(0:01) משהו עם גישור.

(0:03) פרק עמוק אני חושב שהולך להיות לנו היום.

(0:11) אני אספר איזה סיפור.

(0:12) אני קיבלתי הזמנה להצגה.

(0:15) וההצגה בנושא גירושים.

(0:19) כל מי שמתעסק בנושא ובא להעביר את המסר, אני בא.

(0:23) ובאתי.

(0:24) לא ידעתי למה אני מצפה.

(0:25) למה לצפות?

(0:27) ונכנסתי לאולם ונפלה לי הלסת כי הייתה הצגה שרואים בה גבר בן חמישים שעולמו מתפרק לו ופתאום הוא מוצא את עצמו בסיטואציה שהוא צריך להתמודד עם הילדות שלו ועם הגרושה שלו ועם בת זוג חדשה וכל מי שהתגרש ומכיר יודע איך זה נראה מבחוץ ומתאר את הסיפורים האלה של עכשיו צריך להיות עוד הורה ועוד זמן והילדים ואיך להתעסק אבל את הנפש של ההורה של הגבר לא רואים ומה הוא עבר ופתאום יושב פה גבר שבצורה, אני אומר את זה במתרגש כי זה מאוד ריגש אותי לראות את הדבר הזה כי כל גבר שעבר את זה מבין את המקום הזה ופתאום זה היה מומלש על הבמה להבין את הרגשות שאתה עובר, את הסערה הזאת זה שהעולם נופל ואתה צריך לבנות אותו מחדש.

(1:20) ואז לשמחתי הרבה, ביקשתי והוא הסכים להגיע, אלירן כספי, שהוא שחקן, במאי, יוצר, וכותב ההצגה ויוצר ההצגה, אבא יצא מהקבוצה, שאני כבר לא, ואני אגיד את זה עוד הרבה פעמים בפרק הזה, זו הצגת חובה.

(1:35) אז שלום אלירן, תודה שבאת.

(1:37) שלום.

(1:41) איך הגעת בכלל להצגה הזאת?

(1:43) תתן לי ככה את ה…

(1:44) אני אולי אלך משני כיוונים שונים.

(1:50) מתישהו, איזה שנה אחרי הגירושים, התחלתי לכתוב בלוג שקראתי לו, אבא יצא מהקבוצה, על החוויות שלי כגבר שהתגרש, היחסים שלי עם הבנות שלי, עם נשים שאני מכיר.

(2:10) מצאתי איזה קו אירוני בכל הדברים המטומטמים האלה שקוראים לבן אדם כתוצאה מהסערה שלו והרצון שלו לחיות את החיים.

(2:22) והבלוג הזה, התחילה הקורונה די אחרי איזה כמה חודשים בודדים שהוצאתי פוסטים.

(2:34) ואנשים כנראה ישבו בבית וקראו, וניהול איזה ממש כמה אלפי קוראים.

(2:41) ואנשים היו כותבים לי בחזרה דברים מדהימים.

(2:45) ואני חושב ש…

(2:51) בעצם הסכמתי בצורה מסוימת לתת ביטוי לתהליך שאני עובר.

(2:58) זאת אומרת…

(3:00) היו לי ניסיונות להגדיר את עצמי מחדש, להכיר נשים מסוגים שאולי חשבתי שאני רוצה והיו לזה השלכות.

(3:18) זאת אומרת, אתה הולך לכל מיני מקומות, אז קורה מה שקורה.

(3:23) הזווית השנייה שאני רוצה לספר עליה זה שבעשייה התיאטרלית שלי אני כתבתי טרילוגיית מחזות על נשים במשבר שיוצאות מקשרים אלימים, רעילים, שלוש הצגות שהצליחו בטירוף בארץ, זה שייכת שהייתה על יהודי תרמן מכת גואל רצון, הגט על סארי דיסקינד מסורבת גט מירושלים ומרוב אהבה על כל הנושא של גז לייטינג והאלימות הנפשית והצגות שממש ממש ממש מאוד הצליחו ובאותה תקופה שהתגרשתי אז גם הלכתי לטיפול אצל מטפל שהוא לא פסיכולוג וזה קרה אחרי שבאיזה שבועיים מאוד עמוסים של איזה 15 הצגות יום אחד באמצע הצגה אחרת שכתבתי ואימא שלי הייתה מאושפזת, העבירו אותה מהמוסד אלצהיימר שהיא מאושפזת פה בדרך כלל, נדלקת ריאות לתל השומר היה לי קצת יותר מדי והתעלפתי.

(4:40) כבר דיברת על זה בהצגה.

(4:42) כן, התעלפתי ואני נורא התביישתי שלא עמדתי בכל ה…

(4:48) ואז התחיל איזה דיאלוג, מה מוטל על כתפיים של גבר?

(4:56) וכמה אשמה גבר מסתובב, שאת אפילו לא יודע שזאת אשמה.

(5:02) והמטפל שלי אמר, אולי תשים את עצמך באמצע?

(5:08) אמרתי לו, אני שם את עצמי באמצע.

(5:10) הוא אמר, ביום הזה שהגוף שלך החליט להתעלף על הבמה, אמרת לכולם, עכשיו אתם תחכו, ואני אתפוק פה התעלפות.

(5:21) ובגלל שזה כאילו תיאטרון תמונה ותיאטרון פרינג’, אז חלק מהקהל חשב שזה חלק מההצגה, ולקח כמה שניות ארוכות מאוד.

(5:29) כי כל פעם שמישהו עשה משהו, מישהו אמר איזה בימוי נהדר, איזה משחק מעולה, עד שהבינו שזה העניין.

(5:40) אז מהמקומות האלה הגעתי למשהו שאני חושב שהוא היום איזה כיוון חדש שלי, בעצם לספר מה גברים מרגישים, כי גברים הם מתפקדים, יש להם את ה…

(5:53) זאת אומרת, הייתה העצמה נשית, וטוב שכך, במשך הרבה מאוד שנים.

(6:00) והיא צריכה להמשיך.

(6:02) אבל היום, ב-2023, להגיד לאישה, את אישה טובה, זה הקטנה מטורפת.

(6:11) להגיד לגבר, אתה גבר טוב, אתה צריך להגיד תודה רבה.

(6:13) אמרו לך שאתה גבר טוב.

(6:15) ואני חושב…

(6:20) שאנחנו באיזו התחלה של עידן של שינוי.

(6:24) כל הסיפור הזה של השוויון המגדרי, האמיתי, לא איזה טייטל.

