(0:19) משהו עם גישור עם המגשר נדב נישרי ואורחים נוספים משהו עם גישור, זה הפרק, זה הפודקאסט שלנו, אני יושב כאן היום בפורמט קצת חדש, אז רגע אני ככה מתרגל אליו, כי אנשים לא יודעים לצלם את זה, עכשיו זה פרק שאנחנו גם מקליטים וגם מצלמים אותו.

(0:57) מדהים.

(0:58) אז קודם כל אני מאוד שמח…

(0:59) זה מאוד יפה פה ממש, כאילו וואו.

(1:01) תודה רבה.

(1:02) נייס.

(1:02) ואני מאוד שמח שדווקא אתה כאן.

(1:04) יש פה איזה…

(1:05) יש לי תחושה שבפרק הזה הולך להיות איזה קסם.

(1:10) אני אומר לך את זה כבר.

(1:13) אז קודם כל שלום למאזינים.

(1:16) בדרך כלל יש פה כל הציוד, ואולפן, וסט-אפ, ושרון אסרמיד הייתה תמיד מגיעה לכאן.

(1:22) אבל היום עשינו משהו קצת אחר.

(1:25) החלפנו פה מיקרופון קטן שמחובר, כדי שכן שיהיה פה סאונד כמו שצריך.

(1:31) כן.

(1:31) אבל זאת אומרת, אתה מרגיש שם כשיחה פחות אולפני מאשר כשאני כאן.

(1:35) כן.

(1:35) אני אומר את זה גם למאזינים, כי אני מרגיש שאני עובר איזשהו שינוי כרגע בתוך הפודקאסט, אז אני משתף.

(1:41) כל דבר שאני מרגיש, אני שם אותו על השולחן.

(1:45) כן.

(1:45) אני רק מניח את זה כאן.

(1:46) אני רק מניח את זה כאן, שתדעו מה עובר לי.

(1:47) כי אני חושב שאם אנשים ידעו מה קורה לי, מה הרגשות שלי ומה קורה לי, להתנהל, אני הרי שאתה בטוח, משהו גישורי.

(1:56) טוב, הפרק היום, פרק מאוד מיוחד, שהולך לדבר על אומנות לחימה, מוזיקה, תרבות, ועוד הרבה דברים שביניהם, שזה נשמע על פניו נושאים שהם קצת מה זה בין מוזיקה ואומנות לחימה, ומה תרבות ואומנות, אומר לך גישור ואומנות לחימה, אבל…

(2:15) והכל ככה.

(2:16) והכל, וואי, עכשיו אתה יודע את זה, תכף אנחנו פה…

(2:19) מי שמקשיב לנו לא בהכרח עדיין יודע את זה.

(2:21) כן.

(2:22) אז בואו אני אציג את יונתן אופנהיים.

(2:25) חבר יקר ואיש מקסים, שאני מכיר אותו כבר, תשים לב, יותר מ-20 שנה.

(2:30) הרבה יותר מ-20 שנה.

(2:31) הרבה יותר מ-20 שנה.

(2:32) כמעט 27 אפילו.

(2:34) וואו.

(2:35) 26-27 שנים.

(2:36) וואו, כמה זמן עבר.

(2:38) כן.

(2:40) יונתן, אני הכרתי אותו כמוזיקאי, שהוא מאוד חסון.

(2:44) והוא מוזיקאי מדהים, שעושה אופקות בכל העולם, ומנגן בהמון יצירות, ומנגן בכלים מדהימים, פסנתר על כל גווניו, נגיד את זה ככה, והוא גם מתאמן, ומאמן, עם נונצ’אקו, וחרבות, וכוכבים, וכל הבלייד בעצם.

(3:10) כל דבר זה נשק.

(3:11) אז בוא תגיד, מה אתה עושה בעצם בחיים?

(3:15) אני עושה הרבה דברים בחיים.

(3:19) שאלה אם מתייחסים לזה, אתה יודע, מה אתה עושה, מה אתה אוהב, מה העבודה שלך, זה שאלות שונות שמתחברות אצלי גם.

(3:27) קח את זה.

(3:28) אני מגיל חמש בערך התחלתי ללמוד פסנתר, ובעצם עד היום.

(3:34) אני בן 45, ואני עד היום כאילו בא עם הפסנתר והמוזיקה, כמובן שזה כל דבר חייב להתפתח, זאת אומרת, מפסנתר זה ללמוד סינתזה של סאונד ולהתעסק עם סינתסייזרים ולהפיק ולבנות אולפן, וזה לא פסנתר, זה עולם שלם.

(3:55) ובמקביל, גם בגיל 5 התחלתי להתאמן בהמוניות לחימה, התחלתי עם ג’ודו.

(3:59) זה היה הבסיס שלי להכל.

(4:03) רק אחרי המון המון שנים הבנתי כמה אני בר מזל שזה הבסיס שלי.

(4:08) מדוע?

(4:09) כי ג’ודו והאבקות וכל הדברים שהם, אתה יודע, טווח קרוב והפלות ושיווי משקל, אנשים היום חושבים ששולחים את הילד לג’ודו זה חוג ג’ודו.

(4:20) לא, זה בסיס לכל החיים.

(4:22) הג’ודו גם הציל אותי כבר בגיל 14, הייתה לי תאונת דרכים.

(4:25) עברתי ממוח הצער, פגע בי פולסווגן, והוא פגע בי, העיף אותי, פשוט נחתי עם גלגול ג’ודו והמשכתי ללכת.

(4:32) וואו.

(4:33) ואנשים, כן, כשהייתי קטן, מי חשב בכלל, אבל זה הציל לי את החיים, כבר.

(4:40) ומהג’ודו גם כן, זה הלך והתפתח, משם לג’וג’יצו, לפני שהיה ג’וג’יצו ברזילאי, היה ג’וג’יצו יפני, אז ג’וג’יצו, ומשם…

(4:50) אגרוף תאילנדי ואגרוף וקונג-פו ואז אגרוף פיליפיני ואז סילת ומקלות וסכינים ואז לחזור לג’ודו ואז לחזור לאבקות ואז ג’וג’יסו ברזילאי וכאילו להתפתח גם עם זה ושני הדברים האלה כאילו הלכו תמיד יד ביד תמיד הרגשתי שאני תקופה שאני יותר במוזיקה אז אמרתי טוב אני טוב, כל פעם הייתי צריך למצוא את האיזון שלי בין הדברים האלה וללמד.

(5:22) אז זה מהבחינה של המוזיקה והקומונית לחימה, שבטח בזה תרצה לצלול יותר מאוחר.

(5:29) ובמקביל אני גם גולש גלים, וזה חלק מה…

(5:33) נולדתי וגדלתי בתל אביב, בחוף מציצים.

(5:36) אז לגלוש זה היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.

(5:43) והעולם העסקי שלי הוא גם מאוד מגוון, אני בעצם שותף בשני סטארט-אפים מאוד גדולים בחקלאות ירוקה, אחד מהם בקמבודיה, אחד מהם בישראל, בארה״ב, ודברים, עולם בפני עצמו.

(5:58) גידול עצי תיק בקמבודיה, משהו מטורף, וגם התעסק קצת באיזנויות, בניתי קצת.

(6:05) בתל אביב, נדל”ן, זה מאפשר לי חופש מאוד מוחלט, שליטה בזמן שלי, ככה שבעצם העולם העסקי שלי הוא מאוד ברור, וכל מה שקשור למוזיקה ולהמוניות לחימה ושאני לומד זה ממש מבחירה, כי זה לא לחם וחמאה שלי, אבל אני אוהב לתת, אז אני נהנה ללמד, יש לי הרבה ידע.

(6:30) אז אני נהנה מלהעביר סדנאות לכל מיני גופים או כל מיני…

(6:37) בכל ית יש לוחמים מאוד מוכשרים ספורטיביים שהם מעולים באגרוף ובזה ואני מביא להם את הפן של ההתמודדות של לחימה ריאלית של מה קורה ברחוב ופסיכולוגית עם אנשים להתמודד כשאתה מפחד שיש איום והידע שלך הוא ספורטיבי והלחימה בזירה של…

(6:56) זה שונה לגמרי, שונה.

(7:00) הנה פה אתה נכנס כבר למשהו שהוא…

(7:02) אני מתחיל להגיד הנה פה, אנחנו מתחילים לגעת במקומות שונים.

(7:05) כן, ברור לי.

(7:06) בפסיכולוגיה, ברחוב, תוקפים אותך.

(7:09) כן, זה מפחיד.

(7:10) זה מפחיד.

(7:11) מאוד.

(7:12) ממש מרגישים את זה, אני מרגיש בתוך קונפליקטים שאני יושב פה עם אנשים, אני ממש רואה הם כאילו מישהו תוקף אותם עכשיו.

(7:18) מאוד.

(7:18) והמישהו הזה הוא מישהו קרוב אליהם.

(7:20) כן.

(7:20) מישהו שאולי גר איתם בבית.

(7:22) אולי השותף שלהם בעסק, והוא מרגיש, והוא תוקף אותו.

(7:28) כן.

(7:28) איך פועלים בתוך דבר כזה?

(7:29) מה זה הדבר הזה בכלל שקורה לנו כאן?

(7:31) תשמע, קורים פה מגוון דברים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים במקביל.

(7:39) יש הבדל בין עימות שהוא, אתה כביכול נמצא בסביבה מוגנת, עם כמה שזה כמו שאתה מתאר, מאוד יכול…

(7:46) להיות אינטימידייטינג, אבל בסביבה שהיא לא מוכרת, ואתה, בן אדם שאתה לא מכיר, הוא לא צפוי, אתה מיד, כאילו, מה שאני מלמד, זה מיד איך לזהות כאילו את הפרופיל הפסיכולוגי של הבן אדם.

(8:04) קודם כל, בכלל, כשאני מלמד, וכל התלמידים שלי יודעים על זה, אנחנו קודם כל, יש לנו, העמדה שלנו היא מאוד…

(8:12) המטרה זה בכלל לא להיכנס לעימות, כן?

(8:15) זאת אומרת, אני בלתי אפשרי להיכנס איתי לעימות.

(8:18) מדוע?

(8:20) אני כל כך בטוח בעצמי, ולא יכול לקרות מצב שבן אדם יערער לי את זה.

(8:32) כאילו, מה, הוא יקלל אותי?

(8:34) הוא יעקוף אותי עם האוטו?

(8:36) הוא יקרא לאמא שלי זונה?

(8:38) מה הוא יכול לעשות?

(8:40) מה הוא יכול לעשות?

(8:41) כאילו, כלום.

(8:43) הדבר היחידי שאני ממש איאלץ להשתמש ביכולות שלי, זה רק אם הוא תוקף אותי.

(8:51) זה רק אם נכשלתי בלצאת מהמצב.

(8:56) זאת אומרת, בעצם המטרה באמנות הלכים.

(8:58) זה להגיע הביתה.

(8:59) להגיע הביתה.

(9:00) להגיע הביתה.

(9:01) בשלום.

(9:02) לייצר את ההרמוניה הזאתי, שזה כאילו זה, של לייצר את ההרמוניה שאני יכול לחיות עם כולם ולהגיע הביתה.

(9:08) כן, להגיע הביתה.

