיני כאלה, ואז יצאנו מהרבנות, שם בדוד המלך, פשוט התחבקנו חזק, שנינו, וזה היה הטקס שלנו, זה לא היה מאורגן, לא היה כלום, אבל אני חושב ששם סימן הובי על הטקס, אז זהו.
(1:00:57) אנחנו נצליח מחד איזה פרק על סיפורים.
(1:00:59) כאלה.
(1:01:00) אבישר, תודה רבה.
(1:01:02) תודה רבה.
(1:01:03) תודה עידן, תודה נדב, איזה כיף היה.
(1:01:06) תודה רבה, ותודה למקליטה, לשרון שהקליטה.
(1:01:10) לשרון, שרון גניאל, שפוסל לנו פה את הסאונד והתאריכה, ובלעדיה אנחנו לא מתפקדים פה.
(1:01:15) פיצה שירוקו פה ליד, שנותנים חסות לכל הפודקאסט הזה.
(1:01:19) האמת מגיעה, נכון, פיצה שירוקו מגיעה להם, באמת מגיעה.
(1:01:22) תודה רבה, תודה למאזינים, ושישתפו.
(1:01:28) שתפו את התוכן הזה לכל מי שמאזין, תעבירו שאנשים ידעו שאפשר בטוב, זה באמת לעזור לנו.
(1:01:36) תודה.