(6:33) כי וואלה, במערכת הזוגית יש שם שני אנשים, והרגשות של גבר וה…

(6:42) הלחצים הרגשיים בעיקר, כי גברים פחות מדברים על מה שקורה להם.

(6:50) אין כזאת רגיטימציה.

(6:54) זאת אומרת, אתה יכול להתלונן ויגידו לך, תשמע אחי, ככה זה.

(7:00) אבל לבוא ולשים את הנפש שלך ולחשוב שהיא מעניינת.

(7:06) ולעשות ממנה, לחבר את הנקודות ושייצא איזה מסע.

(7:16) ואני חושב שמה ש…

(7:26) זאת אומרת, אחרי…

(7:30) אני עשיתי את ההצגה, עשיתי אותה עם קאסט מדהים של שלוש שחקניות ששיחקו בשאר ההצגות שלי, יעל שטולמן, רחלי פנחס ומשה שמוליאן, ועשיתי אותה גם עם בחור צעיר שקוראים לו אמיר פטר, כי אני גם הייתי צריך לעמוד על הבמה ואני הייתי צריך מישהו שאני כן סומך עליו לביים את זה איתו ביחד וברגע האחרון אני אוכל לעלות על הבמה בשקט ואני חושב שלקח לי זמן להבין את המסמך שנוצר כי אני למדתי לכתוב אצל מורה, אצל אסף ציפור, שעשה את הבורגנים והחמישי הקמלין.

(8:26) והוא אמר, לא צריך לעשות כזאת עלילה רגילה.

(8:30) תביא את הסצנות הכי מעניינות.

(8:32) תביא את הסצנות הכי מעניינות, אתה תראה איזה התחבר.

(8:36) עכשיו, במחזה הזה זה בדיוק ככה.

(8:38) זאת אומרת, המשטחים…

(8:44) הגדולים שעליהם יושבים צמתים של גירושים נמצאים בתוך ההצגה הזאת והסגנון המיוחד הזה שכל שחקנית משחקת כמה אנשים בחיי והם עוברות שם בלי שום מעברים מדמות לדמות זה קצת כמו החוויה האינטואיטיבית הרגשית שבעצם העומס של החיים, עומס אחד מזכיר לך עומס אחר, מפיל אותך ליחסים כאלה, וזה מזכיר לך את היחסים האלה, והבנות שלך פתאום מתנהגות קצת כמו אימא שלהן, בטח שהן מגדלות, וזה מיוצר סיטואציות חזקות לפעמים.

(9:38) וכמה שהן לפעמים קשות, באותה מידה הן מצחיקות.

(9:42) זאת השפה שנוצרה בהצגה הזאת.

(9:48) יפה.

(9:49) אתה יודע, ודיברת, אני מסתכל על זה, ואני לוקח הרבה מתוך מה שאתה אומר, על המהפכה המגדרית, כן.

(9:58) של בתוך הביטוי הזה שיש פה לגברים.

(10:01) את הדוקטורט שלי רציתי לעשות על זה.

(10:04) בסוף אמרתי, נכתוב על זה ספר.

(10:07) הוא עוד בתוך ההכנה, זה הספר הבא הבא.

(10:10) אמרתי על יצירת תהליך, שוויון מגדרי מתוך הליכי גירושין.

(10:14) למה?

(10:15) ולמה פה זה קורה?

(10:16) למה המפגש הזה הוא כל כך מרתק?

(10:19) כי עד שמדרשים הכל די ברור.

(10:21) יש משפחה גרעינית, התפקידים המסורתיים מאוד ברורים.

(10:25) אמא בבית, אבא בחוץ.

(10:26) אבל זה כבר השתנה בעשורים האחרונים, כי נשים עובדות, ככל שנשים עובדות הן יותר עצמאיות, הן פחות צריכות לתת לוב בגבר, משם האחוז הגירושין עלה.

(10:35) ככל שנשים יותר עצמאיות, האחוז הגירושין עלה.

(10:39) ואז הגבר, ככל שהאישה הלכה יותר החוצה ועבדה, הגבר נכנס פנימה, הוא נהיה יותר מעורב באבהות.

(10:46) ואז פתאום יש סיטואציה שמגיל צעיר יש לה ילדים, מגיל אפס, אבא מעורב, הוא מגדל ילדים.

(10:51) ואמא גם כמובן מעורבת וגם מייצרת לעצמה קריירה ואז הם רוצים להתפתח היא רוצה להגדיר את עצמה והוא רוצה להגדיר את עצמו ואז יש איזשהו מאבק פנימי והכל מתנגש בתוך הגירושין כי בגירושין בעצם הוא צריך להגדיר את עצמו מחדש כאבא וכמפרנס והגבר מגיל אפס הוא מגדיר את עצמו כמפרנס זה התפקיד שלך, אתה צריך לפרנס את המשפחה כמו שאישה מגדירים אותה לפי ההורות שלה את צריכה להיות אמא.

(11:17) אז הוא נקרע בינו לבין עצמו שהוא גם רוצה להיות עם הילדים וגם לפרנס, ויש לו איזה ציפיות מהחברה להחזיק את הדבר הזה.

(11:24) עזוב רגע את הרגשות שלו, זה בצד.

(11:27) והאישה גם כן היא נקרעת בתוך עצמה בין הרצון שלה להגשים את עצמה ובקריירה שלה לבין זה שהיא רוצה להיות אמא.

(11:34) עכשיו כשגרים באותו בית איכשהו מאזנים אחד את השני כי תמיד יש מישהו שיתפוס את הכדור.

(11:39) אבל כשמתגרשים פה זה מתפוצץ.

(11:41) ואז הדילמות הפנימיות האלה, יחד עם הדילמות האלה של החיים, של רגע, והכל כואב, וזה אכזבה, וזה תסכול, וזה אבלות, והכל קורה בבת אחת.

(11:51) עכשיו, יש המון מקום, אמרת את זה, לאנשים לבוא ולדבר, ולמעגלי שיח, ולתמיכה, וזה מדהים.

(11:56) אני רואה אנשים שהם מקבלות ליווי, זה מעולה.

(11:59) אבל אני רואה הרבה גברים, בעיקר גילייה 45, 50, 60 שבאים אליי, ומלא 30 זה פחות אגב.

(12:05) כי הם יותר מדברים, שאתה רואה גבר שהוא לפעמים רק מדבר פה איתי.