(9:11) ומה שקרה, בלי אגו, ומה שקרה, קורה, בשנים האחרונות, בעיקר עם הכנסת הספורט של הלחימה לתרבות ולמיין מדיה, MMA וזה, הספורט, אני לא רוצה להגיד שלא יכעסו עליי, הרס, אבל את ה…

(9:30) לחימה, כי יש חוקים ורוצים לראות איך כל אחד זווה וזה בעצם entertaining, אז חלק חוקים, אז אסור לתת מרפק מאחורי הראש, אסור לתת מכה לביצים, אסור, אז אוקיי, זה נהדר בשביל הספורט, אנחנו לא רוצים לפגוע בחברים שלנו, אבל הריפלקס שנהיה לבן אדם הוא נהיה ספורטיבי כדי לצבור נקודות, כדי לנצח בתחרות ספורט.

(9:54) ולמעשה ברחוב, כאילו בקרב אמיתי, בזירה טקטית, כאילו, anything goes.

(10:01) הרפלקס, אני מכיר חבר’ה שהם אלופים, אלופים, נגיד בסוג מסוים של ענף בלחימה, שהוא מתמחה בלחימת קרקע, והרפלקס שלהם זה ממש לרדת לקרקע, שקורה עימות, הם דבר שצריך מגיעים לרצפה ומכניעים וזה נפלא.

(10:19) אבל כשאנחנו ברחוב, אתה עושה את זה, אתה מגיע עם מישהו לרצפה.

(10:22) אתה מגיע איתו לחניקה, אתה מרגיש שאתה בשליטה, אבל יש לו עוד שני חברים.

(10:28) אתה תפוס איתו עם הבן אדם, והחבר שלו בא מאחור, פשוט מביא לך בעיטה על הראש, ואתה מאבד הכרה, ואתה לא מגיע הביתה בשלום.

(10:34) זאת אומרת, האינסטינקט הספורטיבי לנצח את הקרב בטכניקה מסוימת ברחוב הוא לא טוב אפילו, אפילו בהכרח רע.

(10:43) אתה מבין?

(10:44) זה בעצם אומר שיש את ה…

(10:46) כמו שאנחנו מסתכלים בחוץ.

(10:48) אנשים רואים איך אני מסתכל על זה, כמה אני לוקח את זה ואיפה אני לוקח את המקום הזה.

(10:52) כי גם זה הספר שלי שיוצא עכשיו, אני שור כאומנות לחימה.

(10:55) עכשיו, אני לא מתאמן באומנות לחימה, אבל אני מסתכל על השיחה הזאתי ועל השיח הזה עם אנשים שמתאמנים.

(11:00) ואנחנו באותה שפה.

(11:01) וזאת השפה.

(11:03) כן.

(11:03) וקפצתי ישר לפן אקטיבי, אבל זה ממש לא, לפני זה אני בכלל, רק העמידה שלי משדרת, היי.

(11:12) אני מצטער, הכל בסדר, כאילו מה אתה רוצה?

(11:15) יפה.

(11:15) כאילו זאת העמידה.

(11:17) אני בגישור עושה את זה על זה שאני, ככל שאני יותר נייטרלי.

(11:21) כן.

(11:21) אני לא, אם אני אעמוד, כי בגלל שהאנרגיה בחדר תעלה.

(11:25) כן, ואתה גם תראה.

(11:26) אם אני אשתמש מגוע, אני אעזור להם להרדת, להוריד את האנרגיה.

(11:29) זה ככה.

(11:31) זה פנקשווי אנושי, נכון, שמי שיש לו את הלוגיקה האינטליגנטית והרגשית.

(11:36) לייצר, יכול להבין וליישם את זה.

(11:41) אני, אתה יודע, אין לי בעיה עם מישהו, אתה יודע, גם קרה סיטואציות לתלמידים שלי, יש לי סיפורים כבר מתלמידים, אבל העמידה, אפילו אני משפיל את ראשי, לא סתם, אני משפיל את זה כי פשוט אני לא רוצה שהסנטר שלי יהיה למעלה, כדי שאני לא אחטוף נוק-אאוט בסנטר, אז אני כאילו…

(12:00) יפה.

(12:01) הידיים פה מגנות, מה ההבדל בין זה לבין זה?

(12:04) כאילו, כלום, אתה יודע.

(12:07) אז העמידה היא מאוד…

(12:09) נכון, אם הידיים פתוחות.

(12:10) הידיים פתוחות מאוד.

(12:12) כאילו, אני לא רוצה להריב איתך.

(12:13) אני לא רוצה להריב, אני משדר מה אתה רוצה, תאר לך.

(12:17) יפה.

(12:18) תאר לך, יש סיטואציה, לא יודע מה, עקפת אותי, ואתה אומר לו…

(12:25) אתה לא רוצה לריב, אבל אתה אומר לו, לא אחי, אני מצטער, זה משהו חד, זה משהו שאתה אומר לו, אחי, סליחה, אני מצטער, פשוט הבת שלי, בזה אני חייב, מהר אני מבקש סליחה.

(12:37) יש איזה משפט של מגשרים, שאומר, אומרים שלוי אשכול אמר את זה, התפשרתי והתפשרתי והתפשרתי עד שקיבלתי כל מה שרציתי.

(12:49) ולמה אני אומר את זה?

(12:50) כי הרבה פעמים פה בחדר, אני רואה גם נשים פה מפסידות.

(12:54) למה?

(12:55) כי אנחנו, הגברים לימדו אותנו מגיל אפס, שאם מישהו בא מולך בבריונות, אתה בא מולו בריון.

(13:01) אתה לא, אל תוותר, אל תהיה, תבוא, תעמוד על שלך.

(13:05) נשים משחר ימי ההיסטוריה לא פעלו ככה.

(13:08) נכון.

(13:08) כי השוגר מול טסטוסטרון יפסיד.

(13:10) פיזית.

(13:12) כן.

(13:12) כן היה אבל להוריד.

(13:16) כן לשכב על הרצפה, כן לשמור על הילדים, כן to play dead.

(13:21) והמקום הזה זה מה ששרד.

(13:23) אכן נשים שורדות יותר מגברים במקומות של מלחמה.

(13:26) כשבא הכפר ותוקף, אנשים ישרדו, כי הם ישמרו על הילדים.

(13:29) תלוי אם זה ויקרים, אבל כן.

(13:32) זה שחר ההיסטוריה.

(13:32) שחר ההיסטוריה, כן.

(13:34) ואז בעצם, אני אומר, בתוך התהליכים האלה של הקונפליקט, שאנשים באים אחד מול השני, בעיקר בחדר של גירושים, רואים את זה.

(13:41) אם יהיה שיח משפטי לוחמני, שזה שיח מאוד אלים, כולם מפסידים, ואנשים מולדות את הכוח הכי גדול שיש להם של ארוך.

(13:49) נכון.

(13:49) כי זו השפה שהגבר מכיר מגיל אפס.

(13:51) הוא צריך להריב איתי כמו בגן.

(13:52) מי לוקח את המשאית האדומה?

(13:54) אה, בוא לקח לי את המשאית, קדימה, אני אקח לך.

(13:56) כן.

(13:56) אבל אם אנחנו מצליחים לייצר ביניהם את הדיאלוג הזה, הנמנע הזה, שהוא לא מוותר, אל תוותרו על כלום.

(14:03) לא קשור.

(14:04) אבל אל תנסו להפוך, להכניע את היריב.

(14:07) כי אי אפשר לו באלימות.

(14:08) אי אפשר.

(14:09) בטח אם הירד…

(14:10) זה לא נגמר טוב אף פעם.

(14:11) נכון.

(14:12) בטח מתי שהוא אחרי זה הולך לפגוש אותו ברחוב, או לאגור אותו באותו בית.

(14:16) כן.

(14:16) וזה שינוי שפה, ואז המדהים, ואותי זה באמת היה mind blowing, לגלות שאת מה שאני חוויתי פה בחדר הגישור, זה בעצם משהו שקיים כבר אלפי שנים באומנות הלחימה.

(14:26) כן, זה נכון, כי גם נגיד, אני בטוח שגם אתה עושה את זה וגם…

(14:31) כל בן אדם עם רמה מסוימת של אינטליגנציה רגשית עושה את זה טבעית, למרות שיש כאלה שיותר מיומנים בזה כי הם מתעסקים בזה.

(14:40) גם בסיטואציה שהתחלתי להגיד לך, שנגיד קורה עימות, אז דרומה אתה צריך להבין מה הבן אדם ומה הרמת כוח שחס וחלילה אתה יכול להשתמש, כי אם זה נרקומן, אם זה שיכור, אם זה בן אדם פשוט ממורמר שיש לו שבוע אחריו, הוא מוציא עליך את כל התסכול.

(15:00) זה נאנו סקנדס, נאנו שניות, אתה יכול להבין את הבן אדם, אתה צריך לקרוא את השפת גוף שלו, אם הוא באמת רוצה להרה לך, לקרוא את השפת גוף והנחירה המתרחבות, אם הוא מדבר והקצב של ה…

(15:17) אתה יודע, קצב לב שלו עולה, האדרנלין עולה, אתה רואה, אתה יכול לשים לב מישהו שהוא כבר מיומן בזה, אתה יכול לראות שהוא מסתכל על צדדים.

(15:24) יש אנשים שהם מיומנים בללכת מכות ברחוב, בלהתקיף ברחוב, זה הקריירה שלהם, עושים את זה על ימין ועל שמאל, הם כבר מיומנים, אתה רואה שהם מתקרבים אליך בצורה מאיימת מסוימת, יוצרים eye contact, רוצים לראות כמה אתה מפחד, אתה צריך תמיד להסתכל דרך אגב, למרות שיש טריקים, איך אני אדבר על זה אם תרצה, איך ליצור משהו מאיימת, תכף.

(15:48) כאילו זה לא נכון להפנות מבט שמישהו מאיים עליך ואתה הולך…

(15:53) לשמור על קשר עין.

(15:54) חייב לשמור על קשר עין.

(15:54) אבל רך.

(15:56) רך, ולפעמים זה טריק, כאילו, זה כאילו…

(16:01) רך הוא לא יכול להפריע.

(16:01) אתה לא מסתכל לתוך העיניים, אתה מסתכל על הגבות.

(16:05) אוקיי.

(16:06) ואז זה נראה כאילו אתה סורלס, כאילו אתה ללא נשמה, כי המבט שלך הזה, והבן אדם שרוצה לאיים עליך ואתה מסתכל עליו, על הגבות, כמו שאני עושה עכשיו.

(16:13) זה מאוד מפחיד, דרך אגב, אבל לא משנה.

(16:18) ואתה יכול לראות אם היד שלו נקמצת, אם האגרוף נסגר.

(16:23) אתה צריך לשים לב לעמידת גוף, אם הוא הולך עם רגל קדימה, שזו עמידה יותר קרבית.

(16:28) כל הזמן אתה צריך להבין שהבן אדם הזה נמצא מולך ולעשות החלטות אם אתה מצליח to talk your way out of it וללכת עדיין.

(16:38) או שהוא כבר תופס לך את החולצה והוא מתקיף אותך ואתה חייב כבר להגיב, אם אין ברירה.

(16:46) זה באמת, זה…

(16:48) כמו, זה מדהים, כי אתה ממש מתאר פה סיטואציות של הפייט ברחוב.

(16:53) מה אני קורא?

(16:53) אני רואה את זה בחדר.

(16:54) אותו דבר.

(16:55) עכשיו, זה אותו דבר.

(16:56) אתה רואה את האי-נוחות בכיסא, אתה רואה שפת גוף.

(16:59) הוא באמת, הוא כל הזמן מדבר.

(17:00) כן.

(17:00) כזה הוויברציה, והוא לא מחזיק את עצמו, הוא לא מסתכל, רוב האנשים…

(17:04) כן, הוא כבר ככה בטח.

(17:06) הם גם מאוד עסוקים בצד השני, הם בכלל לא רואים את עצמם.