(12:13) וזה מאוד עצוב, כי אם הוא רק היה מדבר ומראה את הרגשות שלו ומדבר על הכאב שלו, קודם כל היה לו הרבה יותר קל.

(12:22) היה לו הרבה יותר קל.

(12:23) וזה לפעמים להיות באמת אנשים, ואתה רואה אותו מחזיק את הדמעות ואת הקושי ואת הניסיון שלו להיות חזק.

(12:31) אבל החוזקה שלו זה החולשה שלו.

(12:34) ואז בהצגה הזאתי, שפתאום רואים גבר, שחור ומעלה, שמדבר על הרגש, ונותן לזה מקום, ואומר, כן, גם לי יש את המקום באמצע.

(12:45) זה פשוט מהפכני, וזה פשוט נפלא הדבר הזה.

(12:50) תודה.

(12:52) אני מרגיש ש…

(12:55) אחד הדברים שקוראים לך כשאתה מתגרש, זה הגדרה שלך מחדש.

(13:08) האם מותר לך להשתחרר, והשאלה היא לא להשתחרר ברמה שתעשה מה שמתחשק לך, האם מותר לך להשתחרר מה-DNA מלא הציפיות שאיתו גדלת?

(13:20) וואו, איזו שאלה ענקית.

(13:24) האם אתה יכול, אני אספר איזה קונפליקט שהוא אמיתי.

(13:34) לקח לי הרבה זמן להגיד לגרושתי, אני לא צריך שתחנכי את ההורות שלי עם הבנות.

(13:46) אנחנו חצי חצי, תעשי מה שאת רוצה, אני לא צריך את הקולות האלה.

(13:53) כי אני חושב שזה לא סתם שקמו כל הקבוצות האלה, אבא פגום, אימא צודקת.

(14:03) זאת אומרת, בתוך…

(14:10) בתוך הפער בין מה שזוג היה רוצה להיות לבין מה שקורה עם החיים עצמם, אני חושב שנולדו הגדרות חדשות.

(14:27) נכון.

(14:28) אני לא צריך שיפקחו על ההורות שלי.

(14:33) אני…

(14:34) אני אבא, אני לא רוצה לתת לעצמי ציונים, אני אבא, מה שאני יכול לעשות טוב בשביל הבנות שלי, כמו שאני אבא של כל השחקנים שאני מנהל בתיאטרון שלי, ואני מבין שזה כרוך בהרבה מאוד רקמה רכה, ואחד החופשים שאני נטלתי לעצמי זה החופש לא להיות…

(15:01) חזק וגיבור.

(15:05) אני בא ממשפחה שכאילו שרוב השורשים שלהם רוסיים ובאמת כבר כמעט אין משפחה אבל אחד, יש איזה דוד שהתקשר עכשיו שהייתה לי יום הולדת והוא אמר תהיה חזק כמו שאני מכיר אותך שזה אומר אפס חופש כי החופש הוא נמצא בכל המקומות והחופש הוא אולי לשנות את התבניות הראשונות שאיתן גדלת ולהסכים להיות אחר.

(15:44) וזה בדיוק המקום שדיברת, עשו ככה מה לדבר ואמרת על צמיחה מתוך משבר בעזרת האומנות בתור התיאטרון בעצם, בדיוק המקום הזה.

(15:54) זאת אומרת, איך אתה לוקח את הנקודה הזאת בחיים שלך, ואיך אתה הופך אותה מהמקום הכי נמוך למקום שהוא המקפצה הכי גבוהה, לצמיחה מתוכו?

(16:03) אני חושב שבטח בתיאטרון, לחומרים שיש להם איזשהו גוון אמיתי, יש כוח אחר.

(16:10) כשאתה נמצא בתיאטרון, ולפעמים בתיאטרון גדול, ואתה שומע איזה מחזה שנכתב מהראש, או הוא מאוד מתורגם, ואתה פוגש חומרים שיש בהם זווית יותר אותנטית, אז גם המבנה התיאטרלי אחר וגם זה מרגיש אחרת.

(16:33) לספר סיפורים בצורה שהיא אותנטית, גורר תגובות אותנטיות.

(16:45) יפה.

(16:48) ו…

(16:49) יש לי, בא לי לעשות איזה בולד ככה על המשפט הזה, כי הוא כל כך חשוב בתוך תהליכי גישור, שאנשים באים עם כל מיני מסכות וחשובים, איך אני אציג את הכוח שווה מים?

(16:59) ואתם שואלים, אומרים, מה המזונות?

(17:02) מה הכלכלה?

(17:03) השאלה היא, וזה בכלל לא השאלה, השאלה היא, איך אני סוגר חודש?

(17:07) איך אני דואג לביטחון שלי.

(17:09) ואנשים לא מדברים בשאלה, ויותר חוששים לשים את הצד השני מולו, איתם, כי יש איזה ניגוד.

(17:16) אבל דווקא מהמקום הזה, מהשאלות האלה, מתוך להדגיש את היכולת שלנו להתמודד עם השאלות האלה, בכלים האלה שאתה גם בתיאטרון, אתה מייצר איזה שיח אחר לגמרי.

(17:29) אני חושב שכל דבר בתהליכים, אפילו כל דבר כמו ההצגה הזאת שבניתי הוא משפחה, גם היחסים שלי עם השחקניות.

(17:44) אני לקחתי על עצמי להיות שחקן, במאי בשותף ומחזאי, שעולים שחקניות מאוד מוכשרות, וזה מעצב יחסים מסוימים, שבהם אתה לא יכול להיות מלמעלה, כי אתה חולק את אותו חדר הלבשה.

(17:59) ואתה גם עולה לבמה, ואתה צריך להיות גמיש בפנים, כי אתה עובד עם אנשים מאוד מוכשרים וגם מאוד מורכבים, והדבר הזה של להיות כמו פעם, זאת אומרת, כאילו, אני אגיד לכם ואתם תגידו לי אמן, הוא לא עובד.

(18:20) הוא לא עובד, הוא מייצר התנגדות.

(18:22) זאת אומרת…

(18:26) תן לאנשים מולך להיות מה שהם, כמובן שיש גבולות, כמובן שצריך לקיים את הדבר.

(18:35) עכשיו, אם אנחנו מדברים נגיד על טובת הילד, אז לקיים את הדבר זה שלילדים יהיה טוב, כן?

(18:45) לא מה האגו שלי או התדמית האבאית שלי.

(18:50) אני חושב שאולי יש היום קול קורא לירידה מתדמיות.