(17:10) כן.

(17:10) זאת אומרת, אני לא מנתח את הצד השני.

(17:12) כן.

(17:13) אני לא רואה מה אני עושה.

(17:14) כי אם אני עכשיו יושב פה בחדר, ואני ככה ב…

(17:18) כזה.

(17:18) כן.

(17:19) ואני לא מבין למה הצד השני, הוא גם כן ככה.

(17:21) הגורם לא לזה.

(17:23) ואז התפקיד שלי פה בחדר הגישור זה בדיוק המקום שאני רוצה להראות להם, וזה הכלים שאנחנו נותנים.

(17:27) כי מבחינתי המטרה בגישור, בתהליך הזה…

(17:30) כן.

(17:30) היא לא רק להגיע להסכם, היא לייצר איזושהי נורמליזציה של מערכת היחסים שיידעו בעצמם לפתור את הקונפליקטים.

(17:36) כן, יש להם עוד 30 שנה, 40 שנה לחיות אחד עם השני, אפילו שהם ישרדו.

(17:40) בדיוק, יש לכם ילדים, וגם אם זה בעסק או בבית, בכל מקום.

(17:44) בואו נלמד את הטכניקה של איך אני עובד איתו.

(17:47) היופי הוא, שבגלל שזה יריב קבוע, זאת אומרת, זה הבן אדם, תדע לריב איתו, תדע לריב איתו לתמיד, בדיוק.

(17:57) ואנשים כל כך עסוקים, יש נוסחה.

(18:00) עכשיו היא משתנה מאדם לאדם, אבל ברגע שפיצחת את הנוסחה של אותה בן אדם, אתה הולך איתה.

(18:05) כן.

(18:06) עכשיו אם הוא גם מבין את הנוסחה הזו של שניכם, ואתם מדברים את זה, אומרים אנחנו עכשיו בזירה.

(18:12) עכשיו רגעתי משזירה מסביבנו, בוא נלמד לריב אחד עם השני.

(18:16) בוא נעשה חוקים.

(18:17) בוא נעשה חוקים, אבל בוא נלמד אותם.

(18:19) זה ברור שהחוקים הם שאנחנו לא מפרקים אחד את השני במכות.

(18:23) ברור.

(18:24) אבל אם אנחנו יכולים לייצר את החוקים.

(18:26) וביחד ללמוד אותם, אז א’, אנחנו עוברים איזושהי חוויה של איך אנחנו רבים ביחד.

(18:32) זה בונדינג.

(18:33) בונדינג, מקום של קונפליקט, מקום של בונדינג, דווקא מתוך המקום הזה, וקיבלנו חתיכת כלים.

(18:38) וכל הכלים האלה, אני חושב ש…

(18:40) אני לא רוצה להגיד אחד לאחד, ויש תחושה של הרבה כאלה, שמה שאתה מלמד בקרבות רחוב, זה מה שאנחנו עושים בחדר הגישור, אבל עם המילים…

(18:50) נשמע לי מאוד הגיוני.

(18:52) שזה, אתה יודע, ואני בתא חיים מדברים, זה הגיוני, אבל אני מסתכל מהצד, לי מישהו אומר, זה כל כך נראה, כי כשקראתי לספר גישור כאומנות לחימה, הרבה פעמים אומרים, למה אומנות לחימה?

(19:05) זה אלים.

(19:06) ואני מסביר לו, יש כמה, יש את הג’יו ג’יסו, ויש את ה-MMA, אבל יש גם כן את ה-H.

(19:12) זה גם כן אומנות לחימה.

(19:14) יש פנימה והחוצה, מה אני?

(19:16) בהתפתחות שלי, בזה שאתה מסוגל להיות פה כל כך חזק ולהגיד, אני לא הולך מכות כי אני לא צריך את זה, כי זה קטן עליי, כי אני מאוד חזק מבפנים, יש לי איזה חופש פעולה, אני מאוד יציב מבפנים, לבין אם מישהו תוקף אותך, איך אתה פועל בתוך הדבר הזה.

(19:32) זה בדיוק, הדברים שאני כאילו מתעסק איתם זה רק, תראה, למעשה זה כמו תעודת ביטוח.

(19:41) אתה עושה ביטוח, שאם חס וחלילה תשתמש בו, אז אתה, המעבר שלך, כמו שאני יושב איתך, אני מדבר ואנשים לא יודעים, אני מאוד אגרסיבי בלחימה, אבל זה לא משהו שהוא קשור.

(19:58) אתה אגרסיבי כי אתה אגרסיבי או כי למדת איך לשנות אגרסיבי?

(20:01) לא, אני לא בן אדם אגרסיבי, אני ההפך מבן אדם אגרסיבי.

(20:05) בגלל זה היה תמיד הדיסוננס, כי אני אקח אותך כמוזיקאי שמנגן, ואני רואה אותך בסרטונים זורק כוכבי נינג’ה והולך עם דוגמאות של מכות, ואתה רואה את העוצמה שיש בתוך הבן אדם, וזה אומנות לחימה, רואים את זה, הסנטר הזה שאתה יכול להזיק אותו, ואני, מה שאני מנסה לעשות, בגלל זה אני חשוב לשיחה הזאת איתך, זה לקחת את זה ולייצר את זה בתוך המילים.

(20:29) כי בעולם המודרני, בואו, אני מניח, אני גם מקווה, שכל שיעברו השנים יהיה פחות הזדמנויות של ללכת מכות ברחוב.

(20:38) א’, אנשים פחות יוצאים, יהיו, תמיד את הקיצון, אבל רמת האלימות יורדת, רמת הפשיעה, רמות המתים בעולם יורד, אלא הנתונים.

(20:46) לא יודע, תלוי איפה, כן?

(20:47) בעולם, כן.

(20:48) כל שנה אנחנו בחדשות תמיד מראים את הרע, אבל הנתונים העובדתיים זה שאנשים במקום הרבה יותר טוב.

(20:53) אנשים כבר לא מתים היום מרעב, יש בעיה של חלוקת האוכל, אבל יש מספיק אוכל לכולם, זה לא היה אף פעם.

(20:59) אין פה מלחמות, פחות ופחות אנשים מתים במלחמות.

(21:03) זאת אומרת, האנושות הולכת למקום יותר טוב, והשינוי של הבינה המלאכותית, והשיח שמשתנה, התודעה שלנו שהיא הרבה יותר מתפתחת.

(21:11) ויש כלים אבל, שאנחנו צריכים להתמודד איתם.

(21:14) הכלים של האומנות הלחימה, שזה מה שכשאנחנו היינו כקהילה, וזה ככה עבדנו.

(21:21) והיום אנחנו חוזרים להיות קהילה.

(21:23) אבל אנחנו תמיד עברנו, במאה השנה האחרונות, הפכנו להיות מאוד האינדיבידואל.

(21:28) אני ואתה, אדם לאדם זאב.

(21:30) פה הצליח המשפטי.

(21:31) אני עדיין רואה שחלק גדול, הלוואי שנחזור עוד לקהילות.

(21:36) אנחנו שמה.

(21:36) אני רואה את זה לגמרי.

(21:38) הלוואי שיהיה עוד, מה אני אגיד לך.

(21:40) אני, יש לי, זה נושא שיחה אחר לחלוטין, אבל אני, יש לי…

(21:43) יש לי כאילו, כשאני מסתכל על העולם, יש לי הרבה דברים שהייתי רוצה שיהיו אחרים, אבל זה נושא שיחה אחר לגמרי, אם תרצה כמובן.

(21:53) אפשר לפתח, כי מבחינתי האומנות לחימה, השפה, הגישור, זה עניין של איך אנחנו בונים קהילה.

(22:00) נכון.

(22:00) ואיך אתה בתוך קהילה דואג ש…

(22:02) קהילה זה גם שלושה אנשים, כן?

(22:03) נכון, כן, כן, בכל זאת שניים.

(22:05) גם תא משפחתי, כמו…

(22:06) נכון, אני חושב שגם תא משפחתי, אתה יודע, המשפחה שלי מפוזרת בכל העולם, אנחנו עדיין משפחה.

(22:11) ברור.

(22:11) ואנחנו בוחרים אבל להיות בקשר.

(22:14) ברור.

(22:14) ויש לי הרבה חברים שהם כמו משפחה עבורי.

(22:16) ברור.

(22:16) כי אנחנו ממש בונים איזה משהו.

(22:17) ברור.

(22:18) והעולם מאפשר את זה.

(22:19) ללא תלות של זמן, מקום.

(22:21) אבל אז נשאלת השאלה.

(22:22) כן.

(22:23) איך אנחנו בעצם מחברים בינינו?

(22:25) כן.

(22:26) והכלים האלה של השפה, זה אומנות לחימה.

(22:29) כן.

(22:29) זה בדיוק ממקום הזה של עכשיו, אתה מלמד את זה ממקום של איך אני…

(22:33) כי…

(22:34) כן.

(22:34) השתמשנו בטלפון.

(22:35) אמרת לי, ואז אמרתי לך, אני אעצור אותך.

(22:38) כן.

(22:39) אמרתי, עכשיו אני חייב לשאול אותך פה.

(22:42) אמרת, אני מתחיל כל שיעור, כל סדנה, בכלל אני לא מבין להם איך ללכת.

(22:47) כן, שעה אנחנו מדברים.

(22:48) תסביר את זה, כי זה בדיוק המקום הזה.

(22:52) אוקיי, שיש סדנה, למשל, יש כל מיני, יש סדנאות ללוחמים מתקדמים, נגיד לפני איזה כמה חודשים, אני שלח לזה קבוצה שנקראת האחווה, לא משנה מה, אנשים מדהימים.

(23:04) כולם שם חגורות מעל חגורות שחורות עם ניסיון של 20-30 שנה.

(23:11) אז כשאני מדבר איתם, אז אני יכול לדבר טיפה אחרת, מאשר כשאני עושה סדנה, נגיד לנשים, סדנה לנשים.

(23:22) אז יש כל כך הרבה, כאילו, אנחנו בכלל יושבים ומדברים על מודעות, ואיך מתי שאת הולכת ברחוב, אז לא ללכת עם הפלאפון ככה, ואם את תכנת את האוטו טיפה רחוק בלילה, ואת חייבת להגיע לאוטו שלך, אז לקחת אולי איזה חבר שילווה אותך לאוטו, ולא ללכת בלילה בחושך, כאילו באמת, דברים כביכול, כל אחד יודע, אבל זה לא כל אחד יודע, כי כשאנשים עושים את הטעויות האלה, ככה קורים הדברים הכי מצערים שיכולים להיות.

(23:56) בעצם אתה מלמד די מאמנות לחימה, זה איך אנחנו יוצאים מהמרחב הווירטואלי פה, שאנחנו כולנו עם עצמנו, כל אחד בבית שלו, והתרגלנו שאנחנו לא חיים, רק אנחנו בעולם, אבל כשאתם בחוץ, יש פה אנשים, צריך לעבוד עם הסביבה.

(24:10) לעבוד עם הסביבה, נגיד, איש צריכה לדעת אם מישהו עוקב אחריה, זאת אומרת, אם היא הולכת ברחוב, היא יכולה להסתכל על החלונות של הרכב, לראות אם הוא עדיין אחריה, ואם היא חושדת שמישהו הולך אחריה, זה קורה כל הזמן, יש לי שתי תלמידות, שאמרו לי יונתן, הצלת לנו את החיים, עשינו כל מה שאמרת, ראיתי שמישהו עקב אחריי, ראיתי כמו שאמרת לי בחלון של האוטו, שיניתי את המסלול שלי לראות אם הוא באמת הולך אחריי, ירדתי לקשור את הנעל כמו שאמרת לי וראיתי שהוא נעצר, נכנסתי ישר לחנות והזמנתי משטרה, והוא בא חיפש אותי והמשטרה תפסה אותו, וואו, הצלת אותי, והיא לא הייתה צריכה להביא מרפק אחד או שריטה אחת או לא יודע מה תשומת לב, לדעת לעבוד.