(18:55) בוא נרד מהתדמיות שלנו.

(18:57) לגמרי, לגמרי.

(18:59) אני כזה ואני אחר, ואתה יודע, כי באמת, כשאני גדלתי, בגלל שהייתה לי איזו ילדות יותר מורכבת, אז היה חשוב לי להיות חייל קרבי, ואחרי זה גרתי באיזה מקום שהוא היה קצת מושב, אז כאילו הייתי חייל קרבי מושבניק, היה לי כלב וטנדר.

(19:16) זה כאילו היה איזה הגדרה כזאתי, ובחורות הודיעו לי שאני מושבניק, אבל אמרתי להם לא, אני גדלתי ביפו וכולם, אני לא מושבניק, לא, אתה מושבניק, אנחנו צריכות אותך מושבניק, כי זאת הייתה הגדרה.

(19:27) אני חושב שהיום יש לך אפשרות להיות רגע אחד קצת כזה, ורגע אחד קצת אישה, ואני לא מפחד, למרות שאני בחור חסון.

(19:40) מלהיות האישה שאני.

(19:44) והאישה שאני, היא מורכבת.

(19:50) עכשיו, ואולי אפילו אני לא רוצה להגיד, לא שמישהו יגיד מאיפה אתה לוקח את החירות להיות אישה, אני לוקח את החירות, החירות היא שלי, היא רק שלי, היא לא של אף אחד, אני לא מנסה להגיד שאני כמו אישה.

(20:05) הצד היותר רך שלי, הוא יכול להיות מורכב ומתלבט לגבי המשך העבודה שלו והיצירה הבאה שהוא יעשה ובמה הוא יתעסק וכמה הוא מוכן להיחשף וכמה אולי אני גם פוחד להיחשף כי אנשים אמרו, איך אתה התמודד עם החשיפה?

(20:25) אני נחשפתי, אבל אפשר יותר להיחשף אני כותב עכשיו מחזה על פגיעות מיניות בגברים, כי אני חושב שזה נושא שבכלל, זאת אומרת, ספר סיפור, אני לא יודע, היה שלב בחיים שעבדתי בתור יועץ ארגוני ומאוד הלך, עשיתי את זה בשביל להרשים את מי שהיום מגרושתי, כדי להראות לה שאני לא רק בתיאטרון.

(20:59) מאוד מאוד הלך, פסטי איזה שנתיים, עבדתי באיזושהי חברה, ואז ניגש אליי מישהו, וכמובן אני לא רוצה להגיד שום דבר, אבל אמר שהמנכ”ל מטריד אותו.

(21:15) וזה היה ברור שהוא חייב לפרוק את זה.

(21:18) הוא לא מצפה שאני אעשה עם זה שום דבר, הוא לא מצפה לעשות עם זה שום דבר.

(21:23) זה כאילו, זה נוגע בחולשה הכי גדולה שלו.

(21:30) אף אחד אסור לו שידע מזה.

(21:31) הוא היה חווה להגיד את זה למישהו.

(21:33) הוא אמר את זה לי.

(21:35) אני הבנתי שהוא צריך תמיכה.

(21:37) אני חושב שבאמת במקום הזה על מה גברים יכולים לדבר ועל…

(21:43) איזה עניינים גברים יכולים לשים על השולחן, אנחנו צריכים להתקדם.

(21:48) זה נושא קשוח, אתה יודע, זה…

(21:51) לא יודע אם אתה…

(21:52) אתה כנראה לא…

(21:54) אני…

(21:56) אני מצטער כי הסיפור שלי כבר נחשף, אבל אני מאוד מתחבר לתוך הנושא הזה, כי אני עברתי אירוע כזה בילדותי, וזה כבר היה בא, כבר זה, כבר שמו את זה כבר בעיתון.

(22:09) הסיפור היה, אני יכול להגיד שזה…

(22:15) אני שיתפתי, אחרי שהיה לי פה מקרה של מישהו שעבר התקפה מינית מאוד מאוד קשה, וזה מה שהשפיע גם כן פה, ניסויים התפרקו בגלל זה.

(22:26) והוא היה, הוא לא יכל לדבר על זה.

(22:29) עכשיו, זה שהוא לא יכל לדבר, זה מה שאחד הדברים שהכי עצרו את הקושי.

(22:32) ואני בתוך הנקודה הזו, אמרתי, אבל אתה הקורבן.

(22:38) ואני, לא הייתה לי פחות בעיה לדבר על זה, אבל אמרתי, אז ניחשף.

(22:44) זה היה לי טריגר, היו עוד כל מיני נושאים, ואז דיברו איתי מוויינט, ואמרתי, יאללה.

(22:49) שפכתי את הסיפור.

(22:51) יומיים הייתי, אחרי שזה פורסם, יומיים הייתי מושבת.

(22:55) אבל אחרי זה, מה קורה?

(22:55) זה חופש אדיר.

(22:56) ותוך כדי, כשאתה פתאום אתה בן אדם בלי סוד, שזה דבר מדהים.

(23:00) אבל כמות הפניות שאני קיבלתי מגברים, זה היה נורא.

(23:06) אני יודע שאתה מדבר על המקום הזה והכוח הזה, ומביא את ההעצמה הגבוהית משם, ואומר, שמע, זה מציל חיים.

(23:14) אז המטפל שלי, שאני מאוד אוהב אותו, קוראים לו איתי וייזר, זה שם שכן אפשר להגיד, הוא מטפל בשיטת סטיה, אבל הוא איזו אישיות מאוד מיוחדת.

(23:26) הוא שאל אותי באיזשהו שלב, כי אמרתי לו, נו מה, אני אעמוד ואני אסיים את כולם סביבי באופן מודע?

(23:39) הוא אמר לי, אולי אתה צריך להיות הקול שדרכו עוברים דברים.

(23:45) וזה שלח אותי לעלות על במות של סטנד-אפ, כי אם אתה חושב…

(23:52) שיש משמעות למה שאתה עושה, אז גם לעלות על במה של סטנדאפ עם אנשים שצעירים ממני בשלושים שנה, זה אפשרי, זה מהנה, זה מפחיד רצח, זה גם לא תמיד מצליח, אבל זה חלק מהעניין, וזה אולי חלק מהחופש.

(24:15) אני…

(24:17) קיבלתי המון פניות בעקבות ההצגה מגברים, שמספרים לי שזה הקול שלהם, אבל קיבלתי גם פניות מנשים, שנגיד הרגישו נורא אשמות שהם פירקו משפחה, ורצו להגיד שההצגה גרמה להם לחוויה אנושית, להכרה באנושיות חוסר ההתאמה למשל.

(24:44) או זה שדברים השתנו.

(24:49) מה זה אומר?

(24:52) או שדברים השתנו?

(24:52) שדברים השתנו, שאנשים יצאו לדרך בגיל 20 ומשהו, או 30, והיום הם בני 50, והם מאוד רחוקים בתפיסות העולם.

(25:02) נכון.

(25:04) זאת אומרת, הם העזו להגיד שהם היו רוצים להמשיך להתפתח.

(25:09) מול בן אדם שהוא מתפתח למקום אחר, הוא לא רוצה ששום דבר יזוז, יש הרבה אנשים שלא רוצים ששום דבר, מה שהיה זה מה שיהיה, זה מה שיש והם רוצים לחיות את החיים עד למצות אותם, שאני חושב שבסופו של דבר אנשים יוצאים לדרך לחפש הם מוצאים כל מיני דברים, לא תמיד זה נראה מבחוץ מה הם מצאו, לפעמים הם מוצאים שינוי פנימי.

(25:42) נכון.

(25:43) וכל הדברים האלה, אנשים לא יודעים לכמת אותם, ממש לא.

(25:50) כי אנשים אוהבים להגיד, תראה, היה לו בית וזה וזה, התגרש, עכשיו מה, יש לו ככה וככה.

(26:00) זה…

(26:01) זה לא מדד, זה אולי אחד המדדים.

(26:02) זה איזה מדד, זה מדד למשהו, למי שרוצה לשבת ולרחל על מישהו שיתגרש.

(26:09) כי אין לו כוח להסתכל על החיים של עצמו, אז הוא מסתכל על החיים של מישהו אחר.

(26:12) בסדר, זה בסדר.

(26:16) אבל הם מאושרים, ויש עכשיו לאנשים את האפשרות, במקום הזה להסתכל ולצמוח מהמקום הזה.

(26:23) אבל יש כל כך הרבה פחד מהקושי הזה, שפה המקום הזה, ועכשיו ברגע שמדברים על הקושי הוא בעיקר מתפוגג, כי הוא הופך להיות משהו מאוד, שאפשר להתמודד איתו.

(26:34) כשלא מדברים איתו זה מאוד מאוד מרחיק, וזה לא לא, וזה מפחיד, וזה גדול, אז בוא נדחה את זה, ואז מתישהו הקושי מגיע, המשבר יגיע.

(26:43) השאלה היא לא בעצם האם הוא יגיע או לא, השאלה היא גם לא אם הוא יחלוף או לא.

(26:48) השאלה היא איך נתמודד איתו ואיפה נהיה כשהוא יחלוף וזה הסיפור פה וזה הסיפור הזה של העצמה הגברית אולי והמקום הזה להיות חופשי ולהרגיש ולכתוב ואולי גם באמת ללמוד מאנשים אנחנו הגברים מאוד צריכים ללמוד מהמקום הזה אני מבחינתי אלוהים זה אלוהימה כי אני רוצה את האלוהים שלי הרבה יותר עם הרכות ורוך, ויכולת לשפה, ואני לא רוצה טוסטסטורון.

(27:16) אני חושב שיש לנו יותר מדי טוסטסטורון, אני בכלל מעלים אותו בהרבה מקומות.

(27:21) ודווקא המקום הזה שאתה אומר, רגע, פה אני רוצה את האישה שלי.

(27:24) זה מדהים.

(27:26) זה מאוד מתבקש, כי בדיוק זה המקום הזה של לאפשר לנו כגברים, חסונים וגבוהים, אני מושבדיק וגם לי היה את הטנדרס ובאו במושב בגולן.

(27:35) אבל בדיוק המקום הזה ש…

(27:36) שאנחנו יכולים לדבר על רגשות, ולא לפחד להיות…

(27:40) זה לא נשי, זה אנרגיה שנתפסת כנשית, או תקשורת נשית.

(27:44) כי זה כבר הכל כל כך מעורבב, וזה מקום כל כך מאפשר.

(27:49) ומוזר לי שהם עוד כאלה.

(27:51) זאת אומרת, זה מדהים, כי כשאתה עושה את זה, אתה כל כך פורץ דרך, ואתה אומר, אבל זה באמת מתבקש, הרי למה גברים לא מצליחים יותר לבטא את הרגשות שלהם?

(27:59) להתייחס כמשפחה.

(28:01) למשפחה חדשה שנוצרת כאן.

(28:07) אני לא יודע מה קורה בכל מקום, אני יכול להגיד מה אני שומע, כי קרה משהו עם אבא יצא מהקבוצה שלא קרה עם אף הצגה אחרת, אני מופיע כבר המון המון שנים, עשרות שנים, ואבא יצא מהקבוצה נמכר לכמה יחלט תרבות.

(28:31) נמכר?

(28:31) נמכר.

(28:32) לא, רגע, עצור את זה.

(28:33) הם שילמו כסף?

(28:34) כסף.

(28:35) וואו.

(28:36) עכשיו, וזה הפתיע אותי הפרגון, כי זה אומר שהם לוקחים סיכון שלהגיד, יהיה הצגה מהבימא, שזה אחריות, הבימא תהיה הצגה, מהקאמרי זה אחריות, הקאמרי תהיה הצגה מבית לסין.

(28:51) ותהיה הצגה על אבא שיצא מהקבוצה.

(28:55) והצגה עצמאית.

(28:58) כן, באחריות של מי שהזמין אותה.

(29:01) ואני מרגיש לפעמים את האחריות, כי יש כאלה שמזמינים ונבהלים, אבל…

(29:12) ובדרך זה שמעתי שיש מעגלי גברים ברשויות השונות, ו…

(29:18) ושרוצים להזמין אותי לפעמים לפגישה אם אין כאילו כי הצגה בכל זאת זה הצגה גדולה, לא גדולה, ארבעה שחקנים וכל הציוד שבא עם זה וזה ואני נכון לאתגר להגיד שזה לפרוץ דרך זה קל?

(29:37) לא, זה לא קל, זה לא קל כי כמה אומץ הם צריכים בשביל להתרחק מהמיינסטרים למשהו עם אמירות אחרות ואני מאמין שהקולות האלה ישגשגו כי זה מה שקורה, זאת אומרת זה כבר התחיל נכון.