(24:51) כן.

(24:52) וזה כל כך מתחבר.

(24:54) כאומנות לחימה, גישור, זה איך אני עובד בסביבה שלי, איך אני יושב בחדר, מרגיש את המתח, מרגישים את המתח.

(25:01) החדר פה הוא טעון, הוא טעון, הוא טעון מאוד.

(25:05) שזה תנועות גוף, זה שפה, וברגע שיש לך שליטה, לקשור נעליים זה אחלה של שיטה.

(25:10) שברתם את הרגע פה, פתחנו פה חלון, הלכנו לנשום.

(25:14) תן לי עוד טכניקות כאלה, דברים שאתה אומר תן לי, שאני יכול ליישם אותם, שבאים מאומנות הלחימה, אבל פשוט בתוך שיחה, שאני בתוך קונפליקט, שאני יכול להשתמש בהם.

(25:26) זה קודם כל באמת כמו שלפעמים שינוי נושא.

(25:34) שינוי נושא.

(25:34) שינוי נושא.

(25:35) אני יכול ללמד לפעמים, נגיד, שמישהו רוצה להצ…

(25:38) שמישהו כבר…

(25:39) תוקף אותך, ומבחינתי אם מישהו נוגע בך זה תקיפה.

(25:47) כמובן שאני צריך לשלוט במה שאני עושה, כאילו נגיד אם אני נמצא במנגל עם המשפחה, אני טבעוני, אני לא אוכל בשר, אבל נגיד אתה נמצא באירוע משפחתי ואנקל תום בא מאמריקה, הוא קצת שתה והוא עושה שטויות וקצת שולח ידיים לכמה שכנות, אתה לא תתפוס אותו ותשבור לו את השיניים.

(26:14) לא, עדיף שלא.

(26:15) עדיף שלא.

(26:16) אז עדיף, ואתה רואה שהוא משתולל, אתה צריך לדעת איך לבחור בכלי מהארסנל כלים שיש לך, לתפוס אותו, אולי להוריד אותו למטה, להגיד, Uncle Tom, maybe you relax a little bit.

(26:29) אוקיי, אתה טוב?

(26:30) נסע לשם, בלי שאתה…

(26:34) ואיך אתה עושה את זה?

(26:36) אני הייתי עושה את זה, פשוט בגישור נותן לו יד, שם עליו את היד ככה.

(26:40) כן, אנחנו מדברים על סיטואציה אלימה, בגישור זה משהו…

(26:43) בגן הוא אלים, הוא עכשיו, הוא קצת שתה יותר מדי.

(26:45) הוא שתה יותר מדי, ויש בו משהו בגן שהוא אלים, אגרסיבי.

(26:50) אבל הוא ישר מתחיל בלתקוף אותו?

(26:52) לא תוקף, לא תוקף, אני אומר להגיד עכשיו, הוא תפס.

(26:55) הוא תפס מישהי, הוא השתגע, הוא שיכור.

(26:58) אתה צריך להזיז אותו משם, אתה לא רוצה להתקיף אותו.

(27:01) אתה צריך להזיז אותו משם.

(27:02) מה היה קורה אם הייתי שם את היד?

(27:04) כי אני מגיש אישור לסדר ככה, כשמישהו עולה, כי הוא לא באמת רוצה לתקוף, הוא מאבד את זה.

(27:10) ואז אני שם את היד.

(27:11) יוצר מגע.

(27:12) יוצר מגע.

(27:13) נכון.

(27:13) אנרגיה.

(27:14) לגמרי.

(27:14) אתה יכול לתפוס את העיניים, ואיזה חיוך.

(27:17) להחליף נושא זה מעולה.

(27:18) כן, אני התחלתי להגיד להחליף נושא, ולא אמרתי את זה בסוף, כי הלכתי למשהו אחר, אבל…

(27:23) אבל להחליף נושא זה, אני שוב, אני הולך למקום הכי אגרסיבי, אתה לפעמים מחליף נושא לפני שאתה מתקיף.

(27:32) אני אסביר לך בדיוק מה זה אומר, אם בן אדם כבר תוקף אותך, לפני שאתה מתקיף, לפעמים אתה יכול פשוט לשאול שאלה שהיא לא קשורה, והמוח אוטומטית חושב על זה, גם אם הוא רוצה וגם אם הוא לא רוצה, ואז אתה מגיב בצורה פיזית.

(27:49) זאת אומרת, ממש ככה, אני לא רוצה, אני יכול להראות לך פה בהדגמה, אבל…

(27:56) זה היופי שאנחנו מצלמים.

(27:57) מה?

(27:57) זה היופי שמצלמים, אפשר להראות.

(27:59) אם תרצה, אז אני אראה לך משהו.

(28:00) כאילו, לפני שאתה עושה איזשהו משהו, אתה ממש משנה את הנושא לשנייה, ורק אז אתה פועל, והמוח אוטומטית חושב על הדבר הזה.

(28:09) אז אני מניח שגם אם הכל פתאום יכול להתסוס, ואתה פשוט עושה שינוי נושא לשנייה, פתאום…

(28:15) המוח, גם אם הוא רוצה או לא רוצה?

(28:19) אני עושה את זה, אתה יודע, זה מדהים, כי אני לא למדתי את זה, אבל אני עושה את זה.

(28:22) אמרתי, בן אדם שיש לו אינטליגנציה רגישית מסוימת, עושה את זה טבעית כבר.

(28:26) אתמול היה לי פה מקרה, והתחילו לדבר על חלוקה של כספים ורכוש, ואני אומר לו, ואז שואלים אותי, מה אתה חושב?

(28:35) אמרתי, מה אני חושב?

(28:37) אני חושב היפופוטם.

(28:39) היו, תכף אני אתן לך דוגמה.

(28:41) מה זאת אומרת?

(28:43) זאת אומרת, אה, היפופותם.

(28:44) יש את זה, אוקיי, זה היפופותם.

(28:46) בסוף אתה, חצי חצי זה ההסכם שלכם?

(28:50) אוקיי.

(28:50) אחרי זה נדבר אם אתה מקבל את האף והגרון, ועל זה את הזנב, אבל זה היפופותם מבחינתי.

(28:55) בכלל זה…

(28:56) שינית להם את זה לשנייה, ואולי הם צחקו, אולי הם הבינו, אולי הם לא, אבל האנרגיה השתנתה.

(29:03) בדיוק.

(29:04) ואני קופץ לרחים.

(29:05) לרמה הכי קשה של הלחימה, שכבר יש עימות, אני כבר יודע שאני הולך להתקיף, לפעמים לפני שאני מתקיף, אני אומר לבן אדם, כאילו בסגנון משהו של היפוקותם, כאילו…

(29:19) אני יכול להראות לך אם אתה רוצה, אני לא יודע אם זה מסלם גם את הגובה הזה, או שזה רק על הפנים שלנו.

(29:25) זה בגדול על הפנים שלנו.

(29:27) אז לא משנה.

(29:27) אז איך זה אחר כך, כן.

(29:28) אין בעיה.

(29:30) אבל זה ממש ככה.

(29:32) זה מדהים הטכניקות האלה.

(29:34) כן.

(29:34) אני חושב, אתה יודע, שבדמיון שלי ישבו הזקנים, הסינים, היפנים, כל מי שהמציא את אומנויות לחימה.

(29:40) מכל העולם.

(29:40) מכל העולם, תמיד היה משהו.

(29:42) ובתוך הקהילה, פשוט אמרו איך אנחנו מסתדרים אחד עם השני במקום שאין פה איזה חוק מלמעלה, וכל ישות, כל קבוצה, יש לה את השפה שלה.

(29:54) אבל הביולוגיה האנושית היא אותו דבר.

(29:55) אותו דבר.

(29:56) זאת אומרת, מגדל בבל שהיה, מבחינתי היום, זה מבחינתי ה…

(30:00) אני מאמין שלי, זה להחזיר את מגדל בבל.

(30:03) אבל הפוך, כי במגדל בבל האנשים בנו גבוה גבוה, התחרו באלוהים, ואז אלוהים פיזר אותם בכל רחבי העולם עם שפות שונות.

(30:10) כן.

(30:10) עכשיו עם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, אין כבר פער לשפה.

(30:15) אנחנו יכולים לדבר עם כל אחד בכל העולם, אתה תדבר סינית, אני אדבר עברית, ואנחנו נדבר בו…

(30:19) ככה קולח עכשיו.

(30:22) ואז מה כן משותף?

(30:23) כי פערי תרבות יש, פערי שפה יש, פערים כלכליים יש, סוציו-אקונומי יש, ביולוגיה לא.

(30:30) הביולוגיה היא אותו דבר.

(30:31) וכשאנחנו יכולים לעבוד עם הביולוגיה, אנחנו יכולים לדבר עם כל אדם.

(30:35) נכון.

(30:36) וזה האומנות עכשיו.

(30:37) פה זה הרנסאנט של אומנות הלחימה.

(30:40) כן.

(30:40) והגישור שמתחבר בתוך הדבר הזה, שזה אומנות לחימה במילים.

(30:44) מגילים שפת גוף, אני לא הולך מכות לעולם, אם יהיה מכות אני מפסיד.

(30:48) אבל איך להימנע ממכות, אני לא יודע איתה.

(30:49) אתה לא יודע שזה לא נכון, מה שאתה אומר זה לא נכון, מה שאתה אומר עכשיו.

(30:52) מכות אחד לאחד, אתה יותר חזק ממני.

(30:54) תלוי מה הסיטואציה.

(30:56) אם אתה הולך עם הילדה הקטנה שלך עכשיו, אוקיי?

(31:00) ואתה מגיע לסיטואציה, וקופצים עליכם שני אנשים, אתה נמצא במקסיקו בטיול, והלכת לאיבוד, ואתה עם הילדה הקטנה שלך, רק אתה.

(31:08) הרבה אנשים שאני נגיד מגיע לאיזה סדר, אומרים לי, אני בורח.

(31:14) אתה נמצא מהילדה קטנה שלך, ואתה לא יכול לברוח.

(31:20) קורית סיטואציה, ואתה יודע שעכשיו, אם אתה לא, מה שנקרא, משתגע על החיים שלך, על שני האנשים האלה, הם חוטפים לך את הילדה, ומי יודע מה יכול להיות.

(31:33) סליחה שאני…

(31:34) לא, אני רוצה לדבר על זה עכשיו, ואתה בסיטואציה, מה, אתה חייב להגיב.

(31:39) אני הייתי שוכב על הרצפה ומת.

(31:41) אז אני אומר לך שאתה לא היית עושה את זה.

(31:43) אני כבר מודיע לך מראש, אתה יודע את זה.

(31:45) לא, אתה אומר שאני הייתי הולך להילחם.

(31:46) אתה היית, כן, כן.

(31:50) למה?

(31:51) כדי להציל את האדם שלך.

(31:52) מי אומר שזה מה שמייציל?

(31:54) אני אומר לך שבסיטואציה שמישהו בא עכשיו, ואתה יודע שאם אתה לא מנסה לעשות את המיטב שאתה יכול, עזוב שהורגים אותך, הורגים את הילדה שלך.

(32:08) אתה, האינסטינקט שלך הולך לפעול, חמוד.

(32:14) פה זו שאלה, כי האינסטינקט הזה שאתה מדבר עליו, אתה אומר פה על הפייט.

(32:19) המגדלה פה בוערת, אנחנו עכשיו פה נכנסת לפייט.

(32:24) אבל עכשיו אתה ביום שמגיעים בפייט.

(32:25) אני אולי בפריז, ואני בפלייט, ואני בצנדר לווינג.

(32:30) הרי אם הייתי פה אישה, נשים במקום הביולוגי, בגלל האסטרוגן זה יותר לעטוף את הצאצא.

(32:35) זה ההגנה.

(32:36) אתה לא יודע, כל אישה גם יכולה להתנגח.

(32:38) יש נשים שמשתגעות בסיטואציות כאלה.

(32:40) אני ראיתי סרטונים של נשים שהילדה שלהם היה בעיון והאישה השתגעה.

(32:45) יש ויש ויש.

(32:46) יש ויש ויש, אני נמזר מלהכליל.

(32:49) לא אמרתי כהכללה מלאה, אבל לרוב, בטבע, נשים אסטרוגן מגינות על הילדים, כי זה היה, והגברים היו נלחמים.

(32:56) זה מה שהיה לאורך כל השנים.

(32:57) בסדר, נכון.

(32:58) יש שינויים, ויש…

(32:59) אבל אולי שאתה, על הילד שלה היא תשלוט ציפורניים?

(33:03) אולי.

(33:04) פעם, אני זוכר, הייתה סיטואציה, היינו במטוס, ואני ונוגה היינו במטוס, ואני עם הרגליים שלי, אתה יודע, קצת צפוף לי, וקצת זזתי, ומי שישבה לפניי התחלתי…

(33:18) מה הביאו לי פה את העול סיפרי הזה?

(33:21) מה הוא ככה?

(33:23) אני שתקתי.

(33:25) באמת, כפ…

(33:25) נפלא.

(33:26) נוגה פתאום תפסה עליה ועמדה והגנה עליי.

(33:34) ואני הייתי משותק.

(33:37) ונוגה הייתה שם, ו…

(33:39) סבבה, לא, והרגשתי פה את הביטחון ממנה.

(33:42) אוקיי, יש פה מישהי.

(33:43) כן.

(33:44) כי אני, והנקודה הגודלית, נכון, כי מה תעשה, מה תרביץ לה?

(33:47) מה תעשה?

(33:48) תצעק עליה?

(33:49) נכון.

(33:50) מה תעשה?

(33:50) אני לא יודע.

(33:51) אבל במקום הזה, אני הייתי יותר הרבה יותר בפריז.

(33:53) זה הדרך שלי שם להתמודד.

(33:55) בסיטואציה הזאת.

(33:55) בסיטואציה הזאת, בסדר.

(33:56) יכול להיות שסיטואציה אחרת זה יהיה משהו אחר.

(33:58) אתה לא יודע עד שזה לא קורה.

(34:00) אבל אני לא רוצה לדעת.

(34:01) אף אחד לא רוצה.

(34:01) אבל מבחינתי, אני אעשה הכל, א’, בכלל להתקרב לתוך הסיטואציות האלה.

(34:05) נהדר.

(34:06) זה תמיד הכי בטוח.

(34:07) גם אני.

(34:09) אבל בכלל המחשבה של אופציה להגיב באלימות היא לא קיימת עבורי.

(34:16) מי רוצה את זה בכלל?

(34:18) אתה חושב שאני רוצה את זה?

(34:19) לא, ברור שלא.

(34:20) ברור שלא.

(34:21) אף אחד לא רוצה.

(34:21) אף אחד לא רוצה את זה.

(34:22) אתה רוצה להגיע הביתה.

(34:25) היו תקופות בעבר שהייתי עושה הרבה קרבות.

(34:29) אוקיי.

(34:30) די כזה אנדרגראם, כאלה וזה.

(34:32) גם לא הייתי בן אדם אלים, אבל חלק מהאימון שלי ומהלחימה והדברים, אתה בוחן את עצמך, אתה בודק את עצמך.

(34:40) תראה, השאלה שמעסיקה אותי מזה, אני אגיד לך מה זה עולה לי.

(34:45) האם בן אדם שעסוק באומנות לחימה, בלהילחם, בבכות, האם עבורו הפייט הוא יותר…

(34:56) קורץ במקרה של עימות שיכול להתפרש לאלימות מאשר אדם שהוא כל חייו מתאמן בלא ללכת לאלימות, של להתמודד עם הפה זאת אומרת באותה סיטואציה האם אני אוטומטית אקפוץ למקום הזה של רגע איך אני יוצא מהסיטואציה הזאת במילים, בשפת גוף, בתנועות ולא אם שגם אתה עושה לעומת אולי אתה תלך לזה יותר מהר למקום של האלימות?

(35:24) לא, אני אלך לזה פחות.

(35:26) פחות.

(35:26) כי אני יודע מה ההשלכות של הדברים.

(35:30) תשמע, אם חס וחלילה אני מגיע לסיטואציה שמישהו תוקף אותי ואני עושה לו נזק, אני צריך להסביר למשטרה אחר כך מה קרה, הבן אדם יכול להיות נכה.

(35:46) ומתחילים לראות מי זה יונתן אופנהיים, ומתחילים להגיע לבית משפט, ורואים שיש לי אחריות על הכוח שלי ועל היכולת שלי.

(35:57) מי צריך את הדברים האלה בחיים בכלל?

(35:59) נכון.

(36:00) מי צריך את זה?

(36:02) שאלה טובה.

(36:03) עכשיו, אם אני…

(36:06) מישהו תוקף אותי, אתה יודע, היה לי סיטואציה לפני שבועיים דרך אגב.

(36:12) לי.

(36:12) וואו.

(36:13) כן.

(36:13) אותך תקפו לפני שבועיים?

(36:14) ניסו.

(36:15) מי יכול…

(36:16) וואו.

(36:17) זה דרך אגב…

(36:17) ברור, אני מעריך את האומץ.

(36:18) אותו…

(36:19) זה בן אדם אבל מטורלל, אתה מבין?

(36:21) זה מטורלל, והוא ניסה גם לתקוף לפני חודש תלמיד שלי, באזור אחר, ומסתבר שהוא מוכר למשטרה, ופשוט לא עושים לו כלום, והוא נוסע על קורקינט בעיר.

(36:36) בצורה מטורפת, והוא תוקף אנשים, נשים גם, וגברים, הוא בחור גדול.

(36:44) אוקיי.

(36:46) ויצאתי מאיזה חנות בעיקר…

(36:48) זה היה אנשי מקלל נשים, שתוהה כמה מקלל נשים?

(36:49) לא, לא, לא, הוא בא, והוא ישר מהר מאוד יורד מה…

(36:52) כמה כאלה שמסתובבים בעיר זה היום באמת…

(36:54) לא, לא, ברור, יש…

(36:56) הוא נוסע מאוד מהירות על המדרכה, כמעט פוגע באנשים, ואז כשמישהו אומר לו, היי, מה אתה עושה?

(37:01) הוא עוצר את הקוגנט ובא להרביץ לו, ומרביץ.

(37:06) וואו.

(37:07) כן, הוא הוציא סכין על התלמיד שלי לפני חודש.

(37:12) זה ממש מפחיד מה שאתה מספר פה.

(37:13) כן, הוא הוציא סכין.

(37:14) ואם התלמיד שלי לא היה עובד לפי ה…

(37:19) האנשים האלה, יש להם דרך פעולה מאוד מאוד, לכל הארסים ולכל הזה, זה טווח…

(37:26) זה שיטה כולה מאוד ברורה, הם מדברים ומפחידים אותך, הם מתקרבים אליך, מתקרבים אליך למצב, אתה יודע, מאוד קרוב.

(37:37) ממצב קרוב אף אחד לא יכול להספיק להגן.

(37:42) גם אם אתה תעמוד מולי פה, בכזה טווח, ואני אהיה עם הידיים למטה, ואתה תחליט שאתה נוגח בי עם הראש, או מביא מה שנקרא סאקר פאנץ’, 90% מהמכות בעולם סטטיסטית נגמרים בסאקר פאנץ’.

(37:54) שזה לא בהכרח חייב להיות בן אדם מיומן, הוא פשוט מביא אגרוף מאוד מהר, בטווח מאוד קרוב, והבן אדם השני אין לו טווח כדי להגיב.

(38:02) זאת אומרת ש…

(38:03) טווח זה הדבר הראשון שצריך לעשות.

(38:06) לשמור על טווח.

(38:06) לשמור על טווח.

(38:07) לשמור על ה…

(38:08) מהמם.

(38:09) אז אני לוקח את זה לחדר הגישור, כי בעצם כשמישהו נכנס לי לעמוק, והוא באנרגיה מאוד מאוד גבוהה…

(38:15) הוא חודר לטווח שלך.

(38:16) הוא חודר לטווח, אז אני ארחיק.

(38:19) יש מקומות שאני בא לאנשים, שהוא עושה כזה, מסתכלים עליי הרבה, ואני שואל איך ברטו מסיתי, אני תופס אותו, אני תופס אותו, ממש קרוב, ואני מראה לו מה הוא עושה.

(38:30) עכשיו הוא בתוך סיטואציה שהוא יודע שאני בסדר, יש לי אמון בינינו.

(38:33) זה הדבר שאני רוצה לעשות, הוא מאפשר לי.

(38:36) הוא יודע שיש בינינו אמון, ואז אני קם אליו, ואני תופס אותו, ואנחנו ממש ככה דבוקים.

(38:43) אבל איך אפשר, אבל איך אפשר לדבר, אבל איך אפשר לדבר, אבל מה אפשר לעשות, ואפשר לעשות, ואז הוא, והוא מבין, והוא מבין, וזה ככה, וזה השיקוף.

(38:52) אה, כזה שינשון.

(38:53) כן.

(38:53) ואנחנו אומרים, בוא נתפוס את הטווח.

(38:55) חייב טווח.

(38:55) כלל ראשון גם כן בתוך הגישור.

(38:57) טווח.

(38:57) מישהו תוקף אותך, אתה בתוך כל פליל גדול תפוס טווח.

(39:00) טווח, כן.

(39:00) אל תיכנס עכשיו, כי ברגע, כי עכשיו זה נהיה פימפונג.

(39:03) כן.

(39:04) ואז הרבה פעמים אני קולט את עצמי, אומר לעצמי, אוקיי, רגע, רגע, מתחיל פה פימפונג, כי גם אני בן אדם.

(39:09) כן.

(39:09) וקל מאוד להיכנס לפה.

(39:10) אתה יכול לפעול על המלכודת.

(39:11) בדיוק.

(39:12) כן.

(39:12) אבל יש מי שאומר, רגע, רגע, אני אומר בקול רם, רגע, אני מרגיש שמתחיל פה פינפונג, אני עכשיו בוחר לצאת רגע מהסיטואציה.

(39:19) לטפס עכשיו קומה למעלה.

(39:20) כן.

(39:21) להגיד, אולי אני לא עכשיו בתוך הסיטואציה, אלא מישהו מהצד.

(39:24) כן, מהצד.

(39:24) למעלה.

(39:25) ברמת היקום.

(39:26) כן.

(39:27) איך נסתכל על זה, ואז אני לוקח אותם איתי.

(39:29) כן.

(39:30) כל הזמן להוביל את המקום הזה, כי כשאני מנהל את המשא ומתן פה, בתוך תהליך הגישור, אז אני לא רק אני ואתה.