(30:08) ואני חושב שגם, אני אגיד את זה ככה, אני שמעתי מלא מעט נשים שלפעמים הן אוהבות לבחור את החולצה של הגבר שלהן, זאת אומרת, מה שנקרא להלביש גבר, זאת אומרת…

(30:32) ואני חושב שזה גם תהיה הנאה להבין גבר, כן?

(30:39) זו תהיה הנאה, זה קצת כמו להלביש גבר, אבל אחרת.

(30:44) ובעיניי, אנחנו התחלנו את התהליך.

(30:47) הוא יכול להיות שהוא יהיה יותר איטי, אבל הוא קורה בעיניי.

(30:54) אתה יודע, אבל זה, אני חושב שזה לא רק להבין את הגבר.

(30:57) אז אולי קצת לפני זה, צריך לקרוא שני דברים.

(31:01) אחד, שהגבר יבין את עצמו, ויקבל באמת את הרשות לשאול את עצמו, נכון לי, לא נכון לי, לי זה כתוב על היד, לי כתוב על היד, תשאל, כל מהמקום הזה, זה טוב לי, זה לא טוב לי, זו שאלה שמאוד מאוד מעסיקה אותי, זו הכתובת קרקע היחידה שיש לי, תשאל, כתוב לי על היד.

(31:19) והשאלה, הדבר השני שצריך לקרוא, זה שהוא יוכל להרגיש גם את הלגיטימציה ואת החופש.

(31:23) להגיד לאישה, תראי גם אותי, אני לא רוצה רק סקס, אני לא רוצה רק להיות שם, אני רוצה את הטכני, אני לא…

(31:34) זה הרבה בדיחות, זה כמו הומור הדתי, שיש פעם שכבר יש את התפקיד הגבר ותפקיד האישה, וזה כבר לא קיים.

(31:43) אבל זה לא שהאישה גם צריכה רק להבין את הגבר, כי האישה אני בטוח מצפה לגבר ה…

(31:48) שיבוא וידבר, הרבה נשים מדברות על זה, אני רוצה את הגבר, שידבר, וירגיש, וירגש, ויהיה איתי, ולא רק יהיה בעבודה.

(31:57) אני פוגש את זה המון, את הגברים שבאים, והם לא מבינים למה עכשיו המשפחה משתנה, למה המשפחה נבנית מחדש, כי הוא אומר, פרנסתי כל הזמן, דאגתי שלא יחסר שום דבר, כן, היה פה בצמצום, אבל כן, זה היה המצב הכלכלי, אבל כל הזמן דאגתי לך.

(32:12) מה פתאום עכשיו שאת הולכת?

(32:15) ואז היא אומרת לו, כי זה לא מה שביקשתי.

(32:17) אבל הוא לא מבין, הרי הוא מגיל אפס, אמרו לו, אתה צריך לפרנס.

(32:22) ואז הוא מתחיל לשאול את השאלות, אגב, ואז הרבה פעמים קורה, שאז בתוך התהליך הזה שהוא מתחיל לדבר, כי זה רק כשיש את הצומת, ופה זה צומת, אין פה, זה לא שמתגרשים או שעושים שלום בית.

(32:33) כן.

(32:33) וצריך לדבר על הדבר הזה.

(32:35) ואז הוא מתחיל לדבר.

(32:37) ופתאום, וזה קרה לי פה לא מעט, שאז הוא מתחיל לדבר, הוא יורד איזה דמעה, הוא מדבר על החגורה שהייתה לו רק במכנסיים, ופתאום הוא מתחיל להבין, כי הוא עם הגב לפינה, אז הוא צריך לשתף, ואז יכולים לקרות הרבה דברים, לפעמים זה מאוחר מדי, לפעמים אפשר עוד לעשות דברים, אין מאוחר מדי, כי תמיד זה זז קדימה, האנרגיה.

(33:04) אבל המקום הזה שלא להתחיל להגיד קשה לי, גם לי יש צרכים, גם לי יש רצון, גם לי, גם אני רוצה את המקום שלי בעולם לא על חשבונך, לצידך, ביחד, כי יש לנו ילדים, הם צריכים את שנינו זה שיח שהוא כל כך מעורר השראה באמת עולים לי דמויות בראש אני שמח שהדבר הזה קורה.

(33:34) אני שמח שניתנה לי, זאת אומרת שהחיים גלגלו אותי להוציא את היצירה הזאת בצורה הזאת.

(33:48) זה…

(33:50) יש פה איזה הגשמה, אני פשוט לא בן אדם שמסוגל, אתה יודע, לשבת על זרי הדפנה, זאת אומרת, יש לפעמים רגעים קטנים שבהם אני אומר, תשמע, תגיד תודה על זה שיש לך את האפשרות, את הכוחות, כוחות הנפש.

(34:16) לעשות תיאטרון לבד, ואת החוצפה לבוא ולבקש את המקום שלך.

(34:33) כי ביחד עם כל העוצמות, יש תמיד מאחורה חוסר ביטחון, ואולי זה לא מספיק טוב.

(34:40) אולי זה לא מעניין את אף אחד, זה ברור, זה חוויה של כל אחד.

(34:46) כשאני רק במאי, יש משהו לך יותר קל כשאני רואה את ההצגה ואני מספיק שנים כדי לראות שאם אני ראיתי את זה וזה נראה ממש טוב, אז זה כנראה יהיה ממש טוב.

(34:57) כשאתה גם מעורב עד כדי כך, אתה יותר…

(35:04) קרוע בין שמיים וארץ.

(35:09) למרות שאנחנו חוגגים שנה כבר, עכשיו ב-12-13 לחודש, בשבת וראשון, זה הצגות כבר של שנה, אז כן כבר יש איזה ביטחון מסוים ב-DNA של היצירה, וכן.

(35:28) אני רוצה להגיד לך, אני חושב אולי עוד לא הבנת על איזה נהר של הצלחה ואפשרויות ועל שיא העלית כאן כי אני חי את השטח כבר, אתה כבר 15 שנה שאני כבר לקראת בתחום הזה וזה הגיע ממקום של אין שיח על גירושין, יש על פרידה, אין רגשות, יש רק את המלחמה שזו הייתה התקופה הנוראית באמת, לפני שהמודעות לגישור עלתה, אתם שוכחים את זה, אבל זו הייתה תקופה שכל שנה הורים היו רוצחים את ילדיהם בתהליכי גירושין.

(36:01) היינו בתקופה כזאת הרבה מאוד שנים.