(39:38) זה אני צריך לעזור לשניים ללכת במכות.

(39:40) אני כמו השופט, אבל קצת מלמד אותם איך ללכת במכות.

(39:43) כן, תוך כדי.

(39:44) כזה.

(39:44) והכלים האלה זה איך עכשיו אתה…

(39:46) אותו דבר.

(39:47) מדהים.

(39:48) כי הסיטואציה הזאת זה היה בית ספר.

(39:51) כי אתה יודע, practice what you preach.

(39:53) אתה מבין?

(39:53) אני עושה אותו דבר, מה שאני מראה, מה שאני עושה, אני לא עושה…

(39:57) אתה יודע.

(39:58) החוקים הם מאוד ברורים, כמו שהתחלת להגיד על ביולוגיה אנושית, אתה יודע, במו אי טאי אגרוף זה נקרא צ’ונג צ’ונג צ’ונג, בסינית זה נקרא פינג חונג, בקראטה זה נקרא צ’ו צ’וק, לא יודע, אני בכוונה לא אומר שמות, זה אגרוף צד.

(40:19) יש לך שתי ידיים, שתי רגליים.

(40:20) איך אתה מוצא את ההשלכה שלו לעולם הגישור?

(40:22) אגרוף צד.

(40:24) זה מכה שבית אמון להגדיר אותה, מכה שאתה נותן בבת אחת מפעילת הבן אדם.

(40:30) כל מכה יכולה להפיל בן אדם.

(40:31) אז למה, צורה?

(40:34) יכול להיות אגרוף ישר גם, זה לא משנה, כל מכה יכולה להפיל את הבן אדם.

(40:36) אני חושב שבעולם שלי, מה שקופץ לי, זה שזה לדבר על תכונות אופי של הבן אדם, להעליב בצורה קשה, תכונות אופי של הבן אדם שהוא לא יכול לשנות.

(40:48) זה מכה חזקה מאוד.

(40:49) זה כאילו, אתה מתחת לחגורה, זה לא ספורטיבי, לא ספורטיבי, אבל ברחוב מותר, כאילו, תסתכל איתי, אתה בא להם על הבנות שלי, מותר לי להגיד לך הכל, מותר לך, אני לא אעשה את זה כי אני יודע שאני אערער אותך לחלוטין, ברור, וזו מכה שהיא מתחת לחגורה, אבל אחרי זה אתה תקום, ואני רוצה שלא תקום, אני רוצה שתישאר, ברחוב, הרמוניה, ופה אתה רוצה הרמוניה, אתה לא רוצה מוקות מתחת לחגורה, גם ברחוב אני רוצה הרמוניה, אני כל הזמן הולך בתחושה של הרמוניה.

(41:15) אני הולך ברחוב, אני עם חיוך.

(41:17) גם אני.

(41:18) ריקוב, וכיף לי.

(41:19) אבל אין לי את הביטחון בכוח הפיזי שלי.

(41:22) תתאמן.

(41:24) אנחנו צריכים לדבר על הדבר הזה.

(41:25) סבבה.

(41:25) אני מתאמן, אני אעשה את זה.

(41:26) או לך צריך, לפי דעתי.

(41:27) אני מתאמן.

(41:28) לא מתאמן בזה, אבל אני עושה אימונים.

(41:31) אבל אני כל הזמן מתאמן במילים.

(41:33) אני הולך עם המון ביטחון, כי אני יודע שאני יודע לצאת מכל סיטואציה במילים שלי.

(41:37) 90 אחוז, אם לא 95 אחוז?

(41:40) במילים אתה אמור לצאת מכל סיטואציה.

(41:42) 99, הוא פסיק 9, כואב ואבוי לי האחוז הקטן הזה, שהוא הקיצון, הרי אני כל הזמן בתוך קונפליקטים ומשברים, אני חי במשברים.

(41:50) אבל המילים, אתה גם עושה את זה, אבל כשיש לך את התפיסה של אומנות לחימה, שזה מדהים, אנחנו משתמשים באותם כלים.

(41:59) אותם כלים.

(42:00) נכון, הנה הדוגמה הזאת עם הבן אדם הזה, בן אדם שהוא תוקף, הוא באמת תוקף.

(42:05) הוא לא הצליח לתקוף אותי, גם שמרתי על הטווח ודיברתי איתו, הסיטואציה נהייתה יותר מורכבת שהייתי צריך לעשות אינטרוונשן, למה?

(42:13) חבר שלי, שהוא רצה טוב אולי, עבר במקרה בסביבה וראה שקורה סיטואציה, אני כבר השתלטתי על המצב, הוא לא יכל להתקרב אליי, כי כמעט ככה אמרתי לו, אחי, תלך, הכל טוב.

(42:31) אני יודע מי זה הבן אדם הזה, אני ידעתי שתוך שנייה יש פה אירוע, אני הייתי באי קון במקסימום להגיב, אבל הוא ניסה, הוא ניסה, הטכניקה שלו, הוא מתקרב קרוב קרוב, זה טווח כזה, מפה אתה לא מספיק, עצרתי את האירוע, ואז חבר שלי עבר ליד עשה טעות של חכמולוג, ובמה קרה וזה וזה, רצה כאילו לראות, ואמרתי לא לא הכל בסדר, ואז הוא אומר לו, תגיד אתה יודע בכלל עם מי אתה רב?

(43:03) אתה יודע מי זה?

(43:05) מה מי זה?

(43:07) הוא כבר עלה, הוא חזר, ואז הוא כבר התקרב אליו, ואז הייתי צריך לעשות intervention, שאני לוקח את היד שלי ושם אותו מאחוריי, והוא אמר לא לא לא, הכל בסדר.

(43:18) והוא כאילו פה, ואז אמרתי לו, שי, תן לי לטפל בזה.

(43:24) אבל זה, אתה מבין, כאילו קורים דברים, עכשיו תראה איך הוא היה תוקף אותו פתאום, ואז אני צריך להגיב.

(43:30) זה גם כן, זה בתוך הגישור, הם תוקפים אחד על השני, עכשיו אני פה בהתערבות זה קושי, כי אם עכשיו שניים ככה, אני אכנס באמצע, אני חוטף את זה.

(43:38) כן.

(43:39) ואז אני צריך לעשות איזה משהו, להסיט את זה.

(43:42) כן.

(43:42) זה אותו דבר.

(43:43) כזה, ככה את רגע, ואז אני מסתכל, ויכול להיות שאני אדבר עם אחד שהוא תוקף, אני אדבר עם השני, ואומרים לו, עוד רגע זה עובר, תהיה איתי, ככה, אל תגיב.

(43:51) כי אם מישהו מגיב ככה, אז בסוף זה הוא מתייאש, הוא אומר, אוקיי, ואז מתחיל כזה, ופה יש לנו כבר שיח.

(43:59) אבל אם שניהם ככה, העוצמה היא אדירה, כזה, ואז, וזה קורה הרבה.

(44:04) אתה צריך לשים את עצמך בחזית.

(44:06) בשביל ה…

(44:08) אני לא צריך לכתוב תייק וואן פור דה טין, מה שנקרא.

(44:10) אני לא רוצה לכתוב תייק וואן פור דה טין.

(44:11) במרכאות, אתה שם את עצמך אבל.

(44:13) אני לוקח, אני אומר להם, אני עושה את זה בתוך המילים, ואם אני שובר, נושא שיחה.

(44:18) כן.

(44:19) אני אקור מפתח חלון, אני אשנה פה איזה משהו, אני אשנה את עצמי כוס מים, אני אתן כוס מים.

(44:24) נעשה איזה משהו כדי להגיע את הביולוגיה, אנשים שבתוך המקום הזה, הם בשיא הסטרס.

(44:30) כן.

(44:31) זה הסיפור עכשיו, תוריד את הסטרס.

(44:33) מישהו בא ועומד מולך, גם אם הוא היוזם של זה, הוא כולו כזה, הוא בסטרס.

(44:39) בוא נוריד לו את הסטרס.

(44:41) בוא ננשום עכשיו, ברגע שאתה נושם, הוא נושם.

(44:44) ברגע שאתה אומר לו, אוקיי, הכל קול, הכל בסדר, אז הוא, נותן לו מסרים, אתה יכול להירגע, הכל קול.

(44:52) הנה, מישהו פה לא בא לריב איתך.

(44:54) גם.

(44:54) זה המשחק, ואז, הם אומרים ש…

(44:58) יש את המשפט הנוראי, לכל מלחמה צריך שניים לטנגו.

(45:03) כדי שיהיה שלום צריך שניים לטנגו.

(45:06) לא.

(45:06) כדי שיהיה מלחמה צריך שניים לטנגו.

(45:09) כדי שיהיה שלום מספיק שאחד…

(45:12) אני לא נלחם איתך.

(45:13) אם אין ברירה, אתה תקפת, אני מגיב.

(45:16) זה מידה כנגד מידה.

(45:17) זה אגב, אסור בתורת המשחקים.

(45:19) זה רוברט אקסדרו בהאורטח, מהמחקר את זה, מה השיטה הכי טובה להתמודדות במשא ומתן מורכב כשמערכת היחסים היא ארוכה?

(45:30) מה השיטה הכי טובה?

(45:31) וגילו שהמילה, השיטה הכי טובה נקראת מידה כנגד מידה.

(45:35) תיק פור טאט.

(45:36) מה זה אומר?

(45:37) אתה עושה לי צעד שלילי, אני עושה לך צעד שלילי.

(45:41) נתת לי אגרוף, אני אתן לך את האגרוף.

(45:42) באותה מידה.

(45:43) אתה עשית לי צעד חיובי, אני עשיתי לך צעד חיובי ביחד.

(45:50) עכשיו היופי בטכניקה הזאת, זה שאני מכריז עליה מראש.

(45:53) אני אומר לך, תקשיב, אני רוצה לייצר איתך הרמוניה.

(45:57) זו המטרה שלי, כי אנחנו פה, אין מה לעשות, אנחנו פה מחוברים.

(46:00) בעבודה, בחיים, בזוגיות, עם הילדים שלנו, בעסק, אנחנו מחוברים.

(46:06) אני הולך למכות בטקטיקה הזאת.

(46:07) שלח לי תמונה של הילדים, תקבל שתי תמונות.

(46:10) שלח לי עוגה, נתתי לך שתי עוגות.

(46:12) זה נפלא, זה נהדר, זה אני אוהב.

(46:14) תקוף אותי, אני לוקח אותך באותה מידה.

(46:17) אני שונה מזה.

(46:19) אתה תרצה להכניע אותו.

(46:21) פה במקום הזה זה האיזונים.

(46:23) יש הבדל בין זירה של גישור לבין זירה של לחימה.

(46:28) יש דברים שהם בטח דומים, כמו שראינו עד עכשיו, ויש דברים…

(46:32) נגיד פה, אם מישהו…

(46:37) אני למשל, אני לא מלמד הגנה עצמית, אני לא מלמד בהגנה, כי אם מישהו מתקיף אותך ואתה מגן, מגן, מגן, מגן, בסוף תחטוף, אתה צריך להתקיף כמה שיותר מהר.

(46:47) זאת אומרת, שישו…

(46:49) ההגנה היא התקפה.

(46:51) זאת אומרת, אין הגנה, אין הגנה, אין הגנה, אני לא…

(46:55) אם מישהו מתקיף אותך…

(46:56) אבל זה מאוד בודד, פה אתה מאוד, מבחינתי, מאוד בודד בעולם.

(46:59) למה?

(47:00) כי אתה עושה את זה לעצמך.