(36:04) למקום היום שפתאום כבר יש רגשות ומבינים שזה לא מלחמה ושאפשר לעשות את זה בטוב, שיש ירידה תאומית בכמות התביעות, ירידה של 60% בתביעות, הרוב הולכים לגישור, הרוב מדברים.

(36:15) ואז אני מתחיל למקום של איפה הרגשות והשיח, ופתאום נהיה לגיטימי.

(36:19) ואחוזי הגירושים פה בכלל עולים כל הזמן, כי מבינים שזה לא רע, יכול להיות טוב.

(36:25) והצורך הזה של גברים, וגם של נשים, להבין את הפן הרגשי, ואת מה שקורה, ואת ההתמודדות עם החוויה המשברית הזאת, וללדת מתוכה משהו חדש, כי זה הפירוש של משבר, משבר זה לידה, ללדת משהו חדש, זה כל כך מתבקש.

(36:44) שאני לא חשבתי שאנחנו מקום שעכשיו אולמות קונים את ההצגה הזאת, זה מבחינתי קפצנו עוד איזה תקופה קדימה.

(36:52) כן, זה שאנשים אמרו לי, מה קונים את ההצגה?

(36:56) אמרתי, אבל אתם לא מבינים מה זה אומר, זה אומר שיש פתיחות לדבר הזה.

(37:01) זה באמת…

(37:03) זה לא עכשיו, העניין הוא לא עכשיו רק הביזנס או ההצלחה.

(37:10) אלא המוכנות לקבל את המסר הזה.

(37:12) עניינים מזהים שיש פה, חיבור מבקש את זה.

(37:15) וכשהציבור מבקש את זה, ובתקופה מלחמתה שיש, המלחמת, המלחמה, בגלל שזה סוף עולם עריכת הדין.

(37:23) זו התקופה שבה אנחנו חיים היום.

(37:25) המדינה המלאכותית, והמודעות, והידע שכבר אנשים עברו כל כך הרבה מלחמות והיו יודעים שאפשר בלי.

(37:32) אז אנשים מתרחקים מהפן המשפטי.

(37:34) אבל יש שם עולם שלם שנאבק על המקום שלו והמון המון דיסאינפורמציה ופייק ניוז ובמקום הזה, עכשיו כשבן אדם לא מדבר כשהגבר רק נמצא עם עצמו קל מאוד לשטוף לו פחדים וחרדות וסמוך עליי, בוא בוא, אני אשמור עליך אבל כשהגבר…

(37:56) כי לנשים יש את המעגלים האלה לנשים יש עוד מקומות שאם את מחפשת בטוב את תקבלי את התמיכה לגבר הרבה יותר קשה, כי אין את זה בו כך נגיש, ואין שיח חופשי של גברים בפייסבוק, גם קבוצות סודיות הם פחות מדברים, הם פחות משתפים, לנשים יש מעגלי תמיכה מאוד מאוד גדולים.

(38:15) אני חבר בקבוצות פייסבוק גם של גברים, גם של נשים, של אותם ארגונים, כי הוא יועץ מקצועי, ואני רואה את כמות השיח, זה פי עשרות אחוזים, אצל גברים יש הודעה בחודש, נשים יש…

(38:27) 300 ביום, זה הבדלים אדירים.

(38:30) אבל ככל שייכנס יותר המקום הזה של אתה יכול לדבר ואתה יכול להרגיש ויש לך את המעגלי תמיכה ואפשר לעשות את זה בטוב ויש הרבה מאוד אנשים טובים שילוו אותך וייתנו לך את הכלים והם לא באים במקום של מלחמה, הם באים במקום של שיח ושל גיבוי וליווי ובטוב.

(38:51) אז יהיה לך טוב.

(38:53) אבל הרבה גברים לא הכירו אותה למקום הזה.

(38:55) אני לא מקבל את השיחות עם הגברים, מה זה הדבר הזה?

(38:59) אז איפה אני פותח תיק?

(39:01) איפה אני תובע?

(39:03) אני כאילו, אתה בכלל לא צריך את זה, אנחנו לא צריך את זה, מעולם לא היה צריך את זה אגב.

(39:07) פשוט לא ידעו.

(39:08) וההנגשה הזאת היא לפתוח את הלב, זה מה שאתה עושה כאן.

(39:12) לפתוח לאנשים את הלב.

(39:13) זה מדהים, וזה שזה…

(39:16) שאנשים באים וקונים את זה.

(39:19) ואפשר אז לראות את ההצגה בכל הארץ, אז כבר אני מבין בעצם, לא קונים אותה.

(39:23) כן, כן.

(39:26) כאילו הבית שלנו הוא תיאטרון תמונה, אנחנו יוצאים לאיזה מסע, ויש עכשיו, אנחנו גם ברשויות, עד שנסגרים התאריכים, וכל, יש…

(39:40) עניינים עם הממשלה ועם התקציבים, אבל יש כבר לוח, כן, בכל הארץ.

(39:46) תשמע, מהמם בעיניי.

(39:48) כן.

(39:49) אז אני רוצה להגיד, נראה לי ככה לקראת סיכום, אם יש משהו שחשוב לומר, אז קח רגע, כי יש לך, אם יש לך איזה מסר שחשוב לך להגיד, כי מאזינים לנו הרבה מאוד אנשים שנקרא תהליך הגירושין, בתוך תהליך גירושין.

(40:04) אם יש איזה מסר שהיית רוצה ככה להעביר להם לסיכום?

(40:08) אני לא חושב שצריך לפחד מלהתגרש, אם זה באמת כבר לא מתאים.

(40:14) לי באופן אישי גירושים עשו טוב, ואני חושב שאחד הדברים שקורים בגירושים זה שאנשים לוקחים אחריות מלאה על החיים של עצמם, ואני רואה בזה ברכה וכוח.

(40:28) להכיל את עצמך דבר ראשון, ומשם לצאת למסע עם עצמך, וגם בין אנשים, וגם את הגבר, אז בין אנשים, שאתה לקחת אחריות מלאה על עצמך, על ההורות שלך, אתה יותר שלם.

(40:48) אמן.

(40:49) נרטיב שכזה, אני יכול להגיד את זה כי אני רואה את מי שבחדר הגישור בוחר בנרטיב הזה.

(40:54) עפים למעלה.

(40:56) מי שבוחר ביער ובתסכול ובהאשמות, הוא נשאר, הוא למטה.

(41:01) לוקח זמן, בסוף עוברים את זה.

(41:02) אבל מי שבוחר בזה, אז זה פותח לו את האפשרויות מאוד.