(47:02) במקום שלי…

(47:02) כן, זה שונה, פה זה שונה.

(47:04) אתה במקומות שהם עכשיו קורים.

(47:07) אצלי התהליכים הם ארוכים, יש קונפליקט.

(47:09) יש הבדל.

(47:11) יש קווים משיקים.

(47:14) יש קווים משיקים בהמון דברים, אבל למשל פה זה שונה.

(47:17) וחשוב להבין שזה שונה.

(47:19) כי כשמישהו מתקיף אותך ויש לו כוונה, מבחינתי כשמישהו דוחף אותך מאוד חזק בצורה אגרסיבית ברחוב, זה, אתה יכול להיות נכה לכל החיים.

(47:28) אני מכיר, בגלל שאני עם החבר’ה והג’מאש מתעסקים בזה, אז הסיפורים שאני מכיר, בן אדם שדחף מישהו, שהוא דרך אגב היה חגורה שחורה בקיוקו שינקאי, שיטה מאוד אגרסיבית, אנשים חזקים מאוד, דחף אותו מאוד מאוד חזק, הבן אדם…

(47:49) נתקל באיזה משהו, זה היה באיזה אירוע, נתקל במשהו ברצפה, עף אחורה, והוא ניחל לכל החיים.

(47:56) וואו.

(47:59) אז באמת יש את האירועים האלה.

(48:00) זה תקיפה.

(48:01) זה תקיפה.

(48:03) לא, אין ספק שברגע שאנחנו מגיעים למקום שמישהו כבר שם יד, או מגיע לשים יד, זה הקיצון, צריך להתמודד עם זה.

(48:10) החוכמה היא לא להגיע לזה.

(48:11) לא להגיע לזה.

(48:12) כשהגעת לדבר, הפסדנו בתוך האירוע הזה.

(48:14) שם אני מאוד מאחל שיהיה לי את הכלים שיש לך, תקף אותי, ולא צריך להזז את מי זה שיהיה לי את זה.

(48:22) כן.

(48:22) אבל אני רוצה בתוך הסקאלה, בכלים האלה של הקיצון, שזה המומחיות שלך, אני רוצה לקחת את הכלים האלה, כן.

(48:29) ולתרגם אותם למקום של השפה.

(48:33) נכון.

(48:33) של השיח.

(48:34) שזה חדר גישור.

(48:35) כן.

(48:36) זה להקשיב לבטן, להגיד לו, כמה הבן אדם אומר, זאת אומרת, מה הוא באמת צריך.

(48:41) כן.

(48:42) מה הצורך שלו.

(48:42) זה גם תהליך גישור, שאתה נמצא בסיטואציה, זה גישור.

(48:45) חד משמעית.

(48:47) ואז אתה מנסה להבין, איך אני עכשיו לוקח את הסיטואציה הזאתי וצומח ממנה.

(48:53) הרי כל דבר כזה, כל התקפה שעברת, כל קרב אני מניח שעברת, אתה צומח ממנו.

(48:57) כל דבר.

(48:58) מכל דבר.

(48:59) כל דבר.

(48:59) ואז אתה אומר, אנשים עוסקים בלהימלא ממשהו שיכול לעזור להם לצמוח.

(49:04) תלוי מה הרפריקשן של הדברים, תלוי מה, כן.

(49:06) בוא נקרא, הקיצון, אני לא הייתי רוצה להגיע למצב שמישהו רץ לתהיב סכין.

(49:10) אתה לא היית רוצה.

(49:11) אבל כשמישהו בא לריב איתי, ואני אומר, אוקיי, עכשיו יש לי פה הזדמנות לצמוח.

(49:14) מדהים.

(49:15) אז יש פה, זו שיטה אחרת לגמרי.

(49:17) מדהים, כן.

(49:18) מדהים, זה מדהים.

(49:20) בטח.

(49:21) אני הרגשתי, עם כל הניסיון שלי, הרגשתי מדהים ש…

(49:27) בסדר עם הזמן?

(49:28) אני עם כל הניסיון שלי הרגשתי מדהים שהאירוע הזה נגמר ככה.

(49:32) עם ההוא לפני שבועיים ש…

(49:35) מישהו בא, תקף אותך, הרווחת אחלה של סיפור, לקחת אח של מיומנות, אנחנו הרווחנו פה אחלה של סיפור, וואלה, אני קצת שמח שהיה לך את הסיפור.

(49:44) ואני אגיד לך מעבר לזה, באותו יום, לא, יום למחרת או משהו כזה, היה לי את האימון של הקבוצה שלי.

(49:52) סליחה, יומיים אחרי היה לי את האימון של הקבוצה שלי שאני מלמד, עשינו סנריו, אחד לאחד, כל האימון, תרגלנו את העמידה ואת הדיבור.

(50:01) תרגלנו את המצב הזה, ואיך שמגיע מישהו ואתה…

(50:04) כי זה מאוד הציף אותך גם, כאילו.

(50:07) בטח, זה אירוע שקורה.

(50:09) זה מלחיץ.

(50:10) לא, אני לא נלחצתי.

(50:11) אני מכיר את הדברים האלה.

(50:12) אני פעלתי, פעלתי, אני כבר באוטומט.

(50:15) לקחת את האירוע הזה.

(50:16) עשיתי ממנו משהו טוב.

(50:18) עשית משהו טוב.

(50:19) כן.

(50:19) אבל לקחת, כי האירוע הוא קיים.

(50:21) האירוע קיים.

(50:21) והוא, לקחת את החשיבות שלו.

(50:22) בטח.

(50:23) חשבתי, מעולה.

(50:24) מעולה.

(50:25) תשמע, גם אני, אני לא סופרמן.

(50:26) גם סופרמן בקרב יכול להחליק על הבננה ולא יודע מה, לא סופרמן, אוקיי?

(50:31) אבל גם המאסטר של המאסטר של המאסטר של המאסטר של המאסטר של המאסטר, ברגע האמת הוא בן אדם, הוא יכול פתאום להחליק על הבננה וליפול על הרצפה ועל כל מיני כברות.

(50:41) אתה לא סופרמן, אתה בן אדם.

(50:43) זאת אומרת, הוא לא היה אפשר באמת להפסיק לשאוף להיות עם סופרמן.

(50:46) אסור לרצות להיות, אסור לרצות להיות סופרמן.

(50:50) תסביר את זה.

(50:51) סופרמן הרי מסמל משהו שהוא בלתי ניתן להריסה, בלתי ניתן לשמירה, בלתי ניתן, בלתי, בלתי, בלתי, בלתי.

(51:00) זה לא Human Being, אנחנו ניתנים לשמירה, אנחנו ניתנים למניפולציה, אנחנו Human Beings, שזה נפלא, אני מאוד אוהב אדם.

(51:12) והשאיפה להיות סופרמן יכולה להיות הרסנית.

(51:19) יפה.

(51:19) אני לוקח את זה פה בחדר הגישור, כי יש אנשים שאומרים, אני לא טועה, אני כל.

(51:25) כולם טועים.

(51:27) ואז כל כך קשה להם, כי כל שינוי הוא מפרק אותם.

(51:31) אבל אם אתה אומר, לא, אני לא יכול להיות מושלם, ודווקא החולשה שלי, אז זה החוזקה.

(51:36) כי בעולם הזה היום מי שחלש הוא החזק, הוא יודע לבטא את הרגשות, או את הצרכים שלו, הוא יכול להגיד, רגע.

(51:41) זה שאני פה עומד ואני נמנע ממך מהקרב, זה לא אומר שאני מפחד, זה לא אומר שאני אפסיד, זה פשוט אומר שאני חושב שזה לא נכון לנו.

(51:49) בסיטואציה הזאתי, נכון.

(51:50) בסיטואציה הזאתי, כן.

(51:52) הקיצון הוא הקיצון.

(51:53) כן, הקיצון הוא הקיצון.

(51:54) כי הכלים האלה, אתה אומר, הבנות שלמדו אותך, אנשים שלמדו אותך, הם לא למדו כדי לתקוף.

(52:00) חס וחלילה.

(52:00) הם למדו כדי לייצר הרמוניה בחיים.

(52:02) כן, חד משמעית.

(52:03) זה הגישור.

(52:04) חד משמעית.

(52:04) זה השפה.

(52:05) בגלל זה ההבדל בין הספורט לבין הלחימה.

(52:12) יש הבדל, אבל לפעמים צריך לעשות מהלכים ספורטיביים בשביל לתרגל את הגוף, אתה חייב לתרגל.

(52:19) תראה מה קופץ לי פה, התסכול, כי עכשיו אני מבין שהספורט שאתה מתאר לו, ואתה אומר, אתה יודע, בז לו, כי הוא קצת עושה פה נזק, אתה אומר, אני לא רוצה להגיד בז לו, כי הוא חלק מאוד חשוב בהתפתחות.

(52:28) הוא התפתחות יפה, הוא נותן מוכרות, אבל הוא הורס.

(52:31) הוא הורס את הדבר של ההרמוניה.

(52:33) שבשבילו זה התחיל.

(52:34) הוא הורס נקודות.

(52:35) כן.

(52:35) במקום למהות.

(52:37) בוא ננצח את הקרב בנקודות.

(52:38) אצלי עכשיו זה עולם המשפט.

(52:40) אחד לאחד.

(52:41) אחד לאחד.

(52:43) אתה אומר את זה, ואני אומר, אבל יש לי פה עולם שלם, שתודה לאלה הוא גוסס, והוא הולך ונעלם כי הבינה המלאכותית עכשיו מורידה את…

(52:49) אמן.

(52:49) לא, זה קורה.

(52:50) רואים את זה, הבינה המלאכותית כבר סוקרת פסקי דין עוד רגע.

(52:53) אתה לא צריך, אתה נכנס לבינה המלאכותית.

(52:56) תגיד לו תכתוב לי הסכם, הוא כותב לך את ההסכם.

(52:59) בארה״ב הם כבר סורקים את כל פסקי הדין, יכולים להגיד לך סטטיסטית מה יקרה לפי השופט וכמה הוא פוסק וכאלה.

(53:07) כל הידע המשפטי הולך.

(53:09) כן, אני חוקר הרבה את הצ’אט gpt ואת הדברים ש…

(53:11) מדהים הדבר הזה.

(53:12) מדהים ומטורף, ויש שם גם באגים, אבל מעניין.

(53:15) יש מלא באגים, אבל אנחנו יודעים שהוא בתוך תהליך.

(53:17) הבעיה היא שכמה חודשים, והרגע שגם יבואו בארץ בעברית.

(53:20) בכלל, קורים פה דברים מדהימים, ואז אני מסתכל על עולם המשפט, שלמדתי אותו.

(53:25) כן.

(53:25) זאת אומרת, אנחנו למדנו את הספורט.

(53:27) את הספורט.

(53:27) אני רוצה להכניע את הצד השני, אני מתעלם ממערכת היחסים ביניהם, זה לא מעניין אותי, אני רוצה להקצין את המצב, ושמישהו אחר יקבע.

(53:37) ואז בעצם, מי שחזק, יש לו יותר כסף, יכול להתיש את הצד השני.

(53:41) ככה.

(53:41) ואין שום לא צדק, ולא היגיון, ולא הרמוניה, ולא…

(53:44) וזה פירק לנו את החברה לדעתי, זה פירק לנו את זה לגמרי.

(53:48) נכון.

(53:48) ועכשיו השפה הגישורית והמקום הקהילתי הזה והכלים מאומנות הלחימה, הם פתאום מחזירים את הכוח לאדם.