(41:06) אז אני מציע בחום, לכל מי שנמצא בתהליך הזה, או לקראת התהליך הזה, או אחרי, ורוצה איזה פרספקטימה, וכלים, וידע, וקצת לפתוח את הלב, גברים ונשים.

(41:18) הרבה יצא מהקבוצה, תיאטרון תמונה ובכל מקום אחר שבו זה מופיע ואני גם מבקש שאם אתם נמצאים בתפקידי מפתח ומכירים ויודעים ויכולים, תדאגו שההצגה תגיע אליכם.

(41:30) זו באמת הצגה חשובה שנותנת איזו הזדמנות ואור ואני מאוד מאוד נהניתי ומאוד מאוד התרשמתי והערכתי ותודה רבה בתוך תחום ש…

(41:42) חסרה בו עשייה, עשית פה מעשה מאוד טוב, אז תודה וכל הכבוד.

(41:46) תהיה תודה.

(41:47) מכל הלב, באמת, אנחנו מתעסקים פה בחיים של אנשים, אנשים שפעמים שורחים את זה, כי אמרנו טובת הילד, אבל נניח שבמלחמות טובת הילד זה הדבר הראשון שנזרק מהחלון, הדבר הראשון.

(41:59) וזה עצוב, כי כשאתה רואה את זה, ואני רואה את זה יום יום לצערי, והם לא מתוך כוונה רעה, זה מתוך כל הלחצים שמופעלים עליהם, וה…

(42:09) דיסאינפורמציה וכל מיני אינטרסים זרים שיש פה בתוך, שבסך הכל משפחה מסכנה שהם בתוך משבר והם צריכים לצאת ממנו והילדים רואים את ההורים שלהם עכשיו נאבקים אחד בשני וזה מיותר ולא צריך את זה אבל ככל שיהיו יותר כוחות של טוב שמדברים הידברות ונותנים את הכלים אז יהיה בסדר ולכן זה באמת מציל חיים מבחינתי זה המשמעות של העשייה הזאת של כל מי ש…

(42:32) הוא מצליח להיות הקול של הדברים הטובים בעולם הזה, בתחום הפרידה, תחום הגירושין, בכלל בקונפליקטים.

(42:40) אז תודה רבה.

(42:40) טוב, תודה.

(42:42) באמת, לא סתם אמרתי לך, זה ריגש אותי שאתה בא, כי אתה מדבר.

(42:46) אתה יודע, אני פעם הייתי בעולם התרבות.

(42:49) התעסקתי בעולם התרבות.

(42:51) ותמיד הסתכלתי על עולם התרבות, כי אמרתי, ואיזשהו תסכול.

(42:55) למה?

(42:56) כי אני חושב שזה אנשים שהם הכי משפיענים, כי אתם יורדים מול על במה, אבל לא, אבל אתה יודע, אבל מדברים על דברים שלא, דברים קטנים ואישיים.

(43:08) תראה, אחד החופשים שיש לבן אדם שהוא יוצר עצמאי, יחד עם כל הקשיים, זה החופש לבחור תכנים.

(43:16) אני חושב שאני לא הייתי רוצה להתחלף עם המנהלים של התיאטראות הרפרטואריים.

(43:21) יש להם איזו מחשבה כזאת, שבעיניי חלקה היא לא נכונה, מה ישמח אנשים בארץ, והם מפחדים שאנשים לא מסוגלים להתחבר עם תכנים מסוימים.

(43:33) נכון.

(43:34) זה פחד שהוא לא נכון, כי גם הצגות אחרות שלי, נגיד שעשיתי את מרוב אהבה על גז לייטינג, הייתה איזו מחשבה בגלל מורכבות המחזה, שזה לא…

(43:45) שזה לא יקרה, אבל התחיל השיח הזה על גז לייטינג והצגה עשתה 150 הצגות בשנתיים ועכשיו יוצאת לעוד 40 הצגות.

(43:57) אני חושב שהקהל חכם.

(44:03) מאוד.

(44:04) אנשים, הם מבינים ברגש ואז גם הם מוכנים לקבל.

(44:10) גם אם זה תיאטרון בלי דלתות וספות מאיקאה, הם חכמים, הם ראו מספיק ספות מאיקאה, הם קנו מספיק ספות מאיקאה, הם יכולים היום לבוא ולראות הצגה שהיא מדברת עליהם בצורה טיפה יותר מורכבת, ולוקח להם שתי דקות להבין בול מה זה, ומשם הם רצים על זה כי זה על החיים שלהם.

(44:34) ומרגישים שהסערה הזאת שקורית על הבמה, זאת הסערה שלהם.

(44:40) לצפות מהתיאטראות הגדולים שיעשו דברים כאלה, זה עניינם.

(44:48) זאת אומרת, יש דברים שהם עושים…

(44:51) זאת אומרת, אני תמיד העדפתי את הרב בפרינג’ והעצמאי, ודווקא האומן היוצר, במקום הזה, לקחת חומר…

(44:58) כזה שהוא מורכב ורגיש ולדבר אותו זה הדבר הכי נכון הוא הכי מפחיד בהתחלה אני בטוח מזה זה נושא שהוא מורכב זה לא נושא שהוא קל אבל הוא נושא הכי מתבקש והכי צריך שבאמת נותן ערך אמיתי מעבר לגוד טיים זה נותן באמת משהו שיצאת עם וואו עם כלים ולכן הדבר הזה הוא באמת מעורר השראה מבחינתי אז תודה רבה וכל הכבוד ובאמת שתצליח הצלחתך, הצלחתנו, מבחינתי.

(45:29) אז משהו, זה היה פרק מיוחד עם אלירן כספי, תודה רבה שבאת, ותודה שהאזנתם, ואני מבקש מכולם לדרג, לשתף, להפיץ, אני מעלה עכשיו הרבה תכנים, גיליתי את הטיק טוק והאינסטגרם, אני מעלה הרבה תוכן כדי להפיץ את השפה, כדי להפיץ את השיח, אז…

(45:50) גם את הפרק הזה וכל דבר שלא יכולים לעזור לנו להעביר את המסר שאפשר, עם התמודדות עם הרגשות ובשיח ובהידברות אפשר לפתור הכל ואז עושים את זה בטוב.

(46:02) תודה רבה, להתראות בפרק ולהשתמע בפרק הבא, תודה רבה אלירן.

(46:06) תודה, היה כיף.

(46:08) מאוד, גם לי.