(53:54) משמעותיות אינדיבידואל, הוא יכול כחלק מתוך קהילה, אבל בוא כקהילה בוא נחזור לדעת איך לדבר אחד עם השני, לדבר על הרגשות, הצרכים, לא כי אני חלש, אלא כי אני חזק כשאני מדבר על הקשיים שלי.

(54:08) אבל אתה עדיין…

(54:09) צריך לדעת להיות מוכן למצבי קיצון.

(54:12) חד משמעית.

(54:13) ובוא נחזק לזה גם כן את המשטרה, ובוא נחזק את הצבא, ובוא נחזק את הגופים ששומרים עלינו, כי בוא, אני, אם תהיה פה מלחמה, אתה כנראה תרוץ יותר קדימה, ואני אמלא שקי חול.

(54:25) בסדר.

(54:25) אני אעזור, אני אבוא ותגיד לי.

(54:26) מעולה, צריך.

(54:28) בדיוק, כי כולנו צריכים לעבוד ביחד.

(54:30) זה הקהילה, אנחנו בעצם משלימים אחד את השני.

(54:32) ואז אותי מאוד מרגיע…

(54:34) ועוד מרגיע אותי שיש שאלות עליו בסביבה.

(54:36) אתה, או, הנה, הנה, באים הרעים, אני יודע, הנה, אני פה הולך שם לכיוון מזרחה, אני יודע, יש שם את יונתן, אני ככה דבוק אליו.

(54:44) זה כמו היה ב…

(54:47) היה מושג אלכסוס אנדרוס, שזה היה הלוחמים הכי הכי מוכשר, הכי גדולים, אפשר להגיד את זה.

(55:00) שאלקסוס זה כאילו קו ראשון ואנדרוס זה אנדרוגן, כאילו אנדרוגן עם הבני אדם, אלקסוס אנדרוס הם היו הקו ראשון, הם היו תמיד הקו ראשון שנכנס, אתה יודע, במלחמות, שמו שתי שורות, כי הם באים לצבא, אבל היו, כל אחד היה תפקיד שלו, אתה יודע, הם היו קו ראשון, היה ידוע, הם אלקסוס אנדרוס, הם צריכים להיות, כל אחד היה תפקיד שלו.

(55:28) נכון, זו טועה.

(55:29) השאיפה, זה בסדר.

(55:30) כולנו רוצים עוד הפרונט, כולנו רוצים…

(55:32) לא, לא, לא צריך את זה.

(55:34) בוא נבנה, כל אחד ידע את מה שאתה…

(55:36) מי שמשחיז את החיצים, התפקיד שלו, יותר חשוב, הוא כמו הקשתים.

(55:42) נכון.

(55:43) אם לא היה לך חיצים טובים, אתה מה תראה בדיוק?

(55:46) נכון.

(55:47) זה מאוד מרגש אותי, את כל השיח הזה.

(55:50) כי להבין לאיפה האנושות הולכת…

(55:52) ואני מסתכל על זה, ואני רואה את התהליך הזה כבר יותר מ-10 שנים, שאני רואה איפה זה הולך, ואני מסתכל איפה זה הולך, וזה כל כך הולך למקום הזה, ואני, בנבואה שלי, ככה שזה מוקלט, אנשים הולכים לעשות המון אמנות לחימה בעתיד.

(56:05) זה לגמרי העתיד.

(56:06) הלוואי.

(56:06) והשפה והגישור, כי כל השיח הזה של ההקצנה, מה שהפוליטיקאים עושים לנו, ומה שהעולם המשפט עושה לנו, זה כבר כל כך העולם הישן.

(56:16) זה כבר כל כך לא רלוונטי.

(56:18) זה…

(56:18) זה לא תלוי באנושיות, לאן האנושיות תיקח, כי תקשיב, זה כלי…

(56:21) האנושיות באותו מקום, זה ביולוגיה, לא משתנה.

(56:22) זה כלי מאוד חזק, תקשיב, למשל, יש לי הרבה חברים מברזיל, שאני גם מתאמן איתם, וזה, גם הייתי שם, אז…

(56:30) יש נבחצים ברזילאי, כן.

(56:31) אה, באמת?

(56:32) אה, מגניב.

(56:34) אז שם, למשל, המאפיות, אנשים מאוד מאוד רעים, מאוד, מה שפה זה כמו…

(56:43) בדיחה לא מצחיקה לעומת הרעים של שם.

(56:50) והם, כולם שם, בגנגס, כולם מתאמנים בג’וג’יצו ובזה, כולם חיילים שמתאמנים.

(57:00) זאת אומרת, אתה יודע, הם יכולים לקחת את הכלי הזה למקום מאוד מאוד רע, הם מאוד מסוכנים, נכון.

(57:05) זה לא מבדיל, אבל זה תמיד האחוז הקטן של פשע גרש, זה תמיד יהיה, תמיד יהיה, פסיכופתים.

(57:11) יש אחוז מהאוכלוסייה שהוא פסיכופתים, איום ונורא, מפחיד.

(57:14) נכון, גם אוטו, אוטו בידיים לא נכונות, זה כלי הרג.

(57:18) נכון, אבל האנושות, הביולוגיה היא מנצחת, והאנושות הולכת למקום פחות מלחמות, פחות קשיים, זה קורה, אתה רואה את זה בכל העשורים האחרונים, תמיד זה קורה, מאז שחר ההיסטורי, מאז המהפכה התעשייתית, המהפכה החקלאית, אנחנו פחות ופחות.

(57:34) עכשיו כבר הכל מתערבב, כי כבר היום אתה בכל העולם, אתה יודע, אם אתה גר בתאילנד, יש לך אנשים מכל העולם.

(57:42) גם פה, אתה רואה תיירים עכשיו, כל הזמן, התחלופה היא הרבה יותר גדולה.

(57:46) זה כבר לא הסינים, אתה כבר פוגש אותם.

(57:48) אני בטיק טוק רואה המון סרטונים על סינים, וואלה, זה אחלה אנשים.

(57:52) אתה לא תוכל להגיד לי על הסינים הם כאלה.

(57:55) לא, כי אני כבר הייתי בעיניים שלי.

(57:57) זה שינוי טוטאלי מה שקורה.

(57:58) אבל אני חייב ללמוד לדבר איתם, ולדבר איתם זה הכלים של אומנות הלחימה, זה הכלים של הדיבור, של הגישור, שזה השפה החדשה שנוצרת.

(58:07) ומסתבר שלאנשים שדווקא חשבנו שהם הכי מכות, יש הכי הרבה את הכלים האלה.

(58:12) כן, יש.

(58:13) זה מדהים.

(58:14) אותי זה היה לי mind blowing לחלוטין.

(58:16) גדול.

(58:16) תשמע, יש איזה משפט שאני ממש אוהב, שמשפט ויקינגי דווקא.

(58:21) אוקיי.

(58:22) הוא אומר…

(58:24) מי הקשיב לו?

(58:24) מי הביא את המשפט הוויקינגי הזה?

(58:26) איפה זכרו משפט ויקינגי?

(58:27) יש מגילות, יש…

(58:29) בואו…

(58:29) בטח, מה זה?

(58:30) זו תרבות מדהימה.

(58:32) זה סיכנת אותי.

(58:33) כן, ויש משפט ויקינגי, שאני אוהב הרבה משפטים ויקינגיים.

(58:37) שניים שאני הכי אוהב, אבל זה מתאים לשיחה שלנו.

(58:41) Only a warrior can choose pacifism.

(58:46) All others are condemned to it.

(58:50) וואו.

(58:52) רק הלוחם יכול לבחור להיות פציפיסט.

(58:55) כל השאר חייבים להיות פציפיסטים.

(58:57) כן, נידונו להיות…

(58:59) וואו.

(59:00) אוקיי, מדהים.

(59:02) אהבתי את זה.

(59:03) אז אתה חזק, אתה יכול לבחור בשלום.

(59:05) כן.

(59:05) אם אתה חלש, תבחר בשלום כן מהרה.

(59:07) ככה או כך, עדיף השלום.

(59:09) אל תלך לתמונה מלחמה.

(59:11) בטח עם האנשים שאתה חייב לחיות איתם.

(59:14) יונתן, זו שיחה תענוג, אני מאוד שמח על זה.

(59:22) שמחתי גם.

(59:22) ממש, אני חושב שזה, גם שסידרת לי ככה דברים בראש, גם עזרת לי, כי אני מאוד עכשיו רוצה להעביר את המסר הזה, זה האינטרס שלי בתוך השיחה, אני רוצה שאנשים יתחילו להבין שהגישור זה לא רק…

(59:35) שיחה, שפה לפתרון מחלוקות.

(59:38) זה דרך חיים.

(59:38) זה דרך חיים.

(59:39) שהיא במונות לחימה.

(59:40) פשוט, אבל לא, שלא פיזית, אלא מילולית.

(59:44) אולי כן, יש לך לשים את היד, אפשר להקל את ה…

(59:46) האנרגטית דומה מאוד.

(59:47) האנרגטית מאוד.

(59:48) כן.

(59:49) ממש, אתה מרגיש את הבטן, ואנחנו יכולים לעבוד עם הדבר הזה.

(59:52) כן.

(59:52) אז אני מאוד מודה לך שבאת ושאלת לחדד את זה.

(59:57) ואין בעיה, אני צריך לבוא ללמוד אצלך קצת, אין מה לעשות.

(59:59) מה שאתה רוצה, דלת תפוחה.

(1:00:01) אז תודה רבה, יונתן אופניים, ואתה עושה סדנאות, אנשים יכולים לפנות אליך, למי שרוצה, אז תחפשו בפייסבוק, תחפשו בגוגל, יונתן אופן, פייסבוק, אינסטגרם, בכלל, אתה גם מעלה סרטונים מאוד יפים, שחקן מוזיקאי, ויש לך עם הנונצ’אקו, והכל…

(1:00:15) לא נונצ’אקו האמת, הכל חוץ מנונצ’אקו, אבל אתה אומר נונצ’אקו.

(1:00:19) מקלות, סכינים, כל מיני דברים, כן.

(1:00:22) זהו, אז מקלות וסכינים, דברים באמת.

(1:00:25) שווה לעקוב אחריך, זה אני אומר, אתה עולה לסרטון ואתה קופץ.

(1:00:29) בכיף.

(1:00:29) אז תודה רבה, ותודה שהאזנתם, תודה שהייתם, ואני כמובן מבקש, שתפו, הפודקאסט הזה, אתה יודע, באים לי פה אנשים מכל הארץ, גם מהעולם אני מקבל פניות, שאנשים נשמע זה זהב, אתם נותנים פה ידע איך לפתור קונפליקטים, איך להימנע ממלחמות, הכי חשוב, ועם המשפחות, ולשמור קשר טוב עם ההורה.

(1:00:50) השני, זה פה בטח ערך בעסקים, אנחנו מאוד גם עושים…

(1:00:54) גם הכלבה שלך נמצאת פה.

(1:00:55) כן, סוף טובה, היא מרגישה את האנרגיות גם, היא רואה, מסיימים, אז היא כבר מתמתחת, אתה רואה?

(1:01:00) מדהים.

(1:01:00) אין, כולי…

(1:01:01) סוף ביתה, גשם.

(1:01:02) טוב.

(1:01:04) אז תעזרו לנו להפיץ את המסר, הפיצו את הפודקאסט, שתפו למי שצריך.

(1:01:09) Peace and love.

(1:01:09) תן לנו להביא את השינוי הזה.

(1:01:10) Peace and love.

(1:01:11) תודה רבה.

(1:01:21) משהו עם גישור עם המגשר נדב נישרי ואורחים נוספים